שינויים

'''שלום עולמי קיימות''' נוגע לקשרים בין שני [[ערך חברתי|ערכים חברתיים]] ו[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] חשובים ברמה העולמית - האחד הוא [[שלום עולמי]] והשני הוא [[קיימות]]. יש קשר בין שני הערכים שכן שניהם דורשים [[שיתופי פעולה בינלאומיים]]. בנוסף לכך [[סביבתנות|בעיות סביבה]], [[משאבי טבע]] וקיימות עלולות לגרור אי שקט חברתי או סכסוכים בין מדינות שעלולים להדרדר למלחמות, ומלחמות מחריפות בעיות של קיימות בעקבות [[זיהום]], הרס ישיר וחוסר תשומת לב ציבורית לבעיות סביבה או ל[[תכנון ארוך טווח]].  

'''שלום עולמי קיימות''' נוגע לקשרים בין שני [[ערך חברתי|ערכים חברתיים]] ו[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] חשובים ברמה העולמית - האחד הוא [[שלום עולמי]] והשני הוא [[קיימות]]. יש קשר בין שני הערכים שכן שניהם דורשים [[שיתופי פעולה בינלאומיים]]. בנוסף לכך [[סביבתנות|בעיות סביבה]], [[משאבי טבע]] וקיימות עלולות לגרור אי שקט חברתי או סכסוכים בין מדינות שעלולים להדרדר למלחמות, ומלחמות מחריפות בעיות של קיימות בעקבות [[זיהום]], הרס ישיר וחוסר תשומת לב ציבורית לבעיות סביבה או ל[[תכנון ארוך טווח]].

אחד הקשרים המרכזיים הוא שרבים טוענים שכדי להגיע ל[[קיימות]] צריך [[גבולות לצמיחה|להגביל צריכה]] ולהגיע ל[[כלכלת מצב יציב]]. אבל ללא שלום עולמי לא סביר שהדבר יקרה, שכן מדינה שמגבילה צריכה עלולה גם להיות מדינה עם פחות [[נשק]] או נשק פחות משוכלל כי יהיו לה פחות כסף, פחות תעשייה, פחות טכנולוגיה. לכן מדינה כזאת תכבש בידי מדינות אחרות. סביר להניח, שעד אשר לא יושמד [[נשק|כלי הנשק הקרבי]] האחרון בעולם זה ימשיך ליצור בעיות, כי אם הנשק יישאר אפילו במדינה אחת, כל השאר יצטרכו להחזיק בו גם. לכן הם יצטרכו גם לייצר אותו ולשם כך לתחזק את התשתית הדרושה, את כמות הטכנולוגיה והכסף הנחוצים. במצב של סכסוך הדבר ייצור תחרות כאשר כל מדינה תרצה לייצר יותר ויותר נשק משוכלל יותר ויותר ולכן הצריכה תמשיך לגדול ללא הגבלה. כיום אחד הטעיונים המרכזיים של האנשים הדוגלים בצמיכה כלכלית בלתי מוגבלת, הוא, שזה נחוץ כדי להלחם בקבוצות אחרות.

אחד הקשרים המרכזיים הוא שרבים טוענים שכדי להגיע ל[[קיימות]] צריך [[גבולות לצמיחה|להגביל צריכה]] ולהגיע ל[[כלכלת מצב יציב]]. אבל ללא שלום עולמי לא סביר שהדבר יקרה, שכן מדינה שמגבילה צריכה עלולה גם להיות מדינה עם פחות [[נשק]] או נשק פחות משוכלל כי יהיו לה פחות כסף, פחות תעשייה, פחות טכנולוגיה. לכן מדינה כזאת תכבש בידי מדינות אחרות. סביר להניח, שעד אשר לא יושמד [[נשק|כלי הנשק הקרבי]] האחרון בעולם זה ימשיך ליצור בעיות, כי אם הנשק יישאר אפילו במדינה אחת, כל השאר יצטרכו להחזיק בו גם. לכן הם יצטרכו גם לייצר אותו ולשם כך לתחזק את התשתית הדרושה, את כמות הטכנולוגיה והכסף הנחוצים. במצב של סכסוך הדבר ייצור תחרות כאשר כל מדינה תרצה לייצר יותר ויותר נשק משוכלל יותר ויותר ולכן הצריכה תמשיך לגדול ללא הגבלה. כיום אחד הטעיונים המרכזיים של האנשים הדוגלים בצמיכה כלכלית בלתי מוגבלת, הוא, שזה נחוץ כדי להלחם בקבוצות אחרות.

קשרים נוספים הם הצורך בשיתוף פעולה כדי לפתור בעיות סביבה, הסחת הדעת מבעיות סביבתיות הנוצרת ממלחמות, השפעה סביבתית ישירה של הצבאות ושל התעשייה הצבאית, הסטת משאבים למלחמות, וגרימת מלחמות על ידי מפגעים סביבתיים שונים כמו [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]].  

