שינויים

הדגה באוקיינוסים היא דוגמה למשאב שהגישה אליו חופשית, אך קשה להכיל עליו זכויות קניין. כמעט כל האוקיינוסים הם מים בינ"ל. למרות שיש הסכמים בינ"ל לגבי שיטות דייג, זני הדגים שמותר לדוג, כמות, גודל וכו', החתימה על ההסכמים היא וולונטרית, ובודאי שהאכיפה קשה מאוד.  

הדגה באוקיינוסים היא דוגמה למשאב שהגישה אליו חופשית, אך קשה להכיל עליו זכויות קניין. כמעט כל האוקיינוסים הם מים בינ"ל. למרות שיש הסכמים בינ"ל לגבי שיטות דייג, זני הדגים שמותר לדוג, כמות, גודל וכו', החתימה על ההסכמים היא וולונטרית, ובודאי שהאכיפה קשה מאוד.  

נסתכל לדוגמא על דגי הקוד (Cod) באוקיינוס האטלנטי. דיילי מזכיר מספר מאמרים שחקרו את הנושא. המסקנה היא,  שעקב [[דייג יתר]], האוכלוסייה הידלדלה עד מאוד, וכיום בגלל נדירות הדגים, הדיג יותר יקר. הדבר גם גרם לירידה בגודל של הדגים ובגילם-נקבות צעירות מטילות פחות ביצים וביצים קטנות יותר, דבר המסכן את יכולת ההתאוששות של האוכלוסייה. יתכן שאוכלוסיית ההקוד ירדה מתחת לרמה הקריטית, ובהדרגה תיכחד גם ללא דיג נוסף. השקעה במדגה היא להימנע מדייג בהווה בכדי להגדיל את היבול בעתיד. אך במוצר לא בלבדי, אין לאף אחד אינטרס להשקיע כי לא המשקיע  ייהנה מפירות ההשקעה. אם דייג א' ידוג פחות בתקווה שבעתיד המדגה יגדל, אז דייג ב' פשוט יכול לדוג את הדגים שא' לא דג. בעתיד אם המדגה יגדל, כל הדייגים ייהנו מכך למרות שרק א' שילם את מחיר השקעה.   

נסתכל לדוגמה על דגי הקוד (Cod) באוקיינוס האטלנטי. דיילי מזכיר מספר מאמרים שחקרו את הנושא. המסקנה היא,  שעקב [[דייג יתר]], האוכלוסייה הידלדלה עד מאוד, וכיום בגלל נדירות הדגים, הדיג יותר יקר. הדבר גם גרם לירידה בגודל של הדגים ובגילם-נקבות צעירות מטילות פחות ביצים וביצים קטנות יותר, דבר המסכן את יכולת ההתאוששות של האוכלוסייה. יתכן שאוכלוסיית ההקוד ירדה מתחת לרמה הקריטית, ובהדרגה תיכחד גם ללא דיג נוסף. השקעה במדגה היא להימנע מדייג בהווה בכדי להגדיל את היבול בעתיד. אך במוצר לא בלבדי, אין לאף אחד אינטרס להשקיע כי לא המשקיע  ייהנה מפירות ההשקעה. אם דייג א' ידוג פחות בתקווה שבעתיד המדגה יגדל, אז דייג ב' פשוט יכול לדוג את הדגים שא' לא דג. בעתיד אם המדגה יגדל, כל הדייגים ייהנו מכך למרות שרק א' שילם את מחיר השקעה.   

כלכלנים טוענים שאפשר להחליף את סוגי הדגים, אם זן אחד נגמר יעברו לאחר. זה באמת מה שקורה- כל הזמן עוברים לצוד דגים מזנים נמוכים יותר בשרשרת המזון, ועדיין כמות הדייג מצטמצמת. האו"ם מעריך ש-11 מתוך 15 אזורי המדגה העיקריים בעולם, ו- 69% מזני הדגים המסחריים, נמצאים במגמת הידלדלות. הסיבה היחידה שכמות הדייג לא קטנה באופן משמעותי עדיין, היא שזנים מסורתיים מוחלפים בדגים מזנים נמוכים יותר בשרשרת המזון.

כלכלנים טוענים שאפשר להחליף את סוגי הדגים, אם זן אחד נגמר יעברו לאחר. זה באמת מה שקורה- כל הזמן עוברים לצוד דגים מזנים נמוכים יותר בשרשרת המזון, ועדיין כמות הדייג מצטמצמת. האו"ם מעריך ש-11 מתוך 15 אזורי המדגה העיקריים בעולם, ו- 69% מזני הדגים המסחריים, נמצאים במגמת הידלדלות. הסיבה היחידה שכמות הדייג לא קטנה באופן משמעותי עדיין, היא שזנים מסורתיים מוחלפים בדגים מזנים נמוכים יותר בשרשרת המזון.

במציאות, שימוש של פלוני במידע, לא רק שלא פוגע בשימוש של אלמוני באותו מידע, אלא אפילו עוזר להתפתחות עוד מידע. באקדמיה למשל, שיתפו אנשים אחד את השני במידע, ובנו זה על גבי הרעיון של זה עוד ועוד רעיונות. האינטרנט היא תוצאה של מידע משותף עם גישה חופשית. מבחינות רבות, זרם חופשי של מידע ורעיונות יוצר יעילות של נחלת הכלל ולא טרגדיה.

במציאות, שימוש של פלוני במידע, לא רק שלא פוגע בשימוש של אלמוני באותו מידע, אלא אפילו עוזר להתפתחות עוד מידע. באקדמיה למשל, שיתפו אנשים אחד את השני במידע, ובנו זה על גבי הרעיון של זה עוד ועוד רעיונות. האינטרנט היא תוצאה של מידע משותף עם גישה חופשית. מבחינות רבות, זרם חופשי של מידע ורעיונות יוצר יעילות של נחלת הכלל ולא טרגדיה.

פטנטים לעומת זאת יכולים להאט את קצב התפתחות המידע והשימוש בו. מידע קיים הוא הבסיס לעוד מידע. תאגידים לעיתים מוציאים פטנטים על אלגוריתמים ומתודות מדעיות, ובכך מעכבים שימוש בהם, שיביא להתפתחות עוד מידע. דיילי מביא דוגמא של זן אורז עמיד לווירוסים, שאי אפשר להפיצו, כי יש 34 בעלי פטנט שהשקיעו בפיתוחו.  

פטנטים לעומת זאת יכולים להאט את קצב התפתחות המידע והשימוש בו. מידע קיים הוא הבסיס לעוד מידע. תאגידים לעיתים מוציאים פטנטים על אלגוריתמים ומתודות מדעיות, ובכך מעכבים שימוש בהם, שיביא להתפתחות עוד מידע. דיילי מביא דוגמה של זן אורז עמיד לווירוסים, שאי אפשר להפיצו, כי יש 34 בעלי פטנט שהשקיעו בפיתוחו.  

: הערה של שחר: צריך לזכור שפטנטים לא חוסמים לחלוטין את המידע, להפך - כשכותבים פטנט חייבים לפתוח את כל המידע הקשור בו והוא הופך לנחלת הכלל. מה שאסור זה השימוש במידע ללא רשות (או תשלום) לבעלי הפטנט. בנוסף, אין מגבלה על שימוש בידע לצורכי מחקר, כך שבאקדמיה ניתן להשתמש בידע באופן חופשי (כמו פיתוח האורז שהוזכר לעיל), אבל אי אפשר להשתמש בתוצאה מבלי לפתור את נושא הזכויות בכל הפטנטים שבמוצר (תהליך מסורבל, איטי, קשה ועולה במשאבים רבים, אם מדברים על חוסר יעילות...).

: הערה של שחר: צריך לזכור שפטנטים לא חוסמים לחלוטין את המידע, להפך - כשכותבים פטנט חייבים לפתוח את כל המידע הקשור בו והוא הופך לנחלת הכלל. מה שאסור זה השימוש במידע ללא רשות (או תשלום) לבעלי הפטנט. בנוסף, אין מגבלה על שימוש בידע לצורכי מחקר, כך שבאקדמיה ניתן להשתמש בידע באופן חופשי (כמו פיתוח האורז שהוזכר לעיל), אבל אי אפשר להשתמש בתוצאה מבלי לפתור את נושא הזכויות בכל הפטנטים שבמוצר (תהליך מסורבל, איטי, קשה ועולה במשאבים רבים, אם מדברים על חוסר יעילות...).

פטנטים יכולים להביא לחוסר יעילות מסיבות נוספות. למשל, הקוקטייל נגד איידס מדלל את רמת ה-HIV בדם ומפחית את סיכויי ההדבקה. החברות המחזיקות בפטנט משווקות אותו במחיר יקר, וכך לא מונעות הרג בני אדם (באביב 2001, בעקבות לחץ ציבורי,  מספר חברות ויתרו על תביעותיהן נגד ממשלת דרום אפריקה על מכירת התרופה ללא תשלום מלא על זכויות יוצרים). האירוניה היא שזכויות יוצרים מוגנות על ידי השוק החופשי, אך הן יוצרות מעין מונופול שהוא מנוגד לשוק החופשי!

