שינויים

'''מחשוב ירוק''' (Green IT) הם נסיונות של תעשיית המחשבים והחומרה לייצר מחשבים בעלי [[טביעת רגל אקולוגית]] קטנה יותר. חלק ממאמץ זה נוגע לייצור מחשבים שיהיו [[שימור אנרגיה|חסכוניים באנרגיה]].

 

=מחשוב ירוק (Green IT)=

 

תעשיית המחשוב והתוכנה זוכה לדימוי "נקי" בדעת הקהל, לפחות בהשוואה לתעשיות מסורתיות, הנקשרות בדרך כלל בהיבט הסביבתי לשימוש מסיבי באנרגיה, ארובות פולטות עשן וזיהום הסביבה.

תעשיית המחשוב והתוכנה זוכה לדימוי "נקי" בדעת הקהל, לפחות בהשוואה לתעשיות מסורתיות, הנקשרות בדרך כלל בהיבט הסביבתי לשימוש מסיבי באנרגיה, ארובות פולטות עשן וזיהום הסביבה.

הדימוי הנקי נובע כנראה מכמה סיבות:

הדימוי הנקי נובע כנראה מכמה סיבות:

3- השימוש של מוצרי הצריכה של תעשיות אלו נחשב (בטעות) ללא מזיק לסביבה. רק צורך בחשמל להפעלת הציוד נחשב למשתנה בעל השלכות סביבתיות.

3- השימוש של מוצרי הצריכה של תעשיות אלו נחשב (בטעות) ללא מזיק לסביבה. רק צורך בחשמל להפעלת הציוד נחשב למשתנה בעל השלכות סביבתיות.

התמונה הופכת לבעייתית יותר ברגע שמסתכלים על מחזור החיים של המוצר, קרי המחשב וציודו ההיקפי:

התמונה הופכת לבעייתית יותר ברגע שמסתכלים על מחזור החיים של המוצר, קרי המחשב וציודו ההיקפי:

* רעילות הפסולת האלקטרונית, לעומת זאת, חורגת בהרבה מהייצוג שלה בפסולת הכללית. יותר מ-1000 כימיקלים המשומשים במהלך הייצור (ביניהם עופרת, קדמיום, וכספית, למשל), החשודים כמסרטנים או גורמי מחלות, עלולים למצוא את דרכם לאוויר, לקרקע ולמי התהום.

* רעילות הפסולת האלקטרונית, לעומת זאת, חורגת בהרבה מהייצוג שלה בפסולת הכללית. יותר מ-1000 כימיקלים המשומשים במהלך הייצור (ביניהם עופרת, קדמיום, וכספית, למשל), החשודים כמסרטנים או גורמי מחלות, עלולים למצוא את דרכם לאוויר, לקרקע ולמי התהום.

 

מכל קשת הבעיות הסביבתיות שהוזכרו, המחשוב הירוק (Green IT) מתמקד בעיקר בצמצום צריכת האנרגיה על ידי המחשבים, בדרך כלל בסביבה העסקית,כלומר, במרכזי המחשוב של חברות גדולות ובמערך תחנות העבודה שלהם.

מכל קשת הבעיות הסביבתיות שהוזכרו, המחשוב הירוק (Green IT) מתמקד בעיקר בצמצום צריכת האנרגיה על ידי המחשבים, בדרך כלל בסביבה העסקית,כלומר, במרכזי המחשוב של חברות גדולות ובמערך תחנות העבודה שלהם.

===בעיות האנרגיה של מרכזי מחשוב===

'''מרכז מחשוב''' (data center) בחברה הגדולה הוא המקום הפיזי שבו נמצאות רוב תשתיות המחשוב של החברה העסקית. מדובר על שרתים (כלומר מחשבים גדולים המשרתים אפליקציות ותכונות שמשתמשי הארגון צריכים), ספקי כוח, מערכות גיבוי נתונים, ציוד תקשורת ורשת וכדומה. מרכזי מחשוב בדרך כלל ממוקמים בחדרים אטומים, משיקולי הגנה על המידע (גישה פיזית מותרת רק למספר מצומצם מאוד של עובדים) ומשיקולי בקרת אקלים (ציוד זה הוא רגיש מאוד לשינויי טמפרטורה ולחות).

הציוד הקיים במרכז המחשוב דורש הרבה אנרגיה להפעלתו, ומתחמם מהר מאוד, מה שגורם בתורו לדרישה נוספת של אנרגיה לטובת הקירור.

