שינויים

בראשית שנות ה-2000 הוקמה בחיל הים מינהלת לפרויקט שכונה "סער 5 דור ב’". מטרת הפרוייקט הייתה לתכנן את ספינת המלחמה הבאה של חיל הים, שתשמש גם לתפקידי משמר, פטרול ולחימה, ותהיה גדולה, ומתקדמת מהסטי”לים הנוכחיים. במינהלת עבדו בין 20 ל-30 איש. בראשה עמד קצין בדרגת אלוף משנה, ותחתיו שרתו מספר סגני אלופים, וכן רבי סרנים וקצינים נוספים. הכוונה הייתה לרכוש את הספינות בארצות הברית (נבדקו בין היתר לוקהיד מרטין וריית’און). אנשי המינהלת עבדו על התכנון, ההצעות והאופציות השונות, טסו עשרות פעמים לארצות הברית ותכננו את הספינה העתידית של חיל הים. {{הערה|שם=kaspit221116|בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/journalists/Article-564229 הכל צירוף מקרים? התמונה המלאה והמטרידה של פרשת הצוללות], מעריב, 22.11.2016}}

בראשית שנות ה-2000 הוקמה בחיל הים מינהלת לפרויקט שכונה "סער 5 דור ב’". מטרת הפרוייקט הייתה לתכנן את ספינת המלחמה הבאה של חיל הים, שתשמש גם לתפקידי משמר, פטרול ולחימה, ותהיה גדולה, ומתקדמת מהסטי”לים הנוכחיים. במינהלת עבדו בין 20 ל-30 איש. בראשה עמד קצין בדרגת אלוף משנה, ותחתיו שרתו מספר סגני אלופים, וכן רבי סרנים וקצינים נוספים. הכוונה הייתה לרכוש את הספינות בארצות הברית (נבדקו בין היתר לוקהיד מרטין וריית’און). אנשי המינהלת עבדו על התכנון, ההצעות והאופציות השונות, טסו עשרות פעמים לארצות הברית ותכננו את הספינה העתידית של חיל הים. {{הערה|שם=kaspit221116|בן כספית, [http://www.maariv.co.il/journalists/journalists/Article-564229 הכל צירוף מקרים? התמונה המלאה והמטרידה של פרשת הצוללות], מעריב, 22.11.2016}}

ב-31 במרץ 2009 החל בנימין נתניהו לכהן כראש ממשלת ישראל השלושים ושתיים. זמן מה לאחר מכן נסגרה המנהלת. אחד הקצינים סיפר כי “לפתע, בסביבות 2009 או 2010 פשוט סגרו את המינהלת בהחלטה מפתיעה, בן לילה, ללא אזהרה מוקדמת וללא הסבר. כל ההשקעה ירדה לטמיון”. מאוחר יותר התברר כי החולט לזנוח את האופציה האמריקאית ולעבור לעבוד עם טיסנקרופ. {{הערה|שם=kaspit221116}}

ב-31 במרץ 2009 החל [[בנימין נתניהו]]לכהן כראש ממשלת ישראל השלושים ושתיים. זמן מה לאחר מכן נסגרה המנהלת. אחד הקצינים סיפר כי “לפתע, בסביבות 2009 או 2010 פשוט סגרו את המינהלת בהחלטה מפתיעה, בן לילה, ללא אזהרה מוקדמת וללא הסבר. כל ההשקעה ירדה לטמיון”. מאוחר יותר התברר כי החולט לזנוח את האופציה האמריקאית ולעבור לעבוד עם טיסנקרופ. {{הערה|שם=kaspit221116}}

לפי העיתונאי בן כספית, כאשר שרוכשים ספינות מארצות הברית הדבר נעשה בכספי הסיוע האמריקאי. כספים אלה שקופים, מוגדרים ו”צבועים”. האפשרות לשחק איתם בבונוסים, קופונים למתווכים ועוזריהם נמוכה בהרבה ביחס לאפשרות לעשות זאת לעומת רכש ממדינות אחרות שמגיע מתקציב המדינה. {{הערה|שם=kaspit221116}}

לפי העיתונאי בן כספית, כאשר שרוכשים ספינות מארצות הברית הדבר נעשה בכספי הסיוע האמריקאי. כספים אלה שקופים, מוגדרים ו”צבועים”. האפשרות לשחק איתם בבונוסים, קופונים למתווכים ועוזריהם נמוכה בהרבה ביחס לאפשרות לעשות זאת לעומת רכש ממדינות אחרות שמגיע מתקציב המדינה. {{הערה|שם=kaspit221116}}

==רכישת צוללות דולפין==

==רכישת צוללות דולפין==

{{הפניה לערך מורחב|פרשת הצוללות}}

{{הפניה לערך מורחב|פרשת הצוללות}}

בשנים 1999-2000 קיבל צה"ל 3 צוללות דולפין. מאז אותה שנה יש מגעים שונים לרכש של צוללות נוספות. צוללות 4,5 של חיל הים הוזמנו. התקיים ויכוח בצה"ל האם יש צורך להזמין צוללת שישית. בשנת 2012 קידם ראש הממשלה בנימין נתניהו רכישת צוללות שישית והעסקה נחתמה לבסוף על ידי אהוד ברק בשנת שהיה אז שר בטחון. בתגובתו לנושא מינוי גנור כנציג טיסנקרופ ציין מי שהיה אז מפקד חיל הים, אלי מרום (צ'ייני) - "התנגדתי נחרצות לרכישת צוללת שישית בעת שמיקי גנור היה נציג המספנות ואף שלחתי מכתב שמתנגד לרכש זה למקבלי ההחלטות העוסקים בנושא. "{{הערה|שם=bergman}}

בשנים 1999-2000 קיבל צה"ל 3 צוללות דולפין. מאז אותה שנה יש מגעים שונים לרכש של צוללות נוספות. צוללות 4,5 של חיל הים הוזמנו. התקיים ויכוח בצה"ל האם יש צורך להזמין צוללת שישית. בשנת 2012 קידם ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]]רכישת צוללות שישית והעסקה נחתמה לבסוף על ידי אהוד ברק בשנת שהיה אז שר בטחון. בתגובתו לנושא מינוי גנור כנציג טיסנקרופ ציין מי שהיה אז מפקד חיל הים, אלי מרום (צ'ייני) - "התנגדתי נחרצות לרכישת צוללת שישית בעת שמיקי גנור היה נציג המספנות ואף שלחתי מכתב שמתנגד לרכש זה למקבלי ההחלטות העוסקים בנושא. "{{הערה|שם=bergman}}

בשנת 2016 החליטה הממשלה בראשותו של נתניהו לקנות 3 צוללות נוספות, צוללות 7,8,9 שאמורות להחליף את 3 הצוללות הישנות (שאמורות להתיישן בסביבות 2030). העסקה לוותה בביקורת של שר הביטחון יעלון ואולי גם של גורמים בתוך הצבא כמו הרמטכ"ל, שהצליחו לטרפד את העסקה. לאחר פרישת יעלון והחלפתו בידי [[אביגדור ליברמן]] העסקה שבה ועלתה. גורמים ביטחוניים החלו במשא ומתן מהיר עם טיסנקרופ ועם ממשלת גרמניה. גורמים בצבא מתחו ביקורת על מו"מ זה שהיה לדעתם פזיז מידי ולא נבחנו בו אופציות נוספות.  בנובמבר 2016 נחתם הסכם מסגרת שמאפשר לישראל לרכוש 3 צוללות בעתיד במחיר נקוב. בסוף של אותו חודש חשף העיתונאי רביב דרוקר על מעורבותו של עורך הדין [[דוד שמרון]] בנושא הצוללות (מכתב ששלח למשרד הביטחון) תוך כדי שהוא מייצג את גנור בנושא תחזוקת כלי שיט של חיל הים.  

בשנת 2016 החליטה הממשלה בראשותו של נתניהו לקנות 3 צוללות נוספות, צוללות 7,8,9 שאמורות להחליף את 3 הצוללות הישנות (שאמורות להתיישן בסביבות 2030). העסקה לוותה בביקורת של שר הביטחון יעלון ואולי גם של גורמים בתוך הצבא כמו הרמטכ"ל, שהצליחו לטרפד את העסקה. לאחר פרישת יעלון והחלפתו בידי [[אביגדור ליברמן]] העסקה שבה ועלתה. גורמים ביטחוניים החלו במשא ומתן מהיר עם טיסנקרופ ועם ממשלת גרמניה. גורמים בצבא מתחו ביקורת על מו"מ זה שהיה לדעתם פזיז מידי ולא נבחנו בו אופציות נוספות.  בנובמבר 2016 נחתם הסכם מסגרת שמאפשר לישראל לרכוש 3 צוללות בעתיד במחיר נקוב. בסוף של אותו חודש חשף העיתונאי רביב דרוקר על מעורבותו של עורך הדין [[דוד שמרון]] בנושא הצוללות (מכתב ששלח למשרד הביטחון) תוך כדי שהוא מייצג את גנור בנושא תחזוקת כלי שיט של חיל הים.