שורה 2: |
שורה 2: |
| '''שחיתות שלטונית''' או '''שחיתות פוליטית''', הנקראת לעתים פשוט '''שחיתות''', היא השימוש לרעה במשרה ציבורית על מנת להשיג [[טובת הנאה|טובות הנאה]] או רווח אישי. בכל צורות ה[[ממשל]] עלולות להתרחש תופעות של שחיתות שלטונית. מידת השחיתות מגוונת לאין שיעור, משימוש שולי בהשפעה וב[[חסות]] על מנת לעשות מחוות, ועד ל[[שוחד]] ממוסד וגרוע מכך. שיא השחיתות השלטונית היא [[קלפטוקרטיה]], שבה אפילו העמדת פנים חיצונית של יושר נזנחת. | | '''שחיתות שלטונית''' או '''שחיתות פוליטית''', הנקראת לעתים פשוט '''שחיתות''', היא השימוש לרעה במשרה ציבורית על מנת להשיג [[טובת הנאה|טובות הנאה]] או רווח אישי. בכל צורות ה[[ממשל]] עלולות להתרחש תופעות של שחיתות שלטונית. מידת השחיתות מגוונת לאין שיעור, משימוש שולי בהשפעה וב[[חסות]] על מנת לעשות מחוות, ועד ל[[שוחד]] ממוסד וגרוע מכך. שיא השחיתות השלטונית היא [[קלפטוקרטיה]], שבה אפילו העמדת פנים חיצונית של יושר נזנחת. |
| | | |
− | שחיתות מתעוררת הן בתפקידים [[פוליטיקה|פוליטיים]] (כמו חברי כנסת, אנשי ממשל, שופטים) והן בתפקידים ביורוקרטיים (כמו פקידי ממשל ועירייה). יש המרחיבים את הנושא של שחיתות גם למישורים אחרים הנוגעים לחיי הציבור - שחיתות בקרב אנשי דת, ארגונים ללא מטרות רווח, עיתונאים ואנשי אקדמיה שאמורים לספק חוות דעת מקצועיות. מידת השחיתות מגוונת לעתים בהתאם למידת ההתארגנות. | + | שחיתות מתעוררת הן בתפקידים [[פוליטיקה|פוליטיים]] (כמו חברי כנסת, אנשי ממשל, שופטים) והן בתפקידים ביורוקרטיים (כמו פקידי ממשל ועירייה). יש המרחיבים את הנושא של שחיתות גם למישורים אחרים הנוגעים לחיי הציבור - שחיתות בקרב אנשי דת, ארגונים ללא מטרות רווח, עיתונאים ואנשי אקדמיה שאמורים לספק חוות דעת מקצועיות. מידת השחיתות מגוונת לעתים בהתאם למידת ההתארגנות. |
| | | |
− | למרות ששחיתות מקדמת פעילויות [[משפט פלילי|פליליות]] כגון [[סחר בסמים]], [[הלבנת כספים]] ו[[זנות]], היא אינה מוגבלת לפעילויות אלו בלבד. למטרות של הבנת הבעיה ותכנון הפתרון, חשוב לשמור על השחיתות ועבירות אחרות ברורות בצורה אנליטית.
| + | שחיתות יכולה לקדם פעילויות פלילית כגון [[סחר בסמים]], [[הלבנת כספים]] ו[[זנות]], אך היא אינה מוגבלת לפעילויות אלו בלבד, או לעבריינים קטנים. שחיתות יכולה לנבוע מאינטרסים מסחריים (כמו העדפת פירמות מסויימות, או עצירה של חקיקה נגד מפעלים מזהמים), ואז היא נוגעת לנסיון לקבוע מהו דבר חוקי ומה אינו חוקי. |
| | | |
− | דבר הנחשב לשחיתות במדינה אחת, יכול להיות הוגן, מקובל או חוקי במדינה אחרת. כך למשל, מימון פוליטי מסוים יכול להיות חוקי במדינה האחת ולא חוקי במדינה האחרת. | + | דבר הנחשב לשחיתות במדינה אחת, יכול להחשב הוגן, מקובל או חוקי במדינה אחרת. כך למשל, מימון פוליטי מסוים יכול להיות חוקי במדינה האחת ולא חוקי במדינה האחרת. |
| | | |
− | ==מצבים המעודדים שחיתות== | + | ==מצבים ומוסדות המעודדים שחיתות== |
− | * מבנה ממשל פגום
| + | ===מבנה שלטוני ופוליטי ריכוזי=== |
− | ** ריכוז כוח בידי מקבלי ההחלטות שאינם מחויבים לתת דין וחשבון על מעשיהם.
