שינויים

[[קובץ:World fertilizers consumption.PNG|ממוזער|350x|צריכת דשנים של חנקן, זרחן ואשלג ברחבי העולם בשנים 2002-2009.]]

[[קובץ:World fertilizers consumption.PNG|ממוזער|350x|צריכת דשנים של חנקן, זרחן ואשלג ברחבי העולם בשנים 2009-2002.]]

'''דשן כימי''' או ''' דשן סינתטי''' או '''דשן אנ-אורגני''' הוא סוג של [[דשן]] המופק בצורה מסחרית על ידי [[כרייה|כריית]] [[משאבים מתכלים|מאגרים מתכלים]] של [[מחצבים]] ושימוש בתהליכים כימיים להפקת דשנים. זהו נדבך משמעותי וחשוב לשם הספקת חומרי הזנה לצמחים ב[[חקלאות תעשייתית]]. צמחים יכולים לקלוט את חומרי הזנה רק אלה נמצאים בתרכובות כימיקליות המתמוססות בקלות במים.  

'''דשן כימי''' או ''' דשן סינתטי''' או '''דשן אנ-אורגני''' הוא סוג של [[דשן]] המופק בצורה מסחרית על ידי [[כרייה|כריית]] [[משאבים מתכלים|מאגרים מתכלים]] של [[מחצבים]] ושימוש בתהליכים כימיים להפקת דשנים. זהו נדבך משמעותי וחשוב לשם הספקת חומרי הזנה לצמחים ב[[חקלאות תעשייתית]]. צמחים יכולים לקלוט את חומרי הזנה רק אלה נמצאים בתרכובות כימיקליות המתמוססות בקלות במים.

[[מחזור החנקן|חנקן]], [[מחזור הזרחן|זרחן]] ו[[מחזור האשלגן|אשלגן]] הם שלושת החומרים העיקריים שחסרונם מגביל את התפתחות הצמח, ולכן אלו הם הרכיבים העיקריים של דשנים, והם מפורטים על המארז הדשן. לדוגמה, בדשן 5-10-5 יהיו חמישה אחוזים של תרכובות חנקן, עשרה אחוזים של זרחן וחמישה אחוזים של אשלג.

[[מחזור החנקן|חנקן]], [[מחזור הזרחן|זרחן]] ו[[מחזור האשלגן|אשלגן]] הם שלושת החומרים העיקריים שחסרונם מגביל את התפתחות הצמח, ולכן אלו הם הרכיבים העיקריים של דשנים, והם מפורטים על המארז הדשן. לדוגמה, בדשן 5-10-5 יהיו חמישה אחוזים של תרכובות חנקן, עשרה אחוזים של זרחן וחמישה אחוזים של אשלג.

 

דשן חנקני מיוצר לרוב ב[[תהליך האבר]], המשתמש בהפקת [[גז טבעי]] כדי להפוך חנקן מהאוויר ל[[אמוניה]] המשמשת להפקת חומצה חנקנית. תוצר התגובה של האמוניה והחומצה החנקנית הוא חנקת אמוניה, חומר דשן נוסף. החומצה החנקנית והאמוניה יכולים גם לשמש ליצירת דשני 15-15-15. התרחשותו של תהליך האבר מספקת כמחצית מכמות החנקן הדרושה לחקלאות. הזרחן הוא חומר שנמצא במקור סלע ה[[פוספט]], והאשלגן, מקורו נמצא במלח ה[[אשלג]]. דשן כימי היה יסוד מרכזי במהפכה החקלאית הגדולה של המאה ה-20 - [[המהפכה הירוקה]]. הוא איפשר גידול משמעותי [[פריון חקלאי|בכמות המזון המופקת מכל דונם]], וכתוצאה מכך אפשר גם [[גידול אוכלוסין|גידול מהותי באוכלוסיית העולם]].

