שינויים

'''היסטוריה סביבתית''' (באנגלית: '''Environmental history''') היא המחקר של קשרי הגומלין של [[בני האדם]] עם [[הסביבה הטבעית]] לאורך זמן. בניגוד לדיסיפלינות היסטוריות אחרות, זרם זה נותן דגש לתפקיד האקטיבי שממלאות [[מערכת אקולוגית|המערכות הטבעיות]] על התנהלותם של בני האדם. היסטוריה סביבתית חוקרת הן כיצד [[השפעות סביבתיות|בני האדם משפיעים על הסביבה]] והן כיצד הסביבה משפיעה בחזרה על חברות אנושיות. לעיתים קרובות חוקרת ההיסטוריה הסביבתית [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]].  

'''היסטוריה סביבתית''' (באנגלית: '''Environmental history''') היא המחקר של קשרי הגומלין של [[בני האדם]] עם [[הסביבה הטבעית]] לאורך זמן. בניגוד לדיסיפלינות היסטוריות אחרות, זרם זה נותן דגש לתפקיד האקטיבי שממלאות [[מערכת אקולוגית|המערכות הטבעיות]] על התנהלותם של בני האדם. היסטוריה סביבתית חוקרת הן כיצד [[השפעות סביבתיות|בני האדם משפיעים על הסביבה]] והן כיצד הסביבה משפיעה בחזרה על חברות אנושיות. לעיתים קרובות חוקרת ההיסטוריה הסביבתית [[תהליך ארוך טווח|תהליכים ארוכי טווח]].

[[תמונה:רובים,חיידקים ופלדה.jpg|left|thumb|250px|כריכת הספר [[רובים חיידקים ופלדה]] בעברית, אחד הספרים המפורסמים והמשפיעים בזרם ההיסטוריה הסביבתית]]

[[קובץ:רובים,חיידקים ופלדה.jpg|left|ממוזער|250px|כריכת הספר [[רובים חיידקים ופלדה]] בעברית, אחד הספרים המפורסמים והמשפיעים בזרם ההיסטוריה הסביבתית]]

== סקירה כללית ==

== סקירה כללית ==

היסטוריה סביבתית הגיחה מתוך [[סביבתנות|התנועה הסביבתית]] של שנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, והרבה ממה שמניע אותה גם היום נובע מחששות ונושאים הקשורים ל[[קיימות]] ול[[איומים סביבתיים כלל עולמיים]]. התחום נוסד סביב נושאים הקשורים ב[[שמירת טבע]] אבל הלך והתרחב לנושאי רבים בהיסטוריה של החברה ושל המדע. נושאים לדוגמה הם ערים ו[[עיור]], [[אוכלוסין]] או [[כלכלה בת קיימא]]. היסטוריה סביבתית נוטה להתמקד בנושאים סביב טווח זמן, באזור גאוגרפי מסויים או בנושא מסויים.  

היסטוריה סביבתית הגיחה מתוך [[סביבתנות|התנועה הסביבתית]] של שנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, והרבה ממה שמניע אותה גם היום נובע מחששות ונושאים הקשורים ל[[קיימות]] ול[[איומים סביבתיים כלל עולמיים]]. התחום נוסד סביב נושאים הקשורים ב[[שמירת טבע]] אבל הלך והתרחב לנושאי רבים בהיסטוריה של החברה ושל המדע. נושאים לדוגמה הם ערים ו[[עיור]], [[אוכלוסין]] או [[כלכלה בת קיימא]]. היסטוריה סביבתית נוטה להתמקד בנושאים סביב טווח זמן, באזור גאוגרפי מסויים או בנושא מסויים.

היסטוריה סביבתית היא תחום [[מחקר מולטידיסציפלינרי]] שמשתמש בשיטות מחקר מגוונות, הלקוחות הן ממדעי החברה והרוח והן ממדעי הטבע. דוגמאות לכך מופיעות בספריו של [[ג'ארד דיימונד]] [[רובים חיידקים ופלדה]] ו[[התמוטטות]]. דיימונד משתמש במחקרים הנוגעים לספירת זרעים ואבקנים של צמחים שונים במשקעי בוץ באגמים, או בזיהוי עצמות בעלי חיים בתלי אשפה, כדי להבין כיצד השתנתה הצמחייה, התזונה ותעשיית העץ והברזל, כמו גם כסיוע לחקר היבטים חברתיים כמו [[אי שוויון כלכלי|פערי מעמדות]], או מנהגי [[טאבו]] של [[ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד]] בימי הביניים.  

היסטוריה סביבתית היא תחום [[מחקר מולטידיסציפלינרי]] שמשתמש בשיטות מחקר מגוונות, הלקוחות הן ממדעי החברה והרוח והן ממדעי הטבע. דוגמאות לכך מופיעות בספריו של [[ג'ארד דיימונד]] [[רובים חיידקים ופלדה]] ו[[התמוטטות]]. דיימונד משתמש במחקרים הנוגעים לספירת זרעים ואבקנים של צמחים שונים במשקעי בוץ באגמים, או בזיהוי עצמות בעלי חיים בתלי אשפה, כדי להבין כיצד השתנתה הצמחייה, התזונה ותעשיית העץ והברזל, כמו גם כסיוע לחקר היבטים חברתיים כמו [[אי שוויון כלכלי|פערי מעמדות]], או מנהגי [[טאבו]] של [[ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד]] בימי הביניים.

ניתן לחלק את נושאי המחקר של ההיסטוריה הסביבתית ל-4 קטגוריות עיקריות:

ניתן לחלק את נושאי המחקר של ההיסטוריה הסביבתית ל-4 קטגוריות עיקריות:

* '''הטבע עצמו והשינוי שעובר עליו עם הזמן''', כולל ההשפעות הפיזיות של האדם על האדמה, המים, האטמוספירה וה[[ביוספרה]]. לדוגמה מחזורי [[שינוי אקלים]] טבעיים הנובעים מחזורים של השמש, מסלול כדור הארץ סביב השמש, הרכב האטמוספירה ועוד. היבט חשוב הוא איך הסביבה הטבעית והשינוי בסביבה זו משפיעה על חברות האדם - לדוגמה איך צורת היבשות השפיע על התפתחות החקלאות או איך השפיעו שינויי אקלים על חברות שונות.

* '''הטבע עצמו והשינוי שעובר עליו עם הזמן''', כולל ההשפעות הפיזיות של האדם על האדמה, המים, האטמוספירה וה[[ביוספרה]]. לדוגמה מחזורי [[שינוי אקלים]] טבעיים הנובעים מחזורים של השמש, מסלול כדור הארץ סביב השמש, הרכב האטמוספירה ועוד. היבט חשוב הוא איך הסביבה הטבעית והשינוי בסביבה זו משפיעה על חברות האדם - לדוגמה איך צורת היבשות השפיע על התפתחות החקלאות או איך השפיעו שינויי אקלים על חברות שונות.

* '''כיצד בני האדם משתמשים בטבע''', כולל [[השפעה סביבתית|ההשפעות הסביבתיות]] של [[גידול אוכלוסין]], [[שינויים טכנולוגיים]] ודפוסים משתנים של ייצור ושל צריכה כלכלית. נושאים מרכזיים אחרים בקטגוריה זו הם המעבר מחבורות של [[ציידים לקטים]] (נודדים) לסוגי התיישבות-קבע של חברות חקלאיות בזמן [[המהפכה הנאוליתית]], ההשפעה של הקולוניאליזם והתפשטות המושבות המערביות על העולם ו[[השפעות סביבתיות|ההשלכות הסביבתיות]] והאנושיות של [[המהפכה התעשייתית]] ושל [[המהפכה המדעית]].  

* '''כיצד בני האדם משתמשים בטבע''', כולל [[השפעה סביבתית|ההשפעות הסביבתיות]] של [[גידול אוכלוסין]], [[שינויים טכנולוגיים]] ודפוסים משתנים של ייצור ושל צריכה כלכלית. נושאים מרכזיים אחרים בקטגוריה זו הם המעבר מחבורות של [[ציידים לקטים]] (נודדים) לסוגי התיישבות-קבע של חברות חקלאיות בזמן [[המהפכה הנאוליתית]], ההשפעה של הקולוניאליזם והתפשטות המושבות המערביות על העולם ו[[השפעות סביבתיות|ההשלכות הסביבתיות]] והאנושיות של [[המהפכה התעשייתית]] ושל [[המהפכה המדעית]].

* '''כיצד אנשים חושבים על הטבע ומדמיינים אותו''' - מה הגישות, האמונות ו[[ערך חברתי|הערכים]] שמשפיעים על האינטראקציה עם הטבע, במיוחד בצורות של [[מיתוסים]], דתות ו[[מדע]], וכיצד דבר זה משפיע על [[סדר חברתי|הסדר החברתי]]. לדוגמה כיצד שונה תפיסת הטבע בחברות הפרה היסטוריות מהתפיסה אצל העברים הקדמונים, וכיצד גישה זו הלכה והשתנה בנצרות ולאחר מכן בזרם הפרוטסטנטי ובתקופה ה[[קפיטליזם|קפיטליסטית]].{{הערה|ראו פרק בנושא זה בספר [[לטובת הכלל]]}} דוגמה אחרת היא כיצד אנשים מזרמים פוליטיים שונים מדמיינים את היציבות וה[[חוסן]] של [[שיווי משקל]] בטבע - כיצד הוא יגיב להפרעות מצד בני האדם.

* '''כיצד אנשים חושבים על הטבע ומדמיינים אותו''' - מה הגישות, האמונות ו[[ערך חברתי|הערכים]] שמשפיעים על האינטראקציה עם הטבע, במיוחד בצורות של [[מיתוסים]], דתות ו[[מדע]], וכיצד דבר זה משפיע על [[סדר חברתי|הסדר החברתי]]. לדוגמה כיצד שונה תפיסת הטבע בחברות הפרה היסטוריות מהתפיסה אצל העברים הקדמונים, וכיצד גישה זו הלכה והשתנה בנצרות ולאחר מכן בזרם הפרוטסטנטי ובתקופה ה[[קפיטליזם|קפיטליסטית]].{{הערה|ראו פרק בנושא זה בספר [[לטובת הכלל]]}} דוגמה אחרת היא כיצד אנשים מזרמים פוליטיים שונים מדמיינים את היציבות וה[[חוסן]] של [[שיווי משקל]] בטבע - כיצד הוא יגיב להפרעות מצד בני האדם.

* '''כיצד ההשפעות הסביבתיות והחברתיות השונות של האנושות שמשפיעות על הטבע, משפיעות בחזרה על בני האדם.'''

* '''כיצד ההשפעות הסביבתיות והחברתיות השונות של האנושות שמשפיעות על הטבע, משפיעות בחזרה על בני האדם.'''

חשיבות ההיסטוריה לתנועה הסביבתית האנושות בכלל נובעת מכך שההתנהגות של האנושות היום והתכניות שלה לעתיד קשורות לאידאולוגיות, [[מיתוסים]] ורעיונות אשר מושפעים מהשאלה איך אנשים רואים את ההיסטוריה. היסטוריה שמתחשבת בקשרים בין בני האדם לבין המערכות האקולוגיות והאקלימיות, או בין המערכות האלה לבין החקלאות, מהווה בסיס טוב יותר להתנהגות בהווה ובהכנת תכניות לעתיד.

חשיבות ההיסטוריה לתנועה הסביבתית האנושות בכלל נובעת מכך שההתנהגות של האנושות היום והתכניות שלה לעתיד קשורות לאידאולוגיות, [[מיתוסים]] ורעיונות אשר מושפעים מהשאלה איך אנשים רואים את ההיסטוריה. היסטוריה שמתחשבת בקשרים בין בני האדם לבין המערכות האקולוגיות והאקלימיות, או בין המערכות האלה לבין החקלאות, מהווה בסיס טוב יותר להתנהגות בהווה ובהכנת תכניות לעתיד.

