שורה 17: |
שורה 17: |
| קווי הספנות והרכבות היו אמנם מונופולים אבל אלו לפחות היו מונופולים אזוריים, ולא מונופולים ארציים, ולכן יחסית ל"ברונים שודדים" מאוחרים יותר הם גם היו מוגבלים יותר בכוחם הכלכלי והפוליטי. כמו כן פיתוח הספנות והרכבות יצרו שוק גדול בארצות הברית ושוק זה סייע ל[[יתרון לגודל]] - יכולת של חברות גדולות יותר להביס יריבים קטנים יותר ובכך לצמוח עוד ועוד. | | קווי הספנות והרכבות היו אמנם מונופולים אבל אלו לפחות היו מונופולים אזוריים, ולא מונופולים ארציים, ולכן יחסית ל"ברונים שודדים" מאוחרים יותר הם גם היו מוגבלים יותר בכוחם הכלכלי והפוליטי. כמו כן פיתוח הספנות והרכבות יצרו שוק גדול בארצות הברית ושוק זה סייע ל[[יתרון לגודל]] - יכולת של חברות גדולות יותר להביס יריבים קטנים יותר ובכך לצמוח עוד ועוד. |
| | | |
− | * '''קורנליוס ואנדרבילט''' (Cornelius Vanderbilt; 1794 - 1877) בעל חברות ספנות ורכבות (באיזור ניו יורק). אבי משפחת ואנדרבילט, מהמשפחות הנכבדות ביותר בארצות הברית. ואנדרבילט היה אחד האנשים העשירים בתבל (שני או שלישי בעושרו אחרי רוקפלר וקרנגי). ואנדרבילט תרם מיליון דולר להקמת אוניברסיטה על שמו בנאשוויל שבטנסי, היא אוניברסיטת ואנדרבילט. | + | * '''קורנליוס ואנדרבילט''' (Cornelius Vanderbilt; 1794 - 1877) בעל חברות ספנות ורכבות (באזור ניו יורק). אבי משפחת ואנדרבילט, מהמשפחות הנכבדות ביותר בארצות הברית. ואנדרבילט היה אחד האנשים העשירים בתבל (שני או שלישי בעושרו אחרי רוקפלר וקרנגי). ואנדרבילט תרם מיליון דולר להקמת אוניברסיטה על שמו בנאשוויל שבטנסי, היא אוניברסיטת ואנדרבילט. |
| * '''ויליאם הנרי ואנדרבילט'''- בנו של קורנליוס ואנדרבילט. ב-1877 ירש מאביו כ-100 מיליון דולר. עד מותו, תשע שנים מאוחר יותר, הגדיל את הונו ל-194 מיליון דולר והיה האיש העשיר בעולם. ב-1887 היה לנשיא חברות הרכבת של דרום ימת מישיגן ( שיקגו - ניו יורק) ומרכז מישיגן ודרום קנדה. בכך שלט כמונופול על השינוע בצפון-מזרח ארצות הברית. | | * '''ויליאם הנרי ואנדרבילט'''- בנו של קורנליוס ואנדרבילט. ב-1877 ירש מאביו כ-100 מיליון דולר. עד מותו, תשע שנים מאוחר יותר, הגדיל את הונו ל-194 מיליון דולר והיה האיש העשיר בעולם. ב-1887 היה לנשיא חברות הרכבת של דרום ימת מישיגן ( שיקגו - ניו יורק) ומרכז מישיגן ודרום קנדה. בכך שלט כמונופול על השינוע בצפון-מזרח ארצות הברית. |
| * '''לילנד סטנפורד''' (Amasa Leland Stanford; 1824 - 1893) בזמן הבהלה לזהב הוא הפך לסוחר מצליח. ב-1861 הוא נבחר למושל קליפורניה ומאוחר יתר כיהן כסנטור. ב-1861 הוא גם ייסד והפך לנשיא של חברת הרכבות סנטרל פסיפיק Central Pacific Railroad - שבנתה ושלטה על החלק המערבי של First Transcontinental Railroad – מסילת הברזל הראשונה שחיברה את ארצות הברית ממזרח למערב – אשר הושלמה ב-1869. מאוחר יותר הפך לנשיא גם של חברת הרכבות סאותרן פסיפיק. היתה לו השפעה עצומה על אזור קליפורניה. ילדו היחיד מת כך שחלק גדול מהונה של המשפחה נתרם כדי להקים את אוניברסיטת סטנפורד. | | * '''לילנד סטנפורד''' (Amasa Leland Stanford; 1824 - 1893) בזמן הבהלה לזהב הוא הפך לסוחר מצליח. ב-1861 הוא נבחר למושל קליפורניה ומאוחר יתר כיהן כסנטור. ב-1861 הוא גם ייסד והפך לנשיא של חברת הרכבות סנטרל פסיפיק Central Pacific Railroad - שבנתה ושלטה על החלק המערבי של First Transcontinental Railroad – מסילת הברזל הראשונה שחיברה את ארצות הברית ממזרח למערב – אשר הושלמה ב-1869. מאוחר יותר הפך לנשיא גם של חברת הרכבות סאותרן פסיפיק. היתה לו השפעה עצומה על אזור קליפורניה. ילדו היחיד מת כך שחלק גדול מהונה של המשפחה נתרם כדי להקים את אוניברסיטת סטנפורד. |
