שינויים

===תעשיות הרכבת והמתכות===

===תעשיות הרכבת והמתכות===

;תחום הספנות והרכבות:

;תחום הספנות והרכבות:

תחום הספנות ולאחר מכן הרכבות היו אמצעי התחבורה והתובלה המרכזיים של המאה ה-19. הודות ליובלים הרבים של נהר המיסיסיפי במזרח ארצות הברית הוא שימש עורק תחבורה מרכזי לפני הופעת הרכבות. מספר אנשי עסקים פיתחו מאד את התחום בארצות הברית, ותוך כדי כך זכו לשליטה מונופוליטית בתחום. התחרות בתחום הספינות היתה מוגבלת בגלל יתרונות לגודל ובגלל העברת חוקים להגבלתה בלחץ אנשי עסקים. בתחום הרכבות התפתח שילוב של [[מונופול טבעי]] יחד עם סיוע ממשלתי - כדי לפתח קו רכבת יש צורך בהשקעה אדירה - דבר שחוסם מתחרים פוטנציאליים. לכן הראשונים שהכינו קו רכבת למקום מסויים היו בדרך כלל הבעלים של קו הרכבת היחיד למקום. בנוסף הממשל הרפובליקני העניק קרקע ממשלתית בחינם, הלוואות והנחות שונות כדי לסייע ליזמים - בסופו של דבר במקומות רבים - כמו קווי המסילות ממזרח למערב - נוצרו מונופולים שגבו מחיר יקר.  

תחום הספנות ולאחר מכן הרכבות היו אמצעי התחבורה והתובלה המרכזיים של המאה ה-19. הודות ליובלים הרבים של נהר המיסיסיפי במזרח ארצות הברית הוא שימש עורק תחבורה מרכזי לפני הופעת הרכבות. מספר אנשי עסקים פיתחו מאוד את התחום בארצות הברית, ותוך כדי כך זכו לשליטה מונופוליטית בתחום. התחרות בתחום הספינות היתה מוגבלת בגלל יתרונות לגודל ובגלל העברת חוקים להגבלתה בלחץ אנשי עסקים. בתחום הרכבות התפתח שילוב של [[מונופול טבעי]] יחד עם סיוע ממשלתי - כדי לפתח קו רכבת יש צורך בהשקעה אדירה - דבר שחוסם מתחרים פוטנציאליים. לכן הראשונים שהכינו קו רכבת למקום מסויים היו בדרך כלל הבעלים של קו הרכבת היחיד למקום. בנוסף הממשל הרפובליקני העניק קרקע ממשלתית בחינם, הלוואות והנחות שונות כדי לסייע ליזמים - בסופו של דבר במקומות רבים - כמו קווי המסילות ממזרח למערב - נוצרו מונופולים שגבו מחיר יקר.  

קווי הספנות והרכבות היו אמנם מונופולים אבל אלו לפחות היו מונופולים אזוריים, ולא מונופולים ארציים, ולכן יחסית ל"ברונים שודדים" מאוחרים יותר הם גם היו מוגבלים יותר בכוחם הכלכלי והפוליטי. כמו כן פיתוח הספנות והרכבות יצרו שוק גדול בארצות הברית ושוק זה סייע ל[[יתרון לגודל]] - יכולת של חברות גדולות יותר להביס יריבים קטנים יותר ובכך לצמוח עוד ועוד.  

קווי הספנות והרכבות היו אמנם מונופולים אבל אלו לפחות היו מונופולים אזוריים, ולא מונופולים ארציים, ולכן יחסית ל"ברונים שודדים" מאוחרים יותר הם גם היו מוגבלים יותר בכוחם הכלכלי והפוליטי. כמו כן פיתוח הספנות והרכבות יצרו שוק גדול בארצות הברית ושוק זה סייע ל[[יתרון לגודל]] - יכולת של חברות גדולות יותר להביס יריבים קטנים יותר ובכך לצמוח עוד ועוד.  

