שורה 6: |
שורה 6: |
| ידועות 10 קבוצות עיקריות של סמים פסיכואקטיביים. מידת הפגיעה בבריאות ובתפקוד היומיומי משתנה בין סוגי סמים שונים ולפעמים גם בהתאם למינון הסם. | | ידועות 10 קבוצות עיקריות של סמים פסיכואקטיביים. מידת הפגיעה בבריאות ובתפקוד היומיומי משתנה בין סוגי סמים שונים ולפעמים גם בהתאם למינון הסם. |
| * '''[[קפאין]]''' - אחד מסמי הפנאי הנפוצים ביותר בהיקף צריכתו - גורם להתנהגות אימפולסיבית (קשב מועט עם דיבור מהיר והגדלת הסיכוי לתגובות שטות או כעס) ואף להתקפי זעם. הימנעות כרוכה ב[[תסמיני גמילה]]. מצד שני ההשפעות הבריאותיות של קפאין הן נמוכות בהרבה לעומת סמי פנאי אחרים{{הבהרה|אני לא חושב שזה נכון אם לוקחים בחשבון גנטיקה של אוכלוסיות ופולימורפיזם גנטי; מדובר בסם הרבה פחות תמים מן הנדמה}}. | | * '''[[קפאין]]''' - אחד מסמי הפנאי הנפוצים ביותר בהיקף צריכתו - גורם להתנהגות אימפולסיבית (קשב מועט עם דיבור מהיר והגדלת הסיכוי לתגובות שטות או כעס) ואף להתקפי זעם. הימנעות כרוכה ב[[תסמיני גמילה]]. מצד שני ההשפעות הבריאותיות של קפאין הן נמוכות בהרבה לעומת סמי פנאי אחרים{{הבהרה|אני לא חושב שזה נכון אם לוקחים בחשבון גנטיקה של אוכלוסיות ופולימורפיזם גנטי; מדובר בסם הרבה פחות תמים מן הנדמה}}. |
− | * '''[[אלכוהול]]'''- נצרך גם כן בצורה נפוצה ברוב מדינות העולם. לפי מחקרים מהשנים האחרונות [[אלכוהול ובריאות|גורם נזקים גדולים לבריאות]] הוא [[גורם סיכון בריאותי]] השביעי בחשיבותו למוות בטרם עת. בנוסף הוא גם גורם הסיכון השביעי בחשיבותו ל[[נכות]]. וגורם למוות של לפחות 2.8 מיליון אנשים בעולם, עקב מגוון של בעיות בגילאים שונים - שתיית אלכוהול היא סיבת המוות המובילה למוות בקרב אנשים בגילאים 15-49 שנים ברחבי העולם (בין היתר בגלל תרומה לתמותה משחפת, [[תאונות דרכים]] ופגיעה עצמית) ובגילאים מאוחרים יותר אלכוהול תורם למוות עקב [[סרטן]]. ייתכנו יתרונות לאלכוהול כהגנה על הלב אבל אלו קטנים לעומת השפעתו על תמותה מסרטן {{הערה|שם=WHO2014|[http://www.who.int/substance_abuse/publications/global_alcohol_report/msb_gsr_2014_1.pdf Global status report on alcohol and health], (PDF). World Health Organization. 2014. pp. vii.}} {{הערה|Angela M Wood, Stephen Kaptoge et al, [https://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(18)31310-2/fulltext Alcohol use and burden for 195 countries and territories, 1990–2016: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2016],The Lancet, August 23, 2018 , doi https://doi.org/10.1016/S0140-6736(18)31310-2}} שימוש באלכוהול קיים בחברות אנושיות שונות מזה כ-9,000 שנה לפחות. עם זאת עד למאות השנים האחרונות ו[[חקלאות תעשייתית|תיעוש החקלאות]] גידול יבולים לאכוהול היה עניין יקר דבר שהגביל בצורה ניכרת אפשרויות של שתייה מרובה או אלכוהוליזם כתופעה