דשן חנקני מיוצר לרוב ב[[תהליך האבר]], המשתמש בהפקת [[גז טבעי]] כדי להפוך חנקן מהאוויר ל[[אמוניה]] המשמשת להפקת חומצה חנקנית. תוצר התגובה של האמוניה והחומצה החנקנית הוא חנקת אמוניה, חומר דשן נוסף. החומצה החנקנית והאמוניה יכולים גם לשמש ליצירת דשני 15-15-15. התרחשותו של תהליך האבר מספקת כמחצית מכמות החנקן הדרושה לחקלאות. הזרחן הוא חומר שנמצא במקור סלע ה[[פוספט]], והאשלגן, מקורו נמצא במלח ה[[אשלג]]. דשן כימי היה יסוד מרכזי במהפכה החקלאית הגדולה של המאה ה-20 - [[המהפכה הירוקה]]. הוא איפשר גידול משמעותי [[פריון חקלאי|בכמות המזון המופקת מכל דונם]], וכתוצאה מכך אפשר גם [[גידול אוכלוסין|גידול מהותי באוכלוסיית העולם]].

עם השנים יש גידול בכמות הדשן המשמשת בחקלאות. גורמים המשפיעים על גידול בכמות הדשן הנצרך הוא גידול בביקוש למזון ולתוצרי חקלאות אחרים עקב גידול אוכלוסיית העולם, גידול זה מגדיל את הביקוש ל[[חקלאות]] ובעקבות זה להפקת חומרי גלם לחקלאות. המעבר ההדרגתי מחקלאות קיום וחקלאות מקומית טבעית ל[[חקלאות תעשייתית]] אינטנסיבית מגדילה גם היא את הביקוש לדשנים. היבט שלישי הוא [[צמיחה כלכלית]] ועליה ב[[תוצר מקומי גולמי]] בעיקר במדינות עניות שמאפשרים ליותר חקלאים להשתמש בכמות גדולה יותר של דשן תעשייתי, הצמיחה הכלכלית מעלה גם את הביקוש ל[[מזון מעובד]] ול[[מזון מהחי]] (בעיקר לבשר) דברים שמגדילים את הביקוש לכמות גדולה יותר של מזון ומוצרי חקלאות. לעומת זאת יש גם תהליכים שמקטינים את צריכת הדשנים על ידי ניהול חקלאי ממוקד יותר שחוסך לחקלאי הוצאות מיותרות של דישון. בשנת 2002 נצרכו ברחבי העולם 86 מיליוני טונות של דשן חנקן, 33 מיליוני טונות של דשן זרחן ו-24 מיליוני טונות של דשן אשלג, עד שנת 2009 הצריכה של דשן חנקן עלתה ל-115 מיליוני טונות, ודשן הזרחן עלה ל-37 מיליוני טונות. דשן האשלג שהגיע לשיא של 31 מיליוני טונות בשנת 2007 ירד לצריכה של 21 מיליוני טונות בשנת 2009. [http://faostat3.fao.org/browse/R/*/E] המדינות הצורכות את רוב הדשן הן מדינות בעלות אוכלוסייה גדולה ו/או מדינות שמגדלות כמות גדולה של גידולים - סין (12 מיליון טון), הודו (8), ארצות הברית (6), ברזיל (3), אינדונזיה, פקיסטן, צרפת, קנדה וגרמניה (כ-1 מיליון טון כל אחת). [http://faostat3.fao.org/browse/R/*/E]