קשרים נוספים הם הצורך בשיתוף פעולה כדי לפתור בעיות סביבה, הסחת הדעת מבעיות סביבתיות הנוצרת ממלחמות, השפעה סביבתית ישירה של הצבאות ושל התעשייה הצבאית, הסטת משאבים למלחמות, וגרימת מלחמות על ידי מפגעים סביבתיים שונים כמו [[התחממות עולמית|שינויי אקלים]].

== קיימות ושלום ==

== קיימות ושלום ==

ישנם מספר היבטים הקושרים בין קיימות ושלום:

ישנם מספר היבטים הקושרים בין קיימות ושלום:

===קיימות ושיתופי פעולה בינלאומיים===

===קיימות ושיתופי פעולה בינלאומיים===

ההיבט החשוב ביותר הוא שכדי לפתור את בעיות כמו שינויי האקלים, צריך שיתוף פעולה בינלאומי או אפילו לחתור ל[[ממשלה עולמית]].  

ההיבט החשוב ביותר הוא שכדי לפתור את בעיות כמו שינויי האקלים, צריך שיתוף פעולה בינלאומי או אפילו לחתור ל[[ממשלה עולמית]].

חלק מבעיות הסביבה והקיימות הן בעיות מקומיות לדוגמה [[בצורת בישראל]] אבל חלק מהבעיות הן בעיות אזוריות או מקומיות כמו [[השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון|שינויי האקלים במזרח התיכון]], [[משבר המים במזרח התיכון]] או בעיות עולמיות כמו [[התחממות עולמית]] או [[דלדול שכבת האוזון]] או [[חקלאות בת קיימא|חקלאות לא מקיימת]] שגוררת ש[[שוק המזון העולמי]] פגיע לאיומים שונים כמו תלות ב[[משאבים מתכלים]] או ב[[הרס קרקע]].  

חלק מבעיות הסביבה והקיימות הן בעיות מקומיות לדוגמה [[בצורת בישראל]] אבל חלק מהבעיות הן בעיות אזוריות או מקומיות כמו [[השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון|שינויי האקלים במזרח התיכון]], [[משבר המים במזרח התיכון]] או בעיות עולמיות כמו [[התחממות עולמית]] או [[דלדול שכבת האוזון]] או [[חקלאות בת קיימא|חקלאות לא מקיימת]] שגוררת ש[[שוק המזון העולמי]] פגיע לאיומים שונים כמו תלות ב[[משאבים מתכלים]] או ב[[הרס קרקע]].

הדוגמה המובהקת לחשיבות שיתופי פעולה בינלאומיים היא ניסיונות של אמנות בינלאומיות להקטין או למנוע בעיות סביבה. אם זה אמנות בינלאומיות נגד זיהום, כמו [[אמנת בזל]], או [[פרוטוקול מונטריאול]], להפסקת ייצור CFC וחומרים נוספים שפגעו באוזון שנכנס לתוקף בשנת 1989. עם זאת אמנות בינלאומיות לא תמיד יכולות להתמודד עם אתגרי סביבה בגלל שפוליטיקה מקומית, במיוחד של מדינות חזקות ועשירות כמו ארצות הברית היא חזקה יותר מאשר האמנות האלה. דוגמה לכך היא [[פרוטוקול קיוטו]] שנועד למנוע התחממות עולמית אבל נכשל בכך, בין היתר בגלל שארצות הברית התנערה ממנו. דוגמה נוספת לניסיון שיתוף פעולה הוא [[הסכם פריז]] עליו חתמו כבר 143 מדינות נכון לאפריל 2017 דורש שיתוף פעולה קבוע בין מדינות העולם כמעט בכל תחומי המשק במשך הרבה זמן.  

הדוגמה המובהקת לחשיבות שיתופי פעולה בינלאומיים היא ניסיונות של אמנות בינלאומיות להקטין או למנוע בעיות סביבה. אם זה אמנות בינלאומיות נגד זיהום, כמו [[אמנת בזל]], או [[פרוטוקול מונטריאול]], להפסקת ייצור CFC וחומרים נוספים שפגעו באוזון שנכנס לתוקף בשנת 1989. עם זאת אמנות בינלאומיות לא תמיד יכולות להתמודד עם אתגרי סביבה בגלל שפוליטיקה מקומית, במיוחד של מדינות חזקות ועשירות כמו ארצות הברית היא חזקה יותר מאשר האמנות האלה. דוגמה לכך היא [[פרוטוקול קיוטו]] שנועד למנוע התחממות עולמית אבל נכשל בכך, בין היתר בגלל שארצות הברית התנערה ממנו. דוגמה נוספת לניסיון שיתוף פעולה הוא [[הסכם פריז]] עליו חתמו כבר 143 מדינות נכון לאפריל 2017 דורש שיתוף פעולה קבוע בין מדינות העולם כמעט בכל תחומי המשק במשך הרבה זמן.