| + | ריכוז כוח בידי מקבלי ההחלטות שאינם מחויבים לתת דין וחשבון על מעשיהם, מעודד שחיתות. מסיבה זו, שחיתות היא דבר נפוץ במשטרים לא דמוקרטיים שבהם השליטים אינם מחוייבים לדין וחשבון כלפי כלל האזרחים. |
| | | |
− | * העדר מידע
| + | ===העדר מידע=== |
− | ** העדר [[שקיפות (מנהל)|שקיפות]] ממשלתית בקבלת החלטות.
| + | * העדר [[שקיפות (מנהל)|שקיפות]] ממשלתית בקבלת החלטות. |
− | ** פגיעה ב[[חופש הדיבור]] או ב[[חופש העיתונות]].
| + | * פגיעה ב[[זכויות אזרח]] ב[[חופש הדיבור]] או ב[[חופש העיתונות]]. פעמים רבות חושפי שחיתויות נרדפים על ידי השלטונות, ובמדינות דיקטטוריות הם עשויים להכלא או להרצח. |
| | | |
− | * הזדמנויות ותמריצים
| + | ===הזדמנויות ותמריצים=== |
| ** תקציב ציבורי גדול מאוד | | ** תקציב ציבורי גדול מאוד |
| ** עובדי מדינה ללא משכורת ראויה. | | ** עובדי מדינה ללא משכורת ראויה. |
| | | |
− | * תנאים חברתיים
| + | ===תנאים חברתיים=== |
| ** מגזרים, חבורות, כתות וחברים. | | ** מגזרים, חבורות, כתות וחברים. |
| ** חברה המתבססת על קבוצות נאמנות שבטיות. | | ** חברה המתבססת על קבוצות נאמנות שבטיות. |
שורה 26: |
שורה 26: |
| ** אספסוף אדיש או בור, עם הבחנה בלתי מספקת של החלטות פוליטיות. | | ** אספסוף אדיש או בור, עם הבחנה בלתי מספקת של החלטות פוליטיות. |
| | | |
− | * חקיקה לקויה
| + | ===חקיקה שמקלה על שחיתות=== |
| ** [[שלטון החוק|שלטון חוק]] רעוע. | | ** [[שלטון החוק|שלטון חוק]] רעוע. |
− | ** מערכת משפטית חלשה | + | ** מערכת משפטית חלשה או מושחתת |
− | ** מערכת אכיפה חלשה. | + | ** מערכת אכיפה חלשה או מושחתת |
− | ** מערכת משפט רחמנית. | + | ** מערכת משפט סלחנית כלפי עבירות שחיתות. |
| | | |
− | *תהליכי בחירות לקויים
| + | ===תהליכי בחירות לקויים=== |
| ** מערכת [[בחירות]] יקרה, עם הוצאות החורגות מהמקורות הרגילים של מימון פעילות פוליטית. | | ** מערכת [[בחירות]] יקרה, עם הוצאות החורגות מהמקורות הרגילים של מימון פעילות פוליטית. |
| ** העדר שליטה מספקת על מנת למנוע מצבי שוחד או תרומות ומימון חיצוני. | | ** העדר שליטה מספקת על מנת למנוע מצבי שוחד או תרומות ומימון חיצוני. |
| | | |
− | ==השפעות שליליות== | + | ==מדידת השחיתות== |
| + | מדידה סטטיסטית של השחיתות לצרכי השוואה בין מדינות אינה עניין קל, מאחר והנסקרים אינם נוטים לשתף פעולה. |
| + | |
| + | ארגון "שקיפות בינלאומית" "טרנספרנסי אינטרנשיונל" הפועל נגד השחיתות השלטונית העולמית מספק שלושה כלי אומדן שונים: |
| + | * "מדד תפיסת השחיתות" - מבוסס על חוות דעת של מומחים לגבי מידת השחיתות במדינות שונות |
| + | * "ברומטר שחיתות גלובלי" - המבוסס על סקר של הציבור הרחב לגבי התנסותו בשחיתות |
| + | * "סקר משלמי השוחד", הבודק את הנכונות של חברות זרות לשלם שוחד. |
| + | |
| + | כמו כן, שקיפות בינלאומית מפרסמת [http://www.globalcorruptionreport.org/ דו"ח שחיתות עולמי]. |
| + | |
| + | על פי "מדד תפיסת השחיתות" לשנת [[2004]], 12 המדינות בעלות שיעור השחיתות הנמוך ביותר הן (בסדר אלפביתי): [[אוסטרליה]], [[איסלנד]], [[דנמרק]], [[הולנד]], [[הממלכה המאוחדת]], [[נורבגיה]], [[ניו זילנד]], [[סינגפור]], [[פינלנד]], [[קנדה]], [[שבדיה]], [[שווייץ]]. |
