שינויים

המחאה נגד בנימין נתניהו (2020) (הצגת מקור)

גרסה מ־10:54, 2 בנובמבר 2020

נוספו 16 בתים , 10:54, 2 בנובמבר 2020

מ

אין תקציר עריכה

שורה 1: שורה 1: −

'''המחאה נגד [[בנימין נתניהו]](2020)''' היא מחאה נגד [[בנימין נתניהו]], ראש ממשלת ישראל ~~ה-35~~ אשר התגבשה בשנת 2020, שנת הקמת הממשלה. המחאה קמה עקב כתבי האישום שהוגשו נגד נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים וכן עקב אופן טיפולו ב[[משבר הקורונה בישראל]], שהתבטא בתחלואה גבוהה, הטלת סגרים על כלל האוכלוסיה בישראל ואיסור על הפגנות מחד, מול הקלות בסגר על אוכלוסיות חרדיות מאידך, שגרמו למשבר חברתי וכלכלי חריף. המחאה נוצרה בעיקר אחרי פסיקתו של [[בית המשפט העליון]] ב[[ישראל]] בשבתו כ[[בג"ץ]] כי נתניהו רשאי להרכיב ממשלה אף על פי שתלויים ועומדים נגדו אישומים פליליים.{{הערה|{{וואלה!|דניאל דולב|בג"ץ דחה את העתירות נגד הרכבת הממשלה בידי נתניהו וההסכם הקואליציוני|3355476|06 במאי 2020}}}}

+

'''המחאה נגד בנימין נתניהו (2020)''' היא מחאה נגד [[בנימין נתניהו]], ראש ממשלת ישראל השלושים וחמש אשר התגבשה בשנת 2020, שנת הקמת הממשלה. המחאה קמה עקב כתבי האישום שהוגשו נגד נתניהו בבית המשפט המחוזי בירושלים וכן עקב אופן טיפולו ב[[משבר הקורונה בישראל]], שהתבטא בתחלואה גבוהה, הטלת סגרים על כלל האוכלוסיה בישראל ואיסור על הפגנות מחד, מול הקלות בסגר על אוכלוסיות חרדיות מאידך, שגרמו למשבר חברתי וכלכלי חריף. המחאה נוצרה בעיקר אחרי פסיקתו של [[בית המשפט העליון]] ב[[ישראל]] בשבתו כ[[בג"ץ]] כי נתניהו רשאי להרכיב ממשלה אף על פי שתלויים ועומדים נגדו אישומים פליליים.{{הערה|{{וואלה!|דניאל דולב|בג"ץ דחה את העתירות נגד הרכבת הממשלה בידי נתניהו וההסכם הקואליציוני|3355476|06 במאי 2020}}}}

== רקע ==

שורה 6: שורה 6:

בנובמבר 2016 הצטרף למחאה [[מני נפתלי]], שהיה אב הבית במעון ראש הממשלה וחשף את [[פרשת המעונות]] ו[[פרשת המתנות]], שגרמו להגשת כתב אישום נגד נתניהו ב[[תיק 1000]]. בקיץ 2018 הצטרפה למחאה עורכת הדין [[סיגלית קסלר]] והתמקדה בהעלאה לסדר היום גם את [[פרשת הצוללות]].{{הערה|{{יוטיוב|ערוץ=amikam60|CCcXcljq90U|שם=עו"ד סיגלית קסלר על צוללות וכלי שייט|אורך=36:22|תאריך=13 ביוני 2020}}}} בהוראת המשטרה הועברו ההפגנות מבית היועץ המשפטי לממשלה בפתח תקוה אל כיכר גורן, שהייתה במרחק של 500 מטרים מביתו של מנדלבליט, ובית המשפט הגביל את מספר המפגינים בכיכר לחמש מאות.{{הערה|{{וואלה!|אור רביד, טל שלו ואלי אשכנזי|עקב מגבלות בג"ץ: 500 הפגינו בכיכר גורן בפ"ת; כ-2,000 ברחבי העיר|3091988|27 באוגוסט 2017}}}}

