שינויים

'''הונאות אסבסט''' הם מספר מקרים בהם [[תאגיד|תאגידים]] שיצרו או השתמשו במוצרי [[אסבסט]] הסתירו מידע מעובדים או לקוחות על נזקים בריאותיים שעלולים להיגרם עקב משאיפת אבק אסבסט. אלו הם דוגמאות לנושא של [[הכחשת זיהום]] חמור שגרם ככל הנראה אלפי מקרים של מחלות חמורות ומוות.  

'''הונאות אסבסט''' הם מספר מקרים בהם [[תאגיד]]ים שיצרו או השתמשו במוצרי [[אסבסט]] הסתירו מידע מעובדים או לקוחות על נזקים בריאותיים שעלולים להיגרם עקב משאיפת אבק אסבסט. אלו הם דוגמאות לנושא של [[הכחשת זיהום]] חמור שגרם ככל הנראה אלפי מקרים של מחלות חמורות ומוות.

==מקרים מפורסמים==

==מקרים מפורסמים==

===תאגיד ג'ונס מנוויל===

===תאגיד ג'ונס מנוויל===

תאגיד ג'ונס מנוויל (Johns-Manville Corporation) הוא תאגיד לחומרי בנייה, ציפוי גגות ובידוד שקם בשנת 1901.  

תאגיד ג'ונס מנוויל (Johns-Manville Corporation) הוא תאגיד לחומרי בנייה, ציפוי גגות ובידוד שקם בשנת 1901.

החל משנת 1929 החלו עובדים של תאגיד ג'ונס מנוויל לתבוע נכות ממחלות ריאה. התביעות ייושבו מחוץ לבית המשפט עם צו סודיות. בשנת 1943, מעבדת סמק בניו יורק אישרה את הקשר בין אסבסט לסרטן. התאגיד הסתיר את הדיווח. משנת 1930-1950 לערך, טיפל עורך הדין ונדיבר בראון במעורבות בתביעות מסוג זה.[https://en.wikipedia.org/wiki/Johns_Manville]

החל משנת 1929 החלו עובדים של תאגיד ג'ונס מנוויל לתבוע נכות ממחלות ריאה. התביעות ייושבו מחוץ לבית המשפט עם צו סודיות. בשנת 1943, מעבדת סמק בניו יורק אישרה את הקשר בין אסבסט לסרטן. התאגיד הסתיר את הדיווח. משנת 1930-1950 לערך, טיפל עורך הדין ונדיבר בראון במעורבות בתביעות מסוג זה.[https://en.wikipedia.org/wiki/Johns_Manville]

בשנת 1943 הסתיר ג'ונס מנוויל דו"ח המאשר את הקשר בין אסבסט לסרטן. במהלך שנות ה-60, ה-70 וה-80 התמודד התאגיד מול אלפי תביעות פרטניות וייצוגיות המבוססות על פגיעות הקשורות לאסבסט כמו אסבסטוזה, סרטן ריאות ומזותליומה ממאירה. הצעות פיצויים רבות כללו הצעה של 600 דולר לאסבסטוזה בעוד חוק (Fait Act) דרש פיצוי של 12,000 דולר עבור מצב זו.  

בשנת 1943 הסתיר ג'ונס מנוויל דו"ח המאשר את הקשר בין אסבסט לסרטן. במהלך שנות ה-60, ה-70 וה-80 התמודד התאגיד מול אלפי תביעות פרטניות וייצוגיות המבוססות על פגיעות הקשורות לאסבסט כמו אסבסטוזה, סרטן ריאות ומזותליומה ממאירה. הצעות פיצויים רבות כללו הצעה של 600 דולר לאסבסטוזה בעוד חוק (Fait Act) דרש פיצוי של 12,000 דולר עבור מצב זו.

בזמן זה הייתה מנוויל אחד התאגידים הגדולים בארצות הברית, במקום 181 מתוך 500 התאגידים הגדולים. בשנת 1982 יצרן דוודים בשם James Cavett זכה בתביעה של 2.3 מיליון דולר מול החברה. מול החברה היו באותו זמן עוד 16,500 תביעות אחרות הקשורות להשפעות של אסבסט. Ron Motley עורך דין הקשור בתיק כינה את הנושא "רצח ההמונים התאגידי הגדול בהיסטוריה" מסמכים מבית המשפט הראו כי לחברה היסטוריה ארוכה של הסתרת עובדות מעובדים ומלקוחות.  

בזמן זה הייתה מנוויל אחד התאגידים הגדולים בארצות הברית, במקום 181 מתוך 500 התאגידים הגדולים. בשנת 1982 יצרן דוודים בשם James Cavett זכה בתביעה של 2.3 מיליון דולר מול החברה. מול החברה היו באותו זמן עוד 16,500 תביעות אחרות הקשורות להשפעות של אסבסט. Ron Motley עורך דין הקשור בתיק כינה את הנושא "רצח ההמונים התאגידי הגדול בהיסטוריה" מסמכים מבית המשפט הראו כי לחברה היסטוריה ארוכה של הסתרת עובדות מעובדים ומלקוחות.

בשנת 1982 מנוויל ביקשה להפעיל את פרק מספר 11 בחוק פשיטות הרגל האמריקאי. שאפשר לה לפשוט רגל בצורה נוחה יותר מבחינתה. באותה תקופה הייתה זו החברה הגדולה ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית שעשתה זאת. דבר זה היכה בתדהמה את רוב האנליסטים פיננסיים.  

בשנת 1982 מנוויל ביקשה להפעיל את פרק מספר 11 בחוק פשיטות הרגל האמריקאי. שאפשר לה לפשוט רגל בצורה נוחה יותר מבחינתה. באותה תקופה הייתה זו החברה הגדולה ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית שעשתה זאת. דבר זה היכה בתדהמה את רוב האנליסטים פיננסיים.

בתהליך פשיטת הרגל הוחלט על ידי הקמת "קרן מנוויל" שתשלם תביעות נזיקין אסבסט באופן מסודר בכך שהעניק לנאמן חלק הארי מההון בחברה. תהליך של פשיטת הרגל ארך 5 שנים והביא להתדיינות ממושכת. הנאמן פעול עד היום. בשנת 1988 יצא החברה מפרק 11 לפשיטת רגל ושינתה את שמה לתאגיד מנוויל - Manville Corporation.

בתהליך פשיטת הרגל הוחלט על ידי הקמת "קרן מנוויל" שתשלם תביעות נזיקין אסבסט באופן מסודר בכך שהעניק לנאמן חלק הארי מההון בחברה. תהליך של פשיטת הרגל ארך 5 שנים והביא להתדיינות ממושכת. הנאמן פעול עד היום. בשנת 1988 יצא החברה מפרק 11 לפשיטת רגל ושינתה את שמה לתאגיד מנוויל - Manville Corporation.

במלחמת העולם השנייה הובילה מאמץ חסר תקדים לבניית ספינות עבור חיל הים של ארצות הברית. הצי האמריקני צמח מ-394 ספינות בשנת 1939 ל-6,768 בשנת 1945 – גידול פי 17 תוך שש שנים. יותר מ-4 מיליון גברים ונשים נענו לקריאה לבנות ולתקן את הצי העצום.

במלחמת העולם השנייה הובילה מאמץ חסר תקדים לבניית ספינות עבור חיל הים של ארצות הברית. הצי האמריקני צמח מ-394 ספינות בשנת 1939 ל-6,768 בשנת 1945 – גידול פי 17 תוך שש שנים. יותר מ-4 מיליון גברים ונשים נענו לקריאה לבנות ולתקן את הצי העצום.

תנופת בניית הספינות בזמן המלחמה יצרה ביקוש חסר תקדים לאסבסט. יכולתו לעמוד בטמפרטורות גבוהות וקורוזיה והשפע היחסי שלו בטבע גרמו לכך שהאסבסט נחשב לחומר האידאלי לבידוד מרכיבי ייצור החום של כלי השיט. אלפי טונות של אסבסט שימשו לעטיפת צינורות ודודים, מנועים וטורבינות של הספינות.  

תנופת בניית הספינות בזמן המלחמה יצרה ביקוש חסר תקדים לאסבסט. יכולתו לעמוד בטמפרטורות גבוהות וקורוזיה והשפע היחסי שלו בטבע גרמו לכך שהאסבסט נחשב לחומר האידאלי לבידוד מרכיבי ייצור החום של כלי השיט. אלפי טונות של אסבסט שימשו לעטיפת צינורות ודודים, מנועים וטורבינות של הספינות.

אך ממש עם תחילת תנופת בניית הספינות, הגיעו ידיעות מדאיגות על האסבסט: שאיפת הסיבים המיקרוסקופיים שלו גרמה לעובדים באירופה לחלות ולעיתים למות. כאשר חדשות אלה מצאו את דרכן לכתבי עת רפואיים, נבהלו אנשי הבריאות בצי של ארצות הברית.

אך ממש עם תחילת תנופת בניית הספינות, הגיעו ידיעות מדאיגות על האסבסט: שאיפת הסיבים המיקרוסקופיים שלו גרמה לעובדים באירופה לחלות ולעיתים למות. כאשר חדשות אלה מצאו את דרכן לכתבי עת רפואיים, נבהלו אנשי הבריאות בצי של ארצות הברית.

=== בישראל===

=== בישראל===

{{הפניה לערך מורחב|זיהום אסבסט בנהריה}}

{{הפניה לערך מורחב|זיהום אסבסט בנהריה}}

במשך עשרות שנים, בין 1952 ל-1997 פעל בנהריה מפעל "[[איתנית]]" לייצור אסבסט. המפעל היה בבעלות [[משפחת פדרמן]], שבבעלותה גם רשת מלונות דן.[http://www.themarker.com/consumer/health/1.1670486] המפעל נסגר בשנת 1997, ומכר את שאריות האסבסט לתושבי העיר. רוב התושבים לא ידעו על הסכנות מאסבסט והם השתמשו בחומר להקמת מבנים, ריצוף שבילים ועוד.  

במשך עשרות שנים, בין 1952 ל-1997 פעל בנהריה מפעל "[[איתנית]]" לייצור אסבסט. המפעל היה בבעלות [[משפחת פדרמן]], שבבעלותה גם רשת מלונות דן.[http://www.themarker.com/consumer/health/1.1670486] המפעל נסגר בשנת 1997, ומכר את שאריות האסבסט לתושבי העיר. רוב התושבים לא ידעו על הסכנות מאסבסט והם השתמשו בחומר להקמת מבנים, ריצוף שבילים ועוד.

תמר בר-און, ראש אגף אבק מזיק ב[[המשרד להגנת הסביבה|משרד להגנת הסביבה]], טענה כי בגליל המערבי, ובייחוד בנהריה ובתחום המועצה האזורית מטה אשר, פזורים בין 70 ל-150 אלף מטרים מעוקבים של אסבסט, נכון ליולי 2008. מחצית מכמות זו נמצאת בחצרות פרטיות של תושבים. בספטמבר 2005 פורסם כי לפי נתונים הידועים למשרד לאיכות הסביבה, מספר החולים בסרטן שמקורו באסבסט בנהריה גבוה באופן משמעותי בהשוואה לכלל האוכלוסייה בישראל וכן בהשוואה לנתונים שנאספו בחו"ל. מקצת החולים הם עובדי המפעל ומקצתם נפגעו מחשיפה סביבתית. <ref name="nfc2005">[http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-81313-00.html?tag=15-41-42 שמחון: בקרוב יפונה האסבסט מהגליל המערבי] ברוך לוי, חדשות מחלקה ראשונה, 19.9.2005</ref>

תמר בר-און, ראש אגף אבק מזיק ב[[המשרד להגנת הסביבה|משרד להגנת הסביבה]], טענה כי בגליל המערבי, ובייחוד בנהריה ובתחום המועצה האזורית מטה אשר, פזורים בין 70 ל-150 אלף מטרים מעוקבים של אסבסט, נכון ליולי 2008. מחצית מכמות זו נמצאת בחצרות פרטיות של תושבים. בספטמבר 2005 פורסם כי לפי נתונים הידועים למשרד לאיכות הסביבה, מספר החולים בסרטן שמקורו באסבסט בנהריה גבוה באופן משמעותי בהשוואה לכלל האוכלוסייה בישראל וכן בהשוואה לנתונים שנאספו בחו"ל. מקצת החולים הם עובדי המפעל ומקצתם נפגעו מחשיפה סביבתית. <ref name="nfc2005">[http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-81313-00.html?tag=15-41-42 שמחון: בקרוב יפונה האסבסט מהגליל המערבי] ברוך לוי, חדשות מחלקה ראשונה, 19.9.2005</ref>