שינויים

בשנות ה-70 המוקדמות של המאה ה-20 החלו ב[[הולנד]] לקדם את הרעיון של [[עיר ידידותית לילדים|שמירה על בטחון הילדים]] באזורי מגורים בעיר על ידי [[מרחב משותף (תחבורה)|מרחבים משותפים]], המכונים בהולנדית Woonerf. תכנון זה החל בעיר דלפט, על ידי מהנדס התחבורה Joost Vahl. הדבר נבע מתוך אילוץ - כדי לאפשר תחבורה בטוחה ל[[הולכי רגל]], [[אופניים|רוכבי אופניים]] ומכוניות ברחובות הצרים של העיר, שנמצאים לצד תעלות מים, ונוכח סירובם של בעלי בתים למכור חלקות לצורך הרחבת הרחובות כדי לאפשר בניית מדרכות. הניסיון של Vahl בדלפט הניע אותו לקדם ניסיונות ב[[מיתון תנועה|אמצעי ריסון תנועה]] כמו פסי האטה, ריצוף הרחוב, שילוט ועוד, במטרה ליצור [[הליכתיות|אזורים ידידותיים לבני אדם]]{{הערה|שם=LCC|Mike Cavenett, [https://lcc.org.uk//pages/holland-in-the-1970s HOLLAND IN THE 1970S Dutch campaigners explain why the Netherlands is now so cycle-friendly], London Cyclist magazine, 2011}}.

בשנות ה-70 המוקדמות של המאה ה-20 החלו ב[[הולנד]] לקדם את הרעיון של [[עיר ידידותית לילדים|שמירה על בטחון הילדים]] באזורי מגורים בעיר על ידי [[מרחב משותף (תחבורה)|מרחבים משותפים]], המכונים בהולנדית Woonerf. תכנון זה החל בעיר דלפט, על ידי מהנדס התחבורה Joost Vahl. הדבר נבע מתוך אילוץ - כדי לאפשר תחבורה בטוחה ל[[הולכי רגל]], [[אופניים|רוכבי אופניים]] ומכוניות ברחובות הצרים של העיר, שנמצאים לצד תעלות מים, ונוכח סירובם של בעלי בתים למכור חלקות לצורך הרחבת הרחובות כדי לאפשר בניית מדרכות. הניסיון של Vahl בדלפט הניע אותו לקדם ניסיונות ב[[מיתון תנועה|אמצעי ריסון תנועה]] כמו פסי האטה, ריצוף הרחוב, שילוט ועוד, במטרה ליצור [[הליכתיות|אזורים ידידותיים לבני אדם]]{{הערה|שם=LCC|Mike Cavenett, [https://lcc.org.uk//pages/holland-in-the-1970s HOLLAND IN THE 1970S Dutch campaigners explain why the Netherlands is now so cycle-friendly], London Cyclist magazine, 2011}}.

המטרה המרכזית של וונארף היא לשנות את הרחובות באופן שישפר את איכות החיים של התושבים ברחובות על ידי עיצוב שלהם לבני אדם ולא רק כאמעצי להעברת תחבורה{{הערה| Biddulph, Home Zones, 3; “What is a Home Zone.”}}.

המטרה המרכזית של וונארף היא לשנות את הרחובות באופן שישפר את איכות החיים של התושבים ברחובות על ידי עיצוב שלהם לבני אדם ולא רק כאמצעי להעברת תחבורה{{הערה| Biddulph, Home Zones, 3; “What is a Home Zone.”}}.

==הבדלים בין וונארף לבי הסדרים דומים אחרים==

==הבדלים בין וונארף לבי הסדרים דומים אחרים==

וונרפים שונים מהסדרים אחרים:

וונארפים שונים מהסדרים אחרים:

* וונארף שונה מ"רחוב הולנדי": בכך שהוא כולל בדרך כלל גם מדרכה. הביקורת על רחוב הולנדי היא שהוא לא מתאים לילדים קטנים שעלולים להיות מוסתרים מנהגים על ידי מכוניות חונות. רחוב הולנדי גורר "עוצר" או [[אי שוויון תחבורתי|פגיעה בחופש תנועה של ילדים]] בכך שהם חייבים ליווי הורה או אדם מספיק גבוה כדי לצאת מהבית. עם זאת קיימים וונרפים שלא כוללים מדרכות.

* וונארף שונה מ"רחוב הולנדי": בכך שהוא כולל בדרך כלל גם מדרכה. הביקורת על רחוב הולנדי היא שהוא לא מתאים לילדים קטנים שעלולים להיות מוסתרים מנהגים על ידי מכוניות חונות. רחוב הולנדי גורר "עוצר" או [[אי שוויון תחבורתי|פגיעה בחופש תנועה של ילדים]] בכך שהם חייבים ליווי הורה או אדם מספיק גבוה כדי לצאת מהבית. עם זאת קיימים וונרפים שלא כוללים מדרכות.

* וונארף שונה מ[[אזור מיתון תנועה]]: בכך שמגבלת המהירות בו היא לא 30 קמ"ש אלא רק כ-10 קמ"ש. בעוד שני ההסדרים יוצאים מתוך תפיסה של [[מרחב משותף]], וונארף מיועד לתת קדימות להולכי רגל, וצפוי והגיוני שהם ילכו על רצועת התנועה שבה יכולות להיות מכוניות. זכות הקדימה היא תמיד של הולכי הרגל, ביחס לכל סוגי כלי הרכב כולל אופניים.

* וונארף שונה מ[[אזור מיתון תנועה]]: בכך שמגבלת המהירות בו היא לא 30 קמ"ש אלא רק כ-10 קמ"ש. בעוד שני ההסדרים יוצאים מתוך תפיסה של [[מרחב משותף]], וונארף מיועד לתת קדימות להולכי רגל, וצפוי והגיוני שהם ילכו על רצועת התנועה שבה יכולות להיות מכוניות. זכות הקדימה היא תמיד של הולכי הרגל, ביחס לכל סוגי כלי הרכב כולל אופניים.

* וונארף שונה מ"רחוב משולב". רחוב משולב (Living street) הוא הסדר שקיים במדינות רבות עם הבדלים קטנים בין המדינות. בישראל רחוב משולב פירושו -דרך המיועדת לעוברי אורח שונים (הולכי רגל, לרכב ואזור משחק לילדים) אשר בכניסה אליה מוצב תמרור המורה על רחוב משולב. המהירות המרבית ברחוב משולב בישראל היא 25 קמ"ש{{הערה|תקנות התעבורה לרחוב משולב, תקנה 54, [https://www.gov.il/BlobFolder/policy/guidelines_integrated_street_planning/he/RehovotMesulavim.pdf הנחיות לתכנון רחובות משולבים], משרד התחבורה, 1993}}. וונארף הוא בעל מגבלת מהירות נמוכה יותר של 10 קמ"ש, והוא כולל גם פסי האטה כדי להאט מכוניות ואופניים כדי לתת בטחון ותחושת בטחון ונוחות להולכי הרגל. היישום של רחוב משולף הוא לרוב באזור מגורים לעומת זאת וונראף מיושם גם באזורי מגורים וגם באזורים מסחריים.

* וונארף שונה מ"רחוב משולב". רחוב משולב (Living street) הוא הסדר שקיים במדינות רבות עם הבדלים קטנים בין המדינות. בישראל רחוב משולב פירושו -דרך המיועדת לעוברי אורח שונים (הולכי רגל, לרכב ואזור משחק לילדים) אשר בכניסה אליה מוצב תמרור המורה על רחוב משולב. המהירות המרבית ברחוב משולב בישראל היא 25 קמ"ש{{הערה|תקנות התעבורה לרחוב משולב, תקנה 54, [https://www.gov.il/BlobFolder/policy/guidelines_integrated_street_planning/he/RehovotMesulavim.pdf הנחיות לתכנון רחובות משולבים], משרד התחבורה, 1993}}. וונארף הוא בעל מגבלת מהירות נמוכה יותר של 10 קמ"ש, והוא כולל גם פסי האטה כדי להאט מכוניות ואופניים כדי לתת בטחון ותחושת בטחון ונוחות להולכי הרגל. היישום של רחוב משולף הוא לרוב באזור מגורים לעומת זאת וונראף מיושם גם באזורי מגורים וגם באזורים מסחריים.

* וונארף דומה למדרחוב - מדרחוב לא תמיד פתוח למכוניות ולפעמים אפילו לא פתוח לאופניים. וונארף מאפשר תנועה של מכוניות. הדבר נובע מכך שהגבלה מוחלטת של מכוניות ממרחב מסויים בעיר יוצרת מגבלות שונות - לדוגמה אנשים שרוצים להביא קניות, משאות כבדים או להסיע אדם מבוגר או נכה. מגבלות אלה יוצרות התנגדות בקרב תושבים למרחבים ללא מכוניות בכלל וגם עלולות לפגוע במסחר ובתנועתיות של הרחוב. הרעיון בוונרף הוא לא למנוע כניסה מוחלטת של מכוניות למרחב אלא לאפשר כניסה כזו אבל בתנאים מגבילים שישמרו על הבטיחות והנוחות של הולכי רגל. ברוב המקרים נהגי מכוניות יעדיפו לא להיכנס בכלל לוונארף בגלל מגבלת המהירות שבו, מיעוט חניה, ובגלל נוכחות רבה של הולכי רגל ברחוב.

* וונארף דומה למדרחוב - מדרחוב לא תמיד פתוח למכוניות ולפעמים אפילו לא פתוח לאופניים. וונארף מאפשר תנועה של מכוניות. הדבר נובע מכך שהגבלה מוחלטת של מכוניות ממרחב מסויים בעיר יוצרת מגבלות שונות - לדוגמה אנשים שרוצים להביא קניות, משאות כבדים או להסיע אדם מבוגר או נכה. מגבלות אלה יוצרות התנגדות בקרב תושבים למרחבים ללא מכוניות בכלל וגם עלולות לפגוע במסחר ובתנועתיות של הרחוב. הרעיון בוונארף הוא לא למנוע כניסה מוחלטת של מכוניות למרחב אלא לאפשר כניסה כזו אבל בתנאים מגבילים שישמרו על הבטיחות והנוחות של הולכי רגל. ברוב המקרים נהגי מכוניות יעדיפו לא להיכנס בכלל לוונארף בגלל מגבלת המהירות שבו, מיעוט חניה, ובגלל נוכחות רבה של הולכי רגל ברחוב.

הרעיון של הגבלת מכוניות ל-10 קמ"ש במרחבי הולכי רגל מופיע כאחד העקרונות של [[חזון אפס]].

הרעיון של הגבלת מכוניות ל-10 קמ"ש במרחבי הולכי רגל מופיע כאחד העקרונות של [[חזון אפס]].

* [[תחבורת אופניים בהולנד]]

* [[תחבורת אופניים בהולנד]]

* [[רחוב אופניים]]

* [[רחוב אופניים]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Woonerf  וונארף] ב ויקיפדיה האנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Woonerf  וונארף] בוויקיפדיה האנגלית

* [https://www.naturespath.com/en-us/blog/woonerf-the-dutch-solution-to-city-planning/ WOONERF: THE DUTCH SOLUTION TO CITY PLANNING]

* [https://www.naturespath.com/en-us/blog/woonerf-the-dutch-solution-to-city-planning/ WOONERF: THE DUTCH SOLUTION TO CITY PLANNING]

* Natalia Collarte, [https://nacto.org/docs/usdg/woonerf_concept_collarte.pdf The Woonerf Concept], Tufts University 2012, באתר של האיגוד הלאומי של פקידי התחבורה בעיר בארצות הברית, NETCO

* Natalia Collarte, [https://nacto.org/docs/usdg/woonerf_concept_collarte.pdf The Woonerf Concept], Tufts University 2012, באתר של האיגוד הלאומי של פקידי התחבורה בעיר בארצות הברית, NETCO

[[קטגוריה:הליכה]]

[[קטגוריה:הליכה]]

[[קטגוריה:תכנון עירוני]]

[[קטגוריה:תכנון עירוני]]

[[קטגוריה:אופניים]]

[[קטגוריה:אופניים]]