בנוסף לאמנות בינלאומיות [[הכלכלה העולמית]] הופכת יותר ויותר גלובלית. ייצור של מוצרים רבים כבר לא נעשה במדינה אחת אלה נשעה בהרבה מקרים במספר מדינות. כך לדוגמה בייצור בגדים - התכנון והעיצוב במדינה אחת, הייצור במדינה אחרת (שמייבאת בדים ממדינה נוספת), ייצור שלבים נוספים כמו השפרה נעשה במדינה נוספת והשיווק נעשה במספר מדינות אחרות. כל זה חלק מ[[תהליך ארוך טווח]] של [[גלובליזציה]]. גם דבר זה דורש אמנות בינלאומיות והסכמים שונים - אם זה במסגרת מדינות או במסגרת [[מוסדות חברתיים]] אחרים כמו ארגוני מסחר או מוסדות מעל מדינות הלאום כמו האיחוד האירופאי.  

בנוסף לאמנות בינלאומיות [[הכלכלה העולמית]] הופכת יותר ויותר גלובלית. ייצור של מוצרים רבים כבר לא נעשה במדינה אחת אלה נשעה בהרבה מקרים במספר מדינות. כך לדוגמה בייצור בגדים - התכנון והעיצוב במדינה אחת, הייצור במדינה אחרת (שמייבאת בדים ממדינה נוספת), ייצור שלבים נוספים כמו השפרה נעשה במדינה נוספת והשיווק נעשה במספר מדינות אחרות. כל זה חלק מ[[תהליך ארוך טווח]] של [[גלובליזציה]]. גם דבר זה דורש אמנות בינלאומיות והסכמים שונים - אם זה במסגרת מדינות או במסגרת [[מוסדות חברתיים]] אחרים כמו ארגוני מסחר או מוסדות מעל מדינות הלאום כמו האיחוד האירופאי.

רבים טוענים שכדי להגיע ל[[קיימות]] צריך [[גבולות לצמיחה|להגביל צריכה]] ולהגיע ל[[כלכלת מצב יציב]]. אבל ללא שלום עולמי לא סביר שהדבר יקרה, שכן מדינה שמגבילה צריכה עלולה גם להיות מדינה עם פחות [[נשק]] או נשק פחות משוכלל כי יהיו לה פחות, כסף, פחות תעשייה, פחות טכנולוגיה. לכן מדינה כזאת תיכבש בידי מדינות אחרות. סביר להניח, שעד אשר לא יושמד [[נשק|כלי הנשק הקרבי]] האחרון בעולם זה ימשיך ליצור בעיות, כי אם הנשק יישאר אפילו במדינה אחת, כל השאר יצטרכו להחזיק בו גם. לכן הם יצטרכו גם לייצר אותו ולשם כך לתחזק את התשתית הדרושה, את כמות הטכנולוגיה והכסף הנחוצים. במצב של סכסוך הדבר ייצור תחרות כאשר כל מדינה תרצה לייצר יותר ויותר נשק משוכלל יותר ויותר ולכן הצריכה תמשיך לגדול ללא הגבלה.

רבים טוענים שכדי להגיע ל[[קיימות]] צריך [[גבולות לצמיחה|להגביל צריכה]] ולהגיע ל[[כלכלת מצב יציב]]. אבל ללא שלום עולמי לא סביר שהדבר יקרה, שכן מדינה שמגבילה צריכה עלולה גם להיות מדינה עם פחות [[נשק]] או נשק פחות משוכלל כי יהיו לה פחות, כסף, פחות תעשייה, פחות טכנולוגיה. לכן מדינה כזאת תיכבש בידי מדינות אחרות. סביר להניח, שעד אשר לא יושמד [[נשק|כלי הנשק הקרבי]] האחרון בעולם זה ימשיך ליצור בעיות, כי אם הנשק יישאר אפילו במדינה אחת, כל השאר יצטרכו להחזיק בו גם. לכן הם יצטרכו גם לייצר אותו ולשם כך לתחזק את התשתית הדרושה, את כמות הטכנולוגיה והכסף הנחוצים. במצב של סכסוך הדבר ייצור תחרות כאשר כל מדינה תרצה לייצר יותר ויותר נשק משוכלל יותר ויותר ולכן הצריכה תמשיך לגדול ללא הגבלה.

===מלחמה כאיום קיימות כלל עולמי===

===מלחמה כאיום קיימות כלל עולמי===

עד לשנות ה-50 של המאה העשרים מלחמות קטנות וגדולות לא איימו על [[הכחדת האנושות|הישרדות המין האנושי]]. בשנות ה-50 לאחר התפשטות [[נשק גרעיני|הנשק הגרעיני]] נוצר מצב חדש בו מלחמה גדולה סיכנה את הישרדות המין האנושי, במיוחד לנוכח איום של [[מלחמה גרעינית]]. דבר זה בא לידי ביטוי בפעילות כמו הפצת החוברת [[עולם אחד או אף עולם]] מאת [[אלברט איינשטיין]] ומדענים חשובים אחרים ובפעילות של ארגונים כמו [[גרינפיס]] וברעיונות על מניעת הפצת נשק גרעיני. בינתיים המדינות הצליחו להסתגל ועד כה לא הייתה מלחמה גרעינית, אבל מדובר במצב בלתי יציב - יש מספר תרחישים שבהם מלחמה כזו עלולה לפרוץ, כמו עליית מנהיג מטורף במדינה בעלת נשק כזה, דרדור של מלחמה קונבנציונלית עם מדינה עם נשק גרעיני או שקבוצת טרור תצליח להשיג נשק כזה. איום דומה ואולי אף חריף יותר קיים בהקשר של טרור ביולוגי ונשק ביולוגי בכלל.  

עד לשנות ה-50 של המאה העשרים מלחמות קטנות וגדולות לא איימו על [[הכחדת האנושות|הישרדות המין האנושי]]. בשנות ה-50 לאחר התפשטות [[נשק גרעיני|הנשק הגרעיני]] נוצר מצב חדש בו מלחמה גדולה סיכנה את הישרדות המין האנושי, במיוחד לנוכח איום של [[מלחמה גרעינית]]. דבר זה בא לידי ביטוי בפעילות כמו הפצת החוברת [[עולם אחד או אף עולם]] מאת [[אלברט איינשטיין]] ומדענים חשובים אחרים ובפעילות של ארגונים כמו [[גרינפיס]] וברעיונות על מניעת הפצת נשק גרעיני. בינתיים המדינות הצליחו להסתגל ועד כה לא הייתה מלחמה גרעינית, אבל מדובר במצב בלתי יציב - יש מספר תרחישים שבהם מלחמה כזו עלולה לפרוץ, כמו עליית מנהיג מטורף במדינה בעלת נשק כזה, דרדור של מלחמה קונבנציונלית עם מדינה עם נשק גרעיני או שקבוצת טרור תצליח להשיג נשק כזה. איום דומה ואולי אף חריף יותר קיים בהקשר של טרור ביולוגי ונשק ביולוגי בכלל.

בתחילת המאה ה-21 נוצר מצב בו גם מלחמות קטנות ואפילו אי שיתוף פעולה מסכן את [[הכחדת האנושות|הישרדות המין]], עקב הצורך לשיתוף פעולה כדי לפתור בעיות סביבתיות. כדי לשרוד בתנאים החדשים הוא חייב להסתגל-לשתף פעולה. נעשים מאמצים שונים להגיע לכך בין היתר על ידי [[סביבתנות|התנועה הסביבתית]] ובמיוחד תנועות למען [[קיימות]].

בתחילת המאה ה-21 נוצר מצב בו גם מלחמות קטנות ואפילו אי שיתוף פעולה מסכן את [[הכחדת האנושות|הישרדות המין]], עקב הצורך לשיתוף פעולה כדי לפתור בעיות סביבתיות. כדי לשרוד בתנאים החדשים הוא חייב להסתגל-לשתף פעולה. נעשים מאמצים שונים להגיע לכך בין היתר על ידי [[סביבתנות|התנועה הסביבתית]] ובמיוחד תנועות למען [[קיימות]].

===איומים צבאיים גורמים לחוסר תשומת לב לבעיות סביבה וקיימות===

===איומים צבאיים גורמים לחוסר תשומת לב לבעיות סביבה וקיימות===

אחת הבעיות המרכזיות של קיימות היא מיקוד תשומת הלב הציבורית. תשומת הלב של אדם בודד ושל הציבור כולו הוא משאב מוגבל. אם הציבור מוטרד בעיקר בגלל איומי מלחמות וסכסוכים אין לו זמן לעסוק ב[[תכנון ארוך טווח|בעיות ארוכות טווח]] כמו בעיות סביבה וקיימות.  

אחת הבעיות המרכזיות של קיימות היא מיקוד תשומת הלב הציבורית. תשומת הלב של אדם בודד ושל הציבור כולו הוא משאב מוגבל. אם הציבור מוטרד בעיקר בגלל איומי מלחמות וסכסוכים אין לו זמן לעסוק ב[[תכנון ארוך טווח|בעיות ארוכות טווח]] כמו בעיות סביבה וקיימות.

דוגמה בולטת לדבר זה היא [[ישראל]] שבה [[המצב הסביבתי בישראל|המצב הסביבתי]] בעייתי מאוד אבל תשומת הלב הציבורית הניתנת לכך (כמו גם לבעיות חברתיות רבות) הוא נמוך בגלל שתשומת הלב הציבורית מוקדשת בעיקר לנושאי בטחון מדיני. דוגמאות נוספות לדבר זה מובאות בספר [[התמוטטות]] של [[ג'ארד דיימונד]] - ב[[ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד]] האצולה המקומית הייתה עסוקה במאבקים חברתיים פנימיים, ובקרב [[בני המאיה]] היו סכסוכים צבאיים של ממש בין נסיכויות. בסופו של דבר בשני המקומות בעיות סביבה גרמו להרס כולל של כלל הישובים.  