בספר [[כלכלה בקומיקס]] מתאר  מייקל גודווין את אחד המנגנונים שאפשר את הגידול בגודלם של עסקים במהלך המאה ה-19 - היבטים של [[יתרון לגודל]]. גודווין מציין כי באותה תקופה חלק גדול מאזרחי ארצות הברית עדיין היו חווים קטנים שמכרו את הסחורה שלהם בשוק תחרותי מאוד עם הרבה יצרנים, אבל הם קנו יותר ויותר מוצרים ושירותים בשוק שהיה יותר ויותר לא תחרותי אלא בשליטת הטרסטים הגדולים. גודווין מצביע על כך שגם בתקופת [[אדם סמית]] (כמאה שנים קודם לתקופת הברונים) הייתה בעיה של יתרון לגודל, אבל בתקופה ההיא עסקים גדולים גם סבלו מחסרונות לגודל בגלל קשיי התקשורת והתובלה - הנהלות חברות יכלו לקבל דיווחים במכתבים והיה להם קושי לנייד סחורה, או חומרי גלם בכרכרות, כך שהשוק עצמו הגביל את גודל העסקים. לעומת זאת בתקופת הברונים השודדים, הטכנולוגיות של טלגרף ומסילות ברזל כבר אפשרו לעסקים הגדולים להתגבר על חסרונות לגודל כמו חבר דירקטוריון חולה, הלוואה שזקוקים לה בצד השני של המדינה או מחסור בסחורות - על ידי ניהול ריכוזי של העסק. לכן העסקים גדלו לגודל שאפשר להם שליטה מונופוליסטית על ענפים רבים.

בספר [[כלכלה בקומיקס]] מתאר  מייקל גודווין את אחד המנגנונים שאפשר את הגידול בגודלם של עסקים במהלך המאה ה-19 - היבטים של [[יתרון לגודל]]. גודווין מציין כי באותה תקופה חלק גדול מאזרחי ארצות הברית עדיין היו חווים קטנים שמכרו את הסחורה שלהם בשוק תחרותי מאוד עם הרבה יצרנים, אבל הם קנו יותר ויותר מוצרים ושירותים בשוק שהיה יותר ויותר לא תחרותי אלא בשליטת הטרסטים הגדולים. גודווין מצביע על כך שגם בתקופת [[אדם סמית]] (כמאה שנים קודם לתקופת הברונים) הייתה בעיה של יתרון לגודל, אבל בתקופה ההיא עסקים גדולים גם סבלו מחסרונות לגודל בגלל קשיי התקשורת והתובלה - הנהלות חברות יכלו לקבל דיווחים במכתבים והיה להם קושי לנייד סחורה, או חומרי גלם בכרכרות, כך שהשוק עצמו הגביל את גודל העסקים. לעומת זאת בתקופת הברונים השודדים, הטכנולוגיות של טלגרף ומסילות ברזל כבר אפשרו לעסקים הגדולים להתגבר על חסרונות לגודל כמו חבר דירקטוריון חולה, הלוואה שזקוקים לה בצד השני של המדינה או מחסור בסחורות - על ידי ניהול ריכוזי של העסק. לכן העסקים גדלו לגודל שאפשר להם שליטה מונופוליסטית על ענפים רבים.

עוד היבט שסייע לחברות של הברונים הגדולים לגדול היה רשת הרכבות והספנות שחיברה את ארצות הברית לשוק גדול. דבר זה אפשר לחברות כמו חברות הפלדה של קרנגי למכור הרבה מאד פלדה (לא רק לפסי רכבת אלה לשלל מוצרים אחרים). ללא היקפי מכירה כאלה לא משתלם להקים בתי חרושת ענקיים. פעמים רבות למפעלים כאלה יש יתרון של הוצאה ממוצעת נמוכה יותר לעומת מפעל קטן יותר. כתוצאה מכך מתחרים קטנים יוצאים מהשוק -מה שמאפשר לחברות גדולות יותר לגבות מחיר מונופוליסטי יותר.  