חברתית נרחבת. לאחר [[המהפכה התעשייתית]] ובמיוחד בחברות עניות אלכוהול שימש כמוצר צריכה חשוב במיוחד בחברה האירופאית וב[[קולוניאליזם|קולוניות]] שלה. לאלכוהול יש השפעות חברתיות נרחבות מלבד ההשפעות הבריאותיות שלו, בין היתר בגלל השפעות שלו על [[אלימות במשפחה]], [[תאונות דרכים]], ומקרי אלימות אחרים, ומשום שמקרי מוות או פגיעות אחרות שהוא גורם נגרמות בגיל צעיר יחסית ויכולות להשפיע על משפחות שלמות. | + | * '''[[אלכוהול]]'''- נצרך גם כן בצורה נפוצה ברוב מדינות העולם. לפי מחקרים מהשנים האחרונות [[אלכוהול ובריאות|גורם נזקים גדולים לבריאות]] הוא [[גורם סיכון בריאותי]] השביעי בחשיבותו למוות בטרם עת. בנוסף הוא גם גורם הסיכון השביעי בחשיבותו ל[[נכות]]. וגורם למוות של לפחות 2.8 מיליון אנשים בעולם, עקב מגוון של בעיות בגילאים שונים - שתיית אלכוהול היא סיבת המוות המובילה למוות בקרב אנשים בגילאים 15-49 שנים ברחבי העולם (בין היתר בגלל תרומה לתמותה משחפת, [[תאונות דרכים]] ופגיעה עצמית) ובגילאים מאוחרים יותר אלכוהול תורם למוות עקב [[סרטן]]. ייתכנו יתרונות לאלכוהול כהגנה על הלב אבל אלו קטנים לעומת השפעתו על תמותה מסרטן {{הערה|שם=WHO2014|[http://www.who.int/substance_abuse/publications/global_alcohol_report/msb_gsr_2014_1.pdf Global status report on alcohol and health], (PDF). World Health Organization. 2014. pp. vii.}} {{הערה|Angela M Wood, Stephen Kaptoge et al, [https://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(18)31310-2/fulltext Alcohol use and burden for 195 countries and territories, 1990–2016: a systematic analysis for the Global Burden of Disease Study 2016],The Lancet, August 23, 2018 , doi https://doi.org/10.1016/S0140-6736(18)31310-2}} שימוש באלכוהול קיים בחברות אנושיות שונות מזה כ-9,000 שנה לפחות. עם זאת עד למאות השנים האחרונות ו[[חקלאות תעשייתית|תיעוש החקלאות]] גידול יבולים לאלכוהול היה עניין יקר דבר שהגביל בצורה ניכרת אפשרויות של שתייה מרובה או אלכוהוליזם כתופעה חברתית נרחבת. לאחר [[המהפכה התעשייתית]] ובמיוחד בחברות עניות אלכוהול שימש כמוצר צריכה חשוב במיוחד בחברה האירופאית וב[[קולוניאליזם|קולוניות]] שלה. לאלכוהול יש השפעות חברתיות נרחבות מלבד ההשפעות הבריאותיות שלו, בין היתר בגלל השפעות שלו על [[אלימות במשפחה]], [[תאונות דרכים]], ומקרי אלימות אחרים, ומשום שמקרי מוות או פגיעות אחרות שהוא גורם נגרמות בגיל צעיר יחסית ויכולות להשפיע על משפחות שלמות. |
− | * '''[[עישון|טבק]]''' - [[עישון|עישון טבק]] וצריכה אחרת שלו במגוון צורות אחרות, היא עוד צורה נפוצה של צריכת סמי פנאי. נכון לשנים 2008-2010 כ-3 מיליארד אנשים בעולם מעשנים - כ-49% מכלל הגברים בעולם וכ-11% מתוך הנשים. כ-80% מהטבק הנצרך הוא בצורה של עישון טבק.[http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736%2812%2961085-X/abstract] החומר הפעיל בטבק- [[התמכרות לניקוטין|ניקוטין, הוא אחד החומרים הממכרים ביותר]] ולכן אנשים רבים שמתחילים לעשן כילדים או נערים מתקשים להפסיק לעשן. [[חברות הטבק]] פיתחו שיטות להפוך את צריכת הטבק לממכרת עוד יותר על ידי [[מניפולציה בניקוטין]]. [[עישון ובריאות|צריכת טבק על כל צורותיו מזיקה מאוד לבריאות]] - העישון הוא [[גורם סיכון בריאותי]] מרכזי בכל העולם. עבור רוב המעשנים [[הפסקת עישון]] היא הפעולה הרפואית המשמעותית ביותר להארכת חייהם ושיפור מצבם הבריאותי. בשנת 2016 העריך [[ארגון הבריאות העולמי]] כי עישון טבק מוביל למוות מוקדם של 6 מיליון בני אדם בשנה. {{הערה|שם=NTD2017|[http://www.who.int/mediacentre/events/2017/world-no-tobacco/en/ World No Tobacco Day 2017], ארגון הבריאות העולמי}} ובמהלך המאה ה-20 עישון הוביל למוות בטרם עת של 100 מיליון בני אדם. <ref>"[http://www.who.int/entity/tobacco/mpower/mpower_report_prevalence_data_2008.pdf WHO Report on the Global Tobacco Epidemic]". World Health Organization. 2008.</ref> עישון גורם להגברת התחלואה והתמותה עקב לפחות 21 מחלות שונות - כולל 12 סוגים של [[סרטן|מחלות סרטניות]], 6 סוגים של [[מחלות לב]], [[שבץ]], [[סוכרת]], [[מחלת ריאות כרונית חסימתית]] (COPD), [[דלקת ריאות]] ו[[שפעת]]. {{הערה|שם=Crater|1=Brian D. Carter et al, [http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMsa1407211#t=article Smoking and Mortality — Beyond Established Causes], N Engl J Med 2015; 372:631-640 February 12, 2015, DOI: 10.1056/NEJMsa1407211}} צריכת טבק נחשבת כ"שער" לסמים נוספים - כולל אלכוהול, קנאביס, וסמים אחרים. | + | * '''[[עישון|טבק]]''' - [[עישון|עישון טבק]] וצריכה אחרת שלו במגוון צורות אחרות, היא עוד צורה נפוצה של צריכת סמי פנאי. נכון לשנים 2008-2010 כ-3 מיליארד אנשים בעולם מעשנים - כ-49% מכלל הגברים בעולם וכ-11% מתוך הנשים. כ-80% מהטבק הנצרך הוא בצורה של עישון טבק.[http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736%2812%2961085-X/abstract] החומר הפעיל בטבק- [[התמכרות לניקוטין|ניקוטין, הוא אחד החומרים הממכרים ביותר]] ולכן אנשים רבים שמתחילים לעשן כילדים או נערים מתקשים להפסיק לעשן. [[חברות הטבק]] פיתחו שיטות להפוך את צריכת הטבק לממכרת עוד יותר על ידי [[מניפולציה בניקוטין]]. [[עישון ובריאות|צריכת טבק על כל צורותיו מזיקה מאוד לבריאות]] - העישון הוא [[גורם סיכון בריאותי]] מרכזי בכל העולם. עבור רוב המעשנים [[הפסקת עישון]] היא הפעולה הרפואית המשמעותית ביותר להארכת חייהם ושיפור מצבם הבריאותי. בשנת 2016 העריך [[ארגון הבריאות העולמי]] כי עישון טבק מוביל למוות מוקדם של 6 מיליון בני אדם בשנה. {{הערה|שם=NTD2017|[http://www.who.int/mediacentre/events/2017/world-no-tobacco/en/ World No Tobacco Day 2017], ארגון הבריאות העולמי}} ובמהלך המאה ה-20 עישון הוביל למוות בטרם עת של 100 מיליון בני אדם. <ref>"[http://www.who.int/entity/tobacco/mpower/mpower_report_prevalence_data_2008.pdf WHO Report on the Global Tobacco Epidemic]". World Health Organization. 