==מתודולוגיה==

==מתודולוגיה==

מספר חוקרים פרסמו המלצות לתהליך של ביצוע מחקר היסטורי סביבתי. כולל Donaldnx Worster, Carolyn Merchant, William Cronon ,ו- Ian Simmons {{הערה|Worster, Donald (ed) (1988). The Ends of the Earth: Perspectives on Modern Environmental History. Cambridge: Cambridge University Press. ISBN 0-521-34846-3.}}{{הערה|William Cronon  , "The Uses of Environmental History" (Presidential Address, American Society for Environmental History), Environmental History Review, 17:3 (Fall 1993) pp. 1347–1376}}

מספר חוקרים פרסמו המלצות לתהליך של ביצוע מחקר היסטורי סביבתי. כולל Donaldnx Worster, Carolyn Merchant, William Cronon ,ו- Ian Simmons {{הערה|Worster, Donald (ed) (1988). The Ends of the Earth: Perspectives on Modern Environmental History. Cambridge: Cambridge University Press. ISBN 0-521-34846-3.}}{{הערה|William Cronon  , "The Uses of Environmental History" (Presidential Address, American Society for Environmental History), Environmental History Review, 17:3 (Fall 1993) pp. 1347–1376}}

== אבולוציה, פיתוח, קידמה ו"פיתוח יתר" ==

== אבולוציה, פיתוח, קידמה ו"פיתוח יתר" ==

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[קיימות]], [[מחסור ועודף]], [[כלכלת מצב יציב]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[קיימות]], [[מחסור ועודף]], [[כלכלת מצב יציב]]}}

האידאולוגיה הקפיטליסטית תומכת ב[[צמיחה כלכלית]], כמה שיותר מוצרים לנפש, כחלק מגישה היסטורית מסוימת: [[חזון הקידמה]] או הפיתוח שהם חלק מרעיון של [[אבולוציה חברתית ותרבותית]] שהולכת כביכול מן הפשוט אל המורכב. כלומר קודם חד תאיים, אחר כך רב תאיים אחר כך יונקים אז אדם שעובר דרך תקופת האבן, חקלאות פרימיטיבית, תעשייה, הייטק וכך הלאה באותו הכיוון. חלק מגדירים את זה כתהליך לא תלוי באדם, כלומר, טוב או רע לא משנה, זה חייב לקראת, אפילו אם זה יוביל להכחדת האנושות. יש שאומרים שרובוטים הם השלב הבא באבולוציה - כיצורים מורכבים יותר שלא תלויים באקלים, בנוכחות חמצן, מים ומזון. קודם, בהיסטורית כדור הארץ, היו יצורים ששינו את הסביבה שלהם ובכך גרמו לעליית סוגים אחרים של יצורים חיים המותאמים לסביבה החדשה, לדוגמה, לדוגמה חיידקים אנאירובים שפלטו חמצן לאוויר שהקשה על קיומם. ייתכן שגם האדם, ביצירת טכנולוגיה תוך הרס הביוספירה בה הוא תלוי, בעצם יוצר את השלב הבא באבולוציה - רובוטים והוא בעצמו יכחד{{הערה|1=Dominic Basulto [https://www.washingtonpost.com/news/innovations/wp/2015/09/08/the-strange-link-between-global-climate-change-and-the-rise-of-the-robots/?utm_term=.43ac28be324f The strange link between global climate change and the rise of the robots] 8 לספטמבר 2015, The Washington Post}} {{הערה|1=Joel Lehman , Risto Miikkulainen [https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0132886 Extinction Events Can Accelerate Evolution] 12 לאוגוסט 2015, Plos one}}{{הערה|Chelsea Gohd [https://futurism.com/humanitys-next-stage-evolution-cyborg Humanity’s next Stage of Evolution Could Be the Cyborg] 17.06.2017}}. את הגישה הזאת אפשר להגדיר כפטליסטית. הגישה השנייה אומרת שהפיתוח הוא הטבה כלומר תהליך אטי המוביל מהרע יותר לטוב יותר. לא כולם מסכימים שכל מה שמכונה פיתוח הוא באמת מוביל לעלייה ברמת החיים.  

האידאולוגיה הקפיטליסטית תומכת ב[[צמיחה כלכלית]], כמה שיותר מוצרים לנפש, כחלק מגישה היסטורית מסוימת: [[חזון הקידמה]] או הפיתוח שהם חלק מרעיון של [[אבולוציה חברתית ותרבותית]] שהולכת כביכול מן הפשוט אל המורכב. כלומר קודם חד תאיים, אחר כך רב תאיים אחר כך יונקים אז אדם שעובר דרך תקופת האבן, חקלאות פרימיטיבית, תעשייה, הייטק וכך הלאה באותו הכיוון. חלק מגדירים את זה כתהליך לא תלוי באדם, כלומר, טוב או רע לא משנה, זה חייב לקראת, אפילו אם זה יוביל להכחדת האנושות. יש שאומרים שרובוטים הם השלב הבא באבולוציה - כיצורים מורכבים יותר שלא תלויים באקלים, בנוכחות חמצן, מים ומזון. קודם, בהיסטורית כדור הארץ, היו יצורים ששינו את הסביבה שלהם ובכך גרמו לעליית סוגים אחרים של יצורים חיים המותאמים לסביבה החדשה, לדוגמה, לדוגמה חיידקים אנאירובים שפלטו חמצן לאוויר שהקשה על קיומם. ייתכן שגם האדם, ביצירת טכנולוגיה תוך הרס הביוספירה בה הוא תלוי, בעצם יוצר את השלב הבא באבולוציה - רובוטים והוא בעצמו יכחד{{הערה|1=Dominic Basulto [https://www.washingtonpost.com/news/innovations/wp/2015/09/08/the-strange-link-between-global-climate-change-and-the-rise-of-the-robots/?utm_term=.43ac28be324f The strange link between global climate change and the rise of the robots] 8 לספטמבר 2015, The Washington Post}} {{הערה|1=Joel Lehman , Risto Miikkulainen [https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0132886 Extinction Events Can Accelerate Evolution] 12 לאוגוסט 2015, Plos one}}{{הערה|Chelsea Gohd [https://futurism.com/humanitys-next-stage-evolution-cyborg Humanity’s next Stage of Evolution Could Be the Cyborg] 17.06.2017}}. את הגישה הזאת אפשר להגדיר כפטליסטית. הגישה השנייה אומרת שהפיתוח הוא הטבה כלומר תהליך אטי המוביל מהרע יותר לטוב יותר. לא כולם מסכימים שכל מה שמכונה פיתוח הוא באמת מוביל לעלייה ברמת החיים.

לעומת זאת, [[פשטות מרצון]] היא גישה הנובעת מהאידאולוגיה של ארגונים ירוקים, במיוחד אלה שמגדירים עצמם כ"ירוק קהה", אשר מתארים את ההיסטוריה אחרת: האדם לאחר שנוצר כיצור תבוני לא תמיד השתמש בתבונתו למטרות טובות. אומנם הוא עשה דברים טובים, המציא לדוגמה את הכתב, עשה כמה כלים שעזרו לו לחיות טוב יותר וכדומה. אבל מצד שני, כבר בהתחלה הוא פגע בהרבה בעלי חיים וצמחים ובני אדם אחרים ללא צורך, מתוך חמדנות לקח יותר ממה שהיה צריך, בני אדם ניצלו בני אדם אחרים כדי להפיק יותר ממה שהם צריכים בלי להשקיע כל עבודה פיזית או נפשית - אפילו ברמה החיונית לתפקודו הנורמלי{{הערה|D. Haslam [http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1467-789X.2007.00314.x/full Obesity: a medical history] 19.02.2007, Wiley Online Library}}ומצד שני גרמו לעוני ורעב אצל בני אדם אחרים{{הערה|ויקיפדיה[https://en.wikipedia.org/wiki/History_of_agriculture#Europe History of agriculture - Europe]}}{{הערה|1=William Chester Jordan

לעומת זאת, [[פשטות מרצון]] היא גישה הנובעת מהאידאולוגיה של ארגונים ירוקים, במיוחד אלה שמגדירים עצמם כ"ירוק קהה", אשר מתארים את ההיסטוריה אחרת: האדם לאחר שנוצר כיצור תבוני לא תמיד השתמש בתבונתו למטרות טובות. אומנם הוא עשה דברים טובים, המציא לדוגמה את הכתב, עשה כמה כלים שעזרו לו לחיות טוב יותר וכדומה. אבל מצד שני, כבר בהתחלה הוא פגע בהרבה בעלי חיים וצמחים ובני אדם אחרים ללא צורך, מתוך חמדנות לקח יותר ממה שהיה צריך, בני אדם ניצלו בני אדם אחרים כדי להפיק יותר ממה שהם צריכים בלי להשקיע כל עבודה פיזית או נפשית - אפילו ברמה החיונית לתפקודו הנורמלי{{הערה|D. Haslam [http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/j.1467-789X.2007.00314.x/full Obesity: a medical history] 19.02.2007, Wiley Online Library}}ומצד שני גרמו לעוני ורעב אצל בני אדם אחרים{{הערה|ויקיפדיה[https://en.wikipedia.org/wiki/History_of_agriculture#Europe History of agriculture - Europe]}}{{הערה|1=William Chester Jordan

יש לציין שבמושג "פיתוח יתר" קיימת סתירה לוגית שכן המושג פיתוח בהגדרה שלו הוא תהליך ללא סוף. בנוסף אם לנקוט באנטי פיתוח לא ברור מתי זה יעצר: אם הפיתוח הוא ללא סוף גם האנטי-פיתוח אמור להיות ללא סוף וכיום פחות או יותר כל בני האדם מכירים בכך שחלק מהטכנולוגיה היא מועילה. ייתכן ועדיף פשוט במקום להשתמש במושג פיתוח לומר שכשם שיש מעשים המוגדרים כטובים ורעים כך גם לגבי הטכנולוגיה-לדוגמה שק נחשב פחות או יותר כהמצאה טובה, בעוד שקית פלסטיק חד פעמית כיום נחשבת כהמצאה גרועה על ידי הרבה ממשלות. ייתכן והסיבה לכך היא שהמניעים ל-2 ההמצאות היו שונים: השק הומצא כדי להעביר משאות ביתר נוחות והשקית החד פעמית כדי שחברות הנפט והגז יוכלו לנצל ביתר יעילות את המוצרים שלהם, כדי לקבל יותר כסף. יש להבדיל עם כן בין טכנולוגיה המשפרת את חיי האדם לבין טכנולוגיה הגורמת לאורח חיים יושבני התמכרות למסכים. כדאי להבדיל גם לפי מטרה בין טכנולוגיה שנועדה כדי לשפר את חיי האנשים לבין טכנולוגיה שנועדה כדי להרויח כסף כי זה לא תמיד אותו הדבר.

יש לציין שבמושג "פיתוח יתר" קיימת סתירה לוגית שכן המושג פיתוח בהגדרה שלו הוא תהליך ללא סוף. בנוסף אם לנקוט באנטי פיתוח לא ברור מתי זה יעצר: אם הפיתוח הוא ללא סוף גם האנטי-פיתוח אמור להיות ללא סוף וכיום פחות או יותר כל בני האדם מכירים בכך שחלק מהטכנולוגיה היא מועילה. ייתכן ועדיף פשוט במקום להשתמש במושג פיתוח לומר שכשם שיש מעשים המוגדרים כטובים ורעים כך גם לגבי הטכנולוגיה-לדוגמה שק נחשב פחות או יותר כהמצאה טובה, בעוד שקית פלסטיק חד פעמית כיום נחשבת כהמצאה גרועה על ידי הרבה ממשלות. ייתכן והסיבה לכך היא שהמניעים ל-2 ההמצאות היו שונים: השק הומצא כדי להעביר משאות ביתר נוחות והשקית החד פעמית כדי שחברות הנפט והגז יוכלו לנצל ביתר יעילות את המוצרים שלהם, כדי לקבל יותר כסף. יש להבדיל עם כן בין טכנולוגיה המשפרת את חיי האדם לבין טכנולוגיה הגורמת לאורח חיים יושבני התמכרות למסכים. כדאי להבדיל גם לפי מטרה בין טכנולוגיה שנועדה כדי לשפר את חיי האנשים לבין טכנולוגיה שנועדה כדי להרויח כסף כי זה לא תמיד אותו הדבר.

לכן היום יש כאלה אומרים שהמושגים "פיתוח" ו"קיימות" מנוגדים, כלומר פיתוח בהגדרה שלו לא יכול להיות מקיים. לעומת זאת יש אחרים שאומרים שאפשר לשלב את השניים ולכן מצדדים ב[[פיתוח בר קיימא]]{{הערה|Ethics Expo [https://www.ethicsexpo.com/en/education/2092/sustainability Sustainability]}}.  

לכן היום יש כאלה אומרים שהמושגים "פיתוח" ו"קיימות" מנוגדים, כלומר פיתוח בהגדרה שלו לא יכול להיות מקיים. לעומת זאת יש אחרים שאומרים שאפשר לשלב את השניים ולכן מצדדים ב[[פיתוח בר קיימא]]{{הערה|Ethics Expo [https://www.ethicsexpo.com/en/education/2092/sustainability Sustainability]}}.

