שינויים

[[קובץ:Plastic Pollution in Ghana.jpg|ממוזער|פסולת פלסטיק בחופי גאנה.]]

[[קובץ:Plastic Pollution in Ghana.jpg|ממוזער|פסולת פלסטיק בחופי גאנה.]]

'''פסולת פלסטיק''' (באנגלית: '''Plastic pollution''') היא ההצטברות של מוצרי [[פלסטיק]] (כמו בקבוקים, שקיות וכו') שנזרקו ל[[סביבה הטבעית]] או למטמנות אשפה. פסולת זו מזיקה לבעלי חיים ל[[מערכות אקולוגיות]] ולבני האדם. חלקי פלסטיק שפועלים כמזהמים מסווגים לפי הגודל של השברים [[מיקרופלסטיק|מיקרו]]-, מזו- ומאקרו. [[פלסטיק]] הוא חומר זול ועמיד וכתוצאה מכך רמות הייצור של פלסטיק בידי הכלכלה העולמית הן גבוהות. עם זאת המבנה הכימי של רוב סוגי הפלסטיק הופך אותם לעמידים לתהליכי פירוק טבעיים רבים, וכתוצאה מכך ההתפרקות שלהם איטית והם נשארים בסביבה. שני היבטים אלה גורמים לכך שפלסטיק מהווה חלק גדול מכמות ה[[אשפה]] שמגיעה ונשארת בסביבה. זיהום פלסטיק יכול להשפיע על מערכות ויצורים חיים בין, באוויר וביבשה.  

'''פסולת פלסטיק''' (באנגלית: '''Plastic pollution''') היא ההצטברות של מוצרי [[פלסטיק]] (כמו בקבוקים, שקיות וכו') שנזרקו ל[[סביבה הטבעית]] או למטמנות אשפה. פסולת זו מזיקה לבעלי חיים ל[[מערכות אקולוגיות]] ולבני האדם. חלקי פלסטיק שפועלים כמזהמים מסווגים לפי הגודל של השברים [[מיקרופלסטיק|מיקרו]]-, מזו- ומאקרו. [[פלסטיק]] הוא חומר זול ועמיד וכתוצאה מכך רמות הייצור של פלסטיק בידי הכלכלה העולמית הן גבוהות. עם זאת המבנה הכימי של רוב סוגי הפלסטיק הופך אותם לעמידים לתהליכי פירוק טבעיים רבים, וכתוצאה מכך ההתפרקות שלהם איטית והם נשארים בסביבה. שני היבטים אלה גורמים לכך שפלסטיק מהווה חלק גדול מכמות ה[[אשפה]] שמגיעה ונשארת בסביבה. זיהום פלסטיק יכול להשפיע על מערכות ויצורים חיים בין, באוויר וביבשה.

לפי מחקר שפורסם בירחון המדעי "סיינס", נכון לשנת 2010, הערכה היא ש-192 מדינות בעלות חופי ים זרקו כמות פסולת פלסטיק בכמות של 275 מיליון טונות בשנה, וכי כמות של 4.8 עד 12.7 מיליוני טונות של פסולת פלסטיק נכנסת לאוקיינוסים ולימים מדי שנה. הגורמים המרכזים שמשפיעים על הבדלים בין כמות הפסולת מגיעה לים בין מדינות שונות הם [[אוכלוסיית העולם|גודל האוכלוסייה]] והאיכות של מערכות לאיסוף וניהול הפסולת. המחקר צופה שללא שיפור במערכות ל[[ניהול פסולת]] כמות הפלסטיק שתהיה זמינה להכנס לאוקיינוסים מהיבשה תגדל פי 10 עד שנת 2025. {{הערה|שם=סיינס|Jambeck, Jenna R.; Geyer, Roland; Wilcox, Chris; Siegler, Theodore R.; Perryman, Miriam; Andrady, Anthony; Narayan, Ramani; Law, Kara Lavender (2015). "[https://www.iswa.org/fileadmin/user_upload/Calendar_2011_03_AMERICANA/Science-2015-Jambeck-768-71__2_.pdf Plastic waste inputs from land into the ocean]" (PDF). Science. 2015 Feb 13;347(6223):768-71. doi: 10.1126/science.1260352. }} יצורים חיים, במיוחד בעלי חיים ימיים, יכולים להיפגע מפסולת פלסטיק עקב תופעות פיזיות כמו הסתבכות בפלסטיק או בעיות עקב בליעה שלו, או להיפגע מזיהום כימי עקב בליעת הפלסטיק. גם בני אדם מושפעים מזיהום הפלסטיק בגלל [[משבש אנדוקריני|הפרעה שלו להורמונים שונים בגוף]].  

לפי מחקר שפורסם בירחון המדעי "סיינס", נכון לשנת 2010, הערכה היא ש-192 מדינות בעלות חופי ים זרקו כמות פסולת פלסטיק בכמות של 275 מיליון טונות בשנה, וכי כמות של 4.8 עד 12.7 מיליוני טונות של פסולת פלסטיק נכנסת לאוקיינוסים ולימים מדי שנה. הגורמים המרכזים שמשפיעים על הבדלים בין כמות הפסולת מגיעה לים בין מדינות שונות הם [[אוכלוסיית העולם|גודל האוכלוסייה]] והאיכות של מערכות לאיסוף וניהול הפסולת. המחקר צופה שללא שיפור במערכות ל[[ניהול פסולת]] כמות הפלסטיק שתהיה זמינה להכנס לאוקיינוסים מהיבשה תגדל פי 10 עד שנת 2025. {{הערה|שם=סיינס|Jambeck, Jenna R.; Geyer, Roland; Wilcox, Chris; Siegler, Theodore R.; Perryman, Miriam; Andrady, Anthony; Narayan, Ramani; Law, Kara Lavender (2015). "[https://www.iswa.org/fileadmin/user_upload/Calendar_2011_03_AMERICANA/Science-2015-Jambeck-768-71__2_.pdf Plastic waste inputs from land into the ocean]" (PDF). Science. 2015 Feb 13;347(6223):768-71. doi: 10.1126/science.1260352. }} יצורים חיים, במיוחד בעלי חיים ימיים, יכולים להיפגע מפסולת פלסטיק עקב תופעות פיזיות כמו הסתבכות בפלסטיק או בעיות עקב בליעה שלו, או להיפגע מזיהום כימי עקב בליעת הפלסטיק. גם בני אדם מושפעים מזיהום הפלסטיק בגלל [[משבש אנדוקריני|הפרעה שלו להורמונים שונים בגוף]].

המדינות המובילות בעולם ביצירת פסולת פלסטיק הם סין, אינדונזיה, הפיליפינים, ויאטנם וסרי-לנקה. סין לבדה ייצרה 8.8 מיליוני טונות של פסולת פלסטיק שהיו 27% מסך הפסולת העולמית. לעומת זאת הודו, שהיא גם מדינה עם אוכלוסיה גדולה יצרה רק 0.6 מיליון טונות פסולת וארצות הברית ייצאה 0.28 מיליון טונות פסולת. {{הערה|שם=סיינס}}

המדינות המובילות בעולם ביצירת פסולת פלסטיק הם סין, אינדונזיה, הפיליפינים, ויאטנם וסרי-לנקה. סין לבדה ייצרה 8.8 מיליוני טונות של פסולת פלסטיק שהיו 27% מסך הפסולת העולמית. לעומת זאת הודו, שהיא גם מדינה עם אוכלוסיה גדולה יצרה רק 0.6 מיליון טונות פסולת וארצות הברית ייצאה 0.28 מיליון טונות פסולת. {{הערה|שם=סיינס}}

נכון לשנת 2018, כ-380 טונות של פלסטיק מיוצרת מדי שנה. משנות -1950 עד 2018 הערכה היא שיוצרו מוצרי פלסטיק במשקל של 6.3 מיליארד טונות ברחבי העולם, מתוך כמות זו כ-9% עברה [[מחזור]] ועוד 12% נשרפה. {{הערה| "[https://www.economist.com/news/international/21737498-so-far-it-seems-less-bad-other-kinds-pollution-about-which-less-fuss-made The known unknowns of plastic pollution]". The Economist. 3 March 2018. }}בבריטניה עצמה, נצרכים מידי שנה מעל 5 מיליון טונות של פלסטיק, מתוכם רבע בערך הולך למחזור והיתר הולך למטמנות. חלק מהפלסטיק שמיועד למטמנות לא מגיעה אליהן או נסחף עם הרוח ועם זרמים לסביבה הימית או למערכות אקולוגיות יבשתיות. מחקרים מעריכים כי 90% מהציפורים הימיות מכילות חלקי פלסטיק. {{הערה|שם=אנדוקריני2014|Mathieu-Denoncourt, Justine; Wallace, Sarah J.; de Solla, Shane R.; Langlois, Valerie S. (November 2014). "[https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0016648014004225?via%3Dihub Plasticizer endocrine disruption: Highlighting developmental and reproductive effects in mammals and non-mammalian aquatic species]". General and Comparative Endocrinology. 219: 74–88. doi:10.1016/j.ygcen.2014.11.003. PMID 25448254}}

נכון לשנת 2018, כ-380 טונות של פלסטיק מיוצרת מדי שנה. משנות -1950 עד 2018 הערכה היא שיוצרו מוצרי פלסטיק במשקל של 6.3 מיליארד טונות ברחבי העולם, מתוך כמות זו כ-9% עברה [[מחזור]] ועוד 12% נשרפה. {{הערה| "[https://www.economist.com/news/international/21737498-so-far-it-seems-less-bad-other-kinds-pollution-about-which-less-fuss-made The known unknowns of plastic pollution]". The Economist. 3 March 2018. }}בבריטניה עצמה, נצרכים מידי שנה מעל 5 מיליון טונות של פלסטיק, מתוכם רבע בערך הולך למחזור והיתר הולך למטמנות. חלק מהפלסטיק שמיועד למטמנות לא מגיעה אליהן או נסחף עם הרוח ועם זרמים לסביבה הימית או למערכות אקולוגיות יבשתיות. מחקרים מעריכים כי 90% מהציפורים הימיות מכילות חלקי פלסטיק. {{הערה|שם=אנדוקריני2014|Mathieu-Denoncourt, Justine; Wallace, Sarah J.; de Solla, Shane R.; Langlois, Valerie S. (November 2014). "[https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0016648014004225?via%3Dihub Plasticizer endocrine disruption: Highlighting developmental and reproductive effects in mammals and non-mammalian aquatic species]". General and Comparative Endocrinology. 219: 74–88. doi:10.1016/j.ygcen.2014.11.003. PMID 25448254}}

בחלק מהאיזורים בעולם נעשו ניסיונות משמעותיים כדי להפחית את זיהום הפלסטיק, על ידי הפחתת צריכת הפלסטיק ועידוד של מחזור פלסטיק. יש חוקרים שטוענים כי עד שנת 2050 משקל הפלסטיק בים יהיה גבוה ממשקל הדגים בו.  

בחלק מהאיזורים בעולם נעשו ניסיונות משמעותיים כדי להפחית את זיהום הפלסטיק, על ידי הפחתת צריכת הפלסטיק ועידוד של מחזור פלסטיק. יש חוקרים שטוענים כי עד שנת 2050 משקל הפלסטיק בים יהיה גבוה ממשקל הדגים בו.

כדי לאפשר גמישות ל[[פלסטיק]] מוסיפים לפולימר שיש בו חומרים מסוג Plasticizers. חומרים אלה לא נקשרים לפלסטיק בצורה חזקה, אלא דולפים ממנו אל הסביבה ומשם לגופים של צמחים ובעלי חיים כולל האדם. מספר מחקרים מצאו כי שני Plasticizers נפוצים [[ביספנול A]] ו[[פתלטים]] גורמים לבעיות שונות בבריאות של בעלי חוליות (כלומר כולל ציפורים, יונקים ועוד). עם זאת נעשו מעט מחקרים על השפעת חומרים אלה על בעלי חיים שאינם יונקים. מחקר על בעלי חיים ימיים מצא השפעה של חומרים אלה על כמה היבטים בריאותיים כולל השפעה על הורמון גדילה, הפרעה לפוריות והגדלת חמצון של חומצות שומן שגורמת לעיוותים באיברים ולפגיעה נוספת בפוריות. {{הערה|שם=אנדוקריני2014}}  

כדי לאפשר גמישות ל[[פלסטיק]] מוסיפים לפולימר שיש בו חומרים מסוג Plasticizers. חומרים אלה לא נקשרים לפלסטיק בצורה חזקה, אלא דולפים ממנו אל הסביבה ומשם לגופים של צמחים ובעלי חיים כולל האדם. מספר מחקרים מצאו כי שני Plasticizers נפוצים [[ביספנול A]] ו[[פתלטים]] גורמים לבעיות שונות בבריאות של בעלי חוליות (כלומר כולל ציפורים, יונקים ועוד). עם זאת נעשו מעט מחקרים על השפעת חומרים אלה על בעלי חיים שאינם יונקים. מחקר על בעלי חיים ימיים מצא השפעה של חומרים אלה על כמה היבטים בריאותיים כולל השפעה על הורמון גדילה, הפרעה לפוריות והגדלת חמצון של חומצות שומן שגורמת לעיוותים באיברים ולפגיעה נוספת בפוריות. {{הערה|שם=אנדוקריני2014}}

מחקר משנת 2015 גילה כי 92% מ[[המאבק על החופים בישראל|הפסולת בחופים בישראל]] מורכבת מ[[פלסטיק]], אחוז גבוה יותר ביחס לממוצע העולמי שעומד על 75% מהפסולת. מתוך הפסולת הימית שנספרה בחופי ישראל, 32% הם [[אריזות מזון]] ו[[כלים חד-פעמיים]], ו-23% הן [[שקיות ניילון]]. {{הערה| גליה פסטרנק, [http://www.zavit.org.il/%D7%A7%D7%99%D7%A5-%D7%9E%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7/ קיץ מפלסטיק], זווית, 7 ביוני 2015, פסטרנק היא דוקטורנטית בביה"ס למדעי הים באוניברסיטת חיפה}}  

מחקר משנת 2015 גילה כי 92% מ[[המאבק על החופים בישראל|הפסולת בחופים בישראל]] מורכבת מ[[פלסטיק]], אחוז גבוה יותר ביחס לממוצע העולמי שעומד על 75% מהפסולת. מתוך הפסולת הימית שנספרה בחופי ישראל, 32% הם [[אריזות מזון]] ו[[כלים חד-פעמיים]], ו-23% הן [[שקיות ניילון]]. {{הערה| גליה פסטרנק, [http://www.zavit.org.il/קיץ-מפלסטיק/ קיץ מפלסטיק], זווית, 7 ביוני 2015, פסטרנק היא דוקטורנטית בביה"ס למדעי הים באוניברסיטת חיפה}}

מיכלים שונים המגיעים אל הטבע יכולים לגרום לבעלי חיים מוות עקב חנק או הרעלה. דוגמה בולטת לכך היא צילום של שועל בישראל שנמצא מת לאחר שראשו נתקע בקופסה של מיונז. [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5617933,00.html]

מיכלים שונים המגיעים אל הטבע יכולים לגרום לבעלי חיים מוות עקב חנק או הרעלה. דוגמה בולטת לכך היא צילום של שועל בישראל שנמצא מת לאחר שראשו נתקע בקופסה של מיונז. [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5617933,00.html]

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[פלסטיק]]

* [[פלסטיק]]

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Plastic_pollution פסולת פלסטיק] בוויקיפדיה האנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Plastic_pollution פסולת פלסטיק] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.zavit.org.il/%D7%91%D7%95%D7%90%D7%95-%D7%A0%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%A7-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%90-%D7%9C%D7%96%D7%94-%D7%97%D7%93-%D7%A4%D7%A2%D7%9E%D7%99/ בואו נפסיק לקרוא לזה חד-פעמי], [[זווית]], 28 בספטמבר 2017

* [http://www.zavit.org.il/בואו-נפסיק-לקרוא-לזה-חד-פעמי/ בואו נפסיק לקרוא לזה חד-פעמי], [[זווית]], 28 בספטמבר 2017

* [https://www.haaretz.co.il/news/world/asia/.premium-1.5727515 סין הפסיקה לקלוט פסולת, והעולם בפאניקה] הארץ, 15.01.2018

* [https://www.haaretz.co.il/news/world/asia/.premium-1.5727515 סין הפסיקה לקלוט פסולת, והעולם בפאניקה] הארץ, 15.01.2018

* [[צפריר רינת]], [https://www.haaretz.co.il/nature/.premium-MAGAZINE-1.7144240 במקום להיפרד מהפלסטיק, ישראל ממשיכה לאסוף אותו], הארץ, 21.4.2019

* [[צפריר רינת]], [https://www.haaretz.co.il/nature/.premium-MAGAZINE-1.7144240 במקום להיפרד מהפלסטיק, ישראל ממשיכה לאסוף אותו], הארץ, 21.4.2019