2008.</ref> עישון גורם להגברת התחלואה והתמותה עקב לפחות 21 מחלות שונות - כולל 12 סוגים של [[סרטן|מחלות סרטניות]], 6 סוגים של [[מחלות לב]], [[שבץ]], [[סוכרת]], [[מחלת ריאות כרונית חסימתית]] (COPD), [[דלקת ריאות]] ו[[שפעת]]. {{הערה|שם=Crater|1=Brian D. Carter et al, [http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMsa1407211#t=article Smoking and Mortality — Beyond Established Causes], N Engl J Med 2015; 372:631-640 February 12, 2015, DOI: 10.1056/NEJMsa1407211}} צריכת טבק נחשבת כ"שער" לסמים נוספים - כולל אלכוהול, קנאביס, וסמים אחרים. |
| * [[קנאביס]] | | * [[קנאביס]] |
| * [[הלוצינוגנים]] (פנציקלידין ואריל-ציקלו-הקסילאמינים אחרים) | | * [[הלוצינוגנים]] (פנציקלידין ואריל-ציקלו-הקסילאמינים אחרים) |
| * אינהלנטים | | * אינהלנטים |
− | * [[התמכרות לאופיואידים|אופיואידים]] - חומרים משככי כאבים - בשנים האחרונות יש עליה בהתמכרות לחומרים אלה בארצות הברית עקב צריכה שלהם כתרופות מרשם. מספר מקרי המוות ממנות היתר המיוחסים לאופיואידים נמצא הגיעה ל-42,249 בשנת 2017 - עליה של -28% בשנה אחת לאחר עליה דומה שנה קודם לכן. רוב קורבנות האופיואידים היו גברים בני 25 עד 54. מנות יתר הן גורם המוות העיקרי לאמריקאים בני פחות מ-50. ובשנים 2015-2017 הן הרגו יותר אמריקאים מ[[נשק בארצות הברית|כלי נשק]] ומ[[תאונות דרכים]] יחדיו, התפוצה שלה היא בשכבות רבות באוכלוסיה, בקצב גבוה מזה שבו מתו בני אדם בארצות-הברית בשיא מגפת האיידס. ב-2015 מתו מדי יום 142 אמריקאים כתוצאה ממנות יתר - פי 5 ממספר מקרי המוות ממנות יתר של קראק בשנות ה-80 וה-90. באוקטובר 2017 הכריז [[נשיא ארצות הברית]] [[דונלד טראמפ]] על מגפת אופיואידים כ"מצב חירום לבריאות הציבור",{{הערה|{{גלובס|שחר סמוחה|משככי הכאבים יהרגו אותנו; ההתמכרות שמחסלת את אמריקה|1001217957|5 בינואר 2018}}}} ובדצמבר פורסמו נתונים על ירידה בתוחלת החיים של אמריקאים במשך שנתיים רצופות כשאחד הגורמים לכך הוא העלייה בשימוש באופיואידים.{{הערה|{{TheMarker|רוני לינדר-גנץ|מה הורג את הצעירים בארצות הברית, ואיך זה לא מגיע לישראל|1.5599495|4 בינואר 2018}}}} {{הערה|אורי פסובסקי, [http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3708301,00.html כואב כמה שזה רווחי: איך נראית התמכרות המונית למשככי כאבים], בעיתון כלכליסט, 23 בפברואר 2017}} בשנים 2005 - 2014 ירד מספר המיתות הקשורות בשימוש באופיואידים בישראל מ-1.3 למאה אלף ל-0.3 למאה אלף. {{הערה|Daniel Feingold, Nehama Goldberger, Ziona Haklai, Shaul Lev-Ran, [https://www.karger.com/Article/Abstract/485033 Fatal Overdoses of Opioids in Israel 2005–2014], European Addiction Research, 2017, doi 10.1159/000485033}} | + | * [[התמכרות לאופיואידים|אופיואידים]] - חומרים משככי כאבים - בשנים האחרונות יש עליה בהתמכרות לחומרים אלה בארצות הברית עקב צריכה שלהם כתרופות מרשם. מספר מקרי המוות ממנות היתר המיוחסים לאופיואידים נמצא הגיעה ל-42,249 בשנת 2017 - עליה של -28% בשנה אחת לאחר עליה דומה שנה קודם לכן. רוב קורבנות האופיואידים היו גברים בני 25 עד 54. מנות יתר הן גורם המוות העיקרי לאמריקאים בני פחות מ-50. ובשנים 2015-2017 הן הרגו יותר אמריקאים מ[[נשק בארצות הברית|כלי נשק]] ומ[[תאונות דרכים]] יחדיו, התפוצה שלה היא בשכבות רבות באוכלוסיה, בקצב גבוה מזה שבו מתו בני אדם בארצות-הברית בשיא מגפת האיידס. ב-2015 מתו מדי יום 142 אמריקאים כתוצאה ממנות יתר - פי 5 ממספר מקרי המוות ממנות יתר של קראק בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20. באוקטובר 2017 הכריז [[נשיא ארצות הברית]] [[דונלד טראמפ]] על מגפת אופיואידים כ"מצב חירום לבריאות הציבור",{{הערה|{{גלובס|שחר סמוחה|משככי הכאבים יהרגו אותנו; ההתמכרות שמחסלת את אמריקה|1001217957|5 בינואר 2018}}}} ובדצמבר פורסמו נתונים על ירידה בתוחלת החיים של אמריקאים במשך שנתיים רצופות כשאחד הגורמים לכך הוא העלייה בשימוש באופיואידים.{{הערה|{{TheMarker|רוני לינדר-גנץ|מה הורג את הצעירים בארצות הברית, ואיך זה לא מגיע לישראל|1.5599495|4 בינואר 2018}}}} {{הערה|אורי פסובסקי, [http://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3708301,00.html כואב כמה שזה רווחי: איך נראית התמכרות המונית למשככי כאבים], בעיתון כלכליסט, 23 בפברואר 2017}} בשנים 2005 - 2014 ירד מספר המיתות הקשורות בשימוש באופיואידים בישראל מ-1.3 למאה אלף ל-0.3 למאה אלף. {{הערה|Daniel Feingold, Nehama Goldberger, Ziona Haklai, Shaul Lev-Ran, [https://www.karger.com/Article/Abstract/485033 Fatal Overdoses of Opioids in Israel 2005–2014], European Addiction Research, 2017, doi 10.1159/000485033}} |
| * תרופות או חומרי הרגעה, היפנוטיות ונוגדות חרדה.{{הערה|ישנן תרופות הרגעה רבות שאין להן פוטנציאל של סמים - מקבוצות התרופות האנטיפסיכוטיות, האנטידיכאוניות, האנטיהיסטמיניות, האנטיכולינרגיות ותרופות צמחיות ללא מרשם}} | | * תרופות או חומרי הרגעה, היפנוטיות ונוגדות חרדה.{{הערה|ישנן תרופות הרגעה רבות שאין להן פוטנציאל של סמים - מקבוצות התרופות האנטיפסיכוטיות, האנטידיכאוניות, האנטיהיסטמיניות, האנטיכולינרגיות ותרופות צמחיות ללא מרשם}} |
| * [[חומרים ממריצים]] - חומרים מסוג ה[[אמפטמין]], [[קוקאין]] וממריצים אחרים | | * [[חומרים ממריצים]] - חומרים מסוג ה[[אמפטמין]], [[קוקאין]] וממריצים אחרים |