שורה 12: |
שורה 12: |
| | | |
| =התאוריה הכלכלית של ברודל= | | =התאוריה הכלכלית של ברודל= |
− | מחקרו של ברודל אודות הכלכלה החל בחיבורו '[[איזור הים התיכון בתקופתו של פיליפ השני]]'. המחקר מתאר את תקופתו של מלך ספרד פיליפ השני במערכת של הים התיכון. לאחר שסיים את המחקר החל בכתיבת 'ציביליזציה חומרית, כלכלה וקפיטליזם' המתחלק לשלושה חלקים: המבנים של היום יום, משחקי החלפה וכלכלה עולם. | + | מחקרו של ברודל אודות הכלכלה החל בחיבורו '[[אזור הים התיכון בתקופתו של פיליפ השני]]'. המחקר מתאר את תקופתו של מלך ספרד פיליפ השני במערכת של הים התיכון. לאחר שסיים את המחקר החל בכתיבת 'ציביליזציה חומרית, כלכלה וקפיטליזם' המתחלק לשלושה חלקים: המבנים של היום יום, משחקי החלפה וכלכלה עולם. |
− | הדינמיקה של הקפיטליזם הוא תעתיק הרצאה המסכמת-מציגה את ציביליזציה חומרית, כלכלה וקפיטליזם. במבנים של היום יום מתאר ברודל את המערכת האגררית אוטרקית של איזור ההרים, במשחקי החלפה עת מערכת השוק והמערכת הקפיטליסטית ובכלכלה עולם את הקשרים בין המוקדים הכלכליים בעולם ואת המבנה הפנימי שלהם. | + | הדינמיקה של הקפיטליזם הוא תעתיק הרצאה המסכמת-מציגה את ציביליזציה חומרית, כלכלה וקפיטליזם. במבנים של היום יום מתאר ברודל את המערכת האגררית אוטרקית של אזור ההרים, במשחקי החלפה עת מערכת השוק והמערכת הקפיטליסטית ובכלכלה עולם את הקשרים בין המוקדים הכלכליים בעולם ואת המבנה הפנימי שלהם. |
| | | |
| ==המבנה המרחבי של המערכת הכלכלית== | | ==המבנה המרחבי של המערכת הכלכלית== |
− | ברודל מחלק את המערכת הכלכלית למספר איזורים המתרכזים סביב לב המערכת (המוקד, הציר). בלב המערכת ניצבת תמיד עיר מרכזית אשר בה מתרחשת הפעילות המרוכזת ביותר של הכלכלה הכוללת את מרכז הקפיטליזם של מערכת כלכלה-עולם אחת (ערים אלו מכונות כיום "ערי עולם"). ערים כאלו המערכת המערבית היו ונציה, אנטוורפן, גנואה, אמסטרדם, לונדון וניו יורק. בכלכלות-עולם אחרות היו הערים דלהי, איסטנבול, ומוסקבה לב המערכת. | + | ברודל מחלק את המערכת הכלכלית למספר אזורים המתרכזים סביב לב המערכת (המוקד, הציר). בלב המערכת ניצבת תמיד עיר מרכזית אשר בה מתרחשת הפעילות המרוכזת ביותר של הכלכלה הכוללת את מרכז הקפיטליזם של מערכת כלכלה-עולם אחת (ערים אלו מכונות כיום "ערי עולם"). ערים כאלו המערכת המערבית היו ונציה, אנטוורפן, גנואה, אמסטרדם, לונדון וניו יורק. בכלכלות-עולם אחרות היו הערים דלהי, איסטנבול, ומוסקבה לב המערכת. |
| | | |
− | מסביב ללב נמצאים האיזורים הקשורים בו דוגמת המחוזות ההולנדים או האיים הבריטיים. את האיזורים הקשורים במרכז מקיפים איזורי הביניים הגובלים באיזורי הספר בהם השפעת המרכז כבר מאוד חלשה ולא ברורה. | + | מסביב ללב נמצאים האזורים הקשורים בו דוגמת המחוזות ההולנדים או האיים הבריטיים. את האזורים הקשורים במרכז מקיפים אזורי הביניים הגובלים באזורי הספר בהם השפעת המרכז כבר מאוד חלשה ולא ברורה. |
| | | |
− | לפי התבוננות מערכתית של כלכלת-עולם מכילה תת-כלכלות ותת-מרכזים. תל אביב היא הלב של הכלכלה הישראלית אך היא באיזורי הביניים של הכלכלה המערבית. לכל איזור במערכת הכלכלית דפוס ארגוני אופייני לו, אם כי כל האיזורים מכילים את כל שלוש צורות הארגון. | + | לפי התבוננות מערכתית של כלכלת-עולם מכילה תת-כלכלות ותת-מרכזים. תל אביב היא הלב של הכלכלה הישראלית אך היא באזורי הביניים של הכלכלה המערבית. לכל אזור במערכת הכלכלית דפוס ארגוני אופייני לו, אם כי כל האזורים מכילים את כל שלוש צורות הארגון. |
| | | |
| ==המבנה הארגוני-חברתי של המערכת הכלכלית== | | ==המבנה הארגוני-חברתי של המערכת הכלכלית== |
− | ברודל מתאר שלוש סביבות (ספירות) כלכליות העולות ממחקריו אודות איזור הים התיכון: הספירה החקלאית-אוטרקית המתקיימת בעיקר בהרים, הספירה של השוק המתקיימת בעיקר בעיירות ובערים והספירה הקפיטליסטית המתקיימת בעיקר בערים. הספירה החקלאית אוטרקית מושפעת בעיקר מתהליכים מבניים ארוכי שנים בעוד השתיים האחרונות מתהליכים מחזוריים קצרים יותר. | + | ברודל מתאר שלוש סביבות (ספירות) כלכליות העולות ממחקריו אודות אזור הים התיכון: הספירה החקלאית-אוטרקית המתקיימת בעיקר בהרים, הספירה של השוק המתקיימת בעיקר בעיירות ובערים והספירה הקפיטליסטית המתקיימת בעיקר בערים. הספירה החקלאית אוטרקית מושפעת בעיקר מתהליכים מבניים ארוכי שנים בעוד השתיים האחרונות מתהליכים מחזוריים קצרים יותר. |
| | | |
| ===הספירה החקלאית-אוטרקית=== | | ===הספירה החקלאית-אוטרקית=== |
− | הספירה החקלאית-אוטרקית היא [[המהפכה החקלאית|החברה החקלאית]] אשר התקיימה מראשית ההיסטוריה. היא מאופיינת ב[[קהילה|קהילות קטנות]] ומסתגרות, היעדר קשרים רחוקים ושינויים איטיים ומתקיימת בעיקר באיזורי ההרים ופנים הארץ. [[משק אוטרקי|הייצור בה הוא כמעט כולו לצריכה עצמית]] הן של מוצרים בסיסיים (מזון, ביגוד, בתים, חפצי אומנות וכו') והן של מוצרים טכנולוגיים (כלי חקלאות, נולים לאריגה כלי בניין וכו'). החליפין המעטים נעשים לשם ייעול הייצור אשר מופנה בסופו של דבר לצריכה עצמית. ערכם של המוצרים הוא [[ערך השימוש]] בהם. | + | הספירה החקלאית-אוטרקית היא [[המהפכה החקלאית|החברה החקלאית]] אשר התקיימה מראשית ההיסטוריה. היא מאופיינת ב[[קהילה|קהילות קטנות]] ומסתגרות, היעדר קשרים רחוקים ושינויים איטיים ומתקיימת בעיקר באזורי ההרים ופנים הארץ. [[משק אוטרקי|הייצור בה הוא כמעט כולו לצריכה עצמית]] הן של מוצרים בסיסיים (מזון, ביגוד, בתים, חפצי אומנות וכו') והן של מוצרים טכנולוגיים (כלי חקלאות, נולים לאריגה כלי בניין וכו'). החליפין המעטים נעשים לשם ייעול הייצור אשר מופנה בסופו של דבר לצריכה עצמית. ערכם של המוצרים הוא [[ערך השימוש]] בהם. |
