שינויים

'''כלכלת אושר''' (באנגלית: '''Happiness economics''') הוא תחום מחקר שמנסה לבדוק את איכות החיים של מדינה או של החברה על ידי שילוב של טכניקות מתחומי ה[[כלכלה]] והפסיכולוגיה. הוא נשען על הנחות עמוקות ומבוססות יותר של תועלת מאשר אלו המופיעות בדרך כלל ב[[כלכלה נאו-קלאסית]]. התחום מודד לעיתים קרובות מדדים נוספים מלבד עושר, הכנסה או רווח ומקשר אותם לאושר או אומללות. למרות שיש סימני שאלה באשר לתועלת במדידה כזו, התחום מעורר עניין בקרב חוקרים ומוסדות ציבוריים, ומשתמשים בו לעיתים כמדד השוואתי מול מדדים אחרים לבריאות כלכלית או ל[[רווחה חברתית]] כמו [[תוצר מקומי גולמי]]. התחום גדל בצורה ניכרת מאז תחילת המאה ה-21.  

'''כלכלת אושר''' (באנגלית: '''Happiness economics''') הוא תחום מחקר שמנסה לבדוק את איכות החיים של מדינה או של החברה על ידי שילוב של טכניקות מתחומי ה[[כלכלה]] וה[[פסיכולוגיה]]. הוא נשען על הנחות עמוקות ומבוססות יותר של תועלת מאשר אלו המופיעות בדרך כלל ב[[כלכלה נאו-קלאסית]]. התחום מודד לעיתים קרובות מדדים נוספים מלבד עושר, הכנסה או רווח ומקשר אותם לאושר או אומללות. למרות שיש סימני שאלה באשר לתועלת במדידה כזו, התחום מעורר עניין בקרב חוקרים ומוסדות ציבוריים, ומשתמשים בו לעיתים כמדד השוואתי מול מדדים אחרים לבריאות כלכלית או ל[[רווחה חברתית]] כמו [[תוצר מקומי גולמי]]. התחום גדל בצורה ניכרת מאז תחילת המאה ה-21.  

==מטרות==

==מטרות==

המטרה של כלכלת אושר היא לקבוע מה גורם ל[[רווחה]] בקרב אנשים. באופן היסטורי, [[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלנים נאו-קלאסיים]] הניחו שקיימים 2 פרמטרים שמשפיעים על הרווחה - פנאי ותוצר לנפש. כאשר מודדים את הרווחה החברתית משמיטים את נושא הפנאי, ומתייחסים רק להכנסה, לצריכה, או לקירוב שלהם [[תוצר מקומי גולמי]], כמדד לרווחה חברתית.  

המטרה של כלכלת אושר היא לקבוע מה גורם ל[[רווחה]] בקרב אנשים. באופן היסטורי, [[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלנים נאו-קלאסיים]] הניחו שקיימים 2 פרמטרים שמשפיעים על הרווחה - פנאי ותוצר לנפש. כאשר מודדים את הרווחה החברתית משמיטים את נושא הפנאי, ומתייחסים רק להכנסה, לצריכה, או לקירוב שלהם [[תוצר מקומי גולמי]], כמדד לרווחה חברתית.  

חוקרים מצאו כי משעה שהעושר מגיע לרמות של קיום, היעילות שלו כגורם שתורם לרווחה יורדות בצורה ניכרת. טענה זו נקראת [[פרדוקס איסטרלין]]. הסבר אחד לטענה זו, היא שהדבר נובע מ"[[מרוץ הדוניסטי]]" (Hedonic treadmill) פHרושו של דבר שהשאיפות עולות עם ההכנסה, ולאחר שהצרכים הבסיסים מולאו, השפעת ההכנסה על האושר היא באמצעות שינוי רמות ההכנסה היחסית. כלומר לאנשים באומות עשירות מספיק, פחות משנה רמת ההכנסה המוחלטת שלהם (כמה מוצרים הם יכולים לצרוך), ויותר חשובה רמת ההכנסה היחסית כלפי אנשים אחרים.  

חוקרים מצאו כי משעה שהעושר מגיע לרמות של קיום, היעילות שלו כגורם שתורם לרווחה יורדות בצורה ניכרת. טענה זו נקראת [[פרדוקס איסטרלין]]. הסבר אחד לטענה זו, היא שהדבר נובע מ"[[מרוץ הדוניסטי]]" (Hedonic treadmill) פירושו של דבר שהשאיפות עולות עם ההכנסה, ולאחר שהצרכים הבסיסים מולאו, השפעת ההכנסה על האושר היא באמצעות שינוי רמות ההכנסה היחסית. כלומר לאנשים באומות עשירות מספיק, פחות משנה רמת ההכנסה המוחלטת שלהם (כמה מוצרים הם יכולים לצרוך), ויותר חשובה רמת ההכנסה היחסית כלפי אנשים אחרים.  

כלכלת אושר שמה למטרה לשנות את הדרך בה ממשלות מסתכלות על רווחה חברתית, ולענות אל שאלות כמו איך לבצע הקצאה יעילה של משאבים בהינתן שפרדוקס איסטרלין מתקיים.

כלכלת אושר שמה למטרה לשנות את הדרך בה ממשלות מסתכלות על רווחה חברתית, ולענות אל שאלות כמו איך לבצע הקצאה יעילה של משאבים בהינתן שפרדוקס איסטרלין מתקיים.

