שינויים

* [[אוכלוסיית העולם]] תגדל ב-78 מיליון בני אדם.  

* [[אוכלוסיית העולם]] תגדל ב-78 מיליון בני אדם.  

בעבר העריכו באו"ם כי אם המגמות הנוכחיות יימשכו, אוכלוסיית העולם תגיע למספר של כמעט 9 מיליארד בני אדם בשנת 2050 וצפוי שלא תעבור את 10 מיליארד בני אדם גם לאחר מכן. אלא שלפי הערכת הארגון לשנת 2010, יש גידול בקצב הפריון, בעיקר באיזור אפריקה, ואוכלוסיית העולם צפויה לגדול מעבר לכך.  

בעבר העריכו באו"ם כי אם המגמות הנוכחיות יימשכו, אוכלוסיית העולם תגיע למספר של כמעט 9 מיליארד בני אדם בשנת 2050 וצפוי שלא תעבור את 10 מיליארד בני אדם גם לאחר מכן. אלא שלפי הערכת הארגון לשנת 2010, יש גידול בקצב הפריון, בעיקר באזור אפריקה, ואוכלוסיית העולם צפויה לגדול מעבר לכך.  

אם נניח כי קצב הגידול הנוכחי באוכלוסיית העולם ישאר קבוע (הנחה שאינה ריאלית במיוחד) כלומר בקצב [[גידול מעריכי]], בעל אחוז גידול קבוע של 1.1% בשנה, נגיע לכך שבתוך 1,300 שנה האנושות תכסה כל מטר רבוע בשטח הפנים של כדור הארץ ביותר מ-10 אנשים. מסת האנושות תהיה שווה למסת כדור הארץ בתוך 3,250 שנה, ותגיע למסת הייקום הנראה בתוך 10,530 שנה.[https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdDIxNGQ5bF9ibGhCMG93TVVJcEZhT1E#gid=0] היות ומספרים אלה מתנגשים עם גבולות פיזיקליים וביולוגיים שונים סביר שקצב גידול האוכלוסייה האנושי ירד לפני התנגשות כזו עקב [[מעבר דמוגרפי]] (ייקור ההוצאות של גידול ילדים), [[ייצוב אוכלוסין]] או כתוצאה ממשבר דמוגרפי או [[אסון מלתוסיאני]].  

אם נניח כי קצב הגידול הנוכחי באוכלוסיית העולם ישאר קבוע (הנחה שאינה ריאלית במיוחד) כלומר בקצב [[גידול מעריכי]], בעל אחוז גידול קבוע של 1.1% בשנה, נגיע לכך שבתוך 1,300 שנה האנושות תכסה כל מטר רבוע בשטח הפנים של כדור הארץ ביותר מ-10 אנשים. מסת האנושות תהיה שווה למסת כדור הארץ בתוך 3,250 שנה, ותגיע למסת הייקום הנראה בתוך 10,530 שנה.[https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdDIxNGQ5bF9ibGhCMG93TVVJcEZhT1E#gid=0] היות ומספרים אלה מתנגשים עם גבולות פיזיקליים וביולוגיים שונים סביר שקצב גידול האוכלוסייה האנושי ירד לפני התנגשות כזו עקב [[מעבר דמוגרפי]] (ייקור ההוצאות של גידול ילדים), [[ייצוב אוכלוסין]] או כתוצאה ממשבר דמוגרפי או [[אסון מלתוסיאני]].  

==מגמות גידול==

==מגמות גידול==

[[תמונה:Population curve.svg.png|thumb|left|350px|הגידול ב[[אוכלוסיית העולם]] במשך 12,000 שנה, החל מסמוך לתחילת [[המהפכה החקלאית]] ועד שנת 2000, בפונקציה שדומה ל[[גידול מעריכי]].]]

[[תמונה:Population curve.svg.png|thumb|left|350px|הגידול ב[[אוכלוסיית העולם]] במשך 12,000 שנה, החל מסמוך לתחילת [[המהפכה החקלאית]] ועד שנת 2000, בפונקציה שדומה ל[[גידול מעריכי]].]]

