30,779
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
משורה 1:
שורה 1: − {{פירוש נוסף}}+ − {{מדינה+ − | שם = ישראל − | מדינה =מדינת ישראל − | המנון = [[התקווה]] − | קובץ המנון = Hatikvah instrumental.ogg − | יבשת = [[דרום-מערב אסיה]] − | שפה רשמית = [[עברית]]{{הערה|על פי [[חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי|חוק הלאום]], לשפה ה[[ערבית]] מעמד מיוחד}} − | עיר בירה = [[ירושלים]] − | קואורדינטות של הבירה = {{Coord|31|47|N|35|13|E|display=inline|type:city}} − | העיר הגדולה ביותר = ירושלים − | משטר = [[דמוקרטיה פרלמנטרית]] − | הקמה = [[הכרזת העצמאות]] − | אירועי הקמה = - [[עצמאות]]{{ש}}- תאריך − | תאריכי הקמה = מ[[המנדט הבריטי]]{{ש}}[[ה' באייר]] [[ה'תש"ח]] − ([[14 במאי]] [[1948]]) − | ישות קודמת = {{דגל|המנדט הבריטי||+}} − | אחוז מים = 2.1% − | דת = − | מטבע = [[שקל חדש]] − | סימון מטבע = ILS <!-- הערה לעורכים: סימון מטבע לפי תקן ISO_4217 כלומר ILS, ולא סמל המטבע ₪ --> − | אזור זמן = +2 − | סיומת אינטרנט = il − | קידומת טלפון = [[קידומת טלפון בישראל|972]] − |מפה=[[קובץ:Israel_Map_by_The_Legal_Status_of_The_Territories-4.svg|מרכז|לא ממוסגר|250px]] − |דגל=Flag of Israel.svg − |סמל=Emblem of Israel.svg}} − [[קובץ:Channel 2 - Israel.webm|ממוזער|330px|{{סרטונים}} מדינת ישראל - וידאו]] − − − ב-1917, במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]], כבשה [[האימפריה הבריטית]] מידי ה[[עות'מאנים]] את ארץ ישראל. ה[[מנדט]] הבריטי במקום קיבל המשך תוקף מטעם [[חבר הלאומים]]. מאבקים ממושכים בין האוכלוסיות היהודיות והערביות בארץ ישראל הביאו את בריטניה למסור את שאלת המנדט בארץ ל[[או"ם]], שב[[כ"ט בנובמבר]] [[1947]] המליץ [[תוכנית החלוקה|לחלק את ארץ ישראל לשתי מדינות]], יהודית וערבית. בעוד שהתוכנית התקבלה על ידי [[הסוכנות היהודית]], היא נדחתה על ידי ההנהגה הערבית שהחלה לתקוף את היישוב, עימות שהתפתח ל[[מלחמת העצמאות]]. קרוב לחצי שנה לאחר מכן, ב-14 במאי 1948, ה' באייר התש"ח, [[הכרזת העצמאות|הוכרזה הקמתה של מדינת ישראל]]. יום לאחר מכן, פלשו צבאות ערב לארץ ישראל. בתום המלחמה, שלטה ישראל במרבית שטח המנדט לשעבר, מעבר למה שהוקצה למדינה היהודית בתוכנית החלוקה. [[יהודה ושומרון]] ורצועת עזה נכבשו על ידי [[ירדן]] ו[[מצרים]], בהתאמה. ב-1967, ב[[מלחמת ששת הימים]], כבשה ישראל מירדן את יהודה ושומרון, ממצרים את רצועת עזה ואת [[חצי האי סיני]], ומסוריה את [[רמת הגולן]]. מלבד סיני, שהחזירה ישראל למצרים במסגרת [[הסכם השלום בין ישראל למצרים|הסכם השלום ביניהן]], ורצועת עזה, שממנה [[תוכנית ההתנתקות|נסוגה באופן חד-צדדי ב-2005]], המשיכה ישראל לשלוט בשאר השטחים האמורים. חוקי המדינה הוחלו על [[מזרח ירושלים]] ורמת הגולן. בעקבות [[הסכמי אוסלו]], ניתנה בכ-40% משטחי יהודה ושומרון אוטונומיה חלקית ל[[הרשות הפלסטינית|רשות הפלסטינית]]. המחלוקת על מעמדו הסופי של שטח זה טרם הוכרעה, ומהווה את אחד מנושאי הליבה של [[הסכסוך הישראלי-פלסטיני]]. − − ב[[חוק יסוד|חוקי היסוד שלה]] מוגדרת ישראל כ"[[מדינה יהודית ודמוקרטית]]". ישראל היא [[דמוקרטיה ייצוגית]], עם [[דמוקרטיה פרלמנטרית|מערכת פרלמנטרית]], [[בחירות בשיטה היחסית|ייצוג בשיטה היחסית]] ו[[זכות בחירה אוניברסלית]]. [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] הוא ראש [[הרשות המבצעת]] ו[[הכנסת]] היא [[הרשות המחוקקת]]. ישראל היא [[מדינה מפותחת]] וחברה ב[[הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי|ארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD)]]. [[כלכלת ישראל|כלכלת המדינה]] דורגה ב-2016 במקום ה-34 בעולם, על פי [[תוצר מקומי גולמי]] נומינלי. לישראל [[כוח עבודה]] מיומן, והיא אחת המדינות המשכילות בעולם, על פי אחוז אזרחיה בעלי תואר [[דוקטור]]. [[רמת החיים בישראל]] היא הגבוהה ביותר ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]], ו[[תוחלת חיים|תוחלת החיים]] בה היא אחת הגבוהות בעולם. − − [[הכרזת ירושלים כבירת ישראל|בירת ישראל]] וה[[ערים בישראל|עיר]] הגדולה בה היא [[ירושלים]]. למדינות רבות יש הסתייגויות לגבי [[מעמדה החוקי של ירושלים|מעמדה של ירושלים]] כבירת ישראל. כתוצאה מכך, רק שגרירויות [[ארצות הברית]] ו[[גואטמלה]]{{הערה|שם=הארץ6050299|1={{הארץ|הארץ|שגרירות גואטמלה עברה למשכנה החדש בירושלים|1.6050299|1 במאי 2018}}}} ממוקמות בעיר. רוב [[יחסי החוץ של ישראל#נציגויות זרות בישראל|השגרירויות הזרות בישראל]] נמצאות ב[[גוש דן]] ובפרט ב[[תל אביב]], המרכז [[כלכלת ישראל|הכלכלי]] וה[[מדע וטכנולוגיה בישראל|טכנולוגי]] של ישראל. − − ==שם המדינה== − [[קובץ:Merneptah Israel Stele Cairo.JPG|ממוזער|172px|ימין|[[מצבת מרנפתח]] (המאה ה -13 לפני הספירה). רוב [[ארכאולוגיה מקראית|הארכאולוגים המקראיים]] מתרגמים קבוצה של הירוגליפים כ"ישראל", המקרה הראשון של תיעוד השם.]] − − ב[[מגילת העצמאות]] נאמר: "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ־ישראל, היא מדינת ישראל". הצירוף "'''מדינת ישראל'''" נמצא בשימוש נרחב, והוא מופיע, בין השאר, על עטיפת ה[[דרכון]] הישראלי. ב[[סמל המדינה]] מופיע מראשיתו השם "'''ישראל'''". במרץ 2016 נקבע בתיקון ל[[חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה]] כי שם המדינה הוא "ישראל",{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il//20/law/20_lsr_323698.pdf חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה (תיקון מס' 6), התשע"ו-2016], ס"ח 2537 מ-17 במרץ 2016.}} וכך נקבע גם ב[[חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי]]. השם "ישראל" מופיע ב[[תנ"ך]] יותר מאלפיים פעמים, תחילה כשמו החדש של [[יעקב אבינו]]. על מסמכים רשמיים של המדינה מופיע שם המדינה גם ב[[ערבית]], שפה שיש לה [[מדיניות לשונית בישראל|מעמד מיוחד בישראל]]. שם המדינה בערבית, إسرائيل (תעתיק: אִסְרָאאִיל), נלקח מהאופן שבו מופיע השם "ישראל" ב[[הקוראן|קוראן]] ובמקורות ה[[אסלאם|מוסלמיים]],{{הערה|בקוראן מופיע השם إسرائيل ("אסראאיל") 41 פעמים, לרוב בתוך הצירוף بنو إسرائيل, כלומר "בני ישראל".}} ומהאופן שבו [[תעתיק|מתועתק]] השם "ישראל" ב[[תרגומי התנ"ך]] לערבית. על [[שטר כסף|שטרות כסף]], [[מטבע]]ות ו[[בול]]ים מופיע שם המדינה בעברית, ב[[אלפבית ערבי|ערבית]] וב[[אנגלית]]: Israel. − − שמה של המדינה נקבע סמוך להקמתה על-פי הצעתו של [[דוד בן-גוריון]], ראש ההנהגה של "[[היישוב|המדינה שבדרך]]", שהיה ל[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] הראשון.{{הערה|מי שטבע את המונח ''''מדינת ישראל'''' היה הסופר [[יצחק פרנהוף]], {{מטח|[[אליהו הכהן]]|כיצד הפכה "התקווה" להמנון|8131|בתוך: [[יואל רפל]], '''אין זו אגדה: ציונות, הסיפור והמעשה''', תל אביב: [[משכל]], 1997}}).{{ש}}דיון מקיף בבחירת שם המדינה ראו: רבקה בליבוים, '''היא מדינת ישראל: השיח הציבורי על שם המדינה''', הוצאת [[יד יצחק בן-צבי]], 2018}} השם מייצג את אופיה ה[[יהודי]] של המדינה, בלי ליצור בעיות קשות לזהותם של אזרחים [[גוי|לא-יהודים]] ובלי להתחייב לאידאולוגיה או למציאות פוליטית מסוימת. − − ==המדינה, ערכיה וסמליה== − ===סמלים=== − {{ערך מורחב|הסמלים הלאומיים של מדינת ישראל}} − [[קובץ:Arch of Titus Menorah.png|ממוזער|250px|תבליט ב[[שער טיטוס]] המתאר את הגולים ברומא לאחר [[חורבן בית שני|חורבן ירושלים]] ו[[ביזה|ביזת]] [[בית המקדש השני|בית המקדש]], ובידיהם [[מנורת שבעת הקנים]]]] − [[דגל ישראל|דגל המדינה]] שנקבע בחוק הוא גם דגל התנועה הציונית. מסיבה זו התלבטה הוועדה שדנה בסמלי המדינה עם הקמתה אם לאמץ אותו, כיוון שהדבר היה עלול ליצור בעיה ליהודים ציונים שהם אזרחי מדינות אחרות. אחת ההצעות שעמדו על הפרק הייתה דגל על בסיס רעיונו של [[בנימין זאב הרצל]], חוזה המדינה, בספרו "[[מדינת היהודים]]",{{הערה|{{מטח|אביגיל אורן|דגל המדינה: המחלוקת וההחלטה|5775}}.}} אולם לבסוף הוחלט לאמץ את הדגל הנוכחי, כיוון שהיה פופולרי מאוד ב[[היישוב|יישוב העברי בארץ]] ובקרב [[יהודים]] בעולם, וכיוון שראשי הסניפים הגדולים של התנועה הציונית בחוץ-לארץ עודדו זאת. − − לצורך עיצוב [[סמל מדינת ישראל|סמל המדינה]] פרסמה הוועדה מכרז. במכרז נכתב כי מומלץ שימוש בסמל [[מנורת שבעת הקנים]], שהוא [[סמל]] יהודי ותיק, אולם נשקלו הצעות שונות. בסופו של דבר נבחרה הצעתם של [[האחים שמיר]] בשינויים קלים. הסמל כולל את מנורת שבעת הקנים, כפי שהיא מופיעה בתבליט על [[שער טיטוס]] ב[[רומא]] כמוקד הסמל, ומשני עבריה ענפי [[זית]], ותחתיה המילה "ישראל" בעברית. שימוש בענפי הזית כ[[סמל השלום]] הועדף על פני שימוש במוטו "שלום על ישראל". תיאור הדומה למראה סמל המדינה מופיע ב[[ספר זכריה]] ([[S:זכריה ד|פרק ד]]), אולם לא ברור אם הדמיון מקרי או שהאחים שמיר אכן השתמשו בספר זכריה כהשראה לעיצוב הסמל. − − ===חגים לאומיים=== − {{ש}} − {| class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed" style="float: left; margin: 0 10px 0px 0" − |+ {{ללא גלישה|רשימת המועדים הלאומיים}} − ! שם !! תאריך − |- − | [[יום הזיכרון לרחבעם זאבי]] || [[ל' בתשרי]] − |- − | [[יום הזיכרון ליצחק רבין]] || [[י"ב בחשוון]] − |- − | [[יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל]] || [[י"ז בכסלו]] − |- − | [[יום המשפחה]] (יום האם) || [[ל' בשבט]] − |- − | [[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע]] || [[ז' באדר]] − |- − | [[יום העלייה]] || [[י' בניסן]] − |- − | [[יום הזיכרון לשואה ולגבורה]] || [[כ"ז בניסן]] − |- − | [[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל]] || [[ד' באייר]] − |- − | [[יום העצמאות]] || [[ה' באייר]] − |- − | [[יום הרצל]] || [[י' באייר]] − |- − |[[יום השחרור וההצלה]] − |[[כ"ו באייר]] − |- − | [[יום ירושלים]] || [[כ"ח באייר]] − |- − | [[יום זאב ז'בוטינסקי]] || [[כ"ט בתמוז]] − |} − החגים של מדינת ישראל מבוססים במידה רבה על ה[[חג]]ים ה[[יהדות|יהודיים]]; הבולטים שבהם חגי [[תשרי]] ([[ראש השנה]], [[יום הכיפורים]], [[סוכות]]) ו[[חג הפסח]], ובמידה פחותה גם [[חנוכה]] ו[[פורים]]. בחגים אלה ישנן [[חופשה|חופשות]] מרוכזות ב[[בית ספר|בתי הספר]] ובחלק ניכר ממקומות העבודה ולכן ישראלים רבים מנצלים אותם לחופשה, [[טיול]]ים, בילויים בחיק הטבע ומפגשים משפחתיים מורחבים. − − לצד חגים אלה נקבעו מספר מועדים לאומיים: המרכזי שבהם הוא [[יום העצמאות]] שנחגג ב[[ה' באייר]] או בסמוך לו, ובו נחגגת הקמת מדינת ישראל. יום קודם לכן מציינת ישראל את [[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל]], שבו מתייחד עם ישראל עם זכרם של [[חלל מערכות ישראל|חללי מערכות ישראל]] בעת שירותם בכוחות הביטחון, ו[[נפגע פעולת איבה|נפגעי פעולות האיבה]]. יום הזיכרון השני החשוב שקבעה ישראל הוא [[יום הזיכרון לשואה ולגבורה]] בו מתייחד עם ישראל עם זכר ה[[יהודי]]ם שנספו ב[[השואה|שואה]]. ישנם מועדים רשמיים חשובים פחות, בהם [[יום ירושלים]], [[יום הרצל]] ו[[יום הזיכרון ליצחק רבין]]. − − לצד החגים הלאומיים והחגים היהודיים, נחגגים גם חגים של [[דת]]ות ועדות אחרות, כגון [[צום הרמדאן]] של ה[[מוסלמים]] ו[[חג המולד]] של ה[[נוצרים]]. − − ==היסטוריה== − {{הפניה לערך מורחב|היסטוריה של מדינת ישראל}} − {{תקופות בארץ ישראל}} − − ===שורשים היסטוריים=== − {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[היסטוריה של ארץ ישראל]], [[היסטוריה של עם ישראל]]}} − ישראל קמה על [[טריטוריה|שטח]] שהיה חלק מ[[ארץ ישראל]], מקום מושבן ההיסטורי של ממלכות [[ממלכת ישראל|ישראל]] (המכונה גם: [[שבט אפרים|אפרים]], התקיימה עד [[המאה ה-8 לפנה"ס]]) ו[[ממלכת יהודה|יהודה]] (התקיימה לסירוגין, עד [[המאה ה-1|המאה ה-1 לספירה]]). על-פי ה[[תנ"ך]], זוהי הארץ שהובטחה לשבטי ישראל לאחר [[יציאת מצרים]], ואשר בה שכנה [[ממלכת ישראל המאוחדת]] בימי ממלכת [[שאול]], [[דוד]] ו[[שלמה]]. − − מ-[[63 לפנה"ס]] החלה יהודה לאבד את [[עצמאות]]ה, כאשר [[ירושלים]] [[כיבוש|נכבשה]] בידי [[פומפיוס]] והפכה ל[[מדינת חסות]] [[האימפריה הרומית|רומית]]. [[המרד הגדול]], שפרץ ב-[[66|66 לספירה]], דוכא בידי הרומאים, ובסיומו החריב [[טיטוס]] את בית המקדש השני. בעקבות [[מרד בר כוכבא]], שפרץ ב-[[135]], הפכו היהודים ל[[מיעוט]] בארץ. יישוב יהודי משמעותי בארץ ישראל התקיים עד [[המאה ה-9]], אך מאוחר יותר, ובמשך כאלף שנים היו בארץ [[קהילה|קהילות]] יהודיות קטנות מאוד. − − מ[[המאה ה-4]] לספירה ועד [[המאה ה-20]] החליפה ארץ ישראל, שהייתה ידועה בלעז כ[[ארץ ישראל#שמה של הארץ|פלשׂתינה]], ידיים רבות בין כובשים מלאומים ודתות שונות. [[עלייה לארץ ישראל|עלייה יהודית]] מן [[הגולה|התפוצות]] לארץ ישראל, בתקופות שבהן הדבר התאפשר, הגדילה את מספר היהודים שחיו בארץ מסוף [[ימי הביניים]] ואילך. העליות הגדולות ביותר החלו ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]], ערב הקמת [[התנועה הציונית]]. − − ===התנועה הציונית והמדינה שבדרך=== − [[קובץ:Herzl-balcony.jpg|ממוזער|190px|ימין|תמונתו האיקונית של [[בנימין זאב הרצל]] ב[[קונגרס הציוני]] החמישי ב[[בזל]], 1901]] − ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] הוקמה [[התנועה הציונית]] ובשלהי המאה הוקמו מוסדותיה. ההסתדרות ה[[ציונות|ציונית]] הגדירה ב[[תוכנית בזל]] את מטרתה של התנועה הציונית להקים "[[מולדת]] [[בית לאומי לעם היהודי|לעם היהודי בארץ ישראל]] במשפחת העמים". [[בנימין זאב הרצל]] היה מייסד ההסתדרות הציונית ומנהיגה מהיווסדה ב-[[1897]] ועד מותו ב-[[1904]]. לצד הרצל פעל המנהיג הציוני והמדען [[חיים ויצמן]], שתרם לפרסום [[הצהרת בלפור]] בידי [[ממשלת בריטניה|ממשלת]] [[בריטניה]] ב-[[1917]]. במקביל להקמת התנועה הציונית התחוללה פעילות [[ציונות מעשית|ציונית מעשית]], שבאה לידי ביטוי ב[[עלייה]] גדולה יחסית לארץ. לאחר הקמת [[המנדט הבריטי]] על ארץ ישראל על-בסיס הצהרת בלפור, לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], החל [[היישוב|היישוב העברי בארץ]] להתפתח ולשגשג, למרות התנגדות [[ערביי ארץ ישראל]], ולמרות ניסיונות מאוחרים של ממשלת בריטניה להתנער מהצהרת בלפור, כגון קביעת תקנות [[הספר הלבן השלישי|הספר הלבן]] של [[1939]]. − − [[דוד בן-גוריון]] היה מראשי [[תנועת העבודה]] ביישוב, ובשנים [[1935]]–[[1948]] שימש כיושב ראש [[הסוכנות היהודית]], שהייתה "ה[[ממשלה]]" של היישוב היהודי בארץ, או ממשלת "המדינה שבדרך" (ממשלת מדינת ישראל שטרם הוקמה ואף טרם נקראה בשם). − − בן-גוריון הוביל את הדרישה להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, אף במחיר [[שתי מדינות לשני עמים|חלוקת הארץ בין היהודים לערבים]]. התנועה הציונית קיבלה את תוכניתו של בן-גוריון ב[[תוכנית בילטמור|וועידת בילטמור]] ב-[[1942]]. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]], בעקבות [[השואה]] ובעיית ה[[פליטים יהודים לאחר מלחמת העולם השנייה|פליטים]] שלא הצליחו להגיע ארצה, זכה העניין היהודי לאהדה כלל-עולמית, וגברה ההכרה בצורך להעניק ליהודים [[בית לאומי לעם היהודי|בית לאומי]] ו[[ריבונות]] בחלקים מ[[ארץ ישראל]], לאחר התפרקות [[בריטניה]] מארצות החסות שלה. − − ===הקמת המדינה ואחריה=== − [[קובץ:Declaration of State of Israel 1948.jpg|ממוזער|250px|[[דוד בן-גוריון]] [[הכרזת העצמאות|מכריז על הקמת מדינת ישראל]] בפני [[מועצת העם]] ב[[בית דיזנגוף]] ב[[תל אביב]], [[ה' באייר]] [[תש"ח]], [[14 במאי]] [[1948]]]] − בעקבות החלטת [[האו"ם]] בדבר [[תוכנית החלוקה|חלוקת ארץ ישראל]] לשתי מדינות – יהודית וערבית – פרצו [[מהומה|מהומות]] בכל הארץ, שהפכו במהרה ל[[מלחמת העצמאות]]. ב-[[14 במאי]] [[1948]] (יום שישי, [[ה' באייר]] [[תש"ח]], ערב סיום המנדט הבריטי [[15 במאי]]), קרא [[דוד בן-גוריון]] את [[מגילת העצמאות]] ו[[הכרזת העצמאות|הכריז על הקמתה]] של מדינת ישראל. − − אז החל החלק השני של מלחמת העצמאות: [[צבא]]ות [[מצרים]], [[סוריה]], [[ירדן|עבר-הירדן]], [[לבנון]] ו[[עיראק]] הצטרפו ללחימה. בתחילת יוני הכריז האו"ם על [[הפסקת אש]] ("[[ההפוגה הראשונה]]") למשך חודש ימים. בסוף מאי הוקם [[צבא ההגנה לישראל]], ולאחר ההפוגה הייתה ידו על העליונה והוא עבר להתקפה. לאחר חודשים ארוכים של לחימה הוכרזה ב-[[1949]] [[הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות|הפסקת האש]] ונקבעו קווי שביתת הנשק – [[הקו הירוק]]. "הקו הירוק" [[גבולות מדינת ישראל|לא הוגדר מעולם כגבול קבע]], אולם במשך הזמן החלו רבים להתייחס אליו ככזה. − − על [[ערביי ישראל|התושבים הערביים]] שנשארו בתוך תחומי המדינה או שהיו ב[[השטחים|שטחים]] והועברו אליה בעקבות הסכמי שביתת הנשק הוטל [[הממשל הצבאי על ערביי ישראל|ממשל צבאי]], שבוטל רק ב-[[1966]]. − − ב-11 במאי 1949 [[מדינות החברות באומות המאוחדות|הצטרפה]] ישראל ל[[או"ם|אומות המאוחדות]]. − − [[ראש ממשלת ישראל|ראש]] [[ממשלת ישראל הראשונה|הממשלה]] בן-גוריון ביקש לבסס את ה[[ממלכתיות]] כעקרון מנחה בהנהגת המדינה. בשנה הראשונה להקמתה, הוא פירק את ה[[פלמ"ח]] ופעל כנגד ה[[מחתרת|מחתרות]] היהודיות [[אצ"ל]] ו[[לח"י]], בפעולות שהעיקרית והידועה שבהן הייתה [[אלטלנה|הטבעת אוניית הנשק אלטלנה]]. פעולות נגד ארגוני מחתרת נעשו גם לאחר [[רצח]] ה[[דיפלומט]] ה[[שוודיה|שוודי]] [[פולקה ברנדוט]], שבעקבותיו הוציאה הממשלה הזמנית תקנות חמורות למניעת [[טרור]]. לח"י וארגון בשם "חזית המולדת", שנטל אחריות לרצח, הוכרזו כארגוני טרור. − − מיד לאחר ה[[הכרזת המדינה|הכרזה על הקמת המדינה]] החלו גלי [[עלייה לארץ ישראל|עלייה]] מארצות רבות, ותוך מספר שנים הוכפל מספר היהודים במדינה. גל העלייה הגדול ביותר היה ב-1949, בתום מלחמת העצמאות, ונקרא [[העלייה ההמונית]]. מבצעים מיוחדים נעשו להעלאת יהודים, במיוחד מ[[מזרחים|ארצות ערב]], שאחד המפורסמים בהם היה [[מבצע מרבד הקסמים|מרבד הקסמים]], להעלאת [[יהודי תימן]]. − − ===שנות ה-50=== − בשנת 1952 נחתם [[הסכם השילומים]] בין ישראל ל[[גרמניה המערבית]]. בשנים [[1954]]–[[1955|55]] התחוללה בארץ [[פרשת לבון]], שעוררה בפעם הראשונה פקפוק ב[[ממשל]] ובמוסדות הביטחון. ב-1956, בעקבות הודעת מצרים על [[הלאמה|הלאמת]] [[תעלת סואץ]] ושורה של פעולות [[טרור]] מצד ה[[פדאיון]], פתחה ישראל, בשיתוף פעולה סודי עם [[בריטניה]] ו[[צרפת]], ב[[מלחמת סיני|מבצע קדש]] – לכיבוש [[חצי האי סיני]] והשגת שליטה על תעלת סואץ. במלחמה הציג [[צה"ל]] תמרונים מזהירים של [[חיל השריון]] שהביסו את הצבא המצרי, וכבש את סיני. לאחר שהושגו התוצאות הרצויות [[נסיגת צה"ל מסיני ומעזה (1956–1957)|נסוגה ישראל מחצי האי סיני ומרצועת עזה]], בלחץ ה[[מעצמה|מעצמות]]. − − ===שנות ה-60=== − [[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Life of Lt. Gen. Yitzhak Rabin, 7th IDF Chief of Staff in photos (14).jpg|שמאל|ממוזער|ה[[רמטכ"ל]] [[יצחק רבין]] ו[[שר הביטחון]] [[משה דיין]] נכנסים ל[[העיר העתיקה|ירושלים העתיקה]] בתום [[מלחמת ששת הימים]], 7 ב[[יוני]] 1967]] − ב-[[1961]] לכד [[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים]] את פושע המלחמה ה[[נאצי]] [[אדולף אייכמן]], והוא הובא ל[[משפט (דין)|משפט]] בישראל. במהלך [[משפט אייכמן|משפטו]] נחשפו בציבוריות הישראלית פרטים רבים וקשים על [[השואה]], והחברה החלה לגלות יותר עניין בנושא זה. אייכמן נמצא אשם ו[[עונש מוות|נידון למוות]]. הוא [[הוצאה להורג|הוצא להורג]] ב-[[1962]]. − − במהלך חודש [[מאי]] [[1967]] התחדש [[ישראל במלחמת ששת הימים|המתח בין ישראל לשכנותיה]]. בעקבות איומים של מצרים, סוריה וירדן, גירוש כוחות האו"ם מ[[רצועת עזה]] וסגירת [[מצרי טיראן]] לשיט ישראלי, שהיוותה [[עילה למלחמה|עילת מלחמה]] (casus belli), פתחה ישראל ב-[[5 ביוני]] ב[[מבצע מוקד|מתקפת מנע]] נגד צבאות מדינות ערב, שהתפתחה ל[[מלחמת ששת הימים]]. המלחמה הסתיימה בניצחון לישראל, שהביסה שלושה צבאות ערביים גדולים, וכבשה את [[חצי האי סיני]], את [[רמת הגולן]], את רצועת עזה, את [[יהודה ושומרון]] ואת [[מזרח ירושלים]]. קו הפסקת האש החדש ברמת הגולן כונה "[[הקו הסגול]]". בעקבות המלחמה הפך "[[הקו הירוק]]" לגבול מנהלי בין שטחים הנתונים למרות ישראל. [[המשפט בישראל|החוק הישראלי]] הוחל על [[השטחים]] שבתוך הקו הירוק, וכן על החלק המזרחי של [[ירושלים]] (שאוחד עם החלק המערבי) ועל רמת הגולן (מאז [[1981]]). רוב השטחים שמחוץ ל"קו הירוק" הוכפפו לממשל מיוחד. − − ===שנות ה-70=== − בין השנים [[1968]]–[[1972]] התחוללו [[קרב]]ות בין ישראל לבין סוריה ומצרים לאורך "הקו הסגול". תקופה זו מכונה "[[מלחמת ההתשה]]". בתחילת [[שנות ה-70]] החלו [[טרור פלסטיני|ארגוני הטרור הפלסטיניים]], בראשות [[אש"ף]], בהפעלת גל [[טרור]] כנגד ישראל ונגד מטרות יהודיות מחוץ לישראל. שיא גל הטרור היה [[טבח הספורטאים במינכן]] בזמן [[אולימפיאדת מינכן 1972]]. − − ב[[יום הכיפורים]] [[תשל"ד]], [[6 באוקטובר]] [[1973]], הפתיעו צבאות מצרים וסוריה את ישראל במתקפה, שהתפתחה ל[[מלחמת יום הכיפורים]], במטרה להשיב לעצמן את השטחים שאיבדו במלחמת ששת הימים או לפחות חלק מהם. למרות ההפתעה והמכה שספג צה"ל בתחילת המלחמה, הוא יצא ממנה כשידו על העליונה, וב-[[24 באוקטובר]] 1973, עם הכרזת האו"ם על הפסקת האש, הייתה [[דמשק]] בטווח ה[[ארטילריה]] הישראלית. מלחמה זו נחשבת לאירוע קשה בתולדות המדינה, עקב המספר הגבוה של ההרוגים במערכה ובעקבותיה מונתה [[ועדת אגרנט]]. למלחמה היו השפעות מדיניות ופוליטיות רבות; היא הייתה בין הגורמים העיקריים ל[[הבחירות לכנסת התשיעית|מהפך]] במערכת הפוליטית הישראלית וסללה את הדרך ל[[הסכם השלום בין ישראל למצרים]]. − − [[קובץ:Camp David, Menachem Begin, Anwar Sadat, 1978.jpg|ממוזער|250px|שמאל|מימין לשמאל: [[ראש ממשלת ישראל]] [[מנחם בגין]], [[נשיא ארצות הברית]] [[ג'ימי קרטר]] ו[[נשיא מצרים]] [[אנואר סאדאת]] ב[[הסכמי קמפ דייוויד]], ספטמבר 1978]] − הבחירות שנערכו במאי [[1977]], שהתנהלו ערב גילוי פרשיות [[שחיתות שלטונית|שחיתות]] רבות תחת שלטונו הראשון של [[יצחק רבין]], הביאו ל[[הבחירות לכנסת התשיעית|מהפך]] בישראל. בפעם הראשונה מאז קום המדינה חדלה [[מפא"י]] (על נגזרותיה: [[המערך הראשון]], [[מפלגת העבודה]], [[המערך השני]]) להיות מפלגת השלטון. מפלגת [[הליכוד]] ובראשה מנחם בגין, השיגה רוב ב[[הכנסת|כנסת]] יחד עם [[המפד"ל]] והרכיבה ממשלה. מאוחר יותר הצטרפה אליה גם מפלגת [[התנועה הדמוקרטית לשינוי|ד"ש]]. − − בנובמבר [[1977]] [[ביקור נשיא מצרים סאדאת בישראל|ביקר]] [[נשיא מצרים]] [[אנואר סאדאת]] בישראל, ונאם בפני [[הכנסת]]. זו הייתה ההכרה הראשונה שישראל זכתה לה מצד אחת משכנותיה. בעקבות הביקור החל משא ומתן בין ישראל למצרים שהסתיים בחתימת [[הסכמי קמפ דייוויד]]. במרץ [[1979]] חתמו ראש [[ממשלת ישראל השמונה עשרה|ממשלת ישראל]] [[מנחם בגין]] ונשיא [[מצרים]] אנואר סאדאת על [[הסכם השלום בין ישראל למצרים|הסכם שלום בין שתי המדינות]], שבמסגרתו החזירה ישראל למצרים את [[חצי האי סיני]], ופינתה מספר יישובים ישראלים שהוקמו בו במהלך [[שנות ה-70]]. ישראל נתנה [[אוטונומיה]] ל[[פלסטינים]] ברוב יהודה ושומרון וכן ברצועת עזה. − − ===שנות ה-80=== − ב-[[7 ביוני]] [[1981]], ב[[מבצע אופרה]], תקפה ישראל והשמידה [[כור גרעיני]] [[עיראק]]י בשלבי בנייה, ובכך מנעה מ[[סדאם חוסיין]] להשיג [[נשק גרעיני]]. את התקיפה ביצע [[חיל האוויר הישראלי]] באמצעות [[מטוס קרב|מטוסי קרב]] מדגם [[F-16 פייטינג פלקון|F-16 נץ]] בחיפוי מטוסי [[F-15 איגל|F-15 בז]]. − − ב-[[1982]] תקפה ישראל את [[לבנון]] ופתחה ב[[מבצע שלום הגליל]] (ומאוחר יותר: "מלחמת לבנון"). מטרתה המוצהרת של ההתקפה הייתה הגנה על יישובי צפון הארץ מהתקפות המחבלים, בעיקר מטעם ארגונים פלסטינים שהתרכזו ב[[דרום לבנון]], באזור שכונה בישראל "[[פתחלנד]]". המטרה שקבעה הממשלה בתחילת המלחמה הייתה כיבוש רצועה באורך 40 ק"מ, אך [[צה"ל]] הגיע בסופו של דבר עד לצפון לבנון וכבש את [[עיר בירה|בירת]] לבנון, [[ביירות]]. צה"ל גירש את אנשי [[אש"ף]] מלבנון, ומרכז הארגון עבר ל[[תוניס]]. המלחמה גבתה צה"ל מחיר דמים גבוה. ב-[[1986]] נסוג הצבא מרוב שטחי לבנון, והקים [[רצועת הביטחון|רצועת-חיץ]] בדרום לבנון במטרה להגן על יישובי הצפון. − − ב-[[1983]] התפטר ראש [[ממשלת ישראל התשע עשרה|הממשלה]] [[מנחם בגין]] מראשות הממשלה, כשהצהיר בישיבת הממשלה: "איני יכול עוד" והוחלף על ידי [[יצחק שמיר]] − − [[שנות ה-80 של המאה ה-20]] התאפיינו ב[[תיקו]] פוליטי בין גוש מפלגות הימין בהנהגת מנחם בגין ו[[יצחק שמיר]] לגוש מפלגות השמאל בהנהגת [[שמעון פרס]]. [[מלחמת לבנון הראשונה]], ה[[אינפלציה בישראל|אינפלציה]] התלת-ספרתית והתיקו הפוליטי חייבו ב-[[1984]] הקמת [[ממשלת אחדות לאומית (ישראל)|ממשלת אחדות לאומית]] שכללה [[הסכם רוטציה|רוטציה]] בראשות הממשלה. ב[[הבחירות לכנסת השתים עשרה|בחירות]] [[1988]] ניצח הליכוד את [[המערך]] בהפרש של רבבות קולות. שמיר, יושב ראש הליכוד, הקים [[ממשלת ישראל העשרים ושלוש|ממשלת]] אחדות לאומית בלי רוטציה. ב-[[15 במרץ]] [[1990]] הפילו [[מפלגת ש"ס|ש"ס]] והמערך את ממשלת האחדות, בניסיון להקים ממשלת שמאל-דתיים, במהלך שנודע לימים בשם "[[התרגיל המסריח]]". הניסיון כשל, ושמיר הרכיב [[ממשלת ישראל העשרים וארבע|ממשלת]] ימין-דתיים צרה. − − ב-[[1987]] פרצה [[האינתיפאדה הראשונה]], שהתבטאה בעיקר ב[[מהומה|מהומות]], [[הפרות סדר]], [[יידוי אבנים]], [[פיגוע דקירה|פיגועי סכינאות]] ו[[פיגוע ירי|פיגועי ירי]]. − − ===שנות ה-90=== − [[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Life of Lt. Gen. Yitzhak Rabin, 7th IDF Chief of Staff in photos (8).jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ראש ממשלת ישראל]] [[יצחק רבין]], יו"ר [[אש"ף]] [[יאסר ערפאת]] ו[[נשיא ארצות הברית]] [[ביל קלינטון]] בעת חתימת [[הסכמי אוסלו]], 13 בספטמבר 1993]] − [[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - PM YITZHAK RABIN AND KING HUSSEIN SHAKING HANDS.jpg|250px|ממוזער|שמאל|טקס חתימת [[הסכם השלום עם ירדן]], במסוף הערבה שבגבול ישראל–ירדן בסמוך ל[[אילת]], 26 באוקטובר 1994]] − ב[[מלחמת המפרץ]] (ינואר–פברואר [[1991]]) [[ישראל במלחמת המפרץ|הותקפה]] ישראל בטילי [[סקאד]] [[עיראק]]יים, במהלך שנועד לגרור אותה למלחמה ולערער בכך את הקואליציה בין [[ארצות הברית]] ובעלות בריתה הערביות נגד עיראק. [[ממשלת ישראל העשרים וארבע|ממשלת ישראל]] בראשות ראש הממשלה [[יצחק שמיר]] נמנעה מתגובה, לבקשת ארצות הברית. בסוף 1991 נערכה [[ועידת מדריד (1991)|ועידת מדריד]], שסללה את הדרך בהמשך למשא ומתן ישיר בין ישראל לפלסטינים. − − ב[[הבחירות לכנסת השלוש עשרה|בחירות]] שנערכו במאי [[1992]] הצליחו מפלגות השמאל להשיג גוש חוסם בכנסת, לראשונה מאז 1977, ו[[יצחק רבין]] מונה בשנית לראשות [[ממשלת ישראל העשרים וחמש|הממשלה]]. הממשלה בראשותו של רבין הובילה מספר מהלכים מדיניים ל[[שלום]] עם שכנותיה. במסגרת מאמצים אלו נחתם [[הסכם השלום בין ישראל לירדן|הסכם השלום עם ירדן]], נחתמו [[הסכמי אוסלו]], שבמהלכם הכירה תנועת אש"ף בקיומה של ישראל, והוקמה [[הרשות הפלסטינית]] שבמסגרתה ניתנה אוטונומיה לפלסטינים ב[[השטחים|שטחים]] בדמות [[שטח A]] ו[[שטח B]]. לאחר מכן התבצעו גם מגעים לשלום עם [[סוריה]] לאורך העשור. − − הסכמי אוסלו, וגל ה[[טרור פלסטיני|טרור הפלסטיני]] שבא בעקבותם, גרמו ל[[מחלוקת]] קשה בעם, שגררה הפגנות רבות אך לעיתים גם גלשה ל[[אלימות פוליטית|אלימות]]. ב-[[25 בפברואר]] [[1994]] [[רצח]] [[ברוך גולדשטיין]] 29 ערבים ב[[טבח מערת המכפלה]]. − − ב-[[4 בנובמבר]] [[1995]] [[רצח רבין|נרצח ראש הממשלה]] [[יצחק רבין]] על ידי [[יגאל עמיר]], שהתנגד לפשרות עם הפלסטינים שאותן הוביל רבין. לאחר מותו החליף אותו שמעון פרס בראשות [[ממשלת ישראל העשרים ושש|הממשלה]] לתקופה קצרה, שבמהלכה יצא צה"ל ל[[מבצע ענבי זעם]]. פרס הפסיד ל[[בנימין נתניהו]] ב[[הבחירות לכנסת הארבע עשרה|בחירות 1996]], בעקבות גל [[פיגוע התאבדות|פיגועי התאבדות]] של [[חמאס]] ב-[[1996]]. בבחירות אלה לראשונה התנהלה ההצבעה בשני פתקים, האחד לבחירת [[רשימה (בחירות)|רשימה]] לכנסת, והשני לבחירת ראש הממשלה. − − בתקופת נתניהו חלה ירידה בהיקף הטרור הפלסטיני, אחרי שהתנה התקדמות מדינית במאבק מצד [[הרשות הפלסטינית]] בטרור ובפרט בתנועת חמאס. בספטמבר [[1996]] פרצו [[מהומות מנהרת הכותל]] על רקע פתיחת [[מנהרת הכותל]] ב[[ירושלים]]. ב-[[1997]] מסר נתניהו את רוב [[חברון]] לפלסטינים במסגרת [[הסכם חברון]], ובאוקטובר [[1998]] נחתם ב[[מרילנד]] [[הסכם ואי]], אשר היווה צעד נוסף במסגרת מימוש הסכמי אוסלו. במקביל לתהליך המדיני, דחף נתניהו לכלכלה [[קפיטליזם|קפיטליסטית]] והחל ב[[הפרטה|הפרטת]] [[חברה ממשלתית|חברות וגופים ממשלתיים]]. בחזית הלבנונית אירעו בשנת 1997 [[אסון המסוקים]] ו[[אסון השייטת]]. − − ב-[[1999]] הפסיד נתניהו ל[[אהוד ברק]] ב[[הבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה|בחירות 1999]], שהתנהלו ברובן על הרקע החברתי-כלכלי והדמויות האישיות של שני המתמודדים, על רקע השקט הביטחוני-כלכלי ששרר באותה תקופה. נתניהו פרש אחרי הפסדו וב[[הליכוד|ליכוד]] החליף אותו [[אריאל שרון]]. − − === העשור הראשון של המאה ה-21 === − [[קובץ:גדר ההפרדה.JPG|שמאל|250px|ממוזער|[[גדר ההפרדה]] ספטמבר 2005]] − [[ממשלת ישראל העשרים ושמונה|ממשלת ברק]] הובילה נסיגה חד-צדדית מ[[רצועת הביטחון]] ב[[דרום לבנון]], בתמיכת הציבור בישראל, וב-[[24 במאי]] [[2000]] יצא אחרון חיילי צה"ל מלבנון. בניגוד לתקוות ודרישות ישראל, לא התפרס [[צבא לבנון]] באזור, וכוחות ה[[חזבאללה]] שלטו בו. ב-[[7 באוקטובר]] 2000 [[חטיפת החיילים בהר דב|חטף]] חזבאללה 3 חיילים ב[[הר דב]] ומאוחר יותר גם את [[פרשת אלחנן טננבאום|אלחנן טננבאום]]. טננבאום וגופות 3 החיילים הוחזרו ב-[[2004]] תמורת שחרור מאות אסירים ערביים. − − בשנת [[2000]], לאחר כישלון השיחות ב[[ועידת קמפ דייוויד (2000)]] ובסמוך לעליית [[ראש האופוזיציה]], [[אריאל שרון]], ל[[הר הבית]], החל גל [[טרור פלסטיני]] ומאבק אלים ומתמשך בין ישראל ל[[פלסטינים]] במסגרת [[האינתיפאדה השנייה]]. [[אירועי אוקטובר 2000]], שבהם נהרגו 13 אזרחים ערביים ואזרח יהודי אחד, הובילו להקמת [[ועדת אור]] והחלו הרעה ביחסי יהודים-ערבים בישראל. − − [[קובץ:Flickr_-_Israel_Defense_Forces_-_The_Evacuation_of_Neve_Dekalim_(25).jpg|ממוזער|250px|שמאל|חיילים מפנים מתנחלים מבתיהם כחלק מ[[תוכנית ההתנתקות]]]] − ב-[[2001]] נערכו [[הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה|בחירות מיוחדות לראשות הממשלה]], בעקבות [[התפטרות]] ראש הממשלה ברק, שבהן ניצח שרון. השנים 2001–2004 היו קשות מבחינת פיגועים, שיא הפיגועים היה ב"[[מרץ השחור]]" ([[2002]]), אשר הוביל ל[[מבצע חומת מגן]]. הפעילות הצבאית הניבה תוצאות וגל הטרור דעך. בעקבות ה[[אינתיפאדה]] הוחלט לבנות את [[גדר ההפרדה]] לאורכה של מדינת ישראל, ברובה סמוך ל[[הקו הירוק|קו הירוק]]. − ב[[הבחירות לכנסת ה-16|בחירות לכנסת ה-16]], בינואר 2003 ניצח [[הליכוד]] באופן ניכר ושרון המשיך לכהן כראש ממשלה. המהלך המשמעותי ביותר של [[ממשלת ישראל השלושים|ממשלת ישראל בראשותו של שרון]] הייתה [[תוכנית ההתנתקות]] ב-2005, שבמהלכה, באורח חד-צדדי וללא הסכם, פונו ה[[התנחלות|התנחלויות]] הישראליות ב[[רצועת עזה]] ובצפון [[השומרון]]. לקראת [[הבחירות לכנסת השבע עשרה|בחירות 2006]], עזב [[אריאל שרון|שרון]] את הליכוד והקים את מפלגת המרכז [[קדימה (מפלגה)|קדימה]]. עוד לפני הבחירות, [[אשפוז|אושפז]] שרון והוחלף בידי [[אהוד אולמרט]], שהוביל את קדימה לניצחון בבחירות והרכיב את [[ממשלת ישראל השלושים ואחת|הממשלה לאחר הבחירות]]. − − בנוסף לאירועים הביטחוניים-מדיניים חלו שינויים בישראל גם בתחומי ה[[כלכלה]] והחברה. [[שר האוצר|שרי האוצר]] בתקופה זו היו [[סילבן שלום]] (עד 2003) ו[[בנימין נתניהו]] (עד אוגוסט [[2005]]). בעקבות האינתיפאדה נכנס המשק ל[[מיתון]] בשנים [[2002]]–[[2004]] אך לאחר מכן התאושש ושב לצמוח, תוך כדי העמקת הפערים בין העשירונים ופגיעה ב[[הבטחת הכנסה|קצבאות הסעד]]. [[הפרטה בישראל|הופרטו]] מספר חברות ממשלתיות גדולות, בהן [[אל על]], [[IWI|מפעל הנשק הקל]] של [[תע"ש]], [[בזק]] ו[[בנק דיסקונט]]. − − ביולי [[2006]] [[חטיפת חיילי צה"ל בגבול לבנון (2006)|חטיפת שני חיילי צה"ל]] בידי חזבאללה והריגת חיילים נוספים, הובילו את ישראל לפתוח בלחימה בחזבאללה על כלל שטח [[לבנון]]. הלחימה התפתחה ל[[מלחמת לבנון השנייה]], ובסופה נפרסו כוחות בינלאומיים רחבים ([[יוניפי"ל]]) ושל צבא לבנון בדרום לבנון במקום חזבאללה. כשנה לאחר המלחמה, ב-[[6 בספטמבר]] [[2007]] השמידה ישראל [[כור גרעיני]] בשלבי בנייה ב[[סוריה]] ב[[מבצע מחוץ לקופסה]] שכלל השגת [[מודיעין צבאי]] על ידי [[אמ"ן]] ו[[המוסד]], והפצצה שביצע [[חיל האוויר הישראלי]] באמצעות מטוסי [[F-15I רעם]] ו-[[F-16I סופה]]. − − === העשור השני של המאה ה-21 === − [[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Iron Dome Intercepts Rockets from the Gaza Strip.jpg|ממוזער|250px|[[כיפת ברזל]] – מערכת הגנה אווירית [[פיתוח אמצעי לחימה בישראל|ישראלית]] [[טיל נגד טילים|נגד טילים]] בשירות [[מערך ההגנה האווירית]] של [[צה"ל]]. כיפת ברזל ביצעה מאות יירוטים מוצלחים.]] − בגזרת [[רצועת עזה]] שאחרי ההתנתקות המשיכה [[הלחימה ברצועת עזה מההתנתקות עד מבצע עופרת יצוקה|הלחימה]] בין ישראל לארגוני הטרור, ובראשם [[חמאס]] שאף השתלט צבאית על הרצועה. − ב-25 ביוני 2006 נחטף החייל [[גלעד שליט]], דבר שהביא לפתיחת [[מבצע גשמי קיץ]]. כתגובה לירי של [[ארטילריה רקטית|רקטות]] מרצועת עזה יצאה ישראל למספר מבצעים שהביאו בסיומם להפסקות אש זמניות: ב-[[27 בדצמבר]] [[2008]] עד [[18 בינואר]] [[2009]] נערך [[מבצע עופרת יצוקה]], ב-[[14 בנובמבר]] עד [[21 בנובמבר]] [[2012]] [[מבצע עמוד ענן]] וב-[[8 ביולי]] [[2014]] עד [[26 באוגוסט]] 2014 נערך [[מבצע צוק איתן]]. בכל מבצע נהרגו בין מאות לאלפי פלסטינים, רובם [[טרור|מחבלים]] אך גם אזרחים, ונגרמו נזקים גדולים לתשתית בעזה, ובמקביל [[התקפות רקטות פלסטיניות על ישראל מרצועת עזה|שיגרו המחבלים אלפי רקטות על העורף הישראלי]]. בעקבות המבצעים נמתחה ביקורת קשה על ישראל והיא הואשמה ב[[פשע מלחמה|פשעי מלחמה]], והוקמו ועדות לבדיקת הנושא מטעם [[האו"ם]]: [[צוות הבדיקה של