יש המבקרים את התחום של כלכלת אושר, וטוענים כי הניסיון להפוך את האושר למדד נועד כדי להשיג מטרות פוליטיות. חלק מהמבקרים חוששים כי התוצאות של כלכלת אושר יעודדו [[התערבות ממשלתית בשוק]]. בתגובה, חלק מהתומכים בכלכלת אושר הציעו שהמחקר לא ישמש כמדד מדיניות אלא כדי ליידע פרטים באשר למצבם.  

יש המבקרים את התחום של כלכלת אושר, וטוענים כי הניסיון להפוך את האושר למדד נועד כדי להשיג מטרות פוליטיות. חלק מהמבקרים חוששים כי התוצאות של כלכלת אושר יעודדו [[התערבות ממשלתית בשוק]]. בתגובה, חלק מהתומכים בכלכלת אושר הציעו שהמחקר לא ישמש כמדד מדיניות אלא כדי ליידע פרטים באשר למצבם.  

חלק מהביקורת הכלכלית על התחום נוגעת למתודות המשמשות אותו - כמו [[סקר שביעות רצון]] אשר נתפס כלא אובייקטיבי ושתוצאותיו עלולות להיות מושפעות מצורת בניית הסקר והצגת השאלות על ידי החוקרים, כמו גם להבדלים תרבותיים או בעיות אחרות במדידת אושר. ביקורת דומה נוגעת ליכולת של נסקרים להעריך את האושר שלהם עצמם. כלכלנים מעדיפים באופן היסטורי מדדים "אובייקטיביים" המבוססים על צריכה ומחירים ולא על מדדים סובייקטיביים. עם זאת התחום זוכה להכרה גדלה והולכת בגלל ביסוס תשובות לרבות מטענות אלה על ידי פסיכולוגים וכלכלנים שעוסקים בתחום, לדוגמה קישור בין סקרי שביעות רצון לבין מדדים אובייקטיביים יותר כמו מדידות ביולוגיות או מדידת חיוך אותנטי.

חלק מהביקורת הכלכלית על התחום נוגעת למתודות המשמשות אותו - כמו [[סקר שביעות רצון]] אשר נתפס כלא אובייקטיבי ושתוצאותיו עלולות להיות מושפעות מצורת בניית הסקר והצגת השאלות על ידי החוקרים, כמו גם להבדלים תרבותיים או בעיות אחרות במדידת אושר. ביקורת דומה נוגעת ליכולת של נסקרים להעריך את האושר שלהם עצמם. כלכלנים מעדיפים באופן היסטורי מדדים "אובייקטיביים" המבוססים על צריכה ומחירים ולא על מדדים סובייקטיביים. עם זאת התחום זוכה להכרה גדלה והולכת בגלל ביסוס תשובות לרבות מטענות אלה על ידי פסיכולוגים וכלכלנים שעוסקים בתחום, לדוגמה קישור בין סקרי שביעות רצון לבין מדדים אובייקטיביים יותר כמו מדידות ביולוגיות או מדידת חיוך אותנטי.

כמו כן, תוצאות של סקרי אושר יכולות לקבל פרשנויות שונות, לדוגמה סקר אושר שנערך ב[[רוסיה]] במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20, הראה שבעוד שנרשם גידול ב[[אבטלה]], גדלה גם הרווחה של המובטלים והמועסקים כאחד. הפרשנות של ממצא זה יכולה להיות שהדבר נבע מהנמכת ציפיות, ונסקרים שהפכו לפחות ביקורתיים באשר למצבם שלהם, כאשר אנשים רבים מסביבם היו מובטלים. פרשנות היא שכולם נהנו מהעבודה ללא שכר שהמובטלים ביצעו עבור המשפחה וה[[קהילות]] שלהם כאשר היה להם זמן פנוי.

כמו כן, תוצאות של סקרי אושר יכולות לקבל פרשנויות שונות, לדוגמה סקר אושר שנערך ב[[רוסיה]] במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20, הראה שבעוד שנרשם גידול ב[[אבטלה]], גדלה גם הרווחה של המובטלים והמועסקים כאחד. הפרשנות של ממצא זה יכולה להיות שהדבר נבע מהנמכת ציפיות, ונסקרים שהפכו לפחות ביקורתיים באשר למצבם שלהם, כאשר אנשים רבים מסביבם היו מובטלים. פרשנות היא שכולם נהנו מהעבודה ללא שכר שהמובטלים ביצעו עבור המשפחה וה[[קהילות]] שלהם כאשר היה להם זמן פנוי.

* [http://www.psmag.com/navigation/nature-and-technology/makes-city-unhappy-detroit-louisville-michigan-geography-america-94545/  מה הופך עיר לבלתי מאושרת?]  Dana McMahan , November 21, 2014  

* [http://www.psmag.com/navigation/nature-and-technology/makes-city-unhappy-detroit-louisville-michigan-geography-america-94545/  מה הופך עיר לבלתי מאושרת?]  Dana McMahan , November 21, 2014  

* סמי פרץ, [http://www.themarker.com/markerweek/1.2615838 תעלומה: משלמים הכי הרבה 
מסים - ומאושרים מאוד], דה מרקר, 17.04.2015

* סמי פרץ, [http://www.themarker.com/markerweek/1.2615838 תעלומה: משלמים הכי הרבה 
מסים - ומאושרים מאוד], דה מרקר, 17.04.2015

 

{{תרבות הצריכה}}

{{תרבות הצריכה}}

{{צמיחה כלכלית}}

{{צמיחה כלכלית}}