הציוד הקיים במרכז המחשוב דורש הרבה אנרגיה להפעלתו, ומתחמם מהר מאוד, מה שגורם בתורו לדרישה נוספת של אנרגיה לטובת הקירור.

האחראי על מרכז מחשוב על פי תפיסת המחשוב הירוק אמור לעשות מהפך תפיסתי שמתחיל מצורך תפעולי (חוסר מקום, בעיות קירור ובעיות הספקת אנרגיה), דרך הצורך הפיננסי (חיסכון בחשבון החשמל) עד לתפיסה ירוקה (רצון לתרום למאמץ הפחתת טביעת הרגל האקולוגית של החברה).

האחראי על מרכז מחשוב על פי תפיסת המחשוב הירוק אמור לעשות מהפך תפיסתי שמתחיל מצורך תפעולי (חוסר מקום, בעיות קירור ובעיות הספקת אנרגיה), דרך הצורך הפיננסי (חיסכון בחשבון החשמל) עד לתפיסה ירוקה (רצון לתרום למאמץ הפחתת טביעת הרגל האקולוגית של החברה).

על פי ניתוחים של אנליסטים בתחום ה-IT, ב-2008, כ-50% ממרכזי המחשוב יתקשו לספק את האנרגיה והקירור הדרושים לצמיחת המערכות של הארגון, וכמעט חצי מתקציב התפעולי של יחידות התשתיות יופנה לתשלום על חשמל בלבד.

על פי ניתוחים של אנליסטים בתחום ה-IT, ב-2008, כ-50% ממרכזי המחשוב יתקשו לספק את האנרגיה והקירור הדרושים לצמיחת המערכות של הארגון, וכמעט חצי מתקציב התפעולי של יחידות התשתיות יופנה לתשלום על חשמל בלבד.

לאן הולך החשמל במרכז מחשוב ?

 

===חלוקת החשמל במרכז מחשוב ===

* 33% לטובת הציוד עצמו (שרתים, נתבי רשת וכו')

* 33% לטובת הציוד עצמו (שרתים, נתבי רשת וכו')

אבל על כל וואט הנחסך בגין הקטנת הצריכה של הציוד עצמו, נחסך לפחות עוד וואט בסעיפים הנלווים (בעיקר בגין חיסכון במיזוג אוויר).

אבל על כל וואט הנחסך בגין הקטנת הצריכה של הציוד עצמו, נחסך לפחות עוד וואט בסעיפים הנלווים (בעיקר בגין חיסכון במיזוג אוויר).

===בעיות האנרגיה של תחנות העבודה===

===בעיות האנרגיה של תחנות העבודה===

 

בנוסף למרכז המחשוב, ישנם הלקוחות של המערכות המתוחזקות שם, קרי, משתמשי הארגון. המשמעות של כל משתמש היא בדרך כלל מחשב שולחני או נייד נוסף, הפועל כתחנת קצה, המחוברת לרשת. האנרגיה הנצרכת על ידי מחשב בודד (בין 40 ל-100 וואט) יכולה להיראות נמוכה, עד שמכפילים אותה בכמות המשתמשים (למשל, 100 בארגון בינוני, ואולי 10,000 בארגון ענק). גם כאן, כל צמצום בצריכת האנרגיה, יכול לגרום לחיסכון גדול, הן בחשבון החשמל, הן מבחינה סביבתית.

בנוסף למרכז המחשוב, ישנם הלקוחות של המערכות המתוחזקות שם, קרי, משתמשי הארגון. המשמעות של כל משתמש היא בדרך כלל מחשב שולחני או נייד נוסף, הפועל כתחנת קצה, המחוברת לרשת. האנרגיה הנצרכת על ידי מחשב בודד (בין 40 ל-100 וואט) יכולה להיראות נמוכה, עד שמכפילים אותה בכמות המשתמשים (למשל, 100 בארגון בינוני, ואולי 10,000 בארגון ענק). גם כאן, כל צמצום בצריכת האנרגיה, יכול לגרום לחיסכון גדול, הן בחשבון החשמל, הן סביבתית.

