שינויים

כאשר כופלים את שיעור הגידול (שנמצא במגמת ירידה) בגודל האוכלוסייה עצמה (שנמצא במגמת עליה) מגיעים לכך שסה"כ כמות האנשים שיש בעולם ממשיכה לגדול בקצב מוחלט הולך וגדל - ומגמה זו צפויה להמשך לפחות עד שנת 2015. בשנה זו הגידול באוכלוסיית העולם לא צפוי לעצור אלא להגיע לשיא - כך שלאחר מכן יתווספו פחות ופחות אנשים ככל שיעברו עוד שנים. [http://en.wikipedia.org/wiki/World_population#cite_ref-UN12_108-0]. נכון לשנת 2010 התחזית של גידול אוכלוסין בתרחיש בינוני הוא שאם לא יתרחשו בעיות [[קיימות]] (או [[פיצוץ אוכלוסין]]), האוכלוסייה האנושית תגיע לכ-10 מיליארד בני אדם בשנת 2100.  

כאשר כופלים את שיעור הגידול (שנמצא במגמת ירידה) בגודל האוכלוסייה עצמה (שנמצא במגמת עליה) מגיעים לכך שסה"כ כמות האנשים שיש בעולם ממשיכה לגדול בקצב מוחלט הולך וגדל - ומגמה זו צפויה להמשך לפחות עד שנת 2015. בשנה זו הגידול באוכלוסיית העולם לא צפוי לעצור אלא להגיע לשיא - כך שלאחר מכן יתווספו פחות ופחות אנשים ככל שיעברו עוד שנים. [http://en.wikipedia.org/wiki/World_population#cite_ref-UN12_108-0]. נכון לשנת 2010 התחזית של גידול אוכלוסין בתרחיש בינוני הוא שאם לא יתרחשו בעיות [[קיימות]] (או [[פיצוץ אוכלוסין]]), האוכלוסייה האנושית תגיע לכ-10 מיליארד בני אדם בשנת 2100.  

בעבר העריכו באו"ם כי אם המגמות הנוכחיות ימשכו, אוכלוסיית העולם תגיע למספר של כמעט 9 מיליארד בני אדם בשנת 2050 וצפוי שלא תעבור את 10 מיליארד בני אדם גם לאחר מכן. אלא שלפי הערכת הארגון לשנת 2010, יש גידול בקצב הפריון, בעיקר באיזור אפריקה, ואוכלוסיית העולם צפויה לגדול מעבר לכך.

בעבר העריכו באו"ם כי אם המגמות הנוכחיות ימשכו, אוכלוסיית העולם תגיע למספר של כמעט 9 מיליארד בני אדם בשנת 2050 וצפוי שלא תעבור את 10 מיליארד בני אדם גם לאחר מכן. אלא שלפי הערכת הארגון לשנת 2010, יש גידול בקצב הפריון, בעיקר באזור אפריקה, ואוכלוסיית העולם צפויה לגדול מעבר לכך.

לפי חוקי הפיזיקה הידועים לנו כיום, גידול האוכלוסייה האנושית על כדור הארץ חייב לעצור בשלב כלשהו. אם מניחים כי קצב הגידול הנוכחי באוכלוסיית העולם ימשך ללא כל שינוי, נגיע לכך שמסת האנושות תהיה שווה למסת כדור הארץ בתוך 3,250 שנה, ותגיע למסת הייקום בתוך 10,530 שנה. [https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdDIxNGQ5bF9ibGhCMG93TVVJcEZhT1E#gid=0]

לפי חוקי הפיזיקה הידועים לנו כיום, גידול האוכלוסייה האנושית על כדור הארץ חייב לעצור בשלב כלשהו. אם מניחים כי קצב הגידול הנוכחי באוכלוסיית העולם ימשך ללא כל שינוי, נגיע לכך שמסת האנושות תהיה שווה למסת כדור הארץ בתוך 3,250 שנה, ותגיע למסת הייקום בתוך 10,530 שנה. [https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdDIxNGQ5bF9ibGhCMG93TVVJcEZhT1E#gid=0]

