שינויים

הפילוסוף וחוקר המוח סם האריס, טוען כי ההפרדה בין מדע וערכים היא אשליה, וכי אשליה זו היא כיום די מסוכנת. הפרדה אחת בין מדע לבין מוסר היא שמדע עוסק בעובדות, ולכאורה ערכים שייכים לתחום אחר; אבל האריס טוען שזה לא נכון וערכים הם סוג של עובדות. לפי האריס, [[ערך חברתי|ערכים חברתיים ]]הם עובדות שנוגעות לרווחה של יצורים בעלי תודעה. (הערה - יש שירחיבו זאת ליצורים המסוגלים לסבול) - השאלה מדוע אין לנו מחוייבות מוסרית כלפי אבנים - התשובה היא שאנחנו חושבים שאבנים לא מסוגלות לסבול. וכאשר אנחנו דואגים יותר לגורלם של קופים או דולפינים בהשוואה לחרקים, הדבר נובע מכך שאנחנו חושבים שהם חשופים יותר למגוון רחב יותר של שמחה או עצב פוטנציאלים. אבל אלו הן טענות עובדתיות - אם אנחנו טועים לגבי התודעה של חרקים או שאנחנו מפרשים בצורה לא נכונה את הקשר בין [[מערכת מורכבת|מורכבות ביולוגית מוחית]] לבין פוטנציאל החוויה יתכן שנשנה את דעתנו ביחס לדבר זה. {{הערה|קיים סיפור מדע בדיוני שבו מתברר לבני האדם שיצורים חסרי בינה שהם פוגעים בהם הם בעצם אינטליגנטים ודבר זה גורם לאנשים להפסיק להרוג אותם}}   

הפילוסוף וחוקר המוח סם האריס, טוען כי ההפרדה בין מדע וערכים היא אשליה, וכי אשליה זו היא כיום די מסוכנת. הפרדה אחת בין מדע לבין מוסר היא שמדע עוסק בעובדות, ולכאורה ערכים שייכים לתחום אחר; אבל האריס טוען שזה לא נכון וערכים הם סוג של עובדות. לפי האריס, [[ערך חברתי|ערכים חברתיים ]]הם עובדות שנוגעות לרווחה של יצורים בעלי תודעה. (הערה - יש שירחיבו זאת ליצורים המסוגלים לסבול) - השאלה מדוע אין לנו מחוייבות מוסרית כלפי אבנים - התשובה היא שאנחנו חושבים שאבנים לא מסוגלות לסבול. וכאשר אנחנו דואגים יותר לגורלם של קופים או דולפינים בהשוואה לחרקים, הדבר נובע מכך שאנחנו חושבים שהם חשופים יותר למגוון רחב יותר של שמחה או עצב פוטנציאלים. אבל אלו הן טענות עובדתיות - אם אנחנו טועים לגבי התודעה של חרקים או שאנחנו מפרשים בצורה לא נכונה את הקשר בין [[מערכת מורכבת|מורכבות ביולוגית מוחית]] לבין פוטנציאל החוויה יתכן שנשנה את דעתנו ביחס לדבר זה. {{הערה|קיים סיפור מדע בדיוני שבו מתברר לבני האדם שיצורים חסרי בינה שהם פוגעים בהם הם בעצם אינטליגנטים ודבר זה גורם לאנשים להפסיק להרוג אותם}}   

בפרק השישי של הספר [[יש אלוהים?]] ריצ'רד דוקינס מעלה שאלות ביחס ל[[מוסר]], ובשאלה מאיפה המוסר מגיע. הוא מעיר כי רתיעה של מדענים מלעסוק בנושא זה ולהפנות אותו לתחום הדת היא לא הגיונית. מדוע דווקא לכוהני דת יש הסבר יותר טוב ביחס למוסר מאשר למקצועות אחרים כמו גנן או טבח? באופן כללי דוקינס טוען שאין הפרדה חדה בין מדע לבין מוסר וכי ניתן לעסוק לפחות בחלק מהשאלות המוסריות באמצעות כלים של מדע. דוקינס טוען גם כי שאלות הנוגעות לאמונה באלוהים או אמונה דתית הן לא נפרדות לגמרי מהמדע. הפרדה כזו מכונה על ידי NOMA , והוא מביא נימוקים מדוע היא אינה נכונה.  

בפרק השישי של הספר [[יש אלוהים?]] ריצ'רד דוקינס מעלה שאלות ביחס ל[[מוסר]], ובשאלה מאיפה המוסר מגיע. הוא מעיר כי רתיעה של מדענים מלעסוק בנושא זה ולהפנות אותו לתחום הדת היא לא הגיונית. מדוע דווקא לכוהני דת יש הסבר יותר טוב ביחס למוסר מאשר למקצועות אחרים כמו גנן או טבח? באופן כללי דוקינס טוען שאין הפרדה חדה בין מדע לבין מוסר וכי ניתן לעסוק לפחות בחלק מהשאלות המוסריות באמצעות כלים של מדע. דוקינס טוען גם כי שאלות הנוגעות לאמונה באלוהים או אמונה דתית הן לא נפרדות לגמרי מהמדע. הפרדה כזו מכונה על ידי NOMA, והוא מביא נימוקים מדוע היא אינה נכונה.  

אנשים רבים תומכים במצב חברתי מסויים תודות ל[[מיתוס|מיתוסים]] שיש להם לגבי העולם. מיתוסים הם מוסכמות שמאפשרות לאנשים רבים לשתף פעולה אפילו אם הם לא מכירים זה את זה. לדוגמה שני נוצרים יסיכמו לשתף פעולה בגלל ששניהם מאמינים בזרם דתי משותף. עובדות חדשות יכולות לערער את המיתוסים הישנים ולחזק במקומם מיתוסים חדשים, הן עשויות לערער [[ידע משותף]] מקובל שאינו מספיק מדוייק. מיתוסים חדשים אלה עשויים להוביל לשינוי ביחס לאנשים או ביחס ליצורים אחרים, וביחס למחשבות ולהתנהגות של אנשים. השינויים עשוים לגרור שינוי ב[[נורמות]] חברתיות וליצור ידע משותף חדש.  

אנשים רבים תומכים במצב חברתי מסויים תודות ל[[מיתוס|מיתוסים]] שיש להם לגבי העולם. מיתוסים הם מוסכמות שמאפשרות לאנשים רבים לשתף פעולה אפילו אם הם לא מכירים זה את זה. לדוגמה שני נוצרים יסכימו לשתף פעולה בגלל ששניהם מאמינים בזרם דתי משותף. עובדות חדשות יכולות לערער את המיתוסים הישנים ולחזק במקומם מיתוסים חדשים, הן עשויות לערער [[ידע משותף]] מקובל שאינו מספיק מדוייק. מיתוסים חדשים אלה עשויים להוביל לשינוי ביחס לאנשים או ביחס ליצורים אחרים, וביחס למחשבות ולהתנהגות של אנשים. השינויים עשויים לגרור שינוי ב[[נורמות]] חברתיות וליצור ידע משותף חדש.  

== דוגמאות לשינוי מוסרי עקב הפצת עובדות חדשות==

== דוגמאות לשינוי מוסרי עקב הפצת עובדות חדשות==

{{הפניה לערך מורחב|התנועה לביטול העבדות}}

{{הפניה לערך מורחב|התנועה לביטול העבדות}}

[[קובץ:Slaveshipposter (cropped).jpg|ממוזער|תיאור צפיפות העבדים בספינת העבדים ברוקס, 1788. שרטוט זה סייע להמחיש את התנאים האמיתיים שבהם הובלו אנשים שחורים בדרך לעבדות וסייע לשנות את היחס של אנשים בבריטניה כך שיתנגדו לסחר ימי בעבדים]]

[[קובץ:Slaveshipposter (cropped).jpg|ממוזער|תיאור צפיפות העבדים בספינת העבדים ברוקס, 1788. שרטוט זה סייע להמחיש את התנאים האמיתיים שבהם הובלו אנשים שחורים בדרך לעבדות וסייע לשנות את היחס של אנשים בבריטניה כך שיתנגדו לסחר ימי בעבדים]]

דוגמה לשינוי ערכי שנובע משינוי בעובדות נוגע לשינוי העמדות ביחס לעבדות וביחס לעבדות וגזענות נגד שחורים. אחד הכלים של [[התנועה לביטול העבדות]] בשינוי היחס של החברה המערבית כלפי עבדות היתה עדויות אישיות, ממצאים ועובדות ביחס לעבדות של שחורים שסייעו לנפץ [[מיתוס|מיתוסים]] ודעות קדומות שהיו קיימים עד אז. כלי אחד לכך היה סיפורים אישיים וביוגרפיות של עבדים, דבר שסייע לחשוף את האכזריות והשירורותיות של חיי העבדים, וכן להמחיש כי אנשים שחורים יכולים לכתוב בצורה מעניינת ואיניליגטנית בדיוק כמו אנשים לבנים, ובכך להפחית מיתוס שהיה קיים לגבי כך שהשחורים הם מין תת-אדם.

דוגמה לשינוי ערכי שנובע משינוי בעובדות נוגע לשינוי העמדות ביחס לעבדות וביחס לעבדות וגזענות נגד שחורים. אחד הכלים של [[התנועה לביטול העבדות]] בשינוי היחס של החברה המערבית כלפי עבדות הייתה עדויות אישיות, ממצאים ועובדות ביחס לעבדות של שחורים שסייעו לנפץ [[מיתוס|מיתוסים]] ודעות קדומות שהיו קיימים עד אז. כלי אחד לכך היה סיפורים אישיים וביוגרפיות של עבדים, דבר שסייע לחשוף את האכזריות והשרירותיות של חיי העבדים, וכן להמחיש כי אנשים שחורים יכולים לכתוב בצורה מעניינת ואינטליגנטית בדיוק כמו אנשים לבנים, ובכך להפחית מיתוס שהיה קיים לגבי כך שהשחורים הם מין תת-אדם.

הפעיל הבריטי נגד העבדות, תומס קלרקסון הבחין, שתמונות וחפצים שהביא איתו להרצאות השפיעו על דעת הקהל יותר ממילים. [http://talie-eisner.co.il/slavery-infographic/] קלרקסון הראה לקהל סחורות מאפריקה כמו פסלוני שנהב, אריגים מיוחדים, מוצרים חקלאיים שונים. ודבר זה סייע להדגים את כישורים של אנשי אפריקה, להלחם בדעה שהם פראיים ונחותים ולעורר [[אמפתיה]]. כדי להמחיש את סבלם של העבדים, קלרקסון פרסם עלונים ובהם תחריטים של מכשירי עינויים שרכש מספינות העבדים כמו אזיקים, שלשלאות מברזל, מכשירים לפתיחת לסתות של עבדים כדי לאפשר האכלה בכפייה נגד שביתות רעב, ברזלים לסימון העור בכוויה, ומכשירי עינויים כמו מכשיר למעיכת אצבעות.[http://talie-eisner.co.il/slavery-infographic/] שרטוטים מפורטים של אוניות להעברת עבדים סייעו לאנשים להבין מה הם התנאים השוררים בספינות אלה ולתמוך בחוקים שהגבילו ספינות אלה והקשו על המסחר בעבדים.  

הפעיל הבריטי נגד העבדות, תומס קלרקסון הבחין, שתמונות וחפצים שהביא איתו להרצאות השפיעו על דעת הקהל יותר ממילים. [http://talie-eisner.co.il/slavery-infographic/] קלרקסון הראה לקהל סחורות מאפריקה כמו פסלוני שנהב, אריגים מיוחדים, מוצרים חקלאיים שונים. ודבר זה סייע להדגים את כישורים של אנשי אפריקה, להלחם בדעה שהם פראיים ונחותים ולעורר [[אמפתיה]]. כדי להמחיש את סבלם של העבדים, קלרקסון פרסם עלונים ובהם תחריטים של מכשירי עינויים שרכש מספינות העבדים כמו אזיקים, שלשלאות מברזל, מכשירים לפתיחת לסתות של עבדים כדי לאפשר האכלה בכפייה נגד שביתות רעב, ברזלים לסימון העור בכוויה, ומכשירי עינויים כמו מכשיר למעיכת אצבעות.[http://talie-eisner.co.il/slavery-infographic/] שרטוטים מפורטים של אוניות להעברת עבדים סייעו לאנשים להבין מה הם התנאים השוררים בספינות אלה ולתמוך בחוקים שהגבילו ספינות אלה והקשו על המסחר בעבדים.  

   

   

מן הצד השני, אנשים שתמכו בעבדות העלו [[צידוקים לעבדות]] שניסו להשתמש לפעמים בטיעונים פסבדו-מדעיים. סמיואל א. קארטרייט היה רופא בולט מלואיזיאנה שניסה לקדם רעיונות כמו "מחלות מיוחדות אצל שחורים" שגורמות לכך שעבדות כביבול טובה להן. בשנת 1851 קארטרייט טען כי אצל שחורים קיימת מחלה נפשיות בשם "דראפטומניה" – הרצון של עבד לברוח. לטענתו ביחס לאדם הלבן, לאדם השחור יש מוח וריאות קטנים יותר מבחינה פיזיולוגית, המביא לשוני פסיכולוגי- כך שהאדם השחור "אוהב" את עצם היותו עבד ומגלה אהדה למעמד העבדות. רעיונות אלה זכו להתייחסות ופרסום בקנה מידה רחב במדינות דרום ארצות שתמכו בעבדות, אך בצפון הם זכו ללעג נרחב כבר בתקופת פרסומם לדוגמה ניתוח סאטירי של המאמר הופיע במאמר ב-Buffalo Medical Journal בשנת 1855.

מן הצד השני, אנשים שתמכו בעבדות העלו [[צידוקים לעבדות]] שניסו להשתמש לפעמים בטיעונים פסבדו-מדעיים. סמיואל א. קארטרייט היה רופא בולט מלואיזיאנה שניסה לקדם רעיונות כמו "מחלות מיוחדות אצל שחורים" שגורמות לכך שעבדות כביבול טובה להן. בשנת 1851 קארטרייט טען כי אצל שחורים קיימת מחלה נפשיות בשם "דראפטומניה" – הרצון של עבד לברוח. לטענתו ביחס לאדם הלבן, לאדם השחור יש מוח וריאות קטנים יותר מבחינה פיזיולוגית, המביא לשוני פסיכולוגי- כך שהאדם השחור "אוהב" את עצם היותו עבד ומגלה אהדה למעמד העבדות. רעיונות אלה זכו להתייחסות ופרסום בקנה מידה רחב במדינות דרום ארצות שתמכו בעבדות, אך בצפון הם זכו ללעג נרחב כבר בתקופת פרסומם לדוגמה ניתוח סאטירי של המאמר הופיע במאמר ב-Buffalo Medical Journal בשנת 1855.

דוגמאות נוספות לשינויים מוסריים כלפי היבטים חברתיים, שנבעו בחלקם עקב עובדות חדשות שהובילו לשינוי במיתוסים, כוללים התנגדות ל[[קולוניאליזם]], [[פמיניזם]], התנגדות ל[[גזענות]], תמיכה בזכויות להט"ב ותמיכה בזכויות ילדים. לעיתים תכופות תנועות חברתיות אלה היו צריכות להאבק בדעות קדומות שונות ומשונות. לדוגמה המחשבה כי נשים אינן מסוגלות ללמוד ולעסוק בתחומים מורכבים כמו רפואה. דוגמה בולטת לשינוי ערכי עקב מחקר מדעי הוא שינוי היחס אל טרנסגנ'דרים. באופן מסורתי אנשים חשבו כי בני אדם יכולים לעבור התמיינות רק לגברים או לנשים. מחקרים מדעיים הראו כי התפתחות מגדרית לזכר או נקבה מתרחשת במהלך ההריון ומתרחשת במקומות שונים כולל באיברי המין, בלוטות המין והתמיינות זוויגית של המוח, כל זה בעקבות הוראות מתוך -DNA, שמתווכחות על ידי הורמונים בזמן ההריון. לא תמיד יש הלימה בין תהליכים אלה ובמקרים נדירים יש אי הלימה בין חלקים מההתפתחות לבין חלקים אחרים. בעקבות ממצאים אלה הסיווג של טרנסגנ'דרים כסוג של סוטי-מין, חוטאים או בעלי מחלת נפש הולך ונעלם. {{הערה|ראו הערך טרנסנג'דנר בויקיפדיה העברית}}. מחקרים על בריאות הנפש הובילו לשינוי ערכי בחברה -במקום לראות באדם עם מחלת נפש אדם שנכנס בו שד, או מישהו שצריך לכלוא או להתאכזר אליו, רואים בו אדם שנזקק לטיפול רפואי, סיוע ואמפתיה. עם זאת התפתחו דעות קדומות שונות ביחס לחולי נפש ודבר זה גרם גם לנידוי של חולים מן החברה. עם הזמן יש גם קבלה לכך שאנשים רבים נזקקים לטיפול פסיכולוגי, וכי טיפול כזה לא מחייב המצאות במצב קיצון של "שיגעון" אלא גם במצבים נורמליים יותר של מצוקה נפשית. התפתח גם הרעיון של [[פסיכולוגיה חיובית]] כסיוע לשמירה על בריאות הנפש עבור אנשים בריאים בדומה ל[[כושר גופני]] או [[קידום בריאות]] שמסייעים לאנשים בריאים לשמור על בריאותם.

דוגמאות נוספות לשינויים מוסריים כלפי היבטים חברתיים, שנבעו בחלקם עקב עובדות חדשות שהובילו לשינוי במיתוסים, כוללים התנגדות ל[[קולוניאליזם]], [[פמיניזם]], התנגדות ל[[גזענות]], תמיכה בזכויות להט"ב ותמיכה בזכויות ילדים. לעיתים תכופות תנועות חברתיות אלה היו צריכות להיאבק בדעות קדומות שונות ומשונות. לדוגמה המחשבה כי נשים אינן מסוגלות ללמוד ולעסוק בתחומים מורכבים כמו רפואה. דוגמה בולטת לשינוי ערכי עקב מחקר מדעי הוא שינוי היחס אל טרנסגנ'דרים. באופן מסורתי אנשים חשבו כי בני אדם יכולים לעבור התמיינות רק לגברים או לנשים. מחקרים מדעיים הראו כי התפתחות מגדרית לזכר או נקבה מתרחשת במהלך ההריון ומתרחשת במקומות שונים כולל באיברי המין, בלוטות המין והתמיינות זוויגית של המוח, כל זה בעקבות הוראות מתוך -DNA, שמתווכחות על ידי הורמונים בזמן ההריון. לא תמיד יש הלימה בין תהליכים אלה ובמקרים נדירים יש אי הלימה בין חלקים מההתפתחות לבין חלקים אחרים. בעקבות ממצאים אלה הסיווג של טרנסגנ'דרים כסוג של סוטי-מין, חוטאים או בעלי מחלת נפש הולך ונעלם. {{הערה|ראו הערך טרנסנג'נדר בוויקיפדיה העברית}}. מחקרים על בריאות הנפש הובילו לשינוי ערכי בחברה -במקום לראות באדם עם מחלת נפש אדם שנכנס בו שד, או מישהו שצריך לכלוא או להתאכזר אליו, רואים בו אדם שנזקק לטיפול רפואי, סיוע ואמפתיה. עם זאת התפתחו דעות קדומות שונות ביחס לחולי נפש ודבר זה גרם גם לנידוי של חולים מן החברה. עם הזמן יש גם קבלה לכך שאנשים רבים נזקקים לטיפול פסיכולוגי, וכי טיפול כזה לא מחייב המצאות במצב קיצון של "שיגעון" אלא גם במצבים נורמליים יותר של מצוקה נפשית. התפתח גם הרעיון של [[פסיכולוגיה חיובית]] כסיוע לשמירה על בריאות הנפש עבור אנשים בריאים בדומה ל[[כושר גופני]] או [[קידום בריאות]] שמסייעים לאנשים בריאים לשמור על בריאותם.

==אבולוציה ואלטרואיזם בקרב יצורים חיים==

==אבולוציה ואלטרואיזם בקרב יצורים חיים==

דוקינס, יחד עם הוגים אחרים, טוען שהטיעון לפיו אנשים צריכים את אלוהים כדי לנהוג באופן מוסרי אינו נכון. ראשית הוא מעיר כי תיסטים (אנשים שמאמינים בקיומו של אל) רבים מניחים שאתאיזם הוא לא מוסרי, או מוביל למעשים לא מוסריים, וכי הדבר מעודד מכתבים שטנה ואיומים שונים נגד אתאיסטים. למרות ערכי הנצרות המטיפים לאי אלימות הדבר גם מוביל למעשי אלימות. הוא טוען כי הנחה לפי אנשים חייבים קיומו של אלוהים כדי לשמור על כללי מוסר היא טענה מוזרה שמציגה את התאיסטים כאילו הם מאמינים שלולי קיומו של "שוטר בשמיים" הם היו מתחילים לרצוח ולאנוס ולגנוב באופן חופשי. זהו מוסר חלש יותר שמציג את שמירת המוסר רק כדבר שתלוי במנגנון של שכר ועונש.  

דוקינס, יחד עם הוגים אחרים, טוען שהטיעון לפיו אנשים צריכים את אלוהים כדי לנהוג באופן מוסרי אינו נכון. ראשית הוא מעיר כי תיסטים (אנשים שמאמינים בקיומו של אל) רבים מניחים שאתאיזם הוא לא מוסרי, או מוביל למעשים לא מוסריים, וכי הדבר מעודד מכתבים שטנה ואיומים שונים נגד אתאיסטים. למרות ערכי הנצרות המטיפים לאי אלימות הדבר גם מוביל למעשי אלימות. הוא טוען כי הנחה לפי אנשים חייבים קיומו של אלוהים כדי לשמור על כללי מוסר היא טענה מוזרה שמציגה את התאיסטים כאילו הם מאמינים שלולי קיומו של "שוטר בשמיים" הם היו מתחילים לרצוח ולאנוס ולגנוב באופן חופשי. זהו מוסר חלש יותר שמציג את שמירת המוסר רק כדבר שתלוי במנגנון של שכר ועונש.  

כמו כן דוקינס מצביע על מחקרים שהשוו בין מדינות עם רוב רפובליקני (שהן יותר דתיות) לעומת מדינות דמוקרטיות יותר (יותר חילונים). לפי התאוריה שאמונה באלוהים שומרת על מוסר, היינו מצפים לשיעורי פשיעה נמוכים יותר בקרב מדינות מאמינות, המחקרים מצביעים על שיעורי פשיעה בתחומים שונים דווקא במדינות הרפובליקניות.  

כמו כן דוקינס מצביע על מחקרים שהשוו בין מדינות עם רוב רפובליקני (שהן יותר דתיות) לעומת מדינות דמוקרטיות יותר (יותר חילונים). לפי התאוריה שאמונה באלוהים שומרת על מוסר, היינו מצפים לשיעורי פשיעה נמוכים יותר בקרב מדינות מאמינות, המחקרים מצביעים על שיעורי פשיעה בתחומים שונים דווקא במדינות הרפובליקניות.  

דוקינס טוען שאיננו זקוקים לדת על מנת להיות טובים. במקום זאת, למוסר שלנו יש הסבר דארוויניסטי: גנים אלטרואיסטים, שנבררו במהלך תהליך האבולוציה, מעניקים לבני אדם יכולת [[אמפתיה|אמפתית]] טבעית. הוא שואל, "האם היית יכול לקיים [[רצח]], [[אונס]] או [[שוד]], לוּ ידעת שאלוהים אינו קיים?" הוא טוען כי מעט מאוד אנשים היו עונים "כן" לשאלה זו, ומפריך את הטענה שאנו זקוקים לדת על מנת להתנהג באופן מוסרי. כדי לתמוך בטענתו הוא סוקר את ההיסטוריה של המוסר האנושי, וטוען שישנו סולם ערכים שמתפתח באופן תדיר בתוך חברה. ככל שהוא מתפתח, מוסר זה משפיע על האופן בו מנהיגים דתיים מפרשים את [[כתבי הקודש]] שלהם. לכן, אומר דוקינס, המוסר אינו נובע מן ה[[תנ"ך]], אלא מהתקדמות מוסרית המאפשרת לנו לדעת אילו חלקים אנו מאמצים מתוך כתבי הקודש, ואת אילו אנו זונחים.

דוקינס טוען שאיננו זקוקים לדת על מנת להיות טובים. במקום זאת, למוסר שלנו יש הסבר דארוויניסטי: גנים אלטרואיסטים, שנבררו במהלך תהליך האבולוציה, מעניקים לבני אדם יכולת [[אמפתיה|אמפתית]] טבעית. הוא שואל, "האם היית יכול לקיים [[רצח]], [[אונס]] או [[שוד]], לוּ ידעת שאלוהים אינו קיים?" הוא טוען כי מעט מאוד אנשים היו עונים "כן" לשאלה זו, ומפריך את הטענה שאנו זקוקים לדת על מנת להתנהג באופן מוסרי. כדי לתמוך בטענתו הוא סוקר את ההיסטוריה של המוסר האנושי, וטוען שישנו סולם ערכים שמתפתח באופן תדיר בתוך חברה. ככל שהוא מתפתח, מוסר זה משפיע על האופן בו מנהיגים דתיים מפרשים את [[כתבי הקודש]] שלהם. לכן, אומר דוקינס, המוסר אינו נובע מן ה[[תנ"ך]], אלא מהתקדמות מוסרית המאפשרת לנו לדעת אילו חלקים אנו מאמצים מתוך כתבי הקודש, ואת אילו אנו זונחים.

==הבדלים בתפיסות מוסר וערכים בין זרמים שונים==

==הבדלים בתפיסות מוסר וערכים בין זרמים שונים==

פרופ' ג'ונתן היידט, מאוניברסיטת ניו יורק, עוסק במחקרים בתחום פסיכולוגיה של המוסר. היידט טוען כי לזרמי מחשבה שונים יש הדגשה של [[ערך חברתי|ערכים חברתיים]] שונים. אנשים שדוגלים ב[[ליברליזם]] מדגישים ערכים כמו סיוע לעניים ולנזקקים, הגנה על חיי אדם ועל רכוש, [[הוגנות]] ו[[שווין]]. אנשים שדוגלים יותר בזרמים שמרניים תומכים בערכים כמו [[נאמנות]] (לקבוצה, למשפחה, למדינה), [[סמכות]] ו[[טהרה]] (לדוגמה, צניעות בקרב אנשים דתיים). היידנט הדגים כיצד ליברלים, מציינים במקרים כאלה בעיקר ערכים של עזרה לאחר ושל שיוויון. לפי היידט, גם שמרנים מתייחסים לערכים האלו, אבל הם לא מסתפקים בהם. דרך לבחון כמה ערך חברתי הוא חשוב לאדם הוא להציע לו סכום כסף גבוה כדי שיפעל בצורה שמנוגדת לערך זה. עבור שמרנים צריך להציע סכום כסף גבוה יותר כדי שיהיו מוכנים לשקול משהו שלדעתם פוגע במדינה מאשר ביחס לליברלים. היידט גם טען כי שמרנים מסוגלים להבין ליברלים יותר משליברלים מסוגלים להבין שמרנים. הסיבה לכך היא ששמרנים אוחזים במידה כזו או אחרת בקשת רחבה יותר של ערכים המוסריים, בעוד שליברלים, לעומתם, כלל לא נוטים להתייחס לערכי הנאמנות, הסמכות והטהרה כערכים הקשורים במוסר. טענה זו הובילה להתנגדות בקרב חוקרים אחרים. {{הערה|[https://www.ynet.co.il/entertainment/article/S14CKYrdD למה שמאלנים בטוחים שהם מוסריים יותר - ומה הם מפספסים], יאיר בן דוד, 28.10.20}}

פרופ' ג'ונתן היידט, מאוניברסיטת ניו יורק, עוסק במחקרים בתחום פסיכולוגיה של המוסר. היידט טוען כי לזרמי מחשבה שונים יש הדגשה של [[ערך חברתי|ערכים חברתיים]] שונים. אנשים שדוגלים ב[[ליברליזם]] מדגישים ערכים כמו סיוע לעניים ולנזקקים, הגנה על חיי אדם ועל רכוש, [[הוגנות]] ו[[שווין]]. אנשים שדוגלים יותר בזרמים שמרניים תומכים בערכים כמו [[נאמנות]] (לקבוצה, למשפחה, למדינה), [[סמכות]] ו[[טהרה]] (לדוגמה, צניעות בקרב אנשים דתיים). היידנט הדגים כיצד ליברלים, מציינים במקרים כאלה בעיקר ערכים של עזרה לאחר ושל שיוויון. לפי היידט, גם שמרנים מתייחסים לערכים האלו, אבל הם לא מסתפקים בהם. דרך לבחון כמה ערך חברתי הוא חשוב לאדם הוא להציע לו סכום כסף גבוה כדי שיפעל בצורה שמנוגדת לערך זה. עבור שמרנים צריך להציע סכום כסף גבוה יותר כדי שיהיו מוכנים לשקול משהו שלדעתם פוגע במדינה מאשר ביחס לליברלים. היידט גם טען כי שמרנים מסוגלים להבין ליברלים יותר משליברלים מסוגלים להבין שמרנים. הסיבה לכך היא ששמרנים אוחזים במידה כזו או אחרת בקשת רחבה יותר של ערכים המוסריים, בעוד שליברלים, לעומתם, כלל לא נוטים להתייחס לערכי הנאמנות, הסמכות והטהרה כערכים הקשורים במוסר. טענה זו הובילה להתנגדות בקרב חוקרים אחרים. {{הערה|[https://www.ynet.co.il/entertainment/article/S14CKYrdD למה שמאלנים בטוחים שהם מוסריים יותר - ומה הם מפספסים], יאיר בן דוד, 28.10.20}}

[[מסגור]] של בעיות יכול להשפיע בצורה משמעותית על הבחירה של אנשים. [[דניאל כהנמן]] ו[[עמוס טברסקי]] הראו כי בחירה יכולה להשתנות בהינתן מסגרת לבחירה. במאמרם "בחירה, ערכים וייצוגים" שפורסם בשנת 1984 נערך הניסוי שידוע גם בשם - "דילמת 'השפעת האסייתית'":{{הערה|דניאל כהנמן ועמוס טברסקי (1984) "בחירה, ערכים וייצוגים"}} במסגרת ניסוי זה הוצגו לקבוצות של אנשים דילמה מוסרית. בהצגה אחת הדגש הוא על מספר הניצולים בהנתן שתי בחירות שונות, ובהצגה אחרת הדגש במסגור הוא על מספר הקורבנות. הבחירות של אנשים משתנות בהתאם למסגור זה.  

[[מסגור]] של בעיות יכול להשפיע בצורה משמעותית על הבחירה של אנשים. [[דניאל כהנמן]] ו[[עמוס טברסקי]] הראו כי בחירה יכולה להשתנות בהינתן מסגרת לבחירה. במאמרם "בחירה, ערכים וייצוגים" שפורסם בשנת 1984 נערך הניסוי שידוע גם בשם - "דילמת 'השפעת האסייתית'":{{הערה|דניאל כהנמן ועמוס טברסקי (1984) "בחירה, ערכים וייצוגים"}} במסגרת ניסוי זה הוצגו לקבוצות של אנשים דילמה מוסרית. בהצגה אחת הדגש הוא על מספר הניצולים בהנתן שתי בחירות שונות, ובהצגה אחרת הדגש במסגור הוא על מספר הקורבנות. הבחירות של אנשים משתנות בהתאם למסגור זה.  

[[ג'ורג' לייקוף]], פרופסור לבלשנות מארצות הברית טוען כי [[מסגור]] הוא נקודת מפתח בהתחזקות הימין בארצות הברית החל משנות ה-70. לטענתו ארגונים שמרניים במימון [[תאגידים גדולים]] ומיליארדים החלו לממן חוקרים עם אוריינטציה ימנית באוניברסיטאות, לממן צוותי חשיבה ימניים, לממן ירחונים מקצועיים שבהם חוקרים אלה יכולים לפרסם את משנתם ולקדם אותם בתקשורת המסחרית הפופולרית. לטענתו יש גופים שפועלים ללא הרף לשיבוץ מומחים אלה בתקשורת כך שהם מופיעים הרבה יותר ממומחים אחרים - לדוגמה הרבה יותר מנויורולוגים בטלוויזיה. הוא מוסיף כי דבר זה גורם לאפקט מסגור סביב סוגיות חברתיות ופוליטיות באופן שמטה את השיח לטובת כוחות שמרניים וימניים.{{הערה|שם=Lakoff|1=ג'ורג' לייקוף, [https://www.youtube.com/watch?v=n4UfGZOPJjE George Lakoff: Don't Think of an Elephant], הרצאה ביוטיוב, 2012}} לדוגמה לייקוף טוען כי קיים מיקוד בשאלה האם [[לובי פוליטי|לוביסט פוליטי]] פעל בצורה אתית או לא, בעוד שהשאלה החשובה היא כיצד להגן על אתיקה של חברי קונגרס במיוחד דרך שינוי מוסדי.  

[[ג'ורג' לייקוף]], פרופסור לבלשנות מארצות הברית טוען כי [[מסגור]] הוא נקודת מפתח בהתחזקות הימין בארצות הברית החל משנות ה-70. לטענתו ארגונים שמרניים במימון [[תאגידים גדולים]] ומיליארדים החלו לממן חוקרים עם אוריינטציה ימנית באוניברסיטאות, לממן צוותי חשיבה ימניים, לממן ירחונים מקצועיים שבהם חוקרים אלה יכולים לפרסם את משנתם ולקדם אותם בתקשורת המסחרית הפופולרית. לטענתו יש גופים שפועלים ללא הרף לשיבוץ מומחים אלה בתקשורת כך שהם מופיעים הרבה יותר ממומחים אחרים - לדוגמה הרבה יותר מנויורולוגים בטלוויזיה. הוא מוסיף כי דבר זה גורם לאפקט מסגור סביב סוגיות חברתיות ופוליטיות באופן שמטה את השיח לטובת כוחות שמרניים וימניים.{{הערה|שם=Lakoff|1=ג'ורג' לייקוף, [https://www.youtube.com/watch?v=n4UfGZOPJjE George Lakoff: Don't Think of an Elephant], הרצאה ביוטיוב, 2012}} לדוגמה לייקוף טוען כי קיים מיקוד בשאלה האם [[לובי פוליטי|לוביסט פוליטי]] פעל בצורה אתית או לא, בעוד שהשאלה החשובה היא כיצד להגן על אתיקה של חברי קונגרס במיוחד דרך שינוי מוסדי.  

לימוד של מערכות עצביות מתרחש על ידי חזרה שוב ושוב על גירוי באופן שהוא מייצר קשרים סינפטיים במוח. לייקוף טוען כי כך גם מתרחש מסגור תקשורתי על ידי מתן משמעות למילים ולביטויים שוב ושוב על ידי תקשורת, כך שבסופו של דבר מונחים מסויימים מוטבעים במוח של רוב האנשים. אנשים רבים חושבים שהם פשוט מתנהגים לפי "[[ההגיון הפשוט]]" אבל חוקרים ממדעי המוח וחקר של קוגניציה גילו כי אין דבר כזה "היגיון פשוט" אוניברסלי - מה שנראה לאנשים כדבר הגיוני לעשות תלוי בשאלה מה ראיית העולם. לאנשים שונים יש ראיית עולם שונה ומסגור שונה.{{הערה|שם=Lakoff}} לייקוף טוען כי הרבה מהתפיסות בימין הפוליטי נובעות מ[[מודל האב המחמיר]] וכי דבר זה נעשה הן בצורה מודעת והן בצורה לא-מודעת. לפי לייקוף הדבר מוביל לסתירות שונות כמו לדוגמה טענה לקדושת החיים בהקשר של הפלות, אבל במקביל גם תמיכה בעונש מוות, או עניין רב בהצלת חיי עוברים כאשר מדובר בהפלה שהאשה יכולה לנקוט בה, אבל חוסר עניין אחר בחיי עוברים ביחס לסכנות רבות אחרות (לדוגמה [[תאונות דרכים]] או [[חומר טרטוגני]])

לימוד של מערכות עצביות מתרחש על ידי חזרה שוב ושוב על גירוי באופן שהוא מייצר קשרים סינפטיים במוח. לייקוף טוען כי כך גם מתרחש מסגור תקשורתי על ידי מתן משמעות למילים ולביטויים שוב ושוב על ידי תקשורת, כך שבסופו של דבר מונחים מסויימים מוטבעים במוח של רוב האנשים. אנשים רבים חושבים שהם פשוט מתנהגים לפי "[[ההגיון הפשוט]]" אבל חוקרים ממדעי המוח וחקר של קוגניציה גילו כי אין דבר כזה "היגיון פשוט" אוניברסלי - מה שנראה לאנשים כדבר הגיוני לעשות תלוי בשאלה מה ראיית העולם. לאנשים שונים יש ראיית עולם שונה ומסגור שונה.{{הערה|שם=Lakoff}} לייקוף טוען כי הרבה מהתפיסות בימין הפוליטי נובעות מ[[מודל האב המחמיר]] וכי דבר זה נעשה הן בצורה מודעת והן בצורה לא-מודעת. לפי לייקוף הדבר מוביל לסתירות שונות כמו לדוגמה טענה לקדושת החיים בהקשר של הפלות, אבל במקביל גם תמיכה בעונש מוות, או עניין רב בהצלת חיי עוברים כאשר מדובר בהפלה שהאשה יכולה לנקוט בה, אבל חוסר עניין אחר בחיי עוברים ביחס לסכנות רבות אחרות (לדוגמה [[תאונות דרכים]] או [[חומר טרטוגני]]).

==ראו גם==

==ראו גם==