שינויים

חלוקה האחריות לתאונה בין הנהגים לבין הולכי הרגל מוציאה מהמשוואה היבט חשוב של תרומת המדינה והרשויות לתשתיות שתורמות להיפגעות הולכי רגל על ידי היבטים כמו יצירת סביבה מסוכנת להליכה (במסגרת [[תכנון מוטה רכב פרטי]]) כמו אי אכיפה של מהירות מוגזמת בעיר או של עצירה במעברי חצייה ועוד. על פי גישת [[חזון אפס]] בכל מקום שבו אנשים עלולים להיכשל, תפקידה של המערכת הציבורית, הוא למנוע מכשל כזה להתרחש. דוגמה למצבים יוצרי סיכון:

חלוקה האחריות לתאונה בין הנהגים לבין הולכי הרגל מוציאה מהמשוואה היבט חשוב של תרומת המדינה והרשויות לתשתיות שתורמות להיפגעות הולכי רגל על ידי היבטים כמו יצירת סביבה מסוכנת להליכה (במסגרת [[תכנון מוטה רכב פרטי]]) כמו אי אכיפה של מהירות מוגזמת בעיר או של עצירה במעברי חצייה ועוד. על פי גישת [[חזון אפס]] בכל מקום שבו אנשים עלולים להיכשל, תפקידה של המערכת הציבורית, הוא למנוע מכשל כזה להתרחש. דוגמה למצבים יוצרי סיכון:

* מעט מאד [[מעבר חציה בטוח|מעברי חציה בטוחים]] - כמו מעברי חציה מוגבהים ו/או מעברי חציה שבהם המדרכה בולטת אל תוך הכביש בנתיב המוקדש לחניה.  

* מעט מאוד [[מעבר חציה בטוח|מעברי חציה בטוחים]] - כמו מעברי חציה מוגבהים ו/או מעברי חציה שבהם המדרכה בולטת אל תוך הכביש בנתיב המוקדש לחניה.  

* מרחקים גדולים מידי בין מעברי חצייה - גורמים לכך שאנשים חוצים את הכביש במקום אסור. פתרון לפי נוסח "חזון אפס" הוא הוספת מעברי חצייה במקומות שבהם צפויים הולכי רגל לחצות, או יצירת הסדרים שמייתרים מעברי חצייה ומאפשרים חציה בכל הכביש (ראו [[אזור מיתון תנועה]] ו[[עירוב תנועה]]).  

* מרחקים גדולים מידי בין מעברי חצייה - גורמים לכך שאנשים חוצים את הכביש במקום אסור. פתרון לפי נוסח "חזון אפס" הוא הוספת מעברי חצייה במקומות שבהם צפויים הולכי רגל לחצות, או יצירת הסדרים שמייתרים מעברי חצייה ומאפשרים חציה בכל הכביש (ראו [[אזור מיתון תנועה]] ו[[עירוב תנועה]]).  

* מהירות מהירה מידי בעיר - בערים רבות באירופה ברוב הרחובות המהירות המותרת היא 30 קמ"ש, זאת במסגרת [[אזור מיתון תנועה]]. בישראל לעומת זאת המהירות המותרת ברוב הרחובות היא 50 קמ"ש.  

* מהירות מהירה מידי בעיר - בערים רבות באירופה ברוב הרחובות המהירות המותרת היא 30 קמ"ש, זאת במסגרת [[אזור מיתון תנועה]]. בישראל לעומת זאת המהירות המותרת ברוב הרחובות היא 50 קמ"ש.