שינויים

[[קובץ:Desertification map.png|מפת הרגישות למדבור בעולם. באפור - איזורים יבשים, בכחול איזורים קרים, באדום ובכתום איזורים רגישים למדבור שבהם עלולים להתרחש תהליכי מדבור מהירים, ובירוק איזורים לחים שאינם רגישים למדבור. רוב המדבור מתרחש באיזורי ספר מדבר - סמוך למדבריות קיימים. עם זאת הדבר לא מתרחש עקב נדידת חולות מדבר אל הקרקעות הסמוכות אלא עקב הרס הקרקע. |ממוזער|400px]]

[[קובץ:Desertification map.png|מפת הרגישות למדבור בעולם. באפור - איזורים יבשים, בכחול איזורים קרים, באדום ובכתום איזורים רגישים למדבור שבהם עלולים להתרחש תהליכי מדבור מהירים, ובירוק איזורים לחים שאינם רגישים למדבור. רוב המדבור מתרחש באיזורי ספר מדבר - סמוך למדבריות קיימים. עם זאת הדבר לא מתרחש עקב נדידת חולות מדבר אל הקרקעות הסמוכות אלא עקב הרס הקרקע. |ממוזער|400px]]

'''מדבור''' (באנגלית: '''Desertification''') הוא [[אובדן קרקע|הרס קרקעות]] באיזורים דלי משקעים. הוא נובע ממגוון של גורמים כמו [[שינויי אקלים]], [[רעיית יתר]] וצריכת [[מים]] על ידי [[בני אדם]] לצרכי [[חקלאות]], מגורים ותעשייה, [[המלחת קרקע|המלחת הקרקע]] ועוד. מדבור הוא [[השפעה סביבתית|בעיה סביבתית]] קשה שמשפיעה הן על [[מערכות אקולוגיות]] והן על [[אקלים]] ו[[חקלאות]].  

'''מדבור''' (באנגלית: '''Desertification''') הוא [[אובדן קרקע|הרס קרקעות]] באיזורים דלי משקעים. הוא נובע ממגוון של גורמים כמו [[שינויי אקלים]], [[רעיית יתר]] וצריכת [[מים]] על ידי [[בני אדם]] לצרכי [[חקלאות]], מגורים ותעשייה, [[המלחת קרקע|המלחת הקרקע]] ועוד. מדבור הוא [[השפעה סביבתית|בעיה סביבתית]] קשה שמשפיעה הן על [[מערכות אקולוגיות]] והן על [[אקלים]] ו[[חקלאות]].

==היקף המדבור==

==היקף המדבור==

'''איזורים יבשים''' או '''איזורים דלי משקעים''' (Drylands) מהווים 40%-41% מ[[שימושי קרקע|השטח היבשתי של כדור הארץ]],<ref>Bauer (2007), [http://books.google.com/books?id=mR3E4xJFNw0C&pg=PA78 p. 78]</ref><ref name="johnson-1">Johnson et al (2006), [http://books.google.com/books?id=da6vhzHEpf0C&pg=PA1 p. 1]</ref> וחיים בהם מעל 2 מיליארד [[בני אדם]].<ref name="johnson-1" /> השטח היבש מחולק לאיזורים לפי כמות המשקעים שיורדת בו- שטחים יבשים מאוד (כמו מדבר סהרה ומדבר סעודיה), יבשים (לדוגמה איזורים סביב מדבר סהרה, חלק מאוסטרליה, עיראק ואיראן), סמי-יבשים (כמו ישראל ללא הנגב, לבנון ורוב שטחה של מערב ארצות הברית), ויבשים-תת-לחים. מתוך השטח, מעט פחות ממחצית הם שטחים יבשים מאוד ויבשים שחיים בהם יחסית מעט אנשים. רוב האוכלוסייה של איזורים היבשים נמצאת באיזורים היבשים- למחצה והיבשים-תת-לחים, שמהווים יחד כ-24% מהשטח היבשתי של כדור הארץ.[http://www.millenniumassessment.org/documents/document.355.aspx.pdf]

'''איזורים יבשים''' או '''איזורים דלי משקעים''' (Drylands) מהווים 40%-41% מ[[שימושי קרקע|השטח היבשתי של כדור הארץ]],<ref>Bauer (2007), [http://books.google.com/books?id=mR3E4xJFNw0C&pg=PA78 p. 78]</ref><ref name="johnson-1">Johnson et al (2006), [http://books.google.com/books?id=da6vhzHEpf0C&pg=PA1 p. 1]</ref> וחיים בהם מעל 2 מיליארד [[בני אדם]].<ref name="johnson-1" /> השטח היבש מחולק לאיזורים לפי כמות המשקעים שיורדת בו- שטחים יבשים מאוד (כמו מדבר סהרה ומדבר סעודיה), יבשים (לדוגמה איזורים סביב מדבר סהרה, חלק מאוסטרליה, עיראק ואיראן), סמי-יבשים (כמו ישראל ללא הנגב, לבנון ורוב שטחה של מערב ארצות הברית), ויבשים-תת-לחים. מתוך השטח, מעט פחות ממחצית הם שטחים יבשים מאוד ויבשים שחיים בהם יחסית מעט אנשים. רוב האוכלוסייה של איזורים היבשים נמצאת באיזורים היבשים- למחצה והיבשים-תת-לחים, שמהווים יחד כ-24% מהשטח היבשתי של כדור הארץ.[http://www.millenniumassessment.org/documents/document.355.aspx.pdf]

האיום במדבור אינו נוגע לשטחים המדבריים היבשים מאוד והוא מאיים בעיקר על השטחים היבשים והסמי-יבשים.  

האיום במדבור אינו נוגע לשטחים המדבריים היבשים מאוד והוא מאיים בעיקר על השטחים היבשים והסמי-יבשים.

על פי הערכות, 10%-20% מהשטח של האיזורים היבשים כבר התדרדרו, והשטח הכללי שהושפע ממדבור נע בין 2 ל-12 מיליון קילומטרים רבועים. 1%-6% מהאוכלוסייה של איזורים דלי משקעים חיים באיזורים שעברו מדבור. כמיליארד אנשים נמצאים תחת איום של מדבור נוסף.<ref name="holtz"> Uwe Holtz , [http://www.unccd.int/Lists/SiteDocumentLibrary/Parliament/2007/parliamentariansforum.pdf Implementing the United Nations Convention to Combat Desertification from a parliamentary point of view] unccd, 2007</ref><ref>[http://books.google.com/books?id=XxBrq6hTs_UC&pg=PA454 Gender in agriculture sourcebook], World Bank 2009, page 454</ref> איזור מדבר סהרה לדוגמה, מתפשט דרומה בקצב של 48 קילומטרים בשנה. [http://www.csmonitor.com/2005/0801/p01s02-woaf.html]