עוד היבט שסייע לחברות של הברונים הגדולים לגדול היה רשת הרכבות והספנות שחיברה את ארצות הברית לשוק גדול. דבר זה אפשר לחברות כמו חברות הפלדה של קרנגי למכור הרבה מאוד פלדה (לא רק לפסי רכבת אלה לשלל מוצרים אחרים). ללא היקפי מכירה כאלה לא משתלם להקים בתי חרושת ענקיים. פעמים רבות למפעלים כאלה יש יתרון של הוצאה ממוצעת נמוכה יותר לעומת מפעל קטן יותר. כתוצאה מכך מתחרים קטנים יוצאים מהשוק -מה שמאפשר לחברות גדולות יותר לגבות מחיר מונופוליסטי יותר.  

היבט נוסף שסייע לצמיחת העסקים הגדולים בארצות הברית הייתה סיוע מצד הממשל בפעולות רבות של העסקים הגדולים. דוגמה לכך הייתה סיוע של הממשל הפדרלי להקמת מסילות הברזל הגדולות. מצד אחד היה סיוע לקנות קרקעות בזול, ומצד שני לאחר מכן החברות היו מונופולים - שיכלו לגבות מחיר מונופוליסטי בלי שום פיקוח. בנוסף לסיוע מצד הממשל הפדרלי, נוצר מצב בו התאגידים הגדולים ובעלי ההון היו בעצם גדולים יותר מהמדינות בארצות הברית, כך שכל מדינה ועיר ניסתה למשוך אליה עסקים תוך שהיא מקצצת מיסים במיוחד לעסקים הגדולים, או מעניקה להם הטבות שונות כמו אדמות זולות, חקיקה נגד תחרות נגדם ועוד. לדוגמה ב-1890 ניו ג'רזי אפשרה לתאגידים לרכוש מניות של תאגידים אחרים, ופירוש הדבר היה שתאגיד גדול היה יכול להשתלט על מתחרים קטנים יותר על ידי קנייה שלהם.   

היבט נוסף שסייע לצמיחת העסקים הגדולים בארצות הברית הייתה סיוע מצד הממשל בפעולות רבות של העסקים הגדולים. דוגמה לכך הייתה סיוע של הממשל הפדרלי להקמת מסילות הברזל הגדולות. מצד אחד היה סיוע לקנות קרקעות בזול, ומצד שני לאחר מכן החברות היו מונופולים - שיכלו לגבות מחיר מונופוליסטי בלי שום פיקוח. בנוסף לסיוע מצד הממשל הפדרלי, נוצר מצב בו התאגידים הגדולים ובעלי ההון היו בעצם גדולים יותר מהמדינות בארצות הברית, כך שכל מדינה ועיר ניסתה למשוך אליה עסקים תוך שהיא מקצצת מיסים במיוחד לעסקים הגדולים, או מעניקה להם הטבות שונות כמו אדמות זולות, חקיקה נגד תחרות נגדם ועוד. לדוגמה ב-1890 ניו ג'רזי אפשרה לתאגידים לרכוש מניות של תאגידים אחרים, ופירוש הדבר היה שתאגיד גדול היה יכול להשתלט על מתחרים קטנים יותר על ידי קנייה שלהם.   

==צעדים נגד הברונים השודדים==

==צעדים נגד הברונים השודדים==

ב-1890 העבירו בקונגרס את חוק ההגבלים העסקיים של שרמן (Sherman Antitrust Act of 1890), לפיו קנוניות נגד הסחר הן דבר בלתי חוקי, אבל באותה תקופה הנשיאים היו חלשים מאד ובתי משפט נטו לטובת הטרסים, ולכן החוק נאכף בתחילה נגד איגודים מקצועיים, ולא נגד הטרסטים. נדרשו כמה שנים כדי שהחוק יפגע בטרסטים הגדולים.  

ב-1890 העבירו בקונגרס את חוק ההגבלים העסקיים של שרמן (Sherman Antitrust Act of 1890), לפיו קנוניות נגד הסחר הן דבר בלתי חוקי, אבל באותה תקופה הנשיאים היו חלשים מאוד ובתי משפט נטו לטובת הטרסים, ולכן החוק נאכף בתחילה נגד איגודים מקצועיים, ולא נגד הטרסטים. נדרשו כמה שנים כדי שהחוק יפגע בטרסטים הגדולים.  

לאחר ההתנקשות בנשיא מקינלי בספטמבר 1901, מונה הרפובליקאי [[טדי רוזוולט]] לנשיאות. בגיל 42 הוא היה הנשיא הצעיר ביותר בתולדות המדינה. בזמן זה החלה תקופת עליית הרעיונות של [[הפרוגרסיבים]] הוא החל לשבור את הטראסים. רוזוולט היה ליברל מסוג חדש - עד כה הליברלים דאגו שהממשלה תהיה חלשה כדי לשמר את חירות הפרט. הליברלים של המאה ה-20 רצו ממשלה עם יותר סמכויות, כדי להגן על הציבור מפני תאגידים גדולים. רוזוולט טען כי "אנחנו צריכים עוצמה ציבורית כמשקל נגד לעוצמה פרטית" (של התאגידים הגדולים). {{הערה|[[כלכלה בקומיקס]]}}

לאחר ההתנקשות בנשיא מקינלי בספטמבר 1901, מונה הרפובליקאי [[טדי רוזוולט]] לנשיאות. בגיל 42 הוא היה הנשיא הצעיר ביותר בתולדות המדינה. בזמן זה החלה תקופת עליית הרעיונות של [[הפרוגרסיבים]] הוא החל לשבור את הטראסים. רוזוולט היה ליברל מסוג חדש - עד כה הליברלים דאגו שהממשלה תהיה חלשה כדי לשמר את חירות הפרט. הליברלים של המאה ה-20 רצו ממשלה עם יותר סמכויות, כדי להגן על הציבור מפני תאגידים גדולים. רוזוולט טען כי "אנחנו צריכים עוצמה ציבורית כמשקל נגד לעוצמה פרטית" (של התאגידים הגדולים). {{הערה|[[כלכלה בקומיקס]]}}

בשנת 1934, זמן [[השפל הגדול]] כתב ההיסטוריון מתיו ג'וספסון (Matthew Josephson) את הספר "הברונים השודדים" המגולל את סיפורם. {{הערה|[http://www.eindtijdinbeeld.nl/EiB-Bibliotheek/Boeken/The_Robber_Barons_-_The_Great_American_Capitalists_1861-1901__1934_.pdf The Robber Barons: The Great American Capitalists]}} {{הערה|[https://www.amazon.com/Robber-Barons-Matthew-Josephson/dp/0156767902 The Robber Barons], Matthew Josephson, באתר אמזון}} כמו כן הספר [[היסטוריה עממית של ארצות הברית]] עוסק בחלקו בהם וכן הפרק השלישי של הספר [[כלכלה בקומיקס]]. הכינוי, ברונים שודדים ממשיך לשמש לעיתים בהתייחסות ליזמים הבולטים בתחומי ייצור, תעשייה ויזמות חדשים גם כיום.