שורה 91: |
שורה 91: |
| ויליאם הנרי ואנדרבילט, בנו של קורנליוס ואנדרבילט, היה אחד הדוברים הבוטים ביותר של הלך הרוח של "הברונים השודדים". בתגובה לטענה שה[[מונופול|מונופוליזם]], בשל חוסר התחרותיות, מונע מן הציבור שירות איכותי, אמר בשנת 1882 :"הרכבות לא מנוהלות לשם טובת "הציבור היקר" -- אלו הם הבלים -- הן נבנו על ידי משקיעים שמצפים לקבל את מירב התשואה." הוא אף הרחיב ואמר שכמנהל חברת רכבות אין לו כל עניין בביטחונם של נוסעיו או בנוחותם. {{הערה|נאמר בראיון ל-Chicago Daily News ב-9 באוקטובר 1882}}. | | ויליאם הנרי ואנדרבילט, בנו של קורנליוס ואנדרבילט, היה אחד הדוברים הבוטים ביותר של הלך הרוח של "הברונים השודדים". בתגובה לטענה שה[[מונופול|מונופוליזם]], בשל חוסר התחרותיות, מונע מן הציבור שירות איכותי, אמר בשנת 1882 :"הרכבות לא מנוהלות לשם טובת "הציבור היקר" -- אלו הם הבלים -- הן נבנו על ידי משקיעים שמצפים לקבל את מירב התשואה." הוא אף הרחיב ואמר שכמנהל חברת רכבות אין לו כל עניין בביטחונם של נוסעיו או בנוחותם. {{הערה|נאמר בראיון ל-Chicago Daily News ב-9 באוקטובר 1882}}. |
| | | |
− | התירוץ האינטלקטואלי של אותה תקופה למצב הפוליטי-כלכלי של כלכלה ריכוזית היה עיוות של [[אבולוציה|הדארוויניזם]] בשם "[[דרוויניזם חברתי]]" שבו העשירים טענו שהעניים נועדו כביכול לעוני בגלל שהם "לא כשירים". זו אחת הסיבות שבאיזורים חקלאיים יצא לדרווין שם רע - עד היום. כאמור גם ג'י. פי מורגן ואנשי האליטה הכלכלית האמינו כי הריכוזיות הכלכלית הגדלה היא מצב טבעי שנובע מכך שהגדולים יותר שורדים (והחלשים דינם להיעלם). דרוויניזם חברתי שרד בארצות הברית עד מלחמת העולם השנייה, אז ירדה קרנו בגלל הדמיון שלו לתורת הגזע הנאצית. | + | התירוץ האינטלקטואלי של אותה תקופה למצב הפוליטי-כלכלי של כלכלה ריכוזית היה עיוות של [[אבולוציה|הדארוויניזם]] בשם "[[דרוויניזם חברתי]]" שבו העשירים טענו שהעניים נועדו כביכול לעוני בגלל שהם "לא כשירים". זו אחת הסיבות שבאזורים חקלאיים יצא לדרווין שם רע - עד היום. כאמור גם ג'י. פי מורגן ואנשי האליטה הכלכלית האמינו כי הריכוזיות הכלכלית הגדלה היא מצב טבעי שנובע מכך שהגדולים יותר שורדים (והחלשים דינם להיעלם). דרוויניזם חברתי שרד בארצות הברית עד מלחמת העולם השנייה, אז ירדה קרנו בגלל הדמיון שלו לתורת הגזע הנאצית. |
| | | |
| היחס לברונים השודדים, שתחילה הייתה בו בעיקר הערכה לתנופה היזמית הבוטה שלהם, נמסך בהדרגה גם בביקורת חריפה. אנשים החלו לשים לב לניצול הבוטה שלהם את הסובסידיות הממשלתיות ואת הקרקעות שהוענקו בחינם לחברות הרכבות. רעיון התמיכה הממשלתית ביזמים, כדי לעודד "שיפורים פנימיים" היה אחד מסעיפי המצע הבולטים של המפלגה הרפובליקנית, מפלגתו של לינקולן והתומכת המסורתית בממשלה 'גדולה', ששלטה בארצות הברית משך שנים רבות אחרי מלחמת האזרחים. הניצול הבוטה של