דוגמה בולטת לדבר זה היא [[ישראל]] שבה [[המצב הסביבתי בישראל|המצב הסביבתי]] בעייתי מאוד אבל תשומת הלב הציבורית הניתנת לכך (כמו גם לבעיות חברתיות רבות) הוא נמוך בגלל שתשומת הלב הציבורית מוקדשת בעיקר לנושאי בטחון מדיני. דוגמאות נוספות לדבר זה מובאות בספר [[התמוטטות]] של [[ג'ארד דיימונד]] - ב[[ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד]] האצולה המקומית הייתה עסוקה במאבקים חברתיים פנימיים, ובקרב [[בני המאיה]] היו סכסוכים צבאיים של ממש בין נסיכויות. בסופו של דבר בשני המקומות בעיות סביבה גרמו להרס כולל של כלל הישובים.

הבעיה מוחרפת במצבים של [[קשרי הון-שלטון-עיתון]] וכן בשל הנטייה של תקשורת מסחרית לרגש את הציבור כדי לשפר את השיווק שלה. במצבים אלה קיימת [[תקשורת בידורית]] שמתמקדת בהשגת רייטינג ואף עלולה להתעלם מבעיות בשל אינטרסים של בעלי הון או של פוליטיקאים. לכן בנוסף לבעיה של סיקור חסר בגלל בעיות בטחון אמיתיות, התקשורת עלולה להתעלם מביעות סביבה גם משיקולים אחרים. דבר זה חריף במיוחד ב[[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] שהם "לא חדשות".

הבעיה מוחרפת במצבים של [[קשרי הון-שלטון-עיתון]] וכן בשל הנטייה של תקשורת מסחרית לרגש את הציבור כדי לשפר את השיווק שלה. במצבים אלה קיימת [[תקשורת בידורית]] שמתמקדת בהשגת רייטינג ואף עלולה להתעלם מבעיות בשל אינטרסים של בעלי הון או של פוליטיקאים. לכן בנוסף לבעיה של סיקור חסר בגלל בעיות בטחון אמיתיות, התקשורת עלולה להתעלם מביעות סביבה גם משיקולים אחרים. דבר זה חריף במיוחד ב[[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]] שהם "לא חדשות".

היות ומדינות צריכות להשקיע מאמץ צבאי ניכר והן נמצאות במרוץ חימוש הן משקיעות בכך מאמצים בדמות כוח אדם, זמן, ידע, אנרגיה, כסף ומשאבים. כך תקציב ניכר מוקדש לפיתוח אמצעי לחימה חדשים וכסף ומדענים אלה לא מוקדשים לפיתוחים טכנולוגיים שיכולים אולי להתמודד עם בעיות סביבה.

היות ומדינות צריכות להשקיע מאמץ צבאי ניכר והן נמצאות במרוץ חימוש הן משקיעות בכך מאמצים בדמות כוח אדם, זמן, ידע, אנרגיה, כסף ומשאבים. כך תקציב ניכר מוקדש לפיתוח אמצעי לחימה חדשים וכסף ומדענים אלה לא מוקדשים לפיתוחים טכנולוגיים שיכולים אולי להתמודד עם בעיות סביבה.

עם זאת השקעות בפיתוחים צבאיים או ביטחוניים יכולים לפעמים להיות דבר שמועיל גם ליישומים אזרחיים, ופיתוח חלק מהם הוא לפעמים בגדר [[מוצר ציבורי]] - דבר שהסבירות למימון דרך שוק תחרותי אליו היא פחות סבירה (מלבד היבטים כמו תרומות). דוגמאות ליישומים צבאיים שמשמים בחיי האזרחות כוללים את רשת האינטרנט שפותחה על ידי דארפ"א וכיום משמשת לשם שיתופי פעולה בינלאומיים רבים, או פיתוח טכנולוגיות של לוויינים - חלק חשוב בפיתוח הלוויינים היה לשם צרכים צבאיים כמו ריגול או GPS למטרות צבאיות, אבל GPS הגיע גם לשימוש אזרחי וללוויינים יש שימושים אזרחיים רבים כולל תקשורת בינלאומית, חקר מזג האוויר ו[[חקר האקלים|האקלים]], ומחקרי סביבה ואקולוגיה באמצעות לוויינים (לדוגמה צילום של יערות כדי להעריך היקפים של [[חקלאות כרות והבער]]).

עם זאת השקעות בפיתוחים צבאיים או ביטחוניים יכולים לפעמים להיות דבר שמועיל גם ליישומים אזרחיים, ופיתוח חלק מהם הוא לפעמים בגדר [[מוצר ציבורי]] - דבר שהסבירות למימון דרך שוק תחרותי אליו היא פחות סבירה (מלבד היבטים כמו תרומות). דוגמאות ליישומים צבאיים שמשמשים בחיי האזרחות כוללים את רשת האינטרנט שפותחה על ידי דארפ"א וכיום משמשת לשם שיתופי פעולה בינלאומיים רבים, או פיתוח טכנולוגיות של לוויינים - חלק חשוב בפיתוח הלוויינים היה לשם צרכים צבאיים כמו ריגול או GPS למטרות צבאיות, אבל GPS הגיע גם לשימוש אזרחי וללוויינים יש שימושים אזרחיים רבים כולל תקשורת בינלאומית, חקר מזג האוויר ו[[חקר האקלים|האקלים]], ומחקרי סביבה ואקולוגיה באמצעות לוויינים (לדוגמה צילום של יערות כדי להעריך היקפים של [[חקלאות כרות והבער]]).

