שורה 1: |
שורה 1: |
| '''טביעת רגל אקולוגית''' היא ניסיון להגדיר מדד כמותי למשאבי הטבע הנדרשים על מנת לספק את הצרכים ולקלוט את חומרי הפסולת של אוכלוסייה בעלת אורח חיים נתון. | | '''טביעת רגל אקולוגית''' היא ניסיון להגדיר מדד כמותי למשאבי הטבע הנדרשים על מנת לספק את הצרכים ולקלוט את חומרי הפסולת של אוכלוסייה בעלת אורח חיים נתון. |
| + | |
| + | כל אדם מנצל שטח מסויים כדי לחיות בו. אולם יש צורך בשטחים נוספים כדי לתמוך בדרך חיים של אדם, לדוגמה יש צורך בכך וכך שטחי אדמה כדי לגדל מזון, שטח נוסף כדי לטהר את מי השתייה של האדם וכו'. סך השטחים מהווים את טביעת הרגל האקולוגית של האדם. |
| + | |
| | | |
| ==אנליזה של טביעת רגל אקולוגית== | | ==אנליזה של טביעת רגל אקולוגית== |
− | אנליזה של טביעת רגל אקולוגית היא הערכה כמותית של שטח האדמה היצרני מבחינה אקולוגית, אשר נדרש לקיום אדם או קבוצת אנשים (לדוגמה משפחה או עיר). זאת בהתבסס על השימוש הצפוי ב[[אנרגיה]], [[מזון]], [[מים]], חומרי בנייה ושאר משאבים. בשל קשיי מדידה קשה להגיע לאומדן מספרי מדוייק של טביעת הרגל האקולוגית ויש בעייתיות מסוימת בהגדרת המושג, אך ניתן להגיע להערכה כמותית מקורבת. | + | אנליזה של טביעת רגל אקולוגית היא הערכה כמותית של שטח האדמה היצרני מבחינה אקולוגית, אשר נדרש לקיום אדם או קבוצת אנשים (לדוגמה משפחה או עיר). זאת בהתבסס על השימוש הצפוי ב[[אנרגיה]], [[מזון]], [[מים]], חומרי בנייה ושאר משאבים. |
| + | |
| + | אנליזה זו מבוססת על כך שאפשר למדוד את כמות משאבי הטבע שאדם צורך, ואת כמות הפסולת שהוא מייצר, וכן אפשר לבצע אנליזה של כמות השטח שנדרש כדי לספק [[שירותי טבע]] שיספקו את חומרי הגלם או את יבצהו טיהור של הפסולת המיוצרת. |
| + | |
| + | שני חוקרים קנדיים, ריס Rees, ו-ווקרנגל Wackernagel פיתחו את השיטה בתחילת שנות ה-90, וכיום יש מחקרים רבים המנסים לשכלל את השיטה, הערכות תקופתיות להשווה בין מדינות ולשם הערכת ביצועים לאורך זמן, וכן וכלים לחישוב עצמי של טביעת הרגל. |
| + | |
| + | בשל קשיי מדידה, קשה להגיע לאומדן מספרי מדוייק של טביעת הרגל האקולוגית ויש בעייתיות מסוימת בהגדרת המושג, אך ניתן להגיע להערכה כמותית מקורבת. |
| | | |
| טביעת הרגל האקולוגית היא דרך לקבוע את הצריכה היחסית של אנשים שונים כדי להצביע בפניהם על השימוש שלהם במשאבים, ולפעמים משמשת לעידוד אנשים לשינוי הדרך בהם הם צורכים. ניתן לשלב אותה עם דאגות לגבי [[פיצוץ אוכלוסין]], תוך הצהרה על "מספר כדורי הארץ שהיו נדרשים אם כולם היו חיים בדיוק כמונו". | | טביעת הרגל האקולוגית היא דרך לקבוע את הצריכה היחסית של אנשים שונים כדי להצביע בפניהם על השימוש שלהם במשאבים, ולפעמים משמשת לעידוד אנשים לשינוי הדרך בהם הם צורכים. ניתן לשלב אותה עם דאגות לגבי [[פיצוץ אוכלוסין]], תוך הצהרה על "מספר כדורי הארץ שהיו נדרשים אם כולם היו חיים בדיוק כמונו". |
