שינויים

בכל פרק זמן  (לדוגמא כל שבוע, או כל חודש), מובעות ההצעות שאמורות לעבור הצבעה בכנסת להכרעה בפני "ציבור המצביעים" (יכול להיות שאלו חברי המפלגה או ציבור גדול יותר בהתאם לקריטריון אחר).  הציבור מצביע (בהצבעה אנונימית, אבל עם תוצאה גלויה ומנגנונים טכניים שיכולים לאפשר שקיפות, לדוגמא להזמין בדיעבד מידע על ההצבעה שלך, או מידע על חתכי הצבעה של אוכלוסיות בחתכים שונים). ועם היוודע התוצאה (לדוגמא רבע שעה לפני ההצבעה בכנסת), הולך ח"כ המפלגה ומצביע על פי התוצאה. כיוון שחבר הכנסת הנ"ל אינו "פוליטיקאי מקצועי", אפשר להחליף אותם בתדירות הגדולה ביותר האפשרית בחוק – אחת לחודש לדוגמא. תפקודים אחרים של ח"כ כמו העלאת שאילתות או חקיקה פרטית, יכולים גם הם להיקבע במנגנון של דמוקרטיה ישירה.  

בכל פרק זמן  (לדוגמא כל שבוע, או כל חודש), מובעות ההצעות שאמורות לעבור הצבעה בכנסת להכרעה בפני "ציבור המצביעים" (יכול להיות שאלו חברי המפלגה או ציבור גדול יותר בהתאם לקריטריון אחר).  הציבור מצביע (בהצבעה אנונימית, אבל עם תוצאה גלויה ומנגנונים טכניים שיכולים לאפשר שקיפות, לדוגמא להזמין בדיעבד מידע על ההצבעה שלך, או מידע על חתכי הצבעה של אוכלוסיות בחתכים שונים). ועם היוודע התוצאה (לדוגמא רבע שעה לפני ההצבעה בכנסת), הולך ח"כ המפלגה ומצביע על פי התוצאה. כיוון שחבר הכנסת הנ"ל אינו "פוליטיקאי מקצועי", אפשר להחליף אותם בתדירות הגדולה ביותר האפשרית בחוק – אחת לחודש לדוגמא. תפקודים אחרים של ח"כ כמו העלאת שאילתות או חקיקה פרטית, יכולים גם הם להיקבע במנגנון של דמוקרטיה ישירה.  

מי הוא ציבור המצביעים? מתי הם מצביעים ואיך? כל אלו הם שאלות חשובות, שאפשר לתת להן פתרונות רבים. לדוגמא יכול להיות שרק חברי המפלגה מצביעים, או שאם הצטרפת ל"ציבור המצביעים" (גם אתה לא חבר מפלגה) לפני חודש אתה כבר חלק מציבור המצביעים, או שכל אחד מאזרחי המדינה יכול להצביע בזמן אמת כל עוד הוא חותם על "עצומת הדמוקרטיה הישירה", או על ידי מעבר בהצלחה על שאלון שניסחו מומחים (בעלי דעות מנוגדות) בנוגע לתחום המקצועי (וע"י כך הבטחה שכל הצדדים סביב הוויכוח מסכימים על רקע מקצועי מינימלי של מקבלי ההחלטות).  איך – הפתרון הכי הגיוני הוא הצבעה באינטרנט, ומי שאין לו יכול לקבל סבסוד לאינטרנט קפה. כאמור, יש עוד סיבוכים שונים -  טכניים, חוקיים וכלכליים – אבל לכולם, אני מאמין, אפשר למצוא פתרון.  

מי הוא ציבור המצביעים? מתי הם מצביעים ואיך? כל אלו הם שאלות חשובות, שאפשר לתת להן פתרונות רבים. לדוגמא יכול להיות שרק חברי המפלגה מצביעים, או שאם הצטרפת ל"ציבור המצביעים" (גם אתה לא חבר מפלגה) לפני חודש אתה כבר חלק מציבור המצביעים, או שכל אחד מאזרחי המדינה יכול להצביע בזמן אמת כל עוד הוא חותם על "עצומת הדמוקרטיה הישירה", או על ידי מעבר בהצלחה על שאלון שניסחו מומחים (בעלי דעות מנוגדות) בנוגע לתחום המקצועי (ועל ידי כך הבטחה שכל הצדדים סביב הוויכוח מסכימים על רקע מקצועי מינימלי של מקבלי ההחלטות).  איך – הפתרון הכי הגיוני הוא הצבעה באינטרנט, ומי שאין לו יכול לקבל סבסוד לאינטרנט קפה. כאמור, יש עוד סיבוכים שונים -  טכניים, חוקיים וכלכליים – אבל לכולם, אני מאמין, אפשר למצוא פתרון.  

רבים חושבים שיש צורך בידע מקצועי רב כדי לקבל החלטות נכונות. אמת, אבל זה בדיוק תפקידו של הדרג המקצועי – מומחים שנותנים המלצות, את הבחירה בין ההמלצות המקצועיות השונות, מבצעים על פי בחירה ערכית – ובה אין יתרון לחברי כנסת. להפך – חברי כנסת מצביעים על נושאים רבים שאין להם מושג קלוש בהם, ועל חוקים רבים שהם בכלל לא קראו, ומטעמים שהם לעיתים קרובות לא קשורים בהכרח לטובת הציבור.  מקבלי ההחלטות לא מפגינים כל כשרון בקבלת החלטות, אלא לקבלת תפקיד של מקבל החלטות ולשם כך דרושים בדרך כלל כישורים אחרים לחלוטין – כמו צביעות, תככנות או חנופה.  

רבים חושבים שיש צורך בידע מקצועי רב כדי לקבל החלטות נכונות. אמת, אבל זה בדיוק תפקידו של הדרג המקצועי – מומחים שנותנים המלצות, את הבחירה בין ההמלצות המקצועיות השונות, מבצעים על פי בחירה ערכית – ובה אין יתרון לחברי כנסת. להפך – חברי כנסת מצביעים על נושאים רבים שאין להם מושג קלוש בהם, ועל חוקים רבים שהם בכלל לא קראו, ומטעמים שהם לעיתים קרובות לא קשורים בהכרח לטובת הציבור.  מקבלי ההחלטות לא מפגינים כל כשרון בקבלת החלטות, אלא לקבלת תפקיד של מקבל החלטות ולשם כך דרושים בדרך כלל כישורים אחרים לחלוטין – כמו צביעות, תככנות או חנופה.  

'''ומה אם יבואו אנשים שירצו להשתמש במפלגה לצרכים שלהם?''' הדבר הטוב ביותר שיכול לקרוא למפלגה הוא שאנשים שלא תומכים ברעיון הדמוקרטיה הישירה (כמעט כל הציבור כיום), מכריחים את עצמם להודות ביתרונה של השיטה (גם אם בצורה מקומית) ולהשתמש בה בעצמם. כל אחד שיעבור את התנאים להיות חלק מ"ציבור המצביעים" (לדוגמא חברות במפלגה, הרשמות זמן מה לפני ההצבעות או כל מיני פרוצדורות אחרות), וייקח חלק בהצבעה אחת (לדוגמא בנושא דת ומדינה, בעידוד גוף כלשהוא), ירצה לעשות זאת שוב, בנושים אחרים לחלוטין (לגליזציה של קנביס לדוגמא). אם כל מצביעי ש"ס יתפקדו כמצביעים, מיד יעשו כן גם יריביהם בנושאי דת – ככל שהמצב יתן יותר כוח ל"ציבור המצביעים", כן יגבר רצונם של האחרים להשתתף גם. כל מי שכותב היום מכתבים לעיתונים או לחברי הכנסת, מי שהולך להפגנות או מצביע במשאלים דעת קהל, יוכל להצביע ולהשפיע.  

'''ומה אם יבואו אנשים שירצו להשתמש במפלגה לצרכים שלהם?''' הדבר הטוב ביותר שיכול לקרוא למפלגה הוא שאנשים שלא תומכים ברעיון הדמוקרטיה הישירה (כמעט כל הציבור כיום), מכריחים את עצמם להודות ביתרונה של השיטה (גם אם בצורה מקומית) ולהשתמש בה בעצמם. כל אחד שיעבור את התנאים להיות חלק מ"ציבור המצביעים" (לדוגמא חברות במפלגה, הרשמות זמן מה לפני ההצבעות או כל מיני פרוצדורות אחרות), וייקח חלק בהצבעה אחת (לדוגמא בנושא דת ומדינה, בעידוד גוף כלשהוא), ירצה לעשות זאת שוב, בנושים אחרים לחלוטין (לגליזציה של קנביס לדוגמא). אם כל מצביעי ש"ס יתפקדו כמצביעים, מיד יעשו כן גם יריביהם בנושאי דת – ככל שהמצב יתן יותר כוח ל"ציבור המצביעים", כן יגבר רצונם של האחרים להשתתף גם. כל מי שכותב היום מכתבים לעיתונים או לחברי הכנסת, מי שהולך להפגנות או מצביע במשאלים דעת קהל, יוכל להצביע ולהשפיע.  

'''ומה לגבי השתלטות על המפלגה?''' – חשש כזה קיים ממילא בכל מפלגה, והוא קשה בהרבה לביצוע במפלגת דמוקרטיה ישירה. ראשית יש להבדיל בין מי שהמפלגה נותנת לו זכות הצבעה בכנסת, לבין מי שמקבל זכות הצבעה (בצורה של דמוקרטיה ישירה כמובן) בנושאים הנוגעים למבנה המפלגה (ייתכן ומדובר בדיוק באותן "הרשאות", וייתכן שמדובר בדרישות גבוהות יותר). על כל פנים, קשה הרבה יותר לשחד, לבצע תככים "פוליטיים" וכו'. אין במפלגה מרכזי כוח – מעבר לכך שיש צורך במנגנונים שימנעו רמיה, דברים שיכולים לקבל מענה טכני, כמו גם פיקוח על ידי נציגים שיבחרו בהגרלה. אין דרך לשחד עשרות אלפי אנשים (אם לא מאות אלפים). למפלגה אין גם מצע על "מה" אלא בעיקר על "איך", כך שלא סביר שהחלטות אלו ישתנו בצורה תכופה. מעבר לזה, המפלגה עצמה היא יותר "מימ", רעיון או שלב מעבר בדרך לדמוקרטיה ישירה אמיתית, שתבטל את הצורך בנציגים – ותאפשר לאנשים לקבל החלטות פוליטיות, במקום לבחור נציגים שיבחרו במקומם.  

'''ומה לגבי השתלטות על המפלגה?''' – חשש כזה קיים ממילא בכל מפלגה, והוא קשה בהרבה לביצוע במפלגת דמוקרטיה ישירה. ראשית יש להבדיל בין מי שהמפלגה נותנת לו זכות הצבעה בכנסת, לבין מי שמקבל זכות הצבעה (בצורה של דמוקרטיה ישירה כמובן) בנושאים הנוגעים למבנה המפלגה (ייתכן ומדובר בדיוק באותן "הרשאות", וייתכן שמדובר בדרישות גבוהות יותר). על כל פנים, קשה הרבה יותר לשחד, לבצע תככים "פוליטיים" וכו'. אין במפלגה מרכזי כוח – מעבר לכך שיש צורך במנגנונים שימנעו רמיה, דברים שיכולים לקבל מענה טכני, כמו גם פיקוח על ידי נציגים שיבחרו בהגרלה. אין דרך לשחד עשרות אלפי אנשים (אם לא מאות אלפים). למפלגה אין גם מצע על "מה" אלא בעיקר על "איך", כך שלא סביר שהחלטות אלו ישתנו בצורה תכופה. מעבר לזה, המפלגה עצמה היא יותר "מימ", רעיון או שלב-מעבר בדרך לדמוקרטיה ישירה אמיתית, שתבטל את הצורך בנציגים ותאפשר לאנשים לקבל החלטות פוליטיות, במקום לבחור נציגים שיבחרו במקומם.  

[[קטגוריה:דמוקרטיה]]

[[קטגוריה:דמוקרטיה]]

[[קטגוריה:פתרונות]]

[[קטגוריה:פתרונות]]