שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''פלוטוקרטיה''' (באנגלית: '''Plutocracy'''; מיוונית: '''pluotos''' - הון, '''kratos''' - שלטון) היא "[[ממשל|שלטון]] [[עושר|העשירים]]" או שלטון [[הון|בעלי ההון]]. בניגוד לשיטות אחרות כמו [[דמוקרטיה]] או [[אנרכיה]], פלוטוקרטיה אינה מעוגנת בפילוסופיה פוליטית ואין לה תומכים רשמיים. התומכים בפועל בפלוטוקרטיה הם לפעמים בני מעמדות גבוהים העושים זאת בצורה בלתי ישירה, אם כי הכינוי עצמו משמש לרוב ככינוי גנאי. | + | '''פלוטוקרטיה''' (באנגלית: '''Plutocracy'''; מיוונית: '''pluotos''' - הון, '''kratos''' - שלטון) היא "[[ממשל|שלטון]] [[עושר|העשירים]]" או שלטון [[הון|בעלי ההון]]. בניגוד לשיטות אחרות כמו [[דמוקרטיה]] או [[אנרכיה]], פלוטוקרטיה אינה מעוגנת בפילוסופיה פוליטית ואין לה תומכים רשמיים. התומכים בפועל בפלוטוקרטיה הם לפעמים בני מעמדות גבוהים העושים זאת בצורה בלתי ישירה, אם כי הכינוי עצמו משמש לרוב ככינוי גנאי. |
| | | |
− | סוג זה של משטר כולל ריכוזיות גבוהה והימצאות השליטה ברוב [[מוסד חברתי|מוסדות המדינה]] בידי קבוצה קטנה של האוכלוסייה המשמרת בכך את כוחה הפוליטי והכלכלי. שלטון זה מתאפיין ב[[אי שוויון כלכלי]] גבוה ובאפשרות נמוכה ל[[ניידות חברתית]]. רעיון זה של שיטת ממשל מופיע לראשונה אצל פילוסופים ביוון העתיקה. בפלוטוקרטיה יש את המתאם הגבוה ביותר בין אי שוויון כלכלי לבין [[אי שוויון פוליטי]] - ל[[עוני|עניים]] יש פחות זכויות בצורה פורמלית. | + | סוג זה של משטר כולל ריכוזיות גבוהה והימצאות השליטה ברוב [[מוסד חברתי|מוסדות המדינה]] בידי קבוצה קטנה של האוכלוסייה המשמרת בכך את כוחה הפוליטי והכלכלי. שלטון זה מתאפיין ב[[אי שוויון כלכלי]] גבוה ובאפשרות נמוכה ל[[ניידות חברתית]]. רעיון זה של שיטת ממשל מופיע לראשונה אצל פילוסופים ביוון העתיקה. בפלוטוקרטיה יש את המתאם הגבוה ביותר בין אי שוויון כלכלי לבין [[אי שוויון פוליטי]] - ל[[עוני|עניים]] יש פחות זכויות בצורה פורמלית. |
| | | |
− | המילה פלוטוקרטיה משמשת כמעט תמיד ככינוי-גנאי כדי לתאר או להזהיר מפני מצב בלתי רצוי. במהלך ההיסטוריה, הוגים פוליטיים כמו [[ווינסטון צ'רצ'יל]], הסוציולוג [[אלכסיס דה טוקוויל]] ועוד גינו את אלו שהם הגדירו כפלוטוקרטים על התעלמותם מהחובות החברתיות שלהם כלפי [[עוני|העניים]], בנצלם את כוחם לשרת את מטרתם שלהם, ועל ידי כך הגדלת ה[[עוני]] ו[[אי שוויון כלכלי|אי השוויון]]. | + | המילה פלוטוקרטיה משמשת כמעט תמיד ככינוי-גנאי כדי לתאר או להזהיר מפני מצב בלתי רצוי. במהלך ההיסטוריה, הוגים פוליטיים כמו [[ווינסטון צ'רצ'יל]], הסוציולוג [[אלכסיס דה טוקוויל]] ועוד גינו את אלו שהם הגדירו כפלוטוקרטים על התעלמותם מהחובות החברתיים שלהם כלפי [[עוני|העניים]], בנצלם את כוחם לשרת את מטרתם שלהם, ועל ידי כך הגדלת ה[[עוני]] ו[[אי שוויון כלכלי|אי השוויון]]. |
| | | |
| ==דוגמאות== | | ==דוגמאות== |
− | דוגמאות לפלוטוקרטיה כוללות את הרפובליקה הרומאית, כמה ערי-מדינה ביוון העתיקה, ממלכת קרתגו, ערי המדינה האיטלקיות בזמן הרנסאנס ונציה, גואנה ופירנצה, [[ההתיישבות הנורדית בגרינלנד]] וכן [[רפובליקת בננות|רפובליקות בננה]]. | + | דוגמאות לפלוטוקרטיה כוללות את הרפובליקה הרומאית, כמה ערי-מדינה ביוון העתיקה, ממלכת קרתגו, ערי המדינה האיטלקיות בזמן הרנסאנס ונציה, גואנה ופירנצה, [[ההתיישבות הנורדית בגרינלנד]] וכן [[רפובליקת בננות|רפובליקות בננה]]. |
| | | |
− | עד למאה ה-19 השלטון באנגליה היה בעיקרו פלוטוקרטי שכן רק גברים בעלי אדמות יכלו להצביע. מספר היסטוריונים, פוליטיקאים ו[[חקר הכלכלה|כלכלנים]] בני ימינו, וביניהם הכלכלן [[פול קרוגמן]] גורסים כי [[ארצות הברית]] הייתה למעשה פלוטוקרטיה בתקופה שבין סוף מלחמת האזרחים לבין תחילת [[השפל הגדול]]. קבוצה קטנה של תעשיינים עשירים שנהנו ממעמד [[מונופול|מונופוליסטי]] שלטו על התקשורת ועל הממשל. | + | עד למאה ה-19 השלטון באנגליה היה בעיקרו פלוטוקרטי שכן רק גברים בעלי אדמות יכלו להצביע. מספר היסטוריונים, פוליטיקאים ו[[חקר הכלכלה|כלכלנים]] בני ימינו, וביניהם הכלכלן [[פול קרוגמן]] גורסים כי [[ארצות הברית]] הייתה למעשה פלוטוקרטיה בתקופה שבין סוף מלחמת האזרחים לבין תחילת [[השפל הגדול]]. קבוצה קטנה של תעשיינים עשירים שנהנו ממעמד [[מונופול|מונופוליסטי]] שלטו על התקשורת ועל הממשל. |
| | | |
− | דוגמה מודרנית פורמלית לשלטון עשירים קיימת בעיר העתיקה של לונדון. העיר העתיקה של לונדון (שהיקפה הוא מה שמקביל לרובע העסקים של לונדון) היא בעלת מבנה יחודי של בחירות. מעל שני-שליש מהבוחרים הם לא אזרחים אלא נציגים של עסקים ושל גופים נוספים שיש להם מתחמים בעיר. כאשר הקולות מחולקים בהתאם למספר העובדים בפירמה. הצידוק העקרוני להצבעתם של גופים שאינם תושבים היא שכ-450 אלף אנשים שאינם תושבי הרובע מהווים את אוכלוסיית היום שלו, ומשתמשים ברוב השירותים שלו, כשהם גדולים בהרבה מ-9,000 התושבים המתגוררים במקום. | + | דוגמה מודרנית פורמלית לשלטון עשירים קיימת בעיר העתיקה של לונדון. העיר העתיקה של לונדון (שהיקפה הוא מה שמקביל לרובע העסקים של לונדון) היא בעלת מבנה יחודי של בחירות. מעל שני-שליש מהבוחרים הם לא אזרחים אלא נציגים של עסקים ושל גופים נוספים שיש להם מתחמים בעיר. כאשר הקולות מחולקים בהתאם למספר העובדים בפירמה. הצידוק העקרוני להצבעתם של גופים שאינם תושבים היא שכ-450 אלף אנשים שאינם תושבי הרובע מהווים את אוכלוסיית היום שלו, ומשתמשים ברוב השירותים שלו, כשהם גדולים בהרבה מ-9,000 התושבים המתגוררים במקום. |
| | | |
| יש הרואים גם בהשפעה חזקה של בעלי הון על מערכות דמוקרטיות, סוג של פלוטוקרטיה. לדוגמה "שלטון האוליגרכים" ברוסיה שבו קבוצה קטנה של מולטי-מיליארדרים משפיעים בצורה חזקה על התקשורת, הבחירות, הפוליטיקה ועל התנהלות הכלכלה. רבים חוששים ש[[קשרי הון-שלטון]] יחד עם [[שחיתות]] ו[[לובי פוליטי]] מדרדרים את הדמוקרטיות המערביות לכיוון של שלטון עשירים. | | יש הרואים גם בהשפעה חזקה של בעלי הון על מערכות דמוקרטיות, סוג של פלוטוקרטיה. לדוגמה "שלטון האוליגרכים" ברוסיה שבו קבוצה קטנה של מולטי-מיליארדרים משפיעים בצורה חזקה על התקשורת, הבחירות, הפוליטיקה ועל התנהלות הכלכלה. רבים חוששים ש[[קשרי הון-שלטון]] יחד עם [[שחיתות]] ו[[לובי פוליטי]] מדרדרים את הדמוקרטיות המערביות לכיוון של שלטון עשירים. |