על פי הערכות, 10%-20% מהשטח של האיזורים היבשים כבר התדרדרו, והשטח הכללי שהושפע ממדבור נע בין 2 ל-12 מיליון קילומטרים רבועים. 1%-6% מהאוכלוסייה של איזורים דלי משקעים חיים באיזורים שעברו מדבור. כמיליארד אנשים נמצאים תחת איום של מדבור נוסף.<ref name="holtz"> Uwe Holtz , [http://www.unccd.int/Lists/SiteDocumentLibrary/Parliament/2007/parliamentariansforum.pdf Implementing the United Nations Convention to Combat Desertification from a parliamentary point of view] unccd, 2007</ref><ref>[http://books.google.com/books?id=XxBrq6hTs_UC&pg=PA454 Gender in agriculture sourcebook], World Bank 2009, page 454</ref> איזור מדבר סהרה לדוגמה, מתפשט דרומה בקצב של 48 קילומטרים בשנה. [http://www.csmonitor.com/2005/0801/p01s02-woaf.html]

לפי UNCCD נכון לשנת 2011, מדבור מאיים על שליש מהשטח היבשתי של כדור הארץ. מדבור כיום מאיים לא רק על אפריקה מדרום לסהרה, אלא גם על צפון סין, מערב ארצות הברית, הודו, דרום אפריקה, צפון מערב אסיה (איזור אזרבייג'ן ו[[טורקיה]]), [[המזרח התיכון]], דרום רוסיה, מזרח-צפון אמריקה הדרומית ודרום אמריקה הדרומית. 11 מדינות באירופה מאויימות על ידי מדבור, וסה"כ הוא מאיים על 110 מדינות ברחבי העולם. הוא בעיה עולמית בגלל ההשפעה שלו על [[חקלאות]] ו[[שוק המזון העולמי]]. [https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]

לפי UNCCD נכון לשנת 2011, מדבור מאיים על שליש מהשטח היבשתי של כדור הארץ. מדבור כיום מאיים לא רק על אפריקה מדרום לסהרה, אלא גם על צפון סין, מערב ארצות הברית, הודו, דרום אפריקה, צפון מערב אסיה (איזור אזרבייג'ן ו[[טורקיה]]), [[המזרח התיכון]], דרום רוסיה, מזרח-צפון אמריקה הדרומית ודרום אמריקה הדרומית. 11 מדינות באירופה מאויימות על ידי מדבור, וסה"כ הוא מאיים על 110 מדינות ברחבי העולם. הוא בעיה עולמית בגלל ההשפעה שלו על [[חקלאות]] ו[[שוק המזון העולמי]]. [https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]

המדבור הוכר כבעיה עולמית על ידי [[ארגון האומות המאוחדות]] בספטמבר 1977. בזמן זה נערך כנס עולמי על המדבור בניירובי, קנייה. בשנת 1992, לפי בקשת הכנס לסביבה ולפיתוח שהתכנס בריו, קראה העצרת הכללית של האומות המאוחדות להקים וועדה בין-ממשלתית לדיונים על מלחמה במדבור. ב-17 ביוני 1994 הוקם בפאריס ה-'''UNCCD''' - אמנת האו"ם למאבק במדבור (United Nations Convention to Combat Desertification). וה-17 ביוני הפך ליום העולמי למלחמה במדבור ובבצורת. האמנה נכנסה לתוקף שנתיים לאחר מכן. מאז 1999 מזכירות הארגון יושבת בבון, גרמניה. <ref name="holtz"/>[http://www.unccd.int/en/about-the-convention/history/Pages/default.aspx]

המדבור הוכר כבעיה עולמית על ידי [[ארגון האומות המאוחדות]] בספטמבר 1977. בזמן זה נערך כנס עולמי על המדבור בניירובי, קנייה. בשנת 1992, לפי בקשת הכנס לסביבה ולפיתוח שהתכנס בריו, קראה העצרת הכללית של האומות המאוחדות להקים וועדה בין-ממשלתית לדיונים על מלחמה במדבור. ב-17 ביוני 1994 הוקם בפאריס ה-'''UNCCD''' - אמנת האו"ם למאבק במדבור (United Nations Convention to Combat Desertification). וה-17 ביוני הפך ליום העולמי למלחמה במדבור ובבצורת. האמנה נכנסה לתוקף שנתיים לאחר מכן. מאז 1999 מזכירות הארגון יושבת בבון, גרמניה. <ref name="holtz"/>[http://www.unccd.int/en/about-the-convention/history/Pages/default.aspx]

==רקע - קרקע==

==רקע - קרקע==

{{הפניה לערך מורחב|קרקע}}

{{הפניה לערך מורחב|קרקע}}

ה[[קרקע]] מקיפה את [[כדור הארץ]] בחגורה שעובייה בדרך כלל כמה עשרות סנטימטרים. הקרקע אינה סתם חומר גלם פסיבי, אלא מהווה בית גידול לחרקים, תולעים ומיליוני סוגי חיידקים שונים שמהווים יחד [[מערכות אקולוגיות]] עשירה שמאווררת את הקרקע, שומרת על מים בקרקע, ומאפשרת זמינות של חומרי הזנה כמו מינרלים שונים, עבור צמחים. אפשר להסתכל על הקרקע כעל [[משאב מתכלה]] או [[משאב מתחדש]] בעל קצב התחדשות נמוך. בעוד שיצירת שכבת קרקע בעובי 2.5 ס"מ יכולה לקחת 500 שנה, הרס של שכבה כזו בגלל שילוב תהליכים שונים יכול להתרחש בתוך שנים ספורות[https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]  

ה[[קרקע]] מקיפה את [[כדור הארץ]] בחגורה שעובייה בדרך כלל כמה עשרות סנטימטרים. הקרקע אינה סתם חומר גלם פסיבי, אלא מהווה בית גידול לחרקים, תולעים ומיליוני סוגי חיידקים שונים שמהווים יחד [[מערכות אקולוגיות]] עשירה שמאווררת את הקרקע, שומרת על מים בקרקע, ומאפשרת זמינות של חומרי הזנה כמו מינרלים שונים, עבור צמחים. אפשר להסתכל על הקרקע כעל [[משאב מתכלה]] או [[משאב מתחדש]] בעל קצב התחדשות נמוך. בעוד שיצירת שכבת קרקע בעובי 2.5 ס"מ יכולה לקחת 500 שנה, הרס של שכבה כזו בגלל שילוב תהליכים שונים יכול להתרחש בתוך שנים ספורות[https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]

==סיבות למדבור==

==סיבות למדבור==

בניגוד לדימוי המקובל, מדבור לא נובע מהתפשטות של המדבר, או דיונות מדבריות אל תוך שטחים חקלאיים, אלא מהרס איטי ומתמשך של קרקעות פוריות. התהליכים הגורמים להרס הקרקע כוללים:[https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]

בניגוד לדימוי המקובל, מדבור לא נובע מהתפשטות של המדבר, או דיונות מדבריות אל תוך שטחים חקלאיים, אלא מהרס איטי ומתמשך של קרקעות פוריות. התהליכים הגורמים להרס הקרקע כוללים:[https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]

* שימוש ב[[חומרי הדברה]] וב[[דשן כימי]] גורמים להחלשה ולהרג של היצורים החיים בקרקע ולהכחדת [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגית]] שלהן.  

* שימוש ב[[חומרי הדברה]] וב[[דשן כימי]] גורמים להחלשה ולהרג של היצורים החיים בקרקע ולהכחדת [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגית]] שלהן.