| + | |
| + | על פי אותו הסקר, 14 המדינות המושחתות ביותר הן (לפי סדר אלפביתי): [[אזרבייג'ן]], [[אינדונזיה]], [[בנגלדש]], [[גאורגיה]], [[האיטי]], [[חוף השנהב]], [[טג'יקיסטן]], [[טורקמניסטן]], [[מיאנמר]], [[ניגריה]], [[פרגוואי]], [[צ'אד]], [[הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו|קונגו]], [[קניה]]. |
| + | |
| + | הערך של סקר מעין זה שנוי במחלוקת, היות שהוא משקף תפיסות סובייקטיביות ולא מדידה כמותית כלשהי. |
| + | |
| + | מעבר לכך, ככל שמדינה תזכה לדירוג נמוך יותר, כך התפיסה באותה מדינה בנוגע לשחיתות תתחזק ואנשים יתפסו את מדינתם כמושחתת יותר, אם מספר רב של אנשים במדינה מודעים לסקר או לתדמית בעקבות הסקר, תיווצר [[לולאת משוב מחזקת]] והדירוג של המדינה יתדרר עוד יותר בסקר שנה לאחר מכן, כך שתוצאות הסקר עצמן עלולות להשפיעה על הסקר שלאחריו. |
| + | |
| + | |
| + | בשנים האחרונות יש התייחסות גודלת והולכת לשחיתות מצד מדינות מערביות ומצד גופים בינלואמיים, בעיקר על רקע הגלובליזציה. <ref name="plozker">9.11.2007, מה צריך להספיק לפני המיתון הבא, סבר פלוצקר, מוסף כלכלה, ידיעות אחרונות, </ref> |
| + | ==שחיתות במובן הרחב יותר== |
| + | כאמור שחיתות יכולה להיות גם לא רק בתחומי הפוליטיקה הרשמית אלא גם בתחומים שמכילים צמתי השפעה על דעת הקהל. |
| + | |
| + | לדוגמה השפעה של חברות מסחריות על עיתונים או ערוצי תקשורת כדי שאלו לא יפרסמו מידע שלילי על חברות אלה, או כדי שאלה ימנעו מביצוע תחקירים על גופים מסחריים. הפרסומאי אורן פרנק לדוגמה, טען בבלוג שלו, ש"כולבוטק" נמנעת בכוונה תחילה מביצוע תחקירים שעלולים לפגוע בעסקים של [[נוחי דנקנר]]. כתוצאה מפרסום זה פוטר פרנק ממשרד הפרסום בו עבד. כדי להתמודד עם נושא זה יש גופים כמו [[המרכז למדיה ולדמוקרטיה]] שעוקבים ומפרסמים על הקשרים בין ההון ועסקים לבין עיתונות. |
| + | |
| + | תחום נוסף הוא השפעה של חברות מסחריות על אנשי אקדמיה ומומחים מקצועיים המקיימים מחקרים במימון ציבורי, או נותנים חוות דעת ציבוריות. |
| + | |
| + | באופן דומה יש קשרים בין גופים מסחריים ואילי הון עם אנשי דת ומובילי דעת קהל, במטרה שאלו שהאחרונים יתמכו בגופים אלה. |
| + | |
| + | ==השפעות שליליות של שחיתות== |
| ===השפעה על הפוליטיקה, הניהול והמוסד=== | | ===השפעה על הפוליטיקה, הניהול והמוסד=== |
− | שחיתות מציגה אתגר התפתחתי רציני. בעולם הפוליטי, היא מערערת את הדמוקרטיה וממשלות טובות באמצעות זלזול וערעור של תהליכים רשמיים. שחיתות בבחירות וב[[הרשות המחוקקת|רשויות המחוקקות]] מפחיתה את החובה לתת דין וחשבון ומסלפת ייצוג בתהליכי המדיניות, שחיתות במערכת המשפטית מפשרת את שלטון החוק, ושחיתות במנהל הציבורי מביא לידי אספקה לא הוגנת של שירותים. בכלליות יתרה, שחיתות סוחפת את התפקיד המוסדי של הממשלה תוך כדי זלזול והתעלמות מנהלים, בזבוז משאבים, ומשרות ציבוריות נקנות ונמכרות. באותו הזמן, שחיתות מערערת את החוקיות והלגיטמיות של הממשלה ושל ערכים דמוקרטיים כגון [[נאמנות]] ו[[סובלנות]].
