שינויים

בתנאים טבעיים, רק תהליכים מטאורולוגים קיצוניים, כמו סופות קשות, יגמרו לבליית קרקע, זאת בגלל שהכיסוי של צמחיה, העלים שנשרו לאדמה וחומר אורגני אחר מגנים על האדמה, יוצרים בולם זעזועים מול גשם ומשקעים אחרים ומונעים הסרה של הקרקע על ידי רוח ומים. הסרת החומר הזה על ידי פעולות של [[חקלאות תעשייתית]] (כמו חריש), [[כריתת יערות]], [[שריפות]], [[רעיית יתר]] מותירה את הקרקע חשופה לגורמי בלייה כמו רוח וגשם. <ref name="faoStat"/>

בתנאים טבעיים, רק תהליכים מטאורולוגים קיצוניים, כמו סופות קשות, יגמרו לבליית קרקע, זאת בגלל שהכיסוי של צמחיה, העלים שנשרו לאדמה וחומר אורגני אחר מגנים על האדמה, יוצרים בולם זעזועים מול גשם ומשקעים אחרים ומונעים הסרה של הקרקע על ידי רוח ומים. הסרת החומר הזה על ידי פעולות של [[חקלאות תעשייתית]] (כמו חריש), [[כריתת יערות]], [[שריפות]], [[רעיית יתר]] מותירה את הקרקע חשופה לגורמי בלייה כמו רוח וגשם. <ref name="faoStat"/>

קצב הסחף תלוי בגורמים רבים. גורמי האקלים כוללים את כמות המשקעים, הטמפרטורה הממוצעת, עונות השנה, מהירות הרוח ותכיפות הסערות. גורמים גאולוגים כוללים את סוג הקרקע וסוג הסלעים, שיפוע האדמה. הגורמים הביולוגים כוללים את כיסוי הקרקע בצמחייה או העדר כיסוי כזה, סוג היצורים החיים באיזור ואת שימושי הקרקע.  

קצב הסחף תלוי בגורמים רבים. גורמי האקלים כוללים את כמות המשקעים, הטמפרטורה הממוצעת, עונות השנה, מהירות הרוח ותכיפות הסערות. גורמים גאולוגים כוללים את סוג הקרקע וסוג הסלעים, שיפוע האדמה. הגורמים הביולוגים כוללים את כיסוי הקרקע בצמחייה או העדר כיסוי כזה, סוג היצורים החיים באזור ואת שימושי הקרקע.  

באופן כללי, בהינתן קיום של [[מערכות אקולוגיות|אקו-סיסטמות]] ושל צמחייה, ניתן לצפות כי איזורים שיש בהם יותר משקעים, יותר רוחות וסערות יהיו בעלי סחף גדול יותר. אדמות עם אחוז גבוה יותר של חול או סחופת או איזורים עם שיפוע גדול יותר יהיו בעל סחף קרקע גבוה יותר, וכך גם במקומות עם סלעים שנשחקו ונתבלו. הנקבוביות של הסלע והקרקע, והחדירות שלהם למים משפיעים על המהירות בה מים יכולים לחדור לקרקע. אם המים מחלחלים מתחת לפי הקרקע נוצר זרם מהיר פחות ובעל פחות מים, וסחף הקרקע קטן יותר. קרקע המכילה כמות גבוהה יותר של חרסית נוטה פחות לסחף קרקע יחסית לקרקע חולית יותר. דבר זה מושפע גם מאוויריות החרסית ומחומציות האטמוספירה.  

באופן כללי, בהינתן קיום של [[מערכות אקולוגיות|אקו-סיסטמות]] ושל צמחייה, ניתן לצפות כי אזורים שיש בהם יותר משקעים, יותר רוחות וסערות יהיו בעלי סחף גדול יותר. אדמות עם אחוז גבוה יותר של חול או סחופת או אזורים עם שיפוע גדול יותר יהיו בעל סחף קרקע גבוה יותר, וכך גם במקומות עם סלעים שנשחקו ונתבלו. הנקבוביות של הסלע והקרקע, והחדירות שלהם למים משפיעים על המהירות בה מים יכולים לחדור לקרקע. אם המים מחלחלים מתחת לפי הקרקע נוצר זרם מהיר פחות ובעל פחות מים, וסחף הקרקע קטן יותר. קרקע המכילה כמות גבוהה יותר של חרסית נוטה פחות לסחף קרקע יחסית לקרקע חולית יותר. דבר זה מושפע גם מאוויריות החרסית ומחומציות האטמוספירה.  