בשנת 1934, זמן [[השפל הגדול]] כתב ההיסטוריון מתיו ג'וספסון (Matthew Josephson) את הספר "הברונים השודדים" המגולל את סיפורם. {{הערה|[http://www.eindtijdinbeeld.nl/EiB-Bibliotheek/Boeken/The_Robber_Barons_-_The_Great_American_Capitalists_1861-1901__1934_.pdf The Robber Barons: The Great American Capitalists]}} {{הערה|[https://www.amazon.com/Robber-Barons-Matthew-Josephson/dp/0156767902 The Robber Barons], Matthew Josephson, באתר אמזון}} כמו כן הספר [[היסטוריה עממית של ארצות הברית]] עוסק בחלקו בהם וכן הפרק השלישי של הספר [[כלכלה בקומיקס]]. הכינוי, ברונים שודדים ממשיך לשמש לעיתים בהתייחסות ליזמים הבולטים בתחומי ייצור, תעשייה ויזמות חדשים גם כיום.

[[ליברטרים]] ואנשי ימין כלכלי נוטים כיום להגן על הברונים השודדים, להגיד כי בסך הכל היה מדובר באנשי עסקים שהצליחו יותר מאחרים. חלק מחלקים את הברונים השודדים ליזמי שוק כמו וונדרבליט ורוקפלר שהצליחו בזכות תושיה עסקית וכושר המצאה תעשייתי וליזמים פוליטיים שעיקר כוחם נבע מיכולתם לצבור כוח דרך שתדלנות במסדרונות השלטון. בדרך כלל תמה זו מתעלמת מכך שהתוצאה הסופית היא שבקפיטליזם ללא התערבות או עם התערבות התוצאה עלולה להיות מונופולים חסרי רסן ותאגידי ענק שבמקום לקבל את חוקי המשחק מטעם השלטון קובעים את חוקי המשחק עבור הפוליטיקה. [[מילטון פרידמן]] לדוגמה טוען כמה טיעונים לטובת הברונים השודדים [https://www.youtube.com/watch?v=jbREMG-HbLQ]- ראשית הוא טוען שמצבם של החקלאים בארצות הברית היה מעולה - ולראיה הוא מביא את ההגירה הגדולה שהיתה לארצות הברית במאה ה-19 - תוך שהוא מתעלם מכך שחקלאים רבים פשטו את הרגל, וכי הגירה למדינה ריקה ודמוקרטית כמו ארצות הברית היתה אופציה מעודפת לעומת מדינות עם צפיפות אוכלוסין גבוה כמו אנגליה שבה קרקע עלתה הרבה, או לעומת חוואים ברוסיה שהיתה תחת שלטון הצאר. הגירה כזו היתה לפני תקופת הברונים השודדים לדוגמה ב-1830 וגם במהלך 1950 לדוגמה - כאשר המדיניות הכלכלית בארצות הברית והריכוזיות בה היו שונות לגמרי. בהמשך הוא מציין כי מחיר התנובה החקלאית ירד מאד - תוך שהוא מתעלם מכך שהחקלאים מכרו בשוק תחרותי - אבל קנו בשוק מונופוליסטי שירותים כמו הובלה מחברות הרכבות, ציוד חקלאי מטרסט מיכון החקלאות ועוד מוצרים דומים. הוא טוען, בצדק כי הברונים השודדים פיתחו את התעשייה - אך מתעלם מכך שוב מכך שפיתוח כזה אפשר גם בשוק תחרותי יותר. בעצם הטיעונים שלו בעד פריחה בעידן הברונים השודדים מצביעה על כך שכלכלה ריכוזית בידי מונופולים מעטים פרושה פיתוח תעשייתי מהיר - מעין טיעון בעד [[תחרות שומפטרנאית]] ולא בעד המודל הנאו-קלאסי של הרבה מוכרים בעלי רווח שולי קטן. כמו כן הוא טוען שכל הברונים של אותה תקופה צמחו בזמן ממשלה קטנה עם תקציב קטן- ובכך יוצא לדוגמה נגד טענות מוצדקות של איין ראנד שמצביע על הצמיחה של ברונים שודדים מחברות הרכבות שצמחו תודות לסיוע של המדינה. הוא גם טוען ש"ברונים שודדים תמיד היו ותמיד יהיו" ובכך מתעלם משאלות כמו מה הכוח הפוליטי והכלכלי שיש לאותם "ברונים".

