שינויים

'''מידע''' (Information) במובן הצר הוא אוסף של סמלים. במובן הרחב יותר מידע הוא תת קבוצה של נתונים שיש להם חשיבות בהקשר או ב[[נישה]] מסויימים, בדרך כלל כדי לסייע בשמירה על [[אנטרופיה]] נמוכה של [[מבנה מפזר]] או כדי להגדיל את יכולת הגדלת ה[[אקסרגיה]] של מבנה כזה.  

'''מידע''' (באנגלית: '''Information''') במובן הצר הוא אוסף של סמלים. במובן הרחב יותר מידע הוא תת קבוצה של נתונים שיש להם חשיבות בהקשר או ב[[נישה]] מסויימים, בדרך כלל כדי לסייע בשמירה על [[אנטרופיה]] נמוכה של [[מבנה מפזר]] או כדי להגדיל את יכולת הגדלת ה[[אקסרגיה]] של מבנה כזה.  

==מידע, ידע ונתונים==

==מידע, ידע ונתונים==

מידע נבדל מ'''[[ידע]]''' בכך שידע נכון תמיד בתוך הקשר מסויים, בעוד שמידע דורש השקעת [[אנרגיה]] לשם שמירה ואיסוף ובדרך כלל הוא יש לו הקשר וחשיבות של מקום וזמן. כך לדוגמה נמר בוגר הוא בעל ידע כיצד לצוד איילה, אבל עליו לאסוף מידע כדי לדעת היכן האיילה נמצאת. הגנרל הוא בעל ידע כיצד להביס את יריבו אבל עליו להיות בעל מודיעין של זמן אמת כדי לקבל מידע היכן ומתי יהיה היריב ובאיזה טקטיקה וכלי נשק הוא ישתמש.  

מידע נבדל מ'''[[ידע]]''' בכך שידע נכון תמיד בתוך הקשר מסויים, בעוד שמידע דורש השקעת [[אנרגיה]] לשם שמירה ואיסוף ובדרך כלל הוא יש לו הקשר וחשיבות של מקום וזמן. כך לדוגמה נמר בוגר הוא בעל ידע כיצד לצוד איילה, אבל עליו לאסוף מידע כדי לדעת היכן האיילה נמצאת. הגנרל הוא בעל ידע כיצד להביס את יריבו אבל עליו להיות בעל מודיעין של זמן אמת כדי לקבל מידע היכן ומתי יהיה היריב ובאיזה טקטיקה וכלי נשק הוא ישתמש.  

מידע שונה מ'''נתונים''' בכך שנתונים הם חסרי משמעות בפני עצמם ונדרשת פרשנות כדי להפוך אותם למידע מועיל. כך לדוגמה אדם עיוור מלידה שעבר ניתוח שהשיב לו את היכולת לראות בעיניו, קיבל את הנתונים למוחו אבל לא הצליח יכול להבין את העולם סביבו על סמך חוש הראייה. המרכזים במוח שנועדו לעבד את הנתונים מהעיניים לא תפקדו וכך לא נוצר מידע. אותם הנתונים יכולים להיות בעלי משמעות שונה ולכן לייצג מידע שונה לצופים שונים או כתלות בהקשר. לדוגמה הצרוף "10" יכול לייצג את האות A בכתב מורס, את המספר עשר בכתיב עשרוני, את המספר 2 בכתיב בינארי וכל הלאה.

מידע שונה מ'''נתונים''' בכך שנתונים הם חסרי משמעות בפני עצמם ונדרשת פרשנות כדי להפוך אותם למידע מועיל. כך לדוגמה אדם עיוור מלידה שעבר ניתוח שהשיב לו את היכולת לראות בעיניו, קיבל את הנתונים למוחו אבל לא הצליח יכול להבין את העולם סביבו על סמך חוש הראייה. המרכזים במוח שנועדו לעבד את הנתונים מהעיניים לא תפקדו וכך לא נוצר מידע. אותם הנתונים יכולים להיות בעלי משמעות שונה ולכן לייצג מידע שונה לצופים שונים או כתלות בהקשר. לדוגמה הצרוף "10" יכול לייצג את האות A בכתב מורס, את המספר עשר בכתיב עשרוני, את המספר 2 בכתיב בינארי וכך הלאה.

== תהליך הפקת מידע==

== תהליך הפקת מידע==

בשנת 2003 טען J. D. Bekenstein כי קיימת מגמה גוברת בפיזיקה להגדיר את העולם הפיזי כמורכב ממידע (ולכן מידע מוגדר בדרך זו) פרוט לכך יש במונח Digital physics.  למונח מידע יש משמעות מוגדרת בפיזיקה. דוגמאות לכך כוללות תופעות של סיבוך קוונטי שבו חלקיקים יכולים לקיים אינטראקציה ללא קשר למרחק ביניהם או למהירות האור. המידע עצמו אינו יכול לנוע מהר יותר מהאור אפילו אם הוא מועבר בצורה לא ישירה. particles are not connected in any other way other than by the information they carry.

בשנת 2003 טען J. D. Bekenstein כי קיימת מגמה גוברת בפיזיקה להגדיר את העולם הפיזי כמורכב ממידע (ולכן מידע מוגדר בדרך זו) פרוט לכך יש במונח Digital physics.  למונח מידע יש משמעות מוגדרת בפיזיקה. דוגמאות לכך כוללות תופעות של סיבוך קוונטי שבו חלקיקים יכולים לקיים אינטראקציה ללא קשר למרחק ביניהם או למהירות האור. המידע עצמו אינו יכול לנוע מהר יותר מהאור אפילו אם הוא מועבר בצורה לא ישירה. particles are not connected in any other way other than by the information they carry.

קשר אחר מוסבר על ידי '''הדמון של מקסוול'''. שהוא ניסוי מחשבתי. בניסוי זה מודגם קשר ישיר בין מידע לבין [[אנטרופיה]]. הטענה היא כי תוצאה של ניסוי זה היא כי בלתי אפשרי להרוס מידע ללא הגדלה של האנטרופיה של מערכת. במונחים מעשיים פירוש הדבר בדרך כלל הוא הגדלת כמות החום במערכת. תוצאה פילוסופית יותר היא שניתן לחשוב על מידע כדבר בר-המרה עם [[אקסרגיה]] או אנרגיה חופשית.  

קשר אחר מוסבר על ידי '''השד של מקסוול'''. שהוא ניסוי מחשבתי. בניסוי זה מודגם קשר ישיר בין מידע לבין [[אנטרופיה]]. הטענה היא כי תוצאה של ניסוי זה היא כי בלתי אפשרי להרוס מידע ללא הגדלה של האנטרופיה של מערכת. במונחים מעשיים פירוש הדבר בדרך כלל הוא הגדלת כמות החום במערכת. תוצאה פילוסופית יותר היא שניתן לחשוב על מידע כדבר בר-המרה עם [[אקסרגיה]] או אנרגיה חופשית.  

כך במחקר של שערי לוגיקה, הגבול המינימלי התאורטי של אנרגיית-חום שמשוחררת על ידי שער "גם" הוא גבוה יותר מאשר זה של שער "לא" (שכן מידע נהרס - מאבד את היכולת לשחזורו - על ידי שער "גם" בעוד שהוא עובר המרה פשוטה על ידי שער "לא"). מידע פיזיקלי הוא בעל חשיבות מיוחדת בתחום התאורטי של מחשבים קוונטים.  

כך במחקר של שערי לוגיקה, הגבול המינימלי התאורטי של אנרגיית-חום שמשוחררת על ידי שער "גם" הוא גבוה יותר מאשר זה של שער "לא" (שכן מידע נהרס - מאבד את היכולת לשחזורו - על ידי שער "גם" בעוד שהוא עובר המרה פשוטה על ידי שער "לא"). מידע פיזיקלי הוא בעל חשיבות מיוחדת בתחום התאורטי של מחשבים קוונטים.  

