שינויים

בערך באותו זמן פיתח [[צ'ארלס דארווין]] מסגרת מחשבתית כללית להבנה של [[תהליך|תהליכים]] בהם שינויים קטנים ומקריים יכולים להצטבר במשך הזמן לשינויים גדולים שמניבים צורות חדשות לגמרי ("היווצרות המינים", "Speciation"). תאוריה שאנו מכירים כיום כ[[אבולוציה]]. עם הזמן התאוריה האבולוציונית התפתחה על ידי הוגים שונים - הן כדי להבין את הביולוגיה ובהמשך גם בהתייחס לתחומים אחרים כמו אבולוציה של טכנולוגיה או אבולוציה של [[מוסדות|מוסד חברתי]].

בערך באותו זמן פיתח [[צ'ארלס דארווין]] מסגרת מחשבתית כללית להבנה של [[תהליך|תהליכים]] בהם שינויים קטנים ומקריים יכולים להצטבר במשך הזמן לשינויים גדולים שמניבים צורות חדשות לגמרי ("היווצרות המינים", "Speciation"). תאוריה שאנו מכירים כיום כ[[אבולוציה]]. עם הזמן התאוריה האבולוציונית התפתחה על ידי הוגים שונים - הן כדי להבין את הביולוגיה ובהמשך גם בהתייחס לתחומים אחרים כמו אבולוציה של טכנולוגיה או אבולוציה של [[מוסדות|מוסד חברתי]].

זמן קצר לאחר מכן מספר פילוסופים אמריקאים מאסכולת ה[[פרגמטיזם]] (ויליאם ג'יימס, צ'ארלס פירס, [[ג'ון דיואי]]) המשיכו קו זה וכן נוצרו שתי ענפים חדשים במדע - [[פסיכולוגיה]] ו[[אנתרופולוגיה]], שניהם היו מכוונים לקיטלוג ופיתוח מסגרות הסברים למגוון של דפוסי התנהגות (אישיים וקבוצתיים).

זמן קצר לאחר מכן מספר פילוסופים אמריקאים מאסכולת ה[[פרגמטיזם]] (ויליאם ג'יימס, צ'ארלס פירס, [[ג'ון דיואי]]) המשיכו קו זה וכן נוצרו שני ענפים חדשים במדע - [[פסיכולוגיה]] ו[[אנתרופולוגיה]], שניהם היו מכוונים לקיטלוג ופיתוח מסגרות הסברים למגוון של דפוסי התנהגות (אישיים וקבוצתיים).

הסוציולוג ו[[חקר הכלכלה|הכלכלן]] [[תורסטן ובלן]] החל את הקריירה שלו בתקופה סוערת זו. ובלן ראה צורך לכלול בגישה שלו את השינוי התרבותי. לא ניתן להניח "טבע אנושי" אוניברסלי שיסביר את כל ה[[נורמה חברתית|נורמות]] וההתנהגויות המגוונות שהאנתרופולוגיה הציגה. התרומה שלו ידועה כיום בשם '''"[[הדיכוטומיה הטקסית\ אינסטרומנטלית]]"'''. ובלן טען כי כל תרבות היא מבוססת חומר ותלויה בכלים וכישורים כדי לתמוך ב"תהליך החיים", בעוד שבאותו זמן, נראה שכל תרבות הציבה מבנים של מעמד שעמדו בניגוד גמור לציווי האינסטרומנטליים (טכנולוגיים) של הקבוצה. ההיבט הטקסי התייחס לעבר, ונתמך ותמך באגדות שבטיות, ההיבט האינסטרומנטלי היה מכוון לעבר המגבלות הטכנולוגיות כדי לשפוט מבחינה ערכית דברים לפי היכולות לשלוט בתוצאות עתידיות. "דיכוטומיות ובלן" היתה זן של "תאוריית הערך האינסטרומנטלית" של [[ג'ון דיואי]]. ובלן כתב מאמר מפורסם בשם "מדוע הכלכלה אינה מדע אבולוציוני".

הסוציולוג ו[[חקר הכלכלה|הכלכלן]] [[תורסטן ובלן]] החל את הקריירה שלו בתקופה סוערת זו. ובלן ראה צורך לכלול בגישה שלו את השינוי התרבותי. לא ניתן להניח "טבע אנושי" אוניברסלי שיסביר את כל ה[[נורמה חברתית|נורמות]] וההתנהגויות המגוונות שהאנתרופולוגיה הציגה. התרומה שלו ידועה כיום בשם '''"[[הדיכוטומיה הטקסית\ אינסטרומנטלית]]"'''. ובלן טען כי כל תרבות היא מבוססת חומר ותלויה בכלים וכישורים כדי לתמוך ב"תהליך החיים", בעוד שבאותו זמן, נראה שכל תרבות הציבה מבנים של מעמד שעמדו בניגוד גמור לציווי האינסטרומנטליים (טכנולוגיים) של הקבוצה. ההיבט הטקסי התייחס לעבר, ונתמך ותמך באגדות שבטיות, ההיבט האינסטרומנטלי היה מכוון לעבר המגבלות הטכנולוגיות כדי לשפוט מבחינה ערכית דברים לפי היכולות לשלוט בתוצאות עתידיות. "דיכוטומיות ובלן" היתה זן של "תאוריית הערך האינסטרומנטלית" של [[ג'ון דיואי]]. ובלן כתב מאמר מפורסם בשם "מדוע הכלכלה אינה מדע אבולוציוני".