שינויים

המין האנושי חווה מיליון שנות קיום מבלי שהתקרב לגבולות של כדור הארץ. התפתחויות טכנולוגיות ומוסדיות שונות (מנוע קיטור, מחשב, דמוקרטיה, תאגידים וכו') איפשרו למין האנושי להתעלות בכל תקופה מעבר לרמת החיים ולמגבלות אותו הזמן. לכן, הפוליטיקה לא יכולה לדבר על גבולות והכלכלה לא יכולה לתפוס אותם - גבולות אינם מסתדרים עם האמונה העמוקה בכוחם של השווקים והטכנולוגיה לפתור את בעיותינו.

המין האנושי חווה מיליון שנות קיום מבלי שהתקרב לגבולות של כדור הארץ. התפתחויות טכנולוגיות ומוסדיות שונות (מנוע קיטור, מחשב, דמוקרטיה, תאגידים וכו') איפשרו למין האנושי להתעלות בכל תקופה מעבר לרמת החיים ולמגבלות אותו הזמן. לכן, הפוליטיקה לא יכולה לדבר על גבולות והכלכלה לא יכולה לתפוס אותם - גבולות אינם מסתדרים עם האמונה העמוקה בכוחם של השווקים והטכנולוגיה לפתור את בעיותינו.

{{ציטוט|מרכאות=כן||מקור=Simon, Kahn - The Resourceful Earth, 1984|תוכן=כמובן שבעיות מקומיות כמו זיהום ומחסור צצות ועולות כל הזמן... אבל אנו יכולים לסמוך על תפקוד המערכת הכלכלית שלנו... זהו הלקח שניתן ללמוד מההיסטוריה האנושית.}}  

{{ציטוט|מרכאות=כן||מקור=Simon, Kahn - The Resourceful Earth, 1984|תוכן=כמובן שבעיות מקומיות כמו זיהום ומחסור צצות ועולות כל הזמן... אבל אנו יכולים לסמוך על תפקוד המערכת הכלכלית שלנו... זהו הלקח שניתן ללמוד מההיסטוריה האנושית.}}

===ביקורת על מודל עולם 3===

===ביקורת על מודל עולם 3===

==טכנולוגיה ושווקים בעולם האמיתי==

==טכנולוגיה ושווקים בעולם האמיתי==

מהי טכנולוגיה: היכולת לפתור את כל הבעיות? מכשיר זדוני לשעבוד? מהם השווקים: מקום מפגש לקונים ומוכרים? מנגנון הקצאה יעיל? המצאה של כלכלנים? הדעה הרווחת כוללת את התשובות האלה ועוד רבות אחרות.  

מהי טכנולוגיה: היכולת לפתור את כל הבעיות? מכשיר זדוני לשעבוד? מהם השווקים: מקום מפגש לקונים ומוכרים? מנגנון הקצאה יעיל? המצאה של כלכלנים? הדעה הרווחת כוללת את התשובות האלה ועוד רבות אחרות.

התפיסה הרווחת בנוגע ליכולתם של השווקים והטכנולוגיה לפתור בעיות היא בערך כזו:

התפיסה הרווחת בנוגע ליכולתם של השווקים והטכנולוגיה לפתור בעיות היא בערך כזו:

# ההשפעות בצד ההיצע והביקוש משתלבות זו בזו והשוק מגיע לשיווי משקל חדש ורחוק מהגבולות. הבעיה נפתרת בדרך היעילה ביותר (מבחינת [[יעילות פארטו]] - במחיר כלכלי נמוך לשוק).

# ההשפעות בצד ההיצע והביקוש משתלבות זו בזו והשוק מגיע לשיווי משקל חדש ורחוק מהגבולות. הבעיה נפתרת בדרך היעילה ביותר (מבחינת [[יעילות פארטו]] - במחיר כלכלי נמוך לשוק).

יש לשים לב שדרושה הפעולה של השווקים והטכנולוגיה גם יחד, השזורים ב[[לולאת משוב]]. בלי השוק הטכנולוגיה לא תיווצר, ובלי הטכנולוגיה והידע לא יהיו תוצאות. לולאות משוב כאלה מוטמעות בהרבה מקומות במודל ומווסתות טכנולוגיות לפי תחומים (מיצוי משאבים, מחזור, שירותי בריאות וכו') ולא כאוגר (aggregate) אחד - אין "משתנה קסם" ושמו טכנולוגיה.  

יש לשים לב שדרושה הפעולה של השווקים והטכנולוגיה גם יחד, השזורים ב[[לולאת משוב]]. בלי השוק הטכנולוגיה לא תיווצר, ובלי הטכנולוגיה והידע לא יהיו תוצאות. לולאות משוב כאלה מוטמעות בהרבה מקומות במודל ומווסתות טכנולוגיות לפי תחומים (מיצוי משאבים, מחזור, שירותי בריאות וכו') ולא כאוגר (aggregate) אחד - אין "משתנה קסם" ושמו טכנולוגיה.

לדוגמה: ככל ש[[משאבים מתכלים]] מצויים במחסור, כך המודל מקצה יותר תפוקה תעשייתית למציאת משאבים חדשים. מציאת המשאבים מצייתת ל[[תפוקה שולית פוחתת]]. ההנחה היא שכל המשאבים המתכלים תחליפיים האחד לשני. המספרים במודל קובעים את עצמת התגובה של לולאות המשוב, ערכי ברירת המחדל מדמים התפתחות טכנולוגית דומה לזו של המדינות המפותחות. המודל מקצה שימוש בטכנולוגיה באופן מיידי ומלא כאשר היא זמינה וכאשר יש לה דרישה, ובתנאי שיש מספיק תוצר תעשייתי (industrial output) או תוצר שירותים (service output) מתאים (אלו שני מאגרים של תפוקה כלכלית פיזית במודל). המודל אינו מייצג במפורש מחירים, מפני שמחירים הם מתווכים בלבד. יש לציין שבעולם האמיתי תהליך זה אינו מתבצע ללא שיהויים וללא טעויות (ראו גם [[תריסר נקודות מינוף#אורכם של השהיות במערכת, יחסית לשיעור השינוי במערכת|תריסר נקודות מינוף]]). טכנולוגיות מסוימות אין מוקצות עד אשר מחליטים "להפעיל" אותן, למשל מחזור ומניעת סחף קרקע. הפעלה של טכנולוגיה דורשת זמן והשקעת הון. הטכנולוגיות הללו לא יוצגו במודל הקודם מכיוון שלפני עשרים שנה הן לא היו בכיוון התפתחות ברור והמודל מניח המשך התפתחות שלהן.

לדוגמה: ככל ש[[משאבים מתכלים]] מצויים במחסור, כך המודל מקצה יותר תפוקה תעשייתית למציאת משאבים חדשים. מציאת המשאבים מצייתת ל[[תפוקה שולית פוחתת]]. ההנחה היא שכל המשאבים המתכלים תחליפיים האחד לשני. המספרים במודל קובעים את עצמת התגובה של לולאות המשוב, ערכי ברירת המחדל מדמים התפתחות טכנולוגית דומה לזו של המדינות המפותחות. המודל מקצה שימוש בטכנולוגיה באופן מיידי ומלא כאשר היא זמינה וכאשר יש לה דרישה, ובתנאי שיש מספיק תוצר תעשייתי (industrial output) או תוצר שירותים (service output) מתאים (אלו שני מאגרים של תפוקה כלכלית פיזית במודל). המודל אינו מייצג במפורש מחירים, מפני שמחירים הם מתווכים בלבד. יש לציין שבעולם האמיתי תהליך זה אינו מתבצע ללא שיהויים וללא טעויות (ראו גם [[תריסר נקודות מינוף#אורכם של השהיות במערכת, יחסית לשיעור השינוי במערכת|תריסר נקודות מינוף]]). טכנולוגיות מסוימות אין מוקצות עד אשר מחליטים "להפעיל" אותן, למשל מחזור ומניעת סחף קרקע. הפעלה של טכנולוגיה דורשת זמן והשקעת הון. הטכנולוגיות הללו לא יוצגו במודל הקודם מכיוון שלפני עשרים שנה הן לא היו בכיוון התפתחות ברור והמודל מניח המשך התפתחות שלהן.

סדר השינויים המתווספים מתרחיש לתרחיש אינו הסדר בו הם צפויים לקרות או לייצג סבירות, אלא מיועד להקל על הבנת ההשפעות של כל שינוי בנפרד.

סדר השינויים המתווספים מתרחיש לתרחיש אינו הסדר בו הם צפויים לקרות או לייצג סבירות, אלא מיועד להקל על הבנת ההשפעות של כל שינוי בנפרד.

[[תמונה:Beyond the limits p 135 - scenario 2.png|left|thumb|330px|תרחיש 2 - משאבים כפולים]]

[[קובץ:Beyond the limits p 135 - scenario 2.png|left|ממוזער|330px|תרחיש 2 - משאבים כפולים]]

===תרחיש 2: משאבים כפולים===

===תרחיש 2: משאבים כפולים===

===תרחיש 3: הפחתת זיהום===

===תרחיש 3: הפחתת זיהום===

[[תמונה:Beyond the limits p 169 - scenario 3.jpg|left|thumb|100px|תרחיש 3 - הפחתת זיהום]]

[[קובץ:Beyond the limits p 169 - scenario 3.jpg|left|ממוזער|100px|תרחיש 3 - הפחתת זיהום]]

בתרחיש זה מניחים שהעולם החליט בשנת 1995 להפחית את הזיהום לרמות של שנת 1975. החלטה זו מתקבלת בטרם מצטבר מספיק זיהום כדי לגרום להשפעות משמעותיות על תנובת היבולים או לבריאות. ההחלטה גוררת פיתוח טכנולוגיה הדורשת הקצאת הון. דרושות 20 שנה לפיתוח מלא של הטכנולוגיה ולהתקנה מלאה שלה בכל העולם. מרגע שהיא מותקנת בנקודה מסויימת - היא מפחיתה את הזיהום ב-3% בשנה עד לרמות הנדרשות.

בתרחיש זה מניחים שהעולם החליט בשנת 1995 להפחית את הזיהום לרמות של שנת 1975. החלטה זו מתקבלת בטרם מצטבר מספיק זיהום כדי לגרום להשפעות משמעותיות על תנובת היבולים או לבריאות. ההחלטה גוררת פיתוח טכנולוגיה הדורשת הקצאת הון. דרושות 20 שנה לפיתוח מלא של הטכנולוגיה ולהתקנה מלאה שלה בכל העולם. מרגע שהיא מותקנת בנקודה מסויימת - היא מפחיתה את הזיהום ב-3% בשנה עד לרמות הנדרשות.

===תרחיש 4: תנובה גבוהה===

===תרחיש 4: תנובה גבוהה===

[[תמונה:Beyond the limits p 171 - scenario 4.jpg|right|thumb|100px|תרחיש 4 - תנובה גבוהה]]

[[קובץ:Beyond the limits p 171 - scenario 4.jpg|right|ממוזער|100px|תרחיש 4 - תנובה גבוהה]]

התרחיש זה מניחים שבנוסף למתרחש בתרחיש 3, העולם החליט בשנת 1995 (בטרם משבר המזון) להגדיל את תנובת המזון מעבר למה שניתן בטכנולוגיה הקיימת (למשל [[הנדסה גנטית]]). כמו בתרחיש הקודם, דרושות 20 שנה לפיתוח והטמעה מלאה של הטכנולוגיה, המאפשרת הגדלה של 2% לשנה בתנובת המזון, כל עוד מושקע הון.

התרחיש זה מניחים שבנוסף למתרחש בתרחיש 3, העולם החליט בשנת 1995 (בטרם משבר המזון) להגדיל את תנובת המזון מעבר למה שניתן בטכנולוגיה הקיימת (למשל [[הנדסה גנטית]]). כמו בתרחיש הקודם, דרושות 20 שנה לפיתוח והטמעה מלאה של הטכנולוגיה, המאפשרת הגדלה של 2% לשנה בתנובת המזון, כל עוד מושקע הון.

===תרחיש 5: הגנה על הקרקע===

===תרחיש 5: הגנה על הקרקע===

[[תמונה:Beyond the limits p 173 - scenario 5.jpg|left|thumb|100px|תרחיש 5 - הגנה על הקרקע]]

[[קובץ:Beyond the limits p 173 - scenario 5.jpg|left|ממוזער|100px|תרחיש 5 - הגנה על הקרקע]]

בתרחיש 5 מניחים, בנוסף להנחות מתרחישים קודמים, מאמץ להפחתת שחיקת הקרקע שאינו דורש השקעת ההון ומפחית את השחיקה פי שלושה. <ref>'''יונתן:''' יש הנחה שהמאמץ לא דורש השקעת הון ולא מוסבר מדוע. השערתי היא שזה פשוט הקפדה על עיבוד פחות אינטנסיבי וטיפוח של הקרקע באמצעים קיימים שלא משפיעים על התפוקה בטווח הקצר.</ref>

בתרחיש 5 מניחים, בנוסף להנחות מתרחישים קודמים, מאמץ להפחתת שחיקת הקרקע שאינו דורש השקעת ההון ומפחית את השחיקה פי שלושה. <ref>'''יונתן:''' יש הנחה שהמאמץ לא דורש השקעת הון ולא מוסבר מדוע. השערתי היא שזה פשוט הקפדה על עיבוד פחות אינטנסיבי וטיפוח של הקרקע באמצעים קיימים שלא משפיעים על התפוקה בטווח הקצר.</ref>

===תרחיש 6: שימוש יעיל במשאבים===

===תרחיש 6: שימוש יעיל במשאבים===

[[תמונה:Beyond the limits p 175 - scenario 6.jpg|right|thumb|100px|תרחיש 6 - שימוש יעיל במשאבים]]

[[קובץ:Beyond the limits p 175 - scenario 6.jpg|right|ממוזער|100px|תרחיש 6 - שימוש יעיל במשאבים]]

בתרחיש הזה, בנוסף לכל הנ"ל, מתחילים בשנת 1995 במאמץ לייעול השימוש במשאבים. המאמץ מאפשר ייעול של 3% בשנה עד לרמה של שנת 1975.

בתרחיש הזה, בנוסף לכל הנ"ל, מתחילים בשנת 1995 במאמץ לייעול השימוש במשאבים. המאמץ מאפשר ייעול של 3% בשנה עד לרמה של שנת 1975.

===תרחיש 7: השהיות קצרות===

===תרחיש 7: השהיות קצרות===

[[תמונה:Beyond the limits p 177 - scenario 7.jpg|left|thumb|100px|תרחיש 7 - השהיות קצרות]]

[[קובץ:Beyond the limits p 177 - scenario 7.jpg|left|ממוזער|100px|תרחיש 7 - השהיות קצרות]]

תרחיש 7 זהה לתרחיש 6 - אלא שמשכי הזמן הדרושים להבשלת הטכנולוגיות הן 5 שנים במקום 20.

תרחיש 7 זהה לתרחיש 6 - אלא שמשכי הזמן הדרושים להבשלת הטכנולוגיות הן 5 שנים במקום 20.

למודל [[עולם 3]] יש היבטים דומים למציאות לצד כאלה שאינם דומים. יש לזכור שמודל שאינו ניבוי של המציאות אלא עזר להבנת ההתנהגות של ה[[מערכות מורכבות|מערכת העולמית]].

למודל [[עולם 3]] יש היבטים דומים למציאות לצד כאלה שאינם דומים. יש לזכור שמודל שאינו ניבוי של המציאות אלא עזר להבנת ההתנהגות של ה[[מערכות מורכבות|מערכת העולמית]].

*'''התעלמות מ[[אי שוויון כלכלי|אי-שיוויון]]:''' המודל מניח שהשווקים מקבלים איתותים שווים (בדמות שינויים בביקוש ובהיצע) מכל אוכלוסיית העולם. בפועל ההשפעה של העניים על השוק קטנה מזו של העשירים. אם לאלה הסובלים מבעיה סביבתית (רעב באפריקה, זיהום במרכז אירופה, אבדן אדמה באזורים הטרופיים) אין מספיק כסף הבעיות שלהם לא מבוטות בשוק. <ref>'''יונתן:''' לדעתי זו אחת הבעיות החמורות במודל. אם ההכנסה של חצי מאוכלוסיית העולם היא [[אי שוויון בינלאומי|פחות משלושה דולר ליום]], ובחלק הזה של העולם יש בעיות סביבתיות חמורות - השווקים לא יפתרו את הבעיות בחלקים אלה של העולם.</ref>

*'''התעלמות מ[[אי שוויון כלכלי|אי-שיוויון]]:''' המודל מניח שהשווקים מקבלים איתותים שווים (בדמות שינויים בביקוש ובהיצע) מכל אוכלוסיית העולם. בפועל ההשפעה של העניים על השוק קטנה מזו של העשירים. אם לאלה הסובלים מבעיה סביבתית (רעב באפריקה, זיהום במרכז אירופה, אבדן אדמה באזורים הטרופיים) אין מספיק כסף הבעיות שלהם לא מבוטות בשוק. <ref>'''יונתן:''' לדעתי זו אחת הבעיות החמורות במודל. אם ההכנסה של חצי מאוכלוסיית העולם היא [[אי שוויון בינלאומי|פחות משלושה דולר ליום]], ובחלק הזה של העולם יש בעיות סביבתיות חמורות - השווקים לא יפתרו את הבעיות בחלקים אלה של העולם.</ref>

*'''פעולה חלקה:''' המודל מניח פעולה חלקה של השווקים (אין [[תריסר נקודות מינוף#אורכם של השהיות במערכת, יחסית לשיעור השינוי במערכת|שיהויים]] או [[כשלי שוק]]) ואין מקרים של [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%9C%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%93 טכנולוגיות המחוללות אסון].

*'''פעולה חלקה:''' המודל מניח פעולה חלקה של השווקים (אין [[תריסר נקודות מינוף#אורכם של השהיות במערכת, יחסית לשיעור השינוי במערכת|שיהויים]] או [[כשלי שוק]]) ואין מקרים של [http://he.wikipedia.org/wiki/תלידומיד טכנולוגיות המחוללות אסון].

*'''גורמים שלא מופיעים במודל:''' מלחמות והוצאות על ביטחון, מגיפות, שביתות, שחיתות, אסונות טבע, אסונות אקולוגיים (צ'רנוביל או [[אסון בופאל]]).

*'''גורמים שלא מופיעים במודל:''' מלחמות והוצאות על ביטחון, מגיפות, שביתות, שחיתות, אסונות טבע, אסונות אקולוגיים (צ'רנוביל או [[אסון בופאל]]).

