שינויים

'''תועלת משרותים ולא ממוצרים''' היא טענה כי בני אדם מפיקים תועלת לא מצריכה של מוצרים, אלא מהספקה של זרם של שרותים שהמוצרים שהם קנו מסוגלים לספק להם. אין קשר ישיר בין כמות המוצרים שצורכים לבין תועלת ולמעשה צריכת המוצרים הינה עלות שבני האדם מוכנים לשלם כדי לקבל את השרותים עצמם.  

'''תועלת משרותים ולא ממוצרים''' היא טענה כי בני אדם מפיקים תועלת לא מצריכה של מוצרים, אלא מהספקה של זרם של שרותים שהמוצרים שהם קנו מסוגלים לספק להם. אין קשר ישיר בין כמות המוצרים שצורכים לבין תועלת ולמעשה צריכת המוצרים הינה עלות שבני האדם מוכנים לשלם כדי לקבל את השרותים עצמם.  

ניתן לבצע הכללה ולהגיד שמוצרי השוק הנקנים בכסף הינם מקרה פרטי של  של ספקי שרותים. עוד סוגים של ספקי שרותים הינם הטבע, החברה האנושית כולה ומוסדות שונים שלה - במיוחד המדינה, קהילות, חברים, משפחה, אבל גם מוסדות אחרים כמו מוסד השוק עצמו, השפה, מוסר, מוסדות תרבות אחרים ועוד. ואפילו אולי הגוף והנפש עצמם.  

ניתן לבצע הכללה ולהגיד שהשוק והפירמות שמפסקים שירותים בכסף הינם מקרה פרטי של  של '''מערכת הספקת שירותים''' עוד סוגי מערכות כאלה הם

* הטבע שמספק [[שירותי טבע]]

* מוסדות חברתיים- כמו המדינה, קהילות, חברים, משפחה וכן מוסדות אחרים כמו מוסד השוק עצמו, השפה, מוסר, מוסדות תרבות אחרים ועוד.

* ניתן לטעון שגם הגוף והנפש של האדם עצמו מספקים לו שירותים.

טענה זו מובילה לא פעם למסקנה שהגידול בכמות של מוצרים בשוק אינו מעיד בהכרח על עושר גדל או על הספקה גדלה של תועלת, אלא על הרס (מכוון ובלתי מכוון) של מוסדות אחרים, המלווה בהחלפת חלקית של התפקודים שניתנו על ידי המוסדות והמבנים החברתיים או הטבעיים באמצעות מכירה של מוצרים המספקים שרותים דומים.  

טענה זו מובילה לטענה שהגידול בכמות של מוצרים בשוק אינו מעיד בהכרח על עושר גדל או על הספקה גדלה של תועלת, אלא גם על הרס (מכוון ובלתי מכוון) של מוסדות ומערכות אחרות, המלווה לפעמים בהחלפת חלקית של התפקודים שניתנו על ידי המוסדות והמבנים החברתיים או הטבעיים באמצעות מכירה של מוצרים המספקים שרותים דומים.

 

 

פישר טען (ואחרים תמכו ברעיון זה - כמו Pigou, דיילי, ג'ורג'סקיו רוגן) כי בעוד שלא ניתן להשיג הנאה פיזית מהחיים ללא הקיום של מוצרים ושירותים פיזיים, הקצב של יצור וצריכה של מוצרים פיזיים אלה לא קובע את מידת ההנאה הפיזית. אלא שהדברים נקבעים על ידי כמות ההון מעשי ידי אדם (לפחות עד רמה מסויימת), האיכות של מאגרי ההון ופיזור הבעלות על ההון - ללא קשר ישיר להגדלת הייצור והצריכה.

==מה מביא ללאדם תועלת?==

==מה מביא ללאדם תועלת?==

בדרך כלל מקובל להשוות בין צריכת מוצרים לבין צריכת אוכל. באופן זה מדגימים מושגים כמו [[תועלת שולית פוחתת]]: מהגלידה הראשונה נהנים הרבה, ואילו מהגלידה ה-5 נהנים פחות. בחינה יותר עמוקה של קביעות אלו עלולה לערער טענות אלה.  

בדרך כלל מקובל להשוות בין צריכת מוצרים לבין צריכת אוכל. באופן זה מדגימים מושגים כמו [[תועלת שולית פוחתת]]: מהגלידה הראשונה נהנים הרבה, ואילו מהגלידה ה-5 נהנים פחות. בחינה יותר עמוקה של קביעות אלו עלולה לערער טענות אלה.  

את ההנאה שמקובל לייחס למוצרי השוק עצמם האדם שואב לא מהמוצר עצמו אלה מהשרות שהמוצר מסוגל לספק לו.  

את ההנאה שמקובל לייחס למוצרי השוק עצמם האדם שואב לא מהמוצר עצמו אלה מהשרות שהמוצר מסוגל לספק לו.  

מחירו של מרכיב מכני כשלהו במכונית יכול להיות מאות שקלים בודדות, אבל המחיר שלו עבור בעל המכונית שתלוי במרכיב זה הינו גבוה בהרבה. העלות החלופית של הרכיב הינה העלות של קניית מכונית אחרת (חדשה או משומשת על פי המקרה). בני אדם אינם מעוניינים ברכב כשלעצמו אלא בחבילת התפקודים שהוא יכול לספק -נסיעות, הובלה של חפצים וכו.  

מחירו של כבל המסך הינו שקלים בודדים. אבל אם אין לך דרך להשיג כבל כזה, המחשב יהיה טוב בעיקר כספק שרותים כמשקולת (לדוגמא לשלם ייבוש צמחים). מחירו של מרכיב מכני כשלהו במכונית יכול להיות מאות שקלים בודדות, אבל המחיר שלו עבור בעל המכונית שתלוי במרכיב זה הינו גבוה בהרבה. העלות החלופית של הרכיב הינה העלות של קניית מכונית אחרת (חדשה או משומשת על פי המקרה). הסיבה היא שבני אדם אינם מעוניינים ברכב אלא בנסיעות ובשרותים שהוא מספק. ואינם מעויינים במחשב סתם אלא  אלא במחשב עובד - ומשמעות המילה "עובד" היא  שהמחשב מספק את השרות בו האדם מעוניין. מחשב ללא מעבד תמלילים אינו שווה הרבה למי שרוצה להגיש עבודה, השרות הוא עיבוד תמלילים. אדם אחר יקנה מחשב כדי לשחק - וכלל אינו מעוניין בשרות של עיבוד תמלילים. כך גם שאר המוצרים שמקיפים אותנו - העט נותן שרותי כתיבה וציור, המיקסר - שרות עירבול וחיתוך, הספר-  בידור או לימוד, הבגד - לבוש או ציון מעמד או צורך להתבלט וכו'.  

המכונית מספקת  שרותי תחבורה עצמית בעיר, שרות תחבורה לטיול מרוחק, הובלת מוצרים ואנשים אחרים, אופניים יכולים לתת שרותי תחבורה עצמית בעיר או למרחק קצר, אבל בכל שאר השרותים יכולתם מוגבלת בהרבה (ילדים קטנים, סלים קטנים ואם אתם בכושר טוב גם סוג של טיול). אופניים מסוגלים לתת שרות שמכונית לא יכולה כמו "נסיעה שקטה" או אקרובטית או את החוויה של רוח בפנים, כך שיש כאן תת חלוקה של שרות שנראה מלכתחילה הומוגני - "תחבורה". גם אוכל הוא למעשה מוצר שההנאה מנו היא בעצם נגזרת מקבלת תזונה, ומהספקת הנאה מאוכל טעים (אנינות).

המכונית מספקת  שרותי תחבורה עצמית בעיר, שרות תחבורה לטיול מרוחק, הובלת מוצרים ואנשים אחרים, אופניים יכולים לתת שרותי תחבורה עצמית בעיר או למרחק קצר, אבל בכל שאר השרותים יכולתם מוגבלת בהרבה (ילדים קטנים, סלים קטנים ואם אתם בכושר טוב גם סוג של טיול). אופניים מסוגלים לתת שרות שמכונית לא יכולה כמו "נסיעה שקטה" או אקרובטית או את החוויה של רוח בפנים, כך שיש כאן תת חלוקה של שרות שנראה מלכתחילה הומוגני - "תחבורה". גם אוכל הוא למעשה מוצר שההנאה מנו היא בעצם נגזרת מקבלת תזונה, ומהספקת הנאה מאוכל טעים (אנינות).

==מוצרים תחליפיים ומשלימים==

המושגים הכלכליים [[מוצר תחליפיים|מוצרים תחליפיים]] ו[[מוצר משלים|מוצרים משלימים]], מציינים למעשה תפקוד משותף או מתחרה בהתאמה, של מוצרים בשרותים שהם מסוגלים להעניק. מוצרים משלימים הם מוצרים שיחד מעניקים לנו שרות מסויים: נייר ועט  מעניקים יחד שרותי כתיבה וציור; מחשב, תוכנה ורמקולים - משחק מחשב שהו סוג של שרות בידור.  

 

===מוצרים תחליפיים ומשלימים===

המושגים הכלכליים [[מוצר תחליפי|מוצרים תחליפיים]] ו[[מוצר משלים|מוצרים משלימים]], מציינים למעשה תפקוד משותף או מתחרה בהתאמה, של מוצרים בשרותים שהם מסוגלים להעניק:

 

מוצרים משלימים הם מוצרים שיחד מעניקים לנו שרות מסויים: נייר ועט  מעניקים יחד שרותי כתיבה וציור; מחשב, תוכנה ורמקולים - משחק מחשב שהו סוג של שרות בידור.  

מוצרים תחליפיים, הינם כאלו משום שהם מתחרים למעשה על היכולת לספק שרותים דומים או את אותו שרות ללא תלות האחד בשני. לדוגמה עט ועיפרון הם מוצרים משלימים במובן ששניהם מסוגלים לתת את השרות "כתיבה על דף". מכאן גם רואים שהשרותים המתקבלים מכל מוצר ומוצר הינם שונים במקצת - העט מספק כתב יפה וברור, ואילו את כתב העיפון ניתן למחוק וניתן לקבל בו גוונים שונים. כאשר מגיעים לשרות כמו "איור" או "חתימה על חוזה" יש משמעות גדולה יותר להבדלים בין השרותים (והתחליפיות בין המוצרים יורדת או נעלמת).  

מוצרים תחליפיים, הינם כאלו משום שהם מתחרים למעשה על היכולת לספק שרותים דומים או את אותו שרות ללא תלות האחד בשני. לדוגמה עט ועיפרון הם מוצרים משלימים במובן ששניהם מסוגלים לתת את השרות "כתיבה על דף".  

מוצרים תחליפיים המוגדרים על ידי מחירי שוק (מחיר של האחד קטן כאשר מחירו של השני קטן) משום שהרבה אנשים מסכימים על שרות ששני המוצרים מסוגלים לתת (לדוגמה תכשיטי זהב ותכשיטי כסף טובים למטרות קישוט).  

מכאן גם רואים שהשרותים המתקבלים מכל מוצר ומוצר הינם שונים במקצת - העט מספק כתב יפה וברור, ואילו את כתב העיפון ניתן למחוק וניתן לקבל בו גוונים שונים. כאשר מגיעים לסוגי שרות כמו "איור" או "חתימה על חוזה" יש משמעות גדולה יותר להבדלים בין השרותים (והתחליפיות בין המוצרים יורדת או נעלמת).  

==החדרת ערך למוצרים==

 

===החדרת ערך למוצרים===

אחת הטענות כנגד [[תרבות הצריכה]] היא ששפרסומות וצורות שיווק אחרות פועלות כדי להכניס לתוך מוצרים ערך שלא קיים בהם באופן "טבעי" או "מסורתי". לדוגמה כשלעצמה אין חולצה מגזרה מסויימת מסוגלת לתת את השרות "אנא שימו לב אלי". אבל אם היצרנים מסוגלים לשכנע לאנשים הנכונים (הנמצאים בהקשר החברתי המתאים מבחינת לובש החולצה), שהחולצה מעידה על טעם טוב, אופנה או מעמד חברתי, אז החולצה מתחילה לתפקד בתור עזר סטטוס חברתי - מעתה יש לה שני תפקודים שהיא מספקת - האחד הוא כמו כל חולצה אחרת, והשני הוא במסגרת ההקשר החברתי.  

אחת הטענות כנגד [[תרבות הצריכה]] היא ששפרסומות וצורות שיווק אחרות פועלות כדי להכניס לתוך מוצרים ערך שלא קיים בהם באופן "טבעי" או "מסורתי". לדוגמה כשלעצמה אין חולצה מגזרה מסויימת מסוגלת לתת את השרות "אנא שימו לב אלי". אבל אם היצרנים מסוגלים לשכנע לאנשים הנכונים (הנמצאים בהקשר החברתי המתאים מבחינת לובש החולצה), שהחולצה מעידה על טעם טוב, אופנה או מעמד חברתי, אז החולצה מתחילה לתפקד בתור עזר סטטוס חברתי - מעתה יש לה שני תפקודים שהיא מספקת - האחד הוא כמו כל חולצה אחרת, והשני הוא במסגרת ההקשר החברתי.  

משכנעים אותנו שהמוצרים יכולים לתת שרותים שהם יכולים לתת רק באופן חלקי ביותר - המכונית תיתן את השרות "חופש" בנוסף לתחבורה. האם זה שרות? ואם כן האם ניתן למכור אותו? - ככל הנראה לא).  

משכנעים אותנו שהמוצרים יכולים לתת שרותים שהם יכולים לתת רק באופן חלקי ביותר - המכונית תיתן את השרות "חופש" בנוסף לתחבורה. האם זה שרות? ואם כן האם ניתן למכור אותו? - ככל הנראה לא).  

==הכוח הראלי של אמונה סתמית==

===הכוח הראלי של אמונה סתמית===

צ'יף סיאטל מכין נוצה שיכולה לרפא את מחלת הטרטר הנוראית. לנוצה עצמה אין יכולת ריפוי כלל,  אבל זה השרות שהיא יכולה לספק עבור חלק מהאנשים שמאמינים בכוחה (זהו אפקט הפאלסיבו, שמראה שטיפול יכול להועיל לאנשים אם הם מאמינם בכוחו לעזור להם).  לכן הנוצה בכוח אמונתם של האנשים (כוח במישור הידע? או התרבות)  יכולה להפיק כוח כלכלי אבסולוטי ואמיתי - יותר אנשים (לדוגמא 10%) יבריאו מהמחלה בגלל הנוצה והתפוקה הכלכלית בכפר של צ'יף סיטאל תהיה גדולה יותר מזו שעל האי השכן, חסר הידע להפקת הנוצה. עבור חבורת מדענים בכפר אחר, הנוצה היא חסרת תועלת למעט למטרות שרות תחפושת לפורים או כתיבה (בעט נוצה) היות והם אינם מאמינים בכוחה.  מכאן שיש קשר בין כוח יחסי (שתלוי באמונת האנשים) לבין כוח אבסולוטי (הכפר של צ'יף סיאטל מפיק יותר תירס היות ויש בו פחות חולים יחסית  לכפר השכן ללא קשר אם כולנו מאמינים בכך או לא).  

צ'יף סיאטל מכין נוצה שיכולה לרפא את מחלת הטרטר הנוראית. לנוצה עצמה אין יכולת ריפוי כלל,  אבל זה השרות שהיא יכולה לספק עבור חלק מהאנשים שמאמינים בכוחה (זהו אפקט הפאלסיבו, שמראה שטיפול יכול להועיל לאנשים אם הם מאמינם בכוחו לעזור להם).  לכן הנוצה בכוח אמונתם של האנשים (כוח במישור הידע? או התרבות)  יכולה להפיק כוח כלכלי אבסולוטי ואמיתי - יותר אנשים (לדוגמא 10%) יבריאו מהמחלה בגלל הנוצה והתפוקה הכלכלית בכפר של צ'יף סיטאל תהיה גדולה יותר מזו שעל האי השכן, חסר הידע להפקת הנוצה. עבור חבורת מדענים בכפר אחר, הנוצה היא חסרת תועלת למעט למטרות שרות תחפושת לפורים או כתיבה (בעט נוצה) היות והם אינם מאמינים בכוחה.  מכאן שיש קשר בין כוח יחסי (שתלוי באמונת האנשים) לבין כוח אבסולוטי (הכפר של צ'יף סיאטל מפיק יותר תירס היות ויש בו פחות חולים יחסית  לכפר השכן ללא קשר אם כולנו מאמינים בכך או לא).  

==נושא פתוח- מדידת התפוקה הכלכלית ==

===נושא פתוח- מדידת התפוקה הכלכלית ===

בכלכלה אחת ישנם איכרים שמגדלים לחם, וצורף שלוקח גושי כסף ומשנה אותם כך שיהפכו לתכשיטים. נשאלת השאלה מה התפוקה הכלכלית של המערכת הזו? אם האיכרים מגדלים 2 טון לחם לאדם ליום, האם הם מייצרים יותר תפוקה כלכלית? לאו דווקא, כי השרות "תזונה" נשאר בעינו. ניתן אולי לאגור את התנובה החקלאית, ולספק שרות נוסף - בטחון חקלאי למזון בשעת דחק אולם לאחר זאת ולאחר הספקת שרותים נוספים מלחם - לדוגמא הפקת דבק מקמח - אם עדיין התפוקה הכלכלית היא 2 טון לחם לאדם אז יש ספק רב אם זו באמת התפוקה הכלכלית או שאולי רק צריך למדוד את כמות התזונה (והשרותים האחרים) שניתנים במערכת.  

בכלכלה אחת ישנם איכרים שמגדלים לחם, וצורף שלוקח גושי כסף ומשנה אותם כך שיהפכו לתכשיטים. נשאלת השאלה מה התפוקה הכלכלית של המערכת הזו? אם האיכרים מגדלים 2 טון לחם לאדם ליום, האם הם מייצרים יותר תפוקה כלכלית? לאו דווקא, כי השרות "תזונה" נשאר בעינו. ניתן אולי לאגור את התנובה החקלאית, ולספק שרות נוסף - בטחון חקלאי למזון בשעת דחק אולם לאחר זאת ולאחר הספקת שרותים נוספים מלחם - לדוגמא הפקת דבק מקמח - אם עדיין התפוקה הכלכלית היא 2 טון לחם לאדם אז יש ספק רב אם זו באמת התפוקה הכלכלית או שאולי רק צריך למדוד את כמות התזונה (והשרותים האחרים) שניתנים במערכת.  

*[[נקודת מפנה: סופה של פרדיגמת הצמיחה (ספר)]]

*[[נקודת מפנה: סופה של פרדיגמת הצמיחה (ספר)]]

 

[[קטגוריה: תועלת ואושר]]

[[קטגוריה: תועלת ואושר]]

[[קטגוריה: תורת הצרכן]]

[[קטגוריה: תורת הצרכן]]