שינויים

===חילוץ העובדות===

===חילוץ העובדות===

חילוץ העובדות מהתבניות המארגנות אותן דורש קצת יותר מאמץ. בעמודי הידיעות, טענות היסוד מודגשות תמיד בכותרות, בכותרות המשנה, ובסיכום עיקר הדברים שבראש הידיעה. העובדות לעומת זאת חבויות עמוק בגוף הידיעה ויש לחפשן. רב הקוראים לא יטרחו לקרוא ולנתח את העובדות וייסתפקו ברפרוף על פני הסיכום, המגבש את טענות היסוד. בדוגמא הספציפית שלפנינו, ע"מ לקבוע איזה צד הוא זה שאינו מכבד הסכמים, יש לברר ראשית מה בדיוק קרה במשא ומתן. כך סיכם שר החוץ את מצב המשא ומתן בשלב הנוכחי:  

חילוץ העובדות מהתבניות המארגנות אותן דורש קצת יותר מאמץ. בעמודי הידיעות, טענות היסוד מודגשות תמיד בכותרות, בכותרות המשנה, ובסיכום עיקר הדברים שבראש הידיעה. העובדות לעומת זאת חבויות עמוק בגוף הידיעה ויש לחפשן. רב הקוראים לא יטרחו לקרוא ולנתח את העובדות וייסתפקו ברפרוף על פני הסיכום, המגבש את טענות היסוד. בדוגמה הספציפית שלפנינו, ע"מ לקבוע איזה צד הוא זה שאינו מכבד הסכמים, יש לברר ראשית מה בדיוק קרה במשא ומתן. כך סיכם שר החוץ את מצב המשא ומתן בשלב הנוכחי:  

"אש"ף קיבל את עמדתנו, שלא תהיה נוכחות של כוח בינלאומי... אנחנו מצדנו הסכמנו לעמדתם לגבי ההשפלה והתלאות שהם עוברים בעת החיפושים במעברי-הגבול. הסכמנו להפוך את הבדיקה לאלקטרונית, אבל ערפאת עומד על הדרישה לשוטר ודגל על הירדן, שעה שאנו מסכימים לנוכחות כזו רק במסוף-הגבול." (ידיעות אחרונות", 4.1.94)

"אש"ף קיבל את עמדתנו, שלא תהיה נוכחות של כוח בינלאומי... אנחנו מצדנו הסכמנו לעמדתם לגבי ההשפלה והתלאות שהם עוברים בעת החיפושים במעברי-הגבול. הסכמנו להפוך את הבדיקה לאלקטרונית, אבל ערפאת עומד על הדרישה לשוטר ודגל על הירדן, שעה שאנו מסכימים לנוכחות כזו רק במסוף-הגבול." (ידיעות אחרונות", 4.1.94)

הסבר א' הוא הדומיננטי, והסבר ב' הוא היפותיזה אלטרנטיבית. אירועי השבוע שוב מתיישבים טוב יותר עם הסבר ב' ולא עם הסבר א'. על- מנת ליישב את הסבר א' עם העובדות, נחוצים תילי תילים של הנחות עזר, שאכן ניתן למצוא אותן בשפע בתקשורת, אך מהסבר ב' העובדות נובעות באופן ישיר: על-מנת להבטיח את המשך השליטה הישראלית, יש לדאוג שכל פרט בהסכם אוסלו שניתן לפרשו כהבטחת ריבונות עתידית למדינה פלשתינית עצמאית, יסולק  וישונה בהסכמים המפורטים.  

הסבר א' הוא הדומיננטי, והסבר ב' הוא היפותיזה אלטרנטיבית. אירועי השבוע שוב מתיישבים טוב יותר עם הסבר ב' ולא עם הסבר א'. על- מנת ליישב את הסבר א' עם העובדות, נחוצים תילי תילים של הנחות עזר, שאכן ניתן למצוא אותן בשפע בתקשורת, אך מהסבר ב' העובדות נובעות באופן ישיר: על-מנת להבטיח את המשך השליטה הישראלית, יש לדאוג שכל פרט בהסכם אוסלו שניתן לפרשו כהבטחת ריבונות עתידית למדינה פלשתינית עצמאית, יסולק  וישונה בהסכמים המפורטים.  

טיפין טיפין ניתן למצוא בתקשורת גם עדויות נוספות וישירות להסבר ב'. דוגמא אחת כזאת מופיעה (במקרה) בעיתון של אתמול, במאמרו של יגאל כרמון:

טיפין טיפין ניתן למצוא בתקשורת גם עדויות נוספות וישירות להסבר ב'. דוגמה אחת כזאת מופיעה (במקרה) בעיתון של אתמול, במאמרו של יגאל כרמון:

"...מדוע חתמו שני הצדדים על הסכם שידעו כי אינו בר- יישום? אש"ף נזקק לו כדי לשרוד. לממשלת ישראל היה צורך נואש בהישג מדיני (אחרי 15 חודשים של משא ומתן עקר, שהסתיים בהשעיה ובהסלמה בטרור). בהיעדר הסכמה אמיתית במשא ומתן החשאי באוסלו, די היה להם ב"הסכם עקרונות" כללי ומעורפל, שאילולא היה כזה - אלה דברי רבין - לא היה מושג. יוסי ביילין אומר על כך, שיותר משישראל הצילה את אש"ף - היא ניצלה אותו בשעת שפל קשה וסחטה ממנו הסדר נוח לה. גם אם זה היה המניע הישראלי, קשה להבין איך רבין לא הבין כי שיטות שכאלה אינן פועלות ואינן מחזיקות מעמד ביחסים בינלאומיים. בדרך כלל, הן טופחות על פני המשתמש בהן... ואם ביילין טוען שההתייחסות הבינלאומית לישראל השתפרה וגם בזירה הפלשתינית התחלפה אווירת העימות באווירה של משא ומתן, המאפשרת לפחות להמשיך במצב הקיים, הנה הציבור חש על בשרו את ההיפך הגמור."  (יגאל כרמון, "ידיעות אחרונות", "24 שעות", 4.1.94)

"...מדוע חתמו שני הצדדים על הסכם שידעו כי אינו בר- יישום? אש"ף נזקק לו כדי לשרוד. לממשלת ישראל היה צורך נואש בהישג מדיני (אחרי 15 חודשים של משא ומתן עקר, שהסתיים בהשעיה ובהסלמה בטרור). בהיעדר הסכמה אמיתית במשא ומתן החשאי באוסלו, די היה להם ב"הסכם עקרונות" כללי ומעורפל, שאילולא היה כזה - אלה דברי רבין - לא היה מושג. יוסי ביילין אומר על כך, שיותר משישראל הצילה את אש"ף - היא ניצלה אותו בשעת שפל קשה וסחטה ממנו הסדר נוח לה. גם אם זה היה המניע הישראלי, קשה להבין איך רבין לא הבין כי שיטות שכאלה אינן פועלות ואינן מחזיקות מעמד ביחסים בינלאומיים. בדרך כלל, הן טופחות על פני המשתמש בהן... ואם ביילין טוען שההתייחסות הבינלאומית לישראל השתפרה וגם בזירה הפלשתינית התחלפה אווירת העימות באווירה של משא ומתן, המאפשרת לפחות להמשיך במצב הקיים, הנה הציבור חש על בשרו את ההיפך הגמור."  (יגאל כרמון, "ידיעות אחרונות", "24 שעות", 4.1.94)