פטנטים יכולים להביא לחוסר יעילות מסיבות נוספות. למשל, הקוקטייל נגד איידס מדלל את רמת ה-HIV בדם ומפחית את סיכויי ההדבקה. החברות המחזיקות בפטנט משווקות אותו במחיר יקר, וכך לא מונעות הרג בני אדם (באביב 2001, בעקבות לחץ ציבורי,  מספר חברות ויתרו על תביעותיהן נגד ממשלת דרום אפריקה על מכירת התרופה ללא תשלום מלא על זכויות יוצרים). האירוניה היא שזכויות יוצרים מוגנות על ידי השוק החופשי, אך הן יוצרות מעין מונופול שהוא מנוגד לשוק החופשי!

ובכן, הבעיה במידע היא שאם אין עליו הגנה, אין תמריץ לפתחו (הלינוקס היא דוגמא הפוכה המראה שדווקא שיתוף מידע ולא רווחים, מביא לפיתוח מוצלח של ידע). מצד שני, אם מידע יהיה חופשי, יעשה בו שימוש עד שיתקיים התנאי להקצאה אופטימלית, קרי עד אשר MU=MC. כיוון ש-0=MC (אין עלות לשימוש נוסף במידע) הרי שאופטימלי ששימוש במידע יעשה באופן אינסופי! זהו המצב היעיל! זכויות יוצרים פוגעות ביעילות של השוק.  

ובכן, הבעיה במידע היא שאם אין עליו הגנה, אין תמריץ לפתחו (הלינוקס היא דוגמה הפוכה המראה שדווקא שיתוף מידע ולא רווחים, מביא לפיתוח מוצלח של ידע). מצד שני, אם מידע יהיה חופשי, יעשה בו שימוש עד שיתקיים התנאי להקצאה אופטימלית, קרי עד אשר MU=MC. כיוון ש-0=MC (אין עלות לשימוש נוסף במידע) הרי שאופטימלי ששימוש במידע יעשה באופן אינסופי! זהו המצב היעיל! זכויות יוצרים פוגעות ביעילות של השוק.  

בעייתיות זו הביאה ל-Copyleft - הרשאה להפצה ולשימוש של מידע בתנאי שכל הנגזרות שלו יהיו גם כן Copyleft

בעייתיות זו הביאה ל-Copyleft - הרשאה להפצה ולשימוש של מידע בתנאי שכל הנגזרות שלו יהיו גם כן Copyleft

[יש כאן כמה נקודות עדינות, לא בטוח ש-MU=MC; די בטוח שלינוקס מפותח גם בגלל הרצון בהורדת מחיר למוצר משלים; ועלות שימוש במידע נוסף אינה אפס אלא עלות הלמידה של מידע זה, האזרח דרור].

[יש כאן כמה נקודות עדינות, לא בטוח ש-MU=MC; די בטוח שלינוקס מפותח גם בגלל הרצון בהורדת מחיר למוצר משלים; ועלות שימוש במידע נוסף אינה אפס אלא עלות הלמידה של מידע זה, האזרח דרור].

בעיה זו נקראת אפקט הטרמפיסט- נניח שהפארק שווה לאדם 1,000 ש"ח. האדם הרציונלי עושה חשבון שאם הוא לא ייתן כלום, וכל השאר יתנו את מה שהפארק שווה להם, עדיין יקום פארק אך טיפה קטן יותר. לכן יעדיף לא לשלם כלום ולקבל פארק טיפה קטן יותר, ולכן לא ישלם. האסטרטגיה העדיפה של אותו פרט היא לא לשלם כלום, אך אם כולם ינהגו כך, לא יקום פארק וכולם מפסידים.   

בעיה זו נקראת אפקט הטרמפיסט- נניח שהפארק שווה לאדם 1,000 ש"ח. האדם הרציונלי עושה חשבון שאם הוא לא ייתן כלום, וכל השאר יתנו את מה שהפארק שווה להם, עדיין יקום פארק אך טיפה קטן יותר. לכן יעדיף לא לשלם כלום ולקבל פארק טיפה קטן יותר, ולכן לא ישלם. האסטרטגיה העדיפה של אותו פרט היא לא לשלם כלום, אך אם כולם ינהגו כך, לא יקום פארק וכולם מפסידים.   