כפי שניתן לראות, משך הזמן בין הוספת כל מיליארד אנשים מתקצר והולך. כדי להגיע לאוכלוסייה אנושית בת מיליארד בני אדם, נדרשו לאנושות כמה מיליוני שנים. במשך רוב תקופה זו חיו האנשים כחבורות [[ציידים לקטים]] והאנושות גדלה לאיטה. גידול מהיר יחסית התרחש בעקבות [[המהפכה החקלאית]]. הדבר נבע הן בגלל שיפור ביכולת הפריון כך שכל דונם חקלאי יכל לכלכל יותר אנשים, והן בגלל שביישובי קבע נשים יכלו להרות מספר גדול יותר של פעמים בגלל שלא הייתה מגבלה של סחיבת ילדים שקיימת בשבטים נודדים. בעקבות זאת לאנושות לקח "רק" כ-13,000 שנים מאז פרוץ המהפכה החקלאית שבהן צמחה האוכלוסייה האנושית בקצב חסר תקדים (עד אז) למיליארד אנשים בסביבות שנת 1800. קצב זה הוא עדיין איטי יחסית לקצב הגידול היום ומתאים לשלב הראשון במודל של [[מעבר דמוגרפי]] - כמות רבה של לידות יחד עם כמות גבוהה של פטירות (כולל פטירות תינוקות וילדים) שיחד גורמים לכך שהאוכלוסייה כמעט ואינה גדלה. כמו כן מגפות שונות או מלחמות או משברי [[רעב המוני]] גרמו לפעמים לירידה בגודל האוכלוסייה של איזורים מסויימים. לדוגמה במשך כ-500 שנים של שלטון טורקי בישראל, עד לתקופה של שלהי המאה ה-19, גודל האוכלוסייה בישראל מוערך בכ-300 אלף תושבים, כאשר מלחמות מחלות ומגיפות יחד עם עוני הגבילו את גודל האוכלוסייה. {{הערה|ראו פרוט בספר [[והארץ מלאה]]}}

כפי שניתן לראות, משך הזמן בין הוספת כל מיליארד אנשים מתקצר והולך. כדי להגיע לאוכלוסייה אנושית בת מיליארד בני אדם, נדרשו לאנושות כמה מיליוני שנים. במשך רוב תקופה זו חיו האנשים כחבורות [[ציידים לקטים]] והאנושות גדלה לאיטה. גידול מהיר יחסית התרחש בעקבות [[המהפכה החקלאית]]. הדבר נבע הן בגלל שיפור ביכולת הפריון כך שכל דונם חקלאי יכל לכלכל יותר אנשים, והן בגלל שביישובי קבע נשים יכלו להרות מספר גדול יותר של פעמים בגלל שלא הייתה מגבלה של סחיבת ילדים שקיימת בשבטים נודדים. בעקבות זאת לאנושות לקח "רק" כ-13,000 שנים מאז פרוץ המהפכה החקלאית שבהן צמחה האוכלוסייה האנושית בקצב חסר תקדים (עד אז) למיליארד אנשים בסביבות שנת 1800. קצב זה הוא עדיין איטי יחסית לקצב הגידול היום ומתאים לשלב הראשון במודל של [[מעבר דמוגרפי]] - כמות רבה של לידות יחד עם כמות גבוהה של פטירות (כולל פטירות תינוקות וילדים) שיחד גורמים לכך שהאוכלוסייה כמעט ואינה גדלה. כמו כן מגפות שונות או מלחמות או משברי [[רעב המוני]] גרמו לפעמים לירידה בגודל האוכלוסייה של אזורים מסויימים. לדוגמה במשך כ-500 שנים של שלטון טורקי בישראל, עד לתקופה של שלהי המאה ה-19, גודל האוכלוסייה בישראל מוערך בכ-300 אלף תושבים, כאשר מלחמות מחלות ומגיפות יחד עם עוני הגבילו את גודל האוכלוסייה. {{הערה|ראו פרוט בספר [[והארץ מלאה]]}}

