שינויים

למצער, המאמצים הנוכחיים שלנו מופנים בכיוון ההפוך. רב היצירתיות בעולם מכוונת להפצת אורח החיים המערבי, שאיננו בריא ואיננו בר-קיימא. בעזרת כוחות שיווקיים חזקים, חברות אמריקניות ואירופיות מביאות את מסר הצרכנות שלהן לכל פינה בעולם. אנשים בכפרים המרוחקים ביותר רוצים לשתות קוקה קולה, לעשן סיגריות קאמל, להשתמש בסבון כביסה טיידי. הם חולמים להשתמש במוצרים אלה וליהנות מ"החיים הטובים", שהם מייצגים. זוהי עוד סיבה לחשיבות של הקולות האלטרנטיביים.

למצער, המאמצים הנוכחיים שלנו מופנים בכיוון ההפוך. רב היצירתיות בעולם מכוונת להפצת אורח החיים המערבי, שאיננו בריא ואיננו בר-קיימא. בעזרת כוחות שיווקיים חזקים, חברות אמריקניות ואירופיות מביאות את מסר הצרכנות שלהן לכל פינה בעולם. אנשים בכפרים המרוחקים ביותר רוצים לשתות קוקה קולה, לעשן סיגריות קאמל, להשתמש בסבון כביסה טיידי. הם חולמים להשתמש במוצרים אלה וליהנות מ"החיים הטובים", שהם מייצגים. זוהי עוד סיבה לחשיבות של הקולות האלטרנטיביים.

רגולציה ממשלתית חייבת גם היא להתערב בפתרון דילמת הצמיחה. התחרות הקפיטליסטית מביאה איתה יתרונות למי שאינו פועל מתוך התחשבות סביבתית. מדינות, שבהן אין פיקוח מחמיר, מזמינות אליהן חברות, שיכולות להקים מפעלים מזהמים, וכך עדיין יש יתרונות כלכליים בפרקטיקות מזהמות ומזיקות לסביבה. מכאן חשיבותם של הסכמים בינלאומיים, שבכוחם לעצור את המרוץ כלפי מטה, שמנהלות חברות המתמודדות בשוק העולמי.

רגולציה ממשלתית חייבת גם היא להתערב בפתרון דילמת הצמיחה. התחרות הקפיטליסטית מביאה איתה יתרונות למי שאינו פועל מתוך התחשבות סביבתית. מדינות, שבהן אין פיקוח מחמיר, מזמינות אליהן חברות, שיכולות להקים מפעלים מזהמים, וכך עדיין יש יתרונות כלכליים בפרקטיקות מזהמות ומזיקות לסביבה. מכאן חשיבותם של הסכמים בינלאומיים, שבכוחם לעצור את המרוץ כלפי מטה, שמנהלות חברות המתמודדות בשוק העולמי.

פרוטוקול קיוטו הוא דוגמא להסכם שכזה. ההימנעות של ארצות הברית מהחתימה עליו הובילה לנזק גדול, כשהעולם המתפתח "לקח דוגמא" וסירב לאמץ תקנות מגבילות בתואנה, שאם אמריקה אינה מגבילה את עצמה, מדוע יגבילו הם את עצמם? הפרוטוקול איננו מושלם, כמובן, אבל הוא דוגמא לצעד בכיוון הנכון, ומן הראוי, שהסכמים מסוג זה יובילו את ההתנהלות הבינלאומית. פרוטוקול קיוטו הציב יעדים ל-2012, היעד החדש הוא 2050, והמטרה, להפחית בפליטות ב-50%, נשקלת על ידי ה-G8. הארגונים הסביבתיים דורשים מאמץ להפחית 90% בפליטות. התקווה היא, כי ארצות הברית לא רק תשתתף במאמץ אלא אף תוביל אותו.

פרוטוקול קיוטו הוא דוגמה להסכם שכזה. ההימנעות של ארצות הברית מהחתימה עליו הובילה לנזק גדול, כשהעולם המתפתח "לקח דוגמא" וסירב לאמץ תקנות מגבילות בתואנה, שאם אמריקה אינה מגבילה את עצמה, מדוע יגבילו הם את עצמם? הפרוטוקול איננו מושלם, כמובן, אבל הוא דוגמה לצעד בכיוון הנכון, ומן הראוי, שהסכמים מסוג זה יובילו את ההתנהלות הבינלאומית. פרוטוקול קיוטו הציב יעדים ל-2012, היעד החדש הוא 2050, והמטרה, להפחית בפליטות ב-50%, נשקלת על ידי ה-G8. הארגונים הסביבתיים דורשים מאמץ להפחית 90% בפליטות. התקווה היא, כי ארצות הברית לא רק תשתתף במאמץ אלא אף תוביל אותו.

כפי שאנו רואים, בעיית העוני בעולם סבוכה וקשורה באתגרים אחרים, כולל הסכנה לעצם קיומנו על-פני כדור הארץ. “לעשות את הדבר הנכון" איננו עוד משהו, שאנו עושים למען ההרגשה הטובה, כי אם מעשה הישרדותי.

כפי שאנו רואים, בעיית העוני בעולם סבוכה וקשורה באתגרים אחרים, כולל הסכנה לעצם קיומנו על-פני כדור הארץ. “לעשות את הדבר הנכון" איננו עוד משהו, שאנו עושים למען ההרגשה הטובה, כי אם מעשה הישרדותי.