שינויים

העיתונאי [[גיא רולניק]] טען בשנת 2013 כי גם איסוף ועיבוד [[מידע]], כולל [[תקשורת הוגנת]] הוא סוג של [[מוצר ציבורי]]. דבר זה נכון במיוחד כיום כאשר קל לקבל מידע תקשורתי גם אם לא שילמת עליו. כאשר קבוצות מנסות להשיג מידע לגבי פעילות שעלולה לפגוע בה, יש גם כאן בעיית טרמפיסט חופשי.[http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2081555]

העיתונאי [[גיא רולניק]] טען בשנת 2013 כי גם איסוף ועיבוד [[מידע]], כולל [[תקשורת הוגנת]] הוא סוג של [[מוצר ציבורי]]. דבר זה נכון במיוחד כיום כאשר קל לקבל מידע תקשורתי גם אם לא שילמת עליו. כאשר קבוצות מנסות להשיג מידע לגבי פעילות שעלולה לפגוע בה, יש גם כאן בעיית טרמפיסט חופשי.[http://www.themarker.com/markerweek/thisweek/1.2081555]

בשנת 2016 יצא לאור הספר '''[[להציל את המדיה]]''' (Saving the media) מאת פרופסור ג'וליה קז'ה שיצא לאור בשנת 2016. הספר עוסק בבעיה של העיתונות והתקשורת במאה ה-21 שמתקשות לשרוד מבחינה כלכלית ואת ההשלכות של דבר זה על הדמוקרטיה. קז'ה טוענת כי עיתונות וחדשות חשובות הן סוג של מוצר ציבורי וכי יש לשנות את מודל המימון המרכזי שנהוג בעיתונות - במקום חברות למטרות רווח, על גופי התקשורת להיות ארגונים ללא-מטרת-רווח (בדומה לאוניברסיטאות) ולקבל מימון במגוון צורות על ידי תרומות מהציבור, מנויים ותמיכה ממשלתית.

בשנת 2015 יצא לאור הספר '''[[להציל את המדיה]]''' (Saving the media) מאת הכלכלנית הצרפתית פרופסור [[ג'וליה קז'ה]]. הספר עוסק בבעיה של העיתונות והתקשורת במאה ה-21 שמתקשות לשרוד מבחינה כלכלית ואת ההשלכות של דבר זה על הדמוקרטיה. קז'ה טוענת כי עיתונות וחדשות חשובות הן סוג של מוצר ציבורי וכי יש לשנות את מודל המימון המרכזי שנהוג בעיתונות - במקום חברות למטרות רווח, על גופי התקשורת להיות ארגונים ללא-מטרת-רווח (בדומה לאוניברסיטאות) ולקבל מימון במגוון צורות על ידי תרומות מהציבור, מנויים ותמיכה ממשלתית.

==הקושי להגן על מוצרים ציבוריים==

==הקושי להגן על מוצרים ציבוריים==