===סכסוכים ומלחמות יוצרים בעיות סביבה===

===סכסוכים ומלחמות יוצרים בעיות סביבה===

סכסוכים ומלחמות בין מדינות יוצרים בעיות סביבה ובמיוחד מקשים על הטיפול בנושאי סביבה. דבר זה נוגע לדוגמה לזיהום והרס הנגרם בגלל מלחמות.  

סכסוכים ומלחמות בין מדינות יוצרים בעיות סביבה ובמיוחד מקשים על הטיפול בנושאי סביבה. דבר זה נוגע לדוגמה לזיהום והרס הנגרם בגלל מלחמות.

היבט נוסף במסגרת זה הוא שהתעשייה הצבאית וצבאות העולם אחראים על פליטות באופן ישיר. לפי הסכם פריז גם הצבאות בעולם מעתה לא יקבלו פטור באופן אוטומטי מדיווח על פליטות. ובאמת צבא ארה"ב נחשב לפולט הגדול ביותר מכל החברות המוסדות והארגונים בעולם ומלחמת עיראק לדוגמה פלטה גזי חממה כמו 25 מיליון מכוניות כל שנה{{הערה|Arthur Neslen [https://www.theguardian.com/environment/2015/dec/14/pentagon-to-lose-emissions-exemption-under-paris-climate-deal Pentagon to lose emissions exemption under Paris climate deal] 14.12.2015}}{{הערה|BRUCE E. JOHANSEN [http://www.psr.org/chapters/oregon/assets/pdfs/remember-the-carbon-footprint.pdf Remember the

היבט נוסף במסגרת זה הוא שהתעשייה הצבאית וצבאות העולם אחראים על פליטות באופן ישיר. לפי הסכם פריז גם הצבאות בעולם מעתה לא יקבלו פטור באופן אוטומטי מדיווח על פליטות. ובאמת צבא ארה"ב נחשב לפולט הגדול ביותר מכל החברות המוסדות והארגונים בעולם ומלחמת עיראק לדוגמה פלטה גזי חממה כמו 25 מיליון מכוניות כל שנה{{הערה|Arthur Neslen [https://www.theguardian.com/environment/2015/dec/14/pentagon-to-lose-emissions-exemption-under-paris-climate-deal Pentagon to lose emissions exemption under Paris climate deal] 14.12.2015}}{{הערה|BRUCE E. JOHANSEN [http://www.psr.org/chapters/oregon/assets/pdfs/remember-the-carbon-footprint.pdf Remember the

==ניתוח כלכלי==

==ניתוח כלכלי==

מבחינה כלכלית ניתן להגיד כי הן בתחום הקיימות בתחום השלום , יש היבטים נרחבים של [[מוצר ציבורי]] - כלומר אנשים יכולים להנות משלום או קיימות גם אם לא שילמו תמורת דבר זה (תשלום בכסף , במאמץ, סיכון וכו') ואם אדם אחד נהנה מכך זה לא מפריע לאדם אחר להנות ממצב זה. דווקא משום כך שני התחומים הם דבר שקשה להגיע אליו, במיוחד בחברת שוק, שכן קשה למכור חתיכות קטנות מהם ולמכור אותם (בניגוד ל[[מוצר פרטי]]). בשני המקרים ייתכן [[משבר המוצרים הציבוריים]] לפיו יש תת השקעה בשימור המוצר הציבורי וגם אין הגנה מפני פגיעה בו בגלל אינטרסים של חברות מסחריות (דוגמת [[חברות נשק]], או [[חברות מזהמות]]) או מפני אינטרסים של עם מסויים או הנהגה פוליטית של אומה מסויימת.  

מבחינה כלכלית ניתן להגיד כי הן בתחום הקיימות בתחום השלום , יש היבטים נרחבים של [[מוצר ציבורי]] - כלומר אנשים יכולים להנות משלום או קיימות גם אם לא שילמו תמורת דבר זה (תשלום בכסף, במאמץ, סיכון וכו') ואם אדם אחד נהנה מכך זה לא מפריע לאדם אחר להנות ממצב זה. דווקא משום כך שני התחומים הם דבר שקשה להגיע אליו, במיוחד בחברת שוק, שכן קשה למכור חתיכות קטנות מהם ולמכור אותם (בניגוד ל[[מוצר פרטי]]). בשני המקרים ייתכן [[משבר המוצרים הציבוריים]] לפיו יש תת השקעה בשימור המוצר הציבורי וגם אין הגנה מפני פגיעה בו בגלל אינטרסים של חברות מסחריות (דוגמת [[חברות נשק]], או [[חברות מזהמות]]) או מפני אינטרסים של עם מסויים או הנהגה פוליטית של אומה מסויימת.

לפחות בתחום השלום נעשו מאמצים מצד אומות חזקות, במיוחד לאחר מלחמת העולם השנייה, להקטין סכסוכים, ולהקים גופים כמו האו"ם ואמנות בינלאומיות רבות כדי להגביר את שיתופי הפעולה. שיתופי פעולה אלה הן גם אינטרס של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] רבים שיש להם עסקים חובקי עולם ושמלחמות עלולות לפגוע בייצור או במכירות שלהם.  

