שורה 27: |
שורה 27: |
| המכונית מספקת שירותי תחבורה עצמית בעיר, שירות תחבורה לטיול מרוחק, הובלת מוצרים ואנשים אחרים, אופניים יכולים לתת שירותי תחבורה עצמית בעיר או למרחק קצר, אבל בכל שאר השירותים יכולתם מוגבלת בהרבה (ילדים קטנים, סלים קטנים ואם אתם בכושר טוב גם סוג של טיול). אופניים מסוגלים לתת שירות שמכונית לא יכולה כמו "נסיעה שקטה" או אקרובטית או את החוויה של רוח בפנים, כך שיש כאן תת חלוקה של שירות שנראה מלכתחילה הומוגני - "תחבורה". גם אוכל הוא למעשה מוצר שההנאה מנו היא בעצם נגזרת מקבלת תזונה, ומהספקת הנאה מאוכל טעים (אנינות). | | המכונית מספקת שירותי תחבורה עצמית בעיר, שירות תחבורה לטיול מרוחק, הובלת מוצרים ואנשים אחרים, אופניים יכולים לתת שירותי תחבורה עצמית בעיר או למרחק קצר, אבל בכל שאר השירותים יכולתם מוגבלת בהרבה (ילדים קטנים, סלים קטנים ואם אתם בכושר טוב גם סוג של טיול). אופניים מסוגלים לתת שירות שמכונית לא יכולה כמו "נסיעה שקטה" או אקרובטית או את החוויה של רוח בפנים, כך שיש כאן תת חלוקה של שירות שנראה מלכתחילה הומוגני - "תחבורה". גם אוכל הוא למעשה מוצר שההנאה מנו היא בעצם נגזרת מקבלת תזונה, ומהספקת הנאה מאוכל טעים (אנינות). |
| | | |
− | מחירו של כבל המסך הינו שקלים בודדים. אבל אם אין לאדם דרך להשיג כבל כזה, המחשב לא יוכל לספק את התפקודים העיקריים שלו ויהיה טוב בעיקר כספק שירותים כמשקולת (לדוגמא לשלם ייבוש צמחים). אנשים אינם מעוניינים במחשב סתם אלא אלא במחשב עובד - ומשמעות המילה "עובד" היא שהמחשב מספק את השירות בו האדם מעוניין. מחשב ללא מעבד תמלילים אינו שווה הרבה למי שרוצה להגיש עבודה, השירות הוא עיבוד תמלילים. אדם אחר יקנה מחשב כדי לשחק - וכלל אינו מעוניין בשירות של עיבוד תמלילים. כך גם שאר המוצרים שמקיפים אותנו - העט נותן שירותי כתיבה וציור, המיקסר - שירות עירבול וחיתוך, הספר- בידור או לימוד, הבגד - לבוש או ציון מעמד או צורך להתבלט וכו'. | + | מחירו של כבל המסך הינו שקלים בודדים. אבל אם אין לאדם דרך להשיג כבל כזה, המחשב לא יוכל לספק את התפקודים העיקריים שלו ויהיה טוב בעיקר כספק שירותים כמשקולת (לדוגמה לשלם ייבוש צמחים). אנשים אינם מעוניינים במחשב סתם אלא אלא במחשב עובד - ומשמעות המילה "עובד" היא שהמחשב מספק את השירות בו האדם מעוניין. מחשב ללא מעבד תמלילים אינו שווה הרבה למי שרוצה להגיש עבודה, השירות הוא עיבוד תמלילים. אדם אחר יקנה מחשב כדי לשחק - וכלל אינו מעוניין בשירות של עיבוד תמלילים. כך גם שאר המוצרים שמקיפים אותנו - העט נותן שירותי כתיבה וציור, המיקסר - שירות עירבול וחיתוך, הספר- בידור או לימוד, הבגד - לבוש או ציון מעמד או צורך להתבלט וכו'. |
| | | |
| ==השלכות== | | ==השלכות== |
שורה 52: |
שורה 52: |
| | | |