−

בסוף שנת 2019 הסתיימה מחאת גורן עם הגשת כתבי האישום נגד [[בנימין נתניהו]]בתיקים 1000, 2000 ו-4000. בדצמבר 2019 החלה [[אורי נחמן]], חברת מרכז [[הליכוד]], את "המצור על בלפור" מול מעון ראש הממשלה בירושלים ([[בית אגיון]]), אבל היא נשארה לבד. ב-6 ביוני חזרה נחמן לבלפור למצור של 24 שעות ביממה וישנה שם לבד. ב-10 ביוני הצטרף אליה אמיר השכל, ופרסם ברשתות החברתיות על פתיחתה של שביתת שבת בבלפור.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=אמיר השכל|כתובת=https://twitter.com/AmirHaskel/status/1270610119987015680|כותרת=הצטרפו ל"מחאת הכיסאות", שביתת שבת בבלפור, מתחילים מחר בשעה 11:00|תאריך=10 ביוני 2020|תאריך_וידוא=28 באוקטובר 2020|אתר=[[טוויטר]]}}}} אל השכל הצטרפו אנשי "מחאת היחידים", שנקראו גם אנשי "מחאת הכיסאות", משום שכל מצטרף התבקש להביא איתו כיסא. ב-26 ביוני הגיעה [[משטרת ישראל]] לבלפור, פיזרה את ההפגנה השבועית שנערכה כקבלת שבת, ועצרה את השכל בטענה שחסם את הכביש כשעתיים. המפגינים טענו שזו תואנה, משום שהשכל עמד על המדרכה.{{הערה|{{גלובס|צוות המשרוקית של גלובס|מה באמת רואים בסרטון המעצר של אמיר השכל?|1001334038|30 ביוני 2020}}}} עם השכל נעצרו שבעה פעילים, כולל סדי בן שטרית וגיל המרשלג. הוצע להם להשתחרר כנגד התחייבות לא להגיע לבלפור, אבל הם סירבו והועברו לבית המעצר הדרים. אחרי מעצר השכל, דיווחה לראשונה התקשורת הממוסדת על מחאת היחידים. למחרת המעצר צעדו מאות אל מגרש הרוסים ועמדו מול בית משפט השלום, שבו היו העצורים. אליהם הצטרפו [[בוגי יעלון]] ו[[אלי אבידר]]. ביום ראשון לפנות בוקר שחרר אותם בית המשפט ללא תנאים.{{הערה|{{ynet|יעל פרידסון וגלעד כהן|השכל שוחרר ללא תנאים מגבילים: "מציאות מטורפת, איש לא ימנע מאיתנו להפגין"|5755188|28 ביוני 2020}}}} אחרי האירוע, עברו לבלפור כל קבוצות המחאה שהיו מפוזרות בארץ. האירוע המרכזי הוא קבלת שבת, שמושכת קהל רב, ומתקיימות הרצאות, הופעות, קונצרטים, שירה בציבור ומדיטציה.