לאחר מכן, בעקבות [[המהפכה התעשייתית]], גילויים במדע, [[שינוי טכנולוגי|שינויים טכנולוגיים]] ובעיקר ברפואה ובחקלאות, חלה האצה משמעותית בקצב גידול האוכלוסייה. לדוגמה בין 1880 לבין 1918 מוערך כי מספר התושבים הערבים בישראל גדל פי 2. {{הערה|ראו פרוט בספר [[והארץ מלאה]]}} דבר זה מקביל לשלב שתיים במודל של מעבר דמוגרפי- משפחות המשיכו ללדת ילדים רבים, בין היתר בגלל מסורות וכן שילדים אלה יסייעו בחקלאות, בתעשייה זעירה וכן כמודל של פנסיה להורים. אבל במקביל כבר אין שיעור תמותה גבוה של תינוקות וילדים ולכן האוכלוסייה גדלה במהירות רבה. השינוי הזה התרחש במדינות שונות בתקופות שונות - באירופה יותר לקראת אמצע וסוף המאה ה-19 ואילו במדינות עניות יותר שלב זה התרחש יותר לקראת תחילת המאה ה-20 ולפעמים אף מאוחר יותר. בין 1800 ל-1927 נוספו עוד מיליארד אנשים. משך הזמן שלקח להוסיף עוד מיליארד אנשים לסך של שני מיליארד אנשים התקצר ל-126 שנה, כלומר משך זמן קצר פי 100, גם אם מניחים שכל הגידול של האוכלוסייה האנושית התרחש על פני 13,000 שנים. משך הזמן הלך והתקצר ככל שהאוכלוסייה גדלה בגלל ההיבט של [[גידול מעריכי]], כך שהוספת מיליארד אנשים ל-6 מיליארד שהיו ב-1999 והגעה למספר שיא של 7 מיליארדי בני אדם, הצריכה 12 שנים בלבד (כלומר קיצור הזמן פעם נוספת- פי 10).  

לאחר מכן, בעקבות [[המהפכה התעשייתית]], גילויים במדע, [[שינוי טכנולוגי|שינויים טכנולוגיים]] ובעיקר ברפואה ובחקלאות, חלה האצה משמעותית בקצב גידול האוכלוסייה. לדוגמה בין 1880 לבין 1918 מוערך כי מספר התושבים הערבים בישראל גדל פי 2. {{הערה|ראו פרוט בספר [[והארץ מלאה]]}} דבר זה מקביל לשלב שתיים במודל של מעבר דמוגרפי- משפחות המשיכו ללדת ילדים רבים, בין היתר בגלל מסורות וכן שילדים אלה יסייעו בחקלאות, בתעשייה זעירה וכן כמודל של פנסיה להורים. אבל במקביל כבר אין שיעור תמותה גבוה של תינוקות וילדים ולכן האוכלוסייה גדלה במהירות רבה. השינוי הזה התרחש במדינות שונות בתקופות שונות - באירופה יותר לקראת אמצע וסוף המאה ה-19 ואילו במדינות עניות יותר שלב זה התרחש יותר לקראת תחילת המאה ה-20 ולפעמים אף מאוחר יותר. בין 1800 ל-1927 נוספו עוד מיליארד אנשים. משך הזמן שלקח להוסיף עוד מיליארד אנשים לסך של שני מיליארד אנשים התקצר ל-126 שנה, כלומר משך זמן קצר פי 100, גם אם מניחים שכל הגידול של האוכלוסייה האנושית התרחש על פני 13,000 שנים. משך הזמן הלך והתקצר ככל שהאוכלוסייה גדלה בגלל ההיבט של [[גידול מעריכי]], כך שהוספת מיליארד אנשים ל-6 מיליארד שהיו ב-1999 והגעה למספר שיא של 7 מיליארדי בני אדם, הצריכה 12 שנים בלבד (כלומר קיצור הזמן פעם נוספת- פי 10).  

למרות זאת, יש גם מגמה אחרת של [[מעבר דמוגרפי]] שבו הפריון לנשים בכל המדינות הולך ומאט וקצב גידול האוכלוסייה מאט אף הוא (כך שכיום משך הכפלת האוכלוסייה הצפוי הולך ומואט). על רקע פרמטרים רבים שמשפיעים על גידול האוכלוסייה עולמית (היבטים של מזון, תחלואה, עוני, שינויי אקלים ועוד) קשה לדעת באיזה אפיק תגדל האוכלוסייה. אם מניחים תרחיש של "עסקים כרגיל" בו לא יתרחש אסון סביבתי ב-100 השנים הבאות, לא ברור האם האוכלוסייה האנושית תלך ותגדל עוד ועוד לכ-12 מיליארד איש בסוף המאה ה-21, או תתייצב על אוכלוסייה של כ-10 מיליארד אנשים עוד לפני סוף המאה. מובן שבעקבות אסון סביבתי ו/או חברתי האוכלוסייה האנושית עלולה לקטון בצורה דרסטית או אפילו להיכחד כליל.

למרות זאת, יש גם מגמה אחרת של [[מעבר דמוגרפי]] שבו הפריון לנשים בכל המדינות הולך ומאט וקצב גידול האוכלוסייה מאט אף הוא (כך שכיום משך הכפלת האוכלוסייה הצפוי הולך ומואט). על רקע פרמטרים רבים שמשפיעים על גידול האוכלוסייה עולמית (היבטים של מזון, תחלואה, עוני, שינויי אקלים ועוד) קשה לדעת באיזה אפיק תגדל האוכלוסייה. אם מניחים תרחיש של "עסקים כרגיל" בו לא יתרחש אסון סביבתי ב-100 השנים הבאות, לא ברור האם האוכלוסייה האנושית תלך ותגדל עוד ועוד לכ-12 מיליארד איש בסוף המאה ה-21, או תתייצב על אוכלוסייה של כ-10 מיליארד אנשים עוד לפני סוף המאה. מובן שבעקבות אסון סביבתי ו/או חברתי האוכלוסייה האנושית עלולה לקטון בצורה דרסטית או אפילו להיכחד כליל.

גידול האוכלוסין אינו הומוגני. הוא מתרחש בעוצמה רבה באפריקה ובמזרח התיכון, ופחות מכך באסיה ובמרכז אמריקה. בברית המועצות לשעבר ובמזרח אירופה יש הקטנה של האוכלוסייה עקב שילוב של הגירה, שיעור תחלואה גבוה ושיעור ילודה נמוך. להלן השינוי בגודל האוכלוסייה באיזורים שונים, בשנים 1990-2008. [http://www.iea.org/co2highlights/co2Highlights.XLS]

גידול האוכלוסין אינו הומוגני. הוא מתרחש בעוצמה רבה באפריקה ובמזרח התיכון, ופחות מכך באסיה ובמרכז אמריקה. בברית המועצות לשעבר ובמזרח אירופה יש הקטנה של האוכלוסייה עקב שילוב של הגירה, שיעור תחלואה גבוה ושיעור ילודה נמוך. להלן השינוי בגודל האוכלוסייה באזורים שונים, בשנים 1990-2008. [http://www.iea.org/co2highlights/co2Highlights.XLS]

{| {{table}}

{| {{table}}

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''איזור'''

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''אזור'''

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''אחוז גידול'''

| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''אחוז גידול'''

|-

|-

=== צריכת משאבי מים===

=== צריכת משאבי מים===

צריכת מים היא צריכה של [[משאב מתחדש]] ברוב המקרים. עם זאת עקב מספר תהליכים שונים קיים כיום [[משבר המים העולמי|משבר מים עולמי]] שבא לידי ביטוי במיוחד באיזורים צחיחים יחסית. ביטוי קיצוני למשבר זה הוא [[התייבשות נהרות ואגמים]] במיוחד באזור המזרח התיכון, מדינות אפריקה סמוך לסהרה, חלקים מסין, אזור דרום ארצות הברית ועוד.  

