שורה 1: |
שורה 1: |
− | [[תמונה:Windenergy.jpg|left|thumb|400px|[[טורבינת רוח]] בשדה בלוקסמבורג. בשנים האחרונות מוקמות טורבינות בלב שדות חקלאיים וכך קטנה בעיה של צורך בשטחים נרחבים הנדרשים לטורבינות רוח, אם כי דבר זה מתאים רק לאיזורים עתירי רוח שבהם יש רוח במישורים.]] | + | [[תמונה:Windenergy.jpg|left|thumb|400px|[[טורבינת רוח]] בשדה בלוקסמבורג. בשנים האחרונות מוקמות טורבינות בלב שדות חקלאיים וכך קטנה בעיה של צורך בשטחים נרחבים הנדרשים לטורבינות רוח, אם כי דבר זה מתאים רק לאזורים עתירי רוח שבהם יש רוח במישורים.]] |
| | | |
| '''אנרגיית רוח''' היא אנרגיה הקינטית האצורה ברוח. ניתן להשתמש באנרגיה זו לצורות מועילות לאדם, כמו הפקת חשמל באמצעות '''[[טורבינת רוח|טורבינות רוח]]''', רתימת הרוח לתחבורה, כפי שנהוג באוניות מפרש, או לצרכים אחרים. | | '''אנרגיית רוח''' היא אנרגיה הקינטית האצורה ברוח. ניתן להשתמש באנרגיה זו לצורות מועילות לאדם, כמו הפקת חשמל באמצעות '''[[טורבינת רוח|טורבינות רוח]]''', רתימת הרוח לתחבורה, כפי שנהוג באוניות מפרש, או לצרכים אחרים. |
שורה 72: |
שורה 72: |
| * '''פגיעה בנוף''' שאלת הפגיעה בנוף היא סובייקטיבית מעיקרה, אבל את ההתנגדות הגדולה ביותר מעוררות חוות רוח הבולטות לעין באזורים גבוהים בהרים, וכן טורבינות בקו החוף. חלק מהגורמים המשפיעים על המראה ניתנים לוויכוח: המרחק מהמתבונן, מספר הטורבינות הנראות בשלמותן או בחלקן, סוג הטורבינות, גודלן וצבען, מספר הלהבים ומהירות סיבובם, תנאי האור וסידור הטורבינות באתר. בחינה אובייקטיבית של גורמים אלו יכולה לסייע להפחית את השפעות חוות הרוח על הנוף. טורבינות ים אינן משפיעות כמעט על הנוף או כלל לא (אם הן מרוחקות), ויש טורבינות עירוניות שהן בעלות עיצוב מעניין ואף אפשר להשתמש בהן לקישוט. | | * '''פגיעה בנוף''' שאלת הפגיעה בנוף היא סובייקטיבית מעיקרה, אבל את ההתנגדות הגדולה ביותר מעוררות חוות רוח הבולטות לעין באזורים גבוהים בהרים, וכן טורבינות בקו החוף. חלק מהגורמים המשפיעים על המראה ניתנים לוויכוח: המרחק מהמתבונן, מספר הטורבינות הנראות בשלמותן או בחלקן, סוג הטורבינות, גודלן וצבען, מספר הלהבים ומהירות סיבובם, תנאי האור וסידור הטורבינות באתר. בחינה אובייקטיבית של גורמים אלו יכולה לסייע להפחית את השפעות חוות הרוח על הנוף. טורבינות ים אינן משפיעות כמעט על הנוף או כלל לא (אם הן מרוחקות), ויש טורבינות עירוניות שהן בעלות עיצוב מעניין ואף אפשר להשתמש בהן לקישוט. |
| | | |
