שינויים

* 1668 - חוקר הטבע האיטלקי פרנצ'סקו רדי ביצא את '''הניסוי של רדי'''. הניסוי, שהיה אחד מהניסויים החשובים בתולדות הביולוגיה, הצליח לתת ראיות חזקות נגד הדעה הרווחת שלפיה היווצרותו של יצור חי היא מחומר דומם (תאוריית הבריאה הספונטנית), וקבע כי מוצאו של החי הוא מהחי. רדי הוכיח דבר זה לגבי יצורים כמו זבובים, ונדרש עוד זמן רב כדי להוכיח דבר זה לגבי חיידקים (אשר עוד לא נתגלו באותו זמן).  

* 1668 - חוקר הטבע האיטלקי פרנצ'סקו רדי ביצא את '''הניסוי של רדי'''. הניסוי, שהיה אחד מהניסויים החשובים בתולדות הביולוגיה, הצליח לתת ראיות חזקות נגד הדעה הרווחת שלפיה היווצרותו של יצור חי היא מחומר דומם (תאוריית הבריאה הספונטנית), וקבע כי מוצאו של החי הוא מהחי. רדי הוכיח דבר זה לגבי יצורים כמו זבובים, ונדרש עוד זמן רב כדי להוכיח דבר זה לגבי חיידקים (אשר עוד לא נתגלו באותו זמן).  

* 1674 - הסוחר ההולנדי '''אנטוני ואן לוונהוק''' מגלה את '''החיידקים'''. מספר שנים קודם לכן החל לבחון יצורים זעירים שונים ב'''מיקרוסקופ''' שבנה בעצמו עם עדשות שליטש בעצמו, שהיה בעל איכות טובה בהרבה מהמכשירים שקדמו לו. לוונהוק לא רדף פרסום ושמר את ממצאיו במשך זמן מה לעצמו. הסיבה המקורית לבניית המיקרוסקופ היא כנראה לשם בחינת איכות בדים. בשנת 1672, שכנע רגנייר דה גראף את לוונהוק להעלות את תיאורי הדברים שראה על הכתב, ודה גראף גם קישר בינו לבין החברה המלכותית בלונדון. החברה המלכותית סיפקה ללוונהוק תמיכה ועידוד להמשיך בעבודתו וכן הדריכה אותו לגבי כיוונים שכדאי לחקור. בשנת 1674 ראה לוונהוק יצורים חיים במי ביצה שראה במיקרוסקופ שלו, בהיותו זהיר מאד ויסודי הוא חיכה זמן מה עד לפרסום הנושא. בשנת 1676 שלח לוונהוק את המכתב השמיני שלו לחברה המלכותית בו תיאר את היצורים החיים שראה - זהו '''גילוי החיידקים'''. לינבהוק כתב בימי חייו לחברה המלכותית מעל 300 מכתבים, ובשנת 1680 זכה להתקבל כחבר בחברה המלכותית, אבל סרב לגלות את סוד בניית המיקרוסוקופ בימי חייו, רק לקראת מותו שלח לחברה הוראות לבניית מיקרוסקופ. דברים אלה מהווים את יסודות המהפכה המיקרוביולוגית שתתרחש במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 של הבנה ומניעת תחלואה ומוות בהיקף עצום על ידי מחלות זיהומיות של חיידקים וירוסים ושאר מיקרו-אורגניזמים. העבודות של לוונהוק ושל הוק מציגים לחברה המדעית והלא-מדעית עולם פלאי שמסתתר בתוך שלוליות, בדם שלנו ולכלוך בין השיניים. בהמשך הדרך - בעיקר במאה ה-19, כאשר תגליות אלה הופכות להיות דבר נפוץ, הדבר מראה לאנשים את עוצמתו של המדע ומהווה המחשה חזקה ל[[נכונות להודות בבורות|חשיבות ההכרה בבורות העצמית]] שתיאר הפילוסוף סוקרטס.

* 1674 - הסוחר ההולנדי '''אנטוני ואן לוונהוק''' מגלה את '''החיידקים'''. מספר שנים קודם לכן החל לבחון יצורים זעירים שונים ב'''מיקרוסקופ''' שבנה בעצמו עם עדשות שליטש בעצמו, שהיה בעל איכות טובה בהרבה מהמכשירים שקדמו לו. לוונהוק לא רדף פרסום ושמר את ממצאיו במשך זמן מה לעצמו. הסיבה המקורית לבניית המיקרוסקופ היא כנראה לשם בחינת איכות בדים. בשנת 1672, שכנע רגנייר דה גראף את לוונהוק להעלות את תיאורי הדברים שראה על הכתב, ודה גראף גם קישר בינו לבין החברה המלכותית בלונדון. החברה המלכותית סיפקה ללוונהוק תמיכה ועידוד להמשיך בעבודתו וכן הדריכה אותו לגבי כיוונים שכדאי לחקור. בשנת 1674 ראה לוונהוק יצורים חיים במי ביצה שראה במיקרוסקופ שלו, בהיותו זהיר מאד ויסודי הוא חיכה זמן מה עד לפרסום הנושא. בשנת 1676 שלח לוונהוק את המכתב השמיני שלו לחברה המלכותית בו תיאר את היצורים החיים שראה - זהו '''גילוי החיידקים'''. לינבהוק כתב בימי חייו לחברה המלכותית מעל 300 מכתבים, ובשנת 1680 זכה להתקבל כחבר בחברה המלכותית, אבל סרב לגלות את סוד בניית המיקרוסוקופ בימי חייו, רק לקראת מותו שלח לחברה הוראות לבניית מיקרוסקופ. דברים אלה מהווים את יסודות המהפכה המיקרוביולוגית שתתרחש במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 של הבנה ומניעת תחלואה ומוות בהיקף עצום על ידי מחלות זיהומיות של חיידקים וירוסים ושאר מיקרו-אורגניזמים. העבודות של לוונהוק ושל הוק מציגים לחברה המדעית והלא-מדעית עולם פלאי שמסתתר בתוך שלוליות, בדם שלנו ולכלוך בין השיניים. בהמשך הדרך - בעיקר במאה ה-19, כאשר תגליות אלה הופכות להיות דבר נפוץ, הדבר מראה לאנשים את עוצמתו של המדע ומהווה המחשה חזקה ל[[נכונות להודות בבורות|חשיבות ההכרה בבורות העצמית]] שתיאר הפילוסוף סוקרטס.