* חריש והפיכת הקרקע גורמים לייבוש הקרקע ולדחיסה שלה.  

* חריש והפיכת הקרקע גורמים לייבוש הקרקע ולדחיסה שלה.

* [[בירוא יערות]], ורעיית-יתר גורמים להסרת הצמחייה מהקרקע, ודבר זה גורם לייבוש וחשיפה של הקרקע, כך [[סחף קרקע]] של גשמים ורוחות סוחפים קרקעות לאוקיינוסים ולמדבריות.

* [[בירוא יערות]], ורעיית-יתר גורמים להסרת הצמחייה מהקרקע, ודבר זה גורם לייבוש וחשיפה של הקרקע, כך [[סחף קרקע]] של גשמים ורוחות סוחפים קרקעות לאוקיינוסים ולמדבריות.

* תהליכי השקייה לא נכונים עלולים לגרור [[המלחת קרקע|המלחת קרקע]] דבר שגם הוא פוגע בפוריות הקרקע.

* תהליכי השקייה לא נכונים עלולים לגרור [[המלחת קרקע]] דבר שגם הוא פוגע בפוריות הקרקע.

* [[שינוי אקלים]] הנגרמים בגלל [[התחממות עולמית]], יחד עם [[משבר המים העולמי]] גורמים לנזק נוסף.

* [[שינוי אקלים]] הנגרמים בגלל [[התחממות עולמית]], יחד עם [[משבר המים העולמי]] גורמים לנזק נוסף.

===הסרת צמחיה, בירוא יערות ורעיית יתר===

===הסרת צמחיה, בירוא יערות ורעיית יתר===

סיבה מרכזית למדבור היא הסרה של רוב הצמחייה משטח מסויים. [[תהליך]] זה נגרם בגלל מספר גורמים אחרים, שמתרחשים בנפרד או ביחד. כמו [[בצורת]], [[שינויי אקלים]], חריש והפיכת הקרקעות לצורכי חקלאות, רעיית יתר וכן [[בירוא יערות]] לצרכי חקלאות, עצי הסקה או לשם חומרי בניין. הצמחייה מהווה גורם חשוב בקביעת ההרכב הביולוגי של הקרקע. מחקרים הראו כי בסביבות רבות קצב [[בליית קרקע|הבלייה והסחף של האדמה]] ירד בצורה מעריכית עם הגידול בתכסית הצמחייה. אדמות יבשות שאינן מוגנות בצמחייה, עפות ברוח ונשטפות בגשם, ומותירות שכבות אדמה נמוכות יותר שהן פחות פוריות. אדמות אלה מתחממות בשמש וצמחיה חדשה לא גדלה בהן.  

סיבה מרכזית למדבור היא הסרה של רוב הצמחייה משטח מסויים. [[תהליך]] זה נגרם בגלל מספר גורמים אחרים, שמתרחשים בנפרד או ביחד. כמו [[בצורת]], [[שינויי אקלים]], חריש והפיכת הקרקעות לצורכי חקלאות, רעיית יתר וכן [[בירוא יערות]] לצרכי חקלאות, עצי הסקה או לשם חומרי בניין. הצמחייה מהווה גורם חשוב בקביעת ההרכב הביולוגי של הקרקע. מחקרים הראו כי בסביבות רבות קצב [[בליית קרקע|הבלייה והסחף של האדמה]] ירד בצורה מעריכית עם הגידול בתכסית הצמחייה. אדמות יבשות שאינן מוגנות בצמחייה, עפות ברוח ונשטפות בגשם, ומותירות שכבות אדמה נמוכות יותר שהן פחות פוריות. אדמות אלה מתחממות בשמש וצמחיה חדשה לא גדלה בהן.

בתחילת המאה ה-21 החלו המדענים להעלות השערות שאנשים גרמו ליצירת מדבר סהרה באמצעות רעיית יתר של צאן ובקר. ובאמת עד שנת 6,000 לפני הספירה בערך לא היה שם מדבר: הייתה שם הרבה צמחייה, אגמים, נחלים. ב-2017 פרסם דוקטור דייויד רייט, מאוניברסיטת סאול, מחקר בו הוא תומך בטענה זו ומסבר איך זה קרה. לדעתו אחרי שהצאן והבקר אכל חלק גדול מהצמחים, זה הגדיל את האלבדו של השטח(כלומר יותר אור שמש השתקף חזרה לאטמוספירה) והגביר את כמות האבק באוויר, וזה גרם לכך שפחות גשמים החלו להגיע. לאחר שפחות גשמים החלו להגיע לאזור הייתה שם פחות צמחייה ואז הנוודים המשיכו לאזורים הסמוכים, בהם קרה אותו התהליך וכך זה נמשך עד שנוצר מדבר סהרה{{הערה|Melissa Cochrane [https://phys.org/news/2017-03-humans-sahara.html Did humans create the Sahara Desert?] 14.03.2017, Phys.org}}{{הערה|David K. Wright [https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/feart.2017.00004/full Humans as Agents in the Termination of the African Humid Period] 26 לינואר 2017}}.

בתחילת המאה ה-21 החלו המדענים להעלות השערות שאנשים גרמו ליצירת מדבר סהרה באמצעות רעיית יתר של צאן ובקר. ובאמת עד שנת 6,000 לפני הספירה בערך לא היה שם מדבר: הייתה שם הרבה צמחייה, אגמים, נחלים. ב-2017 פרסם דוקטור דייויד רייט, מאוניברסיטת סאול, מחקר בו הוא תומך בטענה זו ומסבר איך זה קרה. לדעתו אחרי שהצאן והבקר אכל חלק גדול מהצמחים, זה הגדיל את האלבדו של השטח (כלומר יותר אור שמש השתקף חזרה לאטמוספירה) והגביר את כמות האבק באוויר, וזה גרם לכך שפחות גשמים החלו להגיע. לאחר שפחות גשמים החלו להגיע לאזור הייתה שם פחות צמחייה ואז הנוודים המשיכו לאזורים הסמוכים, בהם קרה אותו התהליך וכך זה נמשך עד שנוצר מדבר סהרה{{הערה|Melissa Cochrane [https://phys.org/news/2017-03-humans-sahara.html Did humans create the Sahara Desert?] 14.03.2017, Phys.org}}{{הערה|David K. Wright [https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/feart.2017.00004/full Humans as Agents in the Termination of the African Humid Period] 26 לינואר 2017}}.

סיבה אחת למדבור היא רעיית יתר, כלומר מצב שבו כל הצמחייה באיזור מסויים נאכלת על ידי עדרים של צאן או בקר בדפוסים שאינם דומים לדפוסים טבעיים. תת כיסוי של הקרקע על ידי צמחיה גורם לאידוי מוגבר של המים מהקרקע, ולאובדן אדמות שאוצרות מים וכך למדבור. דוגמה בולטת לאפקט זה אפשר לראות בקו הגבול של צפון סיני מול הנגב. רעיית יתר בסיני הובילה להרס הצמחייה ולמדבור, לעומת זאת בצפון הנגב אין מדבור היות ואין רעיית יתר. <ref name="etzion_avi"> אבי עציון, [http://web.macam.ac.il/~etzion_a/climate/desertification%201.htm מדבור] באתר מכון מופ"ת</ref>

סיבה אחת למדבור היא רעיית יתר, כלומר מצב שבו כל הצמחייה באיזור מסויים נאכלת על ידי עדרים של צאן או בקר בדפוסים שאינם דומים לדפוסים טבעיים. תת כיסוי של הקרקע על ידי צמחיה גורם לאידוי מוגבר של המים מהקרקע, ולאובדן אדמות שאוצרות מים וכך למדבור. דוגמה בולטת לאפקט זה אפשר לראות בקו הגבול של צפון סיני מול הנגב. רעיית יתר בסיני הובילה להרס הצמחייה ולמדבור, לעומת זאת בצפון הנגב אין מדבור היות ואין רעיית יתר. <ref name="etzion_avi"> אבי עציון, [http://web.macam.ac.il/~etzion_a/climate/desertification%201.htm מדבור] באתר מכון מופ"ת</ref>

סביר להניח, שרעייה באחו תיטיב יותר עם הסביבה, מאשר כריתת יערות למען גידול סויה ואורז להאכלת הבקר. סביר להניח, שמעבר עם העדר הזה ממקום למקום כאשר הבקר כבר אכל חלק גדול מהעשב, תיטיב עם הסביבה והרועים באמת בדרך כלל עושים את זה. אם עדר קטן זה אפילו קל יותר לעשות מעם עדר גדול. נכון גם שבמידה מסוימת נוכחות בעלי חיים אוכלי צמחים טובה לטבע: הם אוכלים צמחים מתים שכבר התייבשו ובכך מונעים שרפות ואזרים לצמחים חדשים לצמוח, מדשנים את הקרקע עם ההפרשות שלהם, מעבירים זרעים בכל מיני דרכים ובכך עוזרים לצמחים חדשים לנבוט ותורמים ל[[מגוון המינים]]. מעבר לרעייה כזו במקום אחזקת בקר בחללים סגורים והאכלתו בגידולים שנטעו במיוחד בשביל זה, באמת מהווה את אחד ההבדלים בין חקלאות אורגנית ללא אורגנית. לעומת זאת, כאשר מדברים על עדרים גדולים כעדרים מועדפים צריך להיות זהירים. כאשר בני אדם בכפר כלשהו מגדלים בקר רק לצרכים שלהם ולוקחים מהם רק את החלב בלי להתערב בתהליכי הרבייה שלהם זה מבחינה אתית יהיה עדיף, אבל העדר יהיה קטן יחסית. לעומת זאת כאשר מגדלים עדר לתעשיית הבשר, למטרות מסחריות העדר יהיה גדול יותר. קיים ספק עם עדר כזה יהיה יותר סביבתי כי מספר הפרטים וכמות העשב הנאכלת יהיו גדולים יותר מהכמות הטבעית. ובאמת כאשר מדברים על מדבור במהלך ההיסטוריה בדרך כלל מדברים על עדרים גדולים{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Overgrazing Overgrazing]}}.

סביר להניח, שרעייה באחו תיטיב יותר עם הסביבה, מאשר כריתת יערות למען גידול סויה ואורז להאכלת הבקר. סביר להניח, שמעבר עם העדר הזה ממקום למקום כאשר הבקר כבר אכל חלק גדול מהעשב, תיטיב עם הסביבה והרועים באמת בדרך כלל עושים את זה. אם עדר קטן זה אפילו קל יותר לעשות מעם עדר גדול. נכון גם שבמידה מסוימת נוכחות בעלי חיים אוכלי צמחים טובה לטבע: הם אוכלים צמחים מתים שכבר התייבשו ובכך מונעים שרפות ואזרים לצמחים חדשים לצמוח, מדשנים את הקרקע עם ההפרשות שלהם, מעבירים זרעים בכל מיני דרכים ובכך עוזרים לצמחים חדשים לנבוט ותורמים ל[[מגוון המינים]]. מעבר לרעייה כזו במקום אחזקת בקר בחללים סגורים והאכלתו בגידולים שנטעו במיוחד בשביל זה, באמת מהווה את אחד ההבדלים בין חקלאות אורגנית ללא אורגנית. לעומת זאת, כאשר מדברים על עדרים גדולים כעדרים מועדפים צריך להיות זהירים. כאשר בני אדם בכפר כלשהו מגדלים בקר רק לצרכים שלהם ולוקחים מהם רק את החלב בלי להתערב בתהליכי הרבייה שלהם זה מבחינה אתית יהיה עדיף, אבל העדר יהיה קטן יחסית. לעומת זאת כאשר מגדלים עדר לתעשיית הבשר, למטרות מסחריות העדר יהיה גדול יותר. קיים ספק עם עדר כזה יהיה יותר סביבתי כי מספר הפרטים וכמות העשב הנאכלת יהיו גדולים יותר מהכמות הטבעית. ובאמת כאשר מדברים על מדבור במהלך ההיסטוריה בדרך כלל מדברים על עדרים גדולים{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Overgrazing Overgrazing]}}.

קיימת גרסה לפיה כאשר בני האדם התחילו לעבור מציד לגידול בקר בהתחלה הם גדלו עדרים קטנים רק לצורך הכפר שלהם. העדרים היו קטנים והפעילו לחץ קטן יותר על שטחי העשב. כמובן שהרועים הניעו אותם ממקום למקום בהתאם לכמות העשב, אבל כל הזמן במרחק הליכה מהכפר. בלילה הם חזרו לכפר והחזירו לשם את הבקר. לעומת זאת מאוחר יותר כאשר נוצרו עדרים גדולים ששמשו למסחר, להתעשרות העומס היה גדול מידי לסביבה והאנשים היו צריכים לקחת את הבתים שלהם ולעבור למקום חדש כי העדר הפך במהירות את הקרקע מסביב למדבר. זו הייתה אחת הסיבות להיווצרות עמים נוודים. ובאמת הגדלת כמות הבקר עלולה לגרום לרעיית יתר ומדבור והנוודות של מגדלי הבקר היא צורת חיים בה מגדלי הבקר נעים כדי למצוא שטח מרעה חדש{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Nomadic_pastoralism Nomadic pastoralism]}}. לעומת זאת העמים שבחרו להתעסק בגידול צמחים כעיסוק עיקרי, והחזיקו רק מספר קטן של בעלי חיים ליד הבית נשארו בישובי קבע. בימי הביניים בסין גרו כ-60 מיליון בני אדם(כאשר האיכרים החזיקו בעדרים קטנים) ואילו בערבות מצפון וממערב לה פחות מ-5 מיליון נוודים. הדבר מרמז על טביעת רגל גדולה יותר של עדרים גדולים. יש לציין גם שכאשר האנשים מתחילים לנדוד אחרי העדר הם כבר לא יכולים להתעסק בגידול צמחים לדוגמה, כי בשביל זה צריך להישאר במקום אחד ולכן חייבים להסתמך רק על גידול בקר. Leo Africanus{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Leo_Africanus Leo Africanus]}} אחד מהגאוגרפים המפורסמים ביותר שתיאר את אפריקה כתב שהנוודים באזור מדבר ליביה "לא נשארים במקום אחד יותר מ-3-4 ימים כלומר עד שהגמלים יאכלו את כל העשב באזור"{{הערה|Leo Africanus [http://www.vostlit.info/Texts/rus10/Lev_Afrik/frametext12.htm ОПИСАНИЕ АФРИКИ

קיימת גרסה לפיה כאשר בני האדם התחילו לעבור מציד לגידול בקר בהתחלה הם גדלו עדרים קטנים רק לצורך הכפר שלהם. העדרים היו קטנים והפעילו לחץ קטן יותר על שטחי העשב. כמובן שהרועים הניעו אותם ממקום למקום בהתאם לכמות העשב, אבל כל הזמן במרחק הליכה מהכפר. בלילה הם חזרו לכפר והחזירו לשם את הבקר. לעומת זאת מאוחר יותר כאשר נוצרו עדרים גדולים ששמשו למסחר, להתעשרות העומס היה גדול מידי לסביבה והאנשים היו צריכים לקחת את הבתים שלהם ולעבור למקום חדש כי העדר הפך במהירות את הקרקע מסביב למדבר. זו הייתה אחת הסיבות להיווצרות עמים נוודים. ובאמת הגדלת כמות הבקר עלולה לגרום לרעיית יתר ומדבור והנוודות של מגדלי הבקר היא צורת חיים בה מגדלי הבקר נעים כדי למצוא שטח מרעה חדש{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Nomadic_pastoralism Nomadic pastoralism]}}. לעומת זאת העמים שבחרו להתעסק בגידול צמחים כעיסוק עיקרי, והחזיקו רק מספר קטן של בעלי חיים ליד הבית נשארו בישובי קבע. בימי הביניים בסין גרו כ-60 מיליון בני אדם (כאשר האיכרים החזיקו בעדרים קטנים) ואילו בערבות מצפון וממערב לה פחות מ-5 מיליון נוודים. הדבר מרמז על טביעת רגל גדולה יותר של עדרים גדולים. יש לציין גם שכאשר האנשים מתחילים לנדוד אחרי העדר הם כבר לא יכולים להתעסק בגידול צמחים לדוגמה, כי בשביל זה צריך להישאר במקום אחד ולכן חייבים להסתמך רק על גידול בקר. Leo Africanus{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Leo_Africanus Leo Africanus]}} אחד מהגאוגרפים המפורסמים ביותר שתיאר את אפריקה כתב שהנוודים באזור מדבר ליביה "לא נשארים במקום אחד יותר מ-3-4 ימים כלומר עד שהגמלים יאכלו את כל העשב באזור"{{הערה|Leo Africanus [http://www.vostlit.info/Texts/rus10/Lev_Afrik/frametext12.htm ОПИСАНИЕ АФРИКИ

И ДОСТОПРИМЕЧАТЕЛЬНОСТЕЙ, КОТОРЫЕ В НЕЙ ЕСТЬ] Восточная Литература]}}  

И ДОСТОПРИМЕЧАТЕЛЬНОСТЕЙ, КОТОРЫЕ В НЕЙ ЕСТЬ] Восточная Литература]}}

אלן סייבורי אומר שצריך לרכז את הבקר בעדרים גדולים כדי לחכות את הטבע. אבל, יש לציין שכאשר מדברים על רעייה של עדר טבעי מול רעייה של עדר המנוהל על ידי בני אדם צריך לקחת בחשבון כמה פרמטרים, כי יש כמה הבדלים מהותיים:

אלן סייבורי אומר שצריך לרכז את הבקר בעדרים גדולים כדי לחכות את הטבע. אבל, יש לציין שכאשר מדברים על רעייה של עדר טבעי מול רעייה של עדר המנוהל על ידי בני אדם צריך לקחת בחשבון כמה פרמטרים, כי יש כמה הבדלים מהותיים:

 

* עדר טבעי מתאים את מספר הפרטים בו לכמות שהטבע יכול לנשוא בכמה אמצעים. כאשר מספר הפרטים גדל קטנה כמות העשב והמים מה שמקטין את כמות הפרטים גם דרך רעב וגם דרך צמצום בילודה אצל פרטים רעבים. כאשר מספר הפרטים בעדר גדל גדלה גם כמות הטורפים של בעלי החיים האלה מה שמקטין בחזרה את כמות הפרטים בעדר. בנוסף בטבע ככל שמספר בעלי החיים שמגיע לבגרות גדול יותר יש פחות ילודה. כמות הצאצאים מותאמת לגודל (לדוגמה לפילים יש תקופת הריון ארוכה יותר מלבני אדם, אם הפילים היו מתרבים לפחות בקצב של ארנבים הם היו גומרים את כל המזון במהירות). לעומת זאת, כאשר האדם מגדל עדר למטרות החקלאות התעשייתיות, הוא נוטה להגדיל באופן מלאכותי את מספר בעלי החיים בעדר וגם להגדיל את כמות הבשר והחלב שיוצאת מבעל חיים אחד. אבל בעל חיים כזה גם יאכל יותר עשב.

* עדר טבעי מתאים את מספר הפרטים בו לכמות שהטבע יכול לנשוא בכמה אמצעים. כאשר מספר הפרטים גדל קטנה כמות העשב והמים מה שמקטין את כמות הפרטים גם דרך רעב וגם דרך צמצום בילודה אצל פרטים רעבים. כאשר מספר הפרטים בעדר גדל גדלה גם כמות הטורפים של בעלי החיים האלה מה שמקטין בחזרה את כמות הפרטים בעדר. בנוסף בטבע ככל שמספר בעלי החיים שמגיע לבגרות גדול יותר יש פחות ילודה. כמות הצאצאים מותאמת לגודל(לדוגמה לפילים יש תקופת הריון ארוכה יותר מלבני אדם, אם הפילים היו מתרבים לפחות בקצב של ארנבים הם היו גומרים את כל המזון במהירות). לעומת זאת, כאשר האדם מגדל עדר למטרות החקלאות התעשייתיות, הוא נוטה להגדיל באופן מלאכותי את מספר בעלי החיים בעדר וגם להגדיל את כמות הבשר והחלב שיוצאת מבעל חיים אחד. אבל בעל חיים כזה גם יאכל יותר עשב.

 

* עדר טבעי זז ממקום למקום לא דווקא כאשר העשב נגמר. הוא יכול לזוז כי משעמם לו לעמוד במקום אחד, או כי טורפים מתקיפים אותו. בני האדם מגינים על בעלי החיים מטורפים והם לא נוטים לתת לעדר ללכת לאן שהוא רוצה. הם מעבירים אותו כאשר הם רואים שכבר אין עשב.

* עדר טבעי זז ממקום למקום לא דווקא כאשר העשב נגמר. הוא יכול לזוז כי משעמם לו לעמוד במקום אחד, או כי טורפים מתקיפים אותו. בני האדם מגינים על בעלי החיים מטורפים והם לא נוטים לתת לעדר ללכת לאן שהוא רוצה. הם מעבירים אותו כאשר הם רואים שכבר אין עשב.