| | | |
− | נעשה שימוש בטביעת רגל אקולוגית כדי לטעון שאורח החיים המערבי הנוכחי אינו בר קיימא. מספר [[אתר אינטרנט|אתרי אינטרנט]] של ארגונים ללא מטרת רווח מאפשרים לגולש להעריך את טביעת הרגל האקולוגית שלו (ראו [[טביעת רגל אקולוגית#קישורים חיצוניים|"העריכו את טביעת הרגל האקולוגית שלכם"]], להלן). | + | נעשה שימוש בטביעת רגל אקולוגית כדי לטעון שאורח החיים המערבי הנוכחי אינו מקיים. מספר אתרי אינטרנט של ארגונים ללא מטרת רווח מאפשרים לגולש להעריך את טביעת הרגל האקולוגית שלו (ראו בהמשך). |
− | | |
| | | |
| ==נתונים== | | ==נתונים== |
שורה 14: |
שורה 22: |
| בניגוד למגמה הכוללת של עליה, טביעת הרגל האקולוגית לנפש ירדה בכחצי הקטר לאדם, החל משנות ה-80' עת היתה 2.7 הקטר ל2.2 הקטר לאדם בשנת 2000. (דבר זה נובע בעיקר מגידול אוכלוסין בעולם השלישי, והקטנה יחסית של אוכלוסיית העולם המערבי). ארה"ב היא המדינה בעלת טביעת הרגל האקולוגית לנפש הגדולה ביותר עם 9.57 הקטר לנפש נכון לשנת 2000. הגרעון בשטח לאדם עמד בשנת 2000 על 1 אקר לאדם. | | בניגוד למגמה הכוללת של עליה, טביעת הרגל האקולוגית לנפש ירדה בכחצי הקטר לאדם, החל משנות ה-80' עת היתה 2.7 הקטר ל2.2 הקטר לאדם בשנת 2000. (דבר זה נובע בעיקר מגידול אוכלוסין בעולם השלישי, והקטנה יחסית של אוכלוסיית העולם המערבי). ארה"ב היא המדינה בעלת טביעת הרגל האקולוגית לנפש הגדולה ביותר עם 9.57 הקטר לנפש נכון לשנת 2000. הגרעון בשטח לאדם עמד בשנת 2000 על 1 אקר לאדם. |
| | | |
− | ==שינויים בהרגלי הצריכה== | + | ==משבר קיימות דרך משאבים מתחדשים == |
− | אחת הטענות החזקות, אך הפחות נשמעות, הנובעות מהשיטה של טביעת הרגל האקלוגית היא שבניגוד להנחה רווחת, השימוש של בני האדם ב'''[[משאבים מתחדשים]]''' הוא זה שמהווה סיכון אמיתי למשבר קיימות, ולאו דווקא השימוש במשאבים שאינם-מתחדשים. ה[[טבע]] יכול לחדש את משאביו בקצב מסוים; אולם באופן עקבי וגדל, בני האדם צורכים חלק ניכר מן המשאבים המתחדשים מהר יותר מהקצב שבו שהטבע מסוגל לחדש אותם. | + | אחת הטענות שעולות מהגישה של טביעת הרגל האקלוגית היא שבניגוד להנחה רווחת, השימוש של בני האדם ב'''[[משאבים מתחדשים]]''' (כמו שטחי חקלאות) הוא זה שמהווה סיכון אמיתי למשבר קיימות, ולאו דווקא השימוש במשאבים שאינם-מתחדשים (כמו נפט לדוגמה). ה[[טבע]] יכול לחדש את משאביו בקצב מסוים; אולם באופן עקבי וגדל, בני האדם צורכים חלק ניכר מן המשאבים המתחדשים מהר יותר מהקצב שבו שהטבע מסוגל לחדש אותם. |
| | | |
