שינויים

בזמן השלטון העותמאני בשנים 1400-1870 ארץ ישראל הייתה במצב גרוע. ומעריכים את אוכלוסייתה בכ-300 אלף תושבים, רובם הגדול ערבים, שחיו בכפרים קטנים ולאורך כל התקופה הזו האוכלוסייה לא גדלה בשיעור ניכר. בירושלים לדוגמה חיו כ-9,000 איש בלבד. היה מחסור במים ובבארות מים והדרכים היו במצב גרוע כך שגם מי שהיה לו עודף תבואה לא היה יכול למכור אותה או לייצא אותה. רוב האוכלוסייה עבדה תחת מיסים כבדים מאוד ל"אפנדי" וחיה בעצם כ[[צמיתים]]. ילדים רבים מתו בקדחת ובמלריה. העוני והעזובה שלטו בכל, והדבר מופיע בספרו של מארק טוויין "מסע תענוגות לארץ הקודש". גברים מוסלמים רבים גויסו לצבא הטורקי בכפייה ולא שבו מעולם. {{הערה|שם=tal08|אלון טל, [[והארץ מלאה]], פרק 8}} תקופה זו מתאימה לשלב 1 במודל של [[מעבר דמוגרפי]] - כמות רבה של לידות אבל במקביל גם תמותה גבוהה כך שהאוכלוסייה אינה גדלה.  

בזמן השלטון העותמאני בשנים 1400-1870 ארץ ישראל הייתה במצב גרוע. ומעריכים את אוכלוסייתה בכ-300 אלף תושבים, רובם הגדול ערבים, שחיו בכפרים קטנים ולאורך כל התקופה הזו האוכלוסייה לא גדלה בשיעור ניכר. בירושלים לדוגמה חיו כ-9,000 איש בלבד. היה מחסור במים ובבארות מים והדרכים היו במצב גרוע כך שגם מי שהיה לו עודף תבואה לא היה יכול למכור אותה או לייצא אותה. רוב האוכלוסייה עבדה תחת מיסים כבדים מאוד ל"אפנדי" וחיה בעצם כ[[צמיתים]]. ילדים רבים מתו בקדחת ובמלריה. העוני והעזובה שלטו בכל, והדבר מופיע בספרו של מארק טוויין "מסע תענוגות לארץ הקודש". גברים מוסלמים רבים גויסו לצבא הטורקי בכפייה ולא שבו מעולם. {{הערה|שם=tal08|אלון טל, [[והארץ מלאה]], פרק 8}} תקופה זו מתאימה לשלב 1 במודל של [[מעבר דמוגרפי]] - כמות רבה של לידות אבל במקביל גם תמותה גבוהה כך שהאוכלוסייה אינה גדלה.  

קצת לאחר ביקורו של טוויין באיזור 1870 המצב בישראל החל להשתפר ואיתו גם גדלה האוכלוסייה. הטורקים בנו מסילת רכבת ודרכים לכבוד ביקור הקיסר האוסטרי. טמפלרים ומתיישבים מערביים אחרים הקימו בית חולים ראשון וכן כרכרות. החקלאות השתפרה. ערב העלייה הראשונה חיו בארץ ישראל כ-300 אלף איש.  

קצת לאחר ביקורו של טוויין באזור 1870 המצב בישראל החל להשתפר ואיתו גם גדלה האוכלוסייה. הטורקים בנו מסילת רכבת ודרכים לכבוד ביקור הקיסר האוסטרי. טמפלרים ומתיישבים מערביים אחרים הקימו בית חולים ראשון וכן כרכרות. החקלאות השתפרה. ערב העלייה הראשונה חיו בארץ ישראל כ-300 אלף איש.  

האוכלוסייה גדלה עד מלחמת העולם הראשונה פי שתיים ל-600 אלף. השינוי המהותי בהורדת התמותה ושיפור איכות החיים היה לאחר הכיבוש הבריטי. אז החל הגידול באוכלוסיית הערבים בישראל. במקביל העליות הביאו כמה עשרות אלפי יהודים לישראל {{הערה|שם=tal08}} דבר זה מתאים לקיומו של שלב שתיים במודל המעבר הדמוגרפי - גידול של האוכלוסייה עקב לידות רבות כפי שהיה בעבר, אבל כמות נמוכה יותר של פטירות ילדים.  

האוכלוסייה גדלה עד מלחמת העולם הראשונה פי שתיים ל-600 אלף. השינוי המהותי בהורדת התמותה ושיפור איכות החיים היה לאחר הכיבוש הבריטי. אז החל הגידול באוכלוסיית הערבים בישראל. במקביל העליות הביאו כמה עשרות אלפי יהודים לישראל {{הערה|שם=tal08}} דבר זה מתאים לקיומו של שלב שתיים במודל המעבר הדמוגרפי - גידול של האוכלוסייה עקב לידות רבות כפי שהיה בעבר, אבל כמות נמוכה יותר של פטירות ילדים.  

הצפיפות הגבוהה גורמת לכך שמחירי הקרקע בישראל גבוהים. דבר תורם למחירי דירות גבוהים יחסית למקובל במערב (ביחס לשכר ממוצע).

הצפיפות הגבוהה גורמת לכך שמחירי הקרקע בישראל גבוהים. דבר תורם למחירי דירות גבוהים יחסית למקובל במערב (ביחס לשכר ממוצע).

מצב זה מחריף ככל שהאוכלוסייה ממשיכה לגדול, ומביא לעלייה ריאלית במחירי הדירות, שכן הביקוש גדל, ואילו מרכיבים בצד ההיצע - כמו כמות הקרקע - לא. דבר זה משמעותי יותר עבור אדמות במרכז המדינה ובצפונה - בשליש משטח המדינה שמצפון לקו עזה -חברון שאינו איזור מדברי. הקרקע זולה יותר ככל שמתרחקים ממרכזי 3 הערים הגדולות, וכן היא זולה יותר בדרום הארץ מאשר בצפונה בגלל תאני אקלים פחות נוחים, פחות נוף וצפיפות נמוכה יותר. מחיר הקרקע היקר במרכזי הערים מושפע גם מ[[תחבורה בישראל|בעיות תחבורה]] - דבר שגדל עם הצפיפות, כל עוד אין פתרונות טובים של [[תחבורה בת קיימא]] כמו [[תחבורה ציבורית]] ו[[הליכתיות]].  

מצב זה מחריף ככל שהאוכלוסייה ממשיכה לגדול, ומביא לעלייה ריאלית במחירי הדירות, שכן הביקוש גדל, ואילו מרכיבים בצד ההיצע - כמו כמות הקרקע - לא. דבר זה משמעותי יותר עבור אדמות במרכז המדינה ובצפונה - בשליש משטח המדינה שמצפון לקו עזה -חברון שאינו אזור מדברי. הקרקע זולה יותר ככל שמתרחקים ממרכזי 3 הערים הגדולות, וכן היא זולה יותר בדרום הארץ מאשר בצפונה בגלל תאני אקלים פחות נוחים, פחות נוף וצפיפות נמוכה יותר. מחיר הקרקע היקר במרכזי הערים מושפע גם מ[[תחבורה בישראל|בעיות תחבורה]] - דבר שגדל עם הצפיפות, כל עוד אין פתרונות טובים של [[תחבורה בת קיימא]] כמו [[תחבורה ציבורית]] ו[[הליכתיות]].  

כמו כן, היות והיסטורית מחירי הדירות והאדמות (בעיקר באיזור המרכז) עולים בהתמדה, הדבר יוצר עליה נוספת הנובעת מספקולציה של משקיעים, שמאמינים כי בהתאם למגמה בת 60 השנים האחרונות, מחירי הדירות יעלו בהתמדה.

כמו כן, היות והיסטורית מחירי הדירות והאדמות (בעיקר באזור המרכז) עולים בהתמדה, הדבר יוצר עליה נוספת הנובעת מספקולציה של משקיעים, שמאמינים כי בהתאם למגמה בת 60 השנים האחרונות, מחירי הדירות יעלו בהתמדה.

מחירי הקרקע הגבוהים מעודדים בניה של [[מגדלי מגורים]] ומגדלי משרדים. בדו"ח שפורסם בשנת 2018 העריכה פרופסור רחל אלתרמן ממוסד שמואל נאמן מהטכניון, כי ללא שינוי במגמות של גידול האוכלוסייה, כי 98% מהאוכלוסיה בישראל תגור במגדלים עד שנת 2050. {{הערה|יעל דראל, [https://www.themarker.com/realestate/.premium-1.6658492 התחזית: 98% מהישראלים יחיו במגדלים, הקניונים יירדו מתחת לאדמה], דה מרקר, 18.11.2018 }} מגדלים הם יקרים יותר לתחזוקה לעומת בתי נמוכים יותר. נכון לשנת 2019, בית של 3 קומות ללא מעלית הוא עם תשלום וועד בית של כ-1 50 ש"ח לעומת תשלום לוועד בית של של כ-1 500-2000 ש"ח במגדל בשל תשלומים למעליות, תחזוקת מערכות כיבוי אש ועוד. גם הארנונה על מגדלים היא יקרה יותר וכן היבטים כמו פינוי אשפה, מים ועוד.  

מחירי הקרקע הגבוהים מעודדים בניה של [[מגדלי מגורים]] ומגדלי משרדים. בדו"ח שפורסם בשנת 2018 העריכה פרופסור רחל אלתרמן ממוסד שמואל נאמן מהטכניון, כי ללא שינוי במגמות של גידול האוכלוסייה, כי 98% מהאוכלוסיה בישראל תגור במגדלים עד שנת 2050. {{הערה|יעל דראל, [https://www.themarker.com/realestate/.premium-1.6658492 התחזית: 98% מהישראלים יחיו במגדלים, הקניונים יירדו מתחת לאדמה], דה מרקר, 18.11.2018 }} מגדלים הם יקרים יותר לתחזוקה לעומת בתי נמוכים יותר. נכון לשנת 2019, בית של 3 קומות ללא מעלית הוא עם תשלום וועד בית של כ-1 50 ש"ח לעומת תשלום לוועד בית של של כ-1 500-2000 ש"ח במגדל בשל תשלומים למעליות, תחזוקת מערכות כיבוי אש ועוד. גם הארנונה על מגדלים היא יקרה יותר וכן היבטים כמו פינוי אשפה, מים ועוד.  

===ייקור וצמצום החקלאות===

===ייקור וצמצום החקלאות===

{{הפניה לערך מורחב|חקלאות בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|חקלאות בישראל}}

גידול האוכלוסייה משפיע על ה[[חקלאות בישראל]] במספר דרכים. דרך אחת היא הגדלת הביקוש לקרקעות, דבר שגורם ששטחי חקלאות רבים הופכים לשכונות מגורים או איזורי תעסוקה. דבר זה מוחרף עקב [[פרבור משתרע]] ובנייה לא צפופה עקב [[תכנון מוטה מכוניות]]. ניתן לראות תהליך זה בעיקר במרכז הארץ (רמת השרון, איזור מזכרת בתיה ועוד) ובצפונה. השלכה אחרת היא הגדלת צריכת המים ודבר זה מקטין את המים הטבעיים הזמינים לחקלאות. חלק גדול מהמים המשמשים כיום (2019) את החקלאים הם מים מטוהרים, אבל במים אלה ניתן לגדל רק חלק מהגידולים החקלאיים ואסור לגדל גידולים אחרים. השפעה שלישית על החקלאות בישראל היא דרך ייקור ההפצה והאכסון של מוצרי מזון - שכן התשלום על מחסנים, הובלת התוצרת, מכירה שלה בסופרמרקטים עולה ככל שערך הקרקע עולה וכן בעקבות [[פקקי תנועה בישראל]]. סה"כ יש מגמה ברורה של [[תהליך ארוך טווח]] של הפחתת השטח המוקדש לחקלאות.

גידול האוכלוסייה משפיע על ה[[חקלאות בישראל]] במספר דרכים. דרך אחת היא הגדלת הביקוש לקרקעות, דבר שגורם ששטחי חקלאות רבים הופכים לשכונות מגורים או אזורי תעסוקה. דבר זה מוחרף עקב [[פרבור משתרע]] ובנייה לא צפופה עקב [[תכנון מוטה מכוניות]]. ניתן לראות תהליך זה בעיקר במרכז הארץ (רמת השרון, אזור מזכרת בתיה ועוד) ובצפונה. השלכה אחרת היא הגדלת צריכת המים ודבר זה מקטין את המים הטבעיים הזמינים לחקלאות. חלק גדול מהמים המשמשים כיום (2019) את החקלאים הם מים מטוהרים, אבל במים אלה ניתן לגדל רק חלק מהגידולים החקלאיים ואסור לגדל גידולים אחרים. השפעה שלישית על החקלאות בישראל היא דרך ייקור ההפצה והאכסון של מוצרי מזון - שכן התשלום על מחסנים, הובלת התוצרת, מכירה שלה בסופרמרקטים עולה ככל שערך הקרקע עולה וכן בעקבות [[פקקי תנועה בישראל]]. סה"כ יש מגמה ברורה של [[תהליך ארוך טווח]] של הפחתת השטח המוקדש לחקלאות.

===ייקור וצמצום צריכת מזון טרי===

===ייקור וצמצום צריכת מזון טרי===

הגידול באוכלוסייה, יחד עם מיעוט פיתוח של [[אנרגיה מתחדשת בישראל]] פירושו תלות גדלה והולכת ביבוא או הפקה של [[דלק מחצבי]]. מצב זה עלול להחריף עקב [[שיא תפוקת הנפט]]. בטווח של כ-30 שנה יש לישראל מענה חלקי עקב גילוי [[גז טבעי בישראל|מאגרי הגז טבעי בים מול חופי ישראל]] בטווח הארוך בעיה זו נותרת ללא מענה ברור.  

הגידול באוכלוסייה, יחד עם מיעוט פיתוח של [[אנרגיה מתחדשת בישראל]] פירושו תלות גדלה והולכת ביבוא או הפקה של [[דלק מחצבי]]. מצב זה עלול להחריף עקב [[שיא תפוקת הנפט]]. בטווח של כ-30 שנה יש לישראל מענה חלקי עקב גילוי [[גז טבעי בישראל|מאגרי הגז טבעי בים מול חופי ישראל]] בטווח הארוך בעיה זו נותרת ללא מענה ברור.  

הפיזיקאי דיוויד מקיי, בספרו [[אנרגיה בת קיימא ללא האוויר החם]] מציין כי כל האנרגיות המתחדשות - כולל לדוגמה [[אנרגיית רוח]] ו[[אנרגיית שמש]] הן טכנולוגיות שדורשות שטח גדול. ככל שאוכלוסיית ישראל גדלה, גדל הביקוש לאנרגיה, ומצד שני יש פחות שטח להקמת מתקנים של אנרגיה מתחדשת. עם זאת, פתרון עיקרי לישראל בתחום זה כנראה יהיה מ[[אנרגיית השמש]] שמצויה בשפע באיזור הנגב המאוכלס פחות.  

הפיזיקאי דיוויד מקיי, בספרו [[אנרגיה בת קיימא ללא האוויר החם]] מציין כי כל האנרגיות המתחדשות - כולל לדוגמה [[אנרגיית רוח]] ו[[אנרגיית שמש]] הן טכנולוגיות שדורשות שטח גדול. ככל שאוכלוסיית ישראל גדלה, גדל הביקוש לאנרגיה, ומצד שני יש פחות שטח להקמת מתקנים של אנרגיה מתחדשת. עם זאת, פתרון עיקרי לישראל בתחום זה כנראה יהיה מ[[אנרגיית השמש]] שמצויה בשפע באזור הנגב המאוכלס פחות.  

===השלכות נוספות===

===השלכות נוספות===