צריכת מים היא צריכה של [[משאב מתחדש]] ברוב המקרים. עם זאת עקב מספר תהליכים שונים קיים כיום [[משבר המים העולמי|משבר מים עולמי]] שבא לידי ביטוי במיוחד באזורים צחיחים יחסית. ביטוי קיצוני למשבר זה הוא [[התייבשות נהרות ואגמים]] במיוחד באזור המזרח התיכון, מדינות אפריקה סמוך לסהרה, חלקים מסין, אזור דרום ארצות הברית ועוד.  

צריכת המים הכוללת לנפש או למדינה מכונה [[טביעת רגל מימית]] והיא יכולה להשתנות בצורה ניכרת בין אנשים ובין מדינות. צריכה זו שכוללת גם [[זיהום מים]], היא לרוב משתנה לא מקומי - חלקה הגדול מקורו במזון המגודל לטובת בני אדם במקום מסויים, וניתן להעביר מזון זה מאזורים עתירי משקעים לאזורים שחונים יותר. עם זאת דבר זה תלוי בהכנסות תושבי המדינה. חלק ממדינות נקלעות למצוקת מים ונאלצות לצמצם את החקלאות. אחת הסיבות המרכזיות למשברי מים במדינות הוא גידול אוכלוסין מהיר שמאיץ את הביקוש למים. לעיתים עודף ביקוש זה מעודד מדיניות קצרת-טווח שעלולה לפגוע עוד יותר במשק המים כמו [[שאיבת יתר]] וכתוצאה ממנה [[המלחת מי תהום]] או לחלופין [[זיהום מים]] שגורר [[זיהום מי תהום]] ועקב כך אובדן של אקוויפרים - ובכך פגיעה ביכולת אחסון מים ופגיעה ב[[חוסן]] של אגירת מים - יכולת קטנה יותר לעמוד בפני מחסור זמני במים.

צריכת המים הכוללת לנפש או למדינה מכונה [[טביעת רגל מימית]] והיא יכולה להשתנות בצורה ניכרת בין אנשים ובין מדינות. צריכה זו שכוללת גם [[זיהום מים]], היא לרוב משתנה לא מקומי - חלקה הגדול מקורו במזון המגודל לטובת בני אדם במקום מסויים, וניתן להעביר מזון זה מאזורים עתירי משקעים לאזורים שחונים יותר. עם זאת דבר זה תלוי בהכנסות תושבי המדינה. חלק ממדינות נקלעות למצוקת מים ונאלצות לצמצם את החקלאות. אחת הסיבות המרכזיות למשברי מים במדינות הוא גידול אוכלוסין מהיר שמאיץ את הביקוש למים. לעיתים עודף ביקוש זה מעודד מדיניות קצרת-טווח שעלולה לפגוע עוד יותר במשק המים כמו [[שאיבת יתר]] וכתוצאה ממנה [[המלחת מי תהום]] או לחלופין [[זיהום מים]] שגורר [[זיהום מי תהום]] ועקב כך אובדן של אקוויפרים - ובכך פגיעה ביכולת אחסון מים ופגיעה ב[[חוסן]] של אגירת מים - יכולת קטנה יותר לעמוד בפני מחסור זמני במים.

השפעות אלה [[אי לינאריות|אינן לינאריות]]. כאשר יש [[צפיפות אוכלוסין]] נמוכה ומשאבים רבים, השפעות על היצע המזון הן נמוכות, וככל שיש יותר אנשים השפעתן גדלה:

השפעות אלה [[אי לינאריות|אינן לינאריות]]. כאשר יש [[צפיפות אוכלוסין]] נמוכה ומשאבים רבים, השפעות על היצע המזון הן נמוכות, וככל שיש יותר אנשים השפעתן גדלה:

* גידול האוכלוסין מביא לצמצום השטח החקלאי. מחיר קרקע לבניה הוא גבוה, במיוחד באיזורים חקלאיים סמוכים לעיר. הדבר מגביר את התמריץ של חקלאים להפוך את שטחי האדמה שלהם לשטחי נדל"ן, וגורר בנייה על אדמות חקלאיות לצורכי דיור, מסחר, והקמת תשתיות כמו כבישים.  

* גידול האוכלוסין מביא לצמצום השטח החקלאי. מחיר קרקע לבניה הוא גבוה, במיוחד באזורים חקלאיים סמוכים לעיר. הדבר מגביר את התמריץ של חקלאים להפוך את שטחי האדמה שלהם לשטחי נדל"ן, וגורר בנייה על אדמות חקלאיות לצורכי דיור, מסחר, והקמת תשתיות כמו כבישים.  

* גידול האוכלוסין מגדיל גם את [[משבר המים העולמי]] וגורם להטיית מים מהחקלאות אל צרכים אחרים כגון צריכה פרטית ותעשייה, ולייקור המים שהם משאב חיוני לחקלאות. על פי מדד [[טביעת הרגל המימית]] מעל 80% מצריכת המים העולמית מופנית לחקלאות. גידול האוכלוסייה משפיע בדרכים נוספות על משק המים על ידי איטום פני הקרקע, [[זיהום מי תהום]], הגברת [[המלחת מי תהום]] על ידי שאיבת יתר והקטנת מאגרי המים בגלל הגדלת הביקוש למים.  

* גידול האוכלוסין מגדיל גם את [[משבר המים העולמי]] וגורם להטיית מים מהחקלאות אל צרכים אחרים כגון צריכה פרטית ותעשייה, ולייקור המים שהם משאב חיוני לחקלאות. על פי מדד [[טביעת הרגל המימית]] מעל 80% מצריכת המים העולמית מופנית לחקלאות. גידול האוכלוסייה משפיע בדרכים נוספות על משק המים על ידי איטום פני הקרקע, [[זיהום מי תהום]], הגברת [[המלחת מי תהום]] על ידי שאיבת יתר והקטנת מאגרי המים בגלל הגדלת הביקוש למים.  

* גידול האוכלוסייה מגביר את [[משק האנרגיה העולמי|הביקוש לאנרגיה]] ודבר זה מייקר את התשומות לגידול מזון. הפקת [[דשן כימי]] (כריית [[זרחן]] ו[[אשלג]] והפקת [[אמוניה]]), הפקת [[חומרי הדברה]] ותפעול הציוד החקלאי כולם דורשים [[נפט]] ותשומות אנרגיה מתכלה דומות.  

* גידול האוכלוסייה מגביר את [[משק האנרגיה העולמי|הביקוש לאנרגיה]] ודבר זה מייקר את התשומות לגידול מזון. הפקת [[דשן כימי]] (כריית [[זרחן]] ו[[אשלג]] והפקת [[אמוניה]]), הפקת [[חומרי הדברה]] ותפעול הציוד החקלאי כולם דורשים [[נפט]] ותשומות אנרגיה מתכלה דומות.  

=== השפעות נוספות===

=== השפעות נוספות===

קיימות השפעות רבות של גידול אוכלוסין והגדלת הצפיפות.  

קיימות השפעות רבות של גידול אוכלוסין והגדלת הצפיפות.  

* הפחתת מצאי המים מחד ופגיעה במערכות מי תהום ומערכות להחדרת מים למי התהום ומאידך הגדלת הביקוש למים ובכך תרומה חשובה ל[[משבר המים העולמי]]. דבר זה בולט יותר במדינות עניות באיזורים צחיחים יותר.  

* הפחתת מצאי המים מחד ופגיעה במערכות מי תהום ומערכות להחדרת מים למי התהום ומאידך הגדלת הביקוש למים ובכך תרומה חשובה ל[[משבר המים העולמי]]. דבר זה בולט יותר במדינות עניות באזורים צחיחים יותר.  

* הגדלת מטרדים של [[רעש]].  

* הגדלת מטרדים של [[רעש]].  

* הגדלת בעיות של אלימות - דוגמה מפורסמת לכך היא מחקר החולדות באסם ומחקרים אחרים שבוצעו בעקבותיו.  

* הגדלת בעיות של אלימות - דוגמה מפורסמת לכך היא מחקר החולדות באסם ומחקרים אחרים שבוצעו בעקבותיו.