לפחות בתחום השלום נעשו מאמצים מצד אומות חזקות, במיוחד לאחר מלחמת העולם השנייה, להקטין סכסוכים, ולהקים גופים כמו האו"ם ואמנות בינלאומיות רבות כדי להגביר את שיתופי הפעולה. שיתופי פעולה אלה הן גם אינטרס של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] רבים שיש להם עסקים חובקי עולם ושמלחמות עלולות לפגוע בייצור או במכירות שלהם.

== דוגמאות מהעולם ==

== דוגמאות מהעולם ==

'''הסכסוך הישראלי פלסטיני והסכסוך הישראלי ערבי בכלל.'''  

'''הסכסוך הישראלי פלסטיני והסכסוך הישראלי ערבי בכלל.'''

סכסוך זה פוגע במאבק לעצירת שינויי אקלים במספר רובדים:

סכסוך זה פוגע במאבק לעצירת שינויי אקלים במספר רובדים:

'''3.''' הסכסוך גורם להקצאת משאבים כספיים גדולים לצבא שיכלו ללכת למאבק בשינויי האקלים.

'''3.''' הסכסוך גורם להקצאת משאבים כספיים גדולים לצבא שיכלו ללכת למאבק בשינויי האקלים.

'''4.''' הסכסוך גורם להקצאת שטחים פתוחים גדולים לבסיסים צבאיים, שהיו יכולים לשמש לבנייה או נופש. בפרט שטחי חוף גדולים נהפכים לבסיסי צבא, מה שגורם לעלייה בכמות הבריכות הפרטיות שמבזבזות הרבה מים ושטחים פתוחים.  

'''4.''' הסכסוך גורם להקצאת שטחים פתוחים גדולים לבסיסים צבאיים, שהיו יכולים לשמש לבנייה או נופש. בפרט שטחי חוף גדולים נהפכים לבסיסי צבא, מה שגורם לעלייה בכמות הבריכות הפרטיות שמבזבזות הרבה מים ושטחים פתוחים.

'''5.''' חלק מהאמצעים שמקדמת ממשלת ישראל למאבק בשינויי אקלים הם מעבר לאנרגיות מתחדשות (למרות שארגוני סביבה אומרים שהפחתת צריכה היתה יכולה להביא אפילו לתוצאות יותר טובות). האנרגיות האלה זקוקות לתמיכה משטחים נוספים בשעות שאין רוח או שמש. האנרגיות המתחדשות באירופה מסתמכות על כך שמדינה אחת מוכרת אנרגיה לשנייה. אם זה לא קיים, צריך להגביר את יכולת האגירה מה שעולה הרבה כסף. כיום הפנלים הסולאריים ותחנות הרוח החשמליות לכשעצמם זולות אבל אמצעי האגירה יקרים. היום ישראל צורכת כ-4% מהחשמל מאנרגיות מתחדשות כך שכאשר יש מחסור בשמש או ברוח עודף החשמל המיוצר מדלקים פוסיליים מפצה על כך. אבל כדי להגדיל את יכולת הייצור משמעותית מעבר לכך יש צורך בשיתוף החשמל בין אזורים שונים. מכיון שהאנרגיות המתחדשות היום נחשבות להכי זולות והמחירים ממשיכים לרדת ומצד שני אי אפשר להגדיל את השימוש בהם בגלל הסכסוך סביר שהמשק מפסיד סכומי כסף גדולים בגלל זה. בעיה דומה נוצרת אצל מדינות ערביות אשר היו יכולות להעביר חשמל זה אל זו ביתר קלות עם היו יכולים להשתמש בשטח של ישראל.

'''5.''' חלק מהאמצעים שמקדמת ממשלת ישראל למאבק בשינויי אקלים הם מעבר לאנרגיות מתחדשות (למרות שארגוני סביבה אומרים שהפחתת צריכה היתה יכולה להביא אפילו לתוצאות יותר טובות). האנרגיות האלה זקוקות לתמיכה משטחים נוספים בשעות שאין רוח או שמש. האנרגיות המתחדשות באירופה מסתמכות על כך שמדינה אחת מוכרת אנרגיה לשנייה. אם זה לא קיים, צריך להגביר את יכולת האגירה מה שעולה הרבה כסף. כיום הפנלים הסולאריים ותחנות הרוח החשמליות לכשעצמם זולות אבל אמצעי האגירה יקרים. היום ישראל צורכת כ-4% מהחשמל מאנרגיות מתחדשות כך שכאשר יש מחסור בשמש או ברוח עודף החשמל המיוצר מדלקים פוסיליים מפצה על כך. אבל כדי להגדיל את יכולת הייצור משמעותית מעבר לכך יש צורך בשיתוף החשמל בין אזורים שונים. מכיון שהאנרגיות המתחדשות היום נחשבות להכי זולות והמחירים ממשיכים לרדת ומצד שני אי אפשר להגדיל את השימוש בהם בגלל הסכסוך סביר שהמשק מפסיד סכומי כסף גדולים בגלל זה. בעיה דומה נוצרת אצל מדינות ערביות אשר היו יכולות להעביר חשמל זה אל זו ביתר קלות עם היו יכולים להשתמש בשטח של ישראל.