היום יש תנועות המעדיפות שימוש במושגים כמו טוב ורע, כדי להבין מה המטרה. לדוגמה המושג "לחיות טוב" בספרדית "Buen Vivir" פופולרי באמריקה הלטינית ואפילו מהווה חלק של החוקה באקוודור{{הערה|JOCELYN MERCADO [https://blog.pachamama.org/buen-vivir-new-era-great-social-change Buen Vivir: A New Era of Great Social Change]}}. רעיון אחר הוא [[כלכלת אושר]].

היום יש תנועות המעדיפות שימוש במושגים כמו טוב ורע, כדי להבין מה המטרה. לדוגמה המושג "לחיות טוב" בספרדית "Buen Vivir" פופולרי באמריקה הלטינית ואפילו מהווה חלק של החוקה באקוודור{{הערה|JOCELYN MERCADO [https://blog.pachamama.org/buen-vivir-new-era-great-social-change Buen Vivir: A New Era of Great Social Change]}}. רעיון אחר הוא [[כלכלת אושר]].

===התפתחות המין האנושי מקופי אדם===

===התפתחות המין האנושי מקופי אדם===

בדתות מונותיאיסטיות ראו באדם יצור שנמצא מעל או מחוץ לטבע. אם זאת ביהדות לדוגמה יש טענה שהאדם אמור לשמור על הטבע בדיוק בגלל שהוא בעל יכולות גדולות יותר מבעלי החיים{{הערה|טבע עיברי [http://www.tevaivri.org.il/Quotes-tags-116-%D7%9C%D7%A2%D7%91%D7%93%D7%94%20%D7%95%D7%9C%D7%A9%D7%9E%D7%A8%D7%94 לעבדה ולשמרה: מקורות]}}. גישה זו נמשכה גם בפילוסופיה . עם התפתחות הביולוגיה ותאוריית ה[[אבולוציה]] התברר כי האדם הוא מין של בעל חיים, שלמרות שיש לו מאפיינים מיוחדים ומורכבים רבים, ולמרות אלפי שנים של התפתחות תרבותית, הוא עדיין בעל מאפיינים ביולוגיים ברורים שמשייכים אותו לענף ברור בממלכת בעלי החיים. עם הזמן מדענים גילו קווי דמיון חשובים בין כלל בעלי החיים ובכלל זה האדם - לדוגמה מבנה התאים המשותף, גנום דומה, התפתחות עוברית דומה, קווי דמיון בהתנהגות ועוד. כיום למרות הכרה שהאדם הוא בעל מאפיינים מורכבים רבים, ביולוגים רבים מבצעים מחקרים משווים ולומדים מהתנהגות של בעלי חיים היבטים של חיי האדם.  

בדתות מונותיאיסטיות ראו באדם יצור שנמצא מעל או מחוץ לטבע. אם זאת ביהדות לדוגמה יש טענה שהאדם אמור לשמור על הטבע בדיוק בגלל שהוא בעל יכולות גדולות יותר מבעלי החיים{{הערה|טבע עיברי [http://www.tevaivri.org.il/Quotes-tags-116-לעבדה%20ולשמרה לעבדה ולשמרה: מקורות]}}. גישה זו נמשכה גם בפילוסופיה . עם התפתחות הביולוגיה ותאוריית ה[[אבולוציה]] התברר כי האדם הוא מין של בעל חיים, שלמרות שיש לו מאפיינים מיוחדים ומורכבים רבים, ולמרות אלפי שנים של התפתחות תרבותית, הוא עדיין בעל מאפיינים ביולוגיים ברורים שמשייכים אותו לענף ברור בממלכת בעלי החיים. עם הזמן מדענים גילו קווי דמיון חשובים בין כלל בעלי החיים ובכלל זה האדם - לדוגמה מבנה התאים המשותף, גנום דומה, התפתחות עוברית דומה, קווי דמיון בהתנהגות ועוד. כיום למרות הכרה שהאדם הוא בעל מאפיינים מורכבים רבים, ביולוגים רבים מבצעים מחקרים משווים ולומדים מהתנהגות של בעלי חיים היבטים של חיי האדם.

בביולוגיה של המאה ה-19 האדם נחשב לעיתים כתוצר מעודף של האבולוציה – כביכול זו הלכה והתפתחה מבעלי חיים פשוטים, לקופים ומשם לאדם. מחקרים מאוחרים יותר מציגים את האדם כמין עלה של עץ ענק. למרות ההשפעה של האדם על העולם, הוא לא המין הכי נפוץ או הכי עמיד. יצורים חד-תאיים שהתקיימו במשך מיליארדי שנים, לא נעלמו עקב הופעת הרב-תאיים והם ממשיכים להשפיע בצורה חזקה על העולם. יצורים אלה וכן יצורים כמו עכברים, ג'וקים או דובוני מים (בעלי חיים זעירים שיכולים לחיות בתנאים קיצוניים) הם כנראה בעלי סיכוי שרידה גבוהים יותר מאשר האדם.  

בביולוגיה של המאה ה-19 האדם נחשב לעיתים כתוצר מעודף של האבולוציה – כביכול זו הלכה והתפתחה מבעלי חיים פשוטים, לקופים ומשם לאדם. מחקרים מאוחרים יותר מציגים את האדם כמין עלה של עץ ענק. למרות ההשפעה של האדם על העולם, הוא לא המין הכי נפוץ או הכי עמיד. יצורים חד-תאיים שהתקיימו במשך מיליארדי שנים, לא נעלמו עקב הופעת הרב-תאיים והם ממשיכים להשפיע בצורה חזקה על העולם. יצורים אלה וכן יצורים כמו עכברים, ג'וקים או דובוני מים (בעלי חיים זעירים שיכולים לחיות בתנאים קיצוניים) הם כנראה בעלי סיכוי שרידה גבוהים יותר מאשר האדם.

במהלך [[המהפכה המדעית]] ו[[תקופת ההשכלה]] החל להופיע [[חזון הקידמה]] ורעיון של [[אבולוציה חברתית ותרבותית]] שהולכת כביכול מן הפשוט אל המורכב. כלומר קודם חד תאיים, אחר כך רב-תאיים אחר כך יונקים אז אדם. האדם לפי תפיסה זו (בעקבות תפיסות דתיות) הוא "נזר הבריאה" או השליט על כוכב הלכת. תפיסה זו התערערה בהמשך - ראשית מדענים גילו כי האבולוציה לא תמיד הולכת מהפשוט אל המורכב. במיליארדי השנים שבהם התקיימו חיים, היו מספר גלים של [[הכחדה המונית]] בהם נכחדו בעלי חיים וצמחים רבים כאשר לפעמים בעלי החיים הפחות מורכבים שורדים. כך לדוגמה מדוזות וספוגים קיימים כבר מאות מיליוני שנים גם לאחר הכחדת הדינוזאורים או מיני יונקים שונים. אבולוציה נותנת יתרון להתאמה לסביבה וכן למגוון מינים ולא תמיד לתחכום ולמורכבות.  

במהלך [[המהפכה המדעית]] ו[[תקופת ההשכלה]] החל להופיע [[חזון הקידמה]] ורעיון של [[אבולוציה חברתית ותרבותית]] שהולכת כביכול מן הפשוט אל המורכב. כלומר קודם חד תאיים, אחר כך רב-תאיים אחר כך יונקים אז אדם. האדם לפי תפיסה זו (בעקבות תפיסות דתיות) הוא "נזר הבריאה" או השליט על כוכב הלכת. תפיסה זו התערערה בהמשך - ראשית מדענים גילו כי האבולוציה לא תמיד הולכת מהפשוט אל המורכב. במיליארדי השנים שבהם התקיימו חיים, היו מספר גלים של [[הכחדה המונית]] בהם נכחדו בעלי חיים וצמחים רבים כאשר לפעמים בעלי החיים הפחות מורכבים שורדים. כך לדוגמה מדוזות וספוגים קיימים כבר מאות מיליוני שנים גם לאחר הכחדת הדינוזאורים או מיני יונקים שונים. אבולוציה נותנת יתרון להתאמה לסביבה וכן למגוון מינים ולא תמיד לתחכום ולמורכבות.

כמו כן התברר כי האדם עצמו לא סתם התפתח מתוך קופי האדם. לפני כמה מיליוני שנים יצאו בני אדם מאפריקה והתיישבו באזורים כמו מרכז אסיה ואירופה והתפתחו לזנים שונים , לדוגמה באירופה ובמזרח התיכון חיו נאנדרתלים. ההומו סאפינס התפתח במקביל לזני האדם אחרים וחי באפריקה, ואז לפני כ-70 אלף שנה, הוא יצא מאפריקה והחל להתפשט בעולם בעיקר על חשבון הזנים האחרים שהלכו ונעלמו (ובמקרים נדירים התערבבו עם המין האנושי).

כמו כן התברר כי האדם עצמו לא סתם התפתח מתוך קופי האדם. לפני כמה מיליוני שנים יצאו בני אדם מאפריקה והתיישבו באזורים כמו מרכז אסיה ואירופה והתפתחו לזנים שונים, לדוגמה באירופה ובמזרח התיכון חיו נאנדרתלים. ההומו סאפינס התפתח במקביל לזני האדם אחרים וחי באפריקה, ואז לפני כ-70 אלף שנה, הוא יצא מאפריקה והחל להתפשט בעולם בעיקר על חשבון הזנים האחרים שהלכו ונעלמו (ובמקרים נדירים התערבבו עם המין האנושי).

בהמשך גם התברר כי האדם הוא סוג של מין מהנדס סביבה- כלומר יש לו השפעות חזקות על סביבתו, במיוחד כאשר בני האדם רבים יותר ויכולים לתרות יותר אנרגיה וטכנולוגיה לרשותם - אבל ההשלכות של דבר זה לא תמיד צפויות מראש, לפעמים יש להם השלכות הרסניות על הטבע או על איכות החיים של האדם ולפעמים פגיעה חזקה מידי בטבע היא מעין בומרנג שפוגע בהמשך באדם.

בהמשך גם התברר כי האדם הוא סוג של מין מהנדס סביבה- כלומר יש לו השפעות חזקות על סביבתו, במיוחד כאשר בני האדם רבים יותר ויכולים לתרות יותר אנרגיה וטכנולוגיה לרשותם - אבל ההשלכות של דבר זה לא תמיד צפויות מראש, לפעמים יש להם השלכות הרסניות על הטבע או על איכות החיים של האדם ולפעמים פגיעה חזקה מידי בטבע היא מעין בומרנג שפוגע בהמשך באדם.

אחת התעלומות המרכזיות היא איפה מתי ואיך הפכו בני האדם שיש להם תכונות יחודיות ושונות למדי מבעלי חיים אחרים – עם שימוש רב בכלים וטכנולוגיה, חברות מורכבות, שפה וכתב והיבטים נוספים. בעבר היו הסברים שונים לדבר כזה – כמו היכולת לייצר כלים או לשלוט באש. הסברים אלה נפסלו מאוחר יותר. בני אדם, ובכלל זה מינים אחרים של בני אדם, ייצרו כלים ושלטו באש כמה מאות אלפי שנים. דבר זה נתן לבני האדם יתרונות שונים אבל החברות האנושית לא השתנו הרבה עם זאת השליטה באש כנראה גרמה לשינוי ביחס בין המוח לבין הקיבה ואפשרה התפתחות מוחית גדולה יותר.  

אחת התעלומות המרכזיות היא איפה מתי ואיך הפכו בני האדם שיש להם תכונות יחודיות ושונות למדי מבעלי חיים אחרים – עם שימוש רב בכלים וטכנולוגיה, חברות מורכבות, שפה וכתב והיבטים נוספים. בעבר היו הסברים שונים לדבר כזה – כמו היכולת לייצר כלים או לשלוט באש. הסברים אלה נפסלו מאוחר יותר. בני אדם, ובכלל זה מינים אחרים של בני אדם, ייצרו כלים ושלטו באש כמה מאות אלפי שנים. דבר זה נתן לבני האדם יתרונות שונים אבל החברות האנושית לא השתנו הרבה עם זאת השליטה באש כנראה גרמה לשינוי ביחס בין המוח לבין הקיבה ואפשרה התפתחות מוחית גדולה יותר.