האו"ם בנושא העימות בעזה]] בראשות [[ריצ'רד גולדסטון]] (בעקבות עופרת יצוקה) ו[[ועדת שייבס]] (בעקבות צוק איתן). − − בשנת [[ה'תשע"ו]] (2015–2016), בעקבות עימותים ב[[הר הבית]], החל [[גל הטרור הפלסטיני (2015–2016)|גל טרור]] שאופיין בהתקפות בנשק קר וחם (בעיקר [[פיגוע דקירה|פיגועי דקירה]] אך גם [[פיגוע דריסה|פיגועי דריסה]] ו[[פיגוע ירי|פיגועי ירי]]) של יחידים, לרוב צעירים ואף בני נוער וילדים. "אינתיפאדת הסכינים" דעכה בסוף 2016. נרצחו בה כ-40 ישראלים וחוסלו כ-250 [[טרור פלסטיני|מחבלים פלסטיניים]]. − − ב-6 בדצמבר 2017 הכריז [[נשיא ארצות הברית]] [[דונלד טראמפ]] על [[הכרת ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל|הכרה רשמית של ארצות הברית בירושלים כבירת ישראל]]. ב-[[14 במאי]] [[2018]] עברה [[שגרירות ארצות הברית בישראל]] ל[[ירושלים]]. − − ב-2018 חלה הסלמה הן בחזית הצפונית, מול [[איראן]] ו[[סוריה]], והן מול [[חמאס]] ב[[רצועת עזה]]. בצפון המשיכה ישראל לתקוף נשק אסטרטגי שהועבר ל[[חזבאללה]]. באפריל [[הסכסוך האיראני-ישראלי|העימות הצבאי בינה לבין איראן]] הפך לישיר. ישראל הפציצה עשרות מטרות איראניות בסוריה ובתקיפות אלו נהרגו עשרות חיילי [[משמרות המהפכה האסלאמית]]. שיא העימות הגיע ב[[מבצע בית הקלפים]] ו[[חשיפת תוכנית הנשק הגרעיני של איראן]] במבצע נועז של [[המוסד]]. − − בגזרת רצועת עזה ו[[עוטף עזה]] חלה הסלמה בעקבות מהומות אלימות וניסיונות חדירה במסגרת "[[צעדת השיבה הגדולה]]", שנערכו מדי יום שישי, החל מסוף מרץ 2018. במאי החלו הפלסטינים בשילוח יומיומי של [[עפיפון תבערה|עפיפוני תבערה]] ו[[בלון תבערה|בלוני נפץ]], ש[[הצתה (פשע)|הציתו]] למעלה מאלף שריפות שכילו כ-30,000 [[דונם]] בעוטף עזה. ביולי ונובמבר שיגרו ארגוני הטרור הפלסטיניים מאות [[רקטות ארטילריות]] ו[[מרגמה|פצצות מרגמה]] לעבר ישראל. בעימותים נהרגו שני חיילים ישראליים, נפצעו כ-20 ישראלים וחוסלו כ-260 מחבלים פלסטיניים. − − בעקבות פרישת [[מפלגה|מפלגת]] "[[ישראל ביתנו]]" של [[אביגדור ליברמן]] מ[[ממשלת ישראל השלושים וארבע]], ה[[קואליציה]] נותרה עם רוב זעום ב[[הכנסת|כנסת]]. לאור זאת, התפזרה [[הכנסת העשרים]] ו[[הבחירות לכנסת העשרים ואחת]] הוקדמו. תוצאות הבחירות לא הצליחו לספק רוב לנתניהו או ליריבו מ[[רשימה (בחירות)|רשימת]] "[[כחול לבן (רשימה)|כחול לבן]]" [[בני גנץ]], ונתניהו, יחד עם המפלגות הערביות "[[חד"ש-תע"ל]]" ו"[[רע"ם-בל"ד]]", פיזר את [[הכנסת העשרים ואחת]]. בנקודה זו, החל [[המשבר הפוליטי בישראל (2019–2020)|משבר פוליטי]] שליווה את המדינה לשתי מערכות בחירות נוספות בתוך פחות משנה, בניסיון להקים את [[ממשלת ישראל השלושים וחמש|ממשלת ישראל הבאה]]. [[הבחירות לכנסת העשרים ושתיים]] ו[[הבחירות לכנסת העשרים ושלוש]] לא הסתיימו בהכרעה ברורה. ב-17 במאי 2020 הקים נתניהו את [[ממשלת ישראל]] השלושים וחמש יחד עם בני גנץ. במקביל, בפברואר החלה [[התפרצות נגיף הקורונה בישראל]]. כמאה אלף תושבים נדבקו בנגיף וכ-1,000 מתו ממנו. − − ==גאוגרפיה== − {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[גאוגרפיה של ארץ ישראל]]}} − {{גאוגרפיה של ישראל}} − {{תמונות מרובות|יישור סיומת=מרכז|תמונה1=Satellite image of Israel in January 2003.jpg|רוחב1=98|תמונה2=Israel at night.jpg|רוחב2=106|סיומת=[[צילום לוויין|תמונות לוויין]] של ישראל וסביבתה במשך היום (מימין) והלילה (משמאל)}} − {{מצגת − |כותרת=נופים אופייניים לארץ ישראל – מצפון לדרום − |רוחב=300 − |יישור=שמאל − | − קובץ:IsraelGeoIntro-002.jpg#נופי ישראל − קובץ:Hermon.jpg#[[הר החרמון]] − קובץ:Ein_Fiq,_Golan_Heights_-_20040223-03.jpg#נוף טיפוסי ב[[רמת הגולן]]. − קובץ:Hazbani.jpg#[[נחל שניר]]. − קובץ:Kinneret-moshava.jpg#[[הכנרת|ים כנרת]]. − קובץ:PikiWiki_Israel_12379_Wadi masha.jpg#[[הר תבור]] ב[[הגליל|גליל]]. − קובץ:Bat Galim neighborhood and Haifa Bay.jpg#[[הר הכרמל]] ו[[מפרץ חיפה]]. − קובץ:PikiWiki Israel 14301 Gilboa Mountain .JPG#[[חקלאות]] ב[[עמק יזרעאל]]. − קובץ:PikiWiki_Israel_8350_sharon_beach_observatory_point.jpg#צוקי [[כורכר]] וחוף [[הים התיכון]] ב[[מישור החוף]]/[[השרון]]. − קובץ:Harchivi.jpg#נוף הררי ב[[שומרון]]. − קובץ:Eshtaol_Forest_3.jpg#[[יער אשתאול]] – יער של [[אורן]] [[ירושלים|ירושלמי]] שננטע על ידי [[קק"ל]]. − קובץ:NahalKtalav02_ST_06.jpg#[[חורש]] [[הצומח הים תיכוני בישראל|ים תיכוני]] (בחזית התמונה פורחים [[לוטם שעיר]] ו[[לוטם מרווני]]). − קובץ:Tel Aviv aerial.JPG#מבט אווירי על [[תל אביב]], [[גוש דן]]. − קובץ:BetLoya.jpg#[[השפלה]]. − קובץ:NizanimDune.jpg#[[חולות ניצנים]] – [[מישור החוף הדרומי]]. − קובץ:MidbarYehuda01_ST_06.jpg#[[ים המלח]] ו[[מדבר יהודה]]. − קובץ:PikiWiki Israel 14749 dead sea.JPG#[[גביש]]י [[מלח בישול|מלח]] ב[[ים המלח]]. − קובץ:Pura 0062a.jpg#[[כלנית מצויה|כלניות]] ב[[שמורת פורה]] בנגב הצפוני. − קובץ:Negev-2005-1.JPG#נוף ב[[הנגב|נגב]]. − קובץ:Makhtesh Ramon Floor 2.JPG#[[מכתש רמון]]. − קובץ:Addax-1-Zachi-Evenor.jpg#[[דישון מקראי]] ב[[חי-בר יוטבתה]] בנוף האופייני ל[[הערבה|ערבה]]. − קובץ:Gulf_of_Eilat.jpg#[[מפרץ אילת]] ו[[הרי אילת]] ברקע. − }} − − ישראל ממוקמת ב[[יבשת]] [[אסיה]], ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]]. מצפון היא גובלת עם [[לבנון]]; במזרח עם [[ירדן]]; בצפון-מזרח עם [[סוריה]]; בדרום נמצא [[הים האדום]]; במערב: [[מצרים]] ו[[הים התיכון]]. בישראל [[אקלים ים תיכוני]], כלומר – הקיץ ארוך, בהיר, חם ויבש, ואילו החורף מתון, בהרים ובצפון קר יותר. הצפון והמרכז המזרחי הרריים, המערב שפלת חוף, במזרח זורם [[נהר הירדן]], הדרום מדברי, 5% מיוערים. חרף שטחה המצומצם יחסית, בישראל קיים מגוון של תצורות גאוגרפיות שונות: החל ב[[הר חרמון|חרמון]], המתנשא לגובה של מעל 2,000 מטרים ואף מתפקד כאתר [[סקי]] במשך שבועות ספורים בשנה, דרך [[רמת הגולן]] ה[[בזלת]]ית והמוריקה, [[הגליל]] ההררי והשופע מים, [[מישור החוף]] החם והלח, [[בקעת הירדן]] הצחיחה ו[[ים המלח]] – המקום הנמוך בעולם, [[הרי ירושלים]] הקרירים, [[הנגב הצפוני]] הפורח ועד [[מדבר יהודה]], [[הנגב]] המדברי – שבו תופעות גאולוגיות ייחודיות כגון ה[[מכתשים בנגב|מכתשים]], [[הערבה]] וחבל [[אילת]] החמים ברוב עונות השנה. גיוון גאוגרפי וגאולוגי זה נובע ממיקומה הייחודי של ישראל על קו [[הבקע הסורי-אפריקני]] ועל היותו גשר בין ה[[מדבר]] לאקלים הממוזג של [[דרום אירופה]] והאקלים הים-תיכוני. − − ====קו החוף==== − {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[חופי ישראל]]}} − קו החוף הים תיכוני בישראל משתרע לאורך כ-190 ק"מ, מצפון לדרום. מלבד [[מפרץ חיפה]], קו החוף ישר ומתעקל בהדרגה: בדרום כיוונו צפון-מזרח - דרום-מערב, ובצפון - כמעט צפון-דרום. קו החוף ברובו חלק וחולי, ובמקומות מסוימים יש רכסים סמוך לחוף. − − קו החוף הקעור של ישראל חותך מערכת זו של רכסים ושקעים בזווית קלה. אי לכך בקו החוף בצפון הארץ יש רצועות רכסי חוף לא שחוקים, ואילו רכסי החוף במרכז קו החוף שחוקים ויוצרים צוקי חוף בולטים. אורכה של רצועה זו חמישים ק"מ, והיא ידועה בשם "מדרון השרון". הצוקים והרכסים בה הם הגבוהים ביותר. ככל שמדרימים, הרכסים מיושרים פחות בבירור ויוצרים קטעי צוקים לא-אחידים, וביניהם רווחים גדולים. קווי החוף במרכז ובצפון, בפרט באזורי [[הגליל המערבי]] ו[[הכרמל]], הם אתרים חשובים לקינון צבים, בעיקר [[צב הים]] (Caretta caretta), אך מלבד אלה מבחר המינים בהם הוא דל. מאידך, דיונות החול הנודדות והיציבות למחצה משמשות [[בית גידול]] למינים מגוונים, ובהם מספר גדול של מיני [[זוחלים]]. − − ====מקורות מים==== − {{הפניה לערך מורחב|משאבי מים בישראל}} − ישראל גובלת בשני [[ים|ימים]]: [[הים התיכון]] במערב ו[[הים האדום]] בדרום. בערים [[חיפה]], [[אשדוד]] ו[[אילת]] ישנם [[נמל]]ים המהווים חלק חשוב ב[[כלכלת ישראל]]. מקווי המים העיקריים בישראל נמצאים ב[[בקעת הירדן]]: [[הכנרת|ים כנרת]], ימת [[מים מתוקים]] בצפון הארץ, ו[[ים המלח]], ימת [[מים מלוחים]] במיוחד במזרח [[מדבר יהודה]]. לימות אלה חשיבות רבה בכלכלת ישראל וב[[משאבי מים בישראל|משק המים הלאומי]]. בעבר הייתה מצפון לכנרת [[ימת החולה]] וסביבה [[ביצה (סביבה טבעית)|ביצות]] נרחבות אך הן יובשו וממנו נותרו רק שני מקווי מים ([[שמורת החולה]] ו[[אגמון חולה]]) המהוות שמורות טבע ואתרי [[צפרות]] חשובים. הנהרות הגדולים בארץ הם [[נהר הירדן]] ו[[נהר הירקון]], הזורמים [[נחל איתן|איתן]] כל ימות השנה. בישראל [[נחל]]ים רבים שהם [[נחל אכזב|נחלי אכזב]], הזורמים רק בימי ב[[גשם|גשמים]] ב[[חורף]] ויבשים בשאר ימות השנה. − − ===גאולוגיה=== − {{הפניה לערך מורחב|גאולוגיה של ישראל}} − הגאולוגיה של ישראל עשירה ומורכבת מאירועים [[גאולוגיה|גאולוגיים]] רבי עצמה שהשאירו את חותמם ב[[סלע]]ים וב[[גאומורפולוגיה]] המקומית, בין היתר בקמטי [[הקשת הסורית]] המצויים לכל אורכה של ישראל. אירועים אלה אינם רק נחלת ההיסטוריה – מיקומה בנקודת המפגש בין שלושה [[לוחות טקטוניים]] מותיר אותה חשופה להשפעתם של תהליכים המתקיימים גם כעת, אשר מתבטאים בעיקר ב[[רעידת אדמה|רעידות אדמה]]. − − ===אקלים=== − {{הפניה לערך מורחב|אקלים ארץ ישראל}} − [[ארץ ישראל]], ומדינת ישראל בתוכה, נמצאת במזרח החבל הים תיכוני המקיף את [[אגן הים התיכון]]. באזור זה שורר [[אקלים ים-תיכוני]] המתאפיין בשתי עונות עיקריות: [[חורף]] קצר וגשום ו[[קיץ]] ארוך, חם ושחון. החבל הים תיכוני משתרע על מרבית חלקה הצפוני של ארץ-ישראל. הוא מגיע ב[[מישור החוף]] עד ל[[אשקלון]] ובחבל ההר – עד לדרום [[הרי יהודה]], להוציא את מדרונותיהם המזרחיים של הרי השומרון והרי יהודה – באזורים אלה מתחלף החבל הים תיכוני בשוליו המערביים של [[האזור האירנו-טורני]]. גם רצועות רחבות בחרמון ובנגב התיכון נחשבות כחלק מהאזור האירנו-טורני. ברוב חלקי האזור הזה שורר [[אקלים יבשתי]] וקיצוני ביותר: החורף קר ומושלג, אביב וסתיו גשומים וקיץ חם ויבש, אך בישראל התנאים האלה כמעט שאינם מורגשים כיוון שהיא נמצאת בשולי האזור ונתונה להשפעה הממתנת של הים התיכון. הצמחייה עשירה מאוד במספר מיניה והצומח הוא של יער ערבתי דליל, בתות וערבות דגניים, וכן [[הצומח הים תיכוני בישראל|צומח ים תיכוני]]. − − מדרום לחבל האירנו-טורני וממזרח לו משתרע [[האזור הסהרו-ערבי|החבל הסהרו-ערבי]]. בישראל הוא כולל את מדבריות יהודה והנגב. האקלים באזור זה הוא דו-עונתי. עונת הגשמים שלו קצרה מאוד ועונת היובש ארוכה מאוד, החורף נוח והקיץ חם ויבש מאוד. כמות הגשמים בו מועטה ביותר ומאפשרת חקלאות בסיסית בלבד. ברוב שטחיו לא קיים צומח אלא בערוצים ובשקעים, האוגרים את המים היורדים מהרמות. צמחיית האזור היא ענייה, ומספר מיניה נאמד ב-1,400 בלבד. הצומח הוא מדברי קיצוני ומקורו באזורי הסהרה, סיני וערב. החבל הסהרו-ערבי הוא הגדול ביותר בשטחו מבין החבלים הגאוגרפים בישראל, אך מספר המינים בו קטן. − − ===החי והצומח בישראל=== − {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[צמחיית ארץ ישראל]], [[החי של ארץ ישראל]]}} − הצומח בארץ מתאפיין בגיוון רב עקב ריבוי אזורי ה[[אקלים]] השונים של ארץ ישראל. החל מה[[האזור האירנו-טורני]] המאפיין את צפון ישראל וכלה באקלים המדברי של [[הנגב]]. צורות הצומח הנפוצות בארץ ישראל הם [[חורש ים-תיכוני|החורש הים-תיכוני]], ה[[חורש ים תיכוני#בתה (dwarf-shrub steppe)|בתה]] וה[[גריגה]]. העצים האופייניים לארץ ישראל הם ה[[זית]], ה[[אלון]], ה[[אלה (עץ)|אלה]], ה[[תאנה]], ה[[חרוב]] וה[[שיטה]]. בארץ ישראל מספר עצים עתיקים, שנשמרו הודות ל[[פולחן]] מקומות וקברים קדושים וכן [[חקלאות]] מצד תושבי הארץ לאורך ההיסטוריה. עם הקמת מדינת ישראל החלה [[קרן קיימת לישראל]] בנטיעת [[יער]]ות רבים, רובם הם יערות [[מחטניים]]. − − בארץ ישראל פרחים רבים, כאשר האהובים והידועים ביותר ביניהם הם [[כלנית מצויה]]{{כ}},{{הערה|שם=הפרח-האהוב-ביותר|סקר שערכה [[החברה להגנת הטבע]] ב-[[2007]] מצא שהכלנית היא הפרח המוכר והאהוב ביותר בקרב הישראלים.{{ש}}{{NFC|מירב לוי|פרח הבר האהוב ביותר על הישראלים: כלנית|122746|11 בפברואר 2007}}{{ש}}[http://www.epochtimes.co.il/news/content/view/4587/92/ הפרח האהוב ביותר על הישראלים: כלנית], [[אפוק טיימס]], 16.2.2007.{{קישור שבור|5.2.2019}}}} [[רקפת מצויה]], [[אירוס|אירוסי ההיכל]], [[צבעוני]], [[נרקיס]], [[תורמוס ההרים]] ו[[שושן צחור]] – כולם [[צמחים מוגנים בישראל]]. לצידם פורחים בשפע גם [[חרצית עטורה|חרציות]], [[סביון (סוג)|סביונים]], [[לוטם (צמח)|לוטם]], [[פרג אגסני]], [[חרדל השדה]], [[פשתה שעירה]], [[מרגנית השדה]] ומספר [[מינים פולשים]] בהם [[חמציץ נטוי|החמציץ הנטוי]] ו[[טיונית החולות]]. − − ארץ ישראל הייתה מאז ומעולם ארץ המגשרת בין [[אפריקה]], [[אסיה]] ו[[אירופה]]; ועל כן גם מיני החי הם מארצות שונות. נוסף על כך, שינויי הנוף: המדבר, השדות, הביצות, הנוף העירוני וההרים הגבוהים (דוגמת החרמון) הם גורם חשוב במפגש מינים שונים. בין מיני המדבר (רובם מאפריקה) ניתן למנות את ה[[שרקרק ירוק|שרקרק הירוק]], ה[[יעל]], ה[[צבי]], [[ישימונית מצויה|ישימונית]], ה[[ראם לבן|ראם הלבן]], [[תנין היאור]], [[נמר המדבר]], − [[צבוע מפוספס]], [[יחמור]], [[יחמור פרסי]], [[ארבע קו מובהק]] ו[[עקרב צהוב]]; מבין מיני השדות ניתן למנות את [[מושית השבע]], [[פרחית נעמי]], [[דבורת הדבש]], [[שבלול השדה]] ה[[עגור אפור|עגור האפור]], [[אנפית בקר|אנפית הבקר]] ו[[אדום-החזה]]; מבין מיני הביצות ניתן למנות את ה[[סיקסק]] וה[[לוטרה]]; מבין מיני ההרים ניתן למנות את [[שבלול החרמון]], [[צפע החרמון]] ו[[ירגזי חרמון|ירגזי החרמון]]; ומבין מיני הנוף העירוני ניתן למנות את [[חתול הבית]], [[חולדה מצויה]], [[עטלף פירות מצוי]], ה[[עורב אפור|עורב האפור]], ה[[דרור הבית|דרור]] וה[[עורבני שחור-כיפה|עורבני]]. יש מספר מינים המזדמנים לישראל לעיתים כגון ה[[פלמינגו מצוי|פלמינגו המצוי]], שניתן לראותו בבריכות המלח שליד אילת, וה[[פלמינגו זוטר|פלמינגו הזוטר]] שנצפה בפעם האחרונה בישראל ב-2006. בישראל מצויים 33 מיני [[עטלפים]]: מהם 32 מיני [[עטלפי חרקים]] בסכנת הכחדה ואחד עטלף פירות מצוי הנפוץ בכל הארץ. − − ב[[מפרץ אילת]] חיים 1270 מיני [[דגים]], מעל 3000 מינים של [[חסרי חוליות]] ו[[אלמוגים]], עשרות מיני [[עופות]], 4 מיני [[צבי ים]], ומעל 10 זנים של יונקים ימיים. מפרץ אילת הוא קטן. ממדיו מגיעים לכדי 1% משטחו הכללי של הים האדום, שאף הוא איננו גדל בממדים עולמיים. כמותו הוא עמוק – 1860 מ' – ופתחו אל הים האדום עצמו רדוד וצר. טמפרטורות המים גבוליות: פחות מ-20 מעלות בחורף, וגם המליחות קיצונית, 4.1% מלחים. שני אלה מגבילים את תפוצת החי והצומח שבו. למרות כל אלה, שוניות הים האדום ומפרציו ידועות בעושרן ו[[החי במפרץ אילת|המגוון הביולוגי שלהן]], והאחוז הגבוה של מינים [[אנדמיות (ביולוגיה)|אנדמיים]] (30%-35%). עיקר העושר הביולוגי במפרץ אילת הוא ב[[שונית אלמוגים|שונית האלמוגים]], שקיום תחומה בעיקר בשטח [[שמורת חוף האלמוגים]] בדרום אילת. − − ישראל נמצאת על נתיב ה[[נדידת עופות|נדידה]] של [[עופות]] רבים, בהם [[עגור (סוג)|עגור]]ים, [[חסידה|חסידות]], [[שקנאי]]ם ומיני [[ברווז]]ים. רבים מהם עוצרים בישראל לנוח ולאכול, בעיקר ליד מקווי מים כמו [[אגמון חולה]]. מסיבה זו הפכה ישראל ליעד [[צפרות]] עולמי חשוב.{{הערה|{{ynet|ארז ארליכמן|תצפית בינלאומית: הכרה עולמית לאגמון חולה|3677276|25 בפברואר 2009}}}} [[ציפור לאומית|הציפור הלאומית]] של ישראל היא ה[[דוכיפת]]. ב[[שנות האלפיים]], התרבו בישראל [[מין פולש|מינים פולשים]] – בעיקר [[עורב אפור]], [[מיינה מצויה]] ו[[דררת קרמר]], הפוגעים באוכלוסיית העופות המקומית וב[[חקלאות]] עקב אופיים האגרסיבי. − − מספר רב של מינים נכחדו או שנמצאים על סף הכחדה בגלל הרס בית גידול; דוגמאות לכך: [[ייבוש החולה]], כריית חול על חופי ישראל (המפריעה לצבים להטיל ביצים) ובניית ערים, כפרים וקיבוצים למיניהם. בעלי החיים נעלמים גם מסיבות אחרות: ציד בלתי חוקי, סחר, והשתלטות של [[מין פולש|מינים פולשניים]] אשר לא אמורים להיות בארץ וברחו מגני חיות ומחזיקי סחר בלתי חוקי. מינים אלה דוחקים את שאר המינים לצד; חלקם אוכלים אותם, פוצעים אותם או נושכים אותם (דוגמת ה[[נוטריה]]), את חלקם מהססים לאכול מאי ידיעה, וחלקם פשוט אוכלים על חשבון מינים אחרים. בנובמבר 2011 נתגלתה מחדש הצפרדע [[עגלשון שחור גחון]], שנחשבה לנכחדת מאז ייבוש ביצת החולה. − − העץ הלאומי של ישראל הוא [[עץ זית|עץ הזית]], הפרח הלאומי הוא ה[[כלנית מצויה|כלנית]] והציפור הלאומית היא ה[[דוכיפת]]. − − <gallery mode="packed" widths="150" heights="140"> − קובץ:Wiki-Calaniyot-Shokeda-ZE-001.jpg|מרבדי [[כלנית מצויה|כלניות אדומות]] − קובץ:Gazelles.jpg|[[צבי ארץ ישראלי]] − File:Israeli-olive001.jpg|[[עץ זית|זית]] - העץ הלאומי − קובץ:Hoopoe with insect.jpg|[[דוכיפת]] - הציפור הלאומית − קובץ:Flowers-of-Israel-ver006.jpg|פרחי ארץ ישראל − </gallery> − − ==דמוגרפיה== − {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[דמוגרפיה של ישראל]]}} − [[קובץ:population of israel by religion no text alt.svg|320px|ממוזער|התפלגות אוכלוסיית ישראל לפי דת בין 1949—2015{{כ}}:{{ש}} − {{מקרא2|#65acef|[[יהדות ישראל|יהודים]]}} {{מקרא2|#71c837|[[אסלאם בישראל|מוסלמים]]}} {{מקרא2|#f05844|[[הנוצרים בישראל|נוצרים]]}} {{מקרא2|#ffd42a|[[דרוזים בישראל|דרוזים]]}} {{מקרא2|#d8d1cc|[[דת בישראל|אחרים]]}}.