===התחממות עולמית ושינויי אקלים===

===התחממות עולמית ושינויי אקלים===

{{הפניה לערך מורחב|השפעת שינויי האקלים על בצורת ומידבור}}

{{הפניה לערך מורחב|השפעת שינויי האקלים על בצורת ומידבור}}

[[התחממות עולמית]] ו[[שינויי האקלים]] גורמים בעשרות השנים האחרונות לכך שיש התגברות של בצורות קשות והגברת המדבור ברחבי העולם.  

[[התחממות עולמית]] ו[[שינויי האקלים]] גורמים בעשרות השנים האחרונות לכך שיש התגברות של בצורות קשות והגברת המדבור ברחבי העולם.

שינויי האקלים משפיעים על הבצורת והמדבור במספר אפיקים:

שינויי האקלים משפיעים על הבצורת והמדבור במספר אפיקים:

* אידוי מוגבר של מים מהקרקע בגלל טמפרטורה גבוהה יותר.

* אידוי מוגבר של מים מהקרקע בגלל טמפרטורה גבוהה יותר.

* שינוי משטר משקעים - גשמים ומשקעים אחרים יורדים במקומות מעט שונים ובכמויות שונות.  

* שינוי משטר משקעים - גשמים ומשקעים אחרים יורדים במקומות מעט שונים ובכמויות שונות.

* העלמות צמחייה בגלל שרפות, חום, יובש- הצמחייה מאפשרת למים להכנס לתוך היבשת (הובלת מים על ידי אידוי), ומשמרת מים בקרקע וכאשר יש פחות צמחייה יש פחות מים. כאשר הקרקע יבשה וללא צמחייה היא סופגת פחות מים. כאשר הגשמים יורדים, אחוז קטן יותר שלהם מחלחל לקרקע ומגיע למי התהום, ואחוז גדול יותר נשטף לאוקיינוסים בלי לחלחל{{הערה|THE CLIMATE REALITY PROJECT [http://www.climaterealityproject.org/blog/facts-about-climate-change-and-drought THE FACTS ABOUT CLIMATE CHANGE AND DROUGHT] THE CLIMATE REALITY PROJECT, 15.6.2016}}.

* העלמות צמחייה בגלל שרפות, חום, יובש- הצמחייה מאפשרת למים להכנס לתוך היבשת (הובלת מים על ידי אידוי), ומשמרת מים בקרקע וכאשר יש פחות צמחייה יש פחות מים. כאשר הקרקע יבשה וללא צמחייה היא סופגת פחות מים. כאשר הגשמים יורדים, אחוז קטן יותר שלהם מחלחל לקרקע ומגיע למי התהום, ואחוז גדול יותר נשטף לאוקיינוסים בלי לחלחל{{הערה|THE CLIMATE REALITY PROJECT [http://www.climaterealityproject.org/blog/facts-about-climate-change-and-drought THE FACTS ABOUT CLIMATE CHANGE AND DROUGHT] THE CLIMATE REALITY PROJECT, 15.6.2016}}.

* טמפרטורה גבוהה יותר שגורמת להפשרת הקרחונים בהרים. [[השפעת שינויי האקלים על הקרח והשלג - הקריוספירה|התחממות ושינויי אקלים גורמים להפשרה מוצאת של קרחונים]]. היות וקרחונים אלה מהווים מקור מים לנהרות שונים פירוש הדבר שיש פחות מים בנהרות ויותר יובש{{הערה|הסוכנות האמריקאית לשמירה על הסביבה [https://19january2017snapshot.epa.gov/climate-impacts/climate-impacts-water-resources_.html#main-content Climate Impacts on Water Resources] 2017}}{{הערה|1=Ilissa Ocko [https://www.edf.org/blog/2014/10/02/how-scientists-linked-california-drought-climate-change?utm_source=google&utm_campaign=ggad_climate_pd_dmt&utm_medium=cpc&utm_id=1485378186&gclid=Cj0KCQjwsZHPBRClARIsAC-VMPC4ohDii-vL6h5xjoikGyuJHXIWXEMcxllDsr6mYr1lJWt9ILUeUkEaAolsEALw_wcB How scientists linked the California drought to climate change] 02.10.2014, Environmental Defense Fund}}.

* טמפרטורה גבוהה יותר שגורמת להפשרת הקרחונים בהרים. [[השפעת שינויי האקלים על הקרח והשלג - הקריוספירה|התחממות ושינויי אקלים גורמים להפשרה מוצאת של קרחונים]]. היות וקרחונים אלה מהווים מקור מים לנהרות שונים פירוש הדבר שיש פחות מים בנהרות ויותר יובש{{הערה|הסוכנות האמריקאית לשמירה על הסביבה [https://19january2017snapshot.epa.gov/climate-impacts/climate-impacts-water-resources_.html#main-content Climate Impacts on Water Resources] 2017}}{{הערה|1=Ilissa Ocko [https://www.edf.org/blog/2014/10/02/how-scientists-linked-california-drought-climate-change?utm_source=google&utm_campaign=ggad_climate_pd_dmt&utm_medium=cpc&utm_id=1485378186&gclid=Cj0KCQjwsZHPBRClARIsAC-VMPC4ohDii-vL6h5xjoikGyuJHXIWXEMcxllDsr6mYr1lJWt9ILUeUkEaAolsEALw_wcB How scientists linked the California drought to climate change] 02.10.2014, Environmental Defense Fund}}.

מרכזים שונים בהם מתגברת בעיית המדבור והבצורת כוללים את מרכז אפריקה מדרום לסהרה, המזרח התיכון, מרכז ומערב ארצות הברית, ודרום אירופה.

מרכזים שונים בהם מתגברת בעיית המדבור והבצורת כוללים את מרכז אפריקה מדרום לסהרה, המזרח התיכון, מרכז ומערב ארצות הברית, ודרום אירופה.

===השפעת המדבור על החקלאות והמזון===

===השפעת המדבור על החקלאות והמזון===

המדבור משפיע על כל האנושות על ידי השפעותיו על [[שוק המזון העולמי]] ועל ה[[חקלאות]] ברחבי העולם. לפי UNCCD, נכון לשנת 2011, בכל שנה המדבור גורם לאובדן מזון השווה בערכו התזונתי ל-20 מיליוני טונות של [[דגנים]]. [https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg] כמות זו מהווה כרגע רק 1% מסך כמות ה[[דגנים]] המיוצרים בעולם, שעומדת על 2,200 מיליוני טונות דגנים לשנה. אבל בגלל שמדבור מאיים על מדינות חקלאיות חשובות ביניהן [[סין]], [[הודו]], ארצות הברית, אוסטרליה, (שמייצרות חלק גדול מכלל ה[[חיטה]], וה[[תירס]] בעולם) ודרום מערב אסיה, יש למדבור פוטנציאל נזק גבוה בהרבה.  

המדבור משפיע על כל האנושות על ידי השפעותיו על [[שוק המזון העולמי]] ועל ה[[חקלאות]] ברחבי העולם. לפי UNCCD, נכון לשנת 2011, בכל שנה המדבור גורם לאובדן מזון השווה בערכו התזונתי ל-20 מיליוני טונות של [[דגנים]]. [https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg] כמות זו מהווה כרגע רק 1% מסך כמות ה[[דגנים]] המיוצרים בעולם, שעומדת על 2,200 מיליוני טונות דגנים לשנה. אבל בגלל שמדבור מאיים על מדינות חקלאיות חשובות ביניהן [[סין]], [[הודו]], ארצות הברית, אוסטרליה, (שמייצרות חלק גדול מכלל ה[[חיטה]], וה[[תירס]] בעולם) ודרום מערב אסיה, יש למדבור פוטנציאל נזק גבוה בהרבה.