| ===הכוח הריאלי של אמונה סתמית=== | | ===הכוח הריאלי של אמונה סתמית=== |
− | צ'יף סיאטל מכין נוצה שיכולה לרפא את מחלת הטרטר הנוראית. לנוצה עצמה אין יכולת ריפוי כלל, אבל זה השירות שהיא יכולה לספק עבור חלק מהאנשים שמאמינים בכוחה (זהו אפקט הפלסבו, שמראה שטיפול יכול להועיל לאנשים אם הם מאמינים בכוחו לעזור להם). לכן הנוצה בכוח אמונתם של האנשים (כוח במישור הידע? או התרבות) יכולה להפיק כוח כלכלי אבסולוטי ואמיתי - יותר אנשים (לדוגמא 10%) יבריאו מהמחלה בגלל הנוצה והתפוקה הכלכלית בכפר של צ'יף סיאטל תהיה גדולה יותר מזו שעל האי השכן, חסר הידע להפקת הנוצה. עבור חבורת מדענים בכפר אחר, הנוצה היא חסרת תועלת למעט למטרות שירות תחפושת לפורים או כתיבה (בעט נוצה) היות והם אינם מאמינים בכוחה. מכאן שיש קשר בין כוח יחסי (שתלוי באמונת האנשים) לבין כוח אבסולוטי (הכפר של צ'יף סיאטל מפיק יותר תירס היות ויש בו פחות חולים יחסית לכפר השכן ללא קשר אם כולנו מאמינים בכך או לא). | + | צ'יף סיאטל מכין נוצה שיכולה לרפא את מחלת הטרטר הנוראית. לנוצה עצמה אין יכולת ריפוי כלל, אבל זה השירות שהיא יכולה לספק עבור חלק מהאנשים שמאמינים בכוחה (זהו אפקט הפלסבו, שמראה שטיפול יכול להועיל לאנשים אם הם מאמינים בכוחו לעזור להם). לכן הנוצה בכוח אמונתם של האנשים (כוח במישור הידע? או התרבות) יכולה להפיק כוח כלכלי אבסולוטי ואמיתי - יותר אנשים (לדוגמה 10%) יבריאו מהמחלה בגלל הנוצה והתפוקה הכלכלית בכפר של צ'יף סיאטל תהיה גדולה יותר מזו שעל האי השכן, חסר הידע להפקת הנוצה. עבור חבורת מדענים בכפר אחר, הנוצה היא חסרת תועלת למעט למטרות שירות תחפושת לפורים או כתיבה (בעט נוצה) היות והם אינם מאמינים בכוחה. מכאן שיש קשר בין כוח יחסי (שתלוי באמונת האנשים) לבין כוח אבסולוטי (הכפר של צ'יף סיאטל מפיק יותר תירס היות ויש בו פחות חולים יחסית לכפר השכן ללא קשר אם כולנו מאמינים בכך או לא). |
| | | |
| ===נושא פתוח- מדידת התפוקה הכלכלית === | | ===נושא פתוח- מדידת התפוקה הכלכלית === |
| פרק זה דורש הבהרות והשלמות. (האזרח דרור) | | פרק זה דורש הבהרות והשלמות. (האזרח דרור) |
− | בכלכלה אחת ישנם איכרים שמגדלים לחם, וצורף שלוקח גושי כסף ומשנה אותם כך שיהפכו לתכשיטים. נשאלת השאלה מה התפוקה הכלכלית של המערכת הזו? אם האיכרים מגדלים 2 טון לחם לאדם ליום, האם הם מייצרים יותר תפוקה כלכלית? לאו דווקא, כי השירות "תזונה" נשאר בעינו. ניתן אולי לאגור את התנובה החקלאית, ולספק שירות נוסף - בטחון חקלאי למזון בשעת דחק אולם לאחר זאת ולאחר הספקת שירותים נוספים מלחם - לדוגמא הפקת דבק מקמח - אם עדיין התפוקה הכלכלית היא 2 טון לחם לאדם אז יש ספק רב אם זו באמת התפוקה הכלכלית או שאולי רק צריך למדוד את כמות התזונה (והשירותים האחרים) שניתנים במערכת. | + | בכלכלה אחת ישנם איכרים שמגדלים לחם, וצורף שלוקח גושי כסף ומשנה אותם כך שיהפכו לתכשיטים. נשאלת השאלה מה התפוקה הכלכלית של המערכת הזו? אם האיכרים מגדלים 2 טון לחם לאדם ליום, האם הם מייצרים יותר תפוקה כלכלית? לאו דווקא, כי השירות "תזונה" נשאר בעינו. ניתן אולי לאגור את התנובה החקלאית, ולספק שירות נוסף - בטחון חקלאי למזון בשעת דחק אולם לאחר זאת ולאחר הספקת שירותים נוספים מלחם - לדוגמה הפקת דבק מקמח - אם עדיין התפוקה הכלכלית היא 2 טון לחם לאדם אז יש ספק רב אם זו באמת התפוקה הכלכלית או שאולי רק צריך למדוד את כמות התזונה (והשירותים האחרים) שניתנים במערכת. |
| | | |
| והצורף? האם הוא יוצר תפוקה כלכלית? אולי, רק אם הוא עונה על צורך בשירות (קישוט). ייתכן כי אין ערך אבסולוטי לתכשיטים שלו, ושערכם תלוי במה שמייחסים לו האיכרים. האם התפוקה היא סך כל גרגרי הלחם של האיכרים? ללא התחשב כלל בכמות התכשיטים שהצורף מכין? או אולי סך הגרגרים והתכשיטים? הרי כמות הלחם שהצורף יקבל תלויה בערך שמייחסים האיכרים לתכשיטים (נניח שאת מתכת הכסף הם יכולים למצוא ברחוב ואין לו בעיניהם שום ערך), ולכן מבחוץ ייתכן ולא עלתה התפוקה הכלכלית עם ייצור עוד תכשיטים או עם התעשרות הצורף בעוד ככרות לחם - אותה כמות ככרות מיוצרת, ואם האיכרים ישנו את טעמם ייתכן והתכשיטים יהיו חסרי ערך לחלוטין והצורף יגווע ברעב. | | והצורף? האם הוא יוצר תפוקה כלכלית? אולי, רק אם הוא עונה על צורך בשירות (קישוט). ייתכן כי אין ערך אבסולוטי לתכשיטים שלו, ושערכם תלוי במה שמייחסים לו האיכרים. האם התפוקה היא סך כל גרגרי הלחם של האיכרים? ללא התחשב כלל בכמות התכשיטים שהצורף מכין? או אולי סך הגרגרים והתכשיטים? הרי כמות הלחם שהצורף יקבל תלויה בערך שמייחסים האיכרים לתכשיטים (נניח שאת מתכת הכסף הם יכולים למצוא ברחוב ואין לו בעיניהם שום ערך), ולכן מבחוץ ייתכן ולא עלתה התפוקה הכלכלית עם ייצור עוד תכשיטים או עם התעשרות הצורף בעוד ככרות לחם - אותה כמות ככרות מיוצרת, ואם האיכרים ישנו את טעמם ייתכן והתכשיטים יהיו חסרי ערך לחלוטין והצורף יגווע ברעב. |
שורה 62: |
שורה 62: |
| אפשר להסתכל על מה שהצורף עושה כעל הגדלת התפוקה לא בגלל ייצור עוד תכשיטים אלא על ידי הגדלת היכולת לקבל מענה לצורך האפשרי של קבלת שירות "קישוט". אבל הפעם יש כאן פחות תלות ברצונם של האיכרים - כי לפחות הפוטנציאל של שירות זה קיים - כמו הפוטנציאל של שירות ריפוי על ידי יצור תרופה (הם יכולים לסרב לקחת אותה), או פוטנציאל שירות אחר. כמות השירות שהאיכרים רוצים (הצורף גם יכול להשפיע עליהם שהם באמת צריכים - [[תרבות הצריכה]]) תקבע את מחיר התכשיט, הביקוש לו, כמות כוללת של תכשיטים, ועושרו היחסי של הצורף - מספר ככרות הלחם שיהיה לו או שחייבים לו. מבחינת האיכרים ייתכן וכמות השירות שהם צריכים היא מועטה - כולם יחד יוכלו להסתפק בתכשיט אחד שיעבור ביניהם, או להגדיל את כמות השירות אותו הם רוצים - כל אחד ירצה 10 תכשיטים ורק אז יקבל את את התחושה שהוא קיבל את השירות קישוט. השאלה היא אם במקרה כזה מודדים את פוטנציאל הקישוט האבסולוטי שהצורף יכול לייצר (כמות התכשיטים), את אחוז השירות שהאיכרים יכולים לקבל (כמה תכשיטים הם רוצים לעומת כמה יש להם בממוצע). 2 כלכלות עם אותו מספר לחמים ותכשיטים עשויות לספק למעשה תפוקות כלכליות שונות אם בוחרים במדד השני כשבאחת כל הביקוש לשירות תזונה ולקישוט מסופקים על ידי כמות לחמים ותכשיטים שברגע שאינם מספקים את הצורך בקישוט לפחות (כי הצורך בתזונה הוא בעל סף תחתון אבסולוטי בניגוד לצורך בקישוט שיכול להגיע לאפס - לפחות במה שנוגע לקישוט שנקנה תמורת מוצר אחר ולא מיוצר עצמאית). | | אפשר להסתכל על מה שהצורף עושה כעל הגדלת התפוקה לא בגלל ייצור עוד תכשיטים אלא על ידי הגדלת היכולת לקבל מענה לצורך האפשרי של קבלת שירות "קישוט". אבל הפעם יש כאן פחות תלות ברצונם של האיכרים - כי לפחות הפוטנציאל של שירות זה קיים - כמו הפוטנציאל של שירות ריפוי על ידי יצור תרופה (הם יכולים לסרב לקחת אותה), או פוטנציאל שירות אחר. כמות השירות שהאיכרים רוצים (הצורף גם יכול להשפיע עליהם שהם באמת צריכים - [[תרבות הצריכה]]) תקבע את מחיר התכשיט, הביקוש לו, כמות כוללת של תכשיטים, ועושרו היחסי של הצורף - מספר ככרות הלחם שיהיה לו או שחייבים לו. מבחינת האיכרים ייתכן וכמות השירות שהם צריכים היא מועטה - כולם יחד יוכלו להסתפק בתכשיט אחד שיעבור ביניהם, או להגדיל את כמות השירות אותו הם רוצים - כל אחד ירצה 10 תכשיטים ורק אז יקבל את את התחושה שהוא קיבל את השירות קישוט. השאלה היא אם במקרה כזה מודדים את פוטנציאל הקישוט האבסולוטי שהצורף יכול לייצר (כמות התכשיטים), את אחוז השירות שהאיכרים יכולים לקבל (כמה תכשיטים הם רוצים לעומת כמה יש להם בממוצע). 2 כלכלות עם אותו מספר לחמים ותכשיטים עשויות לספק למעשה תפוקות כלכליות שונות אם בוחרים במדד השני כשבאחת כל הביקוש לשירות תזונה ולקישוט מסופקים על ידי כמות לחמים ותכשיטים שברגע שאינם מספקים את הצורך בקישוט לפחות (כי הצורך בתזונה הוא בעל סף תחתון אבסולוטי בניגוד לצורך בקישוט שיכול להגיע לאפס - לפחות במה שנוגע לקישוט שנקנה תמורת מוצר אחר ולא מיוצר עצמאית). |
| | | |
− | אם מודדים רק את המוצרים בצורה אבסולוטית אז מה עם הדוגמא של צ'יף סיאטל והנוצה - הרי הוא לא מייצר באמת מוצר בעל ערך אבסולוטי. והיכולת שלו לספק את השירות תלויה באמונות (תרבות או ידע) של האיכרים. | + | אם מודדים רק את המוצרים בצורה אבסולוטית אז מה עם הדוגמה של צ'יף סיאטל והנוצה - הרי הוא לא מייצר באמת מוצר בעל ערך אבסולוטי. והיכולת שלו לספק את השירות תלויה באמונות (תרבות או ידע) של האיכרים. |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |