שורה 1: |
שורה 1: |
| {{פירוש נוסף|נוכחי=מזג האוויר הממוצע לאורך תקופה ארוכה}} | | {{פירוש נוסף|נוכחי=מזג האוויר הממוצע לאורך תקופה ארוכה}} |
− | [[קובץ:ClimateMap World.png|שמאל|ממוזער|500px|אזורי אקלים בעולם]] | + | [[קובץ:ClimateMap World.png|שמאל|ממוזער|500px|אזורי אקלים בעולם.]] |
| '''אקלים''' הוא אוסף של מאפיינים [[מטאורולוגיה|מטאורולוגיים]], ובעיקר [[טמפרטורה|טמפרטורות]] ו[[משקעים אטמוספיריים|משקעים]],ועננות הקובעים את סיווגו של אזור גאוגרפי מסוים מבחינת [[מזג אוויר|מזג האוויר]] השורר בו לאורך השנה. מקור השם הוא מה[[מילה (בלשנות)|מילה]] ה[[יוונית]] "klima" שפירושה [[זווית]] (של פגיעת קרני השמש בקרקע). | | '''אקלים''' הוא אוסף של מאפיינים [[מטאורולוגיה|מטאורולוגיים]], ובעיקר [[טמפרטורה|טמפרטורות]] ו[[משקעים אטמוספיריים|משקעים]],ועננות הקובעים את סיווגו של אזור גאוגרפי מסוים מבחינת [[מזג אוויר|מזג האוויר]] השורר בו לאורך השנה. מקור השם הוא מה[[מילה (בלשנות)|מילה]] ה[[יוונית]] "klima" שפירושה [[זווית]] (של פגיעת קרני השמש בקרקע). |
| | | |
| הגורמים העיקריים המשפיעים על האקלים באזור מסוים הם קרבה או ריחוק מגופי מים גדולים, הגובה מעל פני הים, ו[[קו רוחב|קו הרוחב]]. | | הגורמים העיקריים המשפיעים על האקלים באזור מסוים הם קרבה או ריחוק מגופי מים גדולים, הגובה מעל פני הים, ו[[קו רוחב|קו הרוחב]]. |
| | | |
− | ==הרכב האקלים== | + | ==ראו גם== |
− | האקלים מורכב משני גורמים, עולמי ומקומי.
| |
− | | |
− | ===הגורם העולמי===
| |
− | [[מערכות רום]] - חלוקת [[כדור הארץ]] לרצועות אקלים שונות. כבר ב[[העת העתיקה|עת העתיקה]], הבחינו [[יוון העתיקה|היוונים]] שזווית פגיעת קרני [[השמש]] ב[[קרקע]] משפיעה על האקלים באזור מסוים. אחד הגורמים העיקריים הקובעים את מזג הרוח ואת הטמפרטורה הוא התחממות פני הקרקע. פני הקרקע מתחממים כתוצאה מפגיעת קרני שמש והפיכת [[אנרגיה|אנרגיית]] ה[[אור]] הטמונה בהן לאנרגיית חום.
| |
− | | |
− | צפיפות האנרגיה הטמונה בקרני השמש בעת פגיעתן בקרקע תלויה ב[[זווית]] פגיעתן. זווית זו משתנה בהתאם לקו הרוחב ולעונות השנה. ככל שזווית הפגיעה חדה יותר, אותה עצמת קרינה מתפזרת על שטח גדול יותר. אלומת קרינת שמש שתכסה [[קילומטר]] אחד במקום בו השמש ב[[זנית]] (זווית של 90° ) תתפזר על 2 קילומטרים כאשר השמש בזווית 30°. והשפעתה תהיה קטנה יותר.
| |
− | [[קובץ:Seasons.too.png|שמאל|ממוזער|250px|אנרגיה של קרן שמש תתפזר על שטח גדול יותר ככל שהשמש בזווית נמוכה]]
| |
− | המשמעות של השפעת זווית הפגיעה על ההתחממות של פני הקרקע אם כן היא שככל שקו הרוחב רחוק מ[[קו המשווה]] כן קטנה יותר כמות אנרגיית החום הנוצרת מפגיעת קרני השמש. משמעות נוספת היא יצירת ההבדל בין [[חורף]] ל[[קיץ]] - חורף מוגדר כעונה בה זוויות הפגיעה של קרני השמש הן החדות יותר, ולכן מחממות פחות.
