שורה 1: |
שורה 1: |
| '''כימיה ירוקה''' (Green chemistry) היא פילוסופיה בכימיה שמעודדת את העיצוב של מוצרים ותהליכים שמקטינים או מבטלים את השימוש והייצור של חומרים מסוכנים ורעילים. בעוד ש[[כימיה סביבתית]] היא הכימיה של הסביבה הטבעית, שכוללת גם את כימיקלים רעילים המצויים בטבע, כימיה ירוקה מנסה להקטין ולבטל את הזיהום במקור שלו. בשנות ה-1990 נחקק חוק מניעת הזיהום (Pollution Prevention Act ) בארצות הברית, חוק זה עזה לפתח דרכי פעולה לטיפול בזיהום במקור בדרכים מקוריות. | | '''כימיה ירוקה''' (Green chemistry) היא פילוסופיה בכימיה שמעודדת את העיצוב של מוצרים ותהליכים שמקטינים או מבטלים את השימוש והייצור של חומרים מסוכנים ורעילים. בעוד ש[[כימיה סביבתית]] היא הכימיה של הסביבה הטבעית, שכוללת גם את כימיקלים רעילים המצויים בטבע, כימיה ירוקה מנסה להקטין ולבטל את הזיהום במקור שלו. בשנות ה-1990 נחקק חוק מניעת הזיהום (Pollution Prevention Act ) בארצות הברית, חוק זה עזה לפתח דרכי פעולה לטיפול בזיהום במקור בדרכים מקוריות. |
| + | |
| + | ==עקרונות== |
| + | פול אנסטס (Paul Anastas) שהיה בעבר ב[[סוכנות להגנת הסביבה]] של ארצות הברית, וג'ון סי. וורנר (John C. Warner) פיתחו 12 עקרונות של כימיה ירוקה. <ref>[http://www.epa.gov/greenchemistry/pubs/principles.html The 12 Principles of Green Chemistry] United States Environmental Protection Agency</ref> שיכולים להסביר מה ההגדרה אומרת בפועל. העקרונות מכסים מושגים כמו: |
| + | |
| + | * עיצוב של תהליכים כך שימקסמו את אחוז חומר הגלם שמגיע בסופו של דבר למוצר. |
| + | * השימוש בחומרים בטוחים, כולל חומרים מסיסים, מתי שהדבר אפשרי. |
| + | * עיצוב של תהיליכים יעילים מבחינה אנרגטית. |
| + | * הצורה הטובה ביותר של הפטרות מפסולת: לא ליצור אותה מלכתחילה. |
| + | 12 העקרונות הם: |
| + | # מנעו פסולת: עצבו סינתזה כימית שתמנע פסולת, באופן שימנע צורך בניקוי פסולת. |
| + | # עצבו מוצרים וכימיקלים (חומרים כימייים מלאכותיים) בטוחים יותר: עצבו תוצרים כימיים כדי שיהיו אפקטיביים אבל בעלי רעילות נמוכה או ללא רעילות. |
| + | # עיצוב של סינתזות כימיות פחות מסוכנות: עצבו סינתזות כימיות שישתמשו וייצרו תוצרים עם מעט או ללא רעילות לאדם או לסביבה. |
| + | # השתמשו ב[[חומרי גלם]] [[משאבים מתחזשים|מתחדשים]]: שימוש בחומרי גלם מתחדשים ולא בכאלה מתכלים. מקורם של חומרי גלם מתחדשים מקורם הוא לרוב בתוצרי חקלאות או בפסולות של תהליכים אחרים; חומרי גלם מתכלים מקורם בדלק מחצבי כמו [[נפט]], [[גז טבעי]], או [[פחם]], או חומרים גלם שנכרים ממכרות. |
| + | # השתמשו בקטליזטורים ולא במגיבים סטויכיומטרים: הקטנת הפסולת על ידי שימוש בראקציות קטליטיות. השימוש בקטליזטורים הוא בכמויות קטנות וניתן להתשתמש בהן לסוג תגובה מסויים מספר רב של פעמים. הם עדיפים על פני מגיבים סטויכיומטרים, שמשתמשים בהם בכמות גדולה ועובדים רק פעם אחת. |
| + | #המנעו מנגזרות כימקליות: המנוע משימוש בקבוצות חוסומות או מגינות או מכל שינוי זמני אחר. נגזרות משתמשות במגיבים נוספית ויוצרות פסולת. |
| + | # מקסמו את היעילות האטומית (atom economy): עצבו סינתזות כך שהתוצר הסופי מכיל את מקסימום הפרופרציות של החומרים התחיליים. צריכים להיות מעט, אם בכלל אטומים מבוזבזים. |
| + | # השתמשו בממיסים ובראקציות בטוחות יותר: המנעו משימוש בממיסים, סוכני הפרדה, או שאר כימקלי שירות. אם כימקלים אלה הם חיוניים, השתמשו בכימיקלים בלתי מזיקים. אם ממס הוא הכרחי, מים הם מדיום טוב כמו גם כמה ממיסים ידודיתיים לסביבה שלא תורמים לזיהום האוויר או פוגעים בשכבת האוזון. |
| + | #הגדילו את היעילות האנרגטית: עצבו תגובות כימיות בטמפרטורת החדר ובלחץ אטמוספרי מתי שדבר זה הוא אפשרי. |
| + | # עצבו כימיקלים ומוצרים שיתפרקו לאחר השימוש. עצבו מוצרים שיתפרקו לחומרים בלתי מזיקים לאחר השימוש כך שהם לא יצטברו בסביבה. |
| + | #בצעו אנליזה בזמן אמת כדי למנוע זיהום: הכלילו ניטור ובקרה בזמן אמת בתוך התהליך כדי להקטין או למנוע את היצירה של תוצרי לוואי לא רצויים. |
| + | # מזערו את הפוטנציאל לתאונות: עצבו כימיקלים ואת מצבי הצבירה שלהם (מוצק, נוזל או גז) כך שיקטינו למינימום את הפוטנציאל לתאונות כימיקליות כולל פיצוצים, שריפות, ופליטות לאטמוספירה. |
| + | |
| | | |
| ==בישראל== | | ==בישראל== |