[[ליברטרים]] ואנשי ימין כלכלי נוטים כיום להגן על הברונים השודדים, להגיד כי בסך הכל היה מדובר באנשי עסקים שהצליחו יותר מאחרים. חלק מחלקים את הברונים השודדים ליזמי שוק כמו וונדרבליט ורוקפלר שהצליחו בזכות תושיה עסקית וכושר המצאה תעשייתי וליזמים פוליטיים שעיקר כוחם נבע מיכולתם לצבור כוח דרך שתדלנות במסדרונות השלטון. בדרך כלל תמה זו מתעלמת מכך שהתוצאה הסופית היא שבקפיטליזם ללא התערבות או עם התערבות התוצאה עלולה להיות מונופולים חסרי רסן ותאגידי ענק שבמקום לקבל את חוקי המשחק מטעם השלטון קובעים את חוקי המשחק עבור הפוליטיקה. [[מילטון פרידמן]] לדוגמה טוען כמה טיעונים לטובת הברונים השודדים [https://www.youtube.com/watch?v=jbREMG-HbLQ]- ראשית הוא טוען שמצבם של החקלאים בארצות הברית היה מעולה - ולראיה הוא מביא את ההגירה הגדולה שהיתה לארצות הברית במאה ה-19 - תוך שהוא מתעלם מכך שחקלאים רבים פשטו את הרגל, וכי הגירה למדינה ריקה ודמוקרטית כמו ארצות הברית היתה אופציה מעודפת לעומת מדינות עם צפיפות אוכלוסין גבוה כמו אנגליה שבה קרקע עלתה הרבה, או לעומת חוואים ברוסיה שהיתה תחת שלטון הצאר. הגירה כזו היתה לפני תקופת הברונים השודדים לדוגמה ב-1830 וגם במהלך 1950 לדוגמה - כאשר המדיניות הכלכלית בארצות הברית והריכוזיות בה היו שונות לגמרי. בהמשך הוא מציין כי מחיר התנובה החקלאית ירד מאוד - תוך שהוא מתעלם מכך שהחקלאים מכרו בשוק תחרותי - אבל קנו בשוק מונופוליסטי שירותים כמו הובלה מחברות הרכבות, ציוד חקלאי מטרסט מיכון החקלאות ועוד מוצרים דומים. הוא טוען, בצדק כי הברונים השודדים פיתחו את התעשייה - אך מתעלם מכך שוב מכך שפיתוח כזה אפשר גם בשוק תחרותי יותר. בעצם הטיעונים שלו בעד פריחה בעידן הברונים השודדים מצביעה על כך שכלכלה ריכוזית בידי מונופולים מעטים פרושה פיתוח תעשייתי מהיר - מעין טיעון בעד [[תחרות שומפטרנאית]] ולא בעד המודל הנאו-קלאסי של הרבה מוכרים בעלי רווח שולי קטן. כמו כן הוא טוען שכל הברונים של אותה תקופה צמחו בזמן ממשלה קטנה עם תקציב קטן- ובכך יוצא לדוגמה נגד טענות מוצדקות של איין ראנד שמצביע על הצמיחה של ברונים שודדים מחברות הרכבות שצמחו תודות לסיוע של המדינה. הוא גם טוען ש"ברונים שודדים תמיד היו ותמיד יהיו" ובכך מתעלם משאלות כמו מה הכוח הפוליטי והכלכלי שיש לאותם "ברונים".

==השפעות הברונים השודדים==

==השפעות הברונים השודדים==

השפעה נוספת היתה לתמיכה בתאוריה החברתית של [[דארוויניזם חברתי]] בקרב האליטה העסקית. ייתכן ודבר זה סייע להתפתחות הגזענות בארצות הברית ולהיות הדוורניזם החברתי רעיון מקובל בקרב אליטות בארצות הברית - דבר שנמשך בגלוי לפחות עד מלחמת העולם השנייה. דבר זה תרם לצעדים גזעניים כמו עיקור מפגרים שנתמך על ידי חוגים ימנים בארצות הברית ואולי סייע להיסוסים של ארצות הברית במידת התמיכה שלה בבריטניה בזמן מלחמת העולם השניה. דבר נוסף שתרם להתפתחות הגזענות היתה יחסי הניצול ששרו מול פועלים מצד חלק מהברונים- לדוגמה יבוא פועלים סיניים זולים לסלילת הרכבות. התסכול שחשו הפועלים הלבנים והפגיעה במצבם הכלכלי תועל לפעמים לרגשות גזעניים. בשלהי תקופת הברונים - בתקופה של 1914-1925 היתה תקופת הפריחה של הקו-קלוקס קלאן (השני), שהתרחשה לא רק בדרום ארצות הברית אלא גם בערי התעשייה של המערב התיכון שחוו גידול מהיר של פועלים מהגרים חדשים ששינו את אופי השכונות של הפועלים הלבנים הוותיקים.  

השפעה נוספת היתה לתמיכה בתאוריה החברתית של [[דארוויניזם חברתי]] בקרב האליטה העסקית. ייתכן ודבר זה סייע להתפתחות הגזענות בארצות הברית ולהיות הדוורניזם החברתי רעיון מקובל בקרב אליטות בארצות הברית - דבר שנמשך בגלוי לפחות עד מלחמת העולם השנייה. דבר זה תרם לצעדים גזעניים כמו עיקור מפגרים שנתמך על ידי חוגים ימנים בארצות הברית ואולי סייע להיסוסים של ארצות הברית במידת התמיכה שלה בבריטניה בזמן מלחמת העולם השניה. דבר נוסף שתרם להתפתחות הגזענות היתה יחסי הניצול ששרו מול פועלים מצד חלק מהברונים- לדוגמה יבוא פועלים סיניים זולים לסלילת הרכבות. התסכול שחשו הפועלים הלבנים והפגיעה במצבם הכלכלי תועל לפעמים לרגשות גזעניים. בשלהי תקופת הברונים - בתקופה של 1914-1925 היתה תקופת הפריחה של הקו-קלוקס קלאן (השני), שהתרחשה לא רק בדרום ארצות הברית אלא גם בערי התעשייה של המערב התיכון שחוו גידול מהיר של פועלים מהגרים חדשים ששינו את אופי השכונות של הפועלים הלבנים הוותיקים.  

ייתכן שהתרומות לאוניברסיטאות השפיעו על הפוליטיקה של המדע ועל המסורת של [[קשרי הון-אקדמיה]]. כמה היסטוריונים של הכלכלה מעירים כי חלק מ[[חקר הכלכלה|הכלכלנים]] בתקופת הברונים השודדים "שכחו" כמה חשובה קיומה של תחרות חופשית - נוכח מציאות כלכלית-פוליטית חדשה, שבה חלקים גדולים מהכלכלה היו מאורגנים על ידי קבוצה קטנה מאד של אנשים, חלק מהכלכלנים פשוט התמקדו בכך ש"יש הרבה כסף" או "הכלכלה פורחת" או בכך שאנשים כמו ג'י, פי מורגן סייעו "לארגן את הכלכלה" או "להכניס בה סדר". דבר זה נותן רוח גבית לטענות של כלכלנים (גם פרו-קפיטליסטים כמו [[לואיג'י זינגלס]]) לפיה כלכלנים מושפעים מאד מכוחות כלכליים גדולים כמו בנקים ותאגידים גדולים. התרומות לאוניברסיטת שיקאגו השפיע על [[חקר הכלכלה]] - מחלקת הכלכלה באוניברסיטת שיקאגו נחשבת ימנית במיוחד, והשפיע במשך שנים ארוכות על ראיית הכלכלה בדרך שנוחה לעשירים במערכת הקפיטליסטית על ידי פיתוח אינטנסיבי של [[כלכלה נאו-קלאסית]] - [[אסכולת שיקאגו בכלכלה]]. ההגות מבית ספר זה מעולם לא הדגישה את הבעיות שנובעות מ[[תאגידים גדולים]] או השפעות מסוכנות שעלולות להיות להם על הפוליטיקה. הם תמכו לדוגמה בביטול של [[רגולציה]] לטובת "רגולציה עצמית" גם כאשר הראיות להצלחה של דבר זה היו קלושות. זרם זה גם תרם להתעלמות מכך מהסכנות של  מציבה המערכת הכלכלית ו[[צמיחה כלכלית]] על [[קיימות]] והדגישה כיצד בכלכלה יש כביכול שחקנים שווי כוח רבים - הן צרכנים והן יצרנים - שפשוט נפגשים בשוק ומקיימים מסחר לתועלת של כולם - בלי יחסי כוח פוליטיים ובלי השפעות של בעלי הון ותאגידים על העדפות הצרכנים, או על התקשורת המחקר והפוליטיקה - ודרכם חזרה על הכלכלה.