[[תורת המידע]] וכן [[החוק השני של התרמודינמיקה]] מקשרים בין [[אנרגיה]] לבין מידע. מבנה השומר על מידע, כמו תא השומר על סדר מסויים של פרודות DNA, מחייב פיזור של [[אקסרגיה]] והגדלת אנטרופיה כדי לשמור על סדר זה. בה בעת, מערכת בעלת אנטרופיה נמוכה יותר, או שיש לה סדר רב יותר, היא בעלת מידע רב יותר מאשר מערכת הומוגנית שבה כמות המידע שיכולה להאגר היא נמוכה מאוד. כך ספר יכול להכיל כמות גדולה יותר של נתונים ולכן של מידע .

[[תורת המידע]] וכן [[החוק השני של התרמודינמיקה]] מקשרים בין [[אנרגיה]] לבין מידע. מבנה השומר על מידע, כמו תא השומר על סדר מסויים של פרודות DNA, מחייב פיזור של [[אקסרגיה]] והגדלת אנטרופיה כדי לשמור על סדר זה. בה בעת, מערכת בעלת אנטרופיה נמוכה יותר, או שיש לה סדר רב יותר, היא בעלת מידע רב יותר מאשר מערכת הומוגנית שבה כמות המידע שיכולה להיאגר היא נמוכה מאוד. כך ספר יכול להכיל כמות גדולה יותר של נתונים ולכן של מידע.

==מידע בביולוגיה ובטבע==

==מידע בביולוגיה ובטבע==

יצורים חיים כמו צמחים, בעלי-חיים, פטריות וחד-תאים, מעבדים כמויות עצומות של מידע החיוני לשם שרידה והתרבות שלהם. דרך אחת להגדיר את מטרת החיים, בקרב כלל היצורים החיים מובאת בספר [[הגן האנוכי]]. על פי גישה זו, כל המטרה של החיים עצמם הוא העברת פיסות המידע הגנטיות מדור לדור, במרוץ שליחים ממושך שבו ה"רובוטים" המעבירים את המידע (היצורים החיים) הם משניים בחשיבותם.  

יצורים חיים כמו צמחים, בעלי-חיים, פטריות וחד-תאים, מעבדים כמויות עצומות של מידע החיוני לשם שרידה והתרבות שלהם. דרך אחת להגדיר את מטרת החיים, בקרב כלל היצורים החיים מובאת בספר [[הגן האנוכי]]. על פי גישה זו, כל המטרה של החיים עצמם הוא העברת פיסות המידע הגנטיות מדור לדור, במרוץ שליחים ממושך שבו ה"רובוטים" המעבירים את המידע (היצורים החיים) הם משניים בחשיבותם.  

על יצור חי להיות מסוגל להגיב לשינויים בסביבתו. לשם כך הוא זקוק למידע, ועל מידע זה להיות מועיל. חלק מהותי בשאלה איך יודעים הם מידע זה הוא מועיל מבוצע על ידי שילוב של [[רבייה מינית]] ו[[אבולוציה]] שמייצרים תהליך אבולוציוני של ערבוב פיסות של מידע מועיל בתהליך הרבייה, יצירת יצור חי חדש בעל בסיס מידע חדש, הכחדה או השרדות של אותו יצור, ונסיונות רבייה שלו וערבוב מחדש.

על יצור חי להיות מסוגל להגיב לשינויים בסביבתו. לשם כך הוא זקוק למידע, ועל מידע זה להיות מועיל. חלק מהותי בשאלה איך יודעים הם מידע זה הוא מועיל מבוצע על ידי שילוב של [[רבייה מינית]] ו[[אבולוציה]] שמייצרים תהליך אבולוציוני של ערבוב פיסות של מידע מועיל בתהליך הרבייה, יצירת יצור חי חדש בעל בסיס מידע חדש, הכחדה או הישרדות של אותו יצור, וניסיונות רבייה שלו וערבוב מחדש.

מידע בטבע מעובד הן ברמה התאית, הן ברמת האורגניזם הבודד והן ברמה החברתית (לדוגמה נדידה של להקת ציפורים). רוב המידע בעולם הטבעי נאגר במסגרת של DNA, חלק קטן ממנו נאגר כזכרונות העוברים מדור לדור בקרב בעלי חיים (בעיקר ציפורים ויונקים) המעבירים כישורים לדור הבא. מידע חיוני ליצורים חיים בהקשרים של מציאת מזון, התגוננות מפני טורפים, התמודדות עם מחלות וטפילים, מציאת בני זוג וגידול צאצאים.  

מידע בטבע מעובד הן ברמה התאית, הן ברמת האורגניזם הבודד והן ברמה החברתית (לדוגמה נדידה של להקת ציפורים). רוב המידע בעולם הטבעי נאגר במסגרת של DNA, חלק קטן ממנו נאגר כזיכרונות העוברים מדור לדור בקרב בעלי חיים (בעיקר ציפורים ויונקים) המעבירים כישורים לדור הבא. מידע חיוני ליצורים חיים בהקשרים של מציאת מזון, התגוננות מפני טורפים, התמודדות עם מחלות וטפילים, מציאת בני זוג וגידול צאצאים.  

ליצורים שונים יש חיישנים שונים לצורות שונות של אנרגיה, הנוגעים לצורות שונות של מידע שחשוב להם. מיני בעלי חיים רבים מצויידים בחוש ראייה, שמיעה, מישוש, טעם וריח. בעלי חיים שונים רגישים גם לאותות מגנטיים ולזרמים חשמליים. טווח החושים שונה לפי סוג המידע הנדרש, כך שעטלפים ודולפינים יכולים "לראות" באמצעות גלי קול, וחקרים מסוגלים לראות אור אולטרה סגול בפרחים. צמחים יכולים להרגיש את מקורות האור ויכולים לפלוט ולקלוט סוגי כימיקלים המזהירים מפני נוכחות של מחלות שנפלטו על ידי צמחים אחרים. חיידקים ותאים יכולים להגיב לסוגים שונים של שינויים בסביבה הנוגעים להבדלים ביובש, מליחות, חומציות ועוד.  

ליצורים שונים יש חיישנים שונים לצורות שונות של אנרגיה, הנוגעים לצורות שונות של מידע שחשוב להם. מיני בעלי חיים רבים מצויידים בחוש ראייה, שמיעה, מישוש, טעם וריח. בעלי חיים שונים רגישים גם לאותות מגנטיים ולזרמים חשמליים. טווח החושים שונה לפי סוג המידע הנדרש, כך שעטלפים ודולפינים יכולים "לראות" באמצעות גלי קול, וחקרים מסוגלים לראות אור אולטרה סגול בפרחים. צמחים יכולים להרגיש את מקורות האור ויכולים לפלוט ולקלוט סוגי כימיקלים המזהירים מפני נוכחות של מחלות שנפלטו על ידי צמחים אחרים. חיידקים ותאים יכולים להגיב לסוגים שונים של שינויים בסביבה הנוגעים להבדלים ביובש, מליחות, חומציות ועוד.  

בספר [[חיים אחרים (ספר)|חיים אחרים]] מתאר ויטאלי נַיישוּל, מתמטיקאי שעבד בגוספלאן, אחד ממרכזי החישובים של המדינה הסובייטית, את הכאוס שמתרחש במדינה בגלל בעיות בזרימת המידע בין גורמים שונים המנסים להעביר מידע בצורה ריכוזית. באופן דומה ניתן להתייחס ל[[חסרון לגודל|חסרונות לגודל]] של [[תאגיד]] כבעיות של אנטרופיה גוברת כאשר גודלו של התאגיד מקשות יותר ויותר על זרימת המידע בתוך הארגון. דבר דומה יכול להתרחש במדינה מודרנית שבה שינויים טכנולוגים גורמים לכך שיש צורך ביותר ויותר מידע כדי להימנע מהשפעות לא רצויות של הטכנולוגיה, אבל זרימת המידע היא ריכוזית וגורמת להשפעות לוואי לא רצויות לחברה כמו [[תאונות דרכים]], [[זיהום אוויר]], [[נעילה טכנולוגית]] ועוד.  