עם השנים יש גידול בכמות הדשן המשמשת בחקלאות. גורמים המשפיעים על גידול בכמות הדשן הנצרך הוא גידול בביקוש למזון ולתוצרי חקלאות אחרים עקב גידול אוכלוסיית העולם, גידול זה מגדיל את הביקוש ל[[חקלאות]] ובעקבות זה להפקת חומרי גלם לחקלאות. המעבר ההדרגתי מחקלאות קיום וחקלאות מקומית טבעית ל[[חקלאות תעשייתית]] אינטנסיבית מגדילה גם היא את הביקוש לדשנים. היבט שלישי הוא [[צמיחה כלכלית]] ועליה ב[[תוצר מקומי גולמי]] בעיקר במדינות עניות שמאפשרים ליותר חקלאים להשתמש בכמות גדולה יותר של דשן תעשייתי, הצמיחה הכלכלית מעלה גם את הביקוש ל[[מזון מעובד]] ול[[מזון מהחי]] (בעיקר לבשר) דברים שמגדילים את הביקוש לכמות גדולה יותר של מזון ומוצרי חקלאות. לעומת זאת יש גם תהליכים שמקטינים את צריכת הדשנים על ידי ניהול חקלאי ממוקד יותר שחוסך לחקלאי הוצאות מיותרות של דישון. בשנת 2002 נצרכו ברחבי העולם 86 מיליוני טונות של דשן חנקן, 33 מיליוני טונות של דשן זרחן ו-24 מיליוני טונות של דשן אשלג, עד שנת 2009 הצריכה של דשן חנקן עלתה ל-115 מיליוני טונות, ודשן הזרחן עלה ל-37 מיליוני טונות. דשן האשלג שהגיע לשיא של 31 מיליוני טונות בשנת 2007 ירד לצריכה של 21 מיליוני טונות בשנת 2009. [http://faostat3.fao.org/browse/R/*/E] המדינות הצורכות את רוב הדשן הן מדינות בעלות אוכלוסייה גדולה ו/או מדינות שמגדלות כמות גדולה של גידולים - סין (12 מיליון טון), הודו (8), ארצות הברית (6), ברזיל (3), אינדונזיה, פקיסטן, צרפת, קנדה וגרמניה (כ-1 מיליון טון כל אחת). [http://faostat3.fao.org/browse/R/*/E]

עם זאת, הדשן הכימי גרר מספר בעיות. הוא עלול לגרור [[זיהום חקלאי]] ובכך יוצר [[השפעה סביבתית]] ומשבש את [[מחזור הזרחן]] ו[[מחזור החנקן]]. שיבוש מחזורים אלה נחשב על ידי מדענים אקולוגים כ[[גבולות פלנטריים|הפרה של הגבולות הפלנטריים]] שעלול לסכן את גורל האנושות.  

עם זאת, הדשן הכימי גרר מספר בעיות. הוא עלול לגרור [[זיהום חקלאי]] ובכך יוצר [[השפעה סביבתית]] ומשבש את [[מחזור הזרחן]] ו[[מחזור החנקן]]. שיבוש מחזורים אלה נחשב על ידי מדענים אקולוגים כ[[גבולות פלנטריים|הפרה של הגבולות הפלנטריים]] שעלול לסכן את גורל האנושות.

בעיה אחרת היא כי הדשן הכימי מבוסס על [[משאבים מתכלים]] הן בגלל שהוא דורש [[דלק מחצבי]] (בעיקר [[גז טבעי]]) בתהליך האבר, והן בגלל שהוא דורש כריית [[פוספטים]]. דבר זה עלול ליצור בעיית [[בטחון תזונתי]] שכן [[שיא תפוקת הגז]] ו[[שיא תפוקת הזרחן]] עלולים לייקר את המזון המופק מחקלאות מבוססת דשן כימי. בכך דשן כימי הוא סוג של [[נעילה טכנולוגית]] מסוג "מלכודת דבש" - הוא איפשר [[גידול אוכלוסין]] משמעותי וכעת יש קושי לוותר עליו לאחר ש[[אוכלוסיית העולם]] תלויה בו במידה רבה לשם תזונה. ומצד שני היות הדשן [[משאב מתכלה]] גוררת בעיית [[קיימות]].  