| + | בעולם הפוליטי, שחיתות מערערת את אמון הציבור בשלטון בכלל וחותרת תחת הדמוקרטיה בפרט זאת על ידי זלזול וערעור של תהליכים רשמיים. שחיתות בבחירות וב[[הרשות המחוקקת|רשויות המחוקקות]] מפחיתה את החובה לתת דין וחשבון ומסלפת ייצוג בתהליכי המדיניות, שחיתות במערכת המשפטית מפשרת את שלטון החוק, ושחיתות במנהל הציבורי מביא לידי אספקה לא הוגנת ולא יעילה של שירותים. |
| + | |
| + | שחיתות סוחפת את התפקיד המוסדי של הממשלה תוך כדי זלזול והתעלמות מנהלים, בזבוז משאבים, ומשרות ציבוריות נקנות ונמכרות. באותו הזמן, שחיתות מערערת את החוקיות והלגיטמיות של הממשלה ושל ערכים דמוקרטיים כגון [[נאמנות]] ו[[סובלנות]]. |
| | | |
| ===השפעות כלכליות=== | | ===השפעות כלכליות=== |
− | כמו כן, השחיתות מערערת את פיתוח של ה[[כלכלה]] באמצעות יצירה של סילוף וחוסר יעילות ניכרת. עבור [[המגזר הפרטי|מגזר הפרטי]], השחיתות מעלה את העלות העסקית באמצעות תשלומים לא חוקיים, עלות ניהול משא ומתן עם הפקידים, והסיכון של פריצת הסכמים או חשיפה. יש הטוענים כי שחיתות חוסכת בעלויות באמצעות קיצוץ ב[[ביורוקרטיה]], אולם ישנה הסכמה כללית כי זמינות אמצעי השוחד גורמת לפקידים להמציא כללים ועיכובים חדשים. במקומות בהם שחיתות מנפחת את העלות העסקית, היא גם מעוותת את שדה המשחק, מגוננת על חברות ומונעת מהם תקשורת עם מתחריה, ובכך מתקבלות חברות לא יעילות.
| + | השחיתות מערערת את פיתוח של ה[[כלכלה]] באמצעות יצירה של פרוטקציה ופגיעה ביעילות הכלכלית. |
| + | |
| + | עבור [[המגזר הפרטי|מגזר הפרטי]], השחיתות מעלה את העלות העסקית באמצעות תשלומים לא חוקיים, עלות ניהול משא ומתן עם הפקידים, והסיכון של פריצת הסכמים או חשיפה. יש הטוענים כי שחיתות חוסכת בעלויות באמצעות קיצוץ ב[[ביורוקרטיה]], אולם ישנה הסכמה כללית כי זמינות אמצעי השוחד גורמת לפקידים להמציא כללים ועיכובים חדשים. במקומות בהם שחיתות מנפחת את העלות העסקית, היא גם מעוותת את שדה המשחק, מגוננת על חברות ומונעת מהם חשיפה מול פירמות מתחרות, ובכך מתקבלות פירמות לא יעילות. |
| | | |
| בנוסף לכך, השחיתות מייצרת סילופים כלכליים ב[[המגזר הציבורי|מגזר הציבורי]] באמצעות הטיית השקעות ציבוריות בתוכניות הון בה השוחד רב יותר. נושאי משרה ציבורית יכולים להגדיל את מידת המורכבות של תוכניות המגזר הציבורי על מנת לטייח או לסלול דרך לעסקאות מפוקפקות אלו, ובכך מסלפים את ההשקעה אף יותר. שחיתות גם מצמצמת את הציות למשמעת, לסביבה ולתקנים, מנמיכה את איכות שירותי ותשתיות הממשלה, ומגבירה את הלחץ התקציבי על הממשלה. | | בנוסף לכך, השחיתות מייצרת סילופים כלכליים ב[[המגזר הציבורי|מגזר הציבורי]] באמצעות הטיית השקעות ציבוריות בתוכניות הון בה השוחד רב יותר. נושאי משרה ציבורית יכולים להגדיל את מידת המורכבות של תוכניות המגזר הציבורי על מנת לטייח או לסלול דרך לעסקאות מפוקפקות אלו, ובכך מסלפים את ההשקעה אף יותר. שחיתות גם מצמצמת את הציות למשמעת, לסביבה ולתקנים, מנמיכה את איכות שירותי ותשתיות הממשלה, ומגבירה את הלחץ התקציבי על הממשלה. |
| | | |
| ===רווחה לאומית=== | | ===רווחה לאומית=== |
− | שחיתות שלטונית נפוצה במספר מדינות, והיא מסמלת פגיעה קשה ברווחת האזרחים. שחיתות שלטונית מרמזת כי המדיניות הממשלה נוטה להועיל לנדבני השוחד, אך לא לציבור הרחב. דוגמה לכך הוא [[פוליטיקאי|פוליטיקאים]] המעלים הצעות חוק אשר מגנות על חברות גדולות בעודן פוגעות בעסקים הקטנים. פוליטיקאים אלו מחזירים טובות בפשטות לחברות הגדולות אשר תרמו רבות למסע הבחירות שלהם. | + | שחיתות שלטונית נפוצה במספר מדינות, והיא מסמלת פגיעה קשה ברווחת האזרחים. שחיתות שלטונית מרמזת כי המדיניות הממשלה נוטה להועיל לנדבני השוחד, אך לא לציבור הרחב. דוגמה לכך הוא פוליטיקאים המעלים הצעות חוק אשר מגנות על תאגידים חברות גדולות בעודן פוגעות בעסקים הקטנים. פוליטיקאים אלו מחזירים טובות בפשטות לחברות הגדולות אשר תרמו רבות למסע הבחירות שלהם, או שהן עתידות לממן פרוייקטים ממשלתיים או להיות המעסיקות הבאות של הפוליטקאי. |
| | | |
| ===השפעות סביבתיות=== | | ===השפעות סביבתיות=== |
שורה 56: |
שורה 89: |
| בזירה הפוליטית קשה מאוד להוכיח שחיתות, אולם בלתי אפשרי לחלוטין להוכיח את העדרה. מסיבה זו, רבות ה[[שמועה|שמועות]] והספקולציות לגבי טוהר מערכות הבחירות של פוליטיקאים. | | בזירה הפוליטית קשה מאוד להוכיח שחיתות, אולם בלתי אפשרי לחלוטין להוכיח את העדרה. מסיבה זו, רבות ה[[שמועה|שמועות]] והספקולציות לגבי טוהר מערכות הבחירות של פוליטיקאים. |
| | | |
− | פוליטיקאים בדמוקרטיה נמצאים בעמדה רגישה, בשל הצורך לחזר אחר תרומות כספיות עבור מסעי הבחירות שלהם. תמיכה של פוליטיקאי בעמדות גופים שסייעו למימון מסע הבחירות שלו תביא להכרח לרינונים בדבר קשרי הון-שלטון. תומכי הפוליטיקאים יצהירו כי אם מושאי תמיכתם פועלים לטובת הצדדים המממנים, הרי שזהו צירוף מקרים בלבד. מנגד, תעלה התהייה מדוע גופים אלו מממנים פוליטיקאים אם הם לא מקבלים דבר בתמורה? ראוי לציין כי במקרים רבים נוהגים תאגידים עסקיים, במיוחד הגדולים בהם, לתמוך בכל המפלגות או המתמודדים העיקריים, לעתים תוך מתן יחס מועדף לאחד על פני השאר. | + | פוליטיקאים בשלטון נציגים נמצאים בעמדה רגישה, בשל הצורך לחזר אחר תרומות כספיות עבור מסעי הבחירות שלהם. תמיכה של פוליטיקאי בעמדות גופים שסייעו למימון מסע הבחירות שלו תביא להכרח לרינונים בדבר [[קשרי הון-שלטון]]. תומכי הפוליטיקאים יצהירו כי אם מושאי תמיכתם פועלים לטובת הצדדים המממנים, הרי שזהו צירוף מקרים בלבד. מנגד, תעלה התהייה מדוע גופים אלו מממנים פוליטיקאים אם הם לא מקבלים דבר בתמורה? ראוי לציין כי במקרים רבים נוהגים תאגידים עסקיים, במיוחד הגדולים בהם, לתמוך בכל המפלגות או המתמודדים העיקריים, לעתים תוך מתן יחס מועדף לאחד על פני השאר. |
| | | |
| במדינות רבות ובכללן [[ישראל]] מנסה שלטון ההחוק להתמודד עם בעייתיות זו באמצעות חקיקה מסוג [[חוק מימון מפלגות]], שתפקידו להסדיר ולהגביל את גובה ואופן התמיכה הכספית של גורמי הון במתמודדים. זאת במטרה למנוע "קניית" מועמדים בידי גורמים בעלי עניין, או אף מראית עין של השפעה כזו. הצלחת חקיקה מסוג זה בהשגת היעד היא חלקית ומוגבלת. | | במדינות רבות ובכללן [[ישראל]] מנסה שלטון ההחוק להתמודד עם בעייתיות זו באמצעות חקיקה מסוג [[חוק מימון מפלגות]], שתפקידו להסדיר ולהגביל את גובה ואופן התמיכה הכספית של גורמי הון במתמודדים. זאת במטרה למנוע "קניית" מועמדים בידי גורמים בעלי עניין, או אף מראית עין של השפעה כזו. הצלחת חקיקה מסוג זה בהשגת היעד היא חלקית ומוגבלת. |
− |
| |
− | ==מדידת השחיתות==
| |
− | מדידה [[סטטיסטיקה|סטטיסטית]] של השחיתות לצרכי השוואה בין מדינות אינה עניין של מה בכך, מאחר והנסקרים אינם נוטים לשתף פעולה. ארגון "טרנספרנסי אינטרנשיונל" הפועל נגד השחיתות השלטונית העולמית מספק שלושה כלי אומדן שונים: "מדד תפיסת השחיתות" (המבוסס על חוות דעת של מומחים לגבי מידת השחיתות במדינות שונות); "ברומטר שחיתות גלובלי" (המבוסס על סקר של הציבור הרחב לגבי התנסותו בשחיתות); ו"סקר משלמי השוחד", הבודק את הנכונות של חברות זרות לשלם שוחד. כמו כן, שקיפות בינלאומית מפרסמת [http://www.globalcorruptionreport.org/ דו"ח שחיתות גלובלי].
| |
− |
| |
− | על פי "מדד תפיסת השחיתות" לשנת [[2004]], 12 המדינות בעלות שיעור השחיתות הנמוך ביותר הן (בסדר אלפביתי): [[אוסטרליה]], [[איסלנד]], [[דנמרק]], [[הולנד]], [[הממלכה המאוחדת]], [[נורבגיה]], [[ניו זילנד]], [[סינגפור]], [[פינלנד]], [[קנדה]], [[שבדיה]], [[שווייץ]].
| |
− |
| |
− | על פי אותו הסקר, 14 המדינות המושחתות ביותר הן (לפי סדר אלפביתי): [[אזרבייג'ן]], [[אינדונזיה]], [[בנגלדש]], [[גאורגיה]], [[האיטי]], [[חוף השנהב]], [[טג'יקיסטן]], [[טורקמניסטן]], [[מיאנמר]], [[ניגריה]], [[פרגוואי]], [[צ'אד]], [[הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו|קונגו]], [[קניה]].
| |
− |
| |
− | הערך של סקר מעין זה שנוי במחלוקת, היות שהוא משקף תפיסות סובייקטיביות ולא מדידה כמותית כלשהי. מעבר לכך, רבים מפקפקים ביכולתו של הסקר לתת מידע אמין, שכן ככל שמדינה תזכה לדירוג נמוך יותר, כך התפיסה באותה מדינה בנוגע לשחיתות תתחזק ואנשים יתפסו את מדינתם כמושחתת יותר, ועל כן באופן אוטומטי הדירוג של המדינה יתדרר עוד יותר בסקר שנה לאחר מכן, כך שתוצאות הסקר עצמן משפיעות באופן משמעותי על הסקר שלאחריו.
| |
| | | |
| ==שחיתות בישראל== | | ==שחיתות בישראל== |
שורה 76: |
שורה 100: |
| * הגדרה ברורה של "ניגוד עניינים" אצל עובדי ציבור ונבחרי ציבור, וקביעת כללים חד משמעיים להימנעות ממנו ומניצולו לרעה. לשם כך הכין הארגון ארגז כלים מפורטa toolkit for managing conflict of intresest in the public sector | | * הגדרה ברורה של "ניגוד עניינים" אצל עובדי ציבור ונבחרי ציבור, וקביעת כללים חד משמעיים להימנעות ממנו ומניצולו לרעה. לשם כך הכין הארגון ארגז כלים מפורטa toolkit for managing conflict of intresest in the public sector |
| | | |
− | '''ניגוד עניינים''' לפי הארגז "מתקיים כאשר יש ניגוד בין החובה הציבורית לבין האינטרס הפרטי של איש הציבור" הניגוד לא חייב להתקיים בפעול כדי להזיק, די בניגוד עניינים לכאורה ואפילו בניגוד בכוח כדי לערער את אמון האזרחים. "ועדת שמגר" לאתיקה במגזר הציבורי התמנתה לעסוק בהמלצות בנושא זה וההמלצות שלהם אמורות להאיץ את קבלת ישראל לארגון הOECD. | + | '''ניגוד עניינים''' לפי הארגז "מתקיים כאשר יש ניגוד בין החובה הציבורית לבין האינטרס הפרטי של איש הציבור" הניגוד לא חייב להתקיים בפעול כדי להזיק, די בניגוד עניינים לכאורה ואפילו בניגוד בכוח כדי לערער את אמון האזרחים. "ועדת שמגר" לאתיקה במגזר הציבורי התמנתה לעסוק בהמלצות בנושא זה וההמלצות שלהם אמורות להאיץ את קבלת ישראל לארגון הOECD.<ref name="plozker"/> |
| | | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |
− | | + | *[http://www.imf.org/external/pubs/ft/wp/2000/wp00182.pdf מחקר של קרן המטבע העולמי הקושר בין שחיתות לתוצר מקומי נמוך וצמיחת תוצר נמוכה], אתר קרן המטבע העולמי |
− | *[http://www.imf.org/external/pubs/ft/wp/2000/wp00182.pdf מחקר של קרן המטבע העולמי הקושר בין שחיתות לתוצר מקומי נמוך וצמיחת תוצר נמוכה], אתר קרן המטבע העולמי {{PDF}} | + | *[http://www.transparency.org/ Trasparecy International] - הקואליציה הבין לאומית נגד שחיתות |
− | *[http://www.transparency.org/ Trasparecy International] - הקואליציה הבינ"ל נגד שחיתות | |
| *אתר [http://www.ometz.net עמותת אומ"ץ] - אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי ומשפטי (ע"ר) | | *אתר [http://www.ometz.net עמותת אומ"ץ] - אזרחים למען מנהל תקין וצדק חברתי ומשפטי (ע"ר) |
| *[http://www.meshanim.com/ אתר משנים], בין היתר מנסה לחשוף שחיתויות | | *[http://www.meshanim.com/ אתר משנים], בין היתר מנסה לחשוף שחיתויות |
| | | |
| + | ==הערות שוליים== |
| + | {{הערות שוליים}} |
| | | |
| [[קטגוריה:פוליטיקה]] | | [[קטגוריה:פוליטיקה]] |
| [[קטגוריה:הון ושלטון]] | | [[קטגוריה:הון ושלטון]] |