שינויים

===כושר הנשיאה===

===כושר הנשיאה===

{{הפניה לערך מורחב|טביעת רגל אקולוגית}}

{{הפניה לערך מורחב|טביעת רגל אקולוגית}}

[[תמונה:Highlight Findings of the WA S0E 2007 report .gif|left|thumb|250px|השוואת [[טביעת רגל אקולוגית]] מול [[מדד הפיתוח האנושי]] בנתוני 2007. ניתן לראות שיש מתאם בין 2 המדדים, וכן כי יש מדינות מערביות ומדינות במרכז אמריקה כמו קוסטה-ריקה או קובה בעלות נתונים גבוהים במדד הפיתוח האנושי, אבל בעלי טביעת רגל אקולוגית צנועה יותר יחסית למדינות מתועשות כמו ארצות הברית, רוסיה, קנדה ומדינות מערביות אחרות|alt=השוואת מדד "טביעת רגל אקולוגית" מול מדד הפיתוח האנושי בנתוני 2007.]]

[[תמונה:Highlight Findings of the WA S0E 2007 report .gif|left|thumb|250px|השוואת [[טביעת רגל אקולוגית]] מול [[מדד הפיתוח האנושי]] בנתוני 2007. ניתן לראות שיש מתאם בין 2 המדדים, וכן כי יש מדינות מערביות ומדינות במרכז אמריקה כמו קוסטה-ריקה או קובה בעלות נתונים גבוהים במדד הפיתוח האנושי, אבל בעלי טביעת רגל אקולוגית צנועה יותר יחסית למדינות מתועשות כמו ארצות הברית, רוסיה, קנדה ומדינות מערביות אחרות.|alt=השוואת מדד "טביעת רגל אקולוגית" מול מדד הפיתוח האנושי בנתוני 2007.]]

[[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] מודדת את הצריכה והזיהום של בני אדם יחידים, או של חברה שלמה במונחים של שטח האדמה היצרני הנדרש לסיפוק המשאבים ולקליטת הפסולת לנפש. מדד זה מראה "תמונה רגעית" של מידת (אי) הקיימות. הוא מהווה הערכה גסה שכן הוא שם את כלל הבעיות הסביבתיות יחדיו, וכן בגלל שכאשר הוא מחשבים אותו כמד קיימות לנפש, הוא אינו מתחשב בתרומה של [[אוכלוסיית העולם|גידול האוכלוסייה]] לגידול בבעיות הקיימות.

[[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] מודדת את הצריכה והזיהום של בני אדם יחידים, או של חברה שלמה במונחים של שטח האדמה היצרני הנדרש לסיפוק המשאבים ולקליטת הפסולת לנפש. מדד זה מראה "תמונה רגעית" של מידת (אי) הקיימות. הוא מהווה הערכה גסה שכן הוא שם את כלל הבעיות הסביבתיות יחדיו, וכן בגלל שכאשר הוא מחשבים אותו כמד קיימות לנפש, הוא אינו מתחשב בתרומה של [[אוכלוסיית העולם|גידול האוכלוסייה]] לגידול בבעיות הקיימות.

האיור משמאל משווה קיימות בין המדינות השונות באמצעות העמדת טביעת הרגל האקולוגית שלהם מול [[מדד הפיתוח האנושי]] של האו"ם. הגרף מראה שיש מדינות העושות שימוש בר-קיימא במשאבים ואזרחיהן עדיין חיים ברווחה מתקבלת על הדעת. עם זאת, ככל שמדדי איכות החיים עולה של האו"ם עולים, קטנה הקיימות.

האיור משמאל משווה קיימות בין המדינות השונות באמצעות העמדת טביעת הרגל האקולוגית שלהם מול [[מדד הפיתוח האנושי]] של האו"ם. הגרף מראה שיש מדינות העושות שימוש בר-קיימא במשאבים ואזרחיהן עדיין חיים ברווחה מתקבלת על הדעת. עם זאת, ככל שמדדי איכות החיים עולה של האו"ם עולים, קטנה הקיימות.

רוב אנשי הקיימות מעוניינים לאפשר רמת החיים גבוהה ככל הניתן בלי שניצול המשאבים יחרוג מהרמות העולמיות בנות הקיימה; כלומר, לא לצרוך יותר ממה שכדור הארץ יכול לתת. נתונים שדווחו ברמה הארצית, האזורית והעירונית מאשרים שהמגמה העולמית היא שהחברות הולכות ונעשות פחות בנות קיימא.

רוב אנשי הקיימות מעוניינים לאפשר רמת החיים גבוהה ככל הניתן בלי שניצול המשאבים יחרוג מהרמות העולמיות בנות הקיימא; כלומר, לא לצרוך יותר ממה שכדור הארץ יכול לתת. נתונים שדווחו ברמה הארצית, האזורית והעירונית מאשרים שהמגמה העולמית היא שהחברות הולכות ונעשות פחות בנות קיימא.

 

===המימד הסביבתי===

===המימד הסביבתי===

מערכות אקולוגיות בריאות מספקות מוצרים ושירותים חיוניים לבני אדם ולייצורים חיים אחרים. הן תומכות בקיום של [[נישות אקולוגיות]] או "מערכות תומכות חיים" שמאפשרות למינים ביולוגים להתקיים. קיימות שתי דרכים עיקריות להפחתת השפעות אנושיות שליליות על המערכות האקולוגיות ולשפר את התפקוד של מערכות אקולוגיות. הדרה הראשונה היא [[ניהול סביבתי]] זוהי גישת התערבות ישירה המבוססת על [[מידע]] שמתקבל מ[[מדעי הסביבה]], [[מדעי כדור הארץ]] ו[[ביולוגיית שימור]]. עם זאת, גישה זו מנסה להתמודד עם שורה ארוכה ומאסיבית של השפעות אנושיות חזקות ממנה ולכן קיימת גישה שנייה שמנסה לבצע ניהול ביקושים למשאבי סביבה.

מערכות אקולוגיות בריאות מספקות מוצרים ושירותים חיוניים לבני אדם ולייצורים חיים אחרים. הן תומכות בקיום של [[נישות אקולוגיות]] או "מערכות תומכות חיים" שמאפשרות למינים ביולוגים להתקיים. קיימות שתי דרכים עיקריות להפחתת השפעות אנושיות שליליות על המערכות האקולוגיות ולשפר את התפקוד של מערכות אקולוגיות. הדרה הראשונה היא [[ניהול סביבתי]] זוהי גישת התערבות ישירה המבוססת על [[מידע]] שמתקבל מ[[מדעי הסביבה]], [[מדעי כדור הארץ]] ו[[ביולוגיית שימור]]. עם זאת, גישה זו מנסה להתמודד עם שורה ארוכה ומאסיבית של השפעות אנושיות חזקות ממנה ולכן קיימת גישה שנייה שמנסה לבצע ניהול ביקושים למשאבי סביבה.