שורה 7: |
שורה 7: |
| העלות הכלכלית של הפקת חשמל מטורבינות רוח ירדה במשך השנים. בתחילת שנות ה-80 המחיר הממוצע של הפקת חשמל עמד על כ-30 דולר לקילוווט-שעה. נכון לשנת 2005 המחיר הממוצע עומד על 5-3 דולר לקילווט-שעה. המחיר משתנה בהתאם למיקום ונתונים נוספים, ובהתאם לכך הטכנולוגיה היא ברת תחרות עם טכנולוגיות לא מתחדשות כמו נפט, פחם או אנרגיה אטומית. עם זאת ישנן הערכות שונות למדי לגבי עלויות של הפקת חשמל של גורמים שונים. (ראו לדוגמה עמ' 66 [http://www.eia.doe.gov/oiaf/ieo/pdf/0484(2006).pdf כאן]) | | העלות הכלכלית של הפקת חשמל מטורבינות רוח ירדה במשך השנים. בתחילת שנות ה-80 המחיר הממוצע של הפקת חשמל עמד על כ-30 דולר לקילוווט-שעה. נכון לשנת 2005 המחיר הממוצע עומד על 5-3 דולר לקילווט-שעה. המחיר משתנה בהתאם למיקום ונתונים נוספים, ובהתאם לכך הטכנולוגיה היא ברת תחרות עם טכנולוגיות לא מתחדשות כמו נפט, פחם או אנרגיה אטומית. עם זאת ישנן הערכות שונות למדי לגבי עלויות של הפקת חשמל של גורמים שונים. (ראו לדוגמה עמ' 66 [http://www.eia.doe.gov/oiaf/ieo/pdf/0484(2006).pdf כאן]) |
| | | |
− | עלות הפקת החשמל תלויה: | + | לפי התאחדות הרוח האמריקאית כי מחיר הפקת האנרגיה ירד בכ-80% ב20 השנים בין 1985 ל2005. [http://www.awea.org/pubs/factsheets/EconomicsOfWind-Feb2005.pdf] |
− | * בגודל הטורבינה - טובינות גדולות יותר הן גבוהות וגם יעילות יותר. | + | |
− | * בדגם הטורבינה ובטכנולוגיה בה יוצרה. | + | עלות הפקת החשמל תלויה בגורמים הבאים: |
− | * במהירות הרוח - ככל שהרוח מהירה יותר וככל שהטורבינה גבוהה יותר יותר יש יותר אנרגיה (אך הוצאות התפעול גדלות). | + | * '''מהירות הרוח באתר'''- כמות האנרגיה שתופק גדלה ביחס של בחזקת 2 למהירות הרוח באתר. אתר בעל מהירות של 16 מייל בשעה לדוגמה , יפיק 50% יותר אנרגיה בהשוואה לאתר בעל תכונות זהות (גודל הטורבינה וכו') שבו מהירות רוח ממוצעת של 14 מייל בשעה. |
| + | * '''גובה הטורבינה מעל הקרקע''' - בגבהים גבוהים יותר יש רוחות מהירות יותר, ופחות מערבולות, דבר שמביא לכך שטורבינות גבוהות יותר מפיקות יותר חמשל. |
| + | * '''גודל להבי הטורבינה''' - טורבינות גדולות הן יעילות יותר. שטח חתך הרוח שהטורבינה מכסה (בטורבינות אופקיות) הוא דיסקה שתלויה בגדול הלהבים בריבוע (שטח מעגל). בשנות ה-80 היו מקובלות טורבינות בעלות להב של 10 מטרים,שהפיקו בממוצע 25 קילוואט. בשנות ה2000 אורך הלהבים גדל פי 5, ל-50 מטר, ל-750 קילוואט, גידול של 55 בתפוקת האנרגיה השנתית, חלק מזה בגלל גידול של פי 25 בשטח החתך, וחלק מזה בגלל הגבהת התרנים ורוחות מהירות יותר בגובה. כמו כן בטורבינות אופקיות יש יחס טוב יותר בין שטח הלהבים להפרעות הנגרמות בגלל התורן הנושא את הטורבינה, ככל שהלהבים גדולים יותר. |
| + | * '''דגם הטורבינה''' ובטכנולוגיה בה יוצרה. ירידת מחירים בעלויות ושיפור הביצעוים של להבים, מערכות בקרה, הובילו לשיפור בביצועים. [http://www.awea.org/pubs/factsheets/EconomicsOfWind-Feb2005.pdf] |
| + | |
| + | בשנת 1981 טורבינת רוח עם להבים של 10 מטר הפיקה 25 קילווואט , בשנת 2000 טורבניה בעלת להבים של 75 מטר מפיקה 1,650 קילוואט. המחיר לקילוואט ירד פי 6. [http://www.awea.org/pubs/factsheets/EconomicsOfWind-Feb2005.pdf] |
| + | |
| + | * חוות רוח גדולות יותר הן משתלמות יותר - זאת בשל החסכון בעלויות הקבועות שקשורות בפרוייקט , וכן בשל חסכון בעלויות תחזוקה ותפעול. במהירות רוח של 18 מייל לשעה, חווה של 3 מגה וואט מפיקה חשמל בעלות של 5.9 סנט לקווט"ש, ואילו חווה בתפוקה של 51 מגה וואט מפיקה חשמל בעלות של 3.6 סנט לקווט"ש - ירידה של כ-40%. [http://www.awea.org/pubs/factsheets/EconomicsOfWind-Feb2005.pdf] |
| + | |
| + | *'''מיסים ותנאים מימון'''. מחקרים מראים כי פרוייקטים שנבנו באופן פרטי או שנהנו מתנאים דומים לאלו של תשתיות גז יכלו להחזיר את עצמם במהירות רבה בהרבה.[http://www.awea.org/faq/cost.html] |
| + | |
| העלות והתפוקה מתחלקים לרכיבים הבאים: | | העלות והתפוקה מתחלקים לרכיבים הבאים: |
− | * עלות ההתקנה - עלויות התקנה של מתקני רוח נחשבת גבוה למדי יחסית לטכנולוגיות כמו פחם או נפט, היא גדלה בטורבינות גדולות אך מאידך יש פיצוי בכך שהטורבינה מפיקה חשמל רב יותר. | + | * '''עלות ההתקנה''' - עלויות התקנה של מתקני רוח נחשבת גבוה למדי יחסית לטכנולוגיות כמו פחם או נפט, היא גדלה בטורבינות גדולות אך מאידך יש פיצוי בכך שהטורבינה מפיקה חשמל רב יותר. |
− | * עלות התחזוקה והתפעול - תלויות בגורמים רבים, כמו לדוגמה האם הטורבינה בים או ביבשה, האם היא מותקנת בהרים או במישור וכו'. עלות זו נמוכה יחסית לטכנולוגיות כמו פחם או נפט ויקרה יחסית לאנרגיה סולארית. | + | * '''עלות התחזוקה והתפעול''' - תלויות בגורמים רבים, כמו לדוגמה האם הטורבינה בים או ביבשה, האם היא מותקנת בהרים או במישור וכו'. עלות זו נמוכה יחסית לטכנולוגיות כמו פחם או נפט ויקרה יחסית לאנרגיה סולארית, בעיקר זו של לוחות פוטווולטאריים. |
| | | |
| התעשיה משקיעה מאמצים בנסיונות מחקר ופיתוח, הקשורים גם לתעשיית החלל והתעופה כדי להתייעל ולהוריד עלויות. | | התעשיה משקיעה מאמצים בנסיונות מחקר ופיתוח, הקשורים גם לתעשיית החלל והתעופה כדי להתייעל ולהוריד עלויות. |