ייתכן שהתרומות לאוניברסיטאות השפיעו על הפוליטיקה של המדע ועל המסורת של [[קשרי הון-אקדמיה]]. כמה היסטוריונים של הכלכלה מעירים כי חלק מ[[חקר הכלכלה|הכלכלנים]] בתקופת הברונים השודדים "שכחו" כמה חשובה קיומה של תחרות חופשית - נוכח מציאות כלכלית-פוליטית חדשה, שבה חלקים גדולים מהכלכלה היו מאורגנים על ידי קבוצה קטנה מאוד של אנשים, חלק מהכלכלנים פשוט התמקדו בכך ש"יש הרבה כסף" או "הכלכלה פורחת" או בכך שאנשים כמו ג'י, פי מורגן סייעו "לארגן את הכלכלה" או "להכניס בה סדר". דבר זה נותן רוח גבית לטענות של כלכלנים (גם פרו-קפיטליסטים כמו [[לואיג'י זינגלס]]) לפיה כלכלנים מושפעים מאוד מכוחות כלכליים גדולים כמו בנקים ותאגידים גדולים. התרומות לאוניברסיטת שיקאגו השפיע על [[חקר הכלכלה]] - מחלקת הכלכלה באוניברסיטת שיקאגו נחשבת ימנית במיוחד, והשפיע במשך שנים ארוכות על ראיית הכלכלה בדרך שנוחה לעשירים במערכת הקפיטליסטית על ידי פיתוח אינטנסיבי של [[כלכלה נאו-קלאסית]] - [[אסכולת שיקאגו בכלכלה]]. ההגות מבית ספר זה מעולם לא הדגישה את הבעיות שנובעות מ[[תאגידים גדולים]] או השפעות מסוכנות שעלולות להיות להם על הפוליטיקה. הם תמכו לדוגמה בביטול של [[רגולציה]] לטובת "רגולציה עצמית" גם כאשר הראיות להצלחה של דבר זה היו קלושות. זרם זה גם תרם להתעלמות מכך מהסכנות של  מציבה המערכת הכלכלית ו[[צמיחה כלכלית]] על [[קיימות]] והדגישה כיצד בכלכלה יש כביכול שחקנים שווי כוח רבים - הן צרכנים והן יצרנים - שפשוט נפגשים בשוק ומקיימים מסחר לתועלת של כולם - בלי יחסי כוח פוליטיים ובלי השפעות של בעלי הון ותאגידים על העדפות הצרכנים, או על התקשורת המחקר והפוליטיקה - ודרכם חזרה על הכלכלה.

==דמיון ושוני עם המאה ה-21==

==דמיון ושוני עם המאה ה-21==