| |
− | | |
− | הזווית הגדולה ביותר שקרני השמש יוצרות עם מישור פני כדור הארץ היא [[זווית ישרה]]. באזור [[קו המשווה]] (ב[[חוג הגדי]] וב[[חוג הסרטן]]) קרני השמש פוגעות בזווית ישרה בימי השוויון וההיפוך, בשאר [[יום|ימות]] ה[[שנה]] הן פוגעות במישור פני האזור בזווית הקרובה ביותר לזווית ישרה. באזור הקטבים קרני השמש פוגעות בזווית החדה ביותר.
| |
− | | |
− | ===הגורם המקומי===
| |
− | *'''[[טופוגרפיה]]''' - המבנה הפיזי של המקום מתייחס בעיקר לגובה המקום. ככל שהמקום יותר גבוה, ה[[טמפרטורה]] יורדת וכמות המשקעים עולה, ולהפך. מוקד החום הישיר הוא הקרקע, קרני [[השמש]] מחממות גוף אטום, הן מגיעות לפני הקרקע ואז הן עולות חזרה. השמש אינה מחממת באופן ישיר את האוויר אלא מגיעה קודם כל אל פני הקרקע ורק אז עולה חזרה מעלה, תהליך זה נקרא קרינה חוזרת. למשל בהרים, פני השטח בהרים הוא מצומצם יותר לכן קר יותר כי ההר מתקרר מהר.
| |
− | *'''קרבה ל[[ים]]''' - הקרבה לים מתייחסת למרחק המקום מן הים. ככל שהמקום יותר קרוב לים, יש יותר לחות ומשקעים והטמפרטורה יציבה יותר, בשל [[קיבול חום|קצב השינוי]] הנמוך יחסית של טמפרטורת המים. הים הוא מקור הלחות העיקרי. ככל שמתקרבים יותר לים כמות המשקעים גבוהה יותר ויש יותר לחות, לכן יותר מזיעים.
| |
− | *'''[[עננים]]''' - עננים מחזירים הרבה מ[[קרינת השמש]] אל ה[[חלל]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://lbscience.org/2019/12/17/%d7%97%d7%9d-%d7%97%d7%9d-%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%9e%d7%9d-%d7%9e%d7%aa%d7%a7%d7%a8%d7%a8/|הכותב=ד"ר יואל קלוג וד"ר גיא דגן|כותרת=חם, חם, מתחמם… מתקרר?|אתר=[[מדע גדול, בקטנה]]|תאריך=17 בדצמבר 2019|תאריך_וידוא=2020-01-02|archive-date=2020-02-18|archive-url=https://web.archive.org/web/20200218210520/https://lbscience.org/2019/12/17/%d7%97%d7%9d-%d7%97%d7%9d-%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%9e%d7%9d-%d7%9e%d7%aa%d7%a7%d7%a8%d7%a8/|dead-url=yes}}</ref>, ואת שאר הקרינה הם "בולעים" כך שהקרינה נשארת בטווח ה[[אטמוספירת כדור הארץ|אטמוספירה של כדור הארץ]]. לפיכך, שינויים בפיזור ובפריסה של עננים מעל שטח הקרקע, משפיע על כמות הקרינה שמוחזרת לחלל ועל האקלים שמצוי בו.
| |
− | | |
− | ככל שקרובים לים משרע הטמפרטורה קטן יותר, הים ממתן את הטמפרטורה.
| |
− | (משרע: הפרש הטמפ' בין היום ללילה ובין הקיץ לחורף). קצב התחממות הים והיבשה שונה, היבשה מתחממת מהר יותר ומתקררת מהר יותר לעומת זאת הים מתחמם לאט ומתקרר לאט.
| |
− | | |
− | ====זרמי ים====
| |
− | זרמי ים מתייחסים להשפעת זרמי ים חמים או קרים על המקום. זרמי ים חמים מחממים את ה[[אוויר]] שמעל הים וזרמי ים קרים מקררים את האוויר שמעל הים.
