שינויים

[[קובץ:Official medallion of the British Anti-Slavery Society (1795).jpg|ממוזער|'האם איני בן אדם ואח?' - אחד מסמליה הבולטים של התנועה לביטול העבדות בבריטניה שיצר ג'וזאיה וג'ווד, בשנת 1795. תנועה זו צמחה על רקע [[עידן הנאורות]] במערב אירופה ובארצות הברית במאה ה-19.]]

[[קובץ:Official medallion of the British Anti-Slavery Society (1795).jpg|ממוזער|'האם איני בן אדם ואח?' - אחד מסמליה הבולטים של התנועה לביטול העבדות בבריטניה שיצר ג'וזאיה וג'ווד, בשנת 1795. תנועה זו צמחה על רקע [[עידן הנאורות]] במערב אירופה ובארצות הברית במאה ה-19.]]

'''התנועה לביטול העבדות''' (באנגלית: '''Abolitionism''' או '''the abolitionist movement''') היא אידאולוגיה, וכן תנועה חברתית (רשמית ולא רשמית) לחיסול [[עבדות|העבדות]] וה[[צמיתות]]. באירופה המערבית וביבשות אירופה מדובר בתנועות היסטוריות ששאפו להביא לקיצו של סחר העבדים האטלנטי שנמשך במשך 400 שנה, ולהביא לשחרור העבדים לחופשי. בעקבות תנועה זו בוטלה גם העבדות ב[[קולוניאליזם|קולוניות ]] שונות, בעיקר של צרפת ובריטניה, ובהמשך גם במקומות בהן עבדות הייתה נוהג וותיק עוד יותר כמו ברחבי המרחב המוסלמי, במזרח התיכון ובאפריקה. התנועות לביטול העבדות הושפעו הן מהזרם הקוויקרי ומזרמים דומים בנצרות שהתנגדו לעבדות, ובהמשך גם מתנועת הנאורות ו[[המהפכה הצרפתית]] שראו בכל אדם אזרח שווה זכויות. כמו כן [[המהפכה התעשייתית]] ו[[מיכון החקלאות]] הביאו לצמיחת חלופות לעבדות ויצרו מעמדות חברתיים שדחפו לביטולה.  

'''התנועה לביטול העבדות''' (באנגלית: '''Abolitionism''' או '''the abolitionist movement''') היא אידאולוגיה, וכן תנועה חברתית (רשמית ולא רשמית) לחיסול [[עבדות|העבדות]] וה[[צמיתות]]. באירופה המערבית וביבשות אירופה מדובר בתנועות היסטוריות ששאפו להביא לקיצו של סחר העבדים האטלנטי שנמשך במשך 400 שנה, ולהביא לשחרור העבדים לחופשי. בעקבות תנועה זו בוטלה גם העבדות ב[[קולוניאליזם|קולוניות]] שונות, בעיקר של צרפת ובריטניה, ובהמשך גם במקומות בהן עבדות הייתה נוהג וותיק עוד יותר כמו ברחבי המרחב המוסלמי, במזרח התיכון ובאפריקה. התנועות לביטול העבדות הושפעו הן מהזרם הקוויקרי ומזרמים דומים בנצרות שהתנגדו לעבדות, ובהמשך גם מתנועת הנאורות ו[[המהפכה הצרפתית]] שראו בכל אדם אזרח שווה זכויות. כמו כן [[המהפכה התעשייתית]] ו[[מיכון החקלאות]] הביאו לצמיחת חלופות לעבדות ויצרו מעמדות חברתיים שדחפו לביטולה.  

מתנגדי העבדות היו התנועה החברתית הגדולה הראשונה בבריטניה. הערכים החברתיים העיקריים שלהם של חופש ושוויון השפיעו על קמפיינים לרפורמות נוספות בבריטניה ובעולם כולו כמו זכות ההצבעה, הזכות להקים איגודי עובדים והקמת [[התנועה הפמיניסטית]]. הטכניקות שלהם של [[חרם צרכנים]] ו[[עצומות]] משמשים עדיין כיום. [http://abolition.e2bn.org/people_27.html]

מתנגדי העבדות היו התנועה החברתית הגדולה הראשונה בבריטניה. הערכים החברתיים העיקריים שלהם של חופש ושוויון השפיעו על קמפיינים לרפורמות נוספות בבריטניה ובעולם כולו כמו זכות ההצבעה, הזכות להקים איגודי עובדים והקמת [[התנועה הפמיניסטית]]. הטכניקות שלהם של [[חרם צרכנים]] ו[[עצומות]] משמשים עדיין כיום. [http://abolition.e2bn.org/people_27.html]

[[קובץ:Thomas Clarkson by Carl Frederik von Breda.jpg|ממוזער|200px|תומאס קלארקסון היה פעיל מרכזי נגד סחר העבדים באימפריה הבריטית. הוא אסף נתונים על העבדות והנגיש אותם לפרלמנט ולציבור בהרצאות ברחבי בריטניה. סייע בהקמת "האגודה לביטול סחר העבדים" ולחקיקתו Slave Trade Act בשנת 1807, שסיים את סחר של עבדים בבריטניה. בשנים לאחר מכן פעל קלארקסון לביטול העבדות ברחבי העולם, במיוחד ביבשות אמריקה.]]

[[קובץ:Thomas Clarkson by Carl Frederik von Breda.jpg|ממוזער|200px|תומאס קלארקסון היה פעיל מרכזי נגד סחר העבדים באימפריה הבריטית. הוא אסף נתונים על העבדות והנגיש אותם לפרלמנט ולציבור בהרצאות ברחבי בריטניה. סייע בהקמת "האגודה לביטול סחר העבדים" ולחקיקתו Slave Trade Act בשנת 1807, שסיים את סחר של עבדים בבריטניה. בשנים לאחר מכן פעל קלארקסון לביטול העבדות ברחבי העולם, במיוחד ביבשות אמריקה.]]

כתנועה חברתית, התנועה לביטול העבדות החלה בעיקרה בסוף המאה ה-18 כאשר קוויקרים מאנגליה ומארצות הברית החלו לערער על מוסריות העבדות. המורה הקווייקר, אנטוני בנזט (ראו פרטים בהמשך) שהתנגד לעבדות משנת 1750 השפיע על מספר אישים בבריטניה שהפכו למתנגדי העבדות. James Oglethorpe שהיה נדבן, איש פרלמנט ופעיל החברתי בבריטניה, היה בין הראשונים שניסחו טיעונים בשם [[עידן הנאורות|הנאורות]] נגד העבדות. כמייסד של מושבת ג'ורג'יה, הוא אסר על העבדות שם מטעמים הומניטריים. הוא גם טען נגד העבדות בפרלמנט הבריטי. הוא גם עודד את חבריו Granville Sharp וחנה מור (Hannah More) לתמוך במאבק זה בעקשנות. זמן קצר לאחר מותו, ב-1785, שארפ ומור איחדו כוחות עם ויליאם וילברפורס (William Wilberforce) ואחרים והקימו את Clapham Sect, קבוצת רפורמיסטים נוצרים ששאפו לבטל את העבדות כמו גם רפורמות נוספות. בשנת 1787 נוצרה בלונדון האגודה לביטול סחר העבדים (the Society for Effecting the Abolition of the Slave Trade).  

כתנועה חברתית, התנועה לביטול העבדות החלה בעיקרה בסוף המאה ה-18 כאשר קוויקרים מאנגליה ומארצות הברית החלו לערער על מוסריות העבדות. המורה הקווייקר, אנטוני בנזט (ראו פרטים בהמשך) שהתנגד לעבדות משנת 1750 השפיע על מספר אישים בבריטניה שהפכו למתנגדי העבדות. James Oglethorpe שהיה נדבן, איש פרלמנט ופעיל החברתי בבריטניה, היה בין הראשונים שניסחו טיעונים בשם [[עידן הנאורות|הנאורות]] נגד העבדות. כמייסד של מושבת ג'ורג'יה, הוא אסר על העבדות שם מטעמים הומניטריים. הוא גם טען נגד העבדות בפרלמנט הבריטי. הוא גם עודד את חבריו Granville Sharp וחנה מור (Hannah More) לתמוך במאבק זה בעקשנות. זמן קצר לאחר מותו, ב-1785, שארפ ומור איחדו כוחות עם ויליאם וילברפורס (William Wilberforce) ואחרים והקימו את Clapham Sect, קבוצת רפורמיסטים נוצרים ששאפו לבטל את העבדות כמו גם רפורמות נוספות. בשנת 1787 נוצרה בלונדון האגודה לביטול סחר העבדים (the Society for Effecting the Abolition of the Slave Trade).  

ב-1807, לאחר מאבק פוליטי ממושך, נחקק בבריטניה (שכללה גם את אירלנד באותה תקופה) חוק האוסר על סחר בינלאומי בעבדים, אם כי הותרה עדיין בעלות על עבדים. החל מ-1808 החוק נכנס לתוקף גם במושבות הבריטיות באמריקה הצפונית. באותה שנה הקונגרס האמריקני הטיל איסור על סחר בעבדים אפריקנים. בעשורים שלאחר חקיקתו יצאה בריטניה, באמצעות הצי הבריטי החזק, למאבק בסחר העבדים הטרנס אטלנטי.  

ב-1807, לאחר מאבק פוליטי ממושך, נחקק בבריטניה (שכללה גם את אירלנד באותה תקופה) חוק האוסר על סחר בינלאומי בעבדים, אם כי הותרה עדיין בעלות על עבדים. החל מ-1808 החוק נכנס לתוקף גם במושבות הבריטיות באמריקה הצפונית. באותה שנה הקונגרס האמריקני הטיל איסור על סחר בעבדים אפריקנים. בעשורים שלאחר חקיקתו יצאה בריטניה, באמצעות הצי הבריטי החזק, למאבק בסחר העבדים הטרנס אטלנטי.  

עד לעצמאות ארצות הברית רוב מדינות הדרום גידלו טבק שיוצא לבריטניה. המלחמה גרמה לכך שבריטניה עצרה את יבוא הטבק כך שרוב המגדלים עברו לגידול רווחי אחר והוא הכותנה. קטיף הכותנה והנפטה שלה (הוצאת הזרע מהמוך) היו עבודות קשות. באותו זמן הומצאה מנפטת הכונתה שביצעה את ההנפטה בצורה יעילה יותר. דבר זה יחד עם פיתוח מכונות טוויה הוזילו את ייצור בדי כותנה והביקוש לבדי כונתה עלה ([[ביקוש מושרה]]) - דבר זה שגרם לחסכון עבודה על ידי מיכון - הגדיל את הביקוש לגידול הכותנה עצמה והוביל לגידול אדיר בגידול הכותנה בכלל ולשימוש בעבדים בתחום. בין 1801 ל-1835 כמות כדורי הכותנה שיצאו עלתה ממאה אלף ליותר ממיליון. [https://www.history.com/news/slavery-profitable-southern-economy]

עד לעצמאות ארצות הברית רוב מדינות הדרום גידלו טבק שיוצא לבריטניה. המלחמה גרמה לכך שבריטניה עצרה את יבוא הטבק כך שרוב המגדלים עברו לגידול רווחי אחר והוא הכותנה. קטיף הכותנה והנפטה שלה (הוצאת הזרע מהמוך) היו עבודות קשות. באותו זמן הומצאה מנפטת הכונתה שביצעה את ההנפטה בצורה יעילה יותר. דבר זה יחד עם פיתוח מכונות טוויה הוזילו את ייצור בדי כותנה והביקוש לבדי כונתה עלה ([[ביקוש מושרה]]) - דבר זה שגרם לחסכון עבודה על ידי מיכון - הגדיל את הביקוש לגידול הכותנה עצמה והוביל לגידול אדיר בגידול הכותנה בכלל ולשימוש בעבדים בתחום. בין 1801 ל-1835 כמות כדורי הכותנה שיצאו עלתה ממאה אלף ליותר ממיליון. [https://www.history.com/news/slavery-profitable-southern-economy]

'''חוק העבד הנמלט 1793''' (Fugitive Slave Act of 1793) היה חוק שקבע כלים לישום "סעיף העבד הנמלט" בחוקת ארצות הברית (סעיף 4 בפרק השלישי) - כדי להבטיח את זכותו של בעל עבדים להשיב אליו עבד שנמלט. לדוגמה שפחה בשם אונה ג'אדג', אחת מן השפחות בשרותה של מרתה וושינגטון, נמלטה בשנת 1796. ג'ורג' וושינגטון ניסה לתוספה אבל נכשל. השפחה הנמלטת ג'אדג' סיפרה על כך בראיון לכומר בנג'מין צ'ייס, אשר התפרסם כמכתב למערכת בעיתון שיצא כנגד העבדות, The Liberator, ב-1 בינואר 1847. במאמר כתב צ'ייס שהעובדה שחלפו 50 שנה מעת שנמלטה לא תושיע אותה אם יורשיה של מרתה וושינגטון ירצו לפעול נגדה על פי החוק. היו מקרים רבים שבהם שחורים חופשיים שחיו במדינות הצפון, ומעולם לא היו עבדים, נתפסו והובאו למדינות הדרום, שם נמכרו לעבדות. אחד מן המקרים הללו היה סולומון נורת'ופ שנמכר לעבדות בשנת 1841. בשנת 1855 נורת'ופ פרסם ספר זיכרונות "שתים עשרה שנים של עבדות", שעובד בשנת 2013 לסרט.  

'''חוק העבד הנמלט 1793''' (Fugitive Slave Act of 1793) היה חוק שקבע כלים ליישום "סעיף העבד הנמלט" בחוקת ארצות הברית (סעיף 4 בפרק השלישי) - כדי להבטיח את זכותו של בעל עבדים להשיב אליו עבד שנמלט. לדוגמה שפחה בשם אונה ג'אדג', אחת מן השפחות בשרותה של מרתה וושינגטון, נמלטה בשנת 1796. ג'ורג' וושינגטון ניסה לתוספה אבל נכשל. השפחה הנמלטת ג'אדג' סיפרה על כך בראיון לכומר בנג'מין צ'ייס, אשר התפרסם כמכתב למערכת בעיתון שיצא כנגד העבדות, The Liberator, ב-1 בינואר 1847. במאמר כתב צ'ייס שהעובדה שחלפו 50 שנה מעת שנמלטה לא תושיע אותה אם יורשיה של מרתה וושינגטון ירצו לפעול נגדה על פי החוק. היו מקרים רבים שבהם שחורים חופשיים שחיו במדינות הצפון, ומעולם לא היו עבדים, נתפסו והובאו למדינות הדרום, שם נמכרו לעבדות. אחד מן המקרים הללו היה סולומון נורת'ופ שנמכר לעבדות בשנת 1841. בשנת 1855 נורת'ופ פרסם ספר זיכרונות "שתים עשרה שנים של עבדות", שעובד בשנת 2013 לסרט.  

התנועה לביטול העבדות בארצות הברית המשיכה לפעול בצורה נמרצת, בשכנוע דעת הקהל, ניסיונות חקיקה והברחת עבדים. כמאה אלף עבדים נמלטו למדינות הצפון ולקנדה בסיוע ארגון "מסילת הרכבת המחתרתית". בשנת 1845 יצא לאור הספר '''פרדריק דאגלס, עבד אמריקני, סיפור חייו''' (באנגלית: Narrative of the Life of Frederick Douglass, an American Slave) חיבור אוטוביוגרפי ומסה בזכות ביטול העבדות שנכתבה על ידי הנואם והעבד המשוחרר, פרדריק דאגלס, הסיפור נחשבת לידועה ביותר מבין מספר סיפורים שכתבו עבדים משוחררים במרוצת אותה תקופה בארצות הברית. בשנת 1852 יצא הספר '''אוהל הדוד תום''' (Uncle Tom's Cabin; מילולית: "בקתת הדוד תום") מאת הארייט ביצ'ר סטואו, שהיה בעל השפעה רבה בגיוס דעת הקהל בארצות הברית נגד תופעת העבדות בארצות הברית. הספר הוא תיאור נוגע ללב של ייסורי עבד שחור המשרת בנאמנות את בעליו, אדם טוב לב ונוח שמוקיר את נאמנותו. עקב שינוי נסיבות, העבד מועבר מיד ליד ובסופו של דבר נופל לידיו של אדון אכזר ורע לב. גם במצבו החדש הוא מקבל על עצמו את הדין ואין הוא מוחה למרות ההשפלות והמכות שהן מנת חלקו. שני הספרים, במיוחד אוהל הדוד תום, שהיה רב מכר, השפיעו רבות על התנועה לביטול העבדות בארצות הברית.

התנועה לביטול העבדות בארצות הברית המשיכה לפעול בצורה נמרצת, בשכנוע דעת הקהל, ניסיונות חקיקה והברחת עבדים. כמאה אלף עבדים נמלטו למדינות הצפון ולקנדה בסיוע ארגון "מסילת הרכבת המחתרתית". בשנת 1845 יצא לאור הספר '''פרדריק דאגלס, עבד אמריקני, סיפור חייו''' (באנגלית: Narrative of the Life of Frederick Douglass, an American Slave) חיבור אוטוביוגרפי ומסה בזכות ביטול העבדות שנכתבה על ידי הנואם והעבד המשוחרר, פרדריק דאגלס, הסיפור נחשבת לידועה ביותר מבין מספר סיפורים שכתבו עבדים משוחררים במרוצת אותה תקופה בארצות הברית. בשנת 1852 יצא הספר '''אוהל הדוד תום''' (Uncle Tom's Cabin; מילולית: "בקתת הדוד תום") מאת הארייט ביצ'ר סטואו, שהיה בעל השפעה רבה בגיוס דעת הקהל בארצות הברית נגד תופעת העבדות בארצות הברית. הספר הוא תיאור נוגע ללב של ייסורי עבד שחור המשרת בנאמנות את בעליו, אדם טוב לב ונוח שמוקיר את נאמנותו. עקב שינוי נסיבות, העבד מועבר מיד ליד ובסופו של דבר נופל לידיו של אדון אכזר ורע לב. גם במצבו החדש הוא מקבל על עצמו את הדין ואין הוא מוחה למרות ההשפלות והמכות שהן מנת חלקו. שני הספרים, במיוחד אוהל הדוד תום, שהיה רב מכר, השפיעו רבות על התנועה לביטול העבדות בארצות הברית.

ייתכן כי שינויים בחקלאות כמו מיכון החקלאות ייתרו בסופו של דבר את העבדות, אבל דווקא המצאה כמו מנפטת כותנה או שיפורים באוניות דווקא סייעו להוזלת תהלכי ייצור של בדים והובלת סחורות כמו טבק כותנה וסוכר, הוזלה זו יצרה עוד ביקוש למוצרים אלה. דבר זה דווקא הגביר את הביקוש לתפוקה חקלאית ולעבדים. העבדות לא הייתה חזקה במערב התיכון שבו הפרנסה נבעה מרעיית מפרות ומגידולים כמו חיטה ותירס. אולי בגלל שגידולים אלה פחות התאימו לכלכלת עבדים.  

ייתכן כי שינויים בחקלאות כמו מיכון החקלאות ייתרו בסופו של דבר את העבדות, אבל דווקא המצאה כמו מנפטת כותנה או שיפורים באוניות דווקא סייעו להוזלת תהלכי ייצור של בדים והובלת סחורות כמו טבק כותנה וסוכר, הוזלה זו יצרה עוד ביקוש למוצרים אלה. דבר זה דווקא הגביר את הביקוש לתפוקה חקלאית ולעבדים. העבדות לא הייתה חזקה במערב התיכון שבו הפרנסה נבעה מרעיית מפרות ומגידולים כמו חיטה ותירס. אולי בגלל שגידולים אלה פחות התאימו לכלכלת עבדים.  

שינוי נוסף שגרם להיחלשות הלגיטימיות של עבדות היתה נסיגה בכוחם של [[שמרנות|זרמים שמרניים]] שהצדיקו היבטים אידאולוגיים שונים בעבדות כמו את השליטה של אדם אחד באדם אחר, את מוסד המלוכה (שקבע את החוקים לכולם), ובכך שהסדר החברתי הקיים הוא מוסרי בגלל שאלוהים הוא זה שמעניק לסדר זה לגיטימיות. המהפכה הצרפתית, נפוליאון בונפרטה, והצלחת אמריקה הדמוקרטית ייצאו את הרעיון של חירות פוליטית, [[ליברליזם]] ושל [[דמוקרטיה]] לרחבי אירופה ולדרום אמריקה. אנשים רבים תמכו בליברליזם, סוציאליזם, אנרכיזם והתנגדו לשלטון המלוכני ולהנמקות דתיות לשימור הסדר החברתי הקיים. חלק מהתמיכה בשינוי זה היה התנגדות לרעיונות של מעמדות חברתיים נוקשים, וכן [[המהפכה המדעית|עליה בכוחו של המדע]] ודברים אלה הובילו להתנגדות לחלוקת החברה לאנשים בעלי זכויות ולאנשים נחותים.  

שינוי נוסף שגרם להיחלשות הלגיטימיות של עבדות היתה נסיגה בכוחם של [[שמרנות|זרמים שמרניים]] שהצדיקו היבטים אידאולוגיים שונים בעבדות כמו את השליטה של אדם אחד באדם אחר, את מוסד המלוכה (שקבע את החוקים לכולם), ובכך שהסדר החברתי הקיים הוא מוסרי בגלל שאלוהים הוא זה שמעניק לסדר זה לגיטימיות. המהפכה הצרפתית, נפוליאון בונפרטה, והצלחת אמריקה הדמוקרטית ייצאו את הרעיון של חירות פוליטית, [[ליברליזם]] ושל [[דמוקרטיה]] לרחבי אירופה ולדרום אמריקה. אנשים רבים תמכו בליברליזם, סוציאליזם, אנרכיזם והתנגדו לשלטון המלוכני ולהנמקות דתיות לשימור הסדר החברתי הקיים. חלק מהתמיכה בשינוי זה היה התנגדות לרעיונות של מעמדות חברתיים נוקשים, וכן [[המהפכה המדעית|עליה בכוחו של המדע]] ודברים אלה הובילו להתנגדות לחלוקת החברה לאנשים בעלי זכויות ולאנשים נחותים.  

ביטול העבדות בצפון ארצות הברית וקנדה, וכן הקשיים על סחר אטלנטי בעבדים גרם לסיבוך וייקור של החזקת עבדים. אם בעבר ניתן היה להחליף עבד שנפצע או מת בעבד זול אחר שיובא מאפריקה, עצירת הסחר האטלנטי גרמם לכך שעיקר היצע העבדים נבע ממדינות באמריקה - ודבר זה היווה איום מתמיד על בעלי העבדים שחששו ממרידות. היכולת של עבדים לברוח לצפון הובילה לכך שבעלי אחוזות נאלצו להשקיע מאמצים רבים במניעת בריחת עבדים ולכידתם החוזרת. מסיבה זו השקיעו מדינות הדרום מאמצים בחקיקת חוקים נגד שחרור עבדים בצפון. עם זאת ערב הפרישה מארצות הברית מדינות הדרום היו עשירות למדי (עם כמות גדולה של אוכלוסיה ענייה) תודות לשימוש בעבדים.  

ביטול העבדות בצפון ארצות הברית וקנדה, וכן הקשיים על סחר אטלנטי בעבדים גרם לסיבוך וייקור של החזקת עבדים. אם בעבר ניתן היה להחליף עבד שנפצע או מת בעבד זול אחר שיובא מאפריקה, עצירת הסחר האטלנטי גרמם לכך שעיקר היצע העבדים נבע ממדינות באמריקה - ודבר זה היווה איום מתמיד על בעלי העבדים שחששו ממרידות. היכולת של עבדים לברוח לצפון הובילה לכך שבעלי אחוזות נאלצו להשקיע מאמצים רבים במניעת בריחת עבדים ולכידתם החוזרת. מסיבה זו השקיעו מדינות הדרום מאמצים בחקיקת חוקים נגד שחרור עבדים בצפון. עם זאת ערב הפרישה מארצות הברית מדינות הדרום היו עשירות למדי (עם כמות גדולה של אוכלוסיה ענייה) תודות לשימוש בעבדים.