− | * '''הפרעה אלקטרו-מגנטית''' טורבינות רוח גדולות קרובות למקומות יישוב עלולות לגרום ל[[השראה אלקטרו-מגנטית]] שמפריעה לציוד אלקטרוני ועלולה להיות מסוכנת לבריאות. רוב ההספק המותקן בטורבינות רוח בא מטורבינות המתוקנות באיזורים חקלאיים או מחוץ לישובים ולכן הפרעה כזו לא תשפיע בצורה משמעותית על רוב בני האדם. תתכן השפעה על עובדים חקלאיים. כמו כן תתכן הפרעה אפשרית ליצורים חיים אחרים. | + | * '''הפרעה אלקטרו-מגנטית''' טורבינות רוח גדולות קרובות למקומות יישוב עלולות לגרום ל[[השראה אלקטרו-מגנטית]] שמפריעה לציוד אלקטרוני ועלולה להיות מסוכנת לבריאות. רוב ההספק המותקן בטורבינות רוח בא מטורבינות המתוקנות באזורים חקלאיים או מחוץ לישובים ולכן הפרעה כזו לא תשפיע בצורה משמעותית על רוב בני האדם. תתכן השפעה על עובדים חקלאיים. כמו כן תתכן הפרעה אפשרית ליצורים חיים אחרים. |
| | | |
| * '''בעיות מחזור וחומרים רעילים''' להבי הטורבינה בנויים מחומרים מורכבים ולעיתים קרובות מכילים דבק אפוקסי רעיל. לאחר כ-20 שנות פעילות יש צורך לפרק את הטורבינה בגלל בעיות של סדקים מבניים ובעיות בטיחות. נכון להיום (2012), ניתן למחזר רק את המתכות שבתורן הטורבינות ובראש הפיקוד שלה. את הבטון בתורן הטורבינה ואת החומרים המורכבים בלהבים לא ניתן למחזר. עם זאת, לשם השוואה, בטון קיים גם בארובות של תחנות כוח שפועלות על פחם. החומרים הרעילים והמסוכנים בתחנות גרעיניות - שאריות הנובעות מכריית [[אורניום]], ציוד של הכור שהפך למסוכן בגלל חשיפה לקרינה ושאריות האורניום עצמו, בעייתיים בהרבה. הם בעלי השפעות נרחבות יותר וממושכות יותר יחסית לחומרים כמו דבק אפוקסי וקשה יותר או בלתי אפשרי לפרק אותם לתוצרים בטוחים. גם עפר פחם שנשאר לאחר פעילות של [[תחנות כוח פחמיות]] הוא זיהום בעייתי שכיום (בישראל) הוא נזרק לים. אפר הפחם מכיל יסודות רדיואקטיביים בעלות קרינה נמוכה והטמנה שלו או עירבוב שלו במלט טומנים מצדים סיכונים אחרים לבריאות ולסביבה, ולכן מוגבלים על ידי רשויות הבריאות. | | * '''בעיות מחזור וחומרים רעילים''' להבי הטורבינה בנויים מחומרים מורכבים ולעיתים קרובות מכילים דבק אפוקסי רעיל. לאחר כ-20 שנות פעילות יש צורך לפרק את הטורבינה בגלל בעיות של סדקים מבניים ובעיות בטיחות. נכון להיום (2012), ניתן למחזר רק את המתכות שבתורן הטורבינות ובראש הפיקוד שלה. את הבטון בתורן הטורבינה ואת החומרים המורכבים בלהבים לא ניתן למחזר. עם זאת, לשם השוואה, בטון קיים גם בארובות של תחנות כוח שפועלות על פחם. החומרים הרעילים והמסוכנים בתחנות גרעיניות - שאריות הנובעות מכריית [[אורניום]], ציוד של הכור שהפך למסוכן בגלל חשיפה לקרינה ושאריות האורניום עצמו, בעייתיים בהרבה. הם בעלי השפעות נרחבות יותר וממושכות יותר יחסית לחומרים כמו דבק אפוקסי וקשה יותר או בלתי אפשרי לפרק אותם לתוצרים בטוחים. גם עפר פחם שנשאר לאחר פעילות של [[תחנות כוח פחמיות]] הוא זיהום בעייתי שכיום (בישראל) הוא נזרק לים. אפר הפחם מכיל יסודות רדיואקטיביים בעלות קרינה נמוכה והטמנה שלו או עירבוב שלו במלט טומנים מצדים סיכונים אחרים לבריאות ולסביבה, ולכן מוגבלים על ידי רשויות הבריאות. |