===השפעת המדבור על עוני ועיור===

===השפעת המדבור על עוני ועיור===

לפחות 90% מהתושבים המתגוררים בשטחים יבשים (Drylands) חיים ב[[מדינות מתפתחות]], שם הם סובלים גם מעוני כלכלי ומבעיות חברתיות. היבטים אלה מוחרפים על ידי הרס הקרקע שמוביל לירידת התנובה החקלאית ולדרדור בתנאי החיים.  

לפחות 90% מהתושבים המתגוררים בשטחים יבשים (Drylands) חיים ב[[מדינות מתפתחות]], שם הם סובלים גם מעוני כלכלי ומבעיות חברתיות. היבטים אלה מוחרפים על ידי הרס הקרקע שמוביל לירידת התנובה החקלאית ולדרדור בתנאי החיים.

במדינות עניות רבות נוצרת [[מלכודת עוני]] או "מערבולת למטה" באיזורי ספר-מדבר. הדבר נוצר על ידי תהליכים של [[רעיית יתר]], ניצול יתר של הקרקע ו[[שאיבת יתר של מי תהום]], עקב תהליכים של [[פיצוץ אוכלוסין]] ולחץ לשימוש באדמות החצי-יבשות לשם חוואות ו[[חקלאות]]. פעילויות אלה גוררות האצה בתהליכי המדבור עד לקריסה של החקלאות והחוואות באזור כולו. בדרך כלל מקבלי החלטות לא ששים להשקיע באיזורים צחיחים שיש בהם מעט פוטנציאל. תת השקעה כזו תורמת לנחשלות של האיזור. כאשר תנאי אקלים גרועים לחקלאות משולבים עם העדר תשתיות ומחסור בגישה לשווקים, טכניקות ייצור לא מתאימות ועם אוכלוסייה לא משכילה רוב האיזורים האלה נשארים עניים או מתדרדרים.  

במדינות עניות רבות נוצרת [[מלכודת עוני]] או "מערבולת למטה" באיזורי ספר-מדבר. הדבר נוצר על ידי תהליכים של [[רעיית יתר]], ניצול יתר של הקרקע ו[[שאיבת יתר של מי תהום]], עקב תהליכים של [[פיצוץ אוכלוסין]] ולחץ לשימוש באדמות החצי-יבשות לשם חוואות ו[[חקלאות]]. פעילויות אלה גוררות האצה בתהליכי המדבור עד לקריסה של החקלאות והחוואות באזור כולו. בדרך כלל מקבלי החלטות לא ששים להשקיע באיזורים צחיחים שיש בהם מעט פוטנציאל. תת השקעה כזו תורמת לנחשלות של האיזור. כאשר תנאי אקלים גרועים לחקלאות משולבים עם העדר תשתיות ומחסור בגישה לשווקים, טכניקות ייצור לא מתאימות ועם אוכלוסייה לא משכילה רוב האיזורים האלה נשארים עניים או מתדרדרים.

מדבור גורם לכך שאדמות באיזורים כפריים לא מסוגלות יותר לתמוך באותו גודל אוכלוסייה שחיה קודם באותו איזור. במילים אחרות [[כושר הנשיאה]] של האיזור יורד. דבר זה גורר הגירה מאסיבית מהאיזורים הכפריים אל האיזורים העירוניים - [[עיור]], בעיקר באפריקה. נהירה זו אל הערים, גוררת לרוב אוכלוסיות גדולות של [[אבטלה|מובטלים]] שחיים ב[[סקווטינג|עיירות פחונים]] או [[פאבלות]] בפרברי הערים הגדולות. דבר שיוצר בעיות חברתיות נוספות כמו תחלואה גבוהה בגלל צפיפות והעדר גישה ל[[מים|מים נקיים]].

מדבור גורם לכך שאדמות באיזורים כפריים לא מסוגלות יותר לתמוך באותו גודל אוכלוסייה שחיה קודם באותו איזור. במילים אחרות [[כושר הנשיאה]] של האיזור יורד. דבר זה גורר הגירה מאסיבית מהאיזורים הכפריים אל האיזורים העירוניים - [[עיור]], בעיקר באפריקה. נהירה זו אל הערים, גוררת לרוב אוכלוסיות גדולות של [[אבטלה|מובטלים]] שחיים ב[[סקווטינג|עיירות פחונים]] או [[פאבלות]] בפרברי הערים הגדולות. דבר שיוצר בעיות חברתיות נוספות כמו תחלואה גבוהה בגלל צפיפות והעדר גישה ל[[מים|מים נקיים]].

פתרון אפשרי אחד למדבור הוא נטיעת חורשות עצים, בדרך כלל הכוונה לעצים שהם מצד אחד תרמופיליים ("אוהבי חום") אך מצד שני לא נוטים ל[[אללופתיה]], אם כי נטיעה כזו מצריכה מערך כיבוי אש תואם לחורש סבוך וממילא דורשת מערך כיבוי אש מתפקד הכולל צי מטוסים לכיבוי שריפות באזורים חמים ויבשים.

פתרון אפשרי אחד למדבור הוא נטיעת חורשות עצים, בדרך כלל הכוונה לעצים שהם מצד אחד תרמופיליים ("אוהבי חום") אך מצד שני לא נוטים ל[[אללופתיה]], אם כי נטיעה כזו מצריכה מערך כיבוי אש תואם לחורש סבוך וממילא דורשת מערך כיבוי אש מתפקד הכולל צי מטוסים לכיבוי שריפות באזורים חמים ויבשים.

עצים תואמים מייצבים את הקרקע, מעלים את אחוז הלחות באדמה ומאיטים תהליכים של [[סחף קרקע]] הנגרמת מרוחות.  

עצים תואמים מייצבים את הקרקע, מעלים את אחוז הלחות באדמה ומאיטים תהליכים של [[סחף קרקע]] הנגרמת מרוחות.

ממשלת סין נטעה בצפון המדינה מיליארדי עצים כדי ליצור "חומה סינית" נוספת בניסיון לעצור את המדבור. אפריקה מנסה גם היא ליצור חגורה דומה שתשתרע בין סנגל לבין ג'יבוטי. ניתן ליישם פתרון זה גם בקנה מידה קטן יותר על ידי יצירת חגורות עצים ושיחים מסביב לחלקות אדמה. [https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]

ממשלת סין נטעה בצפון המדינה מיליארדי עצים כדי ליצור "חומה סינית" נוספת בניסיון לעצור את המדבור. אפריקה מנסה גם היא ליצור חגורה דומה שתשתרע בין סנגל לבין ג'יבוטי. ניתן ליישם פתרון זה גם בקנה מידה קטן יותר על ידי יצירת חגורות עצים ושיחים מסביב לחלקות אדמה. [https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]

בשנת 2005 הוצאה לראשונה הקמת "החומה הגדולה הירוקה" באפריקה מדרום לסהרה. 11 מדינות הגובלות בסהרה קיבלו על עצמן לנטוע רצועת עצים שאורכה 7,100 ק"מ ורוחבה 15 ק"מ במטרה למנוע את התקדמות המדבר. שמדינות רבות עדיין לא התחילו לשתול בחלק שהוקצה להן. מדינת סנגל מקדמת את הנושא בצורה הנמרצת ביותר לאחר שהקימה את "הסוכנות הלאומית למען החומה הירוקה הגדולה" בשנת 2008. כ-400 עובדים פועלים בשמונה משתלות. הם בוחרים את השתילים ומטפלים בהם עד שהם מוכנים לשתילה, מידי אוגוסט מגויסים אלף אנשים והם שותלים כשני מיליון צמחים בשנה. 80% מהצמחים שורדים את עונת היובש הראשונה. בשנת 2014, אחרי שש שנים, עצים שנשתלו ב–2008 מגיעים לגובה 3 מ'. עד 2014 נשתלו עצים ב-300 אלף דונם. לטענת ז'אן־לוק פיירי, מרצה לגאוגרפיה פיזית, כבר אפשר לראות השפעה ניכרת של העצים על המיקרו־אקלים. פיירי, שהציב 30 חיישנים לתיעוד הטמפרטורות באחדות מחלקות האדמה שנשתלו. טוען שצבירים של ארבעה עד שמונה עצים קטנים יכולים להיות בעלי השפעה ניכרת על הטמפרטורה.[http://www.haaretz.co.il/news/world/africa/.premium-1.2491863]  [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/071/026.html]  

בשנת 2005 הוצאה לראשונה הקמת "החומה הגדולה הירוקה" באפריקה מדרום לסהרה. 11 מדינות הגובלות בסהרה קיבלו על עצמן לנטוע רצועת עצים שאורכה 7,100 ק"מ ורוחבה 15 ק"מ במטרה למנוע את התקדמות המדבר. שמדינות רבות עדיין לא התחילו לשתול בחלק שהוקצה להן. מדינת סנגל מקדמת את הנושא בצורה הנמרצת ביותר לאחר שהקימה את "הסוכנות הלאומית למען החומה הירוקה הגדולה" בשנת 2008. כ-400 עובדים פועלים בשמונה משתלות. הם בוחרים את השתילים ומטפלים בהם עד שהם מוכנים לשתילה, מידי אוגוסט מגויסים אלף אנשים והם שותלים כשני מיליון צמחים בשנה. 80% מהצמחים שורדים את עונת היובש הראשונה. בשנת 2014, אחרי שש שנים, עצים שנשתלו ב–2008 מגיעים לגובה 3 מ'. עד 2014 נשתלו עצים ב-300 אלף דונם. לטענת ז'אן־לוק פיירי, מרצה לגאוגרפיה פיזית, כבר אפשר לראות השפעה ניכרת של העצים על המיקרו־אקלים. פיירי, שהציב 30 חיישנים לתיעוד הטמפרטורות באחדות מחלקות האדמה שנשתלו. טוען שצבירים של ארבעה עד שמונה עצים קטנים יכולים להיות בעלי השפעה ניכרת על הטמפרטורה.[http://www.haaretz.co.il/news/world/africa/.premium-1.2491863]  [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/071/026.html]

פתרון נוסף לשמירה על האדמה הוא [[חקלאות ללא חריש]]. נכון לשנת 2011 יש ברחבי העולם 95 מיליוני הקטאר המגודלים בשיטה של אפס חריש. [https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]

פתרון נוסף לשמירה על האדמה הוא [[חקלאות ללא חריש]]. נכון לשנת 2011 יש ברחבי העולם 95 מיליוני הקטאר המגודלים בשיטה של אפס חריש. [https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg]

* [http://www.earthweb.tau.ac.il/?cmd=future.294 מדבור], אתר "משאבי הטבע ברשת", אוניברסיטת תל אביב

* [http://www.earthweb.tau.ac.il/?cmd=future.294 מדבור], אתר "משאבי הטבע ברשת", אוניברסיטת תל אביב

* אבי עציון, [http://web.macam.ac.il/~etzion_a/climate/desertification%201.htm מדבור] באתר מכון מופ"ת

* אבי עציון, [http://web.macam.ac.il/~etzion_a/climate/desertification%201.htm מדבור] באתר מכון מופ"ת

* [https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg מדבור] סרטון ביוטיוב, UNCCD, 2011  

* [https://www.youtube.com/watch?v=w9RxnuBiFbg מדבור] סרטון ביוטיוב, UNCCD, 2011

*[http://www.ted.com/talks/allan_savory_how_to_green_the_world_s_deserts_and_reverse_climate_change.html Allan Savory: How to green the desert and reverse climate change] הרצאת טד.  

*[http://www.ted.com/talks/allan_savory_how_to_green_the_world_s_deserts_and_reverse_climate_change.html Allan Savory: How to green the desert and reverse climate change] הרצאת טד.

* [http://www.unccd.int/en/Pages/default.aspx UNCCD] אמנת האומות המאוחדות למאבק במדבור

* [http://www.unccd.int/en/Pages/default.aspx UNCCD] אמנת האומות המאוחדות למאבק במדבור

* Millennium Ecosystem Assessment (MA). 2005. [http://www.millenniumassessment.org/documents/document.356.aspx.pdf Ecosystems and Human Well-Being: Synthesis] . Island Press, Washington. 155pp.

* Millennium Ecosystem Assessment (MA). 2005. [http://www.millenniumassessment.org/documents/document.356.aspx.pdf Ecosystems and Human Well-Being: Synthesis] . Island Press, Washington. 155pp.

* [http://www.millenniumassessment.org/documents/document.355.aspx.pdf Ecosystems and Human Well-being: Desertification Synthesis], [[Millennium Ecosystem Assessment]], 2005. World Resources Institute, Washington,DC

* [http://www.millenniumassessment.org/documents/document.355.aspx.pdf Ecosystems and Human Well-being: Desertification Synthesis], [[Millennium Ecosystem Assessment]], 2005. World Resources Institute, Washington,DC

* MACKIE OF BENSHIE, [http://assembly.coe.int/ASP/Doc/XrefViewHTML.asp?FileID=7437&Language=EN מדבור באגן הים התיכון] 1996

* MACKIE OF BENSHIE, [http://assembly.coe.int/ASP/Doc/XrefViewHTML.asp?FileID=7437&Language=EN מדבור באגן הים התיכון] 1996

* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/071/026.html החומה הירוקה שתעצור את התפשטות מדבר סהרה] אלכס דורון, nrg, 1.3.2010

* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/071/026.html החומה הירוקה שתעצור את התפשטות מדבר סהרה] אלכס דורון, nrg, 1.3.2010

* [http://www.haaretz.co.il/news/world/africa/.premium-1.2491863 סנגל שותלת חוֹמה ירוקה להגנה הסהרה] דיאנה פאוורס, ניו יורק טיימס, 21.11.2014

* [http://www.haaretz.co.il/news/world/africa/.premium-1.2491863 סנגל שותלת חוֹמה ירוקה להגנה הסהרה] דיאנה פאוורס, ניו יורק טיימס, 21.11.2014