{{ש}} עד 1995, נתונים על נוצרים כללו גם את נתוני אחרים.]] − על פי נתוני [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]], מנתה ישראל נכון למרץ 2019, 9,009,000 תושבים. מספר זה כולל את [[תושב קבע|תושבי הקבע]] במדינה (התושבים הערבים במזרח [[ירושלים]], תושבי רמת הגולן וכן הישראלים הגרים ב[[יהודה ושומרון]]), ולאו דווקא את האזרחים. ישראל, בשיתוף עם [[הרשות הפלסטינית]], אחראית גם לתושבים הפלסטינים של יהודה ושומרון, אולם אלה אינם נחשבים כאזרחי המדינה או כתושבי קבע בישראל, והם בעלי מעמד אזרחי רק בתחומי הגדה המערבית ורצועת עזה. − − כ-74.6% מתושבי הקבע בישראל הם יהודים (כ-6,566,200 תושבים), כ-20.9% הם ערבים מוסלמים ונוצרים (כ-1,841,700 תושבים), כ-1.7% דרוזים (כ-119,700 תושבים) וכ-4.5% אחרים (כ־401,300; רבים מהם הם [[עלייה לארץ ישראל|עולים]] ובני משפחותיהם, בעלי שורשים יהודיים אך אינם יהודים על פי [[ההלכה היהודית]]; או תושבים ללא סיווג דת). בישראל שוהים גם כ-169,000 אלף עובדים זרים חוקיים. נכון ל-2009, 72% מהאוכלוסייה היהודית נולדה בארץ, 20% ילידי [[אירופה]] ו[[אמריקה]] ו-10% ילידי [[אסיה]] ו[[אפריקה]]. − − תוחלת החיים הממוצעת בישראל היא מהגבוהות בעולם,{{הערה|שם=מקום6|{{ynet|ד"ר איתי גל|ארגון הבריאות העולמי: ישראל - מקום 6 בעולם בתוחלת החיים הממוצעת|4805260|19 במאי 2016}}}} ועמדה ב-2017 על 81.27 לגברים ו-84.58 לנשים.{{הערה|שם=תוחלת|{{ynet|ד"ר איתי גל|בריא כאן: הגברים הישראלים עלו למקום ה-3 בעולם בתוחלת החיים|5395868|11 בנובמבר 2018}}}} − − לפי סקר של [[האקונומיסט]] מ-2008 ישראל ממוקמת בפסגת הטבלה העולמית במחשוב, עם 122.1 מחשבים לכל 100 תושבים.{{הערה|{{TheMarker|אור הירשאוגה|ישראל היא שיאנית העולם במספר מחשבים לנפש|technation/1.1758624|29 בדצמבר 2008}}}} [[אזרח]] [[ישראלי]] מייצר בממוצע 1.5 ק"ג של [[אשפה]] ב[[יום]].{{הערה|{{mako|[[אילן לוקאץ']] {{!}}|מסע בעקבות האשפה הישראלית|ea52d786ea46631018|news-channel2/Friday-Newscast|30 במרץ 2012}}}} − − ערב הקמת המדינה היו בישראל 716,000 יהודים, שהיוו כ-7% מן העם היהודי באותה עת. מספרם המדויק של [[ערביי ישראל|ערבים]] באותה עת אינו ידוע, אולם לפי הערכות כ-700,000{{כ}}{{הערה|מספר הפליטים זכה לאומדנים שונים מגורמים רבים. לאחר המלחמה ציינו גורמים ערבים את המספר "900,000 או מיליון", ואילו דובריה הרשמיים של ישראל נקבו במספר "520,000 בקירוב". [[ג'ואן פיטרס]] טוענת בספרה [[מאז ומקדם]] שהמספר המרבי האפשרי הוא 430,000. אומדנים נייטרלים נוקבים במספרים הנמצאים בתווך בין הערכות אלה. אומדן של [[אונר"א]] העמיד את המספר על 726,000, והבריטים קבעו את המספר 810,000. [[בני מוריס]] מאמץ את האומדן "בין 600,000 ל-760,000". למידע נוסף ראו ספרו "[[לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949]]", עמ' 397.}} ערבים רבים עזבו את הארץ בעת [[מלחמת העצמאות]] והיו לפליטים ב[[מדינות ערב]] וכ-156,000 נשארו במדינה.{{הערה|[http://www.cbs.gov.il/reader/cw_usr_view_SHTML?ID=809 נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סוף 1948]}} − {{ראו גם|ערכים=[[הפער העדתי בישראל]]}} − מגילת העצמאות של ישראל וחוקי היסוד שלה קובעים מדיניות של שוויון זכויות מלא בלא הבדלי דת, גזע ומין. אף על-פי-כן, המוצא האתני הוא בעל משמעות רבה בישראל. כל ראשי ממשלות ישראל לדורותיהם היו ממוצא מזרח-אירופי. שילובם של יהודים [[מזרחים]] בתפקידים בכירים, כגון שרים בכירים ובעלי עמדות בכירות בצבא, החל בסוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20]]. סקרים מראים שהמשכורות הממוצעות של יהודים ממוצא אשכנזי גבוהות משל אלה שממוצא מזרחי, ונמוכות מהן משכורות הערבים.{{מקור}} המשכורת הממוצעת לגברים גבוהה מהמשכורת הממוצעת לנשים.{{מקור}} − − ב-[[2001]] הושבע השר הלא-יהודי הראשון [[סאלח טריף]], בן המיעוט ה[[דרוזי]], ל[[הממשלה ה-29|ממשלה ה-29]], וב-[[2007]] מונה השר הערבי המוסלמי הראשון, [[ראלב מג'אדלה]] ל[[הממשלה ה-31|ממשלה ה-31]]. − − ===אזורים עירוניים עיקריים=== − {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[ערים בישראל]]}} − על פי נתוני האו"ם ל-[[2011]], ישראל נחשבת לאחת המדינות ה[[צפיפות אוכלוסין|צפופות]] ביותר בעולם, עם 343.91 נפש לקמ"ר. בפועל הצפיפות גבוהה יותר, שכן רק 50% משטח ישראל בגבולות הקו הירוק מיושב או מעובד. [[חלק הארי]] של השטח הבלתי מיושב הוא מדבר [[הנגב]]. רוב הקרקעות הבלתי מיושבות או הבלתי מעובדות משמשות שטחי אימונים ל[[צה"ל]]. בין המדינות הצפופות יותר מישראל: [[הודו]], [[לבנון]], [[יפן]], [[בלגיה]] ו[[הולנד]]. 6% אחוז משטח מדינת ישראל מיוער, ו-27% משטחה הוא חקלאי. מאז שנות ה-70 העיר הגדולה ביותר היא [[ירושלים]] שבה מתגוררים כעשירית מאוכלוסיית המדינה. − − הערים הגדולות ביותר בישראל מבחינת אוכלוסייה להן יותר מ-200 אלף תושבים הן: [[ירושלים]], [[תל אביב]], [[חיפה]], [[ראשון לציון]], [[אשדוד]], [[פתח תקווה]], [[נתניה]] ו[[באר שבע]]. − {{הערים הגדולות של ישראל}} − − ===שפה=== − {{הפניה לערך מורחב|מדיניות לשונית בישראל}} − [[קובץ:שלט רחוב יהודה (3777232251).jpg|ממוזער|[[תמרורים בישראל|שלט רחוב]] ב[[עברית]], [[ערבית]] ו[[אנגלית]]]] − הגיוון הרב באוכלוסיית ישראל מתבטא במספר השפות המדוברות בה. בישראל מדוברות כ-30 שפות, רובן בקהילות עולים ומהגרי עבודה. השפה הראשית המשמשת הן לתקשורת רשמית והן לתקשורת יומיומית בין תושבי ישראל היא [[עברית מודרנית]]. עם הקמת [[המנדט הבריטי]] בארץ ישראל בשנות ה-20 הוכרזו שלוש שפות רשמיות: [[אנגלית]], [[ערבית]] ו[[עברית]]. עם הקמת מדינת ישראל הוכנס תיקון בחוק המבטל את החובה להשתמש בשפה האנגלית ואת העדיפות המשפטית שלה. עם זאת, נשמרו זכויות השימוש בשפה בפנייה לרשויות, וכן השילוט והתוויות בישראל כוללים לרוב את השפה האנגלית. מבחינה מעשית הפכה העברית לשפה הרשמית העיקרית. הערבית משמשת שפה נוספת בחלק מהפרסומים הרשמיים וניתן להשתמש בה בנאומים בכנסת או בפניות לרשויות. − − [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים|העלייה הגדולה מארצות ברית המועצות לשעבר]] ו[[העלייה מאתיופיה]], הביאו לשימוש נרחב גם בשפה ה[[רוסית]] וב[[אמהרית]]. המדיניות החדשה (בשונה מהמדיניות שנהגה בשנותיה הראשונות של המדינה) מעמידה לרשות העולים שירותים שונים בשפת ארץ מוצאם. מצד שני נעשה מאמץ להקנות לעולים את השפה העברית, בעיקר באמצעות אולפנים מיוחדים ללימוד עברית. מערכת החינוך הישראלית הממלכתית כוללת בתי ספר המלמדים בעברית ובתי ספר המלמדים בערבית. − − ===דתות=== − {{הפניה לערך מורחב|דת בישראל}} − [[קובץ:Westernwall2.jpg|ממוזער|250px|העיר העתיקה בירושלים, מוקד [[דתות אברהמיות|הדתות האברהמיות]]]] − 75.3% מתושבי ישראל, כ-6,200,000 תושבים, הם יהודים. בישראל, שיועדה להיות [[מדינת העם היהודי]], ומגדירה את עצמה כ[[מדינה יהודית דמוקרטית]], אין [[הפרדת הדת מהמדינה|הפרדה ממשית]] בין דת למדינה, והיחסים בין הממסד הדתי לשלטונות נגזרים במידה רבה מ[[מכתב הסטטוס קוו]] שנשלח בעת הקמת המדינה ועיגן את ההסכמות בין [[דוד בן-גוריון]] לממסד הרבני (ובו הוסכם בין השאר על כך שמוסדות המדינה ישמרו שבת וכשרות, ודיני האישות יתנהלו על פי ההלכה). הדת השלטת בישראל היא ה[[יהדות]], ודתות ה[[מיעוטים]] הגדולות הן ה[[אסלאם]] וה[[נצרות]]. − − לא קיימים נתונים רשמיים לגבי [[חוסר דת|האוכלוסייה הלא-דתית]] (דוגמת [[אתאיסט]]ים ושאר השקפות בלתי-דתיות באופן משמעותי), אשר עשויה לכלול עד רבע מכלל האוכלוסייה היהודית בישראל. לפי סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה:{{הערה|[http://www.cbs.gov.il/publications13/seker_hevrati11/pdf/intro_h.pdf התפלגות לפי יחס לדת על פי הלמ"ס, נכון לשנת 2011]{{קישור שבור|5.2.2019}}}} − *43% "[[חילוניים|לא דתיים, חילוניים]]" − *23% "[[מסורתיים]]-לא כל כך דתיים" − *15% "מסורתיים-[[דתיים לאומיים|דתיים]]" − *10% "[[דתיים לאומיים|דתיים]]"{{הערה|הנתונים מהלמ"ס, נכון ל-2011 (פורסם ב 2012), על פי הגדרה עצמית של בני 20 ומעלה. בשל כמות הילדים הגדולה יותר בכל משפחה חרדית ודתית, סביר כי אחוז הדתיים והחרדים (הכולל גם בני 19 ומטה) הוא גדול יותר בכמה אחוזים.}} − *9% "[[חרדים]]"{{הערה|הנתונים מהלמ"ס, נכון ל-2011 (פורסם ב 2012), על פי הגדרה עצמית של בני 20 ומעלה. בשל כמות הילדים הגדולה יותר בכל משפחה חרדית ודתית, סביר כי אחוז הדתיים והחרדים (הכולל גם בני 19 ומטה) הוא גדול יותר בכמה אחוזים.}} − − התפלגות מאמינים ולא מאמינים על פי מחקר המשך של מרכז גוטמן שבוצע ב [[2009]]: − * 80% מאמינים ב[[אלוהים]] − * 20% לא מאמינים − − 20.6% מתושבי הקבע בישראל, כ-1,720,000 תושבים, (כולל תושבי מזרח ירושלים) הם [[ערבים]], הנקראים ומחשיבים עצמם כ[[ערביי ישראל]] או כ"פלסטינים אזרחי ישראל". שיעור [[ערבים נוצרים|הערבים הנוצרים]] בקרב הערבים בישראל הוא כ-9% ומהווה כ-2% מכלל האוכלוסייה. בנוסף ישנם [[דרוזים]] (כ-120 אלף איש, או 1.7%) ו[[צ'רקסים]], שגם הם נספרים כערבים.{{הערה|[http://www.cbs.gov.il/www/mifkad/mifkad_2008/profiles/rep_h_000000.pdf נתונים לפי מפקד האוכלוסין] − }} − כ-4.1% מתושבי ישראל מוגדרים כ"אחרים" (כ-327,000 תושבים). רובם המכריע הם עולים ובני משפחותיהם אשר אינם רשומים כיהודים ב[[משרד הפנים]], למשל כאלה שאמם איננה יהודיה. − − ===חינוך=== − {{הפניה לערך מורחב|חינוך בישראל}} − [[קובץ:HavivSchool03.jpg|ממוזער|250px|[[בית הספר חביב]] ב[[ראשון לציון]] - בית הספר העברי הראשון ב[[ארץ ישראל]].]] − [[חוק לימוד חובה]] הוא אחד החוקים הראשונים שנחקקו ב[[הכנסת הראשונה|כנסת הראשונה]] ב-[[1949]]. החוק קובע שכל [[ילד]] בישראל חייב להיות במסגרת [[חינוך]] ([[גן ילדים]] או [[בית ספר]]) החל מגיל 5 ועד גיל 14 ומטיל חובה על [[הורים|הורי]] הילד לרשמו למוסד החינוכי ולדאוג להופעתו הסדירה של הילד ללימודים עד לסיום גיל חינוך חובה. החוק לא נגע להעמדת אמצעים נלווים לחינוך: [[ספר]]ים, [[כלי כתיבה]], מחברות. מאוחר יותר, הורחבה תחולת החוק בשלבים וב[[המאה ה-21|מאה ה-21]], הכוונה ללימודים חובה חינם הכוללים שתים-עשרה שנות לימוד (עד כיתה י"ב). בישראל קיימים בתי ספר ממלכתיים, שהם בתי ספר ממשלתיים המיועדים לציבור האזרחים הכללי, בתי ספר ממלכתיים-דתיים המיועדים לציבור הדתי, מערכת חינוך חרדית, וכן רשתות חינוך פרטיות נוספות. − − מערכת החינוך הממלכתית מורכבת מ[[גן חובה]], [[בית ספר יסודי]] (כיתות א'–ו'), [[חטיבת ביניים בישראל|חטיבת ביניים]] (כיתות ז'–ט') ו[[חטיבה עליונה]] (כיתות י'–י"ב) שנקראת גם [[בית ספר תיכון]]. ישנם בתי ספר שש-שנתיים שמשלבים את לימודי חטיבת הביניים עם לימודי החטיבה העליונה. − − מערכת החינוך החרדית כוללת [[תלמוד תורה]], בתי ספר חרדיים ו[[ישיבה|ישיבות]], שבדרך כלל מתנהלות בנפרד מהחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי, ובדרך כלל לא כוללות [[לימודי ליבה]] של מקצועות כמו [[מתמטיקה]], [[אנגלית]] ו[[לימודי אזרחות בישראל|אזרחות]]. היעדר לימודי ליבה מבתי הספר החרדיים הביא לביקורת ציבורית חריפה על התבדלותו של החינוך החרדי והשפעתו על אחוזי התעסוקה הנמוכים בקרב הציבור החרדי. − − אחוז ההוצאה ל[[חינוך]] יחסית ל[[תמ"ג]] הוא הגבוה בעולם – (7.3%).{{הערה|{{הידען|אבי בליזובסקי|ישראל מוציאה על כל תלמיד יסודי ותיכון ועל תפעול האוניברסיטאות פחות מהממוצע ה-OCED|israel-spend-less-per-pupil-and-per-university-1309116|13 בספטמבר 2011}}}} אף על פי כן, יחסית למספר הילדים, ההשקעה בחינוך לתלמיד נמוכה מאשר רוב מדינות ה-OECD. ההוצאה הממוצעת לתלמיד בישראל עומדת על 15,696 דולר.{{הערה|{{TheMarker|ליאור דטל|ההוצאה הלאומית לחינוך לתלמיד בישראל –- מהנמוכות במערב|career/1.1472510|13 בספטמבר 2011}}}} − − ====השכלה גבוהה==== − {{הפניה לערך מורחב|השכלה גבוהה בישראל}} − [[קובץ:Hebrew University Jerusalem IL WV.JPG|ממוזער|[[האוניברסיטה העברית בירושלים]]]] − הקמת אוניברסיטה בישראל הייתה חלק מהחזון ה[[ציונות|ציוני]], והצעה לעשות זאת עלתה כבר ב-[[1884]] בו[[ועידת קטוביץ]]. חזון זה התממש לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], בהקמת שני מוסדות השכלה: [[האוניברסיטה העברית בירושלים]] ו[[הטכניון]] ב[[חיפה]]. − − ההכרה במוסד כמוסד להשכלה גבוהה היא בסמכותה של [[המועצה להשכלה גבוהה]], ופתיחתו של מוסד כזה מצריכה היתר של המועצה. [[מוסדות להשכלה גבוהה בישראל]] פועלים ברבדים אחדים: − * [[אוניברסיטאות בישראל|אוניברסיטאות]], שבהן עוסקים ב[[מחקר]] וב[[הוראה]] לכל [[תואר אקדמי|התארים האקדמיים]], במגוון רחב מאוד של תחומים. − * [[מכללות אקדמיות בישראל|מכללות אקדמיות]], העוסקות בהוראה למגוון מצומצם יותר של תחומים, בדגש על מקצועות ממוקדים, ומעניקות רק תואר ראשון או שני. − * [[מכללות מקצועיות בישראל|מכללות מקצועיות]], המעניקות הכשרה והסמכה במקצועות מסוימים, ללא מתן תואר אקדמי. − * שלוחות של אוניברסיטאות זרות הפועלות בישראל. − − בישראל פועלות תשע אוניברסיטאות: [[האוניברסיטה העברית בירושלים]], [[הטכניון]], [[מכון ויצמן למדע]], [[אוניברסיטת תל אביב]], [[אוניברסיטת בר-אילן]], [[אוניברסיטת חיפה]], [[אוניברסיטת בן-גוריון בנגב]], [[האוניברסיטה הפתוחה]] ו[[אוניברסיטת אריאל בשומרון]]. − − === פריון === − {| class="wikitable mw-collapsible mw-collapsed" style="float: left; margin: 0 10px 0px 0;" − |+ {{ללא גלישה|שיעור פריון לפי לאום האם}} − !שנה − !יהודים − !ערבים − !סה"כ − |- − |2002 − |2.64 − |4.19 − |2.89 − |- − |2003 − |2.73 − |4.14 − |2.95 − |- − |2004 − |2.71 − |3.99 − |2.90 − |- − |2005 − |2.69 − |3.72 − |2.84 − |- − |2006 − |2.75 − |3.68 − |2.88 − |- − |2007 − |2.80 − |3.62 − |2.90 − |- − |2008 − |2.88 − |3.57 − |2.96 − |- − |2009 − |2.90 − |3.49 − |2.96 − |- − |2010 − |2.97 − |3.51 − |3.03 − |- − |2011 − |2.98 − |3.34 − |3.00 − |- − |2012 − |3.04 − |3.32 − |3.05 − |- − |2013 − |3.05 − |3.15 − |3.03 − |- − |2014 − |3.11 − |3.17 − |3.08 − |- − |2015 − |3.13 − |3.13 − |3.09 − |- − |2016 − |3.16 − |3.11 − |3.11 − |} − הגיל החציוני של האוכלוסייה הוא 28.3, ושיעור המבוגרים מעל גיל 65 הוא כ-10% מהאוכלוסייה. שיעור הילדים ובני הנוער באוכלוסיית המדינה גבוה יחסית ועומד על כ-30%, לעומת כ-20% ב[[מערב אירופה]]. [[שיעור ילודה|שיעור הילודה]] בישראל עומד על 19 לידות לשנה לכל אלף נפשות, השיעור הגבוה ביותר מבין כל [[מדינה מפותחת|המדינות המפותחות]].{{הערה|שם=CIA|1=לפי [https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/rankorder/2002rank.html?countryName=Israel&countryCode=is®ionCode=mde&rank=79#is פרסומי ה- CIA], בהערכה מעודכנת ל-2012}} האוכלוסיות בעלות שיעור הילדים הגבוה ביותר הן הציבור הערבי-מוסלמי והציבור הדתי ובעיקר ה[[חרדים|חרדי]]. לפי נתוני [[הלמ"ס]] הגיל החציוני לנישואין ראשונים עולה בהתמדה לגברים 26.9 ולנשים 23.9. תוחלת החיים בלידה היא 78.9 שנים לגברים ו-83.4 לנשים.{{הערה|שם=CIA}} − − בשנותיה הראשונות של ישראל שיעור הפריון של נשים ערביות היה גבוה באופן משמעותי משיעור הפריון של נשים יהודיות. אולם, מגמה זו השתנתה ובשנת 2015, לראשונה [[שיעור הפריון]] הכולל של הנשים הערביות והיהודיות היה זהה ועמד על 3.13 ילדים בממוצע לאישה. − − ==פוליטיקה וממשל== − {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[פוליטיקה של ישראל]], [[שיטת הממשל בישראל]]}} − {{תמונות מרובות − | יישור = שמאל − | תמונה1 = Reuven Rivlin as the president of Israel.jpg − | רוחב1 = 124 − | חלופי1 = ראובן ריבלין − | הערה1 = <center>[[נשיא מדינת ישראל|הנשיא]] {{ש}} [[ראובן ריבלין]]</center> − | תמונה2 = Benjamin Netanyahu 2012.jpg − | רוחב2 = 120 − | חלופי2 = בנימין נתניהו − | הערה2 = <center>[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] {{ש}} [[בנימין נתניהו]]</center> − }} − [[קובץ:PikiWiki Israel 7260 Knesset-Room.jpg|ממוזער|250px|[[מליאת הכנסת|מליאת]] [[הכנסת]] – [[רשות מחוקקת|בית המחוקקים]] ו[[פרלמנט|בית הנבחרים]] של ישראל.|טקסט=]] − ישראל היא [[דמוקרטיה פרלמנטרית]]. בראש המדינה עומד ה[[נשיא]], אך הוא אינו מחזיק בסמכויות ביצועיות משמעותיות, ותפקידו הוא סמלי. בין תפקידיו של [[נשיא מדינת ישראל|הנשיא]], הטלת משימת הרכבת הממשלה על [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]]. ראש הממשלה נבחר על ידי הכנסת, בתהליך דו-שלבי: לאחר [[הבחירות לכנסת]] מזמין נשיא המדינה את ראשי המפלגות להתייעצויות, אז הוא מטיל את הרכבת הממשלה על חבר הכנסת בעל הסיכויים הטובים ביותר לעמוד במשימה, ולאחר משא ומתן בין המועמד לראשי המפלגות מאשרת הכנסת או דוחה את הרכב הממשלה החדשה. [[חבר הכנסת]] שהרכיב את הממשלה ממונה לראש הממשלה והוא הנושא במרב האחריות הכרוכה בפעולותיה. החלטות הממשלה מתקבלות בישיבותיה בכל יום א' ב[[שבוע]]. לאחר שאישרה הממשלה הצעת אחד השרים כהחלטה, היא הופכת להחלטת ממשלה ועל השרים לבצעה.{{הערה|ראו: [http://www.pmo.gov.il/PMO/Secretarial/Decisions/ החלטות הממשלה], באתר ראש הממשלה.}} רוב פעולות הממשלה חייבות אישור של הכנסת. − − [[הרשות המחוקקת]] (ה[[פרלמנט]]) היא [[הכנסת]]. היא מורכבת ממאה ועשרים [[חבר הכנסת|חברי הכנסת]] ונבחרת ב[[בחירות]] כלליות ויחסיות, לקדנציה של ארבע שנים או עד שהכנסת מחליטה לפזר את עצמה לפני המועד, או אחריו במקרים מסוימים. כל [[אזרח]] (או אזרחית) שהוא גם [[תושב קבע]] וגילו מעל 18 שנים רשאי להצביע. ההצבעה בבחירות לכנסת היא לרשימות מועמדים, שאותן מרכיבות ה[[מפלגה|מפלגות]] הרשומות כחוק (כל מפלגה יכולה להציג רשימה אחת, אבל כמה מפלגות יכולות להציג רשימה משותפת). המועמדים ברשימה מדורגים – ככל שמיקומם ברשימה גבוה יותר, כך יש להם סיכוי רב יותר להיבחר לכנסת. כל אזרח מצביע עבור הרשימה שבה הוא תומך. רשימה שזכתה בפחות מ[[אחוז החסימה (ישראל)|אחוז החסימה]] אינה רשאית לשלוח נציג לכנסת הנבחרת. כל רשימה שזכתה בקולות מעבר לשיעור הנ"ל תשלח לכנסת נציגים בשיעור יחסי לשיעור הקולות בו זכתה. לדוגמה, אם רשימה פלונית זכתה ב-10% מהקולות, היא תשלח כ-12 נציגים לכנסת, ואלה יהיו מועמדים 1–12 ברשימה. − − ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]] שונתה שיטת הבחירות, ונערכה הפרדה בין בחירת ראש הממשלה לבחירות לכנסת, אך החוק הושב לקדמותו לאחר מספר שנים של חוסר יציבות (ראו: [[חוק הבחירה הישירה]]). − − אף על פי שב[[הכרזת העצמאות]] התחייבו החותמים לכתיבת [[חוקה (ישראל)|חוקה]] בתוך מספר חודשים, עד היום לא נכתבה חוקה לישראל, וזאת בשל חילוקי דעות פנימיים בנוגע לאופיה של המדינה. את תפקיד החוקה ממלאים [[חוק יסוד|חוקי יסוד]] שנחקקים על ידי [[הכנסת]] ויש להם מעמד מיוחד, ופסיקותיו של בית הדין הגבוה לצדק ([[בג"ץ]]). חוקי היסוד עתידים, לפי [[החלטת הררי]] שנתקבלה בכנסת, להרכיב יחדיו [[חוקה]] שלמה. − − בניגוד למדינות אירופה שבהן החלוקה בין מחנות [[שמאל וימין בפוליטיקה|הימין והשמאל]] מתבססת בעיקר על פי העמדות בתחום הכלכלי-חברתי, השיח הפוליטי בישראל נע רובו סביב הסוגיה הביטחונית-מדינית. הגושים הפוליטיים בכנסת הם ה[[שמאל וימין בפוליטיקה בישראל|שמאל, ימין]], ה[[חרדים]], המרכז והערבים. − * '''[[ימין פוליטי בישראל|הימין]]''' (מיוצג בכנסת על ידי [[הליכוד]], [[ישראל ביתנו]], [[הבית היהודי]] ([[מפד"ל]]), ובעבר גם [[האיחוד הלאומי]], [[התחיה]], [[מפלגת מולדת|מולדת]], [[תנועת החרות|חרות]] ועוד) מזוהה עם ה[[לאומיות]] ה[[יהדות|יהודית]] ואידאולוגיה [[ציונות|ציונית]]. הימין מתאפיין בגישה נצית לגבי [[הסכסוך הישראלי-ערבי]]. הם מאמינים בגישה תקיפה כנגד מדינות ערב והפלסטינים והתנגדו ל[[הסכמי אוסלו]]. הימין מאמין שאפשר למגר את הטרור באמצעות פעולות צבאיות. רוב הימין תומך ברעיון [[ארץ ישראל השלמה]] ומתנגד לפינוי [[התנחלויות|יישובים]]. מפלגת הליכוד (ימין-מרכז) מתנגדת לנסיגות חד צדדיות, אך מוכנה לוויתורים תמורת שלום. למרות זאת, ראשי הממשלה [[מנחם בגין]] ו[[אריאל שרון]] פינו יישובים מ[[חצי האי סיני]] ו[[רצועת עזה]]. חלק ניכר מן הימין בארץ הוא בעל נטייה מסורתית ופרו-דתית, אם כי יש מחנה ימין חילוני. [[הציונות הדתית]] נוטה היום ברובה לימין. מבחינה כלכלית, אין אחדות דעים בקרב מפלגות הימין. הרוב תומכות ב[[שוק חופשי]] ויש הנוטות לכיוון [[מדינת רווחה]] ומדיניות קצבאות המסייעת לחלשים.{{מקור}} [[ימין רדיקלי בישראל|הימין הקיצוני]] תומך בין השאר ב[[טרנספר]] של ערבים ופלסטינים מתחומי [[ארץ ישראל]] למדינות ערב. המפד"ל בהנהגת [[יוסף בורג]] הייתה בעבר מפלגת מרכז, אך ממאי 1977 היא נחשבת מפלגת ימין. − * '''המפלגות החרדיות''' ([[מפלגת ש"ס|ש"ס]], [[יהדות התורה]] המורכבת מ[[אגודת ישראל]] ומ[[דגל התורה]]) נוטות לתמוך בימין אך ישבו גם בממשלות של מפלגות השמאל. מפלגות אלו פועלות לרוב על-פי רבניהן (בהנהגת מפלגת ש"ס עומדת [[מועצת חכמי התורה]]). המפלגות מתנגדות להפרדת דת ומדינה ושמרניות מאוד בנושאי צביון המדינה והחברה. במישור הכלכלי הן בעד מדינת רווחה ומדיניות הקצבות נדיבה לחלשים. הן מתנגדות ל[[גיוס בני ישיבות|גיוס בחורי ישיבה]] ולכל פגיעה אחרת ב"עולם הישיבות". − * '''[[מרכז פוליטי בישראל|המרכז]]''' ([[יש עתיד]] ו[[חוסן לישראל]], בעבר: [[המפלגה הפרוגרסיבית]], [[הציונים הכלליים]], [[המפלגה הליברלית הישראלית]], [[ליברלים עצמאיים]], [[שלומציון (מפלגה)]], [[מפלגת שינוי|שינוי]], [[מפלגת המרכז]] ו[[מפלגת קדימה]]) – מפלגות המרכז מקבלות בדרך-כלל את גישת השמאל שלפיה יש לצמצם את הנוכחות הישראלית בשטחי יהודה ושומרון אך מביע חוסר אמון במחויבות ה[[פלסטינים]] לשלום עם ישראל. המרכז לרוב תומך בפעולות חד-צדדיות כגון בניית [[גדר ההפרדה]] ו[[תוכנית ההתנתקות]] לצד המשך הפעולות הצבאיות (כגון [[סיכול ממוקד|סיכולים ממוקדים]]) ל[[לוחמה בטרור]]. מבחינה כלכלית, המרכז לרוב הוא ליברלי ותומך בשיטת ה[[שוק חופשי|שוק החופשי]] ובגישה [[קפיטליזם|קפיטליסטית]]. − * '''[[שמאל פוליטי בישראל|השמאל]]''' ([[מפלגת העבודה]], שהיא גלגול היסטורי של [[מפא"י]]; [[מרצ]] ו[[חד"ש]], ובעבר [[מפ"ם]]) נוקט בגישה יונית יותר כלפי הסכסוך הישראלי-ערבי. בעבר הייתה מפלגת העבודה נצית יחסית, אך מאז [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] היא נהפכה ליונית יותר עם חתימת [[הסכמי אוסלו]] עם [[אש"ף]]. בעבר זוהה השמאל עם ה[[סוציאליזם]], אך ב[[שנות האלפיים]], הוא מזוהה עם הגישה היונית ביחס לסכסוך הישראלי-ערבי. מחנה השמאל תומך ב[[שתי מדינות לשני עמים]] ומאמין שהסכמי [[שלום]] ופשרות הם הדרך הטובה ביותר לפתרון [[הסכסוך הישראלי-ערבי]]. השמאל תומך בפינוי מרבית ה[[התנחלויות]] או כולן ובהקמת [[מדינה פלסטינית]] בשטחי [[יהודה, שומרון ועזה]]. רוב מפלגות השמאל בישראל הן בעלות אוריינטציה [[ציונות|ציונית]], הרואה בהסדרים מדיניים עם המדינות והעמים השכנים דבר שעשוי לקדם את ישראל ולבסס את מעמדה כמדינה יהודית ודמוקרטית. לצדן יש בישראל תנועות [[שמאל רדיקלי בישראל|שמאל רדיקליות]] [[פוסט-ציונות|פוסט-ציוניות]] שמאמינות כי הפתרון הרצוי לסכסוך שישראל נתונה בו הוא הקמת [[מדינה דו-לאומית]] בשטחי ישראל והרשות הפלסטינית או הפיכת ישראל ל[[מדינת כל אזרחיה]]. מבחינת ממשל מפלגות השמאל מתאפיינות לרוב ב[[ליברליזם]], והן אינן אחידות במצען הכלכלי. חד"ש (הכוללת בתוכה את [[מק"י]] ה[[קומוניזם|קומוניסטית]]) מוגדרת סוציאליסטית והעבודה ומרצ [[סוציאל-דמוקרטיה|סוציאל-דמוקרטיות]]. מפלגות השמאל נוטות לתמוך בנושאי [[זכויות האדם]] ו[[הפרדת דת ומדינה]]. − * '''המפלגות הערביות''' ([[בל"ד]], [[הרשימה הערבית המאוחדת|רע"ם]], [[תע"ל]] וחד"ש) מאגדות בתוכן מפלגות שונות מאוד זו מזו, מחד"ש החילונית ועד רע"ם הדתית. המשותף להם הוא שעיקר מצביעיהן מגיע מ[[ערביי ישראל|המגזר הערבי ישראלי]]. הנהגת מפלגת חד"ש מורכבת מנציגים יהודים וערביים והיא אינה מגדירה עצמה כמפלגה ערבית, אף שהיא מזוהה כך בדרך כלל בתקשורת הישראלית. כולן [[אנטי-ציונות|מתנגדות לציונות]] ולמדיניות ישראל בשטחים, ותומכות בהקמת מדינה פלסטינית לאחר נסיגה ישראלית ל[[הקו הירוק|קווי 4 ביוני 1967]]. בחלק ממפלגות האלה רווחת הסתייגות מהגדרתה של ישראל כמדינה יהודית, ורואות בכך אפליה של המגזר הערבי במדינה. על כן הן מבקשות את הגדרתה של המדינה כמדינת כל אזרחיה, והנהגת אוטונומיה תרבותית למגזר הערבי. המפלגות הערביות מקבלות בעשורים האחרונים תמיכה של בין 8 ל-15 מנדטים, אך הן לא נכנסו בתקופה זו לקואליציה או קיבלו תפקידי שרים. לעיתים, תמכו מבחוץ בממשלות שמאל ומרכז ונתנו "רשת ביטחון" לנסיגות ולהסכמי שלום. − − עד [[1977]] שלטה בישראל [[מפא"י]] (מפלגת פועלי ארץ ישראל) וגלגוליה. בדרך כלל בקואליציה היו שותפות מפלגות השמאל הציוניות כגון [[מפ"ם]], [[המפד"ל]] ומפלגת המרכז [[הציונים הכלליים]] (שהפכה לליברלים ומאוחר יותר התמזגה עם הליכוד). − ב-1977 התרחש [[המהפך]], ו[[הליכוד]], בראשותו של [[מנחם בגין]], עלה לשלטון. מאז הפכה הליכוד למפלגת השלטון המרכזית, עם הפסקות לא ארוכות שבהן מפלגת העבודה חזרה לשלטון. כ-29 שנה לאחר המהפך, ב[[הבחירות לכנסת השבע עשרה|בחירות 2006]], לראשונה המפלגה השלטת שנבחרה, לא הייתה מהימין או מהשמאל, אלא מפלגה שזיהתה עצמה כמרכז – [[מפלגת קדימה]] בראשותו של [[אהוד אולמרט]]. אך לאחר שלוש שנים חזר השלטון לידי הליכוד. − − ===חלוקה מינהלית=== − {{ערך מורחב|ערכים=[[מחוזות ישראל]]}} − {{מפת ישראל עם תוויות}} − ישראל מחולקת לשבעה [[מחוזות ישראל|מחוזות מנהליים]], בכל אחד מהם משרדי ממשלה מחוזיים, [[בית משפט מחוזי]] ומוסדות נוספים. החלוקה מתפרסמת ב[[ילקוט הפרסומים]] כ[[צו]] ממשלתי – "הודעה על חלוקת שטח המדינה למחוזות ונפות ותיאור גבולותיהם" ועוברת תיקונים מפעם לפעם. הסמכות לקבוע מחוזות ניתנה לממשלה בסעיף 3 ל[[פקודת סדרי השלטון והמשפט]], תש"ח–1948. − שבעת המחוזות הם [[מחוז ירושלים]], [[מחוז הצפון]], [[מחוז חיפה]], [[מחוז המרכז]], [[מחוז תל אביב]], [[מחוז הדרום]] ו[[מחוז יהודה ושומרון]]. − − [[השלטון המקומי בישראל]] מנוהל דרך חלוקתה ל[[רשות מקומית|רשויות מקומיות]], כש[[רשות מקומית בישראל]] היא היחידה הגאוגרפית-מנהלית הקטנה ביותר הנהוגה בה. נכון ל-[[2012]], קיימות 256 רשויות מקומיות בישראל.{{הערה|[http://www.moin.gov.il/Subjects/LocalGovernmentMap/Pages/About.aspx אתר משרד הפנים]}} − − {| class="wikitable sortable" style="text-align:center" − |- − ! rowspan="2"| מחוז − ! rowspan="2"| בירה − ! rowspan="2"| העיר הגדולה{{ש}}ביותר − ! colspan="4"| אוכלוסייה{{הערה|שם=districts_pop|{{cite web |url=http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton_e.html?num_tab=st02_17&CYear=2017 |title=Localities and Population, by Population Group, District, Sub-District and Natural Region |date=6 September 2017 |publisher=Israel Central Bureau of Statistics |access-date=19 September 2017}}}} − |- − ! יהודים − ! ערבים − ! סה"כ − ! class="unsortable"| הערה − |- − ! [[מחוז ירושלים|ירושלים]] − | colspan="2"| [[ירושלים]] − | style="text-align:left"| {{אחוז|721300|1083300}} − | style="text-align:left"| {{אחוז|344500|1083300}} − | style="text-align:left"| {{מיין לפי|1083300|1,083,300}} − | {{Ref label|מחוז ירושלים|א}} − |- − ! [[מחוז הצפון|צפון]] − | [[נוף הגליל]] − | [[נצרת]] − | style="text-align:left"| {{אחוז|603400|1401300}} − | style="text-align:left"| {{אחוז|752700|1401300}} − | style="text-align:left"| {{מיין לפי|1401300|1,401,300}} − | − |- − ! [[מחוז חיפה|חיפה]] − | colspan="2"| [[חיפה]] − | style="text-align:left"| {{אחוז|679400|996300}} − | style="text-align:left"| {{אחוז|255100|996300}} − | style="text-align:left"| {{מיין לפי|0996300|996,300}} − | − |- − ! [[מחוז מרכז|מרכז]] − | [[רמלה]] − | [[ראשון לציון]] − | style="text-align:left"| {{אחוז|1852400|2115800}} − | style="text-align:left"| {{אחוז|172700|2115800}} − | style="text-align:left"| {{מיין לפי|2115800|2,115,800}} − | − |- − ! [[מחוז תל אביב|תל אביב]] − | colspan="2"| [[תל אביב]] − | style="text-align:left"| {{אחוז|1289500|1388400}} − | style="text-align:left"| {{אחוז|20900|1388400}} − | style="text-align:left"| {{מיין לפי|1388400|1,388,400}} − | − |- − ! [[מחוז הדרום|דרום]] − | [[באר שבע]] − | [[אשדוד]] − | style="text-align:left"| {{אחוז|909200|1244200}} − | style="text-align:left"| {{אחוז|250800|1244200}} − | style="text-align:left"| {{מיין לפי|1244200|1,244,200}} − | − |- − ! [[מחוז יהודה ושומרון|יהודה ושומרון]] − | [[אריאל]] − | [[מודיעין עילית]] − | style="text-align:left"| {{אחוז|391000|399300}} − | style="text-align:left"| {{אחוז|600|399300}} − | style="text-align:left"| {{מיין לפי|0399300|399,300}} − | {{Ref label|יהודה ושומרון|ב}} − |} − − :{{Note label|מחוז ירושלים|א}} כולל למעלה מ־200,000 יהודים ו־300,000 ערבים במזרח ירושלים.{{הערה|שם=jerusalem_pop|{{cite web |url=http://www.jerusaleminstitute.org.il/.upload/yearbook/2017/shnaton_C1017.pdf |title=Population of Jerusalem, by Age, Religion and Geographical Spreading, 2015 |publisher=Jerusalem Institute for Israel Studies |access-date=19 September 2017 |archiveurl=https://web.archive.org/web/20190411211301/http://www.jerusaleminstitute.org.il/.upload/yearbook/2017/shnaton_C1017.pdf |archivedate=2019-04-11 |url-status=dead }}}} − :{{Note label|יהודה ושומרון|ב}} אזרחי ישראל בלבד. − − ===גבולות ישראל=== − {{ערך מורחב|גבולות מדינת ישראל}} − ישראל [[גבולות מדינת ישראל|גובלת]] ב[[הים התיכון|ים התיכון]] וב[[מצרים]] ב[[מערב]], ב[[ים סוף|ים האדום]] ב[[דרום]], ב[[ירדן]] ב[[מזרח]], ב[[סוריה]] בצפון-מזרח וב[[לבנון]] ב[[צפון]]. בין ישראל למצרים, לחוף הים התיכון, נמצאת [[רצועת עזה]], הנמצאת בשליטת [[חמאס]]. באזור ההר המרכזי שבין ישראל לירדן נמצאים הרי [[יהודה ושומרון]] (המכונים גם [[הגדה המערבית]]), הנמצאים בשליטה משולבת של ישראל ו[[הרשות הפלסטינית]] ומעמדם הסופי, כמו גם מעמדה של רצועת עזה, טרם הוכרע. בצפון-מזרח נמצאת [[רמת הגולן]] בשליטת ישראל, והוחלו עליה חוקי מדינת ישראל (באמצעות [[חוק רמת הגולן]]), אך סוריה ממשיכה לתבוע עליה ריבונות. − − ===יחסי חוץ=== − {{הפניה לערך מורחב|יחסי החוץ של ישראל}} − [[קובץ:Foreign relations of Israel (map).png|ממוזער|upright=1.35|{{מקרא|#0000ff|יחסים דיפלומטיים}} {{מקרא|#80ffff|היחסים הדיפלומטיים הושעו}} {{legend|#00ff00|יחסים דיפלומטיים בעבר}} {{מקרא|#ff00ff|ללא יחסים דיפלומטיים, אבל עם יחסי מסחר בעבר}} {{מקרא|#ff8040|אין יחסים דיפלומטיים}}]] − [[קובץ:Truman_receives_menorah.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[ראש ממשלת ישראל]] [[דוד בן-גוריון]], ושגריר ישראל בוושינגטון [[אבא אבן]], עם [[נשיא ארצות הברית]] [[הארי טרומן]], מאי 1951]] − בבסיס מדיניות החוץ של ישראל מאז ראשית [[שנות ה-50 של המאה ה-20]] עומדים קשריה עם [[העולם המערבי|המערב]] המהווה מקור תמיכה וסיוע מרכזיים למדינה במישור הבינלאומי והצבאי. עד אמצע שנות ה-60 נשענה ישראל במידה רבה על תמיכתה של [[צרפת]] והחל מאמצע שנות ה-60 ובייחוד אחרי [[1967]] הפכה [[ארצות הברית]] למעצמה העיקרית המעניקה תמיכה וסיוע בהיקף רחב לישראל. ארצות הברית מהווה אחת מ[[יחסי ארצות הברית–ישראל|התומכות הבולטות ביותר של ישראל]]. הסיוע של ארצות הברית מתבטא בתמיכה בישראל בארגונים בינלאומיים ובסיוע כלכלי וצבאי רחב היקף של מיליארדי דולרים בשנה. − − יחסי החוץ של ישראל הושפעו מ[[החרם הערבי]] שהוטל עליה ועל חברות הסוחרות איתה מצד [[מדינות ערב]]. בעקבות הסכמי השלום בתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20]], צומצם היקף החרם הערבי ומצב יחסי החוץ של ישראל השתפר. − − ב[[או"ם]] לא נהנתה ישראל מתמיכה רחבה. באופן מסורתי, האו"ם תמך בישראל כשהחליטה לוותר על שטחים, אך ביקר את ישראל על פעולות צבאיות שלה שמלוות בנפגעים לצד השני. החריג הבולט באו"ם הוא [[ארצות הברית]], המפגינה יחס ידידותי ונחשבת ל"ידידה הגדולה" של ישראל. ארצות הברית מצהירה מפעם לפעם כי היא ערבה לקיומה וביטחונה של המדינה ואף משתמשת פעמים רבות בזכות ה[[וטו]] שלה כנציגה קבועה ב[[מועצת הביטחון]], כדי למנוע החלטות הפוגעות בישראל. בין ידידותיה המסורתיות של ישראל נמצאת [[גרמניה]], שלאחר תהליך ארוך שכלל את [[הסכם השילומים]] ב-[[1952]] וכינון יחסים דיפלומטיים ב-[[1965]] נמצאת ביחסים טובים עם מדינת ישראל,{{הערה|[http://www.expatica.com/de/news/german-news/German-politician-says-Israel-could-join-EU-in-15-years_53272.html ב-2009 אמר בכיר גרמני שישראל יכולה להצטרף לאיחוד אירופי בעוד כ15 שנים] מתוך אתר Expatica}} ואף מעניקה לה סיוע צבאי. מדינות אחרות שנחשבות לידידות טובות של ישראל הן [[קנדה]], [[צ'כיה]] ו[[פולין]]. − − [[ברית המועצות]] התייצבה בראש מדינות ערב במשך עשורים ארוכים במסגרת המלחמה הקרה בארצות הברית. נקודת שבר גדולה הייתה ב-[[10 בנובמבר]] [[1975]], כאשר התקבלה באו"ם [[החלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם|החלטה 3379]], הקובעת כי "הציונות היא גזענות". הצהרה זו בוטלה ב-[[1991]]. לאחר תום [[המלחמה הקרה]] ונפילת ברית המועצות, הטונים הצורמים שהגיעו מרוסיה התמתנו. ב[[שנות האלפיים]], לישראל יחסים ענפים עם רוסיה. − − עד [[מלחמת יום הכיפורים]], ישראל עשתה ניסיונות להיחלץ מהבידוד העולמי ביצירת קשרים עם מדינות עולם שלישי מתפתחות. היחסים עם מדינות אפריקה נפסקו בין השאר בגלל לחץ ערבי וטענות מדינות אפריקה השחורה שהשליטה הישראלית ב[[סיני]] משמעה כיבוש אדמה אפריקאית. כדי למצוא מדינות ידידות, ישראל קיימה יחסים מיוחדים עם מדינות שהפרו זכויות אדם או מדינות מבודדות, כמו [[דרום אפריקה]] ו[[טאיוואן]]. − − לאחר חתימת הסכם השלום עם [[מצרים]], [[ירדן]], והחתימה על [[הסכמי אוסלו]], חל שיפור מסוים ביחסי ישראל עם חלק ממדינות ערב. קשר חשוב נוצר בין ישראל ל[[טורקיה]]. לאחר יישום [[תוכנית ההתנתקות]] מדינות מוסלמיות נוספות כמו [[פקיסטן]] הודיעו על חימום יחסים. יחסי ישראל וטורקיה התקררו באופן משמעותי בעקבות אירועי [[המשט לעזה (2010)|המשט הטורקי]] ב-2010. − − עד ל[[המהפכה האיסלאמית|מהפכה האיסלאמית]] ב-1979, [[יחסי איראן–ישראל|לאיראן היו יחסים טובים עם ישראל]], אולם הם נותקו והפכו לעוינות עזה לאחריה. − − פעולות צבאיות של ישראל בעקבות פריצת [[האינתיפאדה השנייה]], גרמו לשפל בתדמיתה של ישראל ולעלייה באנטישמיות בקרב מדינות מערביות רבות, במיוחד באירופה. בישראל קיים ציבור רב הטוען כי באופן מסורתי, "כל העולם נגדנו" ומשייכים לביקורת על מדיניות ישראל אספקטים [[אנטישמיות|אנטישמיים]]. מדינאים, אקדמאים, [[דיפלומט]]ים ועיתונאים אפיינו את [[האנטישמיות החדשה]]: [[הסתה]] וגל [[אלימות|תקיפות]] אנטישמיות כנגד יהודים המסווה את עצמו כ[[אנטי-ציונות]] והתנגדות למדינת ישראל. − מתוך כך בעקבות האינתיפאדה, מספר סמלי של חברות מסחריות החליטו [[חרם על ישראל|להחרים את ישראל]], אך הייצוא הישראלי לא נפגע. − − ==צבא וביטחון== − {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[ביטחון ישראל]]}} − [[קובץ:Flickr - Israel Defense Forces - Desert Reconnaissance Battalion Special Training, Nov 2010 (1).jpg|ממוזער|250px|לוחם [[גדוד הסיור המדברי]] יורה ב[[נגב (מקלע)|מקלע נגב]]]] − [[קובץ:Israeli Tanks Cross the Suez Canal - Flickr - Israel Defense Forces.jpg|ממוזער|250px|[[טנק]] של [[צה"ל]] חוצה את [[תעלת סואץ]] על גשר שהקים [[חיל ההנדסה הישראלי]]]] − בשלושה העשורים הראשונים לקיומה, הייתה ישראל מוקפת מכל עבריה במדינות עוינות שלא הכירו בה. מצב זה החל להשתנות בהדרגה ב-[[1977]] עם ביקורו של [[נשיא מצרים]] בישראל ונכון ל-2014 יש לישראל חוזי שלום ו[[יחסים דיפלומטיים]] עם שתיים משכנותיה, [[מצרים]] ו[[ירדן]], והכרה דה-פקטו מצד יתר שכנותיה. בין ישראל ל[[סוריה]] ו[[לבנון]] שוררים יחסי איבה ומתיחות ביטחונית. מתחילת [[מלחמת האזרחים בסוריה]] ב-2011 [[זליגת מלחמת האזרחים בסוריה לישראל|התנגשויות צבאיות קורות מפעם לפעם בגבול ישראל-סוריה]], וכן תקריות מעטות בגבול עם לבנון. − − האסטרטגיה הביטחונית הרשמית של ישראל היא "קונספציה הגנתית-הגבית". ישראל ממתינה שתהיה מצד האויב תקיפה או פעילות מאיימת ורק אז פועלת בתגובה. לעיתים כמו ב[[מבצע אופרה|תקיפת הכור העיראקי]], היא יוזמת [[מכה מקדימה|מכת מנע]] צבאית, כדי למנוע התפתחות איום חריף יותר. ישראל נחשבת לגורם צבאי חזק באזור המזרח התיכון ויש התולים בעוצמה צבאית זו את נכונותן של [[ארצות ערב]] השכנות להכיר בה ולהיכנס למשא ומתן מדיני איתה מאז סוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20]]. − − החל מ[[שנות ה-70 של המאה ה-20]] צברה ישראל ניסיון רב ב[[לוחמה בשטח בנוי]] ו[[מלחמה בטרור|מלחמה מול טרור]], שהתבטא בפעולות [[פיגוע מיקוח|שחרור בני ערובה]] נועזות (כגון [[חטיפת מטוס סבנה|פעולת סבנה]] ו[[מבצע אנטבה]]), פעולות [[קומנדו]] ו[[חבלה (פעילות מלחמתית)|חבלה]], מבצעים צבאיים נרחבים כנגד בסיסי טרור ו[[סיכול ממוקד|סיכולים ממוקדים]] שבהם נהרגו טרוריסטים בכירים. לצה"ל הישגים רבים בלוחמה בטרור: דיכוי [[הטרור ברצועת עזה בתחילת שנות ה-70]], גירוש [[אש"ף]] ל[[תוניס]] ב[[מלחמת לבנון הראשונה]] ודיכוי הטרור ב[[יהודה ושומרון]] בעקבות [[האינתיפאדה השנייה]]. יחידות ה[[כוחות מיוחדים|עילית]] וה[[לוחמה בטרור|לוט"ר]] של ישראל – בהן ה[[ימ"מ]], [[סיירת מטכ"ל]], ה[[שב"כ]] (המפעיל [[HUMINT|סוכנים]] ומספק [[מודיעין צבאי|מודיעין]] נגד טרור), ה[[מסתערבים]], [[שייטת 13]], [[סילוק פצצות|חבלני]] [[משמר הגבול]] ו[[חיל ההנדסה הקרבית]] שמפעיל את [[יהל"ם]] – זכו למוניטין בינלאומי. − − האיומים החדשים העיקריים שנוצרו באחרונה עבור ישראל הם מצד [[איראן]] שמתקדמת ב[[תוכנית הגרעין האיראנית|תוכניתה לפיתוח יכולת גרעינית]], ומארגוני [[טרור פלסטיני]]ם כמו [[חמאס]] ו[[הג'יהאד האיסלאמי]] ו[[ארגוני טרור]] בינלאומיים כמו [[אל-קאעידה]] ו[[חזבאללה]]. קיים חשש שארגוני טרור פלסטינים ישפרו את יכולתם לשגר טילים מרצועת עזה ואף יפתחו יכולת שיגור טילים מ[[יהודה ושומרון]] – לרבות [[טיל נ"מ|טילים נגד מטוסים]] ו[[ארטילריה רקטית|רקטות ארוכות-טווח]]. החשש מליבוי מחודש של האלימות בין ישראל לפלסטינים נחשב לאיום החמור ביותר על אזרחי ישראל, לצד תוכנית הגרעין האיראנית.{{מקור}} − − הביטחון הוא הנושא המרכזי בפוליטיקה הישראלית, ונחשב למהותי יותר מנושאי חברה וכלכלה. ישראל היא אחת המדינות הדמוקרטיות היחידות בעולם שבה רוב המנהיגים הפוליטיים וראשי הממשלה הם אנשי צבא בכירים לשעבר או בעלי קשר חזק לביטחון.{{מקור}} − − ===שירותי הביטחון=== − [[קובץ:Israeli-Police-Facebook--Misdar-001.jpg|ממוזער|250px|מסדר כבוד חמוש של [[משטרת ישראל]] ו[[משמר הגבול]]]] − [[קובץ:IDF-Arsenal-08.jpg|ממוזער|250px|[[אמצעי הלחימה של צה"ל]]]] − [[מערכת הביטחון בישראל]] מורכבת ממספר ארגונים: − * {{סמל|צבא הגנה לישראל}} [[צבא הגנה לישראל]] (צה"ל) – ה[[צבא]] של ישראל, מורכב מחיילים סדירים, אנשי קבע וצבא מילואים. השירות בו חובה לרוב האוכלוסייה. אחראי על הגנת ישראל מפני איומים חיצוניים וטרור. − * {{סמל|שירות הביטחון הכללי}} [[שירות הביטחון הכללי]] (שב"כ) – ארגון חשאי האחראי על מניעת טרור וחתירה נגד המדינה. − * {{סמל|המוסד}} [[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים]] – ארגון ביון האחראי על [[ריגול]] ופעולות חשאיות במדינות זרות. − * {{סמל|משטרת ישראל}} [[משטרת ישראל]] – אחראית לביטחון פנים, שמירת הסדר הציבורי ואכיפת חוק. − * {{סמל|שירות בתי הסוהר}} [[שירות בתי הסוהר]] (שב"ס) – הזרוע האחראית על אחזקת, תפעול ושמירת [[בית סוהר|בתי הסוהר]] האזרחיים בישראל. − * [[המטה לביטחון לאומי]] – גוף מייעץ ומתאם בענייני ביטחון ב[[משרד ראש הממשלה]]. − * [[הרשות הלאומית להגנת הסייבר]] – גוף המתאם את [[לוחמת סייבר|הגנת הסייבר]] ו[[אבטחת מידע|אבטחת המידע]] של ישראל. לגופים שונים במערכת הביטחון - בהם צה"ל, משטרת ישראל, השב"כ והמוסד - יש יחידות סייבר, וישראל נחשבת למובילה עולמית בתחום זה. − − ישראל הסתמכה ועדיין מסתמכת על צבא גדול יחסית לגודל אוכלוסייתה, זאת בהשוואה למדינות אחרות בעולם המערבי. עד תחילת [[שנות ה-80 של המאה ה-20]] היו חיילי ה[[מילואים]] כוח מרכזי בעיקר בשעות חירום. צה"ל מסתמך בעיקר על הכוחות הסדירים שכוללים חיילים בשירות חובה וחיילים בשירות קבע. צה"ל מתאפיין ברמת תחכום טכנולוגי גבוהה, ובציוד מתקדם, שחלקו מיוצר בישראל, אולם רובו נקנה מ[[ארצות הברית]], באמצעות כספי הסיוע הביטחוני. הברית הבינלאומית המרכזית שעליה מסתמכת ישראל היא הברית עם ארצות הברית. במסגרת זו ישראל נאלצת (באופן לא-רשמי) לקבל את הסכמתה של ארצות הברית למכירת פיתוחי נשק ישראלים למדינות שנמצאות בהתנגשות אינטרסים עם ארצות הברית, למשל [[הרפובליקה העממית של סין]]. אף על פי כן, ישראל היא אחת מיצואניות הנשק הגדולות בעולם, בעיקר ל[[מדינה מתפתחת|מדינות מתפתחות]].{{הערה|{{כלכליסט|שירות כלכליסט|ישראל - יצואנית הנשק השביעית בגודלה בעולם|3654285|10 במרץ 2015}}}} − − [[צה"ל]] נחשב לאחד הצבאות החזקים ביותר ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] ומתבסס על יתרון בהון האנושי ויתרון טכנולוגי. [[חיל האוויר הישראלי]] נחשב לאחד החזקים והטובים בעולם. לצה"ל [[חיל ים|זרוע ימית]] - [[חיל הים הישראלי]] - שמפעיל סירות [[בט"ש]], [[קומנדו ימי]], [[ספינת טילים|ספינות טילים]] ו[[צוללת|צוללות]] [[מנוע דיזל|דיזל]] המתקדמות מסוגן. [[חיל השריון]] של צה"ל זכה להצלחות מזהירות ב[[מבצע קדש]], [[מלחמת ששת הימים]] ו[[מלחמת יום הכיפורים]]. ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]] נעשה בו שימוש בטנק ה[[מרכבה סימן 4מ]] שנחשב לאחד הטובים והמתקדמים בעולם. [[אגף המודיעין]] של צה"ל לוקח חלק מרכזי בהגנה על ישראל ובהספקת [[מודיעין צבאי]] איכותי מאוד שמאפשר התכוננות והיערכות לאיומים וכן [[מכת מנע]] בעת הצורך. בעשור האחרון החל צה"ל בהתעצמות בתחום ה[[לוחמת סייבר|סייבר]] ו[[לוחמת רשת]]. − − חלק ניכר מהתקציב הלאומי מופנה לצורכי הביטחון (לצה"ל כ-12% ב-2017). [[חוק גיוס חובה]] שנחקק ב-[[1949]] קובע שכל [[תושב קבע]] בישראל, גבר או אישה, חייבים לשרת ב[[צה"ל]] החל מגיל 18 לתקופה של 3 שנים לגברים ושנתיים לנשים (תקופות השירות משתנות מעת לעת לפי הצורך). עם זאת, פטור גורף ניתן לכל התושבים שמוגדרים כ"בני הלאום הערבי" (כלומר לכל [[ערביי ישראל]], למעט ה[[דרוזים]]), וכן ניתן פטור פרטני לתלמידי [[ישיבה|ישיבות]], בעיקר ישיבות חרדיות ולנשים אשר מצהירות שאמונתן הדתית מונעת מהן לשרת בצבא. מספר העילות הרפואיות או הסוציואקונומיות לפטור משירות צבאי עלה עם השנים ועם הגידול באוכלוסייה. − − בהתבסס על נתוני צה"ל, 30% מקרקעות המדינה מיועדים לשטחי אימונים וניסויים; ב-11% מקרקע המדינה יש מגבלות בנייה מטעמי ביטחון; על 4% קרקע נוספים מוקמים מתקנים של צה"ל; ועל עוד 1% מהאדמות יש מתקנים של מערכת הביטחון. על-פי המחקר "ההשלכות הכלכליות של האחזקה והשימוש בקרקע על ידי מערכת הביטחון", נתונים אלה אינם משקפים את ההיקף האמיתי של שיעור שימושי הקרקע לצורכי ביטחון, שכן גם בשטחים נוספים נמצאה זיקה ושימוש ביטחוני עקיף.{{הערה|{{הארץ|מוטי בסוק|צבא האדמה לישראל|1.1306106|21 בפברואר 2008}}}} − − שירותי ביטחון נוספים הנמצאים בפיקוח [[משרד ראש הממשלה]] הם [[המוסד|המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים]] האחראי על פעולות [[ביון]] ואיסוף [[מודיעין צבאי|מודיעין]] מחוץ לגבולות המדינה, לצד [[דיפלומטיה]] חשאית ופעולות מיוחדות בארצות זרות; וה[[שב"כ|שירות הביטחון הכללי]] (שב"כ) שאחראי על ביון ואיסוף מודיעין וכן על העברתו לצה"ל ולמשטרה בתוך גבולות המדינה ומעבר לקו הירוק. − − על ביטחון הפנים ואכיפת החוק בישראל אחראית [[משטרת ישראל]]. [[משמר הגבול]] הוא הזרוע הקרבית של המשטרה ומשמש הן לפעולות בשטחים והן כעתודות באזורי הספר והפריפריה. ישראל מפעילה מספר יחידות עילית ל[[לוחמה בטרור]] ו[[יחידת השתלטות|חילוץ בני ערובה]], הבכירה שבהן היא ה[[ימ"מ]] – "היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור" – שנחשבת לאחת מ[[כוחות מיוחדים|יחידות העילית]] הטובות והמקצועיות בישראל ומחוץ לה.{{הערה|[[אבי אשכנזי (עיתונאי)|אבי אשכנזי]], "הכי טובים" – אנשי החוק, [[מעריב]], [[29 במרץ]] [[2010]]}}{{הערה|בנוסף זכתה הימ"מ פעמיים ברציפות (2010 ו-2011) בתחרות הבינלאומית "Urban Shield" ליחידות [[SWAT]], בה שברה שיאי ניקוד.}} − − === טכנולוגיה צבאית ואמצעי לחימה === − {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[תעשייה ביטחונית בישראל]], [[אמצעי לחימה של צה"ל]]}} − [[קובץ:Merkava4m-Windbreaker-0036a.jpg|ממוזער|250px|[[טנק מערכה]] [[מרכבה סימן 4מ]] עם "[[מעיל רוח (מערכת נשק)|מעיל רוח]]" הדור האחרון של [[טנק]] ה[[מרכבה (טנק)|מרכבה]] הישראלי.]] − ישראל נחשבת למעצמה של ייצור ופיתוח [[טכנולוגיה צבאית]] ואמצעי לחימה, ו[[תעשייה ביטחונית בישראל|התעשיות הביטחוניות של ישראל]] – כגון [[רפאל - מערכות לחימה מתקדמות]], [[התעשייה האווירית]], [[אלביט מערכות]], [[אלתא]] ו[[התעשייה הצבאית]] (ב[[שנות האלפיים]], "[[תעש מערכות]]") – נמצאות בחזית הטכנולוגית. אמצעי הלחימה של [[צה"ל]] מבוססים ברובם על אמצעי לחימה תוצרת [[ארצות הברית]] (בעיקר [[נשק קל]], [[מטוס קרב|מטוסי קרב]] ו[[מסוק קרב|מסוקי קרב]]) ועל אמצעי לחימה מפיתוח מקומי תוצרת ישראל, הכוללים [[טנק]]ים, [[רכב קרבי משוריין]], [[אמצעים של חיל ההנדסה הישראלי|כלים ואמצעים הנדסיים]], [[ספינה|ספינות מלחמה]], נשק קל, [[תחמושת]], [[שריון]] ואמצעי [[מיגון]] מתקדמים, [[מערך ההגנה האווירית#מערך הגנה רב-שכבתית|מערך הגנה רב-שכבתי נגד רקטות וטילים]], [[ארטילריה רקטית]], [[טיל]]ים מסוגים שונים, ואף [[כלי טיס]] בהם [[לוויין ריגול|לווייני תצפית וריגול]]. לפי מקורות זרים ישראל היא גם מעצמה גרעינית וברשותה כמות רבה של [[טיל גרעיני|טילים גרעיניים]] מתקדמים. עם זאת, ישראל מקפידה על [[עמימות (מדיניות)|עמימות]] רשמית בנושא. ראו [[מדיניות הגרעין של ישראל]]. − − ==כלכלה== − {{לערוך|פסקה=כן|סיבה=המידע לא מחולק לפי נושאים, סוקר את ההיסטוריה של הכלכלה בצורה כרונולוגית ורק משנות האלפיים, פסקת "תשתיות מים וחשמל" צריכה להפוך לפסקת "אנרגיה" ולהכיל את נושא הגז בים, מכיל לפעמים פירוט יתר|נושא=ישראל|נושא2=מדינות אסיה}} − {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[כלכלת ישראל]]}} − [[קובץ:Bursa07.jpg|ממוזער|250px|[[גורדי שחקים בישראל|גורדי השחקים]] של [[גוש דן]] מסמלים בעיני רבים כלכלה מודרנית בישראל]] − [[קובץ:1 NIS coin.png|ממוזער|120px|מטבע של [[שקל חדש]] ישראלי המבוסס על מטבע השקל הקדום]] − ישראל הצליחה ליצור כלכלה יציבה וחזקה תוך עשורים בודדים, בתנאי אי ודאות ביטחונית תוך ניהול מספר [[מלחמה|מלחמות]] שדרשו [[גיוס מילואים]] כללי, ובעוד אוכלוסייתה גדלה בקצב מהיר. כלכלת ישראל בולטת בעוצמתה למול שכנותיה: ה[[תמ"ג]] של ישראל עמד ב-[[2017]] על 318 מיליארד דולרים, מקום 33 בעולם.{{הערה|[http://data.worldbank.org/data-catalog/GDP-ranking-table דוח דירוג תמ"ג עולמי (מתייחס לשנת 2016)], באתר הבנק העולמי}} והתמ"ג לנפש עמד על 40,500 דולר בשנה (נכון ל-2014),{{הערה|על פי ה[[אקונומיסט]] הבריטי}} ישראל ממוקמת במקום 19 ב[[מדד הפיתוח האנושי]]. על פי [http://www.cbs.gov.il/webpub/pub/text_page.html?publ=11&CYear=2010&CMonth=1#4 סקר הכנסות] של [[הלמ"ס]] ל-[[2010]], הכנסה ממוצעת ברוטו לחודש, עמדה על 14,385 ש"ח למשק בית, ועל 4,323 ש"ח לנפש.{{הערה|[http://www.cbs.gov.il/publications/income_survey04/pdf/t01.pdf אתר הלמ"ס]{{קישור שבור|5.2.2019}}}} במדד ה[[גלובליזציה]] של כתב העת האמריקני [[Foreign Policy]] ישראל דורגה ב-[[2006]] במקום ה-15 בעולם.{{הערה|[[דוד פסיג]], '''צופן עתיד''', עמ' 106}} − − לישראל [[מחצבים]] מועטים המהווים מקור חשוב ובסיס לתעשייה הישראלית. ישראל מפיקה מאדמתה [[ברום]], [[אשלגן]], [[גופרית]], [[פוספט]] ו[[גז טבעי]] שהתגלה בכמויות גדולות ב-[[2009]] למול חופי [[חיפה]] ו[[חדרה]], והפך את ישראל לספקית גז טבעי. מחצבים אלה מספקים תשתית לפעילותם של מפעלים רבים, המהווים את עמוד השדרה של התעשייה בישראל, ועם זאת ישראל עדיין תלויה באופן רב במדינות זרות שיספקו לה מתכות ומשאבי אנרגיה – כגון [[נפט]] ו[[פחם]].{{הערה|ישראל מייבאת נפט בעיקר ממדינות [[ברית המועצות]] לשעבר, ופחם מייבאת מארצות הברית, מדרום אפריקה, מאוסטרליה, מפולין ועוד}} בשל המחצבים המועטים ושטחה הקטן, כלכלת ישראל שמה דגש על הגורם האנושי: תעשיות עתירות ידע כגון [[היי טק]], טכנולוגיה רפואית וטכנולוגיה צבאית שאחראיות לחלק נכבד מהיצוא התעשייתי. ישראל היא מרכז הסחר הגדול בעולם ל[[יהלום (אבן חן מקראית)|יהלומים]] מלוטשים, וענף זה אחראי לכ-28% מהיצוא הישראלי הכללי. הענף השני בגודלו הוא יצוא ויצור [[כימיקל]]ים ומוצרים כימיים הכולל תזקיקי נפט ותרופות (24% מהיצוא הישראלי).{{הערה|[http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201316234 יצוא סחורות לפי ענף כלכלי וארצות], אתר הלמ"ס}} − − חריגה בנוף היא התעשייה הצבאית ([[תע"ש]], [[התעשייה האווירית לישראל|התעשייה האווירית]], [[רפאל - מערכות לחימה מתקדמות|רפאל]] [[אלביט מערכות|אלביט]] ועוד), שמשגשגת למרות תלותה בחומרי גלם מיובאים. ישראל השקיעה בתעשייה זו לצרכיה הפנימיים, ובשל האיכות והטכנולוגיה המתקדמת של מוצריה הצבאיים, מדינות רבות קונות מישראל את תוצרתה. המכירות מכניסות רווחים ומטבע זר למדינה, ומשפיעות על המשך המחקר הפיתוח. ישראל היא אחת מיצואניות הנשק הגדולות בעולם. ב-2007 רביעית,{{הערה|{{ynet||ישראל – יצואנית הנשק הרביעית בגודלה בעולם|3481802|12 בדצמבר 2007}}}} וב-2009 עלתה להיות שלישית, אחרי [[ארצות הברית]] ו[[רוסיה]].{{הערה|{{גלובס|רן דגוני, וושינגטון|ישראל – יצואנית הנשק השלישית בגודלה בעולם|1000503033|5 באוקטובר 2009}}}} − − בנוסף, כלכלת ישראל הצליחה לצמוח הודות למקורות כספיים שבאו מבחוץ. הסיוע האמריקני הכולל מאז הקמת המדינה מסתכם כבר ביותר ממאה מיליארד דולרים. [[יהדות התפוצות|יהודים מהתפוצות]] תרמו גם הם סכומי עתק למדינה ולמוסדותיה הודות להם הוקמו [[בית ספר|בתי ספר]], ארגונים ומוסדות אשר תרמו להתפתחות הכלכלית המואצת של המדינה. נוסף לכך מכרה ישראל [[איגרות חוב]] ליהודים בתפוצות באמצעות [[ארגון]] [[הבונדס]] ובכך פיתחה עוד יותר את כלכלתה. עם זאת, ישראל הוציאה יותר כספים משהיו לה – על כן היא לוותה [[הלוואה|הלוואות]] עתק. בעשורים האחרונים, כשמדינת ישראל הפכה חזקה יותר מבחינה כלכלית, היא מחזירה בהדרגה את חובותיה. כחמישית מ[[תקציב המדינה]] ב-2018 מוקדש להחזר חובות וריביות. − − כלכלת ישראל מאופיינת בהוצאה ציבורית גדולה יחסית העומדת על כ-54%.