שינויים

מבחינה כלכלית בודקים מה כמות הדלק שיהיה ''כדאי כלכלית'' לשאוב, אך מבחינה [[תרמודינמיקה|תרמודינמית]] אנו מביטים על EROEI – [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה|החזר האנרגיה על השקעת האנרגיה]], דהיינו כמה אנרגיה של דלק נקבל ביחס להשקעת האנרגיה שנדרשה כדי לשאוב את כמות הדלק. במאזן האנרגיה המושקעת יש לחשב את האנרגיה שנדרשה לגילוי שדה הנפט ולקידוח, את האנרגיה הנדרשת לשאיבת הנפט, להובלה, לזיקוק, איחסון, וחלוקה למשתמשים. יש כאלו המוסיפים גם את האנרגיה הנדרשת מהאקו-סיסטם לטפל בפסולת (הטמעת CO, CO2, טיפול בגשם חומצי, דליפות וכד'), אך לי ניראה שזה חישוב לא רלוונטי בכדאיות התרמודינמית של שאיבת הנפט (היות ואנרגיה זו נלקחת מהשמש, ולא מהאנרגיה שמספק הנפט עצמו). את ה-EROEI אפשר לשפר באמצעים טכנולוגיים, אך יש מגבלות פיזיקליות (למשל, להרים קילו לגובה 1 מטר 'עולה' 9.8 ג'אול, ללא תלות בטכנולוגיה).

מבחינה כלכלית בודקים מה כמות הדלק שיהיה ''כדאי כלכלית'' לשאוב, אך מבחינה [[תרמודינמיקה|תרמודינמית]] אנו מביטים על EROEI – [[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה|החזר האנרגיה על השקעת האנרגיה]], דהיינו כמה אנרגיה של דלק נקבל ביחס להשקעת האנרגיה שנדרשה כדי לשאוב את כמות הדלק. במאזן האנרגיה המושקעת יש לחשב את האנרגיה שנדרשה לגילוי שדה הנפט ולקידוח, את האנרגיה הנדרשת לשאיבת הנפט, להובלה, לזיקוק, איחסון, וחלוקה למשתמשים. יש כאלו המוסיפים גם את האנרגיה הנדרשת מהאקו-סיסטם לטפל בפסולת (הטמעת CO, CO2, טיפול בגשם חומצי, דליפות וכד'), אך לי ניראה שזה חישוב לא רלוונטי בכדאיות התרמודינמית של שאיבת הנפט (היות ואנרגיה זו נלקחת מהשמש, ולא מהאנרגיה שמספק הנפט עצמו). את ה-EROEI אפשר לשפר באמצעים טכנולוגיים, אך יש מגבלות פיזיקליות (למשל, להרים קילו לגובה 1 מטר 'עולה' 9.8 ג'אול, ללא תלות בטכנולוגיה).

לדוגמא, בשנות ה-50, על כל השקעה של חבית נפט התקבלו 50, בשנת 1999 היחס עמד על 1:5 והצפי הוא שבשנת 2005 היחס (בארצות הברית) יגיע ל-1:1 [הגיע???]. ברור שכש-EROEI יורד אל מתחת ל-1:1 אין טעם לשאוב נפט לצורך הפקת אנרגיה (אם כי אולי יש טעם לשאוב כחומר גלם).

לדוגמה, בשנות ה-50, על כל השקעה של חבית נפט התקבלו 50, בשנת 1999 היחס עמד על 1:5 והצפי הוא שבשנת 2005 היחס (בארצות הברית) יגיע ל-1:1 [הגיע???]. ברור שכש-EROEI יורד אל מתחת ל-1:1 אין טעם לשאוב נפט לצורך הפקת אנרגיה (אם כי אולי יש טעם לשאוב כחומר גלם).

חשוב לציין שהבעיות האקולוגיות עם דלקים מחצביים לא מסתיימות בצד המקור (Source), אלא נמצאות גם בצד הפסולת (Sink) – על המערכת האקולוגית לטפל בתוצרי השימוש בדלקים. יש הטוענים שצד הפסולת אף יותר חמור מצד המקור! [רואים שדיילי לא תומך נלהב של תאוריית Peak oil.... (שחר)]

חשוב לציין שהבעיות האקולוגיות עם דלקים מחצביים לא מסתיימות בצד המקור (Source), אלא נמצאות גם בצד הפסולת (Sink) – על המערכת האקולוגית לטפל בתוצרי השימוש בדלקים. יש הטוענים שצד הפסולת אף יותר חמור מצד המקור! [רואים שדיילי לא תומך נלהב של תאוריית Peak oil.... (שחר)]