מדענים כיום חושבים שההסבר העיקרי לעליית ההומו ספאינס לפני כ-70 אלף שנה הוא התפתחות השפה או [[המהפכה הלשונית]] שאפשרה לבני האדם מסוג הומו סאפינס יכולות שלא היו קיימות קודם. יכולת אחת היא שיתוף פעולה בפעולות כמו ציד ותחומים אחרים. יכולת אחרת היא היכולת לדבר על יחסים בין בני אדם אחרים ובכך יכולת לשמור על קבוצות גדולות יותר שיש להן יתרון צבאי על פני קבוצות קטנות יותר. יכולת אחרת שהיא כנראה חשובה עוד יותר היא היכולת לבנות [[מיתוסים]] או סיפורים מאחדים שיכולים ליצור שיתופי פעולה בין אלפי ואף מיליוני בני אדם שלא מכירים זה את זה.

מדענים כיום חושבים שההסבר העיקרי לעליית ההומו ספאינס לפני כ-70 אלף שנה הוא התפתחות השפה או [[המהפכה הלשונית]] שאפשרה לבני האדם מסוג הומו סאפינס יכולות שלא היו קיימות קודם. יכולת אחת היא שיתוף פעולה בפעולות כמו ציד ותחומים אחרים. יכולת אחרת היא היכולת לדבר על יחסים בין בני אדם אחרים ובכך יכולת לשמור על קבוצות גדולות יותר שיש להן יתרון צבאי על פני קבוצות קטנות יותר. יכולת אחרת שהיא כנראה חשובה עוד יותר היא היכולת לבנות [[מיתוסים]] או סיפורים מאחדים שיכולים ליצור שיתופי פעולה בין אלפי ואף מיליוני בני אדם שלא מכירים זה את זה.

==התפתחות החקלאות==

==התפתחות החקלאות==

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[היסטוריה של החקלאות]], [[חקלאות בת קיימא]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[היסטוריה של החקלאות]], [[חקלאות בת קיימא]]}}

[[בני האדם]] היו [[ציידים לקטים|ציידים, לקטים ודייגים]] במשך מאות אלפי שנים. הפעילות הזאת הייתה בעלת השפעה יחסית קטנה על הסביבה בהשוואה להרס שחולל האדם אחר כך. עם זאת יש כיום עדויות לציד נרחב בתקופת התפשטות האדם הנבון וככל הנראה התפשטות האדם הובילה להכחדת מיני בעלי חיים גדולים במקומות שונים בגלובוס. כולל לדוגמה הכחדת הפילים מישראל ואולי גם הכחדת הממותה{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Mammoth#Extinction Mammoth Extinction]}}.  

[[בני האדם]] היו [[ציידים לקטים|ציידים, לקטים ודייגים]] במשך מאות אלפי שנים. הפעילות הזאת הייתה בעלת השפעה יחסית קטנה על הסביבה בהשוואה להרס שחולל האדם אחר כך. עם זאת יש כיום עדויות לציד נרחב בתקופת התפשטות האדם הנבון וככל הנראה התפשטות האדם הובילה להכחדת מיני בעלי חיים גדולים במקומות שונים בגלובוס. כולל לדוגמה הכחדת הפילים מישראל ואולי גם הכחדת הממותה{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Mammoth#Extinction Mammoth Extinction]}}.

עוד לפני המעבר לחקלאות התפתח '''איסוף התבואה''': האנשים למדו מתי בדיוק מבשילים דגנים או פירות ובאופן מאורגן הלכו ולקטו אותם, בכמות שתספיק עד לפעם הבאה שיבשילו. בפעילות כזאת עסקו לדוגמה אנשי התרבות הנאטופית שחיו באזור ישראל לבנון וסוריה לפני 15,000-11,500 שנים{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A0%D7%90%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA התרבות הנאטופית]}}. גם אילוף בעלי החיים החל לפני המעבר לחקלאות: הכלב אולף לפני כן אבל הוא שימש בעיקר לציד. אם זאת זה לימד את בני האדם כיצד לאלף בעלי חיים{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%9C%D7%91_%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA כלב הבית]}}.

עוד לפני המעבר לחקלאות התפתח '''איסוף התבואה''': האנשים למדו מתי בדיוק מבשילים דגנים או פירות ובאופן מאורגן הלכו ולקטו אותם, בכמות שתספיק עד לפעם הבאה שיבשילו. בפעילות כזאת עסקו לדוגמה אנשי התרבות הנאטופית שחיו באזור ישראל לבנון וסוריה לפני 15,000-11,500 שנים{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/התרבות_הנאטופית התרבות הנאטופית]}}. גם אילוף בעלי החיים החל לפני המעבר לחקלאות: הכלב אולף לפני כן אבל הוא שימש בעיקר לציד. אם זאת זה לימד את בני האדם כיצד לאלף בעלי חיים{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/כלב_הבית כלב הבית]}}.

המעבר לחקלאות החל במקומות שונים בתקופות שונות. מעבר הקדום ביותר לחקלאות החל לפני כ-11,000 שנה, אבל אז החקלאים היו מיעוט. בהמשך, מקומות שונים עברו לחקלאות בזמנים שונים. רוב האנושות החלה לעבור לחקלאות לפני כ-5,000-4,000 שנה. דבר זה מכונה '''[[המהפכה החקלאית]]''' או '''המהפכה הנאוליתית''' והוא שינה לגמרי את כל אורחות החיים של בני האדם - לדוגמה מגורים בישובי קבע במקום נדודים, רכוש, מגפות, התפתחות שבטים, כפרים וערים, התפתחות ה[[כסף]] ומוסדות ה[[מלוכה]], [[התמחות כלכלית]]. משום כך מדובר ב"מהפכה" שכן הדבר שינה לחלוטים את כל אורחות החיים. עם זאת מדובר ב[[תהליך ארוך טווח|תהליך ממושך]], שהתקדם לאיטו במשך אלפי שנים.  

המעבר לחקלאות החל במקומות שונים בתקופות שונות. מעבר הקדום ביותר לחקלאות החל לפני כ-11,000 שנה, אבל אז החקלאים היו מיעוט. בהמשך, מקומות שונים עברו לחקלאות בזמנים שונים. רוב האנושות החלה לעבור לחקלאות לפני כ-5,000-4,000 שנה. דבר זה מכונה '''[[המהפכה החקלאית]]''' או '''המהפכה הנאוליתית''' והוא שינה לגמרי את כל אורחות החיים של בני האדם - לדוגמה מגורים בישובי קבע במקום נדודים, רכוש, מגפות, התפתחות שבטים, כפרים וערים, התפתחות ה[[כסף]] ומוסדות ה[[מלוכה]], [[התמחות כלכלית]]. משום כך מדובר ב"מהפכה" שכן הדבר שינה לחלוטים את כל אורחות החיים. עם זאת מדובר ב[[תהליך ארוך טווח|תהליך ממושך]], שהתקדם לאיטו במשך אלפי שנים.

בעבר מדענים חשבו כי [[חקלאות]] הייתה התפתחות הכרחית משום שהיא מהווה יתרון ברור על פני חיים של ציידים לקטים – שכן במקום לחפש אחר מזון אפשר פשוט לגדל אותו. דבר זה הוא שוב הופעה של [[מיתוס הקידמה]] לפיו יש כיוון ברור של שיפור בתנאי החיים וכו'. בהמשך התברר כי חיי החקלאים היו לעיתים קרובות גרועים בהרבה – הם חיו פחות זמן, אכלו פחות מזון והיו נותנים למלחמות אכזריות יותר – זאת עקב שילוב של תנאים חיים קשים יותר, צפיפות אוכלוסין גדולה יותר , ומבנה חברתי היררכי ודורסני יותר . עם זאת החקלאים היו מוצלחים יותר כחברה לוחמת לעומת ציידים לקטים – בגלל קיומן של חברות גדולות יותר , יותר התמחות , כלי נשק מתוחכמים יותר ועוד. מעבר לכך המעבר לחקלאות הצליח לגדל יותר מזון בשטח לעומת ציידים לקטים - לכן מדובר ב[[נעילה טכנולוגית]] – האבולוציה לא תמיד משפרת את תנאי המחייה של היצורים שמעורבים בה.

בעבר מדענים חשבו כי [[חקלאות]] הייתה התפתחות הכרחית משום שהיא מהווה יתרון ברור על פני חיים של ציידים לקטים – שכן במקום לחפש אחר מזון אפשר פשוט לגדל אותו. דבר זה הוא שוב הופעה של [[מיתוס הקידמה]] לפיו יש כיוון ברור של שיפור בתנאי החיים וכו'. בהמשך התברר כי חיי החקלאים היו לעיתים קרובות גרועים בהרבה – הם חיו פחות זמן, אכלו פחות מזון והיו נותנים למלחמות אכזריות יותר – זאת עקב שילוב של תנאים חיים קשים יותר, צפיפות אוכלוסין גדולה יותר, ומבנה חברתי היררכי ודורסני יותר . עם זאת החקלאים היו מוצלחים יותר כחברה לוחמת לעומת ציידים לקטים – בגלל קיומן של חברות גדולות יותר, יותר התמחות, כלי נשק מתוחכמים יותר ועוד. מעבר לכך המעבר לחקלאות הצליח לגדל יותר מזון בשטח לעומת ציידים לקטים - לכן מדובר ב[[נעילה טכנולוגית]] – האבולוציה לא תמיד משפרת את תנאי המחייה של היצורים שמעורבים בה.

כבר בתחילת דרכה לחקלאות היו השפעות סביבתיות שונות ורבות - שימוש במי נהרות לחקלאות במקום למערכות אקולוגיות, [[חקלאות כרות והבער|כריתת ושריפה של יערות לשם חקלאות]], חריש של הקרקע שלפעמים גרם ל[[סחף קרקע]], שינוי גנטי של מיני הצמחים ובעלי החיים שעברו ביות, דחיקה של מיני צמחים ובעלי חיים אחרים ששטח המחייה שלהם הצטמצם, התמחות ורבייה של בעלי חיים , פטריות ועשבים שהתמחו בניצול הנישות האקולוגיות שהתפתחו בחקלאות, ציד של בעלי חיים גדולים שהזיקו לחקלאות ועוד. לפעמים דברים אלה גרמו להכחדת בעלי חיים או להרס מערכות אקולוגיות. בחלק מהמקרים השינוי או ההרס האקולוגי גרם לפגיעה בתרבויות אנושיות ולפעמים גרם להתמוטטות שלהן.  

כבר בתחילת דרכה לחקלאות היו השפעות סביבתיות שונות ורבות - שימוש במי נהרות לחקלאות במקום למערכות אקולוגיות, [[חקלאות כרות והבער|כריתת ושריפה של יערות לשם חקלאות]], חריש של הקרקע שלפעמים גרם ל[[סחף קרקע]], שינוי גנטי של מיני הצמחים ובעלי החיים שעברו ביות, דחיקה של מיני צמחים ובעלי חיים אחרים ששטח המחייה שלהם הצטמצם, התמחות ורבייה של בעלי חיים, פטריות ועשבים שהתמחו בניצול הנישות האקולוגיות שהתפתחו בחקלאות, ציד של בעלי חיים גדולים שהזיקו לחקלאות ועוד. לפעמים דברים אלה גרמו להכחדת בעלי חיים או להרס מערכות אקולוגיות. בחלק מהמקרים השינוי או ההרס האקולוגי גרם לפגיעה בתרבויות אנושיות ולפעמים גרם להתמוטטות שלהן.

עם הזמן החקלאות עצמה עברה שינוי. השינויים המהותיים ביותר בחקלאות החלו בשלהי המאה ה-19 ובמאה ה-20 עקב מיכון החקלאות ובהמשך על ידי [[המהפכה הירוקה]] כך שהחקלאות כיום היא ברובה הגדול [[חקלאות תעשייתית]] שמסתמכת על [[יתרונות לגודל]], על הומוגניות ועל מיכון והיא תלויה ב[[משאבים מתכלים]] כמו נפט , גז טבעי, כריית אשלג ופוספט. מדענים רבים וארגוני קיימות מודאגים מדבר זה שכן החקלאות היא לא בת קיימא אלא הורסת את התשתיות שמאפשרות את קיומה שלה עצמה. קיים אתגר עצום בניסיון לקדם [[חקלאות בת קיימא]].  

עם הזמן החקלאות עצמה עברה שינוי. השינויים המהותיים ביותר בחקלאות החלו בשלהי המאה ה-19 ובמאה ה-20 עקב מיכון החקלאות ובהמשך על ידי [[המהפכה הירוקה]] כך שהחקלאות כיום היא ברובה הגדול [[חקלאות תעשייתית]] שמסתמכת על [[יתרונות לגודל]], על הומוגניות ועל מיכון והיא תלויה ב[[משאבים מתכלים]] כמו נפט , גז טבעי, כריית אשלג ופוספט. מדענים רבים וארגוני קיימות מודאגים מדבר זה שכן החקלאות היא לא בת קיימא אלא הורסת את התשתיות שמאפשרות את קיומה שלה עצמה. קיים אתגר עצום בניסיון לקדם [[חקלאות בת קיימא]].