− | על פי גישה זו, המצב של עומס אקלוגי עודף מסכן, בסופו של דבר, את המערכות האקולוגיות בכך שלא ניתן להן די זמן כדי "להיטען בחזרה". בנוסף, ברור שבני אדם יכולים לחיות ללא משאבים לא-מתכלים כמו מתכות או דלקים מחצביים. הם חיו כך בעבר הרחוק, ואולי יחיו כך בעתיד. לעומת זאת, אנו וכל המינים תלויים במאגר המשאבים המתחדשים. | + | על פי גישה זו, המצב של עומס אקלוגי עודף מסכן, בסופו של דבר, את המערכות האקולוגיות בכך שלא ניתן להן די זמן כדי "להיטען בחזרה". בנוסף, בני אדם יכולים לחיות ללא משאבים לא-מתכלים כמו מתכות או דלקים מחצביים. הם חיו כך בעבר הרחוק, ואולי יחיו כך בעתיד. לעומת זאת, אנו וכל המינים תלויים במאגר המשאבים המתחדשים. |
| | | |
− | הגישה של טביעת רגל אקולוגית יכולה לעודד הכרות עם המושג של '''טעינת משאב''' והקצב שבו אנו משתמשים במשאבים כגורמי מפתח לחברות אנושיות בנות-קיימא. גורם הזמן הזה מסייע להבנת הנקודה שאין מדובר רק במה אנו משתמשים, או אפילו כמה משתמשים - אלא באיזה קצב, ולאורך איזו תקופת זמן. | + | הגישה של טביעת רגל אקולוגית משתלב עם הכרות עם המושג של '''טעינת משאב''' והקצב שבו אנו משתמשים במשאבים כגורמי מפתח לחברות אנושיות בנות-קיימא. גורם הזמן הזה מסייע להבנת הנקודה שאין מדובר רק במה אנו משתמשים, או אפילו כמה משתמשים - אלא באיזה קצב, ולאורך איזו תקופת זמן. |
| | | |
− | תפיסה זו משתלבת בתנועות אחרות הקוראות ל"האטת" הצריכה האנושית ולסיוע לאנשים להתנתק מההאצה הזאת של פעולות וציפיות, שהינה מאפיין מרכזי של חברות מתועשות. | + | ==שימוש פוליטי== |
| + | תפיסה זו משתלבת בתנועות אחרות הקוראות להאטת הצריכה של מוצרים, ליציאה מ[[תרבות הצריכה]] ולסיוע לאנשים להתנתק מההאצה במגמות הצריכה ומעבודה מרובה מידי. |
| | | |
| ==ביקורת== | | ==ביקורת== |
− | מושג טביעת הרגל האקולוגית הותקף מממספר כיוונים. ראשית, גורמים רבים בחיישובים מבוססים על הערכות גסות | + | מושג טביעת הרגל האקולוגית הותקף מממספר כיוונים. ראשית, גורמים רבים בחישובים מבוססים על הערכות גסות |
− | ויש ספק האם המספרים מתאימים גם למקומות אחרים (השיטה מוטה לטובת אורח החיים של המדינות העשירות). שנית, המודל בדרך כלל אינו סופר שימושים כפולים של אדמה: יער משמש כקולט פחמן דו חמצני מהאטמוספירה, ואותו השטח אינו נחשב לצורך ייצור מזון. שלישית, ברמת משק הבית, המודל מוטה לטובת בתים עם יותר ילדים ולרעת, לדוגמא, משקי בית של אדם אחד. המודל מסתכל רק על הצריכה של משק הבית ברגע נתון בהווה, ומתעלם מכך שסביר שכל צאצא יקים משק בית בעל צריכה משלו בעתיד. בית גדול עם עשרה ילדים יכול להיות עם טביעת רגל "קטנה יותר", | + | ויש ספק האם המספרים מתאימים גם למקומות אחרים (השיטה מוטה לטובת אורח החיים של המדינות העשירות). |
− | יחסית לבית הקטן ממנו בחצי ובו רק אדם אחד. | + | |
| + | שנית, המודל בדרך כלל אינו סופר שימושים כפולים של אדמה: יער משמש כקולט פחמן דו חמצני מהאטמוספירה, ואותו השטח אינו נחשב לצורך ייצור מזון. |
| + | |
| + | שלישית, ברמת משק הבית, המודל מוטה לטובת בתים עם יותר ילדים ולרעת, לדוגמא, משקי בית של אדם אחד. המודל מסתכל רק על הצריכה של משק הבית ברגע נתון בהווה, ומתעלם מכך שסביר שכל צאצא יקיים משק בית בעל צריכה משלו בעתיד. בית גדול עם עשרה ילדים יכול להיות עם טביעת רגל "קטנה יותר", יחסית לבית הקטן ממנו בחצי ובו רק אדם אחד. |
| + | |
| + | בתגובה לטענות אלה תומכי המודלים של טביעת הרגל האקולוגית טוענים כי המודלים נמצאים בתהליך מתמיד של שיכלול ועידון. |
| + | |
| + | בעיה בולטת אחרת היא שאין באמת יכולת לכמת את הנזקים הסביבתיים ואיומי קיימות לכדי מדד אחד, היות וכדי לתפקד, מערכות צריכות לקבל שירותים מכלל המערכות התומכות שלהן, ותפקוד מצויין של מערכת אחת, לא יכול לסייע לאי תפקוד של מערכות אחרות. דבר זה מוסתר על ידי השימוש במדד אחד של "שטח" - אלא שמחסור לדוגמה בשטחי יערות והתפקודים האקולוגיים שהם נותנים לא יכול לקבל מענה באמצעות שירותי טבע אחרים, גם אם הם נמצאים בעודף. |
| + | |
| + | בתגובה לכך נטען כי השימוש בניתוח של טביעת הרגל האקולוגית נחשב למדד 'מדריך', ולא כאמת מידה מדוייקת, של [[קיימות]]. לדוגמא, רוב המודלים של טביעת רגל אקולוגית לא כוללים את השימוש במים מתוקים או מלוחים. מהיותו מדריך יש חשיבות גדולה לשאלה אם טביעת הרגל האקולוגית גדלה או קטנה, ולא רק למספר המדוייק. |
| + | |
| + | מדד טביעת הרגל האקולוגית משמש לא רק למחקר אלא בעיקר ככלי עזר להבהרת נושא מורכב, התלוי בפרמרטים רבים. |
| + | הינו כלי עזר שעוזר לחינוך סביבתי - לעורר אנשים, בעיקר אלו החיים בחברות המתועשות יותר, להיות ערים לשימוש הנרחב שהם עושים במשאבים ול[[עלוית חיצוניות|עלוית החיצוניות]] הנובעות מכך - הוספת פרטים נוספים או דיוק רב יותר עלולים להפריע למטרת לימוד זו. |
| | | |
− | כדי לענות למענות אלו,המודלים של טביעת הרגל האקולוגית נמצאים בתהליך מתמיד של שיכלול ועידון. זאת ועוד, השימוש בניתוח של טביעת הרגל האקולוגית נחשב למדד 'מדריך', ולא כאמת מידה מדוייקת, של קיימות. לדוגמא, מעטים הם המודלים של טביעת רגל אקולוגית הכוללים את השימוש במים מתוקים או מלוחים. אבל היות והמוקד של טביעת הרגל האקולוגית הינו כלי עזר שעוזר לגילוי - לעורר אנשים, בעיקר אלו החיים בחברות המתועשות יותר, להיות ערים לשימוש הנרחב שהם עושים במשאבים ול[[עלוית חיצוניות|עלוית החיצוניות]] הנובעות מכך - הוספת פרטים נוספים או דיוק רב יותר עלולים להפריע למטרת לימוד זו.
| + | נקודה חשובה נוספת היא שהמדד לא מודד כילוי של משאבי טבע מתכלים כמו דלקים מחצביים או מתכות. |
| | | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |