שורה 115: |
שורה 115: |
| מחקרים בבוטניקה, אגרונומיה, ופרקטיקות של השבחת זנים, [[הנדסה גנטית]] ועוד הובילו לשיפור עצום ב[[פריון חקלאי]] - התנובה החקלאית לדונם. בחלק מהמדינות העניות בעולם עוד לא יושמו פרקטיקות אלה בגלל עלותן הכלכלית, בגלל אינטרסים מסחריים ובגלל היבטים חברתיים. כמו כן מחקרים רבים נוספים נעשים במטרה לשפר עוד יותר את הפריון החקלאי, וכן להגדיל את ההיצע בדרכים אחרות כמו גידול זנים שדורשים פחות מים, זנים שיכולים לחיות באדמות מלוחות יותר, בשטחים שיש בהם פחות מים ועוד. | | מחקרים בבוטניקה, אגרונומיה, ופרקטיקות של השבחת זנים, [[הנדסה גנטית]] ועוד הובילו לשיפור עצום ב[[פריון חקלאי]] - התנובה החקלאית לדונם. בחלק מהמדינות העניות בעולם עוד לא יושמו פרקטיקות אלה בגלל עלותן הכלכלית, בגלל אינטרסים מסחריים ובגלל היבטים חברתיים. כמו כן מחקרים רבים נוספים נעשים במטרה לשפר עוד יותר את הפריון החקלאי, וכן להגדיל את ההיצע בדרכים אחרות כמו גידול זנים שדורשים פחות מים, זנים שיכולים לחיות באדמות מלוחות יותר, בשטחים שיש בהם פחות מים ועוד. |
| | | |
− | [[לסטר בראון]] טוען על סמך נתוני ארגון החקלאות העולמי, כי הפריון החקלאי במדינות המפותחות הגיע ל"מישור" ולמרות מאמצים רבים להגדיל אותו אין התקדמות רבה בנושא זה. בראון מביא לדוגמה את תפוקת החיטה בבריטניה, צרפת וגרמניה בהן הגידול בפריון החקלאי הגיע לשיא ואינו מצליח לעלות מעל לשיא זה. דוגמא נוספת היא פריון גידול האורז. ביפן הגיע הפריון לשיא ונעצר, סין מעלה את הפריון שלה אך פריון זה מתכנס לכיוון הפריון היפני. | + | [[לסטר בראון]] טוען על סמך נתוני ארגון החקלאות העולמי, כי הפריון החקלאי במדינות המפותחות הגיע ל"מישור" ולמרות מאמצים רבים להגדיל אותו אין התקדמות רבה בנושא זה. בראון מביא לדוגמה את תפוקת החיטה בבריטניה, צרפת וגרמניה בהן הגידול בפריון החקלאי הגיע לשיא ואינו מצליח לעלות מעל לשיא זה. דוגמה נוספת היא פריון גידול האורז. ביפן הגיע הפריון לשיא ונעצר, סין מעלה את הפריון שלה אך פריון זה מתכנס לכיוון הפריון היפני. |
| | | |
| השיפורים בפריון החקלאי באים לעיתים קרובות על חשבון ה[[קיימות]] וה[[עמידות]] של ה[[חקלאות]]. לעיתים קרובות השיפור בפריון מקודם על ידי שימוש ב[[מונוקולטורה]] - שימוש בזן אחד שיש לו תכונות של צמיחה מהירה. אבל שימוש כזה מצמצם את [[מגוון ביולוגי|המגוון הביולוגי]] ועלול גם לבוא על חשבון תכונות של עמידות של הצמחים בפני מזיקים שונים. המקרה המפורסם ביותר הוא [[רעב תפוחי האדמה באירלנד]] במאה ה-19. עקב שימוש אינטנסיבי בתפוחי אדמה מזן מסויים מזין במיוחד, התפשטות מחלה בתפוחי האדמה גררה מצב שבו החלקות הקיימות לא יכלו לכלכל משפחות תוך שימוש בגידולים אחרים. כתוצאה מתמותה ב[[רעב]] וב[[עוני]] והגירה מסיבית של תושבים, אוכלוסיית אירלנד הצטמצמה בתוך שנים ספורות ב-3 מיליון איש. | | השיפורים בפריון החקלאי באים לעיתים קרובות על חשבון ה[[קיימות]] וה[[עמידות]] של ה[[חקלאות]]. לעיתים קרובות השיפור בפריון מקודם על ידי שימוש ב[[מונוקולטורה]] - שימוש בזן אחד שיש לו תכונות של צמיחה מהירה. אבל שימוש כזה מצמצם את [[מגוון ביולוגי|המגוון הביולוגי]] ועלול גם לבוא על חשבון תכונות של עמידות של הצמחים בפני מזיקים שונים. המקרה המפורסם ביותר הוא [[רעב תפוחי האדמה באירלנד]] במאה ה-19. עקב שימוש אינטנסיבי בתפוחי אדמה מזן מסויים מזין במיוחד, התפשטות מחלה בתפוחי האדמה גררה מצב שבו החלקות הקיימות לא יכלו לכלכל משפחות תוך שימוש בגידולים אחרים. כתוצאה מתמותה ב[[רעב]] וב[[עוני]] והגירה מסיבית של תושבים, אוכלוסיית אירלנד הצטמצמה בתוך שנים ספורות ב-3 מיליון איש. |
