שורה 1: |
שורה 1: |
| {{מושג בסיסי}} | | {{מושג בסיסי}} |
| [[קובץ:Npp.PNG|left|ממוזער|350px|הערכה של כמות הייצור הראשוני נטו - NPP - מסת הפחמן שנוצרת בכל שנה בצמחים לאחר שמנקים מהייצור הראשוני ברוטו את הפחמן שאובד בתהליכי נשימה של הצמח. חלק גדול מהייצור הראשוני מבוצע ב[[יער טרופי|יערות טרופיים]] באיזורי קו המשווה. הייצור הראשוני הימי הוא קטן ומתרכז בעיקר במדפי היבשת וסמוך לקטבים.]] | | [[קובץ:Npp.PNG|left|ממוזער|350px|הערכה של כמות הייצור הראשוני נטו - NPP - מסת הפחמן שנוצרת בכל שנה בצמחים לאחר שמנקים מהייצור הראשוני ברוטו את הפחמן שאובד בתהליכי נשימה של הצמח. חלק גדול מהייצור הראשוני מבוצע ב[[יער טרופי|יערות טרופיים]] באיזורי קו המשווה. הייצור הראשוני הימי הוא קטן ומתרכז בעיקר במדפי היבשת וסמוך לקטבים.]] |
− | '''ייצור ראשוני''' (באנגלית: '''Primary production''') הוא הייצור של תרכובות אורגניות מתוך [[פחמן דו-חמצני]] אן-אורגני שמקורו באטמוספירה או בים, בעיקר על ידי ניצול [[אור השמש]] ב[[תהליך]] הקיבוע של הפוטוסינתזה. כל החיים בכדור הארץ נסמכים באופן ישיר או עקיף על הייצור הראשוני. היצורים האחראים לייצור הראשוני נקראים '''יצרנים ראשוניים''' או '''אוטוטרופים''' והם הבסיס של [[מארג המזון]]. באזורים אקולוגיים יבשתיים, אלו הם בעיקר צמחים, ואילו ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ימיות האצות הן היצרנים הראשוניים העיקריים.
| |
| | | |
− | מבחינים בין '''ייצור ראשוני גולמי''' ('''GPP''') - שהוא הכמות הכוללת של פחמן דו חמצני שמקובעת על ידי הפוטוסינתזה (או כימוסינתזה), לבין '''יצור ראשוני נטו''' ('''NPP''') - שהוא כמות הפחמן הדו חמצני שקובעה לאחר קיזוז הפסדי פחמן עקב תהליכים כמו נשימה של הצמח (הגורמת לפליטה של פחמן דו חמצני חזרה לסביבה הלא אורגנית).
| + | '''ייצור ראשוני''' (באנגלית: '''Primary production''') הוא הייצור של תרכובות אורגניות מתוך [[פחמן דו-חמצני]] אן-אורגני שמקורו באטמוספירה או בים.{{ש}} |
| + | ייצור ראשוני מתרחש בעיקר על ידי ניצול [[אור השמש]] ב[[תהליך]] ה[[פוטוסינתזה]]. בנוסף לפוטוסינתזה קיימים גם תהלכי [[כימוסינתזה]] אך הם מצומצמים בהרבה. |
| + | |
| + | כל החיים בכדור הארץ נסמכים באופן ישיר או עקיף על הייצור הראשוני. היצורים האחראים לייצור הראשוני נקראים '''יצרנים ראשוניים''' או '''אוטוטרופים''' והם הבסיס של [[מארג המזון]]. באזורים אקולוגיים יבשתיים, אלו הם בעיקר צמחים, ואילו ב[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ימיות האצות הן היצרנים הראשוניים העיקריים. |
| + | |
| + | ==הבחנת יסוד== |
| + | מדעני אקלים מבחינים בין '''ייצור ראשוני גולמי''' (GPP) שהוא הכמות הכוללת של פחמן דו חמצני שמתקבלת מכלל הפוטוסינתזה והכימוסינתזה, לבין '''יצור ראשוני נטו''' (NPP) שהוא כמות הפחמן הדו חמצני שקובעה לאחר קיזוז הפסדי פחמן עקב תהליכים כמו צריכת חמצן צמחית (הגורמת לפליטה של פחמן דו חמצני חזרה לסביבה הלא אורגנית). |
| | | |
| ==תיאור כימי== | | ==תיאור כימי== |
| [[קובץ:Calvin-cycle4.png|left|ממוזער|250px|קיבוע פחמן ותגובות כימיות נוספות במסגרת [[מחזור ביוגאוכימי|המחזורים האקולוגיים]] השותפים לייצור ראשוני ומחזור האנרגיה ביצורים חיים.]] | | [[קובץ:Calvin-cycle4.png|left|ממוזער|250px|קיבוע פחמן ותגובות כימיות נוספות במסגרת [[מחזור ביוגאוכימי|המחזורים האקולוגיים]] השותפים לייצור ראשוני ומחזור האנרגיה ביצורים חיים.]] |
| + | |
| + | ערך זה מצריך ידע רקע מתקדם בכימיה ואין חובה לקרואו באם בעת ההגעה אליו הקורא חסר ידע זה. |
| + | |
| ברמה הפיזיקלית, כמעט כל הייצור הראשוני הוא המרה של [[אנרגיה]] מהצורה של קרינה אלקטרומגנטית לצורה אגורה של אנרגיה כימית, שמתבצעת על ידי יצורים חיים. המקור העיקרי לאנרגיה זו הוא [[אנרגיית שמש|אנרגיית השמש]]. חלק זעיר מהייצור הראשוני נובע מחיידקים שמנצלים אנרגיה כימית שאצורה במולקולות כימיות אנ-אורגניות. | | ברמה הפיזיקלית, כמעט כל הייצור הראשוני הוא המרה של [[אנרגיה]] מהצורה של קרינה אלקטרומגנטית לצורה אגורה של אנרגיה כימית, שמתבצעת על ידי יצורים חיים. המקור העיקרי לאנרגיה זו הוא [[אנרגיית שמש|אנרגיית השמש]]. חלק זעיר מהייצור הראשוני נובע מחיידקים שמנצלים אנרגיה כימית שאצורה במולקולות כימיות אנ-אורגניות. |
| | | |
שורה 22: |
שורה 30: |
| הסיבה השנייה והמשמעותית יותר, קשורה למגבלות שונות שיש על התשומות הנדרשות לתהליך ההטמעה. בקרב צמחים ביבשה המגבלות הן כמות ואיכות הקרינה שמגיעה אל הצמחים, כמות המים, הטמפרטורה, כמות חומרי ההזנה שיש להם, ועוד. הטמפרטורה של הסביבה משפיעה על הקצב בו ניתן לבצע הטמעה. שלושת הגורמים המרכזיים המרכזיים הם טמפרטורה, כמות אור שמש ומים והם משפיעים זה על זה וכן יכולים להשתנות במקומות שונים ובעונות שנה שונות. לדוגמה אותו יער שהוא חלק מ [[יערות הצפון]] יכול להיות בעל מגבלות שונות בעונות שונות - בעלי מגבלה של אור שמש באמצע החורף, עם מגבלה של טמפרטורה באביב ובסתיו (טמפרטורה קרה מידי) ומגבלת מים בעונת הקיץ. {{הערה|שם= sciencedirect|[https://www.sciencedirect.com/topics/earth-and-planetary-sciences/photosynthesis Photosynthesis - Vulnerability of Ecosystems to Climate], C. Boisvenue, S.W. Running, in Climate Vulnerability, 2013, sciencedirect.com}} | | הסיבה השנייה והמשמעותית יותר, קשורה למגבלות שונות שיש על התשומות הנדרשות לתהליך ההטמעה. בקרב צמחים ביבשה המגבלות הן כמות ואיכות הקרינה שמגיעה אל הצמחים, כמות המים, הטמפרטורה, כמות חומרי ההזנה שיש להם, ועוד. הטמפרטורה של הסביבה משפיעה על הקצב בו ניתן לבצע הטמעה. שלושת הגורמים המרכזיים המרכזיים הם טמפרטורה, כמות אור שמש ומים והם משפיעים זה על זה וכן יכולים להשתנות במקומות שונים ובעונות שנה שונות. לדוגמה אותו יער שהוא חלק מ [[יערות הצפון]] יכול להיות בעל מגבלות שונות בעונות שונות - בעלי מגבלה של אור שמש באמצע החורף, עם מגבלה של טמפרטורה באביב ובסתיו (טמפרטורה קרה מידי) ומגבלת מים בעונת הקיץ. {{הערה|שם= sciencedirect|[https://www.sciencedirect.com/topics/earth-and-planetary-sciences/photosynthesis Photosynthesis - Vulnerability of Ecosystems to Climate], C. Boisvenue, S.W. Running, in Climate Vulnerability, 2013, sciencedirect.com}} |
| | | |
− | בנוסף לפוטוסינתזה קיימים גם תהלכי כימוסינתזה אך היא מצומצמת בהרבה.
| |
| ===כמות וסוג הקרינה=== | | ===כמות וסוג הקרינה=== |
| {{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[אנרגיית שמש]], [[אפקט החממה]]}} | | {{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[אנרגיית שמש]], [[אפקט החממה]]}} |