ניתן לחשב מתוך הנתונים כי בתקופה מ-1750 (תחילת המהפכה התעשייתית באירופה) ועד 1999 גדלה אוכלוסיית העולם פי 7.55. אוכלוסיית אפריקה גדלה פי 7.23, ואסיה בשיעור דומה, אירופה גדלה פי 4.47, אוקיאניה פי 15, דרום אמריקה פי 31.9, צפון אמריקה פי 150. הגידול באוכלוסיות אמריקה ואוסטרליה אוקיאניה נובע בעיקר מהגירה מאירופה (ובאמריקה הגירה זו לוותה גם בהרג של למעלה מ-90% מהאוכלוסייה המקומית המקורית במחלות). לאחר מכן הגירה זו המשיכה לגדול ולוותה במהגרים נוספים מאירופה אפריקה ומאסיה. אם מחשבים את השינוי באוכלוסיית אירופה+אוקיאניה+אמריקה מגיעים כי אוכלוסייה זו גדלה פי 8.61 בתקופה זו.

ניתן לחשב מתוך הנתונים כי בתקופה מ-1750 (תחילת המהפכה התעשייתית באירופה) ועד 1999 גדלה אוכלוסיית העולם פי 7.55. אוכלוסיית אפריקה גדלה פי 7.23, ואסיה בשיעור דומה, אירופה גדלה פי 4.47, אוקיאניה פי 15, דרום אמריקה פי 31.9, צפון אמריקה פי 150. הגידול באוכלוסיות אמריקה ואוסטרליה אוקיאניה נובע בעיקר מהגירה מאירופה (ובאמריקה הגירה זו לוותה גם בהרג של למעלה מ-90% מהאוכלוסייה המקומית המקורית במחלות). לאחר מכן הגירה זו המשיכה לגדול ולוותה במהגרים נוספים מאירופה אפריקה ומאסיה. אם מחשבים את השינוי באוכלוסיית אירופה+אוקיאניה+אמריקה מגיעים כי אוכלוסייה זו גדלה פי 8.61 בתקופה זו.

יש לשים לב שהשלבים של [[מעבר דמוגרפי|המעבר הדמוגרפי]] של איזורים השונים הם שונים - בעוד אוכלוסיית אירופה מתייצבת ואף מתחילה לרדת, אוכלוסיות אפריקה ואסיה החלו את העליה בשלב מאוחר יותר יחסית לאלו של אירופה, וצפויות לגדול עוד, בהינתן ההנחה של "עסקים כרגיל".

יש לשים לב שהשלבים של [[מעבר דמוגרפי|המעבר הדמוגרפי]] של אזורים השונים הם שונים - בעוד אוכלוסיית אירופה מתייצבת ואף מתחילה לרדת, אוכלוסיות אפריקה ואסיה החלו את העליה בשלב מאוחר יותר יחסית לאלו של אירופה, וצפויות לגדול עוד, בהינתן ההנחה של "עסקים כרגיל".

תחזיות האוכלוסין מבוססות על ההנחה שלא יהיו מגבלות חיצוניות ([[הסביבה הטבעית|סביבתיות]] ו[[כלכלה|כלכליות]]) שיכפו שינויים על האוכלוסייה - הנחה שאינה ברורה מאליה לנוכח מגבלות כמו [[ביטחון תזונתי]], [[שיא תפוקת הנפט]], [[משבר המים העולמי]] ועוד גבולות אחרים שעלולים לסכן את צמיחת האוכלוסייה העולמית על ידי ייקור גידול הילדים, הגדלת שיעור התמותה או [[אסון מלתוסיאני]].

תחזיות האוכלוסין מבוססות על ההנחה שלא יהיו מגבלות חיצוניות ([[הסביבה הטבעית|סביבתיות]] ו[[כלכלה|כלכליות]]) שיכפו שינויים על האוכלוסייה - הנחה שאינה ברורה מאליה לנוכח מגבלות כמו [[ביטחון תזונתי]], [[שיא תפוקת הנפט]], [[משבר המים העולמי]] ועוד גבולות אחרים שעלולים לסכן את צמיחת האוכלוסייה העולמית על ידי ייקור גידול הילדים, הגדלת שיעור התמותה או [[אסון מלתוסיאני]].