{{תבנית:בעיות סביבתיות}}

{{תבנית:בעיות סביבתיות}}

[[כריתת יערות|יערות רבים נכרתים או נשרפים]]. שריפות יכולות להתרחש באופן טבעי, אך שריפות רבות וכמובן כריתת עצים נגרמות לדוגמה במסגרת [[חקלאות כרות והבער]], או לשם הפקת [[דלק עץ|דלק מהעצים]], והפקת [[תוצרי עץ]] מהעצים כמו [[חומרי בניין]] או [[ריהוט]]. אם רצפת היער נשארת ללא פגע חדירות הקרקע יכולה להישאר גבוהה, ורמות הסחף נמוכות. שריפות חמורות יותר או "גילוח" של עצי היער מובילים לבליית קרקע חמורה, וכך גם במקרים של בניית מבנים, קרקע חקלאית או  כבישים, הגורמים להסרת שכבת העלים והרקב וכן להידוק הקרקע.

[[כריתת יערות|יערות רבים נכרתים או נשרפים]]. שריפות יכולות להתרחש באופן טבעי, אך שריפות רבות וכמובן כריתת עצים נגרמות לדוגמה במסגרת [[חקלאות כרות והבער]], או לשם הפקת [[דלק עץ|דלק מהעצים]], והפקת [[תוצרי עץ]] מהעצים כמו [[חומרי בניין]] או [[ריהוט]]. אם רצפת היער נשארת ללא פגע חדירות הקרקע יכולה להישאר גבוהה, ורמות הסחף נמוכות. שריפות חמורות יותר או "גילוח" של עצי היער מובילים לבליית קרקע חמורה, וכך גם במקרים של בניית מבנים, קרקע חקלאית או  כבישים, הגורמים להסרת שכבת העלים והרקב וכן להידוק הקרקע.

מלבד [[בירוא יערות]] יש גורמים נוספים הפוגעים בצמחיה ולכן ביכולת שלה למנוע סחף קרקע. תהליכים אלו כוללים [[מדבור]], [[זיהום מים]], [[המלחת קרקעות]], [[משבר המים העולמי|מחסור במים]], [[רעיית יתר]] ו[[זיהום קרקע]]. [[התחממות עולמית]] תורמת להחרפה של בצורות, לדוגמה [[התחממות עולמית במזרח התיכון|באיזור המזרח התיכון]], ולכן מחריפה תהליכי מדבור, אובדן צמחייה וסחף קרקע. [http://www.noaanews.noaa.gov/stories2011/20111027_drought.html]

מלבד [[בירוא יערות]] יש גורמים נוספים הפוגעים בצמחיה ולכן ביכולת שלה למנוע סחף קרקע. תהליכים אלו כוללים [[מדבור]], [[זיהום מים]], [[המלחת קרקעות]], [[משבר המים העולמי|מחסור במים]], [[רעיית יתר]] ו[[זיהום קרקע]]. [[התחממות עולמית]] תורמת להחרפה של בצורות, לדוגמה [[התחממות עולמית במזרח התיכון|באזור המזרח התיכון]], ולכן מחריפה תהליכי מדבור, אובדן צמחייה וסחף קרקע. [http://www.noaanews.noaa.gov/stories2011/20111027_drought.html]

[[רעיית יתר]] של בעלי חיים יכולה להוביל לבליית קרקע מכאנית וכן להסרה של שכבת הצמחייה דבר המוביל לעוד בליית קרקע. בטבע, אפקט זה יכול לבוא לידי ביטוי בעיקר על ידי עדרים גדולים של אנטילופות במישורי הסרנגטי. בעיה זו יכולה להיות חמורה בעיקר כאשר יש חוסר איזון ואיכלוס יתר של אחד המינים הרועים.  

[[רעיית יתר]] של בעלי חיים יכולה להוביל לבליית קרקע מכאנית וכן להסרה של שכבת הצמחייה דבר המוביל לעוד בליית קרקע. בטבע, אפקט זה יכול לבוא לידי ביטוי בעיקר על ידי עדרים גדולים של אנטילופות במישורי הסרנגטי. בעיה זו יכולה להיות חמורה בעיקר כאשר יש חוסר איזון ואיכלוס יתר של אחד המינים הרועים.  

הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] טוען כי בין 20 ל-80 אחוזים מהאדמות החקלאיות בעולם ניזוקו בצורה קשה בגלל שחיקת קרקע.

הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] טוען כי בין 20 ל-80 אחוזים מהאדמות החקלאיות בעולם ניזוקו בצורה קשה בגלל שחיקת קרקע.

הסקר העולמי של [[אובדן קרקע|אובדן קרקע]] מעשה ידי אדם נקרא GLASOD''' - (Global Assessment of Human-Induced Soil''' Degradation) והוא בוצע על ידי ISRIC ועל ידי סוכנות הסביבה של האו"ם UNEP בשנות ה-80. זהו [[מאגרי נתונים|בסיס הנתונים]] העולמי היחיד שיש על בליית קרקע. עם זאת קיימות השגות לגבי האיכות שלו, שאינה הומוגנית ולכן השוואת איזורים שונים היא בעייתית. (Sonneveld and Dent 2007). גרסה מעודכנת וטובה יותר אמורה לצאת לאור בשם GLADIS  של ארגון המזון העולמי. <ref name="faoStat"/>

הסקר העולמי של [[אובדן קרקע|אובדן קרקע]] מעשה ידי אדם נקרא GLASOD''' - (Global Assessment of Human-Induced Soil''' Degradation) והוא בוצע על ידי ISRIC ועל ידי סוכנות הסביבה של האו"ם UNEP בשנות ה-80. זהו [[מאגרי נתונים|בסיס הנתונים]] העולמי היחיד שיש על בליית קרקע. עם זאת קיימות השגות לגבי האיכות שלו, שאינה הומוגנית ולכן השוואת אזורים שונים היא בעייתית. (Sonneveld and Dent 2007). גרסה מעודכנת וטובה יותר אמורה לצאת לאור בשם GLADIS  של ארגון המזון העולמי. <ref name="faoStat"/>

==השלכות של בליית קרקע==

==השלכות של בליית קרקע==

===תרומה למדבור===

===תרומה למדבור===

באיזורי [[ספר מדבר]], בליית קרקע מהווה תהליך שמחזק תהליכי [[מדבור]]. מצד שני גם תהליכי מדבור מחזקים בליית קרקע, כך שמדובר ב[[לולאת משוב]] מחזקת. באיזורים מצפון ומדרום לסהרה, אוסטרליה, המזרח התיכון, צפון מערב אסיה, מערב ארצות הברית יש כיום תהליכים מהירים של מדבור. בליית קרקע מקטינה את כמות ואיכות הקרקע ובכך פוגעת בצמחייה. אובדן הצמחים (שמייצבים את הקרקע באמצעות שורשים) גורר עוד סחף קרקע וגם פוגע ביכולת של הקרקע לאגור מים. דבר שמייבש את הקרקע גורם לה להיות שברירית יותר וגם מפחית את כמות המשקעים באיזור בגלל שיש פחות הסעה ושינויים בהחזרת האור מהקרקע.  

באזורי [[ספר מדבר]], בליית קרקע מהווה תהליך שמחזק תהליכי [[מדבור]]. מצד שני גם תהליכי מדבור מחזקים בליית קרקע, כך שמדובר ב[[לולאת משוב]] מחזקת. באזורים מצפון ומדרום לסהרה, אוסטרליה, המזרח התיכון, צפון מערב אסיה, מערב ארצות הברית יש כיום תהליכים מהירים של מדבור. בליית קרקע מקטינה את כמות ואיכות הקרקע ובכך פוגעת בצמחייה. אובדן הצמחים (שמייצבים את הקרקע באמצעות שורשים) גורר עוד סחף קרקע וגם פוגע ביכולת של הקרקע לאגור מים. דבר שמייבש את הקרקע גורם לה להיות שברירית יותר וגם מפחית את כמות המשקעים באזור בגלל שיש פחות הסעה ושינויים בהחזרת האור מהקרקע.  

הן המדבור והן סחף קרקע באיזורי ספר-מדבר גוררים [[עוני]] של החקלאים. החקלאים העניים עושים הכל כדי לשרוד - דבר זה מוביל לניצול יתר של הקרקע, וריקונה מחומרי הזנה, דבר שמוביל להתדרדרות נוספת. היות ומשקים חקלאיים לא יכולים להתקיים יותר, בעליהם נוטשים אותם ו/או עוברים מחקלאות לחוואות כמו רעיית עיזים. חוואות כזו עלולה לחסל את מעט הצמחייה שנאשרה במקום ולגרום לספר המדבר להפוך למדבר.  

הן המדבור והן סחף קרקע באזורי ספר-מדבר גוררים [[עוני]] של החקלאים. החקלאים העניים עושים הכל כדי לשרוד - דבר זה מוביל לניצול יתר של הקרקע, וריקונה מחומרי הזנה, דבר שמוביל להתדרדרות נוספת. היות ומשקים חקלאיים לא יכולים להתקיים יותר, בעליהם נוטשים אותם ו/או עוברים מחקלאות לחוואות כמו רעיית עיזים. חוואות כזו עלולה לחסל את מעט הצמחייה שנאשרה במקום ולגרום לספר המדבר להפוך למדבר.  

===השפעות על החקלאות והמזון===

===השפעות על החקלאות והמזון===

Can Biology do the Job?] 14.08.2015, Northeast Organic Farming Association/Massachusetts Chapter}}

Can Biology do the Job?] 14.08.2015, Northeast Organic Farming Association/Massachusetts Chapter}}

יש מספר שיטות להפחתת בליית קרקע - בקרת סחף (Erosion control), כחלק מחתירה ל[[חקלאות בת קיימא]]. בדרך כלל באיזורים צחיחים שיטות של מניעת סחף קרקע משולבות בשיטות של מניעת [[מדבור]].  

יש מספר שיטות להפחתת בליית קרקע - בקרת סחף (Erosion control), כחלק מחתירה ל[[חקלאות בת קיימא]]. בדרך כלל באזורים צחיחים שיטות של מניעת סחף קרקע משולבות בשיטות של מניעת [[מדבור]].  

השיטה האפקטיבית ביותר למניעת בליית קרקע היא להגביר את כיסוי הקרקע בצמחייה, דבר שמסייע במניעה של סחף הן על ידי המים והן על ידי הרוח.{{הערה|1=Connor, David J. et al,[http://books.google.com/books?id=O2eh7vyvuscC&pg=PA351 Crop Ecology: Productivity and Management in Agricultural Systems], Cambridge University, 2011,isbn 9780521744034,page 351}}

השיטה האפקטיבית ביותר למניעת בליית קרקע היא להגביר את כיסוי הקרקע בצמחייה, דבר שמסייע במניעה של סחף הן על ידי המים והן על ידי הרוח.{{הערה|1=Connor, David J. et al,[http://books.google.com/books?id=O2eh7vyvuscC&pg=PA351 Crop Ecology: Productivity and Management in Agricultural Systems], Cambridge University, 2011,isbn 9780521744034,page 351}}

שיטה נוספת הם מחסומי רוח - נטיעה של שורות עצים ושיחים שנוטעים בקצה חלקות חקלאיות כדי להקטין את עוצמתן של רוחות. <ref>Forman, Richard T.T.[http://books.google.com/books?id=sSRNU_5P5nwC&pg=PA177 Land Mosaics: The Ecology of Landscapes and Regions], Cambridge University,1995,isbn 9780521479806, chapter Windbreaks, hedgerows, and woodland corridors</ref> בנוסף להקטנת בליית הקרקע, מחסומי רוח מספקים גם [[מיקרו אקלים]] טוב יותר עבור צמחים (שמוגנים מזנקי רוח) ולציפורים. שיטות מסורתיות כמו [[גידולים מעורבים]] (בהשוואה לגידול יחיד ([[מונוקולטורה]]) המשמש בחקלאות תעשייתית) ו[[מחזור גידולים]] הן גם שיטות המקטינות את בליית הקרקע.  

שיטה נוספת הם מחסומי רוח - נטיעה של שורות עצים ושיחים שנוטעים בקצה חלקות חקלאיות כדי להקטין את עוצמתן של רוחות. <ref>Forman, Richard T.T.[http://books.google.com/books?id=sSRNU_5P5nwC&pg=PA177 Land Mosaics: The Ecology of Landscapes and Regions], Cambridge University,1995,isbn 9780521479806, chapter Windbreaks, hedgerows, and woodland corridors</ref> בנוסף להקטנת בליית הקרקע, מחסומי רוח מספקים גם [[מיקרו אקלים]] טוב יותר עבור צמחים (שמוגנים מזנקי רוח) ולציפורים. שיטות מסורתיות כמו [[גידולים מעורבים]] (בהשוואה לגידול יחיד ([[מונוקולטורה]]) המשמש בחקלאות תעשייתית) ו[[מחזור גידולים]] הן גם שיטות המקטינות את בליית הקרקע.  

אמצעי נוסף המשמש גם בחקלאות תעשייתית הוא [[חקלאות ללא חריש|הימנעות מחריש והפיכת האדמות]] באיזורים בהם התקיים אובדן קרקע משמעותי. שיטה נוספת היא תכנון שיפועים בחלקות והקמת סכרים קטנים בתוך החלקה לשם [[קציר מי גשם]] והקטנת סחף קרקע על ידי מי גשמים.

אמצעי נוסף המשמש גם בחקלאות תעשייתית הוא [[חקלאות ללא חריש|הימנעות מחריש והפיכת האדמות]] באזורים בהם התקיים אובדן קרקע משמעותי. שיטה נוספת היא תכנון שיפועים בחלקות והקמת סכרים קטנים בתוך החלקה לשם [[קציר מי גשם]] והקטנת סחף קרקע על ידי מי גשמים.

==ראו גם==

==ראו גם==