| |
− | האקלים משנה את טמפרטורת המים.
| |
− | | |
− | ====גורם ההצבה====
| |
− | גורם ההצבה מתייחס למיקום האזור ביחס לים. אם בין האזור לים מפרידים הרים אז ההשפעה של הים נחסמת על ידי ההרים. בגלל גורם ההצבה נוצר "מדבר בצל גשם" לדוגמה הגורמים ל[[מדבר יהודה]] הם הרי יהודה.
| |
− | | |
− | ==מיון אקלימי העולם==
| |
− | [[קובץ:Antarctica(js) 26.jpg|שמאל|ממוזער|220px|[[אקלים קוטבי]] ב[[אנטארקטיקה]].]]
| |
− | [[קובץ:Avon Reservoir from Heap of Sinners.jpg|שמאל|ממוזער|220px|[[אקלים ממוזג]] ב[[הפארק הלאומי דארטמור|דארטמור]]]]
| |
− | [[קובץ:Alima - Congo.JPG|שמאל|ממוזער|220px|[[אקלים טרופי]] ב[[יער גשם טרופי]] אפריקני.]]
| |
− | | |
− | ישנן מספר שיטות למיון של אקלימים הקיימים על פני כדור הארץ. כל מיון של אקלימים מתבסס על גורם אחד או כמה גורמים משותפים שיש לאקלים באזור מסוים. שיטה מקובלת למיון האקלימים היא [[שיטת קפן]] על שמו של [[ולדימיר קפן|ולדימיר קֶפּן]] (Wladimir Köppen). השיטה המקובלת השנייה מחלקת את אזורי האקלים ל:
| |
− | *אקלים קר מ[[הקוטב הדרומי]] ועד [[החוג האנטארקטי]], וכן מ[[הקוטב הצפוני]] ועד [[החוג הארקטי]].
| |
− | *אקלים ממוזג מהחוג האנטארקטי ועד [[חוג הגדי]] וכן מהחוג הארקטי ועד [[חוג הסרטן]].
| |
− | *אקלים חם מחוג הגדי ועד חוג הסרטן ובמרכזו [[קו המשווה]].
| |
− | [[אקלים סובטרופי גשום]]
| |
− | *[[ערבה (גאוגרפיה)|אקלים ערבתי]]
| |
− | *[[מטאורולוגיה]]
| |
| *[[קלימטולוגיה]] | | *[[קלימטולוגיה]] |
− | *[[אקלים קוטבי]]
| |
− |
| |
− | ==ראו גם==
| |
− | *[[מחזורי מילנקוביץ']]
| |
| *[[שינוי אקלים]] | | *[[שינוי אקלים]] |
| *[[התחממות עולמית]] | | *[[התחממות עולמית]] |
− |
| |
− | ==לקריאה נוספת==
| |
− | * גלן ט. טריוורתה, '''מבוא לתורת האקלים''', הוצאת יחדיו, 1976
| |
− | * שמואל יפה, '''מזג־אוויר ואקלים''', [[הוצאת מסדה]]
| |
− | * ד"ר דוד גרשון וד"ר בני רזניק, '''מזג אוויר''', [[ספרית מעריב]], 1995
| |
− | * פרופ' יאיר גולדרייך, '''האקלים בישראל''', [[הוצאת אוניברסיטת בר-אילן]]
| |
− | *[http://www.magazine.isees.org.il/CurrentIssue.aspx?IssueId=58 היערכות ישראל למשבר האקלים], גיליון נושאי של כתב העת "אקולוגיה וסביבה", דצמבר 2019
| |
| | | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
| * {{הארץ|אילון גלעד|דרכה המפותלת של המילה "התאקלמות"|1.2458081|13 באוקטובר 2014}} | | * {{הארץ|אילון גלעד|דרכה המפותלת של המילה "התאקלמות"|1.2458081|13 באוקטובר 2014}} |
| | | |
− | ==הערות שוליים==
| + | |
| {{הערות שוליים}} | | {{הערות שוליים}} |
− | | + | [[קטגוריה:אקלים|*]] |
| [[קטגוריה:מטאורולוגיה]] | | [[קטגוריה:מטאורולוגיה]] |
− | [[קטגוריה:אקלים|*]]
| |