שורה 148: |
שורה 148: |
| קיימות מספר [[השפעות סביבתיות]] שמשפיעות על פריון הקרקע ועל התנובה החקלאית. השפעה מרכזית כזו היא [[סחף קרקע]] שמתרחש במדינות רבות, כולל בארצות הברית ובישראל. פירוש הדבר הוא פגיעה באדמות חקלאיות והקטנת השטח שניתן לעבד אותו. | | קיימות מספר [[השפעות סביבתיות]] שמשפיעות על פריון הקרקע ועל התנובה החקלאית. השפעה מרכזית כזו היא [[סחף קרקע]] שמתרחש במדינות רבות, כולל בארצות הברית ובישראל. פירוש הדבר הוא פגיעה באדמות חקלאיות והקטנת השטח שניתן לעבד אותו. |
| | | |
− | כמו כן שטח שעובד בעבד באופן אינטנסיבי וכעת יש צורך לעבד אותו בעדינות רבה יותר, פירושו הקטנה נוספת בהיצע המזון. דוגמה לפגיעה קשה של סחף קרקע כוללות לדוגמא את [[קערת האבק]] - הרס נרחב של שטחי חקלאות במישורי ארצות הברית בשנות 1930. | + | כמו כן שטח שעובד בעבד באופן אינטנסיבי וכעת יש צורך לעבד אותו בעדינות רבה יותר, פירושו הקטנה נוספת בהיצע המזון. דוגמה לפגיעה קשה של סחף קרקע כוללות לדוגמה את [[קערת האבק]] - הרס נרחב של שטחי חקלאות במישורי ארצות הברית בשנות 1930. |
| | | |
| השפעות נוספות כוללות [[בירוא יערות]] שגורם להצפות, לדלדול חומרי הזנה בקרקע ול[[סחף קרקע]] (ראו [[חקלאות כרות והבער]]), [[המלחת קרקעות]], פגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]] שמספקות [[שירותים אקולוגיים]] כמו [[האבקה]] ועוד. | | השפעות נוספות כוללות [[בירוא יערות]] שגורם להצפות, לדלדול חומרי הזנה בקרקע ול[[סחף קרקע]] (ראו [[חקלאות כרות והבער]]), [[המלחת קרקעות]], פגיעה ב[[מערכות אקולוגיות]] שמספקות [[שירותים אקולוגיים]] כמו [[האבקה]] ועוד. |
שורה 192: |
שורה 192: |
| | | |
| ===פגיעה נוספת במערכות אקולוגיות=== | | ===פגיעה נוספת במערכות אקולוגיות=== |
− | בספר [[התמוטטות]], מביא דיימונד מספר רב של מקרים בהם מצוקת מזון על רקע גידול אוכלוסין ושיטות חקלאיות לא בנות קיימא, הובילה לאימוץ פתרונות קצרי טווח. פתרונות אלה איפשרו לתמוך בגודל האוכלוסייה במשך זמן מה, אבל בהמשך הובילו להרס אקולוגי נרחב יותר, והרס זה הוביל להתרסקות של החקלאות, ייצור המזון והציביליזציה שנשענה על חקלאות זו. דוגמא בולטת לתהליכים אלה הן פרקטיקות ההשקיה בקרב האנסאזי שהובילו ל[[סחף קרקע]]. | + | בספר [[התמוטטות]], מביא דיימונד מספר רב של מקרים בהם מצוקת מזון על רקע גידול אוכלוסין ושיטות חקלאיות לא בנות קיימא, הובילה לאימוץ פתרונות קצרי טווח. פתרונות אלה איפשרו לתמוך בגודל האוכלוסייה במשך זמן מה, אבל בהמשך הובילו להרס אקולוגי נרחב יותר, והרס זה הוביל להתרסקות של החקלאות, ייצור המזון והציביליזציה שנשענה על חקלאות זו. דוגמה בולטת לתהליכים אלה הן פרקטיקות ההשקיה בקרב האנסאזי שהובילו ל[[סחף קרקע]]. |
| | | |
| דוגמה נפוצה למנגנון זה הן בחקלאות מסורתית והן בחברות מודרניות היא [[כריתת יערות]] בניסיון לפנות שטחים נוספים לחקלאות. היבט זה התקיים בחברת איי הפסחא, בני המאיה, איי מונגרנווה ועוד. בירוא היערות גרם ל[[סחף קרקע]] שפגע קשות בחקלאות והוביל לקריסה גדולה עוד יותר. דוגמאות מודרניות לבירוא יערות עקב לחץ חקלאי הן [[חקלאות כרות והבער]] והן קיימות במדינות עניות רבות. | | דוגמה נפוצה למנגנון זה הן בחקלאות מסורתית והן בחברות מודרניות היא [[כריתת יערות]] בניסיון לפנות שטחים נוספים לחקלאות. היבט זה התקיים בחברת איי הפסחא, בני המאיה, איי מונגרנווה ועוד. בירוא היערות גרם ל[[סחף קרקע]] שפגע קשות בחקלאות והוביל לקריסה גדולה עוד יותר. דוגמאות מודרניות לבירוא יערות עקב לחץ חקלאי הן [[חקלאות כרות והבער]] והן קיימות במדינות עניות רבות. |