שינויים

[[קובץ:HydroFrac.png|ממוזער|400px|תרשים סכמטי של קידוח [[סדיקה הידראולית]]. ניתן לראות את הקידוח האנכי שיורד מתחת למפלס מי התהום אל שכבות הסלע של פצלי השמן, וכן את הקידוח האופקי שלאורכו מבוצעה סידוק ההידרואלי. ליד הקידוח יש מאגרים של מים להכנת הקיטור, וכן מאגרים לקבלת המים המזוהמים שנוצרו בתהליך.]]

[[קובץ:HydroFrac.png|ממוזער|400px|תרשים סכמטי של קידוח [[סדיקה הידראולית]]. ניתן לראות את הקידוח האנכי שיורד מתחת למפלס מי התהום אל שכבות הסלע של פצלי השמן, וכן את הקידוח האופקי שלאורכו מבוצע סידוק הידראולי. ליד הקידוח יש מאגרים של מים להכנת הקיטור, וכן מאגרים לקבלת המים המזוהמים שנוצרו בתהליך.]]

'''פצלי גז''' (באנגלית: '''Shale gas''') הוא [[גז טבעי]] הלכוד בתוך שכבות [[פצלי שמן]]. הפקת גז הפצלים קיבלה דחיפה משמעותית בעשור הראשון של המאה ה-21 עם הבשלתן של שתי טכנולוגיות הנדרשות להפקה מסחרית: [[סדיקה הידראולית|סדיקה הידראולית (Fracking)]], [[קידוחים אופקיים|וקידוחים אופקיים]]. מאגרים גדולים של פצלי שמן בצפון אמריקה, אירופה וסין, והמחיר הנמוך של גז הפצלים בארצות הברית מעלים תקווה כי הגז יוכל להוות מקור אנרגיה שופע, זול ונקי.

'''פצלי גז''' (באנגלית: '''Shale gas''') הוא [[גז טבעי]] הלכוד בתוך שכבות [[פצלי שמן]]. הפקת גז הפצלים קיבלה דחיפה משמעותית בעשור הראשון של המאה ה-21 עם הבשלתן של שתי טכנולוגיות הנדרשות להפקה מסחרית: [[סדיקה הידראולית|סדיקה הידראולית (Fracking)]], [[קידוחים אופקיים|וקידוחים אופקיים]]. מאגרים גדולים של פצלי שמן בצפון אמריקה, אירופה וסין, והמחיר הנמוך של גז הפצלים בארצות הברית מעלים תקווה כי הגז יוכל להוות מקור אנרגיה שופע, זול ונקי.

יש פער גדול בין העתודות המוכחות והלא-מוכחות בארצות הברית, העתודות המוכחות של גז-טבעי עומדות על 303 TCF [http://www.eia.gov/oiaf/aeo/tablebrowser/#release=AEO2013&subject=0-AEO2013&table=73-AEO2013&region=0-0&cases=ref2013-d102312a] אשר מתחלקות לכ-200 TCF עתודות גז טבעי רגיל ועוד כ-100 TCF גז טבעי מפצלים.

יש פער גדול בין העתודות המוכחות והלא-מוכחות בארצות הברית, העתודות המוכחות של גז-טבעי עומדות על 303 TCF [http://www.eia.gov/oiaf/aeo/tablebrowser/#release=AEO2013&subject=0-AEO2013&table=73-AEO2013&region=0-0&cases=ref2013-d102312a] אשר מתחלקות לכ-200 TCF עתודות גז טבעי רגיל ועוד כ-100 TCF גז טבעי מפצלים.

<ref name="eia2011"/> עוד כ-530 TCF הן עתודות הסבירות (Probable), ועוד 678 עתודות בסיווג Possible, עוד 518 הן עתודות בסיווג Speculative. [http://www.slate.com/articles/health_and_science/future_tense/2011/12/is_there_really_100_years_worth_of_natural_gas_beneath_the_united_states_.html]

<ref name="eia2011"/> עוד כ-530 TCF הן עתודות הסבירות (Probable), ועוד 678 עתודות בסיווג Possible, עוד 518 הן עתודות בסיווג Speculative.{{כ}} [http://www.slate.com/articles/health_and_science/future_tense/2011/12/is_there_really_100_years_worth_of_natural_gas_beneath_the_united_states_.html]

צריכת הגז טבעי בארצות הברית עמדה בשנת 2012 על 25.4 TCF [http://www.eia.gov/dnav/ng/ng_cons_sum_dcu_nus_a.htm] והיא גדלה משנה לשנה, בגלל [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] וכן בגלל מעבר מ[[פחם]] ו[[נפט]] ל[[גז טבעי]]. אם צריכת הגז בארצות הברית לא תעלה, סך עתודות הלא-מוכחות (גז רגיל ופצלי גז בכל ההסתברויות) יספיקו ל-93 שנה, העתודות המוכחות יחד עם העתודות הסבירות(Probable)  שהן בכמות של כ-830 TCF, יספיקו לצריכה מקומית במשך 33 שנה כאשר העתודות המוכחות יספיקו ל-12 שנות צריכה מקומית של גז-טבעי. עם זאת המשך [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] ומעבר מ[[פחם]] ו[[נפט]] ל[[גז טבעי]] פירושן שללא גילוי של עוד עתודות, הגז יספיק לפחות שנים.

צריכת הגז טבעי בארצות הברית עמדה בשנת 2012 על 25.4 TCF [http://www.eia.gov/dnav/ng/ng_cons_sum_dcu_nus_a.htm] והיא גדלה משנה לשנה, בגלל [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] וכן בגלל מעבר מ[[פחם]] ו[[נפט]] ל[[גז טבעי]]. אם צריכת הגז בארצות הברית לא תעלה, סך עתודות הלא-מוכחות (גז רגיל ופצלי גז בכל ההסתברויות) יספיקו ל-93 שנה, העתודות המוכחות יחד עם העתודות הסבירות (Probable)  שהן בכמות של כ-830 TCF, יספיקו לצריכה מקומית במשך 33 שנה כאשר העתודות המוכחות יספיקו ל-12 שנות צריכה מקומית של גז-טבעי. עם זאת המשך [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] ומעבר מ[[פחם]] ו[[נפט]] ל[[גז טבעי]] פירושן שללא גילוי של עוד עתודות, הגז יספיק לפחות שנים.

סוכנות האנרגיה של ארצות הברית צופה כי עד שנת 2021 ארצות הברית תהפוך ליצואנית נטו של גז טבעי (תייצא יותר משהיא מייבאת). נכון למאי 2013 מדובר בייצוא של כמות קטנה של גז יחסית לשוק העולמי.  

סוכנות האנרגיה של ארצות הברית צופה כי עד שנת 2021 ארצות הברית תהפוך ליצואנית נטו של גז טבעי (תייצא יותר משהיא מייבאת). נכון למאי 2013 מדובר בייצוא של כמות קטנה של גז יחסית לשוק העולמי.  

==השפעות פצלי גז על שוק האנרגיה==

==השפעות פצלי גז על שוק האנרגיה==

===השפעות פצלי גז על שוק הנפט והגז הטבעי===

===השפעות פצלי גז על שוק הנפט והגז הטבעי===

[[תמונה:Gas prices history.JPG|ממוזער|450 px|מחירי הגז בארצות הברית, אירופה ויפן החל משנות ה-60, בניכוי מגמות אינפלציה, לפי הבנק העולמי. קיימת מגמת התייקרות מואצת בכל השווקים, כאשר בשוק האמריקאי הפצלים הובילו לכך שההתייקרות חזרה למגמה לינארית במקום התייקרות גדלה והולכת]]

[[תמונה:Gas prices history.JPG|ממוזער|450 px|מחירי הגז בארצות הברית, אירופה ויפן החל משנות ה-60, בניכוי מגמות אינפלציה, לפי הבנק העולמי. קיימת מגמת התייקרות מואצת בכל השווקים, כאשר בשוק האמריקאי הפצלים הובילו לכך שההתייקרות חזרה למגמה לינארית במקום התייקרות גדלה והולכת.]]

מחירי [[גז טבעי|הגז הטבעי]] בעולם, שונים בשווקים מקומיים שונים כמו אירופה, ארצות הברית ויפן. בכל השווקים יש מגמה ארוכת טווח שבה מחירי הגז עולים פי 2 כל 20 שנה. בשנים האחרונות חלה החרפה בהתייקרות ברוב השווקים.   

מחירי [[גז טבעי|הגז הטבעי]] בעולם, שונים בשווקים מקומיים שונים כמו אירופה, ארצות הברית ויפן. בכל השווקים יש מגמה ארוכת טווח שבה מחירי הגז עולים פי 2 כל 20 שנה. בשנים האחרונות חלה החרפה בהתייקרות ברוב השווקים.   

===השפעת פצלי הגז בארצות הברית על הפקת פחם===

===השפעת פצלי הגז בארצות הברית על הפקת פחם===

[[תמונה:Coal-import-vs-export-us.PNG|ממוזער|400 px|יבוא ויצוא של פחם מארצות הברית בשנים 1949-2014]]

[[תמונה:Coal-import-vs-export-us.PNG|ממוזער|400 px|יבוא ויצוא של פחם מארצות הברית בשנים 1949-2014.]]

ההפקה והצריכה של [[פחם]] בארצות הברית גדלו בהתמדה עד שהגיעו לשיא בשנת 2007. הצריכה עלתה מ-480 מיליוני טונות בשנה בשנת 1949 ל-1,027 מיליוני טונות בשנת 2007. אז שנה זו יש ירדה בהפקה ובצריכה של פחם לרמה של 916 מיליוני טונות נכון לשנת 2014. [http://www.eia.gov/beta/MER/index.cfm?tbl=T06.01#/?f=A&start=1949&end=2014&charted=0-5-8] ניתן לייחס שינוי זה הן למיתון הכלכלי בארצות הברית (פחות צריכת אנרגיה) והן למעבר לצריכת גז טבעי. (יש לשים לב גם שהנתונים הם בטונות פחם וכי פחם אינו מוצר הומוגני - יש בו סוגי שונים באיכויות אנרגיה שונות).  

ההפקה והצריכה של [[פחם]] בארצות הברית גדלו בהתמדה עד שהגיעו לשיא בשנת 2007. הצריכה עלתה מ-480 מיליוני טונות בשנה בשנת 1949 ל-1,027 מיליוני טונות בשנת 2007. אז שנה זו יש ירדה בהפקה ובצריכה של פחם לרמה של 916 מיליוני טונות נכון לשנת 2014. [http://www.eia.gov/beta/MER/index.cfm?tbl=T06.01#/?f=A&start=1949&end=2014&charted=0-5-8] ניתן לייחס שינוי זה הן למיתון הכלכלי בארצות הברית (פחות צריכת אנרגיה) והן למעבר לצריכת גז טבעי. (יש לשים לב גם שהנתונים הם בטונות פחם וכי פחם אינו מוצר הומוגני - יש בו סוגי שונים באיכויות אנרגיה שונות).  

הנתונים על ייבוא ויצוא של פחם מארצות הברית מתארים שינוי של שיא הפקה מקומי שנבלם בעקבות השינויים במשק הגז. עד לשנות ה-80 הייתה מגמת עליה ביצוא הפחם מארצות הברית לרמה של 100 מיליון טונות בשנה. בשנות ה-80 יש הגעה לשיא יצוא וירידה מתונה עד לשנות ה-90. החל משנות 90 יש ירידה דרסטית ביצוא (לרמה של 39 מיליון טונות בשנת 2002) ובמקביל יש עליה דרמטית ביבוא פחם לארצות הברית - שהגיע לשיא בשנת 2006-7 עם יבוא של 36 מיליון טונות בשנה. דבר זה הוביל את ארצות הברית לשפל חסר תקדים מאז החלה המדידות ביצוא-נטו (יצוא פחות יבוא) של הפחם בשנת 2006 עם יצוא נטו של 13 מיליוני טונות - לעומת יצוא נטו של 111 מיליוני טונות בשנת 1981. מגמה זו של מעבר של שיא ביצוא הפחם של ארצות הברית החל משנות ה-80 השתנתה בצורה חדה החל מהשנים 2003-2006 וארצות הברית החלה להגדיל את הייצוא ולהקטין את היבוא- כך שהיצוא נטו הגיע לרמה חסרת תקדים של 116 מיליוני טונות בשנת 2012. [http://www.eia.gov/beta/MER/index.cfm?tbl=T06.01#/?f=A&start=1949&end=2014&charted=0-5-8] הסיבה לשינוי זה היא ככל הנראה מעבר לשימוש בגז מקומי בארצות הברית וכך יצירת עודפי פחם ליצוא והקטנת הביקושים ליבוא פחם.

הנתונים על ייבוא ויצוא של פחם מארצות הברית מתארים שינוי של שיא הפקה מקומי שנבלם בעקבות השינויים במשק הגז. עד לשנות ה-80 של המאה ה-20 הייתה מגמת עליה ביצוא הפחם מארצות הברית לרמה של 100 מיליון טונות בשנה. בשנות ה-80 יש הגעה לשיא יצוא וירידה מתונה עד לשנות ה-90. החל משנות ה-90 יש ירידה דרסטית ביצוא (לרמה של 39 מיליון טונות בשנת 2002) ובמקביל יש עליה דרמטית ביבוא פחם לארצות הברית - שהגיע לשיא בשנת 2006-2007 עם יבוא של 36 מיליון טונות בשנה. דבר זה הוביל את ארצות הברית לשפל חסר תקדים מאז החלה המדידות ביצוא-נטו (יצוא פחות יבוא) של הפחם בשנת 2006 עם יצוא נטו של 13 מיליוני טונות - לעומת יצוא נטו של 111 מיליוני טונות בשנת 1981. מגמה זו של מעבר של שיא ביצוא הפחם של ארצות הברית החל משנות ה-80 השתנתה בצורה חדה החל מהשנים 2003-2006 וארצות הברית החלה להגדיל את הייצוא ולהקטין את היבוא- כך שהיצוא נטו הגיע לרמה חסרת תקדים של 116 מיליוני טונות בשנת 2012. [http://www.eia.gov/beta/MER/index.cfm?tbl=T06.01#/?f=A&start=1949&end=2014&charted=0-5-8] הסיבה לשינוי זה היא ככל הנראה מעבר לשימוש בגז מקומי בארצות הברית וכך יצירת עודפי פחם ליצוא והקטנת הביקושים ליבוא פחם.

==שיא תפוקה בפצלי הגז==

==שיא תפוקה בפצלי הגז==

===חשש מפני זיהום רדיואקטיבי בארצות הברית===

===חשש מפני זיהום רדיואקטיבי בארצות הברית===

יש חשש לזיהום מים ב[[חומרים רדיואקטיביים]] עקב נוכחות של [[רדיום]] ו[[אורניום]] בשדה הגז הענק מרסלוס בפנסילבניה. השדה מכיל מרבצי [[אורניום]] שהתפרקות טבעית שלהם יוצרת רדיום. פעילות הפראקינג גורמת לו להגיע אל מי התהום והנחלים. היות ורדיום הוא [[חומר רדיואקטיבי]] ו[[גורם מסרטן|מסרטן]] החשש הוא מפני [[הרעלה רדיואקטיבית]]. לטענת פעילים, הרדיום במי הפסולת של תעשיית הפראקינג, המכונה brine, נמצא בריכוז גבוה פי 200 מרמת הריכוז הבטוחה.  פנסילבניה מפנה את המים המזוהמים של קידוחי פראקינג למדינות סמוכות כמו ניו-יורק, אוהיו ומערב וירג'יניה. ניו יורק אינה דורשת בדיקות רדיו-אקטיביות של מים לפני שפיכה שלהם. באופן אירוני ניו-יורק הייתה המדינה הראשונה שאסרה על ביצוע של קידוח פצלי גז בשטחה. <ref name="hell2011"/> יש חשש גם מפני זיהום רדיואקטיבי של מי השתייה של פנסילבניה עצמה.  

יש חשש לזיהום מים ב[[חומרים רדיואקטיביים]] עקב נוכחות של [[רדיום]] ו[[אורניום]] בשדה הגז הענק מרסלוס בפנסילבניה. השדה מכיל מרבצי [[אורניום]] שהתפרקות טבעית שלהם יוצרת רדיום. פעילות הפראקינג גורמת לו להגיע אל מי התהום והנחלים. היות ורדיום הוא [[חומר רדיואקטיבי]] ו[[גורם מסרטן|מסרטן]] החשש הוא מפני [[הרעלה רדיואקטיבית]]. לטענת פעילים, הרדיום במי הפסולת של תעשיית הפראקינג, המכונה Brine, נמצא בריכוז גבוה פי 200 מרמת הריכוז הבטוחה.  פנסילבניה מפנה את המים המזוהמים של קידוחי פראקינג למדינות סמוכות כמו ניו-יורק, אוהיו ומערב וירג'יניה. ניו יורק אינה דורשת בדיקות רדיו-אקטיביות של מים לפני שפיכה שלהם. באופן אירוני ניו-יורק הייתה המדינה הראשונה שאסרה על ביצוע של קידוח פצלי גז בשטחה. <ref name="hell2011"/> יש חשש גם מפני זיהום רדיואקטיבי של מי השתייה של פנסילבניה עצמה.  

בשנת 2011 דיווח עיתון ה"הניו יורק טיימס" על קיומם של מסמכים פנימיים של סוכנות הסביבה האמריקאית שמביעים חשש כי מים מזוהמים מבארות,  מועברים אל מכוני טיהור שאינם יכולים להתמודד עם זיהום רדיואקטיבי, וכי זיהום זה עובר אחר כך אל נהרות המשמשים כמקור למי שתייה. למרות שמדענים בסוכנות הביעו חשש מפני זיהום כזה, הסוכנות לא התערבה. ולא נערכו בדיקות רדיואקטיביות מאז שנת 2006. [http://www.nytimes.com/2011/02/27/us/27gas.html?_r=0]  

בשנת 2011 דיווח עיתון ה"הניו יורק טיימס" על קיומם של מסמכים פנימיים של סוכנות הסביבה האמריקאית שמביעים חשש כי מים מזוהמים מבארות,  מועברים אל מכוני טיהור שאינם יכולים להתמודד עם זיהום רדיואקטיבי, וכי זיהום זה עובר אחר כך אל נהרות המשמשים כמקור למי שתייה. למרות שמדענים בסוכנות הביעו חשש מפני זיהום כזה, הסוכנות לא התערבה. ולא נערכו בדיקות רדיואקטיביות מאז שנת 2006. [http://www.nytimes.com/2011/02/27/us/27gas.html?_r=0]