* 1751- פרסום '''[[האנציקלופדיה הגדולה]]''' - "אַנסיקלופדי" - אנציקלופדיה כללית שפורסמה בצרפת בין השנים 1751 ל-1772. היו לה כותבים מלומדים רבים כולל אישים מפורסמים כמו וולטר ורוסו, הידועים בתור "האנציקלופדיסטים". האנציקלופידה סייעה להפצת רעיונות מדעיים שונים, בין היתר במדעי הטבע. האַנסיקלופדי מפורסמת כמייצגת את הלך המחשבה של [[עידן הנאורות]] ותרמה לרעיונות שקידמו את המהפכה הצרפתית, הדמוקרטיה ורעיונות רבים שמומשו במאות שלאחר מכן שסייעו להפצה ותמיכה ב[[המהפכה המדעית|מהפכה המדעית]].

* 1751- פרסום '''[[האנציקלופדיה הגדולה]]''' - "אַנסיקלופדי" - אנציקלופדיה כללית שפורסמה בצרפת בין השנים 1751 ל-1772. היו לה כותבים מלומדים רבים כולל אישים מפורסמים כמו וולטר ורוסו, הידועים בתור "האנציקלופדיסטים". האנציקלופדיה סייעה להפצת רעיונות מדעיים שונים, בין היתר במדעי הטבע. האַנסיקלופדי מפורסמת כמייצגת את הלך המחשבה של [[עידן הנאורות]] ותרמה לרעיונות שקידמו את המהפכה הצרפתית, הדמוקרטיה ורעיונות רבים שמומשו במאות שלאחר מכן שסייעו להפצה ותמיכה ב[[המהפכה המדעית|מהפכה המדעית]].

* 1768 - ניבויים וראיות נגד תאוריית הבריאה הספונטנית על ידי חוקר הטבע האיטלקי '''לאדזרו ספלנצאני''', כנגד טיעונים בעדה מצד הצרפתים ז'ורז'-לואי לקלר דה בופון, ונידהם, הדבר הדגיש את חשיבות עריכת ניסויים בביולוגיה במקום שימוש בטיעונים פילוסופיים ולוגיים רבים. למשך זמן מה נראה כאילו התנגדות לתאוריית הבריאה הספונטנית תומכת בכך שמוצא כל החיים הוא בבריאה ראשונית.  

* 1768 - ניבויים וראיות נגד תאוריית הבריאה הספונטנית על ידי חוקר הטבע האיטלקי '''לאדזרו ספלנצאני''', כנגד טיעונים בעדה מצד הצרפתים ז'ורז'-לואי לקלר דה בופון, ונידהם, הדבר הדגיש את חשיבות עריכת ניסויים בביולוגיה במקום שימוש בטיעונים פילוסופיים ולוגיים רבים. למשך זמן מה נראה כאילו התנגדות לתאוריית הבריאה הספונטנית תומכת בכך שמוצא כל החיים הוא בבריאה ראשונית.  

* 1796 - רופא כפרי בריטי, '''אדוארד ג'נר''', ביצע את הניסוי הקליני הראשון של '''חיסון נגד אבעבועות שחורות'''. הוא מרח על שריטה בעורו של ילד נוזל שנלקח משלפוחית של פרה החולה באבעבועות הפרות. הילד, כפי שצפה, לקה בגרסה קלה מאד של המחלה והחלים תוך זמן קצר. כעבור זמן מה הוא שרט את עורו של הילד ומרח על השריטה נוזל מאבעבועה של אדם החולה באבעבועות שחורות, וכפי שהעריך, הילד לא חלה במחלה. על סמך הניסוי הבודד הוציא ג'נר בשנת 1796 את החיסון הראשון בעולם כנגד אבעבועות שחורות.

* 1796 - רופא כפרי בריטי, '''אדוארד ג'נר''', ביצע את הניסוי הקליני הראשון של '''חיסון נגד אבעבועות שחורות'''. הוא מרח על שריטה בעורו של ילד נוזל שנלקח משלפוחית של פרה החולה באבעבועות הפרות. הילד, כפי שצפה, לקה בגרסה קלה מאד של המחלה והחלים תוך זמן קצר. כעבור זמן מה הוא שרט את עורו של הילד ומרח על השריטה נוזל מאבעבועה של אדם החולה באבעבועות שחורות, וכפי שהעריך, הילד לא חלה במחלה. על סמך הניסוי הבודד הוציא ג'נר בשנת 1796 את החיסון הראשון בעולם כנגד אבעבועות שחורות.