שינויים

'''משחק עלויות ציבוריות–רווחים פרטיים''' (באנגלית: '''Communized Costs–Privatized Profits game''' או '''CC–PP game''') הוא משחק (במובן של [[תורת המשחקים]]) שפותח על ידי הביולוג [[גארט הארדין]] בשנת 1985 אשר בא לתאר [[חלוקת משאבים]]. המשחק מתאר מצבים כלכליים שבהם הרווחים זורמים לכיסם של מספר מצומצם של אנשים או חברות, בעוד שחלק ניכר מהעלויות מוטלות על הציבור שאינו שותף לרווחים.  

'''משחק עלויות ציבוריות–רווחים פרטיים''' (באנגלית: '''Communized Costs–Privatized Profits game''' או '''CC–PP game''') הוא משחק (במובן של [[תורת המשחקים]]) שפותח על ידי הביולוג [[גארט הארדין]] בשנת 1985 אשר בא לתאר [[חלוקת משאבים]]. המשחק מתאר מצבים כלכליים שבהם הרווחים זורמים לכיסם של מספר מצומצם של אנשים או חברות, בעוד שחלק ניכר מהעלויות מוטלות על הציבור שאינו שותף לרווחים.  

מצב זה משלב מספר [[כשל שוק|כשלי שוק]] - דוגמה אחת היא מצב של [[מוצר ציבורי]] יחד עם זה של מחסור ב[[מידע מלא]] יחד עם קיום של [[עלויות חיצוניות]]. לעיתים זהו סוג של [[הטרגדיה של נחלת הכלל]]. דוגמה אחרת למצב זה נוצרת בשל [[סיכון מוסרי]] - שבו חברות לוקחות סיכונים שיכולים להניב להן רווח, הן לוקחות סיכון גדול מידי בגלל שהן יודעות שאם הסיכון יתממש ישלם אותו הציבור הרחב - או בצורה ישירה (דרך עלויות בריאות או סיכון חייו בגלל השפעות סביבתיות), או דרך תשלומים שונים אל הממשלה (דרך כספי המיסים, הגדלת הגרעון הממשלתי או [[מס אינפלציה]]).

מצב זה משלב מספר [[כשל שוק|כשלי שוק]] - דוגמה אחת היא מצב של [[מוצר ציבורי]] יחד עם זה של מחסור ב[[מידע מלא]] יחד עם קיום של [[עלויות חיצוניות]]. לעיתים זהו סוג של [[הטרגדיה של נחלת הכלל]]. דוגמה אחרת למצב זה נוצרת בשל [[סיכון מוסרי]] - שבו חברות לוקחות סיכונים שיכולים להניב להן רווח, הן לוקחות סיכון גדול מידי בגלל שהן יודעות שאם הסיכון יתממש ישלם אותו הציבור הרחב - או בצורה ישירה (דרך עלויות בריאות או סיכון חייו בגלל השפעות סביבתיות), או דרך תשלומים שונים אל הממשלה (דרך כספי המיסים, הגדלת הגרעון הממשלתי או [[הדפסת כסף]] שהיא למעשה [[מס אינפלציה]]).

דוגמאות למצב של עלויות ציבוריות ורווחים פרטיים משתרעות על פני תחומים רבים כמו [[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]], [[מינוף פיננסי]] על ידי חברות גדולות, מקלטי מס, [[שחיתות], מיזמי סמים, טרור, סחר בנשק ומלחמות, משברים פיננסים גדולים כמו משבר הסאב-פריים, וכן בעיות [[קיימות]] וסיכונים ב[[הכחדת האנושות]]. במצבים אלה גורמים שונים מוצאים דרכים לכוון אליהם הכנסות ורוווחים, תוך שהם מטילים על הציבור הרחב עלויות הספסדים או סיכונים שנובעים מפעילותם. היבט זה הוא אחת הביקורות הנפוצות על [[קפיטליזם]] ועל הפער בין איך שקפיטליזם ו[[שוק חופשי]] מתוארים בספרות הכלכלית (עסקאות בין שני צדדים שווים בכוחם שיודעים את השלכות העסקה) לבין התנהלות הקפיטליזם בפועל (עסקאות ומזימות שכרוכות לעיתים קרובות ברמייה, שוחד, אלימות דרך צד שלישי והסתרת האלימות כדי לגרוף רווחים או לצבור מעמד פוליטי).

דוגמאות למצב של עלויות ציבוריות ורווחים פרטיים משתרעות על פני תחומים רבים כמו [[זיהום אוויר]], [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]], [[מינוף פיננסי]] על ידי חברות גדולות, [[מקלט מס|מקלטי מס]], [[שחיתות], מיזמי סמים, טרור, סחר בנשק ומלחמות, משברים פיננסים גדולים כמו [[משבר הסאב-פריים]], וכן בעיות [[קיימות]] וסיכונים ב[[הכחדת האנושות]]. במצבים אלה גורמים שונים מוצאים דרכים לכוון אליהם הכנסות ורוווחים, תוך שהם מטילים על הציבור הרחב עלויות הפסדים או סיכונים שנובעים מפעילותם. היבט זה הוא אחת הביקורות הנפוצות על [[קפיטליזם]] ועל הפער בין איך שקפיטליזם ו[[שוק חופשי]] מתוארים בספרות הכלכלית (עסקאות בין שני צדדים שווים בכוחם שיודעים את השלכות העסקה) לבין התנהלות הקפיטליזם בפועל (עסקאות ומזימות שכרוכות לעיתים קרובות ברמייה, שוחד, אלימות דרך צד שלישי והסתרת האלימות כדי לגרוף רווחים או לצבור מעמד פוליטי).

==הסבר המושג==

==הסבר המושג==