 

===הפתרונות המוצעים על ידי גישת המחשוב הירוק===

===הפתרונות המוצעים על ידי גישת המחשוב הירוק===

 

# רכישת ציוד חסכוני בחשמל: רוב הספקי המחשבים מחזיקים כיום דגמים חסכוניים בחשמל,ועם התגברות הביקוש היעילות האנרגטית של המחשבים משתפרת כל הזמן.

1- רכישת ציוד חסכוני בחשמל: רוב הספקי המחשבים מחזיקים כיום דגמים חסכוניים בחשמל,ועם התגברות הביקוש היעילות האנרגטית של המחשבים משתפרת כל הזמן.

# הטמעת מדיניות שמירת אנרגיה בארגון: למשל, קונפיגורציה של המחשבים והמסכים כך שייכבו לאחר כמה דקות ללא שימוש וכו'

 

# תחנות קצה וירטואליות (Virtual desktops): מדובר על מחשבים אישיים קלים במיוחד, במובן הזה שמשמשות רק להעברת פיקסלים, הקשות על המקלדת ולחיצות עכבר בין השרת (בו התוכנות רצות) לבין התחנה שמולה המשתמש יושב. היות ואין כמעט חישוב בתחנה עצמה, הדרישות להספק יורדות בצורה משמעותית (עד 4 וואט לתחנה).

2- הטמעת מדיניות שמירת אנרגיה בארגון: למשל, קונפיגורציה של המחשבים והמסכים כך שייכבו לאחר כמה דקות ללא שימוש וכו'

# קונסולידציה של שרתים (server consolidation): איחוד כמה שרתים פיזיים גדולים, בשרת אחד מתקדם, המסוגל להריץ את כולם בצורה וירטואלית, כאשר כל שרת "כאילו" רץ לבד עם המשאבים הדרושים לו. השרת המאוחד הוא חסכוני בהרבה לעומת השרתים הקודמים.

 

#יישום שינויי ארכיטקטורה בשרתים שבמרכז המחשוב (שינויים טכניים) כך שאיבוד האנרגיה יורד למינימום ההכרחי.

3- תחנות קצה וירטואליות (Virtual desktops): מדובר על מחשבים אישיים קלים במיוחד, במובן הזה שמשמשות רק להעברת פיקסלים, הקשות על המקלדת ולחיצות עכבר בין השרת (בו התוכנות רצות) לבין התחנה שמולה המשתמש יושב. היות ואין כמעט חישוב בתחנה עצמה, הדרישות להספק יורדות בצורה משמעותית (עד 4 וואט לתחנה).

 

4- קונסולידציה של שרתים (server consolidation): איחוד כמה שרתים פיזיים גדולים, בשרת אחד מתקדם, המסוגל להריץ את כולם בצורה וירטואלית, כאשר כל שרת "כאילו" רץ לבד עם המשאבים הדרושים לו. השרת המאוחד הוא חסכוני בהרבה לעומת השרתים הקודמים.

 

5- יישום שינויי ארכיטקטורה בשרתים שבמרכז המחשוב (שינויים טכניים) כך שאיבוד האנרגיה יורד למינימום ההכרחי.

 

 

===תוצאות המחשוב הירוק===

===תוצאות המחשוב הירוק===

על פי חברת SUN, התוצאות של פרויקטי מחשוב ירוק שבוצעו על ידם בכמה מקומות באירופה ובארה"ב הם מרשימות:

על פי חברת SUN, התוצאות של פרויקטי מחשוב ירוק שבוצעו על ידם בכמה מקומות באירופה ובארה"ב הם מרשימות:

* יותר מ-30% חיסכון בעלויות תחזוקת מרכז המחשוב

* יותר מ-30% חיסכון בעלויות תחזוקת מרכז המחשוב

* שיפור יעילות השימוש בשרתים ביתר מ-80%

* שיפור יעילות השימוש בשרתים ביתר מ-80%

* חיסכון בפליטות פחמן לאטמוספרה בהתאם לצמצום השימוש בחשמל

* חיסכון בפליטות פחמן דו חמצני (גז חממה) לאטמוספירה בהתאם לצמצום השימוש בחשמל

 

[[קטגוריה:זיהום]]

[http://pubs.acs.org/subscribe/journals/esthag-w/2004/oct/tech/kb_calculating.html לצפייה במאמר על חישוב העלות הסביבתית של המחשוב]

[[קטגוריה:אנרגיה]]

 

[http://www.sbc.co.il/vod/status/green/4.pdf לצפייה במצגת של חברת SUN Microsystems]