שינויים

==מבוא==

==מבוא==

ב[[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 10, כשלי שוק|פרק 10]] ראינו את המקרים בהם [[שוק חופשי|השוק]] יכול לפעול כמנגנון הקצאה יעיל. בפרק זה נבחן כיצד פועל השוק כאשר מדובר בהקצאת המשאבים והשירותים שאנו מקבלים מ[[המערכת האקולוגית|המערכת האקולוגית]]. דיילי בוחן 8 מקרים:

ב[[דיילי: כלכלה אקולוגית, פרק 10, כשלי שוק|פרק 10]] ראינו את המקרים בהם [[שוק חופשי|השוק]] יכול לפעול כמנגנון הקצאה יעיל. בפרק זה נבחן כיצד פועל השוק כאשר מדובר בהקצאת המשאבים והשירותים שאנו מקבלים מ[[המערכת האקולוגית]]. דיילי בוחן 8 מקרים:

# [[דלקים פוסיליים]] ([[מאגרים לא מתחדשים]])

# [[דלקים פוסיליים]] ([[מאגרים לא מתחדשים]])

# [[משאבים מתחדשים]] (מאגר מתחדש)

# [[משאבים מתחדשים]] (מאגר מתחדש)

# [[שרותים של המערכת האקולוגית]] Ecosystem services (קרן מתחדשת)

# [[שרותים של המערכת האקולוגית]] Ecosystem services (קרן מתחדשת)

# יכולת קליטת פסולת (קרן מתחדשת)  

# יכולת קליטת פסולת (קרן מתחדשת)

 

הקצאת שוק תהיה [[יעילות פארטו|יעילה]] כאשר מדובר ב[[משאב בלבדי]], או ב[[משאב יריבי]], כאשר אנו יודעים שאין לו [[עלויות חיצוניות]] בייצור או בצריכה. ההקצאה תהיה יעילה בדור הנוכחי, וגם בדורות הבאים, זאת בתנאי שאנו יודעים שהשימוש במשאב לא יפגע בהם.

הקצאת שוק תהיה [[יעילות פארטו|יעילה]] כאשר מדובר ב[[משאב בלבדי]], או ב[[משאב יריבי]], כאשר אנו יודעים שאין לו [[עלויות חיצוניות]] בייצור או בצריכה. ההקצאה תהיה יעילה בדור הנוכחי, וגם בדורות הבאים, זאת בתנאי שאנו יודעים שהשימוש במשאב לא יפגע בהם.

==מושגים בשימוש בפרק==

==מושגים בשימוש בפרק==

* [[מקורות מתחדשים]] - אורגניזמים מסוגלים לקלוט את אור השמש ובאמצעות פוטוסינתזה להפוך מים ויסודות אחרים למבנים שימושיים.

* [[מקורות מתחדשים]] - אורגניזמים מסוגלים לקלוט את אור השמש ובאמצעות פוטוסינתזה להפוך מים ויסודות אחרים למבנים שימושיים.

* [[מאגר]] - למבנה של המערכות האקולוגיות אנו מתייחסים כאל 'מאגר' שביכולתנו לשלוט על קצב ניצולו, או לאגור לשימוש עתידי.

* [[מאגר]] - למבנה של המערכות האקולוגיות אנו מתייחסים כאל 'מאגר' שביכולתנו לשלוט על קצב ניצולו, או לאגור לשימוש עתידי.

[[דלקים פוסיליים]] הינם גם [[מוצר יריבי|יריביים]] וגם [[מוצר בלבדי|בלבדיים]], ולכאורה ניתן להשתמש במנגנון ההקצאה של השוק. ההקצאה הטובה ביותר למשאב זה (אם מתעלמים מכשלי שוק ומחסור עתידי) הוא המפגש של עקומות ההיצע והביקוש בנקודה בה עקומת ההיצע שווה לעלות השולית של הפקת המשאב (Marginal extraction costs - MEX, כולל עבודה, ציוד, והמימון).

[[דלקים פוסיליים]] הינם גם [[מוצר יריבי|יריביים]] וגם [[מוצר בלבדי|בלבדיים]], ולכאורה ניתן להשתמש במנגנון ההקצאה של השוק. ההקצאה הטובה ביותר למשאב זה (אם מתעלמים מכשלי שוק ומחסור עתידי) הוא המפגש של עקומות ההיצע והביקוש בנקודה בה עקומת ההיצע שווה לעלות השולית של הפקת המשאב (Marginal extraction costs - MEX, כולל עבודה, ציוד, והמימון).

ציור מס' 11.1  

ציור מס' 11.1

בעיות

בעיות

היצרן מייצר במחיר בו הרווח השולי (MEC + MEX + MUC) כלומר המחיר, שווה לעלות השולית. אם הוא אינו חייב לשלם עלויות חיצוניות הוא לא יעשה זאת

היצרן מייצר במחיר בו הרווח השולי (MEC + MEX + MUC) כלומר המחיר, שווה לעלות השולית. אם הוא אינו חייב לשלם עלויות חיצוניות הוא לא יעשה זאת

ציור מס' 11.3  

ציור מס' 11.3

'''עלות המשתמש''' יכולה להיחשב גם כערך המשאב במצבו הטבעי, כלומר בקרקע, לפני ששאבו אותו. '''עלות משתמש שולית''' תהיה שווה לערך יחידה אחת במצב הטבעי. במקרה כזה, ובשוק תחרותי, היצרן ישלם לבעל המשאב אגרה על כל יחידה שישאב, שתהיה שווה לעלות המשתמש Royalty. זכויות שימוש/החכרה. עלות המשתמש תהיה שווה למחיר השוק של המשאב פחות עלות ההפקה. מכיוון שמדובר במשאב טבע, שאין צורך להשקיע בשביל להפיק אותה, עלות המשתמש היא רווח כלכלי שלא מומש שידוע בשם '''רנטה''', שווי המחסור, רווח שלא מומש, או תשלום לפירמה ליצר מעבר לנדרש בשביל להביא את המוצר לשוק.

'''עלות המשתמש''' יכולה להיחשב גם כערך המשאב במצבו הטבעי, כלומר בקרקע, לפני ששאבו אותו. '''עלות משתמש שולית''' תהיה שווה לערך יחידה אחת במצב הטבעי. במקרה כזה, ובשוק תחרותי, היצרן ישלם לבעל המשאב אגרה על כל יחידה שישאב, שתהיה שווה לעלות המשתמש Royalty. זכויות שימוש/החכרה. עלות המשתמש תהיה שווה למחיר השוק של המשאב פחות עלות ההפקה. מכיוון שמדובר במשאב טבע, שאין צורך להשקיע בשביל להפיק אותה, עלות המשתמש היא רווח כלכלי שלא מומש שידוע בשם '''רנטה''', שווי המחסור, רווח שלא מומש, או תשלום לפירמה ליצר מעבר לנדרש בשביל להביא את המוצר לשוק.

במילים אחרות: אם שווי המימוש (Opportunity cost) של השארת המשאב בקרקע (שער הריבית כפול הערך הנוכחי של המשאב) גדול יותר מעלות ההפקה (עלות המשתמש) – כדי להפיק אותו, ולהיפך - ?

במילים אחרות: אם שווי המימוש (Opportunity cost) של השארת המשאב בקרקע (שער הריבית כפול הערך הנוכחי של המשאב) גדול יותר מעלות ההפקה (עלות המשתמש) – כדי להפיק אותו, ולהיפך - ?

"[[היד הנעלמה]]" של מנגנון [[שוק חופשי|השוק]] הייתה אמורה תאורטית להכניס את עלות המשתמש השולית למחיר השוק, וזו אמורה להיות שווה לעלות השוק פחות עלות ההפקה. במציאות, בגלל [[קרטל|קרטלים]], העדר תחרות, זכויות בעלות מעורפלות והעדר מידע, שוק משאבי הטבע בד"כ אינו פועל בצורה "מושלמת" על פי מנגנון השוק, ואנחנו לא יודעים מהי "עלות המשתמש" האמיתית.

"[[היד הנעלמה]]" של מנגנון [[שוק חופשי|השוק]] הייתה אמורה תאורטית להכניס את עלות המשתמש השולית למחיר השוק, וזו אמורה להיות שווה לעלות השוק פחות עלות ההפקה. במציאות, בגלל [[קרטל]]ים, העדר תחרות, זכויות בעלות מעורפלות והעדר מידע, שוק משאבי הטבע בד"כ אינו פועל בצורה "מושלמת" על פי מנגנון השוק, ואנחנו לא יודעים מהי "עלות המשתמש" האמיתית.

כצעד חלופי, הכלכלנים מנסים להעריך את פרק הזמן בו יאזל לחלוטין המשאב, כמה זמן ייקח לפתח את החלופה הטובה ביותר. אם יש משאב מתחדש טוב ([[אנרגיה סולארית]]) או כזה שנמצא בשפע (מימן), מחיר של המשאב הטבעי (Backstop technology) לא יעלה יותר ממחיר החלופה. זה מוריד את שווי המימוש (Opportunity cost) ועלות המשתמש, מה שמוביל להגדלת התפוקה ומיצוי המשאב ומחיר שוק נמוך. עלות המשתמש מחושבת על ידי הערכת עלות היחידה הנוספת של התחליף הטוב ביותר, מעל המשאב שמתחסל, מחסרים את הסכום מהריבית בשווי העתידי כאשר המשאב יאזל, לעומת הערך היום ואז מגלים את עלות המשתמש השולית.

כצעד חלופי, הכלכלנים מנסים להעריך את פרק הזמן בו יאזל לחלוטין המשאב, כמה זמן ייקח לפתח את החלופה הטובה ביותר. אם יש משאב מתחדש טוב ([[אנרגיה סולארית]]) או כזה שנמצא בשפע (מימן), מחיר של המשאב הטבעי (Backstop technology) לא יעלה יותר ממחיר החלופה. זה מוריד את שווי המימוש (Opportunity cost) ועלות המשתמש, מה שמוביל להגדלת התפוקה ומיצוי המשאב ומחיר שוק נמוך. עלות המשתמש מחושבת על ידי הערכת עלות היחידה הנוספת של התחליף הטוב ביותר, מעל המשאב שמתחסל, מחסרים את הסכום מהריבית בשווי העתידי כאשר המשאב יאזל, לעומת הערך היום ואז מגלים את עלות המשתמש השולית.

#הוא בוחן רק את הערך הנוכחי (Net present Value) של המשאב עבור הדור הנוכחי, בלי שום התייחסות מוסרית להשאיר קצת גם לדורות הבאים. יש כאן התמקדות בכיוון של [[יעילות]], בלי שום התייחסות לקנה המידה ולחלוקה.

#הוא בוחן רק את הערך הנוכחי (Net present Value) של המשאב עבור הדור הנוכחי, בלי שום התייחסות מוסרית להשאיר קצת גם לדורות הבאים. יש כאן התמקדות בכיוון של [[יעילות]], בלי שום התייחסות לקנה המידה ולחלוקה.

#לא היצרנים ולא הצרכנים משלמים את העלות החיצונית השולית (Marginal external cost).

#לא היצרנים ולא הצרכנים משלמים את העלות החיצונית השולית (Marginal external cost).

#הניסיון בשטח סותר את התאוריה הקונבנציונלית. מחיר הנפט נשאר יחסית קבוע ב-130 השנים האחרונות.  

#הניסיון בשטח סותר את התאוריה הקונבנציונלית. מחיר הנפט נשאר יחסית קבוע ב-130 השנים האחרונות.

ציור 11.4

ציור 11.4

יש כאן בעיה לוגית: בתוך דור מסויים, המשאב חייב להיות יריבי בשביל שהחלוקה על ידי כוחות השוק תהיה יעילה. אבל אם משאב הוא יריבי בין דורות, כלומר שהשימוש שלו בדור אחד מונע את השימוש בו בדור הבא, לא תהיה חלוקה יעילה כי הדורות הבאים לא משתתפים. דלקים פוסיליים הם יריביים בין דורות. מינרלים (שניתנים למיחזור) הם יריביים בדור אחד, אך לא כך בין דורות. {{הערה|ניתן למחזר מינרלים, שכן אלו הם משאבים מתחדשים, לעומת זאת מרבצים מרוכזים של מינרלים כמו מרבצי [[פוספט]] הם משאבים מתכלים- איסוף של פוספט מהאוקיינוס דורש אנרגיה רבה הרבה יותר מאשר ריכוזי פוספט במכרות או בים המלח - לכן ניתן לראות בריכוזי מינרלים מוצר יריבי בין דורות.}}

יש כאן בעיה לוגית: בתוך דור מסויים, המשאב חייב להיות יריבי בשביל שהחלוקה על ידי כוחות השוק תהיה יעילה. אבל אם משאב הוא יריבי בין דורות, כלומר שהשימוש שלו בדור אחד מונע את השימוש בו בדור הבא, לא תהיה חלוקה יעילה כי הדורות הבאים לא משתתפים. דלקים פוסיליים הם יריביים בין דורות. מינרלים (שניתנים למיחזור) הם יריביים בדור אחד, אך לא כך בין דורות. {{הערה|ניתן למחזר מינרלים, שכן אלו הם משאבים מתחדשים, לעומת זאת מרבצים מרוכזים של מינרלים כמו מרבצי [[פוספט]] הם משאבים מתכלים- איסוף של פוספט מהאוקיינוס דורש אנרגיה רבה הרבה יותר מאשר ריכוזי פוספט במכרות או בים המלח - לכן ניתן לראות בריכוזי מינרלים מוצר יריבי בין דורות.}}

 

אם היו ממחזרים מינרלים ביעילות, ולא היו עלויות חיצוניות, החלוקה הבין-דורית הייתה יכולה להיות יעילה והוגנת כאחד. ככל שתהליך המחזור יותר יעיל, עלות המשתמש השולית יורדת, והמחיר היעיל (התאורטי) של השוק אמור לעלות בקצב איטי יותר לאורך זמן. אבל הניסיון בשטח מלמד שכמעט ואין מיחזור של מינרלים, עליה משמעותית בביקוש (מ-93 מיליון מטר מעוקב בשנת 1900, ל-2,900 מליון בשנת 1998 בארצות הברית לבדה), במקביל לירידה משמעותית במחיר השוק (עד שנת 2000).

אם היו ממחזרים מינרלים ביעילות, ולא היו עלויות חיצוניות, החלוקה הבין-דורית הייתה יכולה להיות יעילה והוגנת כאחד. ככל שתהליך המחזור יותר יעיל, עלות המשתמש השולית יורדת, והמחיר היעיל (התאורטי) של השוק אמור לעלות בקצב איטי יותר לאורך זמן. אבל הניסיון בשטח מלמד שכמעט ואין מיחזור של מינרלים, עליה משמעותית בביקוש (מ-93 מיליון מטר מעוקב בשנת 1900, ל-2,900 מליון בשנת 1998 בארצות הברית לבדה), במקביל לירידה משמעותית במחיר השוק (עד שנת 2000).

===מים===

===מים===

המאפיינים הכלכליים של מים תלויים בשימוש שנעשה בהם.  

המאפיינים הכלכליים של מים תלויים בשימוש שנעשה בהם.

מים פוסיליים הם משאב בלתי מתחדש, דומים לדלקים פוסיליים, רק עם פחות עלויות חיצוניות.

מים פוסיליים הם משאב בלתי מתחדש, דומים לדלקים פוסיליים, רק עם פחות עלויות חיצוניות.

מים הם '''קרן''' של המערכת האקולוגית, אך גם יכולים לשמש להדגמה של זרמים-מאגרים. צריך לזכור שהתלות של בני האדם במים לצורך הישרדות היא 100% ולא ניתן להחליף אותם בתחליפים (גם לא קולה). מערכות חלוקת המים הן בדרך כלל בקנה מידה גדול.  

מים הם '''קרן''' של המערכת האקולוגית, אך גם יכולים לשמש להדגמה של זרמים-מאגרים. צריך לזכור שהתלות של בני האדם במים לצורך הישרדות היא 100% ולא ניתן להחליף אותם בתחליפים (גם לא קולה). מערכות חלוקת המים הן בדרך כלל בקנה מידה גדול.

בעבר התייחסו לרוב למחסור במים נקיים כבעיה מקומית. כיום יש הרבה סכסוכים בין מדינות על משאבי מים, מה שעשוי ללמד על מחסור גלובלי. היסטורית, עוד מימי מערות ההשקיה הקדומות, מים סופקו לציבור על ידי המגזר הציבורי. אולם הם בהחלט משאב יריבי שניתן להופכו גם לבלבדי, וכפוף לחלוקה של השוק החופשי. בשנים האחרונות הרבה ערים ומדינות מעבירות – בשם היעילות - את ניהול אספקת המים שלהן למגזר הפרטי, מה שזוכה לתמיכה נלהבת של הכלכלנים הנאו-קלאסיים. עם זאת, התלות הגבוהה והעובדה שאין להם תחליף גורמת לבעיות אתיות קשות. מים הם דוגמה קלאסית למצב בו חלוקה שוויונית צריכה להיות קודמת לחלוקה יעילה בכלכלה האקולוגית.

בעבר התייחסו לרוב למחסור במים נקיים כבעיה מקומית. כיום יש הרבה סכסוכים בין מדינות על משאבי מים, מה שעשוי ללמד על מחסור גלובלי. היסטורית, עוד מימי מערות ההשקיה הקדומות, מים סופקו לציבור על ידי המגזר הציבורי. אולם הם בהחלט משאב יריבי שניתן להופכו גם לבלבדי, וכפוף לחלוקה של השוק החופשי. בשנים האחרונות הרבה ערים ומדינות מעבירות – בשם היעילות - את ניהול אספקת המים שלהן למגזר הפרטי, מה שזוכה לתמיכה נלהבת של הכלכלנים הנאו-קלאסיים. עם זאת, התלות הגבוהה והעובדה שאין להם תחליף גורמת לבעיות אתיות קשות. מים הם דוגמה קלאסית למצב בו חלוקה שוויונית צריכה להיות קודמת לחלוקה יעילה בכלכלה האקולוגית.

יש מקומות שיש בהם מים בשפע, והם משמשים לשימושים לא חיוניים, שלא לומר מבוזבזים. מחיר גבוה יותר היה מונע את הבזבוז. מכיוון שלמים אין תחליף ואנו תלויים בהם הצורה מוחלטת להישרדות, ככל שהיצע המים פוחת, או שמחירם עולה, הביקוש הופך להיות קשיח יותר ויותר ביחס למחיר. לכן עליה של 1% במחיר, תוביל לירידה של פחות מ-1% בביקוש.  

יש מקומות שיש בהם מים בשפע, והם משמשים לשימושים לא חיוניים, שלא לומר מבוזבזים. מחיר גבוה יותר היה מונע את הבזבוז. מכיוון שלמים אין תחליף ואנו תלויים בהם הצורה מוחלטת להישרדות, ככל שהיצע המים פוחת, או שמחירם עולה, הביקוש הופך להיות קשיח יותר ויותר ביחס למחיר. לכן עליה של 1% במחיר, תוביל לירידה של פחות מ-1% בביקוש.

כשיש הרבה מים אנחנו משתמשים בהם גם לשימושים לא חיוניים, והביקוש אינו קשיח. ככל שההיצע פוחת, אנו משתמשים בהם רק למטרות חיוניות, והם הופכים ללא-אלסטיים מבחינת מחיר. ככל שההיצע ממשיך לרדת, הם משמים רק לפעילות חיונית: גידול מזון ושתייה. הביקוש הופך ללא-אלסטי לחלוטין.

כשיש הרבה מים אנחנו משתמשים בהם גם לשימושים לא חיוניים, והביקוש אינו קשיח. ככל שההיצע פוחת, אנו משתמשים בהם רק למטרות חיוניות, והם הופכים ללא-אלסטיים מבחינת מחיר. ככל שההיצע ממשיך לרדת, הם משמים רק לפעילות חיונית: גידול מזון ושתייה. הביקוש הופך ללא-אלסטי לחלוטין.

יש כאן שתי בעיות משמעותיות: ראשית עניין החלוקה. בכלכלת שוק, השימוש היעיל ביותר הוא זה שנותן את הערך הכלכלי הגבוה ביותר, שנמדד בנכונות לשלם. במציאות של עולם עם פערי הכנסה גדולים מאוד ומחסור גדול במים, לאנשים אין יכולת לשלם. חלוקה "מושלמת" על פי כלכלת שוק תגרום לכך שעשירים יוכלו לשלם בשביל מים להשקות את הדשא בעוד שלמשפחה ענייה לא יהיה כסף לגדל לעצמם אוכל. מבחינה כלכלית הדשא יעיל יותר – מבחינה אתית, רוב האנשים יסכימו שההישרדות של המשפחה הענייה קודמת.

יש כאן שתי בעיות משמעותיות: ראשית עניין החלוקה. בכלכלת שוק, השימוש היעיל ביותר הוא זה שנותן את הערך הכלכלי הגבוה ביותר, שנמדד בנכונות לשלם. במציאות של עולם עם פערי הכנסה גדולים מאוד ומחסור גדול במים, לאנשים אין יכולת לשלם. חלוקה "מושלמת" על פי כלכלת שוק תגרום לכך שעשירים יוכלו לשלם בשביל מים להשקות את הדשא בעוד שלמשפחה ענייה לא יהיה כסף לגדל לעצמם אוכל. מבחינה כלכלית הדשא יעיל יותר – מבחינה אתית, רוב האנשים יסכימו שההישרדות של המשפחה הענייה קודמת.

הנושא השני הוא נושא היעילות. אין כמעט שווקים מושלמים, קל וחומר בתחום המים. אספקת מים משמעה השקעה משמעותית בתשתית. לא סביר שיהיו שני גופים שישקיעו בתשתית, ולכן הגיוני שיהיה ספק אחד בלבד. לכן, גם כשמפריטים מים, בד"כ נוצר מונופול טבעי ולא תחרות. מונופול טבעי הוא כזה שבו עלות הייצור השולית פוחתת, מה שנכון במרבית השירותים הציבוריים. כאשר הביקוש קשיח, הספק המונופוליסטי יודע שהעלאה של 10% במחיר לא תגרום לירידה של 10% בביקוש אלא פחות מכך: מכאן רווחים גדולים יותר ועלויות נמוכות יותר.  

הנושא השני הוא נושא היעילות. אין כמעט שווקים מושלמים, קל וחומר בתחום המים. אספקת מים משמעה השקעה משמעותית בתשתית. לא סביר שיהיו שני גופים שישקיעו בתשתית, ולכן הגיוני שיהיה ספק אחד בלבד. לכן, גם כשמפריטים מים, בד"כ נוצר מונופול טבעי ולא תחרות. מונופול טבעי הוא כזה שבו עלות הייצור השולית פוחתת, מה שנכון במרבית השירותים הציבוריים. כאשר הביקוש קשיח, הספק המונופוליסטי יודע שהעלאה של 10% במחיר לא תגרום לירידה של 10% בביקוש אלא פחות מכך: מכאן רווחים גדולים יותר ועלויות נמוכות יותר.

כולם צריכים מים ולא יכולים לצאת מהשוק, ללא קשר לחוסר היעילות של המונופול וגם אם הוא יקרן. כשהיצרן לא חושש לפלח השוק שלו, פירמות שמנסות להשיג רווח מקסימלי בטווח הקצר עשויות לדחות השקעה הכרחית בתיקון תשתיות. רק רגולציה חזקה יכולה למנוע מהמונופול להעלות מחירים ולהוריד את איכות המוצר. ללא תחרות שמורידה את המחיר, או רגולציה על המחירים, הפרטת המים למגזר הפרטי עשויה להיות יעילה פחות מניהול ציבורי – ובוודאי שפחות הוגנת.

כולם צריכים מים ולא יכולים לצאת מהשוק, ללא קשר לחוסר היעילות של המונופול וגם אם הוא יקרן. כשהיצרן לא חושש לפלח השוק שלו, פירמות שמנסות להשיג רווח מקסימלי בטווח הקצר עשויות לדחות השקעה הכרחית בתיקון תשתיות. רק רגולציה חזקה יכולה למנוע מהמונופול להעלות מחירים ולהוריד את איכות המוצר. ללא תחרות שמורידה את המחיר, או רגולציה על המחירים, הפרטת המים למגזר הפרטי עשויה להיות יעילה פחות מניהול ציבורי – ובוודאי שפחות הוגנת.

===אדמה ריקארדית===

===אדמה ריקארדית===

אדמה ריקארדית היא בסך הכל פיסת אדמה שיכולה לקלוט שמש וגשם, בלי קשר לתכונות היצרניות שלה (פוריות) שנכללות בשירותי המערכת האקולוגית.  

אדמה ריקארדית היא בסך הכל פיסת אדמה שיכולה לקלוט שמש וגשם, בלי קשר לתכונות היצרניות שלה (פוריות) שנכללות בשירותי המערכת האקולוגית.

בתוך הדור עצמו, אדמה ריקארדית היא גם יריבית וגם בלעדית, ולכן כוחות השוק לכאורה יכולים לחלק אותה ביעילות. בין דורות, אדמה היא לא יריבית, כלומר בפוטנציה היא יכולה לענות על קריטריון של חלוקת שוק יעילה והוגנת בין דורית.

בתוך הדור עצמו, אדמה ריקארדית היא גם יריבית וגם בלעדית, ולכן כוחות השוק לכאורה יכולים לחלק אותה ביעילות. בין דורות, אדמה היא לא יריבית, כלומר בפוטנציה היא יכולה לענות על קריטריון של חלוקת שוק יעילה והוגנת בין דורית.