הסובסידיות, כמו זה שביצע ג'יי קוק בחברת נורת'רן פסיפיק פושטת הרגל, היה גורם נוסף שהעצים את ראיית "הברונים השודדים" באור שלילי. דוגמה ליחס ביקורתי לברונים השודדים ניתן לראות בקריקטורות רבות מאותה תקופה, בין היתר במגזין הסאטירי Puck. | | היחס לברונים השודדים, שתחילה הייתה בו בעיקר הערכה לתנופה היזמית הבוטה שלהם, נמסך בהדרגה גם בביקורת חריפה. אנשים החלו לשים לב לניצול הבוטה שלהם את הסובסידיות הממשלתיות ואת הקרקעות שהוענקו בחינם לחברות הרכבות. רעיון התמיכה הממשלתית ביזמים, כדי לעודד "שיפורים פנימיים" היה אחד מסעיפי המצע הבולטים של המפלגה הרפובליקנית, מפלגתו של לינקולן והתומכת המסורתית בממשלה 'גדולה', ששלטה בארצות הברית משך שנים רבות אחרי מלחמת האזרחים. הניצול הבוטה של הסובסידיות, כמו זה שביצע ג'יי קוק בחברת נורת'רן פסיפיק פושטת הרגל, היה גורם נוסף שהעצים את ראיית "הברונים השודדים" באור שלילי. דוגמה ליחס ביקורתי לברונים השודדים ניתן לראות בקריקטורות רבות מאותה תקופה, בין היתר במגזין הסאטירי Puck. |
שורה 108: |
שורה 108: |
| כמו כן גם מצבם של הפועלים הלא מאוגדים הורע – בגלל כוח המיקוח של העסקים הגדולים ובגלל שלא יכלו כבעבר ללכת למערב או לעבוד בחוות. חלק מהעובדים החלו בניסיונות שביתות כדי להקים [[איגודים מקצועיים]]. בניסיון לשבור שביתות מנהלי מפעלים שכרו כוחות של בריונים שהלכו מכות עם הפועלים. כאשר זה לא עבד - הביאו את הצבא.{{הערה|כלכלה בקומיקס}} | | כמו כן גם מצבם של הפועלים הלא מאוגדים הורע – בגלל כוח המיקוח של העסקים הגדולים ובגלל שלא יכלו כבעבר ללכת למערב או לעבוד בחוות. חלק מהעובדים החלו בניסיונות שביתות כדי להקים [[איגודים מקצועיים]]. בניסיון לשבור שביתות מנהלי מפעלים שכרו כוחות של בריונים שהלכו מכות עם הפועלים. כאשר זה לא עבד - הביאו את הצבא.{{הערה|כלכלה בקומיקס}} |
| | | |
− | התסיסה החברתית נמשכה, והובילה לצמיחת מפלגות חדשות. בשנים 1874 עד 1889 קמה מפלגה בשם '''"Greenback Party"''' בעלת אידאולוגיה אנטי-מונופוליסטית.[https://en.wikipedia.org/wiki/Greenback_Party] המפלגה קמה על ידי ארגון חקלאים המכונה בשם The Grange, שפועל עד היום באיזורים הכפריים בארצות הברית ומתמקד בעידוד משפחות לחבור יחד כדי לשפר את מצבן הכלכלי ובעידוד מדיניות שתומכת בכך.[https://en.wikipedia.org/wiki/National_Grange_of_the_Order_of_Patrons_of_Husbandry] המפלגה, שנודעה גם בשם Greenback Labor Party רצתה לקדם ברית בין עובדים לבין חוואים, והוסיפה בהמשך צעדי רפורמה למצע שלה כמו תמיכה ביום עבודה של 8 שעות והתנגדות לכך שהמדינה או כוחות משטרה פרטיים יוכלו לדכא שביתות של פועלים. המפלגה שקעה לקראת המחצית השנייה של עשור 1880, אבל המצע הבסיסי שלה נוצר מחדש בקרב המפלגה הפופוליסטית. | + | התסיסה החברתית נמשכה, והובילה לצמיחת מפלגות חדשות. בשנים 1874 עד 1889 קמה מפלגה בשם '''"Greenback Party"''' בעלת אידאולוגיה אנטי-מונופוליסטית.[https://en.wikipedia.org/wiki/Greenback_Party] המפלגה קמה על ידי ארגון חקלאים המכונה בשם The Grange, שפועל עד היום באזורים הכפריים בארצות הברית ומתמקד בעידוד משפחות לחבור יחד כדי לשפר את מצבן הכלכלי ובעידוד מדיניות שתומכת בכך.[https://en.wikipedia.org/wiki/National_Grange_of_the_Order_of_Patrons_of_Husbandry] המפלגה, שנודעה גם בשם Greenback Labor Party רצתה לקדם ברית בין עובדים לבין חוואים, והוסיפה בהמשך צעדי רפורמה למצע שלה כמו תמיכה ביום עבודה של 8 שעות והתנגדות לכך שהמדינה או כוחות משטרה פרטיים יוכלו לדכא שביתות של פועלים. המפלגה שקעה לקראת המחצית השנייה של עשור 1880, אבל המצע הבסיסי שלה נוצר מחדש בקרב המפלגה הפופוליסטית. |
| | | |
| '''[[המפלגה הפופוליסטית]]''' - People's Party הידועים גם בשם "הפופוליסטים" שקמו בתחילת המאה ה-20. מפלגה זו, שהיתה חזקה באזורים חקלאיים (בעיקר איכרי הדרום), קמה על רקע מצוקת החקלאים בתקופה זו. [https://en.wikipedia.org/wiki/People%27s_Party_(United_States)] תעמולתם (הפופוליסטית, ומכאן הכינוי) הופנתה בחריפות כנגד המונופולים והטראסטים של צפון-מזרח ארצות הברית, הבנקים הגדולים, ראשי תאגידי הענק ובראשם תאגידי הרכבות, שהיו בעלי קרקעות חקלאיות רבות - "הברונים השודדים". הביקורת שלהם היתה בעלת קשת רחבה - היא נעה מטענות נגד ה[[קפיטליזם]] ומדיניות תקן הזהב ועד [[תאוריות קונספירציה]] לפיהן בעלי הממון עושים יד אחת כנגד החקלאים. חלק מרכזי ממצעה של מפלגה זו דרש לבסוף להדפיס כסף - ודבר זה הרתיע פועלים עירוניים ואת שאר הציבור מלתמוך במפלגה - מחשש ל[[אינפלציה]]. במערכת הבחירות לנשיאות של 1892 הייתה המפלגה השלישית בגודלה וצברה 9% מקולות המצביעים ו-22 אלקטורים. במערכת הבחירות לנשיאות של 1896 ניצבה מאחורי מועמד המפלגה הדמוקרטית, ויליאם ג'נינגס ברייאן, שאימץ את עיקרי המצע הפופוליסטי. כישלונם של החקלאים לשלב כוחות עם הפועלים, בעלי העסקים הקטנים והמובטלים העירוניים, שחלקו עמם קווים מאפיינים רבים, גרמו להתמוססות המפלגה. האג'נדה של שתי המפלגות האלה - של צעדים ממשלתיים לריסון כוחם של התאגידים, יושמה, בצורה חלקית, על ידי הפרוגרסיביים. | | '''[[המפלגה הפופוליסטית]]''' - People's Party הידועים גם בשם "הפופוליסטים" שקמו בתחילת המאה ה-20. מפלגה זו, שהיתה חזקה באזורים חקלאיים (בעיקר איכרי הדרום), קמה על רקע מצוקת החקלאים בתקופה זו. [https://en.wikipedia.org/wiki/People%27s_Party_(United_States)] תעמולתם (הפופוליסטית, ומכאן הכינוי) הופנתה בחריפות כנגד המונופולים והטראסטים של צפון-מזרח ארצות הברית, הבנקים הגדולים, ראשי תאגידי הענק ובראשם תאגידי הרכבות, שהיו בעלי קרקעות חקלאיות רבות - "הברונים השודדים". הביקורת שלהם היתה בעלת קשת רחבה - היא נעה מטענות נגד ה[[קפיטליזם]] ומדיניות תקן הזהב ועד [[תאוריות קונספירציה]] לפיהן בעלי הממון עושים יד אחת כנגד החקלאים. חלק מרכזי ממצעה של מפלגה זו דרש לבסוף להדפיס כסף - ודבר זה הרתיע פועלים עירוניים ואת שאר הציבור מלתמוך במפלגה - מחשש ל[[אינפלציה]]. במערכת הבחירות לנשיאות של 1892 הייתה המפלגה השלישית בגודלה וצברה 9% מקולות המצביעים ו-22 אלקטורים. במערכת הבחירות לנשיאות של 1896 ניצבה מאחורי מועמד המפלגה הדמוקרטית, ויליאם ג'נינגס ברייאן, שאימץ את עיקרי המצע הפופוליסטי. כישלונם של החקלאים לשלב כוחות עם הפועלים, בעלי העסקים הקטנים והמובטלים העירוניים, שחלקו עמם קווים מאפיינים רבים, גרמו להתמוססות המפלגה. האג'נדה של שתי המפלגות האלה - של צעדים ממשלתיים לריסון כוחם של התאגידים, יושמה, בצורה חלקית, על ידי הפרוגרסיביים. |