שינויים

הצד השני של כל משוואה כלכלית הוא צד הביקוש. השילוב של ביקוש עולה והיצע יורד, מוביל לעליות מחירים מהירות. הניתוח של צד הביקוש ייעשה באותן היחידות שבהן נעשה הניתוח של צד ההיצע: קרקע חקלאית פוריה ומים.

הצד השני של כל משוואה כלכלית הוא צד הביקוש. השילוב של ביקוש עולה והיצע יורד, מוביל לעליות מחירים מהירות. הניתוח של צד הביקוש ייעשה באותן היחידות שבהן נעשה הניתוח של צד ההיצע: קרקע חקלאית פוריה ומים.

כפי שכבר צוין בפתיחה, הגלובליזציה של המזון מובילה לכך שהעולם המערבי והעולם המזרחי העשיר יכול לקנות את האוכל שמגדל העולם השלישי. מיליונים רבים חווים בשנים האחרונות שינוי בסגנון החיים: הם צורכים הרבה יותר אוכל, מסוגים יקרים יותר ואיתו הרבה יותר בשר. אין ספק כי מדובר בצריכת יתר, ולראיה – השמנת היתר מוגדרת כמגפה של המאה ה-21 בעולם המערבי ומתחילה לתת את אותותיה גם במזרח. בסופו של דבר, יותר שטחי קרקע חקלאיים זמינים מעובדים לטובת צרכנות בסגנון מערבי המשרתת עשירים. העניים נשארים עם פחות קרקע זמינה, ומאיכות פחות טובה.

כפי שכבר צוין בפתיחה, הגלובליזציה של המזון מובילה לכך שהעולם המערבי והעולם המזרחי העשיר יכול לקנות את האוכל שמגדל העולם השלישי. מיליונים רבים חווים בשנים האחרונות שינוי בסגנון החיים: הם צורכים הרבה יותר אוכל, מסוגים יקרים יותר ואיתו הרבה יותר בשר. אין ספק כי מדובר בצריכת יתר, ולראיה – השמנת היתר מוגדרת כמגפה של המאה ה-21 בעולם המערבי ומתחילה לתת את אותותיה גם במזרח. בסופו של דבר, יותר שטחי קרקע חקלאיים זמינים מעובדים לטובת צרכנות בסגנון מערבי המשרתת עשירים. העניים נשארים עם פחות קרקע זמינה, ומאיכות פחות טובה.

עקב הרווח הכלכלי הטמון בהתמחות בחקלאות לייצוא, איזורים מסויימים בעולם הפכו להיות מוכוונים גידול אחד, כאשר את שאר הגידולים הם מייבאים בכסף שהם מקבלים עבורו (אורז בהודו, דרום מזרח אסיה ומצרים, חיטה בארה”ב, אוסטרליה ומרכז אסיה). כך אבד ידע חקלאי רב באותם מקומות. כאשר מחירי המוצרים המיובאים עולים, אין להם דרך לחזור חזרה.

עקב הרווח הכלכלי הטמון בהתמחות בחקלאות לייצוא, אזורים מסויימים בעולם הפכו להיות מוכוונים גידול אחד, כאשר את שאר הגידולים הם מייבאים בכסף שהם מקבלים עבורו (אורז בהודו, דרום מזרח אסיה ומצרים, חיטה בארה”ב, אוסטרליה ומרכז אסיה). כך אבד ידע חקלאי רב באותם מקומות. כאשר מחירי המוצרים המיובאים עולים, אין להם דרך לחזור חזרה.

אחד הגורמים המרכזיים לעליית הביקוש לקרקע חקלאית הוא אימוץ התרבות של אכילת בשר ביותר ויותר חברות, בדגש על מתעשרות חדשות. צריכת הבשר הממוצעת בסין (ארץ של 1.3 מיליארד איש) עלתה ב-150% בין השנים 1980-2007<ref>BBC NEWS The cost of food: Facts and figures, http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/7284196.stm</ref>, כלומר כ-30 מיליארד ק”ג בשר. על מנת להיזון ממנת בשר בקר, יש לגדל שווה ערך של כ-100 מנות מזון צמחיות. במקרה של עוף ודגים היחסים נמוכים יותר. לכן, ככל שיותר אנשים מחליפים מנות מזון צמחיות בבשר, כך הדרישה לקרקע חקלאית עולה, ובמהירות גבוהה פי 100. גם בתחום המים בשר הוא בזבזני: 1,000-2,000 ליטר מים דרושים על מנת לגדל ק"ג חיטה. 10,000-13,000 ליטר מים דרושים על מנת לגדל ק"ג בשר בקר<ref>שם</ref>.