+

בסוף שנת 2019 הסתיימה מחאת גורן עם הגשת כתבי האישום נגד [[בנימין נתניהו]] בתיקים 1000, 2000 ו-4000. בדצמבר 2019 החלה [[אורי נחמן]], חברת מרכז [[הליכוד]], את "המצור על בלפור" מול מעון ראש הממשלה בירושלים ([[בית אגיון]]), אבל היא נשארה לבד. ב-6 ביוני חזרה נחמן לבלפור למצור של 24 שעות ביממה וישנה שם לבד. ב-10 ביוני הצטרף אליה אמיר השכל, ופרסם ברשתות החברתיות על פתיחתה של שביתת שבת בבלפור.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=אמיר השכל|כתובת=https://twitter.com/AmirHaskel/status/1270610119987015680|כותרת=הצטרפו ל"מחאת הכיסאות", שביתת שבת בבלפור, מתחילים מחר בשעה 11:00|תאריך=10 ביוני 2020|תאריך_וידוא=28 באוקטובר 2020|אתר=[[טוויטר]]}}}} אל השכל הצטרפו אנשי "מחאת היחידים", שנקראו גם אנשי "מחאת הכיסאות", משום שכל מצטרף התבקש להביא איתו כיסא. ב-26 ביוני הגיעה [[משטרת ישראל]] לבלפור, פיזרה את ההפגנה השבועית שנערכה כקבלת שבת, ועצרה את השכל בטענה שחסם את הכביש כשעתיים. המפגינים טענו שזו תואנה, משום שהשכל עמד על המדרכה.{{הערה|{{גלובס|צוות המשרוקית של גלובס|מה באמת רואים בסרטון המעצר של אמיר השכל?|1001334038|30 ביוני 2020}}}} עם השכל נעצרו שבעה פעילים, כולל סדי בן שטרית וגיל המרשלג. הוצע להם להשתחרר כנגד התחייבות לא להגיע לבלפור, אבל הם סירבו והועברו לבית המעצר הדרים. אחרי מעצר השכל, דיווחה לראשונה התקשורת הממוסדת על מחאת היחידים. למחרת המעצר צעדו מאות אל מגרש הרוסים ועמדו מול בית משפט השלום, שבו היו העצורים. אליהם הצטרפו [[בוגי יעלון]] ו[[אלי אבידר]]. ביום ראשון לפנות בוקר שחרר אותם בית המשפט ללא תנאים.{{הערה|{{ynet|יעל פרידסון וגלעד כהן|השכל שוחרר ללא תנאים מגבילים: "מציאות מטורפת, איש לא ימנע מאיתנו להפגין"|5755188|28 ביוני 2020}}}} אחרי האירוע, עברו לבלפור כל קבוצות המחאה שהיו מפוזרות בארץ. האירוע המרכזי הוא קבלת שבת, שמושכת קהל רב, ומתקיימות הרצאות, הופעות, קונצרטים, שירה בציבור ומדיטציה.

"מחאת הדגלים השחורים" החלה במרץ 2020, במחאה על כך שאחרי [[הבחירות לכנסת ה-23]], הטיל נשיא המדינה ראובן ריבלין את הרכבת הממשלה על בני גנץ, יו"ר כחול לבן,{{הערה|{{כלכליסט|ynet|ריבלין הטיל את הרכבת הממשלה על בני גנץ|3801410|16 במרץ 2020}}}} אבל יושב ראש הכנסת היוצאת [[יולי אדלשטיין]] סירב לפנות את מקומו ליושב ראש חדש ומנע הקמת ועדות, כולל ועדה לדיון בהסרת חסינותו של נתניהו.{{כלכליסט|משה גורלי|בריאות העם או בריאות רה"מ|3802155|19 במרץ 2020}} שקמה שוורצמן ברסלר והאחים שלה, אייל וירדן שוורצמן, יזמו שיירות מחאה לכנסת{{הערה|{{TheMarker|רותה קופפר|יוזמת מחאת הדגלים השחורים|EXT-INTERACTIVE-1.9112665|16 / 100 המשפיעים}}}} לצד הפגנות ליד בתיהם של חברי הכנסת ממפלגת חוסן לישראל. ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק התגייס למחאה וקרא ברשתות החברתיות להניף דגלים שחורים מהמרפסות והחלונות. ב-16 במרץ הוא כתב "כשיהיו מיליון כאלה על כל חלון ומרפסת – הנאשם ילך הביתה. לא ייסגר בית המשפט ולא תיסגר הכנסת. אנחנו, האזרחים לא ניתן לזה לעבור!"{{הערה|{{קישור כללי||הכותב=אהוד ברק|כתובת=https://twitter.com/barak_ehud/status/1240568126602911744|כותרת=כן, דגל שחור|תאריך=19 במרץ 2020|תאריך_וידוא=29 באוקטובר 2020|אתר=טוויטר}}}}

עידן ד

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

30,779

עריכות

שינויים

המחאה נגד בנימין נתניהו (2020) (הצגת מקור)

גרסה מ־10:54, 2 בנובמבר 2020

תפריט ניווט

חיפוש