בעיה אחרת היא כי הדשן הכימי מבוסס על [[משאבים מתכלים]] הן בגלל שהוא דורש [[דלק מחצבי]] (בעיקר [[גז טבעי]]) בתהליך האבר, והן בגלל שהוא דורש כריית [[פוספטים]]. דבר זה עלול ליצור בעיית [[בטחון תזונתי]] שכן [[שיא תפוקת הגז]] ו[[שיא תפוקת הזרחן]] עלולים לייקר את המזון המופק מחקלאות מבוססת דשן כימי. בכך דשן כימי הוא סוג של [[נעילה טכנולוגית]] מסוג "מלכודת דבש" - הוא איפשר [[גידול אוכלוסין]] משמעותי וכעת יש קושי לוותר עליו לאחר ש[[אוכלוסיית העולם]] תלויה בו במידה רבה לשם תזונה. ומצד שני היות הדשן [[משאב מתכלה]] גוררת בעיית [[קיימות]].

בשנים האחרונות גוברת ההכרה בצורך לעבור לחקלאות שאינה מבוססת על דשן כימי-[[מזון אורגני|חקלאות אורגנית]]. לפי הדוח האחרון של מדענים מאוניברסיטת שפילד חקלאות תעשייתית הכוללת חריש עמוק ושימוש בדשן כימי גורמת לאיבוד קרקע דרך שחיקה ואובדן פוריות. כתוצאה מכך שליש מהקרקע הפורייה על פני כדור הארץ נעלמה ב-40 השנים אחרונות.[https://www.theguardian.com/environment/2015/dec/02/arable-land-soil-food-security-shortage]

בשנים האחרונות גוברת ההכרה בצורך לעבור לחקלאות שאינה מבוססת על דשן כימי-[[מזון אורגני|חקלאות אורגנית]]. לפי הדוח האחרון של מדענים מאוניברסיטת שפילד חקלאות תעשייתית הכוללת חריש עמוק ושימוש בדשן כימי גורמת לאיבוד קרקע דרך שחיקה ואובדן פוריות. כתוצאה מכך שליש מהקרקע הפורייה על פני כדור הארץ נעלמה ב-40 השנים אחרונות.[https://www.theguardian.com/environment/2015/dec/02/arable-land-soil-food-security-shortage]

* [[דשן כימי בהשוואה לזבל אורגני]]

* [[דשן כימי בהשוואה לזבל אורגני]]

* [[חקלאות תעשייתית]]

* [[חקלאות תעשייתית]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Fertilizer דשן] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Fertilizer דשן] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Haber_process תהליך האבר] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Haber_process תהליך האבר] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/History_of_fertilizer ההיסטוריה של הדשן] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/History_of_fertilizer ההיסטוריה של הדשן] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.motherjones.com/tom-philpott/2013/04/history-nitrogen-fertilizer-ammonium-nitrate  היסטוריה קצרה של התלות הקטלנית שלנו בדשן חנקן] Tom Philpott, mother jones אפריל 2013

* [http://www.motherjones.com/tom-philpott/2013/04/history-nitrogen-fertilizer-ammonium-nitrate  היסטוריה קצרה של התלות הקטלנית שלנו בדשן חנקן] Tom Philpott, mother jones אפריל 2013

* [http://e360.yale.edu/feature/the_nitrogen_fix_breaking_a_costly_addiction/2207/ המלכוד של החנקן - לשבור התמכרות יקרה] fred pearce, 2009  

* [http://e360.yale.edu/feature/the_nitrogen_fix_breaking_a_costly_addiction/2207/ המלכוד של החנקן - לשבור התמכרות יקרה] fred pearce, 2009

* [http://www.ers.usda.gov/data-products/fertilizer-importsexports/summary-of-the-data-findings.aspx יבוא ויצוא של דשן מארצות הברית]  

* [http://www.ers.usda.gov/data-products/fertilizer-importsexports/summary-of-the-data-findings.aspx יבוא ויצוא של דשן מארצות הברית]

 

{{חקלאות}}

{{חקלאות}}