שינויים

'''דת קיימות וסביבה''' עוסק בקשר בין דתות לבין [[ערך חברתי|ערכים]], פעילות אישית ועשייה תרבותית, כלכלית ופוליטית בנושאים של [[סביבה]] ו[[קיימות]].  

'''דת קיימות וסביבה''' עוסק בקשר בין דתות לבין [[ערך חברתי|ערכים]], פעילות אישית ועשייה תרבותית, כלכלית ופוליטית בנושאים של [[סביבה]] ו[[קיימות]].

חלק משמעותי מהדתיים בישראל ובמדינות אחרות, שייכים לזרם ה[[שמרנות|שמרני]]. בשנים האחרונות זרם זה קרוב לזרמים של [[קפיטליזם]] ו[[לאומנות]] והוא מתנגד לעמדות סביבתיות על רקע חשד כי מדובר ב[[אבטיח]] כלומר כיסוי ירוק לעמדות "אדומות" ([[סוציאליזם]]). מתח בין הדת לבין נושאי סביבה וקיימות נגוע גם לתחומים כמו [[גידול אוכלוסין]] ומצוות ריבוי שקיימות בדתות רבות. יחד עם זאת דתות רבות מדגישות את החשיבות של [[נחלת הכלל]] או הגנה על [[מוצרים ציבוריים]] ונרתעות מגישה ליברלית או ליברטרים שרואה בפרט עצמו את חזות הכל. כמו כן יש בדתות הדגשה של [[תכנון ארוך טווח|ראייה ארוכת טווח]] וגישות של [[צדק חברתי]].

חלק משמעותי מהדתיים בישראל ובמדינות אחרות, שייכים לזרם ה[[שמרנות|שמרני]]. בשנים האחרונות זרם זה קרוב לזרמים של [[קפיטליזם]] ו[[לאומנות]] והוא מתנגד לעמדות סביבתיות על רקע חשד כי מדובר ב[[אבטיח]] כלומר כיסוי ירוק לעמדות "אדומות" ([[סוציאליזם]]). מתח בין הדת לבין נושאי סביבה וקיימות נגוע גם לתחומים כמו [[גידול אוכלוסין]] ומצוות ריבוי שקיימות בדתות רבות. יחד עם זאת דתות רבות מדגישות את החשיבות של [[נחלת הכלל]] או הגנה על [[מוצרים ציבוריים]] ונרתעות מגישה ליברלית או ליברטרים שרואה בפרט עצמו את חזות הכל. כמו כן יש בדתות הדגשה של [[תכנון ארוך טווח|ראייה ארוכת טווח]] וגישות של [[צדק חברתי]].

==דתות ושינוי חברתי==

==דתות ושינוי חברתי==

בעוד שדתות רשמיות הנתמכות על ידי ממשלות (בשונה מאמונות של כל מיני מורדים בעבר אשר הוגדרו על ידי הממשלות האלה כ"כתות" או "כפירה"), הן באופן כללי רחוקות יותר ממחשבות על שינוי חברתי, ומתקשות יותר להתמודד עם שינויים בתפיסת עולם או רעיונות כמו [[אקולוגיה]], [[פסיכולוגיה]] ועוד מושגים מודרניים, הנהגה דתית עם רעיונות של צדק חברתי יכולה להיות מרכיב מפתח בקידום של צדק חברתי ו/או צדק סביבתי. זאת משום שבדתות יש מושג חזק יותר של [[קהילה]] ודגש נמוך יותר על השאלה "מה יצא לי מזה" ונכונות גבוהה יותר של הציבור לפעול במשותף למען מטרות משותפות.  

בעוד שדתות רשמיות הנתמכות על ידי ממשלות (בשונה מאמונות של כל מיני מורדים בעבר אשר הוגדרו על ידי הממשלות האלה כ"כתות" או "כפירה"), הן באופן כללי רחוקות יותר ממחשבות על שינוי חברתי, ומתקשות יותר להתמודד עם שינויים בתפיסת עולם או רעיונות כמו [[אקולוגיה]], [[פסיכולוגיה]] ועוד מושגים מודרניים, הנהגה דתית עם רעיונות של צדק חברתי יכולה להיות מרכיב מפתח בקידום של צדק חברתי ו/או צדק סביבתי. זאת משום שבדתות יש מושג חזק יותר של [[קהילה]] ודגש נמוך יותר על השאלה "מה יצא לי מזה" ונכונות גבוהה יותר של הציבור לפעול במשותף למען מטרות משותפות.

קיימות מספר דוגמאות בולטות למאבקים חברתיים או סביבתיים חברתיים שבהם הייתה שותפות מוצלחת בין ארגונים רדיקליים או ליברלים לצדק חברתי או סביבתי לבין ארגונים דתיים. דוגמאות אלה כוללות את - המאבק לביטול העבדות (שכלל ליברלים שפעלו יחד עם גורמים דתיים כמו הקווייקרים) המאבק של גנדי לעצמאות הודו (שנשען בחלקו על קהילות הינדיות), המאבק בראשות [[מרטין לותר קינג]] ו[[התנועה לזכויות האזרח בארצות הברית]] למען זכויות אזרח לשחורים, מאבק [[עצרו את רצח הילדים]] ב[[הולנד]] למען שבילי אופניים, והמאבק [[יובל 2000]] למען [[שמיטת חובות לעולם השלישי]].

קיימות מספר דוגמאות בולטות למאבקים חברתיים או סביבתיים חברתיים שבהם הייתה שותפות מוצלחת בין ארגונים רדיקליים או ליברלים לצדק חברתי או סביבתי לבין ארגונים דתיים. דוגמאות אלה כוללות את - המאבק לביטול העבדות (שכלל ליברלים שפעלו יחד עם גורמים דתיים כמו הקווייקרים) המאבק של גנדי לעצמאות הודו (שנשען בחלקו על קהילות הינדיות), המאבק בראשות [[מרטין לותר קינג]] ו[[התנועה לזכויות האזרח בארצות הברית]] למען זכויות אזרח לשחורים, מאבק [[עצרו את רצח הילדים]] ב[[הולנד]] למען שבילי אופניים, והמאבק [[יובל 2000]] למען [[שמיטת חובות לעולם השלישי]].

לפי מחקר שפורסם ב 2011 במדינות בהן יש יותר [[מגוון ביולוגי]], מה שאומר בדרך כלל שיש יותר שטחי טבע בלתי מופרים, יש בדרך כלל יותר אנשים מאמינים{{הערה|Shonil A Bhagwat ,Stuart R. Harrop Nigel Dudley [https://www.researchgate.net/publication/229921443_Religious_following_in_biodiversity_hotspots_Challenges_and_opportunities_for_conservation_and_development Religious following in biodiversity hotspots: Challenges and opportunities for conservation and development] מרץ 2011, Research Gate}}, כמו שניתן לראות בתרשים מהמחקר{{הערה|Shonil A Bhagwat [https://www.researchgate.net/figure/Religious-following-in-Biodiversity-Hotpot-countries-A-large-majority-of-countries_fig1_229921443 Figure 1- uploaded by Shonil A Bhagwat] מרץ 2011, Research Gate}}

לפי מחקר שפורסם ב 2011 במדינות בהן יש יותר [[מגוון ביולוגי]], מה שאומר בדרך כלל שיש יותר שטחי טבע בלתי מופרים, יש בדרך כלל יותר אנשים מאמינים{{הערה|Shonil A Bhagwat ,Stuart R. Harrop Nigel Dudley [https://www.researchgate.net/publication/229921443_Religious_following_in_biodiversity_hotspots_Challenges_and_opportunities_for_conservation_and_development Religious following in biodiversity hotspots: Challenges and opportunities for conservation and development] מרץ 2011, Research Gate}}, כמו שניתן לראות בתרשים מהמחקר{{הערה|Shonil A Bhagwat [https://www.researchgate.net/figure/Religious-following-in-Biodiversity-Hotpot-countries-A-large-majority-of-countries_fig1_229921443 Figure 1- uploaded by Shonil A Bhagwat] מרץ 2011, Research Gate}}

==דתות ושינויי אקלים==

==דתות ושינויי אקלים==

חלק גדול מהאנשים שמנסים לעצור את [[התחממות עולמית|משבר האקלים]] עושים זאת כי הם מסתמכים על עובדות מדעיות. אולם יש גם לא מעט שעושים זאת מתוך אמונה. יש הרבה תנועות דת, ארגוני דת ואנשי דת, אשר מנסים לפתור את בעיית שינויי האקלים. קיימת הרבה [[דיסאינפורמציה]] בנושא הזה: כך לדוגמה [[הכחשת אקלים|מכחישי אקלים]] בארצות הברית לפי הקהל שהם פונים אליו טוענים או ששינויי האקלים הם "דת חדשה" ולכן לא הולכים יחד עם המדע או ששינויי האקלים הם כפירה בתנ"ך, בברית ה חדשה, בקוראן או בהשקפות דתיות אחרות. ייתכן שדבר זה משקף מחשבות אותנטיות, אבל ייתכן כי דבר זה פשוט נעזר בטיעונים שנוח לשווק לקלה דתי.  

חלק גדול מהאנשים שמנסים לעצור את [[התחממות עולמית|משבר האקלים]] עושים זאת כי הם מסתמכים על עובדות מדעיות. אולם יש גם לא מעט שעושים זאת מתוך אמונה. יש הרבה תנועות דת, ארגוני דת ואנשי דת, אשר מנסים לפתור את בעיית שינויי האקלים. קיימת הרבה [[דיסאינפורמציה]] בנושא הזה: כך לדוגמה [[הכחשת אקלים|מכחישי אקלים]] בארצות הברית לפי הקהל שהם פונים אליו טוענים או ששינויי האקלים הם "דת חדשה" ולכן לא הולכים יחד עם המדע או ששינויי האקלים הם כפירה בתנ"ך, בברית ה חדשה, בקוראן או בהשקפות דתיות אחרות. ייתכן שדבר זה משקף מחשבות אותנטיות, אבל ייתכן כי דבר זה פשוט נעזר בטיעונים שנוח לשווק לקלה דתי.

במציאות המדענים ברובם המוחלט מכירים בעיית שינויי אקלים (אם כי אין קונצנזוס לגבי חומרת הבעיה ולגבי הדרכים לפתרון) והרבה מנהיגים דתיים מצטרפים לקביעה הזו. יותר מכך: '''רוב הארגונים שהסיטו השקעות מדלקים מחצביים הם ארגוני דת {{הערה|Fossil Free [https://gofossilfree.org/divestment/commitments/ Divestment Commitments]}}.'''

במציאות המדענים ברובם המוחלט מכירים בעיית שינויי אקלים (אם כי אין קונצנזוס לגבי חומרת הבעיה ולגבי הדרכים לפתרון) והרבה מנהיגים דתיים מצטרפים לקביעה הזו. יותר מכך: '''רוב הארגונים שהסיטו השקעות מדלקים מחצביים הם ארגוני דת {{הערה|Fossil Free [https://gofossilfree.org/divestment/commitments/ Divestment Commitments]}}.'''

{| class="wikitable"

{| class="wikitable"

== קיימות סביבה והצדקת האל (תאודיציה) ==

== קיימות סביבה והצדקת האל (תאודיציה) ==

בעיות הקשורות ל[[קיימות]] ו[[סביבתנות|סביבה]] קשורות, כנראה, לבעיה פילוסופית-דתית שמטרידה כבר זמן רב הוגי דעות שונים, והיא [[בעיית קיום הרוע]] - למה בעצם קיים רוע בעולם ומה יקרה עם יעלם?  

בעיות הקשורות ל[[קיימות]] ו[[סביבתנות|סביבה]] קשורות, כנראה, לבעיה פילוסופית-דתית שמטרידה כבר זמן רב הוגי דעות שונים, והיא [[בעיית קיום הרוע]] - למה בעצם קיים רוע בעולם ומה יקרה עם יעלם?

אנשים שמאמינים באלוהים ובבריאה לא הבינו למה בעצם העולם נברא עם בעיות. פתרון אחד לדבר זה קיים בדתות של שני אלים או הרבה אלים - יש דתות שבהן יש מאבק בין אל-טוב לאל-רע ומאבק זה יוצר רוע. בדתות אחרות יש ריבוי אלים והמאבקים ביניהם גם מאפשרים קיום של רוע. אף שדתות כמו יהדות, נצרות ואיסלם מאמינות באל אחד, יש בהן גם יסודות של אל-טוב ורע, או "ריבוי אלים" קטנים (כמו קדושים, צדיקים, רוחות, שדים וכו') שמסבירים בצורה חלקית את קיום הרוע - לדוגמה קיומו של השטן או "יצר הרע" כהסבר לרוע.  

אנשים שמאמינים באלוהים ובבריאה לא הבינו למה בעצם העולם נברא עם בעיות. פתרון אחד לדבר זה קיים בדתות של שני אלים או הרבה אלים - יש דתות שבהן יש מאבק בין אל-טוב לאל-רע ומאבק זה יוצר רוע. בדתות אחרות יש ריבוי אלים והמאבקים ביניהם גם מאפשרים קיום של רוע. אף שדתות כמו יהדות, נצרות ואיסלם מאמינות באל אחד, יש בהן גם יסודות של אל-טוב ורע, או "ריבוי אלים" קטנים (כמו קדושים, צדיקים, רוחות, שדים וכו') שמסבירים בצורה חלקית את קיום הרוע - לדוגמה קיומו של השטן או "יצר הרע" כהסבר לרוע.

תשובה אחרת היא שהאנשים שואפים לעולם מושלם, אבל אם לא יהיו בכלל בעיות האנשים יתפגרו משעמום. כלומר המאבק בבעיות השונות נותן לאנשים מטרה מסוימת ואם לא יהיו בעיות בכלל, כמו שמתואר בסיפורים שונים על גן העדן או על מה יקרה באחרית הימים אחרי יום הדין וכך הלאה, לא כל כך ברור מה יש לעשות בעולם ללא בעיות. אך דבר זה יוצר מצב אבסורדי לפיולא צריך לשאוף לפתרון הבעיות. הוגים רבים התעסקו בבעיה הזו כמו לדוגמה לייבניץ{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%92%D7%95%D7%98%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%93_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%94%D7%9C%D7%9D_%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%A5#%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%98%D7%99%D7%9E%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA גוטפריד_וילהלם_לייבניץ תאודיציה ואופטימליות]}}, [[לב טולסטוי ]] בספרו מלחמה ושלום ועוד.

תשובה אחרת היא שהאנשים שואפים לעולם מושלם, אבל אם לא יהיו בכלל בעיות האנשים יתפגרו משעמום. כלומר המאבק בבעיות השונות נותן לאנשים מטרה מסוימת ואם לא יהיו בעיות בכלל, כמו שמתואר בסיפורים שונים על גן העדן או על מה יקרה באחרית הימים אחרי יום הדין וכך הלאה, לא כל כך ברור מה יש לעשות בעולם ללא בעיות. אך דבר זה יוצר מצב אבסורדי לפיולא צריך לשאוף לפתרון הבעיות. הוגים רבים התעסקו בבעיה הזו כמו לדוגמה לייבניץ{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/גוטפריד_וילהלם_לייבניץ#תאודיציה_ואופטימליות גוטפריד_וילהלם_לייבניץ תאודיציה ואופטימליות]}}, [[לב טולסטוי ]] בספרו מלחמה ושלום ועוד.

יש 2 גרסאות פופולריות לפתרון הבעיה הזו והן קשורות לקיימות וסביבה:

יש 2 גרסאות פופולריות לפתרון הבעיה הזו והן קשורות לקיימות וסביבה:

1. הקשיים והבעיות נבראו כדי לבחון את האדם, עד כמה הוא חזק באמונה, עד כמה הוא חזק ונחוש בפתרון בעיות וכדומה, לכן צריך להיאבק באיתני הטבע לבנות עוד ועוד מכונות וטכנולוגיה, כדי לפתור את הבעיות, עד אשר כל כוחות הטבע יהיו בשליטת בני האדם ולא תהיה כל בעיה. הקושי בהסבר זה הוא ש[[שינוי טכנולוגי]] יוצר לעיתים קרובות השפעות לוואי או שינויים שבעצמם יכולים ליצור בעיה - לדוגמה שכלול נשק גרם ליותר מוות של אנשים במלחמות, ולאיום על כלל האנושות עקב איום ב[[נשק אטומי]]. דוגמה אחרת היא [[זיהום]] ו[[השפעות סביבתיות]].  

1. הקשיים והבעיות נבראו כדי לבחון את האדם, עד כמה הוא חזק באמונה, עד כמה הוא חזק ונחוש בפתרון בעיות וכדומה, לכן צריך להיאבק באיתני הטבע לבנות עוד ועוד מכונות וטכנולוגיה, כדי לפתור את הבעיות, עד אשר כל כוחות הטבע יהיו בשליטת בני האדם ולא תהיה כל בעיה. הקושי בהסבר זה הוא ש[[שינוי טכנולוגי]] יוצר לעיתים קרובות השפעות לוואי או שינויים שבעצמם יכולים ליצור בעיה - לדוגמה שכלול נשק גרם ליותר מוות של אנשים במלחמות, ולאיום על כלל האנושות עקב איום ב[[נשק אטומי]]. דוגמה אחרת היא [[זיהום]] ו[[השפעות סביבתיות]].

2. הקשיים והבעיות נבראו כדי לבחון את האדם, עד כמה הוא חזק באמונה, עד כמה הוא חזק ונחוש בפתרון בעיות וכדומה, לכן הוא צריך להיאבק באיתני הטבע ליצור כלים מספיק טובים כדי לחיות טוב, ולכן הוא לא צריך להשמיד כל מה שנראה כמכשול כי הוא לא רוצה להתאמץ ולהתגבר על מכשולים כלשהם. זאת אומרת: נניח אחת הבעיות הייתה שחיות כמו נמרים או זאבים טרפו בני אדם. בני האדם הוכיחו את את האומץ והחוזק שלהם כאשר נאבקו בנמרים ואת חוכמתם כאשר המציאו כלים מספיק חזקים כדי לנצח אותם כמו חנית. אבל כאשר הם החליטו שהם לא רוצים להתאמץ ולבחון את עצמם, אלה עדיף פשוט להרוג את כל הנמרים, זה לא רק פגע בטבע זה גם הפך את החיים לפחות מעניינים והאנשים מתוך שעמום התחילו לחפש עיסוקים אחרים לדוגמה להילחם אחד בשני. דוגמה אחרת: בעבר האנשים בחנו את כוחם בחציית ביצות. אבל כאשר הם החליטו שהם לא רוצים להתאמץ ולחצות ביצות ולכן צריך לייבש אותם זה פגע בסביבה וגם הפך את החיים למשעממים יותר. הדבר כנראה קשור לתופעות כמו השלכות של [[אורח חיים יושבני]], [[דכאון]], בחברה המודרנית וגם לפופולריות הגבוהה של ענפי ספורט כמו טיפוס הרים או שיט בסירות במים סוערים.

2. הקשיים והבעיות נבראו כדי לבחון את האדם, עד כמה הוא חזק באמונה, עד כמה הוא חזק ונחוש בפתרון בעיות וכדומה, לכן הוא צריך להיאבק באיתני הטבע ליצור כלים מספיק טובים כדי לחיות טוב, ולכן הוא לא צריך להשמיד כל מה שנראה כמכשול כי הוא לא רוצה להתאמץ ולהתגבר על מכשולים כלשהם. זאת אומרת: נניח אחת הבעיות הייתה שחיות כמו נמרים או זאבים טרפו בני אדם. בני האדם הוכיחו את את האומץ והחוזק שלהם כאשר נאבקו בנמרים ואת חוכמתם כאשר המציאו כלים מספיק חזקים כדי לנצח אותם כמו חנית. אבל כאשר הם החליטו שהם לא רוצים להתאמץ ולבחון את עצמם, אלה עדיף פשוט להרוג את כל הנמרים, זה לא רק פגע בטבע זה גם הפך את החיים לפחות מעניינים והאנשים מתוך שעמום התחילו לחפש עיסוקים אחרים לדוגמה להילחם אחד בשני. דוגמה אחרת: בעבר האנשים בחנו את כוחם בחציית ביצות. אבל כאשר הם החליטו שהם לא רוצים להתאמץ ולחצות ביצות ולכן צריך לייבש אותם זה פגע בסביבה וגם הפך את החיים למשעממים יותר. הדבר כנראה קשור לתופעות כמו השלכות של [[אורח חיים יושבני]], [[דכאון]], בחברה המודרנית וגם לפופולריות הגבוהה של ענפי ספורט כמו טיפוס הרים או שיט בסירות במים סוערים.

הסברים חילונים לקיומו של הרוע נובעים מדברים כמו [[החוק השני של התרמודינמיקה]], הקושי לקיים [[מערכת דיאספטית]] - קיומו של סדר (או של חיים) דורש השקעת אנרגיה ואילו אי -סדר נובע באופן ספונטני. כדי לשמור על שגשוג יש לשמור על מערכת חיה (כמו צמח, בעל חיים, אדם, מוסד חברתי) בטווח מתאים של פרמטרים ([[נישה]]) וסטייה מטווח זה מייצרת בעיות שונות. סטייה גדולה מידי מטווח הפרמטרים גוררת [[נזק בלתי הפיך]] כמו נכות, שבר, אובדן אמון או מוות. בעוד שקיים מנגנון של [[סדר ספונטני]] הוא דורש גם כן טווח מסויים של פמטרים או [[מערכת אקולוגית]] מתאימה. בעיה נוספת המייצרת התנהגות אנוכית או דומה לאנוכיות ומביאה לריבים ומחלוקות נובעת מ[[אבולוציה]] אם כי באבולוציה כזו בקרב יצורים חברתיים יש גם יסודות חשובים של שיתופי פעולה.

הסברים חילונים לקיומו של הרוע נובעים מדברים כמו [[החוק השני של התרמודינמיקה]], הקושי לקיים [[מערכת דיאספטית]] - קיומו של סדר (או של חיים) דורש השקעת אנרגיה ואילו אי -סדר נובע באופן ספונטני. כדי לשמור על שגשוג יש לשמור על מערכת חיה (כמו צמח, בעל חיים, אדם, מוסד חברתי) בטווח מתאים של פרמטרים ([[נישה]]) וסטייה מטווח זה מייצרת בעיות שונות. סטייה גדולה מידי מטווח הפרמטרים גוררת [[נזק בלתי הפיך]] כמו נכות, שבר, אובדן אמון או מוות. בעוד שקיים מנגנון של [[סדר ספונטני]] הוא דורש גם כן טווח מסויים של פמטרים או [[מערכת אקולוגית]] מתאימה. בעיה נוספת המייצרת התנהגות אנוכית או דומה לאנוכיות ומביאה לריבים ומחלוקות נובעת מ[[אבולוציה]] אם כי באבולוציה כזו בקרב יצורים חברתיים יש גם יסודות חשובים של שיתופי פעולה.

== הדתות השונות וההתייחסות שלהן לערכי סביבה וקיימות ==

== הדתות השונות וההתייחסות שלהן לערכי סביבה וקיימות ==

הרבה אנשים דתיים מגנים על סביבה וקיימות. במאי 2019 המזכיר הכללי של [[ארגון האומות המאוחדות]], אנטוניאו גוטיירס, אמר ש[[התחממות עולמית|שינויי האקלים]], יביאו לאסון אם לא יעצרו כמו גם פגיעה ב[[מגוון המינים]]. הוא קרא לפעילות נחרצת כדי לעצור את 2 הפגיעות. הוא אמר ש-"אנחנו צריכים לשמור על עושר כדור הארץ שנוצר על ידי אלוהים ואני לא חושב שאלוהים יהיה מאושר לראות הרבה מהיצורים שהוא ברא נעלמים". הוא אמר גם שהוא אופטימי כי ככל שמתגברות ההשלכות של שינויי האקלים, אנשים מבינים יותר שצריך לפעול{{הערה| SETH BORENSTEIN AND EDITH M. LEDERER [http://time.com/5586121/un-climate-change-disaster-warming/ U.N. Secretary-General Warns of 'Total Disaster' If Global Warming Isn't Stopped] 9 למאי, 2019, Times}}.

הרבה אנשים דתיים מגנים על סביבה וקיימות. במאי 2019 המזכיר הכללי של [[ארגון האומות המאוחדות]], אנטוניאו גוטיירס, אמר ש[[התחממות עולמית|שינויי האקלים]], יביאו לאסון אם לא יעצרו כמו גם פגיעה ב[[מגוון המינים]]. הוא קרא לפעילות נחרצת כדי לעצור את 2 הפגיעות. הוא אמר ש-"אנחנו צריכים לשמור על עושר כדור הארץ שנוצר על ידי אלוהים ואני לא חושב שאלוהים יהיה מאושר לראות הרבה מהיצורים שהוא ברא נעלמים". הוא אמר גם שהוא אופטימי כי ככל שמתגברות ההשלכות של שינויי האקלים, אנשים מבינים יותר שצריך לפעול{{הערה| SETH BORENSTEIN AND EDITH M. LEDERER [http://time.com/5586121/un-climate-change-disaster-warming/ U.N. Secretary-General Warns of 'Total Disaster' If Global Warming Isn't Stopped] 9 למאי, 2019, Times}}.

=== נצרות סביבה וקיימות===

=== נצרות סביבה וקיימות===

נכון לספטמבר 2018 כנראה הכי הרבה מאמצים לעשות את שינויי האקלים נעשים בדת הקתולית. יש לזה חשיבות גדולה כי הנצרות היא כרגע הדת הנפוצה ביותר והזרם הקתולי הוא הפופולרי ביותר בנצרות: כ-1.3 מיליארד בני אדם{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_Christian_denominations_by_number_of_members List of Christian denominations by number of members]}}. האפיפיור פרנציסקוס כבר כמה שנים מהווה את אחד המנהיגים שמתעסקים בנושא כאחד מהנושאים העיקריים של פעילותם הציבורית{{הערה|The Forum on Religion and Ecology at Yale [http://fore.yale.edu/news-related-to-pope-francis-climate-change-and-the-environment NEWS ARTICLES RELATED TO POPE FRANCIS, CLIMATE CHANGE, AND THE ENVIRONMENT]}}. הוא אפילו שלח אנציקליקה שנקראת "לאודטו סי", לכל המנהיגים בדת הקאתולית בו הוא קרא להם לפעול כדי לפתור את הבעיה. בין היתר הוא קרה בה לפעול נגד [[מחסור ועודף|ייצור יתר ותרבות הצריכה]]. בנוסף, לראשונה בהיסטוריה ציטט האפיפיור כסימוכין את החלטותיהם של אסיפות בישופים, רובם ככולם מחצי כדור הארץ הדרומי - כלומר מהמדינות עם מעט כסף{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%93%D7%90%D7%98%D7%95_%D7%A1%D7%99 לאודאטו סי]}}.