{{מקור}} זאת בעיקר בשל [[משרד הביטחון|תקציבי הביטחון]] והרווחה הגדולים. בעבר, המדינה הייתה [[סוציאליזם|סוציאליסטית]] יותר – כלומר ההוצאה הציבורית הייתה גדולה יותר, והכלכלה הייתה ריכוזית יותר. אך בעשורים האחרונים הכלכלה הישראלית מתאפיינת ב[[ליברליזציה]],{{הערה|זאב רוזנהק ומיכאל שלו, [http://pluto.huji.ac.il/~mshalev/Papers/Rosenhek-Shalev-Teoria%20Ubikoret%20Nov%202013.pdf הכלכלה הפוליטית של מחאת 2011: ניתוח דורי־מעמדי]}} כלומר הפחתה בשיעור המס – [[מס חברות#מס חברות בישראל|מס על החברות]] ו[[מדרגות מס#מדרגות מס הכנסה בישראל|מס על יחידים]], המשק נעשה פחות ריכוזי – יותר ויותר מפעלי ממשלה מופרטים, וכן ההוצאה הציבורית מופחתת – כדוגמת [[ביטחון פנים|ביטחון]] ו[[רווחה]]. − − ההוצאה לבריאות בישראל נמצאת במקום בינוני יחסית למדינות העולם ועומדת על 8.7% מהתמ"ג.{{מקור}} מאז [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] נרשמת עלייה מתמדת בהוצאות הפרטיות על בריאות ובמקביל ירידה בהשתתפות המדינה בהוצאות האלה. ישראל מאופיינת בהוצאה נרחבת על צורכי ביטחון, כשבמהלך [[העשור השני של המאה ה-21]] השקיעה המדינה כל שנה בביטחון כ-62 מיליארד שקל (כ-16 מיליארד דולר), ו-6.9% מהתמ"ג של המדינה. − − ב-[[2002]] ישראל הגיעה למשבר כלכלי חמור בעקבות [[האינתיפאדה השנייה]], השפעת התפוצצות [[בועת הדוט-קום]] העולמית בשנת [[2000]] ה[[מיתון]] העולמי שפרץ בשל [[פיגועי 11 בספטמבר]]. בעקבות המצב הונהגה מדיניות [[חומת מגן כלכלית]] שנועדה להוציא את המשק מהקיפאון הכלכלי ולאושש את הכלכלה. במסגרת זו הורדו ההוצאות הציבוריות והופחתה הריכוזיות המשק. − − מאז שנת [[2000]] קיימת מגמה של חברות ישראליות לרכוש עסקים בעולם או לפתוח סניפים של רשתות ישראליות מחוץ לגבולות המדינה. נכון ל-[[2013]], חלק ניכר מהקניונים במזרח אירופה נמצא בבעלות אנשי עסקים ישראליים.{{מקור}} − − במהלך [[2010]] עברה ישראל, חרף [[המשבר הכלכלי העולמי (2008)|המשבר הכלכלי העולמי]], ממעמד של [[שוק מתעורר|כלכלה מתפתחת]] ל[[מדינה מפותחת]]. שינוי הסיווג הערים קשיים על שוק ההון הישראלי, אך הדבר היווה קפיצת מדרגה למדינת ישראל מבחינה כלכלית.{{הערה|{{גלובס|עדי בן ישראל|הבשורה על-פי MSCI: ישראל תסווג מחדש כ"משק מפותח" החל ממאי 2010|1000458808|16 ביוני 2009}}}} ב-[[2011]] ישראל התקבלה כחברה ב[[הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי|ארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי]] OECD. − − מאז שנת 2007 חלה בישראל עלייה הדרגתית במחירי הדיור ועליית מחירים כללית. העלייה במחירים נבעה מסיבות שונות, ובהן ריבית נמוכה, מחסור מצטבר של כ-65,000 יחידות דיור{{הערה|[http://www.nrg.co.il/images/news1/conclusions/dior.pdf הדיור - עיקרי ההמלצות], [[ועדת טרכטנברג|דו"ח הוועדה לשינוי כלכלי חברתי (דו"ח ועדת טרכטנברג)]], 26 בספטמבר 2011{{קישור שבור|5.2.2019}}}} והחלטת [[משרד האוצר]] בשנת 2007 להגביל את הבנייה במרכז כדי לגרום לעליית מחירים ובכך לאלץ רוכשים רבים לעבור ל[[פריפריה]].{{הערה|{{nrg|עידו אפרתי|האוצר החליט: הבנייה במרכז תיפסק - מחירי הנדל"ן יזנקו|770/234|7 באוגוסט 2008|16|1}}}} בעקבות זו קמו מחאות חברתיות כדוגמת [[המחאה החברתית בישראל 2011|המחאה החברתית ב-2011]] ו[[מחאת הקוטג']]. − − בשנים 2009–2012 היו כמה גילויים של מאגרי גז משמעותיים: [[תמר 1]], [[לווייתן (שדה גז)|לווייתן]] ו[[תנין (שדה גז)|תנין]]. − − ===מדע וטכנולוגיה=== − {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[מדע וטכנולוגיה בישראל]], [[תגליות והמצאות בישראל]]}} − [[קובץ:Matam hi-tech park (Haifa).jpg|ממוזער|250px|[[פארק מתם]] ב[[חיפה]]. ישראל נחשבת למובילה בתחום ה[[היי-טק]] ו[[חברת הזנק|חברות ההזנק]].]] − הישגיהם של מדענים ישראלים בתחומי ה[[מדע]] וה[[טכנולוגיה]] משמעותיים ובעלי חשיבות כלל עולמית. ב[[תקופת המנדט]] ומאז קום המדינה עסקו ישראלים במדע, הן בתאוריה והן במעש. תרומותיה של ישראל בולטות במיוחד ב[[גנטיקה]], [[מדעי המחשב]], [[פיזיקה]], [[כימיה]], [[אלקטרוניקה]], [[אופטיקה]], מדעי ה[[חקלאות]] ו[[הנדסה]]. בתחום הטכנולוגיה ישראל ידועה ב[[פיתוח אמצעי לחימה בישראל|פיתוח אמצעי לחימה וציוד צבאי]], ותחום מדעי הטבע, בפיתוח שיטות חקלאיות מתקדמות; והחל מ[[שנות ה-90 של המאה ה-20]] ישראל עודדה תעשיות [[היי-טק]] וחברות הזנק ([[סטארט אפ]]); כמו מחקר ה[[רפואה]] בישראל הוא מהמתקדמים בעולם. − − תעשיות עתירות טכנולוגיה לקחו מרכיב חשוב ב[[כלכלת ישראל]], בייחוד בשני העשורים האחרונים. המשאבים הטבעיים המוגבלים ודגש על חינוך והשכלה טכנולוגיים היוו גורם מרכזי בהכוונת התעשייה לתחומי [[היי-טק]]. כתוצאה מהצלחתה של ישראל בפיתוח [[חומרה]], [[תוכנה]], [[תקשורת]] וב[[מדעי הטבע]] וכתוצאה מריבוי חברות הסטארט-אפ רבים מתייחסים לישראל כ[[עמק הסיליקון]] השני (שמכונה לעיתים "[[סיליקון ואדי]]").{{הערה|[http://www.ebusinessforum.com/index.asp?doc_id=7798&layout=rich_story ישראל מכה מעבר למשקל שלה], [[אקונומיסט|האקנומיסט]], [[2005]]}} חברת [[אינטל]] פתחה מספר מפעלים בישראל בהשקעות של מיליארדי דולרים וחברות אחרות כמו [[מוטורולה]] מחזיקות בישראל גם מרכזי פיתוח. − − בסוף [[2005]] היו בישראל 379,503 חברות רשומות,{{הערה|מבוסס על פי ה [http://www.justice.gov.il/MOJHeb/RashamHachvarot/Statistika.htm סטטיסטיקה] של [[רשם החברות]] בישראל.{{קישור שבור|5.2.2019}}}}{{דרוש עדכון}} כאשר החברה הישראלית הגדולה ביותר היא חברת ה[[תרופה|תרופות הגנריות]] [[טבע תעשיות פרמצבטיות]], שהכנסותיה בשנה זו היו כ-5 מיליארד דולר ונשאו רווח של מעל מיליארד דולר. חברות ענק אחרות בישראל עוסקות בתחום ה[[היי-טק]], כגון [[צ'קפוינט]], [[אמדוקס]] ו[[קומברס]], [[מלאנוקס]], [[נייס]]. − − על פי ארגון ה-OECD ההשקעה בישראל במחקר ופיתוח יחסית לתמ"ג היא הגבוהה בעולם (4.21% שהם 10.236 מיליארד דולר ב-2013).{{הערה|[https://data.oecd.org/rd/gross-domestic-spending-on-r-d.htm מתוך מחקר באתר הארגון], אתר ה-OECD}} ישראל מכונה "אומת הסטארטאפ" וקיימת בה תופעה של הקמת [[חברת הזנק|חברות הזנק]] ומכירתן לגורמי חוץ. בכל שנה מבוצעת מכירות של חברות כאלו, בעיקר לחברות בינלאומיות בסכום מצטבר של מיליארדי דולרים לשנה. עסקאות גדולות נעשו החל ממכירת [[ICQ]], אנוביט ו[[מרקורי (חברה)|מרקורי]] ועד מכירת [[NDS]] ו[[Waze]]. יוצאת דופן היא חברת [[ישקר]], שאיננה חברת היי-טק, שנרכשה על ידי [[ברקשייר האת'וויי]], המנוהלת על ידי [[וורן באפט]], בשתי פעימות תמורת 6 מיליארד דולר. שנת 2014 הייתה שנת שיא בהשקעות זרות בחברות הזנק ישראליות – 15 מיליארד דולרים ברכישת חברות ישראליות (בהשוואה ל-7.6 מיליארד ב-2013) ו-9.8 מיליארד דולרים בגיוסי הון בבורסות חוץ לארץ (לעומת 1.2 מיליארד ב-2013){{הערה|על פי דין וחשבון של משרד רואי החשבון "[[ביג פור#היסטוריה, צמצום מספר המשרדים הגדולים|פרייס ווטרהאוס קופר]]"}} − − [[קובץ:Weizmann Automatic Calculator.jpg|ממוזער|[[ויצק]] (WEIZAC), ה[[מחשב]] ה[[אלקטרוניקה|אלקטרוני]] הראשון בישראל ומבין הראשונים בעולם. פעל בשנים [[1955]]–[[1963]] ב[[מכון ויצמן למדע]].]] − ב-[[2004]] השקעות הון הסיכון בישראל היו גדולות מבכל מדינה ב[[אירופה]].{{הערה|[http://sfgate.com/cgi-bin/article.cgi?file=/chronicle/archive/2004/04/02/BUG675V5L41.DTL Venture capital invests in Israeli techs Recovering from recession, country ranks behind only Boston, Silicon Valley in attracting cash for startups], סן פרנסיסקו כרוניקל}} ויחס ה-VC/GDP הגדול בעולם אחרי [[ארצות הברית]]. למעט ארצות הברית ו[[קנדה]] לישראל יש הכי הרבה חברות הרשומות ב[[נאסדק]].{{הערה|[http://www.nasdaq.com/newsroom/news/pr2005/ne_section05_019.stm אתר הנאסד"ק], פברואר [[2005]]{{קישור שבור|28 בדצמבר 2017}}}} ישראל היא בעלת האחוז הגבוה ביותר של [[מחשב אישי|מחשבים אישיים]] לנפש. − − מספר המאמרים המדעיים לנפש שנכתבו על ידי ישראלים הוא מהגבוהים בעולם.{{הערה|{{הארץ|עפרי אילני|מעצמה אקדמית: ישראל במקום רביעי בפרסום מאמרים לאדם|1.1290507|17 בנובמבר 2009}}}} היא במקום השלישי בעולם (עם [[שווייץ]]) ביחס ה[[פטנט]]ים הרשומים לנפש.{{הערה|{{הארץ|יובל דרור|1,046.1 פטנטים זיכו את ישראל במקום ה-13 המכובד|1.887388}}}} − − החל מ[[המאה ה-21]], זכו שמונה מדענים ישראלים ב[[פרס נובל]] בתחומי המדעים. ה[[ביוכימיה|ביוכימאים]] [[אברהם הרשקו]] ו[[אהרן צ'חנובר]] מ[[הטכניון]] חלקו ב[[פרס נובל לכימיה|פרס לכימיה]] ב-[[2004]]. [[דניאל כהנמן]] זכה ב[[פרס נובל לכלכלה|פרס לכלכלה]] ב-[[2002]] וב-[[2005]] זכה בו גם ה[[מתמטיקאי]] [[ישראל אומן]] (שניהם מ[[האוניברסיטה העברית בירושלים]]). ב-[[2009]] זכתה בפרס נובל לכימיה הביוכימאית [[עדה יונת]] מ[[מכון ויצמן למדע]], ב-[[2011]] זכה [[פרופסור]] [[דן שכטמן]] מהטכניון בפרס נובל לכימיה על גילוי [[קווזי-גביש]]ים וב-[[2013]] זכו בפרס זה גם [[אריה ורשל]] ו[[מיכאל לויט]]. − − ב-[[2010]] זכה פרופסור [[אילון לינדנשטראוס]] ב[[מדליית פילדס]] ל[[מתמטיקה]]. − − בשנת [[2015]] ישראל דורגה במקום החמישי בעולם במדד החדשנות של [[בלומברג (חברה)|בלומברג]], אשר מודד ביצועי מדינות בתחום המחקר והפיתוח, חינוך טכנולוגי, פטנטים ויכולות טכנולוגית נוספות.{{הערה|[http://www.timesofisrael.com/israel-5th-in-bloomberg-tech-ranking-ahead-of-us-uk/ Israel 5th in Bloomberg tech ranking, ahead of US, UK], [[Times of Israel]]|שמאל=כן}} − − === תחבורה === − {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[תחבורה בישראל]], [[כבישי ישראל]]}} − [[קובץ:Dead Sea-14.jpg|ממוזער|250px|[[כביש 90]] בקטע שלאורך [[ים המלח]] – הכביש הארוך ביותר בישראל]] − בישראל תשתית תחבורה הכוללת [[כביש מהיר|כבישים מהירים]], מסילות ברזל ל[[רכבת]], [[שדה תעופה|שדות תעופה]], [[נמל]]ים ומספר חברות [[תחבורה ציבורית]]. שדה התעופה הראשי והבינלאומי של ישראל הוא [[נמל התעופה בן-גוריון]] הממוקם ליד [[לוד]] ולצידו שדות תעופה קטנים יותר ברחבי הארץ. נמלי הים העיקריים של ישראל הם [[נמל אשדוד]], [[נמל חיפה]] ו[[נמל אילת]]. [[תחבורה ציבורית בישראל|חברות התחבורה הציבורית הגדולות בישראל]] הן [[קואופרטיב]] ה[[אוטובוס]]ים "[[אגד]]", המפעיל קווי אוטובוסים בכל רחבי הארץ, ו[[דן חברה לתחבורה ציבורית]] המפעיל קווי אוטובוסים בעיקר באזור [[גוש דן]]. [[רכבת ישראל]] מפעילה [[רכבת נוסעים|רכבות נוסעים]] ו[[רכבת משא|רכבות משא]], ובעשור השני של המאה ה-21 עובדת על הרחבת התשתיות ופתיחת קווי רכבת חדשים. − − ב-[[2011]] נהרגו בכבישי ישראל 412 [[אזרח]]ים ב[[תאונות דרכים]]. מדובר בירידה של 163 הרוגים, מ-[[2001]], עשור לפני כן, שהיא ירידה של 28%. המגמה הכללית היא ירידה שנתית של כ-4% בממוצע במספר ההרוגים בכל שנה. − − === תשתיות מים וחשמל=== − {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[משק המים בישראל]], [[משק החשמל בישראל]]}} − אף שישראל היא ארץ דלה במים, יש בה תשתיות מים מתקדמות. על תשתיות המים הארציות אחראית חברת '''[[מקורות]]''', שנחשבת לאחת מחברות המים המתקדמות בעולם. את המים שואבת מקורות מ[[הכנרת]], [[אקוויפר ההר]] ו[[אקוויפר החוף]] ומובילה אותם לרוב היישובים בישראל. המים מהכנרת מובלים למרכז ודרום הארץ על ידי [[המוביל הארצי]] שנבנה ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] וב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]]. בסוף [[המאה ה-20]] ובתחילת [[המאה ה-21]] החלה המדינה בעזרת [[מכרז]]ים בהקמת מפעלי [[התפלה]] גדולים, שתפקידם להתגבר על שנות בצורת ועל המחסור ב[[מים מתוקים]]. מקורות מקימה את [[המוביל החדש]], מוביל מים שמזרים מים ממפעלי ההתפלה לרשת המים הארצית. את המים מוכרת מקורות ל[[רשות מקומית בישראל|רשויות המקומיות]] והן מובילות את המים לתושבים. − מחסור במים גרם לישראל להיות המדינה המתקדמת ביותר בעולם בהשבת שפכים לצורכי חקלאות.{{מקור}} כ-70% ממי הביוב בישראל עוברים טיהור ומושבים לצורכי השקיה, וכ-60% משדות ה[[נגב]] מושקים ב[[מי קולחין]] שעברו השבה. − − רובו המכריע של [[משק החשמל בישראל|החשמל בישראל]] מיוצר על ידי [[חברת החשמל לישראל]]. חברת החשמל היא [[חברה ממשלתית]] ו[[חברה ציבורית|ציבורית]] שהוקמה עוד ב-[[1923]]. ישראל ייצרה ב-[[2006]] 50,372 מיליון [[ואט-שעה|קוט"ש (קילוואט-שעה)]], שהופקו ברובם מפחם ומיעוטם מדלק וממקורות אחרים.{{הערה|[http://www1.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st21_04&CYear=2007 שנתון סטטיסטי לישראל, 2007]{{קישור שבור|5.2.2019}}}} נכון ל-[[2010]] כ-36.6% מתפוקת החשמל בישראל מיוצר משרפת [[גז טבעי בישראל|גז טבעי]], כ-61% משרפת פחם, ורוב היתרה משרפת סולר ומזוט. כ-725 מגוט"ש יוצרו על ידי יצרנים פרטיים מתוכם 290 מגוט"ש נמכרו בחזרה ל[[חברת החשמל]]. − − ==תרבות== − {{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[תרבות ישראלית]]}} − [[קובץ:Billy Rose Art Garden (14755133799).jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[היכל הספר]], משכנן של [[מגילות מדבר יהודה]] ("המגילות הגנוזות") ו[[כתר ארם צובא]]]] − [[קובץ:Israel Philharmonic Orchestra.jpg|ממוזער|250px|[[זובין מהטה]] [[מנצח]] על [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]] בקונצרט לכבוד 70 שנה להיווסדה]] − התרבות הישראלית היא שילוב בין מסורות תרבותיות רבות, כאשר הבולטות שבהן הן [[תרבות יהודית|התרבות היהודית]] ו[[תרבות המערב|התרבות המערבית]]. ישראל היא מדינה יהודית ו[[חג]]יה הרשמיים הם [[חגי ישראל]] בנוסף ל-5 מועדים שקבעה המדינה לציון אירועים חשובים: [[יום הזיכרון לשואה ולגבורה]], [[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל]], [[יום העצמאות]], [[יום הזיכרון ליצחק רבין]] ו[[יום ירושלים]]. − − חלק ניכר מהיצירה התרבותית החילונית מוצגת באזור [[תל אביב]], אף שרבים ממוסדות התרבות הממלכתיים נמצאים ב[[ירושלים]]. בזכות אוכלוסייה המורכבת מעולים מחמש יבשות ומ-100 מדינות ויותר, ובשל תרבויות אוטונומיות כמו הפלסטינית, הרוסית והחרדית, שכל אחת מהן מונה כמיליון איש ומחזיקה עיתונים ורשתות להפצת תוצרי תרבות, התרבות הישראלית מצטיינת בעושר ומגוון רב. − − בסיסה של התרבות הישראלית בעליות הראשונות מ[[מזרח אירופה]]. העליות שבאו לאחר מכן נאלצו לוותר על חלק מזהותן לטובת "[[תרבות ישראלית#כור ההיתוך|כור היתוך]]" בעל תרבות משותפת. החל מ[[שנות ה-80 של המאה ה-20]], "כור ההיתוך" התחלף בזירה תרבותית פתוחה ומגוונת, שהתבטאה ב[[זמר עברי|מוזיקה הישראלית]] שגוונה בצלילי [[מוזיקת רוק|רוק]], [[מוזיקה מזרחית]] וסגנונות נוספים, ב[[טלוויזיה]] וב[[קולנוע ישראלי|קולנוע הישראלי]], שהחלו לעסוק בזהות הישראלית המגוונת ובהבדלי התרבויות של האוכלוסייה (למשל דרך "[[סרט בורקס|סרטי הבורקס]]"). באותן שנים התפתחה בישראל [[תרבות ישראלית אלטרנטיבית]] מפותחת, בתחומי ה[[מוזיקה]], ה[[מחול]], ה[[קומיקס]], ה[[שירה]], האמנות, ה[[פרינג']] ובתחומים אחרים. ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]], בעקבות הפיכת הטלוויזיה לרב-ערוצית עם כניסת [[hot|הכבלים]], [[ערוץ 2]] וה[[אינטרנט]], התפוררה "[[מדורת השבט (ביטוי)|מדורת השבט]]" לטובת גיוון הסגנונות ותחומי העניין התרבותיים. − − עם השנים, ממשלת ישראל תומכת פחות ופחות באמנויות. אחוז התמיכה נמוך מהנהוג במדינות המערב ומגיע להרבה פחות מחצי אחוז מהתקציב.{{מקור}} − − [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]] מופיעה ברחבי המדינה ולעיתים קרובות גם מנגנת בחוץ לארץ. ישראל נחשבת למעצמה בתחום ה[[מחול]] המודרני, עם להקות כמו [[בת שבע (להקה)|בת שבע]] ו[[בת דור]]. − − הוותיק בתיאטרוני ישראל הוא [[הבימה]], אשר נוסד ב-[[1917]]. תיאטראות חשובים נוספים הם [[התיאטרון הקאמרי]], [[תיאטרון בית ליסין]], [[תיאטרון גשר]] (בעברית וברוסית), [[התיאטרון העירוני חיפה]] ו[[תיאטרון באר שבע]]. − − בערים [[תל אביב]], [[הרצליה]] ו[[ירושלים]] ישנם [[מוזיאון|מוזיאונים]] לאמנות. [[מוזיאון ישראל]] בירושלים מאכלס בתוכו את [[מגילות ים המלח]], כמו גם אוסף מקיף של אמנות יהודית דתית ואמנות עממית. − − === תקשורת === − {{הפניה לערך מורחב|תקשורת בישראל}} − בישראל יש [[תקשורת המונים]] חופשית וענפה. ה[[עיתון|עיתונים]] הגדולים הם [[ישראל היום]], [[ידיעות אחרונות]], [[מעריב]] ו[[הארץ]]. לצידם ישנם עיתונות מגזרית המיועדת ל[[דתיים לאומיים]], חרדים, העולים מרוסיה, ערביי ישראל ועוד. הטלוויזיה בישראל נוסדה באופן ממשי רק ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]] עם הקמת [[הערוץ הראשון]] של [[רשות השידור]] שהוא ערוץ הטלוויזיה הממלכתי של ישראל. ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]] התפתחה באופן ניכר הטלוויזיה המסחרית עם תחילת שידוריו של [[ערוץ 2]]. בהמשך, נוסדו ערוצים נוספים במסגרת [[HOT|חברות הכבלים]], [[yes הטלוויזיה בלוויין]] ו[[ערוץ 10]]. כיום קיימים בישראל 3 ערוצי טלוויזיה מרכזיים - [[כאן 11]], [[קשת 12]] ו[[רשת 13]] המשודרים באיכות HD. ה[[רדיו]] בישראל ותיק מאוד, כאשר תחנות הרדיו הגדולות והפופולריות ביותר הן [[רשת ב']] של [[קול ישראל]] ו[[גלי צה"ל]]. בעשורים האחרונים נפתחו מספר רב של תחנות רדיו אזוריות. בשנות ה-[[2000]] התחזקה התקשורת ב[[אינטרנט]] והרבה כלי תקשורת מסורתיים פתחו אתרי אינטרנט, בהם בין השאר מוצגים [[מבזק חדשות (טלוויזיה)|מבזקי חדשות]] עדכניים. − − העיתונים היומיים הגדולים יוצאים ב[[עברית]], [[ערבית]], [[רוסית]] ו[[אנגלית]]. ישנם עיתונים קטנים יותר ב[[צרפתית]], [[פולנית]], [[יידיש]], [[הונגרית]] [[רומנית]] ו[[גרמנית]]. קיימים מקומונים בערים רבות וכתבי עת לתרבות. − − בשנת 2016 הוריד "מדד חופש העיתונות" של [[פרידום האוס]] {{אנ|Freedom House}} את דירוגה של ישראל מ"בעלת חופש עיתונות מלא" ל"חופשית בחלקה". בסך הכל ישראל דורגה במקום 65 מתוך 200 המדינות במדד (ב-2017, במקום <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://freedomhouse.org/sites/default/files/FOTP_2017_booklet_FINAL_April28.pdf|הכותב=|כותרת=FREEDOMOF THE PRESS 2017|אתר=|תאריך=}}</ref>64).{{הערה|{{הארץ|נתי טוקר|"ישראל היום" ותוכן שיווקי דרדרו את ישראל לשפל בדירוג חופש העיתונות|1.2928144|27 באפריל 2016}}}} ב-2020, דורגה ישראל במדד [[חופש העיתונות]] של ארגון [[עיתונאים ללא גבולות]] במקום 88 מתוך 180 מדינות וטריטוריות.{{הערה|{{העין השביעית|[[אורן פרסיקו]]|"ירידה עמוקה ומדאיגה" בחופש העיתונות בעולם|201100|20 באפריל 2016}}}} − − === ספורט === − {{ערך מורחב|ספורט בישראל}} − [[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Gold Medalist Windsurfer Gal Fridman and Bronze Medalist Judoka Arik Ze'evi.jpg|ממוזער|250px|[[גל פרידמן]] (משמאל) - שייט בעל מדליית זהב מ[[אולימפיאדת אתונה 2004]], ו[[אריק זאבי]] (מימין) - [[ג'ודוקא]] בכיר ובעל מדליית ארד אולימפית.]] − הספורט מהווה חלק חשוב מן התרבות הלאומית בישראל ונתמך על ידי [[משרד התרבות והספורט]]. למרות מיקומה הגאוגרפי של ישראל ביבשת [[אסיה]], איגודי ה[[ספורט]] בישראל בענפים השונים משתייכים לאיגודים האירופיים על רקע סירובן של מדינות אסיאתיות ערביות להתחרות מול ספורטאים ישראלים. בישראל חמישה מרכזי ספורט גדולים: [[מכבי (ספורט)|מכבי]], [[הפועל]], [[בית"ר (אגודת ספורט)|בית"ר]], [[אליצור]] ו[[אס"א]]. ענפי הספורט הפופולריים ביותר בישראל הם ה[[כדורגל]] וה[[כדורסל]]. בישראל צמחו מספר שחקני כדורגל, כדורסל, טניסאים, לוחמי [[ג'ודו]], וספורטאים ימיים אשר זכו להצלחה בינלאומית. בין ההישגים של ספורטאים ישראלים ישנם זכיות באליפויות עולמיות בענפי ה[[שייט תחרותי|שייט]], ג'ודו, [[איגרוף]], [[היאבקות (ספורט)|היאבקות]] ו[[קאנו/קיאק]]. ישראל היא מרכז בינלאומי לספורט היהודי ברחבי העולם והחל משנת 1932, עוד לפני קום המדינה, נערכת בישראל [[המכביה]] מדי ארבע שנים. − − תקצוב הספורט בישראל נמוך ביחס למקובל במדינות המערב ובהתאם לכך, הישגי הספורט הישראלי הם נמוכים באופן יחסי. לשם השוואה, בשנת 2019 תקציב הספורט נאמד בכמיליארד ש"ח, כ-0.2 אחוז מתקציב המדינה. עם זאת, החל מ[[שנות ה-80 של המאה ה-20]] חלה התפתחות בספורט התחרותי ובעיקר בספורט היחידני בישראל, עקב כניסתם של ספונסרים, משקיעים פרטיים והקמת [[היחידה לספורט הישגי]]. [[ישראל במשחקים האולימפיים|ישראל]] משתתפת באופן סדיר ב[[המשחקים האולימפיים|משחקים האולימפיים]] החל משנת [[1952]], אך זכתה במדליה האולימפית הראשונה שלה רק ב[[אולימפיאדת ברצלונה (1992)|אולימפיאדת ברצלונה]] [[1992]] ([[יעל ארד]], [[ג'ודו]]) ובמדליית הזהב האולימפית הראשונה ב[[אולימפיאדת אתונה (2004)|אולימפיאדת אתונה 2004]] ([[גל פרידמן]], [[גלישת רוח]]). ישראל זכתה לפחות במדליה אחת בכל אחד מ[[משחקי הקיץ האולימפיים]] מ[[אולימפיאדת ברצלונה 1992]] עד [[אולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)|אולימפיאדת ריו 2016]], למעט [[אולימפיאדת לונדון (2012)|אולימפיאדת לונדון 2012]]. − − ענף הספורט הפופולרי ביותר בישראל הוא ה[[כדורגל]]. הישג השיא של [[נבחרת ישראל בכדורגל]] היה זכייה ב[[גביע אסיה בכדורגל 1964]]. מלבד זאת, הנבחרת העפילה פעם אחת לטורניר ה[[מונדיאל]] ([[מונדיאל 1970|מקסיקו 1970]]), אך מאז כשלה בהעפלה לטורניר זה ול[[אליפות אירופה בכדורגל]]. בין ההצלחות הבולטות של הכדורגל הישראלי ניתן למנות את העפלתה של [[הפועל תל אביב (כדורגל)|הפועל תל אביב]] לרבע גמר [[גביע אופ"א]] בעונת [[2002]] והעפלתה של מכבי חיפה לרבע גמר [[גביע אירופה למחזיקות גביע|גביע המחזיקות]] בעונת [[1999]]. בעונת [[2003]] הייתה [[מכבי חיפה (כדורגל)|מכבי חיפה]] לקבוצה הישראלית הראשונה שמעפילה לשלב הבתים של [[ליגת האלופות]]. חיפה העפילה פעם נוספת בעונת [[2010]]. שתי קבוצות נוספות שחזרו את ההישג: [[מכבי תל אביב (כדורגל)|מכבי תל אביב]] בעונת [[2005]] ובעונת [[2016]] והפועל תל אביב בעונת [[2011]]. המועדון המעוטר ביותר בארץ הוא מכבי תל אביב (23 אליפויות ו-23 [[גביע המדינה בכדורגל|גביעי מדינה]]). קבוצות מצליחות אחרות הן הפועל תל אביב (13 אליפויות ו-16 גביעים), מכבי חיפה (12 אליפויות ו-6 גביעים), [[בית"ר ירושלים]] (6 אליפויות ו-7 גביעים), [[הפועל פתח תקווה (כדורגל)|הפועל פתח תקווה]] (6 אליפויות, מהן 5 רצופות, ו-2 גביעי מדינה), [[מכבי נתניה]] (5 אליפויות וגביע אחד) ו[[הפועל באר שבע]] (5 אליפויות וגביע אחד). − − ב[[כדורסל]] זכתה ישראל להישגים בינלאומיים רבים. היא מיוצגת בהצלחה על ידי [[נבחרת ישראל בכדורסל]], שזכתה פעמיים ב[[משחקי אסיה|אליפות אסיה]] והגיעה להישג השיא שלה כאשר זכתה במקום השני ב[[אליפות אירופה בכדורסל 1979|אליפות אירופה 1979]]. קבוצת [[מכבי תל אביב (כדורסל)|מכבי תל אביב]] אשר נחשבת לאחד המועדונים הטובים ב[[אירופה]] זכתה ב-6 [[יורוליג|אליפויות אירופה]], הראשונה ב-{{בספורט|גביע אירופה לאלופות בכדורסל|1977}} והאחרונה ב-{{בספורט|יורוליג|2014}}. בנוסף, זכתה [[הפועל ירושלים (כדורסל)|הפועל ירושלים]] ב[[גביע יול"ב]] פעם אחת ([[2004]]). בזירה המקומית מכבי תל אביב היא הקבוצה המצליחה ביותר, עם 52 אליפויות [[ליגת העל בכדורסל]] ו-44 [[גביע המדינה בכדורסל|גביעי מדינה]]. קבוצה זו שלטה במשך שנים רבות בליגה הישראלית, כשזכתה באליפות במשך 23 עונות רצופות, בין {{בספורט|ליגה הלאומית בכדורסל|1970}} ל-{{בספורט|ליגה הלאומית בכדורסל|1992}}. קבוצות מעוטרות נוספות הן [[הפועל תל אביב (כדורסל)|הפועל תל אביב]] (5 אליפויות ו-4 גביעים), הפועל ירושלים (2 אליפויות ו-4 גביעים), [[הפועל גלבוע גליל]] (2 אליפויות ו-2 גביעים) ו[[הפועל חולון (כדורסל)|הפועל חולון]] (אליפות ושני גביעים). − − ענף פופולרי נוסף הוא ה[[טניס]]. [[שחר פאר]] הייתה הטניסאית המובילה של ישראל עד לפרישתה, ודורגה בשיאה במקום ה-11 בעולם. טניסאית בולטת נוספת היא [[אנה סמאשנובה]] אשר דורגה בשיאה במקום ה-15 בעולם. בין הטניסאים הבולטים נמנים [[דודי סלע]] (29 בעולם בשיאו), [[שלמה גליקשטיין]] (22 בעולם בשיאו) ו[[עמוס מנסדורף]] שדורג בשיאו במקום ה-18 בעולם ונחשב לגדול הטניסאים הישראלים. שחקני הזוגות [[אנדי רם]] ו[[יוני ארליך]] דורגו בשיאם במקומות הראשונים בעולם, וזכו ב[[אליפות אוסטרליה הפתוחה]] בשנת [[2008]], הם שני הטניסאים הראשונים מישראל שזכו בטורניר [[גראנד סלאם (טניס)|גראנד סלאם]]. [[נבחרת גביע דייוויס של ישראל|נבחרת הגברים של ישראל]] רשמה את הישג השיא שלה עת העפילה לחצי גמר [[גביע דייוויס|גביע הדייוויס]] בשנת [[גביע דייוויס 2009|2009]]. − − ענפי ה[[שיט תחרותי|שיט]] וה[[ג'ודו]] הם הענפים היחידניים המצליחים ביותר בישראל עם זכיות במדליות רבות מהמשחקים האולימפיים ומאליפויות עולם. בענפים הפופולריים [[אתלטיקה]] ו[[התעמלות מכשירים|התעמלות]], ספורטאים ישראלים זכו במספר מדליות מאליפויות עולם ובענף ה[[שחייה תחרותית|שחייה]] הפופולרי זכו ישראלים במדליות מאליפויות אירופה. ענף ה[[שחמט]] בישראל הוא בעל היסטוריה ארוכת שנים ובעל הישגים בינלאומיים. משחק השחמט פופולרי מאוד בישראל ומתקיימות ליגות בין המועדונים שבערים השונות. גם תחום [[ספורט נכים|ספורט הנכים]] הוא תחום מפותח בישראל, ונציגיה זוכים במדליות רבות ב[[אולימפיאדת הנכים|אולימפיאדות הנכים]]. − − ==בריאות== − {{הפניה לערך מורחב|מערכת הבריאות בישראל}} − [[קובץ:Ambulance magen david red jerusalem efi elian.JPG|ממוזער|250px|[[ניידת טיפול נמרץ]] של [[מגן דוד אדום]]]] − [[מערכת הבריאות]] מורכבת ממספר קטן יחסית של ארגונים גדולים המפעילים [[שירותי בריאות]], והיא, בעיקרה, [[מערכת בריאות]] ציבורית, המבוססת על כספי [[מס]]ים ו[[תקציב המדינה (ישראל)|תקצוב]] ממשלתי. מערכת הבריאות בישראל צברה ברבות השנים הישגים רבים בתחומי הרפואה והמחקר הרפואי, [[בריאות הציבור]] ונגישות הציבור לשירותי הבריאות. ה[[רופא]]ים הישראליים זוכים להערכה רבה בעולם ולמוניטין רב. שירותי החירום של ישראל מורכבים בעיקר מ[[מגן דוד אדום]] (ארגון ההצלה הלאומי של ישראל), אך כוללים גם ארגונים התנדבותיים אחרים כמו [[איחוד הצלה]], [[זק"א]] והצלה יו"ש, לצד מספר חברות פרטיות המפעילות [[אמבולנס]]ים כגון [[שירות חולי לב|שח"ל]] ו[[נטלי (חברה)|נטלי]]. התשתית של מערכת הבריאות בנויה על [[קופת חולים|קופות החולים]], כאשר הגדולות שבהן הן [[שירותי בריאות כללית]] ו[[מכבי שירותי בריאות]]. הללו מפעילות מאות [[מרפאה|מרפאות]] ומרכזים רפואיים ברחבי הארץ. בישראל נמצא גם מספר רב של [[בית חולים|בתי חולים]], הנמצאים ברובם או תחת בעלות המדינה (בתי חולים ממשלתיים) או תחת בעלות קופות החולים. הגדולים והידועים שבהם הם [[בית החולים הדסה]] (ירושלים), [[בית החולים שיבא]] (תל השומר), [[בית החולים איכילוב]] (תל אביב) ו[[בית החולים רמב"ם]] (חיפה). ב-[[2013]] דורגה ישראל חמישית במדד הבריאות של [[בלומברג (חברה)|בלומברג]], כאשר מערכת הבריאות הישראלית דורגה רביעית ביעילותה.{{הערה|{{ישראל היום|מיטל יסעור בית-אור|ובמקום הרביעי ביעילות מערכת הבריאות: ישראל|113021|13 ביוני 2014}}}} − − לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], נכון למאי 2016, [[תוחלת החיים בישראל]] היא במקום השישי בעולם. תוחלת החיים הממוצעת של הגברים מגיעה ל-80.6 שנים ושל הנשים היא 84.3 שנים.{{הערה|שם=תוחלת}} על-פי נתוני [[משרד הבריאות]] הישראלי, תוחלת החיים בארץ עלתה בין השנים 2000–2010 ב-3 שנים.{{הערה|{{הארץ|דן אבן|תוחלת החיים בארץ עלתה בעשור האחרון ב-3 שנים|1.1232660|1 בדצמבר 2010}}}} לפי [[מרכז טאוב]], [[שירות חובה בצה"ל]], המיקום הגאוגרפי ומידת הדתיות של תושביה, הובילה לתוחלת חיים ארוכה יותר בישראל.{{הערה|{{וואלה!|רויטל בלומנפלד|מחקר: שירות חובה בצבא הוביל לתוחלת חיים ארוכה יותר בישראל|3020156|07 בדצמבר 2016}}}} בנוסף מצא המרכז שחרדים בישראל בריאים יותר ומאריכים חיים.{{הערה|{{ynet|רותם אליזרע|דו"ח מכון טאוב: חרדים בישראל בריאים יותר – ומאריכים חיים|4743064|23 בדצמבר 2015}}}} − − נכון לשנת 2015, הגיל החציוני הוא 29.7, אצל הגברים הגיל החציוני הוא 28.6 ואילו בקרב הנשים 30.8.{{הערה|{{ynet|ירון דרוקמן|יותר נשית, גרה במרכז. ישראל - תמונת מצב|4704264|27 בספטמבר 2015}}}} שיעור הילדים ובני הנוער באוכלוסיית המדינה גבוה יחסית ועומד על כ-30%, לעומת כ-20% ב[[מערב אירופה]]. האוכלוסיות בעלות שיעור הילדים הגבוה ביותר הן הציבור הערבי-מוסלמי והציבור החרדי. לפי נתוני [[הלמ"ס]] הגיל החציוני לנישואין ראשונים עולה בהתמדה לגברים 26.9 ולנשים 23.9. ב-[[2009]] נמצא כי בישראל ישנה [[תמותת תינוקות|תמותה]] של 2.6 [[תינוק]]ות על כל 1,000 לידות.{{הערה|{{ynet|ד"ר איתי גל|ירידה דרמטית בשיעור תמותת תינוקות בישראל|4116430|1 בספטמבר 2011}}}} בין השנים 1979–2004 חלה ירידה של 70% בשיעורי תמותת תינוקות בישראל.{{הערה|שם=הערה_א|{{הידען|שירות הידען|ירידה של 70% בשיעורי תמותת תינוקות בישראל בשנים 1979 עד 2004|drop-of-70-percent-in-rates-of-infant-mortality-in-israel-since-1979-0104084|1 באפריל 2008}}}} עם זאת, פערים שונים הובילו לכך שתינוקות ערבים מתים פי 3 יותר מתינוקות יהודים.{{הערה|{{TheMarker|רוני לינדר-גנץ|פערים מבהילים בבריאות: בפריפריה מתים יותר, תינוקות ערבים מתים פי 3 מיהודים|news/health/1.3146902|8 בדצמבר 2016}}}} תמותת התינוקות במגזר הבדואי היא הגבוהה ביותר, בה נשמר יחס של 1:4 בשיעורי תמותת תינוקות של [[בדואים]] לעומת יהודים. − − בשנת [[2011]] ראתה [[שביתת הרופאים בישראל (2011)|שביתה של הרופאים והמתמחים]] בעקבות שחיקה בשכר ובתנאי העבודה, ובעומס הגובר על קופות החולים ו[[בית חולים|בתי החולים]]. מבחינת המשאבים המוקצים לבריאות, מצבה של ישראל ירוד יחסית ליתר מדינות ה-[[הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי|OECD]].{{הערה|שם=תוחלתOECD|{{הארץ| רוני לינדר-גנץ |דו"ח ה-OECD: תוחלת החיים בישראל - במקום החמישי בעולם|1.1574332|24 בנובמבר 2011}}}} − − ==ראו גם== − {{הפניה לספר ויקיפדיה|ישראל}} − {{תקציר פורטל|ישראל|ימין=כן}} − − ==קישורים חיצוניים== − {{מיזמים − |ויקימילון=מדינת ישראל|שם ויקימילון=מְדִינַת יִשְׂרָאֵל − |ויקיציטוט=ישראל − |ויקיטקסט=קטגוריה:ישראל|שם ויקיטקסט=ישראל − |ויקישיתוף=ישראל − |ויקיחדשות=קטגוריה:ישראל|שם ויקיחדשות=ישראל − |ויקימסע=ישראל − |ויקימילון 2=ישראל}} − * {{אתר רשמי}} − {{רשתות חברתיות}} − * {{CIA factbook|is}} − * [http://lib.cet.ac.il/Pages/geography.asp אטלס ישראל – מפות וגרפים בתחומים שונים הקשורים לישראל], אתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מט"ח]] − * [http://www.govmap.gov.il אתר המפות הממשלתי] − * [http://www.cbs.gov.il/reader אתר האינטרנט הרשמי] של [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]] − * {{תמונות}} [http://www.gpophoto.gov.il/ אוסף התצלומים הלאומי], באתר [[לשכת העיתונות הממשלתית]] − * {{תמונות}} [https://web.archive.org/web/20130215030335/http://lib.haifa.ac.il/collections/isratage/ אתר תמונות היסטוריות של ארץ ישראל], המרכז למדיה דיגיטלית, ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה. − שורה 763:
שורה 10: − [[קטגוריה:ארץ ישראל: ישויות מדיניות]]
קיצור כדי לא להפר זכויות יוצרים (יובא מוויקיפדיה העברית)
'''יִשְׂרָאֵל''' (בערבית: '''إسرائيل''', אִסְרַאאִיל) היא [[מדינה]] ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]], השוכנת על החוף הדרום-מזרחי של [[אגן הים התיכון|הים התיכון]]. ישראל הוקמה בשטחי [[ארץ ישראל]], [[בית לאומי לעם היהודי|ביתו הלאומי]] ו[[מולדת|ארץ מולדתו]] של [[העם היהודי]]. המדינה, ש[[הכרזת העצמאות|הכריזה על עצמאותה]] ב[[ה' באייר]] [[תש"ח]], [[14 במאי]] [[1948]], היא בעלת משטר של [[דמוקרטיה פרלמנטרית]].
'''יִשְׂרָאֵל''' (ב[[ערבית]]: '''إسرائيل''', אִסְרַאאִיל) היא [[מדינה]] ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]], השוכנת על החוף הדרום-מזרחי של [[אגן הים התיכון|הים התיכון]]. ישראל הוקמה בשטחי [[ארץ ישראל]], [[בית לאומי לעם היהודי|ביתו הלאומי]] ו[[מולדת|ארץ מולדתו]] של [[העם היהודי]]. המדינה, ש[[הכרזת העצמאות|הכריזה על עצמאותה]] ב[[ה' באייר]] [[תש"ח]], [[14 במאי]] [[1948]], היא בעלת משטר של [[דמוקרטיה פרלמנטרית]].
[[טריטוריה|שטחה]] של המדינה הוא 22,072 קמ"ר (כולל [[מזרח ירושלים]] ו[[רמת הגולן]]), ו[[אוכלוסייה|אוכלוסייתה]] מנתה באפריל 2020, על-פי נתוני [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]], 9,190,000 תושבים.{{הערה|[http://cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201811394 אוכלוסיית ישראל באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]}} מבחינה [[דמוגרפיה של ישראל|דמוגרפית]], רוב ה[[ישראלים]] הם [[יהודים]], אך יש בה [[מיעוט]] [[ערביי ישראל|ערבי]] גדול (כ-20.9%, מרביתו [[אסלאם|מוסלמי]]) ו[[מיעוטים בישראל|קבוצות מיעוט]] אחרות (4.8%). ישראל [[גבולות מדינת ישראל|גובלת]] ב[[הים התיכון|ים התיכון]] וב[[מצרים]] במערב, ב[[ים סוף|ים האדום]] בדרום, ב[[ירדן]] במזרח, ב[[סוריה]] בצפון-מזרח וב[[לבנון]] בצפון. בין ישראל ומצרים, לחוף הים התיכון, נמצאת [[רצועת עזה]], שבשליטת [[חמאס]]. באזור ההר המרכזי שבין ישראל לירדן נמצאים הרי [[יהודה ושומרון]], המוחזקים בידי ישראל תחת [[תפיסה לוחמתית]].
[[טריטוריה|שטחה]] של המדינה הוא 22,072 קמ"ר (כולל [[מזרח ירושלים]] ו[[רמת הגולן]]), ו[[אוכלוסייה|אוכלוסייתה]] מנתה באפריל 2020, על-פי נתוני [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]], 9,190,000 תושבים.{{הערה|[http://cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201811394 אוכלוסיית ישראל באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]}} מבחינה [[דמוגרפיה של ישראל|דמוגרפית]], רוב ה[[ישראלים]] הם [[יהודים]], אך יש בה [[מיעוט]] [[ערביי ישראל|ערבי]] גדול (כ-20.9%, מרביתו [[אסלאם|מוסלמי]]) ו[[מיעוטים בישראל|קבוצות מיעוט]] אחרות (4.8%). ישראל [[גבולות מדינת ישראל|גובלת]] ב[[הים התיכון|ים התיכון]] וב[[מצרים]] במערב, ב[[ים סוף|ים האדום]] בדרום, ב[[ירדן]] במזרח, ב[[סוריה]] בצפון-מזרח וב[[לבנון]] בצפון. בין ישראל ומצרים, לחוף הים התיכון, נמצאת [[רצועת עזה]], שבשליטת [[חמאס]]. באזור ההר המרכזי שבין ישראל לירדן נמצאים הרי [[יהודה ושומרון]], המוחזקים בידי ישראל תחת [[תפיסה לוחמתית]].
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:המזרח הקרוב]]
[[קטגוריה:המזרח הקרוב]]
[[קטגוריה:המזרח התיכון]]
[[קטגוריה:המזרח התיכון]]