| | | |
− | חשוב לציין כי לא מדובר בספירה חברתית קדומה או פרימיטיבית, אלא בכזו שהדפוסים הכלכליים בה מכוונים לצריכה עצמית בקהילות קטנות. בהחלט יכולה להתקיים ספירה אוטרקית בעלת טכנולוגיה מתקדמת כמו באיזורי הכפר באירופה ואף בישראל. הספירה האוטרקית מתקיימת בכל המרחבים של המערכת הכלכלית אולם היא הצורה העיקרית במרחבי הביניים. [הערה - דוגמה לספירה אוטרקית בלב המערכת הכלכלית: תושב תל אביב המספק לעצמו חלק מהמזון, או מייצר לעצמו ביו דיזל, או בונה חלק מהרהיטים שלו, או מצייר את התמונות המעטרות את ביתו וכו' מקיים למעשה דפוסים של הספירה האוטרקית]. | + | חשוב לציין כי לא מדובר בספירה חברתית קדומה או פרימיטיבית, אלא בכזו שהדפוסים הכלכליים בה מכוונים לצריכה עצמית בקהילות קטנות. בהחלט יכולה להתקיים ספירה אוטרקית בעלת טכנולוגיה מתקדמת כמו באזורי הכפר באירופה ואף בישראל. הספירה האוטרקית מתקיימת בכל המרחבים של המערכת הכלכלית אולם היא הצורה העיקרית במרחבי הביניים. [הערה - דוגמה לספירה אוטרקית בלב המערכת הכלכלית: תושב תל אביב המספק לעצמו חלק מהמזון, או מייצר לעצמו ביו דיזל, או בונה חלק מהרהיטים שלו, או מצייר את התמונות המעטרות את ביתו וכו' מקיים למעשה דפוסים של הספירה האוטרקית]. |
| | | |
| ===הספירה של החליפין=== | | ===הספירה של החליפין=== |
שורה 65: |
שורה 65: |
| | | |
| ==כלכלה-עולם== | | ==כלכלה-עולם== |
− | שילובם של שלוש הספירות לתוך מערכת גאוגרפית יוצר את מערכת כלכלה-עולם. זוהי מערכת בעלת גבולות גאוגרפיים עמומים הנמצאים באיזורי הספר שבינה לבין מערכות כלכלה עולם אחרות. | + | שילובם של שלוש הספירות לתוך מערכת גאוגרפית יוצר את מערכת כלכלה-עולם. זוהי מערכת בעלת גבולות גאוגרפיים עמומים הנמצאים באזורי הספר שבינה לבין מערכות כלכלה עולם אחרות. |
| | | |
− | מרכזה של המערכת הוא איזור עירוני בו נמצא מרכז הפעילות הקפיטליסטית. בעיר המוקד מרוכזים השירותים הפיננסיים המאפשרים את הקפיטליזם כגון בורסות ובנקים מרכזיים. בעיר המוקד מתקיימות גם הספירות האחרות, אולם הדומיננטיות היא של הקפיטליזם. המוקד מוקף באיזורים עירוניים בהם הספירה המרכזית היא של החליפין אך מתקיימות גם הספירות האחרות. זהו התווך - ערי השדה והעיירות בהן מתקיימים השווקים המקומיים. באיזורי הביניים של המערכת, הנמצאים בין ערי השדה לספר מצוי בסיס הספירה האוטרקית, מתקיימים מעט שווקים וכמעט אין פעילות קפיטליסטית. גבולות הכלכלה-עולם מצויים באיזורי הספר, בהם אין כמעט מסחר אלא קהילות אוטרקיות מבודדות. | + | מרכזה של המערכת הוא אזור עירוני בו נמצא מרכז הפעילות הקפיטליסטית. בעיר המוקד מרוכזים השירותים הפיננסיים המאפשרים את הקפיטליזם כגון בורסות ובנקים מרכזיים. בעיר המוקד מתקיימות גם הספירות האחרות, אולם הדומיננטיות היא של הקפיטליזם. המוקד מוקף באזורים עירוניים בהם הספירה המרכזית היא של החליפין אך מתקיימות גם הספירות האחרות. זהו התווך - ערי השדה והעיירות בהן מתקיימים השווקים המקומיים. באזורי הביניים של המערכת, הנמצאים בין ערי השדה לספר מצוי בסיס הספירה האוטרקית, מתקיימים מעט שווקים וכמעט אין פעילות קפיטליסטית. גבולות הכלכלה-עולם מצויים באזורי הספר, בהם אין כמעט מסחר אלא קהילות אוטרקיות מבודדות. |
| | | |
− | אם נסתכל על ישראל ניתן לראות את גוש דן כמוקד הכלכלי, את ערי הפריפריה כאיזורי החליפין, את הנגב הצפוני, הגליל והגדה המערבית כאיזורי המערכת האוטרקית ואת הנגב המרכזי כאיזור הספר. כמובן שישראל איננה מערכת כלכלה-עולם בפני עצמה אלא היא חלק מהכלכלה-עולם המערבית שמרכזה בניו-יורק. במשך ההיסטוריה התקיימו כמה כלכלות-עולם לאורך השנים: אירופה, העולם המוסלמי, אפריקה השחורה, הודו, יאווה, סין, יפן. כיום ה[[גלובליזציה]] הולכת ומאחדת את מערכות הכלכלה-עולם אך עדיין ניתן להצביע על שרידי החלוקה הישנה. | + | אם נסתכל על ישראל ניתן לראות את גוש דן כמוקד הכלכלי, את ערי הפריפריה כאזורי החליפין, את הנגב הצפוני, הגליל והגדה המערבית כאזורי המערכת האוטרקית ואת הנגב המרכזי כאזור הספר. כמובן שישראל איננה מערכת כלכלה-עולם בפני עצמה אלא היא חלק מהכלכלה-עולם המערבית שמרכזה בניו-יורק. במשך ההיסטוריה התקיימו כמה כלכלות-עולם לאורך השנים: אירופה, העולם המוסלמי, אפריקה השחורה, הודו, יאווה, סין, יפן. כיום ה[[גלובליזציה]] הולכת ומאחדת את מערכות הכלכלה-עולם אך עדיין ניתן להצביע על שרידי החלוקה הישנה. |
| | | |
− | מבנה הכלכלה-עולם חופף למבנים פוליטיים-תרבותיים. ברודל מציין כי המרכז שולט באיזורים שמסביבו אשר שולטים באיזורים המרוחקים וכו'. לכלכלה-עולם משטר פוליטי/רעיוני אשר תמיד מרכז את החירויות במוקד (לדוגמה [[ליברליזם]], [[הומניזם]]). ככל שמתקרבים למרכז עולה החירות האישית הפוליטית תרבותית של בני האדם. | + | מבנה הכלכלה-עולם חופף למבנים פוליטיים-תרבותיים. ברודל מציין כי המרכז שולט באזורים שמסביבו אשר שולטים באזורים המרוחקים וכו'. לכלכלה-עולם משטר פוליטי/רעיוני אשר תמיד מרכז את החירויות במוקד (לדוגמה [[ליברליזם]], [[הומניזם]]). ככל שמתקרבים למרכז עולה החירות האישית הפוליטית תרבותית של בני האדם. |
| | | |
| ==התגבשות הקפיטליזם== | | ==התגבשות הקפיטליזם== |