נכון לספטמבר 2018 כנראה הכי הרבה מאמצים לעשות את שינויי האקלים נעשים בדת הקתולית. יש לזה חשיבות גדולה כי הנצרות היא כרגע הדת הנפוצה ביותר והזרם הקתולי הוא הפופולרי ביותר בנצרות: כ-1.3 מיליארד בני אדם{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_Christian_denominations_by_number_of_members List of Christian denominations by number of members]}}. האפיפיור פרנציסקוס כבר כמה שנים מהווה את אחד המנהיגים שמתעסקים בנושא כאחד מהנושאים העיקריים של פעילותם הציבורית{{הערה|The Forum on Religion and Ecology at Yale [http://fore.yale.edu/news-related-to-pope-francis-climate-change-and-the-environment NEWS ARTICLES RELATED TO POPE FRANCIS, CLIMATE CHANGE, AND THE ENVIRONMENT]}}. הוא אפילו שלח אנציקליקה שנקראת "לאודטו סי", לכל המנהיגים בדת הקאתולית בו הוא קרא להם לפעול כדי לפתור את הבעיה. בין היתר הוא קרה בה לפעול נגד [[מחסור ועודף|ייצור יתר ותרבות הצריכה]]. בנוסף, לראשונה בהיסטוריה ציטט האפיפיור כסימוכין את החלטותיהם של אסיפות בישופים, רובם ככולם מחצי כדור הארץ הדרומי - כלומר מהמדינות עם מעט כסף{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/לאודאטו_סי לאודאטו סי]}}.

=== יהדות סביבה וקימות===

=== יהדות סביבה וקימות===

בפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית יש לנו כעת את היכולת להרוס או, להביא את החיים על פני כדור

בפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית יש לנו כעת את היכולת להרוס או, להביא את החיים על פני כדור

הארץ לשינוי מכריע.|מקור=הרב יונתן נראל ודוד מירון ופנר, "ישראל ושינוי אקלים", עמודים 78-80}}

הארץ לשינוי מכריע.|מקור=הרב יונתן נראל ודוד מירון ופנר, "ישראל ושינוי אקלים", עמודים 78-80}}

{{ציטוט|תוכן=שורשים רוחניים למשבר האקלים

{{ציטוט|תוכן=שורשים רוחניים למשבר האקלים

והאופן בו אנו חיים כיצורים מוסריים בעולם חומרי. השקפות מתחום האמונה מכירות בכך שהפרעות

והאופן בו אנו חיים כיצורים מוסריים בעולם חומרי. השקפות מתחום האמונה מכירות בכך שהפרעות

אקולוגיות מופיעות מתוך חוסר איזון פנימי בין מליארדים של בני אדם. תיקון המצב יבעבע מרקע רוחני.|מקור=הרב יונתן נראל ודוד מירון ופנר, "ישראל ושינוי אקלים", עמודים 78-80}}

אקולוגיות מופיעות מתוך חוסר איזון פנימי בין מליארדים של בני אדם. תיקון המצב יבעבע מרקע רוחני.|מקור=הרב יונתן נראל ודוד מירון ופנר, "ישראל ושינוי אקלים", עמודים 78-80}}

{{ציטוט|תוכן=השיעור שהתורה מעבירה אודות המבול היא חיונית עבורנו לגבי שינוי האקלים. מה הניע את ה' להוציא

{{ציטוט|תוכן=השיעור שהתורה מעבירה אודות המבול היא חיונית עבורנו לגבי שינוי האקלים. מה הניע את ה' להוציא

בקיימות.|מקור=הרב יונתן נראל ודוד מירון ופנר, "ישראל ושינוי אקלים", עמודים 78-80}}.

בקיימות.|מקור=הרב יונתן נראל ודוד מירון ופנר, "ישראל ושינוי אקלים", עמודים 78-80}}.

עוד ארגון כזה הוא "חרדים לסביבה"{{הערה|מוני אנדר הוא סגן דובר חב"ד [http://charedim.webix.me/%D7%91%D7%99%D7%AA%20%D7%90%D7%91%D7%99%D7%97%D7%99.asp מדוע החרדים לא מתעניינים בסביבה ?]חרדים לסביבה}}.

עוד ארגון כזה הוא "חרדים לסביבה"{{הערה|מוני אנדר הוא סגן דובר חב"ד [http://charedim.webix.me/בית%20אביחי.asp מדוע החרדים לא מתעניינים בסביבה ?]חרדים לסביבה}}.

==== הגדת פסח אקולוגית ====

==== הגדת פסח אקולוגית ====

ישנם חוקרים החושבים ש-10 המכות יכלו להיגרם כתוצאה מבצורת וזיהום מים{{הערה| DosOso [https://imgur.com/gallery/x97eY 10 plagues explained scientifically] 25 לנובמבר 2014 Imgur}}{{הערה|Live Science Staff  [https://www.livescience.com/58638-science-of-the-10-plagues.html The Science of the 10 Plagues] 11 לאפריל 2017, Live Science}}. יש מחקר שטוען ששיעבוד עמים שונים על ידי אשור היה אחד הגורמים העיקריים לבצורת קשה שמוטטה את האימפריה, עקב צריכת מים גבוהה{{הערה|Adam W. SchneiderEmail authorSelim F. Adalı [https://link.springer.com/article/10.1007%2Fs10584-014-1269-y “No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] 04 לנובמבר 2014, Springer Nature}}{{הערה|Adam Schneider Selim Adalı [https://www.researchgate.net/publication/284837312_No_harvest_was_reaped_demographic_and_climatic_factors_in_the_decline_of_the_Neo-Assyrian_Empire#pfb No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] דצמבר 2014, Research Gate}}. בנוסף לשתיית האנשים והבקר הבקר אוכל עשב מה שגוראם למדבור וכן מזהם מים. בישראל לדוגמה התרחשה התפרצות של מחלת העכברת בגלל שעקב הבצורת כמות המים בנחלים פחתה ולכן ההפרשות מהצאן גרמו לריכוז מזהמים גבוהה יותר. ידוע שבתקופת יציאת מצרים היו בה הרבה מאוד עבדים, בין היתר כאלה שהיו נוודים, כלומר עם בקר, שהוחזקו בתנאים ירודים, ומה שגרם לבצורת וזיהום באזור אשור או ישראל יכול לגרום לבצורת גם במצרים. ייתכן גם שהמצרים הבינו שהם צריכים לשחרר את העבדים אם הם רוצים שזה יפסק.

ישנם חוקרים החושבים ש-10 המכות יכלו להיגרם כתוצאה מבצורת וזיהום מים{{הערה| DosOso [https://imgur.com/gallery/x97eY 10 plagues explained scientifically] 25 לנובמבר 2014 Imgur}}{{הערה|Live Science Staff  [https://www.livescience.com/58638-science-of-the-10-plagues.html The Science of the 10 Plagues] 11 לאפריל 2017, Live Science}}. יש מחקר שטוען ששיעבוד עמים שונים על ידי אשור היה אחד הגורמים העיקריים לבצורת קשה שמוטטה את האימפריה, עקב צריכת מים גבוהה{{הערה|Adam W. SchneiderEmail authorSelim F. Adalı [https://link.springer.com/article/10.1007%2Fs10584-014-1269-y “No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] 04 לנובמבר 2014, Springer Nature}}{{הערה|Adam Schneider Selim Adalı [https://www.researchgate.net/publication/284837312_No_harvest_was_reaped_demographic_and_climatic_factors_in_the_decline_of_the_Neo-Assyrian_Empire#pfb No harvest was reaped”: demographic and climatic factors in the decline of the Neo-Assyrian Empire] דצמבר 2014, Research Gate}}. בנוסף לשתיית האנשים והבקר הבקר אוכל עשב מה שגוראם למדבור וכן מזהם מים. בישראל לדוגמה התרחשה התפרצות של מחלת העכברת בגלל שעקב הבצורת כמות המים בנחלים פחתה ולכן ההפרשות מהצאן גרמו לריכוז מזהמים גבוהה יותר. ידוע שבתקופת יציאת מצרים היו בה הרבה מאוד עבדים, בין היתר כאלה שהיו נוודים, כלומר עם בקר, שהוחזקו בתנאים ירודים, ומה שגרם לבצורת וזיהום באזור אשור או ישראל יכול לגרום לבצורת גם במצרים. ייתכן גם שהמצרים הבינו שהם צריכים לשחרר את העבדים אם הם רוצים שזה יפסק.