בספר [[חיים אחרים (ספר)|חיים אחרים]] מתאר ויטאלי נַיישוּל, מתמטיקאי שעבד בגוספלאן, אחד ממרכזי החישובים של המדינה הסובייטית, את הכאוס שמתרחש במדינה בגלל בעיות בזרימת המידע בין גורמים שונים המנסים להעביר מידע בצורה ריכוזית. באופן דומה ניתן להתייחס ל[[חסרון לגודל|חסרונות לגודל]] של [[תאגיד]] כבעיות של אנטרופיה גוברת כאשר גודלו של התאגיד מקשות יותר ויותר על זרימת המידע בתוך הארגון. דבר דומה יכול להתרחש במדינה מודרנית שבה שינויים טכנולוגים גורמים לכך שיש צורך ביותר ויותר מידע כדי להימנע מהשפעות לא רצויות של הטכנולוגיה, אבל זרימת המידע היא ריכוזית וגורמת להשפעות לוואי לא רצויות לחברה כמו [[תאונות דרכים]], [[זיהום אוויר]], [[נעילה טכנולוגית]] ועוד.  

ב[[כלכלה נאו-קלאסית]] קיימת הנחה במסגרת [[שוק משוכלל]] לפיה קיים [[מידע מלא]] - כל השחקנים הם בעלי מידע זהה על מצב העולם (מחירים, כמויות, ביקוש, היצע ואיכות המוצרים) וזרימת המידע היא דבר מיידי שאינו דורש השקעה של מאמץ, זמן, אנרגיה או כסף. דבר זה מהווה נתק בין הכלכלה לבין הפיזיקה ולכן הוא ציר לביקורת מצד [[כלכלה אקולוגית]], [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה גאופיסית]]

ב[[כלכלה נאו-קלאסית]] קיימת הנחה במסגרת [[שוק משוכלל]] לפיה קיים [[מידע מלא]] - כל השחקנים הם בעלי מידע זהה על מצב העולם (מחירים, כמויות, ביקוש, היצע ואיכות המוצרים) וזרימת המידע היא דבר מיידי שאינו דורש השקעה של מאמץ, זמן, אנרגיה או כסף. דבר זה מהווה נתק בין הכלכלה לבין הפיזיקה ולכן הוא ציר לביקורת מצד [[כלכלה אקולוגית]], [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה גאופיסית]]

כלכלנים הראו שכאשר הנחה זו אינה מתקיימת במלואה, לדוגמה במצב של [[מידע א-סימטרי]] מתקיים [[כשל שוק]]. ביקורות פחות ידועות קשורות להיבטים של שימוש בידע ושימורו והקשר בין דבר זה לבין [[אי שוויון כלכלי]] או חברתי כך שמידע לא שווה יכול להיות חלק מ[[מלכודת עוני]]. כמו כן אי-סימטריה במידע יכולה לגרור תופעות של ניצול, [[שחיתות]] ואכיפה לא שווה של זכויות כמו זכויות אדם או זכויות רכוש.

כלכלנים הראו שכאשר הנחה זו אינה מתקיימת במלואה, לדוגמה במצב של [[מידע א-סימטרי]] מתקיים [[כשל שוק]]. ביקורות פחות ידועות קשורות להיבטים של שימוש בידע ושימורו והקשר בין דבר זה לבין [[אי שוויון כלכלי]] או חברתי כך שמידע לא שווה יכול להיות חלק מ[[מלכודת עוני]]. כמו כן אי-סימטריה במידע יכולה לגרור תופעות של ניצול, [[שחיתות]] ואכיפה לא שווה של זכויות כמו זכויות אדם או זכויות רכוש.