ניקח לדוגמא אריס עובד אדמה בברזיל. הבעלים גרש אותו מאדמתו כדי לגדל סויה ולייצא אותה לאירופה כמזון לבקר, כי זה משתלם יותר מלגדל מזון למקומיים. האריס יכול לתפוס חלקת יער אמזונס ולעבד אותה ואז להרוויח 10 דולר לדונם באופן חד פעמי עבור העץ, ועוד 3.3 דולר לשנה מ[[חקלאות כרות והבער]] (Burn and Slash). לעומת זאת האנושות מעריכה את השירותים האקולוגיים של דונם ב-166 דולר לשנה (דיילי מביא את הנתונים ממאמר של קונסטנזה ואחרים שפורסם ב-Nature ב-1997). ברור שעדיף שהאנושות תשלם לאריס פחות מ-166 דולר, ושהוא יקבל יותר מ-13.3 דולר עבור זה שלא יכרות את היער.

ניקח לדוגמה אריס עובד אדמה בברזיל. הבעלים גרש אותו מאדמתו כדי לגדל סויה ולייצא אותה לאירופה כמזון לבקר, כי זה משתלם יותר מלגדל מזון למקומיים. האריס יכול לתפוס חלקת יער אמזונס ולעבד אותה ואז להרוויח 10 דולר לדונם באופן חד פעמי עבור העץ, ועוד 3.3 דולר לשנה מ[[חקלאות כרות והבער]] (Burn and Slash). לעומת זאת האנושות מעריכה את השירותים האקולוגיים של דונם ב-166 דולר לשנה (דיילי מביא את הנתונים ממאמר של קונסטנזה ואחרים שפורסם ב-Nature ב-1997). ברור שעדיף שהאנושות תשלם לאריס פחות מ-166 דולר, ושהוא יקבל יותר מ-13.3 דולר עבור זה שלא יכרות את היער.

אך עסקה כזו לא תתקיים כי:

אך עסקה כזו לא תתקיים כי:

==4.השפעות חיצוניות==

==4.השפעות חיצוניות==

השפעה חיצונית היא כאשר עסקה בין שחקנים (פירמות,פרטים) מסוימים משפיעה גם על שחקנים שאינם צד בעסקה לטוב או לרע. עלות שולית חיצונית היא העלות לחברה של השפעה חיצונית שלילית מפעילות של שחקנים. למשל: מפעל פחם המוכר מוצר לצרכנים (השחקנים בעסקה הם המפעל והקונים של המוצרים שלו), מלכלך את הכביסה של מכבסה סמוכה (המכבסה היא חיצונית לעסקה). זיהום של נחל משפיע על אחרים. כך גם זיהום אויר על ידי מכוניות. הצבת עציץ על אדן החלון היא דוגמא להשפעה חיצונית חיובית, כי העסקה היא בין מוכר העציץ לדייר הקונה, אך כל העוברים ברחוב נהנים מהעציץ.   

השפעה חיצונית היא כאשר עסקה בין שחקנים (פירמות,פרטים) מסוימים משפיעה גם על שחקנים שאינם צד בעסקה לטוב או לרע. עלות שולית חיצונית היא העלות לחברה של השפעה חיצונית שלילית מפעילות של שחקנים. למשל: מפעל פחם המוכר מוצר לצרכנים (השחקנים בעסקה הם המפעל והקונים של המוצרים שלו), מלכלך את הכביסה של מכבסה סמוכה (המכבסה היא חיצונית לעסקה). זיהום של נחל משפיע על אחרים. כך גם זיהום אויר על ידי מכוניות. הצבת עציץ על אדן החלון היא דוגמה להשפעה חיצונית חיובית, כי העסקה היא בין מוכר העציץ לדייר הקונה, אך כל העוברים ברחוב נהנים מהעציץ.   

בגלל שהשחקן לא מפוצה או נקנס על ההשפעה החיצונית החיובית/שלילית שלו, יש פחות מידי עסקאות עם השפעה חיובית, ויותר מידי עסקאות עם השפעה שלילית. אם היו מפצים/קונסים את השחקן, הוא היה מפנים את ההשפעות, הן כבר לא היו חיצוניות, והיה מתקיים MB=MC.

בגלל שהשחקן לא מפוצה או נקנס על ההשפעה החיצונית החיובית/שלילית שלו, יש פחות מידי עסקאות עם השפעה חיובית, ויותר מידי עסקאות עם השפעה שלילית. אם היו מפצים/קונסים את השחקן, הוא היה מפנים את ההשפעות, הן כבר לא היו חיצוניות, והיה מתקיים MB=MC.