המסקנה השנייה היא '''שככל שחברה מרחיקה או מתגברת על גבולות, כך גדלים הסיכויים שהיא תתקל בכמה גבולות בו-זמנית במועד מאוחר יותר'''. ברוב ההרצות של המודל המערכת לא סובלת ממחסור מסויים אלא '''מאבדת את היכולת להתמודד'''. היכולת להתמודד מיוצגת במודל על-ידי משתנה אחד: התפוקה התעשייתית (industrial output). בעולם האמיתי ישנם הרבה משתנים המרכיבים את היכולת הזו (כוח-אדם מיומן, ידע טכנולוגי, תשומת לב ויכולת מוסדית ועוד). על פני זמן ניתן להגדיל את היכולת להתמודד, אבל בכל רגע היא נתונה וסופית. כאשר מספר בעיות גדלות בקצב מעריכי - קשה להתמודד עם כולן ביחד. למעשה, הגורם המגביל העיקרי במודל הוא הזמן, וכנראה שזה המצב גם במציאות. צמיחה מעריכית מקצרת מאוד את מרווח הזמן הניתן לנו כדי להתמודד עם בעיות.

המסקנה השנייה היא '''שככל שחברה מרחיקה או מתגברת על גבולות, כך גדלים הסיכויים שהיא תתקל בכמה גבולות בו-זמנית במועד מאוחר יותר'''. ברוב ההרצות של המודל המערכת לא סובלת ממחסור מסויים אלא '''מאבדת את היכולת להתמודד'''. היכולת להתמודד מיוצגת במודל על-ידי משתנה אחד: התפוקה התעשייתית (industrial output). בעולם האמיתי ישנם הרבה משתנים המרכיבים את היכולת הזו (כוח-אדם מיומן, ידע טכנולוגי, תשומת לב ויכולת מוסדית ועוד). על פני זמן ניתן להגדיל את היכולת להתמודד, אבל בכל רגע היא נתונה וסופית. כאשר מספר בעיות גדלות בקצב מעריכי - קשה להתמודד עם כולן ביחד. למעשה, הגורם המגביל העיקרי במודל הוא הזמן, וכנראה שזה המצב גם במציאות. צמיחה מעריכית מקצרת מאוד את מרווח הזמן הניתן לנו כדי להתמודד עם בעיות.

[[תמונה:Beyond the limits p 181 - non-linear removal costs.jpg|left|thumb|150px|עלויות הפחתת זיהום. העלות של הקטנת הזיהום בטכנולוגיה נתונה, גדלה ככל שחלק גדול יותר מהזיהום כבר הופחת. העליה בעלות אינה לינארית]]

[[קובץ:Beyond the limits p 181 - non-linear removal costs.jpg|left|ממוזער|150px|עלויות הפחתת זיהום. העלות של הקטנת הזיהום בטכנולוגיה נתונה, גדלה ככל שחלק גדול יותר מהזיהום כבר הופחת. העליה בעלות אינה לינארית]]

ישנן שלוש סיבות נוספות לכך ששווקים וטכנולוגיה עלולים להתקשות במניעה של סחיפת יתר, גם אם יש לנו יותר זמן:

ישנן שלוש סיבות נוספות לכך ששווקים וטכנולוגיה עלולים להתקשות במניעה של סחיפת יתר, גם אם יש לנו יותר זמן:

*'''עלויות מעבר:''' למעבר לפתרונות טכנולוגיים שימנעו סחיפת יתר יש עלות בפני עצמה. במקרים רבים העלות הזו מתנהגת באופן [[מערכת מורכבת#מאפיינים של מערכות מורכבות טבעיות|לא לינארי]], בייחוד כאשר מתקרבים לגבול. בנוסף, העלויות של הפחתת זיהום או ניקוי עולות באופן מתון עד שמתקרבים לסף מסויים של אחוז הניקוי, והחל ממקום זה הן עולות בקצב כמעט אינסופי. ההתנהגות הזו נובעת מהטבע הפיזיקלי של הפעולה ולא ניתן לשנות אותה. לכן הטענה היא שצמיחה לא מאפשרת התמודדות טובה יותר עם הבעיות הסביבתיות אלא '''שצמיחה מביאה לחוסר יכולת להתמודד עם הבעיות'''.

*'''עלויות מעבר:''' למעבר לפתרונות טכנולוגיים שימנעו סחיפת יתר יש עלות בפני עצמה. במקרים רבים העלות הזו מתנהגת באופן [[מערכת מורכבת#מאפיינים של מערכות מורכבות טבעיות|לא לינארי]], בייחוד כאשר מתקרבים לגבול. בנוסף, העלויות של הפחתת זיהום או ניקוי עולות באופן מתון עד שמתקרבים לסף מסויים של אחוז הניקוי, והחל ממקום זה הן עולות בקצב כמעט אינסופי. ההתנהגות הזו נובעת מהטבע הפיזיקלי של הפעולה ולא ניתן לשנות אותה. לכן הטענה היא שצמיחה לא מאפשרת התמודדות טובה יותר עם הבעיות הסביבתיות אלא '''שצמיחה מביאה לחוסר יכולת להתמודד עם הבעיות'''.

==המקרה של המדגה העולמי==

==המקרה של המדגה העולמי==

==קבצים==

==קבצים==

*מצגת על הפרק (מאת [[משתמש:yjonas83|יונתן]]) [http://dl.getdropbox.com/u/446646/%D7%A4%D7%A8%D7%A7%206/%D7%A4%D7%A8%D7%A7%206%20%D7%9E%D7%A2%D7%91%D7%A8%20%D7%9C%D7%92%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA%20-%20%D7%9E%D7%A6%D7%92%D7%AA%20%D7%9C%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%AA%20%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%94.odp קובץ odp] לאופן-אופיס, [http://dl.getdropbox.com/u/446646/%D7%A4%D7%A8%D7%A7%206/%D7%A4%D7%A8%D7%A7%206%20%D7%9E%D7%A2%D7%91%D7%A8%20%D7%9C%D7%92%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA%20-%20%D7%9E%D7%A6%D7%92%D7%AA%20%D7%9C%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%AA%20%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%94.ppt קובץ ppt],[http://dl.getdropbox.com/u/446646/%D7%A4%D7%A8%D7%A7%206/%D7%A4%D7%A8%D7%A7%206%20%D7%9E%D7%A2%D7%91%D7%A8%20%D7%9C%D7%92%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA%20-%20%D7%9E%D7%A6%D7%92%D7%AA%20%D7%9C%D7%A4%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%AA%20%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%94.pdf קובץ pdf] ;[http://dl.getdropbox.com/u/446646/%D7%A4%D7%A8%D7%A7%206/%D7%9E%D7%A2%D7%91%D7%A8%20%D7%9C%D7%92%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA%20%D7%A4%D7%A8%D7%A7%206%20-%20%D7%98%D7%A7%D7%A1%D7%98%20%D7%A0%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%94%20%D7%9C%D7%9E%D7%A6%D7%92%D7%AA.pdf טקסט נלווה למצגת].

*מצגת על הפרק (מאת [[משתמש:yjonas83|יונתן]]) [http://dl.getdropbox.com/u/446646/פרק%206/פרק%206%20מעבר%20לגבולות%20-%20מצגת%20לפגישת%20העמותה.odp קובץ odp] לאופן-אופיס, [http://dl.getdropbox.com/u/446646/פרק%206/פרק%206%20מעבר%20לגבולות%20-%20מצגת%20לפגישת%20העמותה.ppt קובץ ppt],[http://dl.getdropbox.com/u/446646/פרק%206/פרק%206%20מעבר%20לגבולות%20-%20מצגת%20לפגישת%20העמותה.pdf קובץ pdf] ;[http://dl.getdropbox.com/u/446646/פרק%206/מעבר%20לגבולות%20פרק%206%20-%20טקסט%20נלווה%20למצגת.pdf טקסט נלווה למצגת].

 

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

**[[תריסר נקודות מינוף]]

**[[תריסר נקודות מינוף]]

**[[לולאת משוב]]

**[[לולאת משוב]]

[[קטגוריה:מערכות]]

[[קטגוריה:מערכות]]

[[קטגוריה:טכנולוגיה]]

[[קטגוריה:טכנולוגיה]]

[[קטגוריה:שוק]]

[[קטגוריה:שוק]]