אחד הגורמים המרכזיים לעליית הביקוש לקרקע חקלאית הוא אימוץ התרבות של אכילת בשר ביותר ויותר חברות, בדגש על מתעשרות חדשות. צריכת הבשר הממוצעת בסין (ארץ של 1.3 מיליארד איש) עלתה ב-150% בין השנים 1980-2007<ref>BBC NEWS The cost of food: Facts and figures, http://news.bbc.co.uk/1/hi/world/7284196.stm</ref>, כלומר כ-30 מיליארד ק”ג בשר. על מנת להיזון ממנת בשר בקר, יש לגדל שווה ערך של כ-100 מנות מזון צמחיות. במקרה של עוף ודגים היחסים נמוכים יותר. לכן, ככל שיותר אנשים מחליפים מנות מזון צמחיות בבשר, כך הדרישה לקרקע חקלאית עולה, ובמהירות גבוהה פי 100. גם בתחום המים בשר הוא בזבזני: 1,000-2,000 ליטר מים דרושים על מנת לגדל ק"ג חיטה. 10,000-13,000 ליטר מים דרושים על מנת לגדל ק"ג בשר בקר<ref>שם</ref>.

כיום, 70% משטחי החקלאות משועבדים להזנת בשר, באמצעות גידול תבואה להזנת בשר או מרעה<ref>דוח של ארגון המזון העולמי: [[השפעות סביבתיות של מזון מהחי|הצל הארוך של תעשיית המזון מן החי]], http://www.virtualcentre.org/en/library/key_pub/longshad/A0701E00.pdf. </ref>. כמובן, שרק חלק קטן מאוכלוסיית העולם אוכלת בשר באופן קבוע, כ-15% מאנרגיית המזון של העולם מקורה בבשר<ref>[[:תמונה:World food consumptio.png|מפת מקורות אנרגיה של ארגון המזון העולמי]]</ref>. מכך ניתן להסיק כי אין בכדור הארץ מספיק שטחי חקלאות כדי לקיים תזונת בשר לאוכלוסיית העולם, ההולכת וגדלה. למעשה, אם היינו מגדלים בשר באמצעות כל שטחי החקלאות הקיימים, היינו מסוגלם לספק רק כ-20 צריכת המזון הנוכחית (במונחי אנרגיה, ובהנחה של פריון אחיד של הקרקע). קיימת הערכה, כי במידה ולא היו מפנים דגנים להאבסת בהמות, היה ניתן להאכיל בביטחון 6-9 מיליארד איש – פחות או יותר אוכלוסיית  העולם בשנים הקרובות<ref>גבולות לצמיחה, עמ' 59.</ref>

כיום, 70% משטחי החקלאות משועבדים להזנת בשר, באמצעות גידול תבואה להזנת בשר או מרעה<ref>דוח של ארגון המזון העולמי: [[השפעות סביבתיות של מזון מהחי|הצל הארוך של תעשיית המזון מן החי]], http://www.virtualcentre.org/en/library/key_pub/longshad/A0701E00.pdf. </ref>. כמובן, שרק חלק קטן מאוכלוסיית העולם אוכלת בשר באופן קבוע, כ-15% מאנרגיית המזון של העולם מקורה בבשר<ref>[[:תמונה:World food consumptio.png|מפת מקורות אנרגיה של ארגון המזון העולמי]]</ref>. מכך ניתן להסיק כי אין בכדור הארץ מספיק שטחי חקלאות כדי לקיים תזונת בשר לאוכלוסיית העולם, ההולכת וגדלה. למעשה, אם היינו מגדלים בשר באמצעות כל שטחי החקלאות הקיימים, היינו מסוגלם לספק רק כ-20 צריכת המזון הנוכחית (במונחי אנרגיה, ובהנחה של פריון אחיד של הקרקע). קיימת הערכה, כי במידה ולא היו מפנים דגנים להאבסת בהמות, היה ניתן להאכיל בביטחון 6-9 מיליארד איש – פחות או יותר אוכלוסיית  העולם בשנים הקרובות<ref>גבולות לצמיחה, עמ' 59.</ref>