==פיזור גאוגרפי של האוכלוסייה ==

==פיזור גאוגרפי של האוכלוסייה ==

{{הפניה לערך מורחב|צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית}}

{{הפניה לערך מורחב|צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית}}

אוכלוסיית העולם אינה מפוזרת בצורה שווה בין מדינות העולם או בין איזורים גאוגרפיים שונים. נכון לשנת 2014, 18 המדינות בעלות האוכלוסייה הגדולה בעולם מכילות יחד כמעט 5 מיליארד בני אדם, שהם מעל שני שליש מאוכלוסיית העולם, כאשר שאר 200 המדינות מכילות את שאר בני האדם.

אוכלוסיית העולם אינה מפוזרת בצורה שווה בין מדינות העולם או בין אזורים גאוגרפיים שונים. נכון לשנת 2014, 18 המדינות בעלות האוכלוסייה הגדולה בעולם מכילות יחד כמעט 5 מיליארד בני אדם, שהם מעל שני שליש מאוכלוסיית העולם, כאשר שאר 200 המדינות מכילות את שאר בני האדם.

2 מדינות - [[סין]] ו[[הודו]] מכילות כל אחת מעל מיליארד בני אדם, והמדינה השלישית בגודלה - ארצות הברית - מכילה "רק" 300 מיליוני בני אדם. האיחוד האירופי מכיל חצי מיליארד בני אדם. 10 מדינות הן בעלות אוכלוסיה שגודלה 100-330 מיליון בני אדם. 18 המדינות הגדולות ביותר מבחינת אוכלוסין, נכון לשנת 2014 הן[http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_population]:

2 מדינות - [[סין]] ו[[הודו]] מכילות כל אחת מעל מיליארד בני אדם, והמדינה השלישית בגודלה - ארצות הברית - מכילה "רק" 300 מיליוני בני אדם. האיחוד האירופי מכיל חצי מיליארד בני אדם. 10 מדינות הן בעלות אוכלוסיה שגודלה 100-330 מיליון בני אדם. 18 המדינות הגדולות ביותר מבחינת אוכלוסין, נכון לשנת 2014 הן[http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_population]:

|}

|}

השוני ב[[צפיפות אוכלוסין]] בין מדינות מתאר חלק מההיבטים של פיזור שונה של האוכלוסייה על פני העולם. היבטים אחרים כוללים לדוגמה [[צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית]] - כלומר כמה אנשים נמצאים במדינה יחסית לגודל [[שימושי קרקע|השטח]] שניתן בצורה תאורטית לעבד אותו מ[[חקלאות|בחינה חקלאית]]. בעוד שקיימות מספר מדינות שמעל 40% מהשטח שלהן הוא בר עיבוד ובעלי צפיפות פיזיולוגית נמוכה, יש מדינות, ובעיקר ערי מדינה כמו הונג-קונג, סינגפור והוותיקן שהן בעלות צפיפות פיזיולוגית גבוהה מאוד - הן תלויות לחלוטין בייבוא [[מזון]] מבחוץ. היבטים דומים קיימים ב[[טביעת רגל אקולוגית]], ב[[טביעת רגל מימית]] - ניצול של שטחים של איזור אחד כדי לתמוך באוכלוסייה של איזור אחר.

השוני ב[[צפיפות אוכלוסין]] בין מדינות מתאר חלק מההיבטים של פיזור שונה של האוכלוסייה על פני העולם. היבטים אחרים כוללים לדוגמה [[צפיפות אוכלוסין פיזיולוגית]] - כלומר כמה אנשים נמצאים במדינה יחסית לגודל [[שימושי קרקע|השטח]] שניתן בצורה תאורטית לעבד אותו מ[[חקלאות|בחינה חקלאית]]. בעוד שקיימות מספר מדינות שמעל 40% מהשטח שלהן הוא בר עיבוד ובעלי צפיפות פיזיולוגית נמוכה, יש מדינות, ובעיקר ערי מדינה כמו הונג-קונג, סינגפור והוותיקן שהן בעלות צפיפות פיזיולוגית גבוהה מאוד - הן תלויות לחלוטין בייבוא [[מזון]] מבחוץ. היבטים דומים קיימים ב[[טביעת רגל אקולוגית]], ב[[טביעת רגל מימית]] - ניצול של שטחים של אזור אחד כדי לתמוך באוכלוסייה של אזור אחר.

היבטים אחרים נוגעים לאופי הפיזור של האוכלוסייה באיזורים שונים. קיימת מזה מאות שנים מגמת [[עיור]] - מעבר מהכפר לעיר, ומעבר מפרנסה המבוססת על [[חקלאות]] לפרנסה המבוססת על [[תעשייה]] והספקת [[שירותים כלכליים]], וכיום לראשונה בהיסטוריה האנושית, רוב האנשים גרים בעיר ולא בכפרים, ואחוז העוסקים בחקלאות הולך ויורד. רוב הערים והישובים חיים ליד מקורות מים כמו ימים ונהרות לשם הספקה של מסחר ותובלה, הספקה של מי שתייה ולשם הפטרות מ[[פסולת]] ומ[[זיהום]].

היבטים אחרים נוגעים לאופי הפיזור של האוכלוסייה באזורים שונים. קיימת מזה מאות שנים מגמת [[עיור]] - מעבר מהכפר לעיר, ומעבר מפרנסה המבוססת על [[חקלאות]] לפרנסה המבוססת על [[תעשייה]] והספקת [[שירותים כלכליים]], וכיום לראשונה בהיסטוריה האנושית, רוב האנשים גרים בעיר ולא בכפרים, ואחוז העוסקים בחקלאות הולך ויורד. רוב הערים והישובים חיים ליד מקורות מים כמו ימים ונהרות לשם הספקה של מסחר ותובלה, הספקה של מי שתייה ולשם הפטרות מ[[פסולת]] ומ[[זיהום]].

==שיעורי פריון כולל==

==שיעורי פריון כולל==

===השפעות כלכליות וחברתיות===

===השפעות כלכליות וחברתיות===

{{הפניה לערך מורחב|צפיפות אוכלוסין}}

{{הפניה לערך מורחב|צפיפות אוכלוסין}}

מלבד בעיות הקיימות, כלומר איום קיומי על עתידה של האוכלוסייה האנושית, גודל האוכלוסייה, ובמיוחד הגודל שלה יחסית לאיזורים גאוגרפים ולפלנטה, כלומר היבטים של [[צפיפות אוכלוסין]], משפיעים על תופעות חברתיות רבות כמו [[פקקי תנועה]], [[עיור]], [[התמחות כלכלית]], [[תפוצת מחלות מדבקות]], [[אי שוויון כלכלי]] ועוד.

מלבד בעיות הקיימות, כלומר איום קיומי על עתידה של האוכלוסייה האנושית, גודל האוכלוסייה, ובמיוחד הגודל שלה יחסית לאזורים גאוגרפים ולפלנטה, כלומר היבטים של [[צפיפות אוכלוסין]], משפיעים על תופעות חברתיות רבות כמו [[פקקי תנועה]], [[עיור]], [[התמחות כלכלית]], [[תפוצת מחלות מדבקות]], [[אי שוויון כלכלי]] ועוד.

לדוגמה ככל שצפיפות האוכלוסין בשטח נתון גדלה, כך עולה ערכה של כל יחידת שטח. דבר זה תורם לייקור הדיור שכן קרקע היא גורם משמעותי בעלויות הבנייה, וערכה עולה ככל שהאוכלוסייה צפופה יותר. בנוסף לייקור הקרקע, משלב מסויים מספקים מענה לגידול בצפיפות על ידי בנייה של בתים יותר ויותר גבוהים. דבר זה מייקר גם את עלות הבנייה. בהמשך כאשר בונים בניינים מעל 6-8 קומות, הדבר מייקר גם את תחזוקת הבניינים שכן יש צורך במעליות, מערכות כיבוי אש, מערכות לשאיבת מים, מערכות למיזוג אוויר ועוד מערכות שאינן חיוניות בהכרח בבנייה נמוכה יותר.

לדוגמה ככל שצפיפות האוכלוסין בשטח נתון גדלה, כך עולה ערכה של כל יחידת שטח. דבר זה תורם לייקור הדיור שכן קרקע היא גורם משמעותי בעלויות הבנייה, וערכה עולה ככל שהאוכלוסייה צפופה יותר. בנוסף לייקור הקרקע, משלב מסויים מספקים מענה לגידול בצפיפות על ידי בנייה של בתים יותר ויותר גבוהים. דבר זה מייקר גם את עלות הבנייה. בהמשך כאשר בונים בניינים מעל 6-8 קומות, הדבר מייקר גם את תחזוקת הבניינים שכן יש צורך במעליות, מערכות כיבוי אש, מערכות לשאיבת מים, מערכות למיזוג אוויר ועוד מערכות שאינן חיוניות בהכרח בבנייה נמוכה יותר.

===צריכת שטח===

===צריכת שטח===

בספר [[אנרגיה מתחדשת ללא האוויר החם]] מציין הפיזיקאי דיוויד מקיי כי הפקת [[אנרגיה מתחדשת]] דורשת הרבה שטח. ככל שאוכלוסייה של מדינה או של איזור גדולה יותר, וככל שצריכת האנרגיה לנפש גדולה יותר, כך יש צורך בשטח גדול יותר של פריסת מתקנים כמו [[טורבינות רוח]] [[לוח פוטו-וולטאי|לוחות סולאריים]] או מתקנים אחרים.

בספר [[אנרגיה מתחדשת ללא האוויר החם]] מציין הפיזיקאי דיוויד מקיי כי הפקת [[אנרגיה מתחדשת]] דורשת הרבה שטח. ככל שאוכלוסייה של מדינה או של אזור גדולה יותר, וככל שצריכת האנרגיה לנפש גדולה יותר, כך יש צורך בשטח גדול יותר של פריסת מתקנים כמו [[טורבינות רוח]] [[לוח פוטו-וולטאי|לוחות סולאריים]] או מתקנים אחרים.

שיקול דומה קיים לגבי שטחי חקלאות (הנדרשים לשם הספקת מזון) ושטחים אקולוגים הנדרשים לשם הספקת [[משאבים מתחדשים|חומרי גלם מתחדשים]] ולשם הטמנת פסולת. ככל שהאוכלוסייה גדלה כך היא צריכה יותר שטח - אם בצורה ישירה של מגורים, מסחר, תשתיות תחבורה, תשתיות חשמל ושטחים להקמת מפעלים לייצור מוצרים ושירותים לאוכלוסייה זו, ואם בצורה עקיפה של הפקת אנרגיה מתחדשת, מזון ושטחים טבעיים הנדרשים לשם הספקת [[שירותים אקולוגיים]] (כמו אגני חילחול, יערות לייצור חמצן וייצוב הקרקע וכו') לאוכלוסייה זו.

שיקול דומה קיים לגבי שטחי חקלאות (הנדרשים לשם הספקת מזון) ושטחים אקולוגים הנדרשים לשם הספקת [[משאבים מתחדשים|חומרי גלם מתחדשים]] ולשם הטמנת פסולת. ככל שהאוכלוסייה גדלה כך היא צריכה יותר שטח - אם בצורה ישירה של מגורים, מסחר, תשתיות תחבורה, תשתיות חשמל ושטחים להקמת מפעלים לייצור מוצרים ושירותים לאוכלוסייה זו, ואם בצורה עקיפה של הפקת אנרגיה מתחדשת, מזון ושטחים טבעיים הנדרשים לשם הספקת [[שירותים אקולוגיים]] (כמו אגני חילחול, יערות לייצור חמצן וייצוב הקרקע וכו') לאוכלוסייה זו.