בעבר החברה האנושית תוארה כמין תהליך התפתחות אחיד שהלך והשתכלל, מדענים שמו לב כי למעשה היו נתיבי התפתחות שונים של תרבויות שונות. הכיוון הכללי הוא של [[שינוי טכנולוגי|יותר טכנולוגיה]] אבל לעיתים יש גם [[נסיגה טכנולוגית]]. ההנחה המוקדמת בתחום של [[אבולוציה חברתית ותרבותית]] היא שיש קו מעין לינארי שבו חברות של ציידים לקטים הופכות לחברות חקלאיות, וכי חברות חקלאיות הופכות בהדרגה להיות חברות דומות ויותר לחברה אירופאית עם מאפיינים דומים לה. כבכול כל החברות האנושיות נמצאות באותו כיוון אבולוציוני אבל בשלבים שונים שלו. מחקרים מאוחרים יותר ערערו על הנחה זו וטוענים כי חברות שונות עשויות ללכת בכיוונים אחרים. בנוסף התגלו גם חברות שונות במקומות שונים בעולם שהתפתחו ובהמשך עברו דעיכה או הרס טוטאלי. חברות אלה לפעמים השפיעו על חברות אחרות ולפעמים נעלמו בלי זכר.

בעבר החברה האנושית תוארה כמין תהליך התפתחות אחיד שהלך והשתכלל, מדענים שמו לב כי למעשה היו נתיבי התפתחות שונים של תרבויות שונות. הכיוון הכללי הוא של [[שינוי טכנולוגי|יותר טכנולוגיה]] אבל לעיתים יש גם [[נסיגה טכנולוגית]]. ההנחה המוקדמת בתחום של [[אבולוציה חברתית ותרבותית]] היא שיש קו מעין לינארי שבו חברות של ציידים לקטים הופכות לחברות חקלאיות, וכי חברות חקלאיות הופכות בהדרגה להיות חברות דומות ויותר לחברה אירופאית עם מאפיינים דומים לה. כבכול כל החברות האנושיות נמצאות באותו כיוון אבולוציוני אבל בשלבים שונים שלו. מחקרים מאוחרים יותר ערערו על הנחה זו וטוענים כי חברות שונות עשויות ללכת בכיוונים אחרים. בנוסף התגלו גם חברות שונות במקומות שונים בעולם שהתפתחו ובהמשך עברו דעיכה או הרס טוטאלי. חברות אלה לפעמים השפיעו על חברות אחרות ולפעמים נעלמו בלי זכר.

=== משבר המזון בתחילת המאה ה-21 ודרכים לפתרון ===

=== משבר המזון בתחילת המאה ה-21 ודרכים לפתרון ===

בתחילת המאה ה-21 מערכת המזון התעשייתי מצויה על סף משבר. ההשלכות סביבתיות שונות של [[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית]] יצרו אפשרות שבקרוב אי אפשר יהיה לייצר יותר מזון. חריש עמוק יחד עם סיבות אחרות כמו השימוש ב[[דשן כימי]] גרמו לכך שבעשורים האחרונים שליש מכל ה[[קרקע|קרקעות]] הפוריות עברו [[אובדן קרקע]] - [[סחף קרקע]] או אובדן אחר של [[פריון חקלאי|פוריות חקלאית]]. אם אובדן זה יימשך באותו קצב בעוד 80 שנה עלולה להיגמר הקרקע פורייה כלל. אבל במציאות המשך דרך זו עלול להוביל למשבר הקרקע הרבה יותר מהר. נמשך [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]] בכדור הארץ. [[שינויי האקלים]], אשר חלק משמעותי מהם נגרם על ידי אותה מערכת מזון תעשייתית, גורם ל[[מדבור]] - איבוד רב של קרקע לטובת מדבריות. ככל שפחות קרקע נשארת ויש יותר אנשים, כך צריך טיפול יותר אינטנסיבי כדי להוציא את כמות המזון הנחוצה. דבר שמוביל למלכוד של יותר דשן כימי, יותר אובדן קרקע. לפי דונקאן קמרון, פרופסור לקרקע וצמחים, מאוניברסיטת שפילד אנחנו קרובים ל[[תהליך בלתי הפיך|נקודת האל חזור]] {{הערה|Oliver Milman [https://www.theguardian.com/environment/2015/dec/02/arable-land-soil-food-security-shortage Earth has lost a third of arable land in past 40 years, scientists say] גארדיאן, 02.12.2015}}

בתחילת המאה ה-21 מערכת המזון התעשייתי מצויה על סף משבר. ההשלכות סביבתיות שונות של [[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית]] יצרו אפשרות שבקרוב אי אפשר יהיה לייצר יותר מזון. חריש עמוק יחד עם סיבות אחרות כמו השימוש ב[[דשן כימי]] גרמו לכך שבעשורים האחרונים שליש מכל ה[[קרקע]]ות הפוריות עברו [[אובדן קרקע]] - [[סחף קרקע]] או אובדן אחר של [[פריון חקלאי|פוריות חקלאית]]. אם אובדן זה יימשך באותו קצב בעוד 80 שנה עלולה להיגמר הקרקע פורייה כלל. אבל במציאות המשך דרך זו עלול להוביל למשבר הקרקע הרבה יותר מהר. נמשך [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]] בכדור הארץ. [[שינויי האקלים]], אשר חלק משמעותי מהם נגרם על ידי אותה מערכת מזון תעשייתית, גורם ל[[מדבור]] - איבוד רב של קרקע לטובת מדבריות. ככל שפחות קרקע נשארת ויש יותר אנשים, כך צריך טיפול יותר אינטנסיבי כדי להוציא את כמות המזון הנחוצה. דבר שמוביל למלכוד של יותר דשן כימי, יותר אובדן קרקע. לפי דונקאן קמרון, פרופסור לקרקע וצמחים, מאוניברסיטת שפילד אנחנו קרובים ל[[תהליך בלתי הפיך|נקודת האל חזור]] {{הערה|Oliver Milman [https://www.theguardian.com/environment/2015/dec/02/arable-land-soil-food-security-shortage Earth has lost a third of arable land in past 40 years, scientists say] גארדיאן, 02.12.2015}}

מצד שני [[שוק המזון העולמי|האנושות מייצרת הרבה יותר מזון]] ממה שהיא זקוקה לו - שליש מהמזון נזרק כאשר רק השליש הזה היה מספיק להאכיל את כל הרעבים 4 פעמים לפחות{{הערה|Food and Agriculture Organization of the United Nations [ http://www.fao.org/save-food/resources/keyfindings/en/ Key facts on food loss and waste you should know!]}} {{הערה|UN World Food Programme [https://www.wfp.org/hunger/stats Hunger Statistics] }} ועוד חלק גדול מביא ל[[השמנה]] בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה העשירה. אם המזון יחולק באופן שוויוני יותר אפשר יהיה גם להאכיל את הרעבים וגם להפחית את הלחץ על הקרקע מה שבצרוף עם מעבר לחקלאות בת קיימא, יכול להתחיל תהליך של שיקום קרקע. חלק מהמומחים טוענים שאפשר להאכיל את העולם עם [[חקלאות אורגנית]] {{הערה|Tom Bawden [http://www.independent.co.uk/environment/organic-farming-can-feed-the-world-if-done-right-scientists-claim-9913651.html Organic farming can feed the world if done right, scientists claim] Independent, 10.12.2014}} בנוסף, חלוקה צודקת או שוויונית יותר של מזון ומים תביא לעלייה בתוחלת החיים, מה שיביא לירידה בגידול האוכלוסין וזה יקל את התהליך{{הערה| NANA NANITASHVILI

מצד שני [[שוק המזון העולמי|האנושות מייצרת הרבה יותר מזון]] ממה שהיא זקוקה לו - שליש מהמזון נזרק כאשר רק השליש הזה היה מספיק להאכיל את כל הרעבים 4 פעמים לפחות{{הערה|Food and Agriculture Organization of the United Nations [ http://www.fao.org/save-food/resources/keyfindings/en/ Key facts on food loss and waste you should know!]}} {{הערה|UN World Food Programme [https://www.wfp.org/hunger/stats Hunger Statistics] }} ועוד חלק גדול מביא ל[[השמנה]] בקרב חלק גדול מהאוכלוסייה העשירה. אם המזון יחולק באופן שוויוני יותר אפשר יהיה גם להאכיל את הרעבים וגם להפחית את הלחץ על הקרקע מה שבצרוף עם מעבר לחקלאות בת קיימא, יכול להתחיל תהליך של שיקום קרקע. חלק מהמומחים טוענים שאפשר להאכיל את העולם עם [[חקלאות אורגנית]] {{הערה|Tom Bawden [http://www.independent.co.uk/environment/organic-farming-can-feed-the-world-if-done-right-scientists-claim-9913651.html Organic farming can feed the world if done right, scientists claim] Independent, 10.12.2014}} בנוסף, חלוקה צודקת או שוויונית יותר של מזון ומים תביא לעלייה בתוחלת החיים, מה שיביא לירידה בגידול האוכלוסין וזה יקל את התהליך{{הערה| NANA NANITASHVILI

EDITOR: KENNETH HOWSE [http://www.ageing.ox.ac.uk/download/143 Infant Mortality and Fertility]  Population Horizons Factsheet No.5, קיץ 2014}} {{הערה|Jenna Nobles

EDITOR: KENNETH HOWSE [http://www.ageing.ox.ac.uk/download/143 Infant Mortality and Fertility]  Population Horizons Factsheet No.5, קיץ 2014}} {{הערה|Jenna Nobles

Elizabeth Frankenberg

Elizabeth Frankenberg

במרץ 2017 יצא דו"ח של האו"ם אשר לא רק מדגיש שקוטלי החרקים בעלי השפעות קטסטרופליות על בריאות האנושות ועל הסביבה אלה גם קובע שכדי להאכיל את האנושות אין כל צורך בהם-'''כדי להאכיל את האנושות צריך רק לחלק את המזון בדרך שוויונית'''{{הערה|1=המרכז למגוון ביולוגי [http://www.ecowatch.com/pesticides-un-report-2307662827.html?utm_source=EcoWatch+List&utm_campaign=fae0c59622-MailChimp+Email+Blast&utm_medium=email&utm_term=0_49c7d43dc9-fae0c59622-86080785 Pesticides Cause 'Catastrophic' Harm to People and Planet, UN Report Says] 9.3.2017אקו-וואטצ'}}.

במרץ 2017 יצא דו"ח של האו"ם אשר לא רק מדגיש שקוטלי החרקים בעלי השפעות קטסטרופליות על בריאות האנושות ועל הסביבה אלה גם קובע שכדי להאכיל את האנושות אין כל צורך בהם-'''כדי להאכיל את האנושות צריך רק לחלק את המזון בדרך שוויונית'''{{הערה|1=המרכז למגוון ביולוגי [http://www.ecowatch.com/pesticides-un-report-2307662827.html?utm_source=EcoWatch+List&utm_campaign=fae0c59622-MailChimp+Email+Blast&utm_medium=email&utm_term=0_49c7d43dc9-fae0c59622-86080785 Pesticides Cause 'Catastrophic' Harm to People and Planet, UN Report Says] 9.3.2017אקו-וואטצ'}}.

סיבות נוספות לתמיכה בכלכלה מאורגנת כדי לפתור את המשבר:  

סיבות נוספות לתמיכה בכלכלה מאורגנת כדי לפתור את המשבר:

1. בכלכלה קפיטליסטית לא מייצרים לפי הצורך אלה כל חקלאי משתדל לגדל בחלקה שלו כמה שיותר, תוך כמה שפחות זמן, כמה שיותר בזול, כדי לגבור על יריבו. בצורה כזו אין פלא שמשתמשים בדשן כימי וכך הלאה. בכלכלה מאורגנת אם ייצרו לפי הצורך בצורה הכי פחות פוגענית ולא רק כדי לגרוף רווח מקסימלי לא יהיה בכך צורך.

1. בכלכלה קפיטליסטית לא מייצרים לפי הצורך אלה כל חקלאי משתדל לגדל בחלקה שלו כמה שיותר, תוך כמה שפחות זמן, כמה שיותר בזול, כדי לגבור על יריבו. בצורה כזו אין פלא שמשתמשים בדשן כימי וכך הלאה. בכלכלה מאורגנת אם ייצרו לפי הצורך בצורה הכי פחות פוגענית ולא רק כדי לגרוף רווח מקסימלי לא יהיה בכך צורך.

2. זה יעזור למנוע תחרות על משאבים כמו מים וקרקע פורייה יותר.

2. זה יעזור למנוע תחרות על משאבים כמו מים וקרקע פורייה יותר.

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[נשק]], [[מחסור ועודף]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים = [[נשק]], [[מחסור ועודף]]}}

תופעות כמו מלחמות ודיכוי לא נוצרות יש מאין ואין אנשים שמחליטים לפלוש או לדכא "סתם משום סיבה". לתופעות אלא יש סיבות וחלק מהן קשורות בגורמים סביבתיים. אפשר לזהה מספר הקשרים חשובים:

תופעות כמו מלחמות ודיכוי לא נוצרות יש מאין ואין אנשים שמחליטים לפלוש או לדכא "סתם משום סיבה". לתופעות אלא יש סיבות וחלק מהן קשורות בגורמים סביבתיים. אפשר לזהה מספר הקשרים חשובים:

* פגיעה בטבע לדוגמה באמצעות כריתת יערות או שינויי אקלים, גורמת לתופעות כמו [[מדבור]] מה שיכול לגרום למלחמות בגלל צמצום כמות המזון הזמינה. באיי פסחא לדוגמה כריתת היערות הביאה למחסור בחומר גלם לבניית סירות דיג ולמלחמות בגלל הרעב שנוצר.

* פגיעה בטבע לדוגמה באמצעות כריתת יערות או שינויי אקלים, גורמת לתופעות כמו [[מדבור]] מה שיכול לגרום למלחמות בגלל צמצום כמות המזון הזמינה. באיי פסחא לדוגמה כריתת היערות הביאה למחסור בחומר גלם לבניית סירות דיג ולמלחמות בגלל הרעב שנוצר.

 

* השאיפה לקבלת [[מחסור ועודף|עודף]], כלומר כמות מוצרים גבוהה מי זו שהאדם צריך, ללא כל עבודה פיזית, הביאה ללא מעט מלחמות בעבר ולפגיעה סביבתית קשה החל מהמאה ה-18. מכיון ש[[השמנה|עודף מזון]] לדוגמה ו[[אורח חיים יושבני|מחסור בפעילות גופנית]] הוא גם לא בריא, נשאלת השאלה מה גרם לשאיפה זו. יש לציין שבחברת [[ציידים לקטים]] השאיפה לקחת כמה שיותר הייתה יחסית יותר מוצדקת כי אז זה תרם להישרדות אבל החל מ[[המהפכה החקלאית]] התנאים השתנו. כאשר האנשים לקחו יותר ממה שצריך זה גרם גם לפגיעה בטבע וגם למלחמות.

* השאיפה לקבלת [[מחסור ועודף|עודף]], כלומר כמות מוצרים גבוהה מי זו שהאדם צריך, ללא כל עבודה פיזית, הביאה ללא מעט מלחמות בעבר ולפגיעה סביבתית קשה החל מהמאה ה-18. מכיון ש[[השמנה|עודף מזון]] לדוגמה ו[[אורח חיים יושבני|מחסור בפעילות גופנית]] הוא גם לא בריא, נשאלת השאלה מה גרם לשאיפה זו. יש לציין שבחברת [[ציידים לקטים]] השאיפה לקחת כמה שיותר הייתה יחסית יותר מוצדקת כי אז זה תרם להישרדות אבל החל מ[[המהפכה החקלאית]] התנאים השתנו. כאשר האנשים לקחו יותר ממה שצריך זה גרם גם לפגיעה בטבע וגם למלחמות.  

 

* כאשר נוצר [[נשק|הנשק הקרבי]] התברר שכדי לנצח צריך לדכא יותר מהיריב (כדי לקבל כמות כסף גדולה יותר, כדי לשכור כמות גדולה יותר של לוחמים מקצוענים, כאלה שיכולים להתמקד רק בהתמחות בלחימה כי האחרים מאכילים אותם). אחרי המהפכה התעשייתית התברר שכדי לנצח את היריב צריך לכרות יותר פחם ממנו, לייצר יותר פלדה, להוציא יותר נפט מהאדמה וכדומה, כדי לייצר יותר נשק. הדבר לא רק גרם לדיכוי ופגיעה בטבע אלה גם ייצר אידאולוגיה מסוימת: אידאולוגיית החומריות (מטריאליזם) הנפוצה על כדור הארץ מאז המאה ה-18 כנראה התבססה בהשפעת הגורמים שתוארו לעיל. יש סבירות גבוהה שבעלי החברות וראשי המדינות היום אינם מודעים לגורמים האלה ולהשפעתם על יצירת האידאולוגיה שלהם.

* כאשר נוצר [[נשק|הנשק הקרבי]] התברר שכדי לנצח צריך לדכא יותר מהיריב (כדי לקבל כמות כסף גדולה יותר, כדי לשכור כמות גדולה יותר של לוחמים מקצוענים, כאלה שיכולים להתמקד רק בהתמחות בלחימה כי האחרים מאכילים אותם). אחרי המהפכה התעשייתית התברר שכדי לנצח את היריב צריך לכרות יותר פחם ממנו, לייצר יותר פלדה, להוציא יותר נפט מהאדמה וכדומה, כדי לייצר יותר נשק. הדבר לא רק גרם לדיכוי ופגיעה בטבע אלה גם ייצר אידאולוגיה מסוימת: אידאולוגיית החומריות (מטריאליזם) הנפוצה על כדור הארץ מאז המאה ה-18 כנראה התבססה בהשפעת הגורמים שתוארו לעיל. יש סבירות גבוהה שבעלי החברות וראשי המדינות היום אינם מודעים לגורמים האלה ולהשפעתם על יצירת האידאולוגיה שלהם.

===דעיכת האימפריה השומרית===

===דעיכת האימפריה השומרית===

[[דעיכת האימפריה השומרית]] התרחשה בהדרגה במשך מאות שנים, במקביל לנדידה מסיבית של האוכלוסייה מדרום מסופוטמיה אל צפונה. מבחינה אקולוגית הפריון החקלאי של קרקעות שומר ירד בצורה ניכרת בגלל עליה במליחות הקרקע. [[המלחת קרקעות]] מזוהה מזה זמן רב כבעיה מרכזית של אימפריית שומר. השקיית אדמות ללא ניקוז טוב, על ידי מי נהרות בצירוף של אקלים יבש עם אחוזי אידוי גבוהים, גרמו להצטברות איטית של מלח בקרקע, דבר שהוביל להורדת הפריון של היבולים. בתקופה האכדית ובתקופה "אור 3" התקיימה מגמה של מעבר מחקלאות חיטה לגידול שעורה שהינה צמח עמיד יותר למלח. אבל שינוי זה לא הספיק. על פי הערכה, במהלך 400 השנים בין השנים 2100 לפני הספירה ו-1700 לפני הספירה ירדה אוכלוסיית אזור זה בכשני שליש. בסופו של דבר התמוטטה האימפריה עקב שילוב של בעיות בחקלאות וכן פלישות על ידי עמים שכנים.  

[[דעיכת האימפריה השומרית]] התרחשה בהדרגה במשך מאות שנים, במקביל לנדידה מסיבית של האוכלוסייה מדרום מסופוטמיה אל צפונה. מבחינה אקולוגית הפריון החקלאי של קרקעות שומר ירד בצורה ניכרת בגלל עליה במליחות הקרקע. [[המלחת קרקעות]] מזוהה מזה זמן רב כבעיה מרכזית של אימפריית שומר. השקיית אדמות ללא ניקוז טוב, על ידי מי נהרות בצירוף של אקלים יבש עם אחוזי אידוי גבוהים, גרמו להצטברות איטית של מלח בקרקע, דבר שהוביל להורדת הפריון של היבולים. בתקופה האכדית ובתקופה "אור 3" התקיימה מגמה של מעבר מחקלאות חיטה לגידול שעורה שהינה צמח עמיד יותר למלח. אבל שינוי זה לא הספיק. על פי הערכה, במהלך 400 השנים בין השנים 2100 לפני הספירה ו-1700 לפני הספירה ירדה אוכלוסיית אזור זה בכשני שליש. בסופו של דבר התמוטטה האימפריה עקב שילוב של בעיות בחקלאות וכן פלישות על ידי עמים שכנים.

=== המזרח התיכון בשנת 1200 לפני הספירה ===

=== המזרח התיכון בשנת 1200 לפני הספירה ===

בדוח על הגבלת ההתחממות ל-1.5 מעלות, שפרסם [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]], נטען שלפני כ-3,200 שנה, בצורת חזקה גרמה לקריסתם של כמה אימפריות במזרח התיכון ולמעבר לחברה חקלאית ללא הרבה מסחר{{הערה|הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [http://report.ipcc.ch/sr15/pdf/sr15_chapter3.pdf Chapter 3: Impacts of 1.5ºC global warming on natural and human systems] 2 ליוני 2018, פרק 3, עמוד 42 }}.

בדוח על הגבלת ההתחממות ל-1.5 מעלות, שפרסם [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]], נטען שלפני כ-3,200 שנה, בצורת חזקה גרמה לקריסתם של כמה אימפריות במזרח התיכון ולמעבר לחברה חקלאית ללא הרבה מסחר{{הערה|הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [http://report.ipcc.ch/sr15/pdf/sr15_chapter3.pdf Chapter 3: Impacts of 1.5ºC global warming on natural and human systems] 2 ליוני 2018, פרק 3, עמוד 42 }}.

=== תרבות המאיה ===

=== תרבות המאיה ===

{{הפניה לערך מורחב|בני המאיה}}

{{הפניה לערך מורחב|בני המאיה}}

[[בני המאיה|תרבות המאיה]] פרחה משנת 2,000 לפני הספירה ועד למאה ה-9 לספירה. לאחר מכן היא דעכה והתמוטטה תוך כ-300 שנה. לפי המחקרים האחרונים בהתמוטטות שיחקו תפקיד רב [[ברוא יערות]], ו[[התפוצצות אוכלוסין|גידול באוכלוסיה]]. ברוא היערות כנראה גרם לבצורת.  

[[בני המאיה|תרבות המאיה]] פרחה משנת 2,000 לפני הספירה ועד למאה ה-9 לספירה. לאחר מכן היא דעכה והתמוטטה תוך כ-300 שנה. לפי המחקרים האחרונים בהתמוטטות שיחקו תפקיד רב [[ברוא יערות]], ו[[התפוצצות אוכלוסין|גידול באוכלוסיה]]. ברוא היערות כנראה גרם לבצורת.

=== התיישבות הויקינגים בגרינלנד ===

=== התיישבות הויקינגים בגרינלנד ===

{{הפניה לערך מורחב|ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד}}

{{הפניה לערך מורחב|ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד}}

בשנת 985 לספירה החלו [[ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד|הויקינגים להתיישב בגרינלנד]]. עד שנת 1300 בערך המושבות שלהם היו במצב טוב יחסית. אבל מהשנה הזו המצב החל להדרדר עד שהם נעלמו לגמרי מגרינלנד בערך אחרי שנת 1430. נכון לתחילת המאה ה-21 הנתונים מראים שהסיבות להדרדרות כללו [[ברוא יערות]], דיכוי חקלאים על ידי בעלי חוות עשירים, סכסוכים עם האינואיטים וחוסר רצון ללמוד מהם, סכסוכים בין בעלי החוות וכן התקררות האקלים החל משנת 1300, במסגרת [[עידן הקרח הקטן]].  

בשנת 985 לספירה החלו [[ההתיישבות הנורווגית בגרינלנד|הויקינגים להתיישב בגרינלנד]]. עד שנת 1300 בערך המושבות שלהם היו במצב טוב יחסית. אבל מהשנה הזו המצב החל להדרדר עד שהם נעלמו לגמרי מגרינלנד בערך אחרי שנת 1430. נכון לתחילת המאה ה-21 הנתונים מראים שהסיבות להדרדרות כללו [[ברוא יערות]], דיכוי חקלאים על ידי בעלי חוות עשירים, סכסוכים עם האינואיטים וחוסר רצון ללמוד מהם, סכסוכים בין בעלי החוות וכן התקררות האקלים החל משנת 1300, במסגרת [[עידן הקרח הקטן]].

=== איי הפסחא ===

=== איי הפסחא ===

{{הפניה לערך מורחב|אי הפסחא}}

{{הפניה לערך מורחב|אי הפסחא}}

=== ימי הביניים ===

=== ימי הביניים ===

קיים ויכוח לגבי ימי הביניים. מבחינה אקולוגית הכלכלה אז הייתה פחות מזיקה מאשר במאה ה-21. כמות התוצר לנפש היתה נמוכה בהרבה. במשך הרבה זמן טענו היסטוריונים שבימי הביניים הייתה רמת חיים נמוכה עקב כמות מוצרים קטנה. אם זאת יש מחקרים אשר אומרים אחרת. לפי מספר מחקרים שנערכו לאחרונה, כמות המזון שיוצרה בימי הביניים הספיקה לאוכלוסייה בסך הכל, ומקרי רעב היו בעיקר בתקופות של מפגעים אקלימיים{{הערה|ויקיפדיה[https://en.wikipedia.org/wiki/History_of_agriculture#Europe History of agriculture - Europe]}}. מצד אחד זה אומר שאם היו מקרי רעב זה בעיקר בגלל שבעלי החוות רצו לקחת יותר ממה שהם היו זקוקים ללא עבודה ולכן לקחו מהם חלק גדול מהלחם שהם ייצרו (מה שלא נתן להם אפשרות לעשות מאגרי מזון למקרים של בצורת או הצפה). כמו כן כדי לנצח במלחמות היה צורך בכח צבאי מקצועי כמה שיותר גדול המתעסק בלחימה ולא בייצור מזון ולכן היה צריך להאכיל אותו, מה ששוב דרש לקיחת מזון מהאיכרים. אחד מהמחקרים האלה מדבר בפירוש על חלוקה צודקת והפסקת המלחמות כפתרון למשבר{{הערה|William Chester Jordan

קיים ויכוח לגבי ימי הביניים. מבחינה אקולוגית הכלכלה אז הייתה פחות מזיקה מאשר במאה ה-21. כמות התוצר לנפש היתה נמוכה בהרבה. במשך הרבה זמן טענו היסטוריונים שבימי הביניים הייתה רמת חיים נמוכה עקב כמות מוצרים קטנה. אם זאת יש מחקרים אשר אומרים אחרת. לפי מספר מחקרים שנערכו לאחרונה, כמות המזון שיוצרה בימי הביניים הספיקה לאוכלוסייה בסך הכל, ומקרי רעב היו בעיקר בתקופות של מפגעים אקלימיים{{הערה|ויקיפדיה[https://en.wikipedia.org/wiki/History_of_agriculture#Europe History of agriculture - Europe]}}. מצד אחד זה אומר שאם היו מקרי רעב זה בעיקר בגלל שבעלי החוות רצו לקחת יותר ממה שהם היו זקוקים ללא עבודה ולכן לקחו מהם חלק גדול מהלחם שהם ייצרו (מה שלא נתן להם אפשרות לעשות מאגרי מזון למקרים של בצורת או הצפה). כמו כן כדי לנצח במלחמות היה צורך בכח צבאי מקצועי כמה שיותר גדול המתעסק בלחימה ולא בייצור מזון ולכן היה צריך להאכיל אותו, מה ששוב דרש לקיחת מזון מהאיכרים. אחד מהמחקרים האלה מדבר בפירוש על חלוקה צודקת והפסקת המלחמות כפתרון למשבר{{הערה|William Chester Jordan

Princeton University Press, 15 Dec 1997 - History - 328 pages [https://books.google.co.il/books?id=R6mBDhnM76EC&redir_esc=y The Great Famine: Northern Europe in the Early Fourteenth Century]}}. מצד שני זה אומר שאם האוכלוסייה לא גדלה בימי הביניים זה אולי לא בגלל שהמחסור במזון הגביל אותה אלה בגלל משהו אחר. אולי מצבם של האיכרים היה טוב יותר יחסית למצבם של קבוצות רבות באוכלוסייה מאוחר יותר ולכן הייתה פחות ילודה.  

Princeton University Press, 15 Dec 1997 - History - 328 pages [https://books.google.co.il/books?id=R6mBDhnM76EC&redir_esc=y The Great Famine: Northern Europe in the Early Fourteenth Century]}}. מצד שני זה אומר שאם האוכלוסייה לא גדלה בימי הביניים זה אולי לא בגלל שהמחסור במזון הגביל אותה אלה בגלל משהו אחר. אולי מצבם של האיכרים היה טוב יותר יחסית למצבם של קבוצות רבות באוכלוסייה מאוחר יותר ולכן הייתה פחות ילודה.

יש עוד מחקרים המעידים על התופעה. לדוגמה לפי המחקרים האחרונים אורח החיים של האיכר בימי הביניים היה טוב יותר מאשר בתקופה הרומית ובתקופת הרנסאנס. הם היו גבוהים יותר מה שמעיד על גישה טובה יותר למזון ועוד. הם גם היו גבוהים יותר מתושבי הערים וכך נמשך הדבר עד המאה ה-19{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Agriculture_in_the_Middle_Ages#Tall_men_of_the_Middle_Ages Tall men of the Middle Ages]}}.  

יש עוד מחקרים המעידים על התופעה. לדוגמה לפי המחקרים האחרונים אורח החיים של האיכר בימי הביניים היה טוב יותר מאשר בתקופה הרומית ובתקופת הרנסאנס. הם היו גבוהים יותר מה שמעיד על גישה טובה יותר למזון ועוד. הם גם היו גבוהים יותר מתושבי הערים וכך נמשך הדבר עד המאה ה-19{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Agriculture_in_the_Middle_Ages#Tall_men_of_the_Middle_Ages Tall men of the Middle Ages]}}.

מכך אפשר להסיק מסקנות בנושא [[מחסור ועודף]]: בימי הביניים יצרו פחות אבל המזון הספיק ליותר. ייתכן והערך הנמוך יחסית שנתנו אז לצבירת כמות מוצרים מקסימלית גרמה לאנשים לנצל אחרים פחות אינטנסיבית ועודה קהילות כפריות חזקות. אבל זה אומר גם שייתכן והאוכלוסייה בימי הביניים היתה קטנה יותר מהאוכלוסייה בתקופות המאוחרות יותר לא בגלל אורח חיים נמוך יותר אלה בגלל משהו אחר - ייתכן וילודה נמוכה יותר.

מכך אפשר להסיק מסקנות בנושא [[מחסור ועודף]]: בימי הביניים יצרו פחות אבל המזון הספיק ליותר. ייתכן והערך הנמוך יחסית שנתנו אז לצבירת כמות מוצרים מקסימלית גרמה לאנשים לנצל אחרים פחות אינטנסיבית ועודה קהילות כפריות חזקות. אבל זה אומר גם שייתכן והאוכלוסייה בימי הביניים היתה קטנה יותר מהאוכלוסייה בתקופות המאוחרות יותר לא בגלל אורח חיים נמוך יותר אלה בגלל משהו אחר - ייתכן וילודה נמוכה יותר.

=== עידן הקרח הקטן ===

=== עידן הקרח הקטן ===

[[עידן הקרח הקטן]] הוא תקופת התקררות באקלים כדור הארץ בערך בין השנים 1300 ל-1830. לפני כן הטמפרטורה הייתה גבוהה יותר. אחרי התקופה הזו החלה הטמפרטורה לעלות מה שנקרא [[התחממות גלובאלית]]. יש לציין, שלפי גודל השינוי בטמפרטורה מאז סוף תקופת הקרח (לפני 10,000 שנה) ועד אז הטמפרטורה הייתה יחסית יציבה. התקופה הזאת אולי חורגת מהנורמה, אבל רק במעט ואי אפשר להשוות אותה במובן הזה להתחממות העולמית החל מהמאה ה-19 אשר חורגת לגמרי מהטמפרטורות ב-10,000 השנים האלה וגם במהירות ההתחממות אין לה תקדים. אבל גם תקופת הקרח הקטנה עשתה לא מעט בעיות. היא נגרמה חלקית על ידי הפחתה בעוצמת קרינת השמש ויותר התפרצויות הרי געש. יש מחקרים הגורסים שחלק מהסיבות לירידה בטמפרטורות יכולה להיות ירידה בכמות האוכלוסייה מה שגרם לייעור וזה הוריד את רמת הפחמן הדו חמצני באטמוספרה. הירידה בכמות האוכלוסייה היתה תוצאה של 2 גורמים:  

[[עידן הקרח הקטן]] הוא תקופת התקררות באקלים כדור הארץ בערך בין השנים 1300 ל-1830. לפני כן הטמפרטורה הייתה גבוהה יותר. אחרי התקופה הזו החלה הטמפרטורה לעלות מה שנקרא [[התחממות גלובאלית]]. יש לציין, שלפי גודל השינוי בטמפרטורה מאז סוף תקופת הקרח (לפני 10,000 שנה) ועד אז הטמפרטורה הייתה יחסית יציבה. התקופה הזאת אולי חורגת מהנורמה, אבל רק במעט ואי אפשר להשוות אותה במובן הזה להתחממות העולמית החל מהמאה ה-19 אשר חורגת לגמרי מהטמפרטורות ב-10,000 השנים האלה וגם במהירות ההתחממות אין לה תקדים. אבל גם תקופת הקרח הקטנה עשתה לא מעט בעיות. היא נגרמה חלקית על ידי הפחתה בעוצמת קרינת השמש ויותר התפרצויות הרי געש. יש מחקרים הגורסים שחלק מהסיבות לירידה בטמפרטורות יכולה להיות ירידה בכמות האוכלוסייה מה שגרם לייעור וזה הוריד את רמת הפחמן הדו חמצני באטמוספרה. הירידה בכמות האוכלוסייה היתה תוצאה של 2 גורמים:

1.מגפת הדבר שכונתה "המוות השחור" שהיא בתורה היתה תוצאה של מלחמות ועוני מה שגרם לחיים בתנאים אנטי סניטריים וגופות ברחובות ובשטחים הפתוחים.

1.מגפת הדבר שכונתה "המוות השחור" שהיא בתורה היתה תוצאה של מלחמות ועוני מה שגרם לחיים בתנאים אנטי סניטריים וגופות ברחובות ובשטחים הפתוחים.

מכה 9. בשנת 1223 לפני הספירה היה ליקוי חמה באותו האזור. כמו כן האפר מהר הגעש בהחלט יכול לגרום לחושך.

מכה 9. בשנת 1223 לפני הספירה היה ליקוי חמה באותו האזור. כמו כן האפר מהר הגעש בהחלט יכול לגרום לחושך.

מכה 10. הרעלים מהאצות הרעילו את היבול והבכור במשפחה במצרים העתיקה ייתכן ואכל ראשון ממנו במיוחד כאשר עקב הבצורת יש מעט אוכל.{{הערה|N. Joel Ehrenkranz, MDa,* and Deborah A. Sampson [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2442724/ Origin of the Old Testament Plagues: Explications and Implications] יולי 2008, Yale Journal of Biology and Medicine}}{{הערה| DosOso [https://imgur.com/gallery/x97eY 10 plagues explained scientifically] 25 לנובמבר 2014 Imgur}}{{הערה|Live Science Staff  [https://www.livescience.com/58638-science-of-the-10-plagues.html The Science of the 10 Plagues] 11 לאפריל 2017, Live Science}}.  

מכה 10. הרעלים מהאצות הרעילו את היבול והבכור במשפחה במצרים העתיקה ייתכן ואכל ראשון ממנו במיוחד כאשר עקב הבצורת יש מעט אוכל.{{הערה|N. Joel Ehrenkranz, MDa,* and Deborah A. Sampson [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2442724/ Origin of the Old Testament Plagues: Explications and Implications] יולי 2008, Yale Journal of Biology and Medicine}}{{הערה| DosOso [https://imgur.com/gallery/x97eY 10 plagues explained scientifically] 25 לנובמבר 2014 Imgur}}{{הערה|Live Science Staff  [https://www.livescience.com/58638-science-of-the-10-plagues.html The Science of the 10 Plagues] 11 לאפריל 2017, Live Science}}.

יש מחקר שטוען ששיעבוד עמים שונים על ידי אשור היה אחד הגורמים העיקריים לבצורת קשה שמוטטה את האימפריה, כי הוא גרם צריכת מים גבוהה{{הערה|Adam W. SchneiderEmail authorSelim F. Adalı [https://link.springer.com/article/10.1007%2Fs10584-014-1269-y “No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] 04 לנובמבר 2014, Springer Nature}}{{הערה|Adam Schneider Selim Adalı [https://www.researchgate.net/publication/284837312_No_harvest_was_reaped_demographic_and_climatic_factors_in_the_decline_of_the_Neo-Assyrian_Empire#pfb No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] דצמבר 2014, Research Gate}}. בנוסף לשתיית האנשים והבקר, הבקר אוכל עשב מה שגורם למדבור וכן מזהם מים. בישראל לדוגמה קרתה התפרצות של מחלת העכברת בגלל שעקב הבצורת כמות המים בנחלים פחתה ולכן ההפרשות מהצאן גרמו לריכוז מזהמים גבוהה יותר.  

יש מחקר שטוען ששיעבוד עמים שונים על ידי אשור היה אחד הגורמים העיקריים לבצורת קשה שמוטטה את האימפריה, כי הוא גרם צריכת מים גבוהה{{הערה|Adam W. SchneiderEmail authorSelim F. Adalı [https://link.springer.com/article/10.1007%2Fs10584-014-1269-y “No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] 04 לנובמבר 2014, Springer Nature}}{{הערה|Adam Schneider Selim Adalı [https://www.researchgate.net/publication/284837312_No_harvest_was_reaped_demographic_and_climatic_factors_in_the_decline_of_the_Neo-Assyrian_Empire#pfb No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] דצמבר 2014, Research Gate}}. בנוסף לשתיית האנשים והבקר, הבקר אוכל עשב מה שגורם למדבור וכן מזהם מים. בישראל לדוגמה קרתה התפרצות של מחלת העכברת בגלל שעקב הבצורת כמות המים בנחלים פחתה ולכן ההפרשות מהצאן גרמו לריכוז מזהמים גבוהה יותר.

ידוע שמכל היסטורית מצרים העתיקה שמונה 2,500 שנה אם לא לכלול את התקופה ההליניסטית, היו רק 250 - 300 שנה בהם מצרים הייתה יכולה להיחשב לאימפריה: משנת 1,500 לפני הספירה ועד 1,200 לפני הספירה בערך{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%A9%D7%9C_%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%94#%D7%9E%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%94_%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94:_%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%94 ממלכה חדשה: תקופת האימפריה]}}. בתקופה זו היו בה הרבה מאוד עבדים, וזו בדיוק התקופה של יציאת מצרים. בין העבדים, היו כאלה שהיו נוודים, כלומר עם בקר, שהוחזקו בתנאים ירודים, ומה שגרם לבצורת וזיהום באזור אשור או ישראל יכול לגרום לבצורת גם במצרים. ייתכן גם שהמצרים הבינו שהם צריכים לשחרר את העבדים אם הם רוצים שזה יפסק.

ידוע שמכל היסטורית מצרים העתיקה שמונה 2,500 שנה אם לא לכלול את התקופה ההליניסטית, היו רק 250 - 300 שנה בהם מצרים הייתה יכולה להיחשב לאימפריה: משנת 1,500 לפני הספירה ועד 1,200 לפני הספירה בערך{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/היסטוריה_של_מצרים_העתיקה#ממלכה_חדשה:_תקופת_האימפריה ממלכה חדשה: תקופת האימפריה]}}. בתקופה זו היו בה הרבה מאוד עבדים, וזו בדיוק התקופה של יציאת מצרים. בין העבדים, היו כאלה שהיו נוודים, כלומר עם בקר, שהוחזקו בתנאים ירודים, ומה שגרם לבצורת וזיהום באזור אשור או ישראל יכול לגרום לבצורת גם במצרים. ייתכן גם שהמצרים הבינו שהם צריכים לשחרר את העבדים אם הם רוצים שזה יפסק.

===טיקופיה===

===טיקופיה===

טיקופיה הוא אי קטן עם שטח של 5 קילומטר רבוע. במשך 3,000 שנה תושבי האי הצליחו לתחזק באי הזה 1,200 איש ללא יבוא מבחוץ. השימוש ב'''[[יערות מאכל|גננות יערות מאכל]]''' קיימת בטיקופיה מזה כ-3,000 שנה. ג'ארד דיימונד מתאר את שיטת החקלאות במקום. האי בנוי בדומה ליער גשם רב שכבתי (כלומר עשבים, ומעליהם שכבות של שיחים נמוכים, שיחים גבוהים עצים וכו', בדומה לרעיון שקיים גם ב[[פרמקלצ'ר]]), אלא שכל הצמחים בו הם אכילים.  

טיקופיה הוא אי קטן עם שטח של 5 קילומטר רבוע. במשך 3,000 שנה תושבי האי הצליחו לתחזק באי הזה 1,200 איש ללא יבוא מבחוץ. השימוש ב'''[[יערות מאכל|גננות יערות מאכל]]''' קיימת בטיקופיה מזה כ-3,000 שנה. ג'ארד דיימונד מתאר את שיטת החקלאות במקום. האי בנוי בדומה ליער גשם רב שכבתי (כלומר עשבים, ומעליהם שכבות של שיחים נמוכים, שיחים גבוהים עצים וכו', בדומה לרעיון שקיים גם ב[[פרמקלצ'ר]]), אלא שכל הצמחים בו הם אכילים.

תחזוקה זהירה שלהם מצד בני האי בצד צעדים של [[ייצוב אוכלוסייה]] איפשרו להם להיות אחת הדוגמאות ל[[כלכלה בת קיימא]] חקלאית.<ref name="diamond">[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)]] פרק 9: דרכים מנוגדות להצלחה, עמודים 258- 265</ref>  

תחזוקה זהירה שלהם מצד בני האי בצד צעדים של [[ייצוב אוכלוסייה]] איפשרו להם להיות אחת הדוגמאות ל[[כלכלה בת קיימא]] חקלאית.<ref name="diamond">[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)]] פרק 9: דרכים מנוגדות להצלחה, עמודים 258- 265</ref>

בתנאים טרופיים, תוך שימוש בשיטות [[דיג מקיים|דייג בנות קיימות]] ובטכנולוגיה מסורתית, הצליחו תושבי האי המבודד להחזיק אוכלוסיית [[בני אדם]] של 1,200 איש על אי בעל שטח של חמישה קמ"ר. לפי דיימונד [[צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית|צפיפות האוכלוסין הפיזיולוגית]] של האי (כמות האנשים לקילומטר רבוע ראוי לעיבוד) היא 312.<ref name="diamond"/> דיימונד מעיר כי זו צפיפות גבוהה יחסית לחקלאות בת קיימא.  

בתנאים טרופיים, תוך שימוש בשיטות [[דיג מקיים|דייג בנות קיימות]] ובטכנולוגיה מסורתית, הצליחו תושבי האי המבודד להחזיק אוכלוסיית [[בני אדם]] של 1,200 איש על אי בעל שטח של חמישה קמ"ר. לפי דיימונד [[צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית|צפיפות האוכלוסין הפיזיולוגית]] של האי (כמות האנשים לקילומטר רבוע ראוי לעיבוד) היא 312.<ref name="diamond"/> דיימונד מעיר כי זו צפיפות גבוהה יחסית לחקלאות בת קיימא.

הסיבות שעזרו לאוכלוסייה בצפיפות גבוהה להתקיים באופן מקיים הן:

הסיבות שעזרו לאוכלוסייה בצפיפות גבוהה להתקיים באופן מקיים הן:

* פיתוח השיטה של גננות יערות מאכל על ידי בני המקום.

* פיתוח השיטה של גננות יערות מאכל על ידי בני המקום.

* קיום וטיפוח של זנים מתאימים לחקלאות יערות מאכל באי.  

* קיום וטיפוח של זנים מתאימים לחקלאות יערות מאכל באי.

* [[מוסד חברתי|מוסדות החברתיים]] והטכנולוגיות שפיתחו בני האי.

* [[מוסד חברתי|מוסדות החברתיים]] והטכנולוגיות שפיתחו בני האי.

* האי הוא קטן מספיק כך שיש בו [[שקיפות אקולוגית]] - כל בני האי יכולים לראות את מצבה של [[המערכת האקולוגית]] שמאפשרת להם לחיות. דבר זה מהווה [[ידע משותף]]

* האי הוא קטן מספיק כך שיש בו [[שקיפות אקולוגית]] - כל בני האי יכולים לראות את מצבה של [[המערכת האקולוגית]] שמאפשרת להם לחיות. דבר זה מהווה [[ידע משותף]]

* האי קטן ומבודד כך שכולם מבינים שאם לא ישמרו על הקיים גורלם נחרץ. אין להם מקום אחר לעבור אליו.

* האי קטן ומבודד כך שכולם מבינים שאם לא ישמרו על הקיים גורלם נחרץ. אין להם מקום אחר לעבור אליו.

* באי התקיימו במשך אלפי שנים מוסדות ל[[ייצוב אוכלוסייה|ייצוב האוכלוסייה]]. דיימונד מזכיר 7 שיטות כאלה.  

* באי התקיימו במשך אלפי שנים מוסדות ל[[ייצוב אוכלוסייה|ייצוב האוכלוסייה]]. דיימונד מזכיר 7 שיטות כאלה.

* תנאי סביבה נוחים שמאפשרים פרודוקטיביות גבוהה של הצמחייה - כמות משקעים גבוהה, קו רוחב נמוך ומיקום באזור של נפולת מרובה של אפר געשי (מהרי געש באיים אחרים) ושל אבק מאסיה שמספקים [[חומרי הזנה]] לצמחים.

* תנאי סביבה נוחים שמאפשרים פרודוקטיביות גבוהה של הצמחייה - כמות משקעים גבוהה, קו רוחב נמוך ומיקום באזור של נפולת מרובה של אפר געשי (מהרי געש באיים אחרים) ושל אבק מאסיה שמספקים [[חומרי הזנה]] לצמחים.

==ספרים בנושא==

==ספרים בנושא==

* [[רובים חיידקים ופלדה]] -ספרו של [[ג'ארד דיימונד]], נחשב לאחד הספרים הקלאסיים בתחום.  

* [[רובים חיידקים ופלדה]] -ספרו של [[ג'ארד דיימונד]], נחשב לאחד הספרים הקלאסיים בתחום.

* [[התמוטטות]]- ספר נוסף של דיימונד שממוקד יותר בבעיות [[קיימות]] הן בחברות היסטוריות והן בחברה המודרנית.  

* [[התמוטטות]]- ספר נוסף של דיימונד שממוקד יותר בבעיות [[קיימות]] הן בחברות היסטוריות והן בחברה המודרנית.

* [[קיצור תולדות האנושות]] - ספרו של [[יובל נוח הררי]] בעל מיקוד מודרני וחברתי יותר יחסית לדיימונד.  

* [[קיצור תולדות האנושות]] - ספרו של [[יובל נוח הררי]] בעל מיקוד מודרני וחברתי יותר יחסית לדיימונד.

* [[היסטוריה ירוקה של העולם (ספר)|היסטוריה ירוקה של העולם]], Clive Ponting.

* [[היסטוריה ירוקה של העולם (ספר)|היסטוריה ירוקה של העולם]], Clive Ponting.

* [[לטובת הכלל (ספר)]] - הפרק החמישי של הספר מתייחס להיסטוריה של השקפות על הטבע בתרבות היהודית-נוצרית ובקפיטליזם

* [[לטובת הכלל (ספר)]] - הפרק החמישי של הספר מתייחס להיסטוריה של השקפות על הטבע בתרבות היהודית-נוצרית ובקפיטליזם

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[מדע ההיסטוריה של האדם]] - השקפה לפיה ההיסטוריה צריכה להשען יותר על מדעי הטבע, מאת [[ג'ארד דיימונד]].  

* [[מדע ההיסטוריה של האדם]] - השקפה לפיה ההיסטוריה צריכה להשען יותר על מדעי הטבע, מאת [[ג'ארד דיימונד]].

* [[כלכלה אקולוגית]] - שילוב של תובנות ביולוגיות ושיקולי קיימות כבסיס לניתוח כלכלי

* [[כלכלה אקולוגית]] - שילוב של תובנות ביולוגיות ושיקולי קיימות כבסיס לניתוח כלכלי

* [[סוציוביולוגיה]] - ביולוגיה כבסיס לתובנות פסיכולוגיות והתנהגות חברתית

* [[סוציוביולוגיה]] - ביולוגיה כבסיס לתובנות פסיכולוגיות והתנהגות חברתית

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Environmental_history היסטוריה סביבתית] בוויקיפדיה האנגלית.

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Environmental_history היסטוריה סביבתית] בוויקיפדיה האנגלית.

* [http://www.ted.com/talks/david_christian_big_history#t-1016500 דיוויד כריסטיאן ההיסטוריה של היקום ב-18 דקות]  

* [http://www.ted.com/talks/david_christian_big_history#t-1016500 דיוויד כריסטיאן ההיסטוריה של היקום ב-18 דקות]

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==