== שיתוף פעולה בין לאומי כמנוע לפתרון הבעיות הסביבתיות ==

== שיתוף פעולה בין לאומי כמנוע לפתרון הבעיות הסביבתיות ==

דוגמאות לשיתוף פעולה כזה הן אמנות בינלאומיות נגד זיהום, כמו [[אמנת בזל]], או [[פרוטוקול מונטריאול]], להפסקת ייצור CFC וחומרים נוספים שפגעו באוזון שנכנס לתוקף בשנת 1989, [[פרוטוקול קיוטו]], [[הסכם פריז]]. נכון למאי 2019 על הסכם חתמו 185 מדינות האחריות על כ-9 0% מפליטות גזי החממה בעולם{{הערה| United Nations Framework Convention on Climate Change [https://unfccc.int/process/the-paris-agreement/status-of-ratification Paris Agreement - Status of Ratification] 2018}}{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_parties_to_the_Paris_Agreement List of parties to the Paris Agreement]}}.

דוגמאות לשיתוף פעולה כזה הן אמנות בינלאומיות נגד זיהום, כמו [[אמנת בזל]], או [[פרוטוקול מונטריאול]], להפסקת ייצור CFC וחומרים נוספים שפגעו באוזון שנכנס לתוקף בשנת 1989, [[פרוטוקול קיוטו]], [[הסכם פריז]]. נכון למאי 2019 על הסכם חתמו 185 מדינות האחריות על כ-9 0% מפליטות גזי החממה בעולם{{הערה| United Nations Framework Convention on Climate Change [https://unfccc.int/process/the-paris-agreement/status-of-ratification Paris Agreement - Status of Ratification] 2018}}{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_parties_to_the_Paris_Agreement List of parties to the Paris Agreement]}}.

דוגמה מובהקת היא העזרה שנותנות המדינות אחת לשנייה כדי לכבות שרפות. שינויי אקלים נוטים [[התחממות עולמית ושריפות יער|להגביר שרפות]]. בנובמבר 2016 פרץ בישראל גל שרפות כתוצאה מגל חום יובש והצתות שכילה 41 קילומטרים רבועים. את השרפות עזרו לכבות:

דוגמה מובהקת היא העזרה שנותנות המדינות אחת לשנייה כדי לכבות שרפות. שינויי אקלים נוטים [[התחממות עולמית ושריפות יער|להגביר שרפות]]. בנובמבר 2016 פרץ בישראל גל שרפות כתוצאה מגל חום יובש והצתות שכילה 41 קילומטרים רבועים. את השרפות עזרו לכבות:

אזרבייג'ן - 12 אנשי צוות ומטוס כיבוי ברייב 200.

 

אזרבייג'ן - 12 אנשי צוות ומטוס כיבוי ברייב 200.‏

איטליה – 13 אנשי צוות ושני מטוסי כיבוי בומברדייה 415.

איטליה – 13 אנשי צוות ושני מטוסי כיבוי בומברדייה 415.

קרואטיה – 14 אנשי צוות ושני מטוסי כיבוי בומברדייה 415.

קרואטיה – 14 אנשי צוות ושני מטוסי כיבוי בומברדייה 415.

רוסיה – השאלת שני מטוסי כיבוי מדגם ברייב 200 ו-24 אנשי צוות{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%9C_%D7%94%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(2016)#%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%A2_%D7%96%D7%A8 גל השריפות בישראל (2016)]}}.

רוסיה – השאלת שני מטוסי כיבוי מדגם ברייב 200 ו-24 אנשי צוות{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/גל_השריפות_בישראל_(2016)#סיוע_זר גל השריפות בישראל (2016)]}}.

במאי 2019 בישראל פרצו שרפות כתוצאה מגל חום. העיירה מבוא מודיעין נהרסה, יותר מ-50 בתים נשרפו. קיפרוס, יון, מצרים, איטליה וכרואטיה באו לעזרה כדי לכבות את השרפות{{הערה|1=The Israel Project [https://www.facebook.com/theisraelproject/photos/a.279044817315/10158189205852316/?type=3&theater Thank yoy for coming to Israel help] 26 במאי 2019}}.

במאי 2019 בישראל פרצו שרפות כתוצאה מגל חום. העיירה מבוא מודיעין נהרסה, יותר מ-50 בתים נשרפו. קיפרוס, יון, מצרים, איטליה וכרואטיה באו לעזרה כדי לכבות את השרפות{{הערה|1=The Israel Project [https://www.facebook.com/theisraelproject/photos/a.279044817315/10158189205852316/?type=3&theater Thank yoy for coming to Israel help] 26 במאי 2019}}.

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[עולם אחד או אף עולם]]

* [[עולם אחד או אף עולם]]

* [[ממשלה עולמית]]

* [[ממשלה עולמית]]